{
  "bookId": "eved-hashem",
  "part": "1",
  "torah": "19",
  "title": "Eved Hashem - התייחסות הצדיקים להשגחה פרטית",
  "hebrewTitle": "התייחסות הצדיקים להשגחה פרטית",
  "sourceUrl": "/reader/eved-hashem/1/19",
  "plainUrl": "/reader-plain/eved-hashem/1/19/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "בפרשת ''וישב'' מסופר על יוסף הצדיק שנזרק לבור מלא נחשים ועקרבי. ם, והרבה התחנן על נפשו ואחיו לא נענו לו, וזהו צער גדול. אבל כשבאה אורחת הישמעאלים וקנו אותו בעשרים כסף, היו נושאים נכאת וצרי ולוט, שהם מיני בשמים טובים, והגם שבד''כ הערבים נושאים עמהם חומרים חריפים המדיפים ריח רע, על מנת שלא יריח צדיק שאינו טוב, סובב הקב''ה שבנסיעה זו ייטלו עמהם בשמים טובים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "רואים שהכל בהשגחה פרטית וגם הצער מדוד, כי צער שאינו מגיע לאדם יורחק ממנו, ורק מה שמגיע לו יקבל ואפי' בעל כורחו נפגש במי שדרכו בכך לשאת משקאות בעלי ריחות רעים, אעפ''י שהריח נודף, הוא לא יריח ולא יינזק כו''ע. ומפני גודל האמונה של יוסף הצדיק בהשגחה פרטית, כמו שראינו בפ' וישב פרק מ' פסוק יד, לכן זכה לזה. בספר ''ויאמר אברהם'' עה''ת (פרשת וישב פרק מ' פסוק יד על הפסוק: ''כי אם זכרתני והזכרתני'') מעיר המחבר גבי המלה ''כי'' ושואל מה הוא פירושה, ומשיב, שמלת ''כי'' היא לשון סיבה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "ופירוש ''כי אם זכרתני והזכרתני'' הוא: היות שהקב''ה מבקש לחלצני מן הבור ולהעלותני לגדולה, לכן חלמת את חלומך ולכן הגעת אלי שאפתרהו לך, כדי שאבקש ממך שתזכירני לפני פרעה. רואים שיוסף הבין מיד שהמאורעות סובבים סביבו ושהוא מושגח בהשגחה פרטית. ואמר לשר המשקים שכיוון שהוא רואה שהכל סובב סביבו לכן, מסיבה זו, ראוי שיזכירהו באוזני פרעה. אסתר המלכה שאמרה: ''איש צר ואויב המן הרע הזה'', הורתה באצבעה על המלך אחשורוש, שהיה ג''כ רשע מרושע (מגילה טז.), ובא מלאך והסיט אצבעה לכיוון המן הרשע.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "הסביר הגאון מוילנא, שאסתר ידעה היטב שהכל נעשה בהשגחה פרטית מאתו ית' ולכן לא ביקשה ישועה ממלך רשע מרושע כאחשורוש, אלא דיברה היא עם הקב''ה ואמרה לו: ''כי נמכרנו אני ועמי'' וכו' וידעה כי לב מלך ביד ה' והכל מאתו ית'. וכששמעה ששואלים: ''מי הוא זה ואי זה הוא'' וכו', לפי שהייתה נביאה, היו כל מחשבותיה בעולמות עליונים, לכן הצביעה על המלך, שבאמת היה רשע מאין כמותו, ומלאך הסיט ידה לכיוון המן, שלא יהא עיכוב מצד המלך. אבל תפילתה ובקשתה כוונו רק לבורא עולם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "בספר מלכים א' פרק טז, מסופר על חיאל בית האלי, שעבר על החרם של יהושע בן נון שלא לבנות את יריחו, ומתו כל בניו: ''באבירם בכורו יסדה ובשגוב צעירו הציב דלתיה, כדבר ה' אשר דיבר ביד יהושע בן נון''. מה הביא אדם כחיאל בית האלי להיות כופר גדול כ''כ, שאעפ''י שמדי שנה בשנה היה קובר אחר מבניו, רח''ל, בכ''ז חשב שמקרה הוא ושאין לכך כל קשר לעובדה שעבר על החרם? התירוץ פשוט הוא: מיתת בניו לא התרחשה באופן פתאומי. אלא כל מקרה מוות היה מלווה בסיבה שנראתה לו טבעית. לבן הראשון היה לחץ דם. השני סבל מסכרת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "לשלישי הייתה התקפת לב או דלקת חריפה וכיו''ב, והתופעות הללו גרמו לו להסביר שהכל הוא השתלשלות מקרים טבעית ולא טרח לחשוב לרגע מהי הסיבה שהביאה לכל המחלות הללו. ובאמת היה עליו לתת דעתו על השאלה למה הם מתו, ובמקום זה עסק במתן תשובה לשאלה איך הם מתו. ואם יתבונן האדם היטב, יראה בבירור כיצד כל הסיבות מתנקזות למקום אחד, שהוא היסוד שאנו מדברים בו. יסוד ההשגחה הפרטית מאת הבורא יתברך. ב''מדרש רבה'' (בראשית פרשה סח) מסופר על מטרונה אחת, ששאלה את רבי יוסי בן חלפתא:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "''מה עושה הקב''ה כעת לאחר שברא את העולם?'' אמר לה: ''יושב ומזווג זיווגים, בת פלוני לפלוני. '' אמרה לו: ''גם אני יכולה לעשות כן. '' מיד לקחה אלף עבדים ושפחות וזיווגה ביניהן. והנה בבוקר באו כולם פצועים וחבולים, וטענו בפניה שאינם מסתדרים ביחד. ואז אמרה: ''אלוקיכם אמת ותורתכם אמת. '' הסבירו המפרשים, שבתחילה היא הבינה שהקב''ה רק מזווג ואח''כ הם מסתדרים לבד ומתאימים עצמם זה לזה, לכן חשבה שגם היא יכולה לעשות כן.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "ולבסוף הבינה שיש השגחה פרטית על חתן וכלה לאורך כל החיים שיצליחו להסתדר בבית בכל המצבים המשתנים האפשריים. ואת זה יכול לעשות רק בורא עולם, ישתבח שמו, שמשגיח ומטפח ומטפל בהם יום יום ושעה שעה. נמצא, שכל חיי האדם עם בני ביתו מכוונים בהשגחה פרטית מלמעלה, ולה' הישועה. במסכת ברכות (ה:): רב הונא החמיצו לו ארבע מאות חביות של יין, אבל לרגע לא חשב שהסיבה לכך היא טבעית. אולי בא הקלקול בגלל סוג הענבים, או מפני שהכדים לא היו סגורים היטב, או אולי לא היה מספיק סוכר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "אבל לא! לא כך הבין רב הונא, אלא ודאי מה שקרה בגלל עוון קרה! ומיד קיבל שכרו מושלם, כשהבין והודה על מעשיו. עי''ש. כתוב ב''מדרש רבה'' (פ' מקץ), שהקב''ה הקפיד על יעקב אבינו, שאמר: ''למה הריעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח'', מפני שתלה את המאורע בבניו, ולרגע אחד התעלם מעובדת השגחת השם על כל פרט ופרט מפרטי החיים, וכן הקפיד עליו על מה שאמר להם שעשו רע, ח''ו. והלא אין רעה יוצאת מאת ה' והכל הוא לטובה, גם אם במבט שטחי נראה כרע. גם משה רבנו (בס''פ שמות) שאמר:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "''למה הרעות לעם הזה'' וכו', נענש מיד, שלא זכה להיכנס לא''י. וכמבואר במדרש ובפרש''י שם. ב''מדרש רבה'' (פ' וירא): הגר המצרית, שה' פקח את עיניה ותרא באר מים, ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער, מחוסרת אמנה הייתה... שלא הייתה צריכה לחשוש אולי לא יהיו מספיק מים וכו'. עיין שם. ואפשר עפי''ז להציע למי שרוצה להיות בעל אמונה זך וטהור ולהרגיש בהשגחה הפרטית הקרובה אליו כל כך, שכדאי לו להקפיד שלא למהר לקחת ולאגור לעצמו דברים, שמא יחסרו לו אח''כ.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "למשל, המתפלל בביהכ''נ, שלא יכין לעצמו בצד חומש או סידור מהודר כדי שיהיה שמור לו, ולא ייקחו זאת אחרים; או כשיושב בסעודת מצווה ושתה כוס אחת ואינו צמא עוד, רק חושש פן ייגמר המשקה, אל ימזוג לעצמו מיד כוס שנייה. וכל זה הוא כעין תרגיל בחיזוק האמונה בהשגחה הפרטית, והוא סיוע להרגיש קרבת השם. על הפסוק שמדבר בהגר: ''ותלך ותתע במדבר באר שבע'' (בראשית כא, יד) פירש רש''י, שחזרה לגילולי בית אביה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "והתקשה ב''שפתי חכמים'' שם, מנין לו לרש''י, שחזרה הגר לגילולי בית אביה? ביאר רבי אשר קלמן בראון הי''ד (מראשי ישיבת פונוביז' - ליטא), שאדם שהוא מאמין גדול לעולם אינו מרגיש תועה ובשום מקרה, ובכל מקום ובכל מציאות משתנה רואה הוא דבר ה' וניסיונו. אברהם אבינו, ע''ה, כשנאמר לו: ''לך לך'' ולא פורט לו איך ואנה ילך, מכל מקום הלך בשקט ובבטחה, ואילו הגר איבדה עשתונותיה - ''ותתע'', התהלכה כמבולבלת. הרי על כורחך נטשה האמונה. ועיין ''אור יחזקאל'' (לרבנו הגאון החסיד הגר''י לוינשטיין זצוק''ל), שכתב:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "''מדרכי אמונה ובטחון שלא לעשות ביטוח חיים. מה גם שלפעמים האדם חי בזכות בניו, שצריך לפרנסם. וכשיש ביטוח חיים, כבר לא צריך את האבא, ח''ו. '' ועיין ''שיחות מוסר'' (להגר''ח שמולביץ זצ''ל, מאמר כו), במה שהביא דברי חז''ל: ''לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. שהם תלויין בו, והוא תלוי במי שאמר והיה העולם. '' כך ביאר הרב את דברי חז''ל: היות שבני-ביתו סמוכים על שולחנו ועיניהם נשואות אליו ותלויות בו, נמצא שע', י אמונתם בו נתנו לו הכוח לפרנסם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "לכן אמרו לו חז''ל, שיכבדם ביותר ' ממה שיש לו ולמעלה מיכולתו, כי אין גבול ליכולתו. וכפי מדת ביטחונם בו, בה במידה יוכל למלא משאלותיהם. מכאן הרגישו חז''ל (בתענית ח.), שהמאמין בהקב''ה על אחת כמה וכמה, שאם מאמין ובוטח בהקב''ה, כל שכן שיקבל כמידת בטחונו, כי ע''י בטחונו נותן, כביכול, כוח בהנהגתו ית' לנהוג עמו כמידת בטחונו ואמונתו, כי ע''י בטחונו ואמונתו הוא נותן כוח בבריאה. עכת''ד. ודבריו ודברינו משתלבים יפה ועולים בקנה אחד, שעיתים האדם חי בזכות בניו, שצריך לפרנסם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "אמנם ברור, שמעיקר ההלכה מותר לעשות ביטוח חיים, כשזה כפוף לתורת ישראל, וכמבואר בשו''ת ''יחוה דעת'', למרן מלכא הגר''ע יוסף שליט''א. ובשו''ת שבט הלוי ח''ד סימן א אות ב. שבט גד ושבט ראובן ביקשו ממשה רבנו נחלה בעבר הירדן מזרחה, וקיבלו מה' כל מה שביקשו. אבל המדרש (בס''פ מטות) אומר, שהם נבהלו וחששו שיפסידו הנחלה, לכן הקדימו לבקשה ממשה רבנו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "ובאמת כבר הכין הקב''ה הכל עבורם, ע''י מלחמות סיחון ועוג וכו', אבל עצם הדבר שנבהלו והזדרזו לבקש הוא משום החשש שקינן בלבם, שמא יקדימו אותם אחרים והנחלה תחמוק מתחת ידיהם. וכמו שהבאנו לעיל, הדבר מורה על חוסר אמונה בהשגחה פרטית, ובכלל שכל מה שמגיע לי, יגיע אלי! לכן נענשו בעונש הזה שהיו הראשונים שגלו בזמן חורבן בית ראשון. ההבדל בין השתדלות, שהיא מותרת, לבין חוסר בטחון ובהלה לבקש עוד, הוא ממש כחוט השערה. וצריך חכמה גדולה ועצה טובה מחכמי התורה לדעת את הזמן והמקום המבדיל ביניהם.",
      "en": ""
    }
  ]
}