Eved Hashem - ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עמך

משה רבנו ע''ה הגיע בקדושתו הגדולה לדרגה גבוהה של עבודת השי''ת וביקש מהקב''ה: ''הודיעני נא את דרכיך. '' ואומנם זכה להגיע לדרגה של ידיעת השי''ת (עיין ברכות ז.). וכל כך הייתה מעלתו עד שאפי' סוד פרה אדומה, שלא נמסר לשלמה המלך (כמבואר בנדה ט.), נמסר למשה רבנו ע''ה. וכבר אמרו בדרך רמז: ''למשה'' - ר''ת לטמא מעפר שריפת החטאת. ובדרגתו הרמה של משה רבנו נכללו כל אופני הנהגת השי''ת בעולם. הכל היה עבורו בגדר ידיעה והבנה ברורה של כל מהלכי המציאות. ומדויקת הלשון בתפלת שני וחמישי: ''דרכיך (ר''ל:

מעשיך), רחום וחנון, גילית לנאמן בית (זה משה, שבכל ביתי נאמן הוא), בבקשו אז מלפניך (בפרשת כי תשא, ''הודיעני נא וכו'''), אמונתך הודעת לו. ר''ל: כל מה שאצלנו הוא בגדר אמונה בלבד, בלי ידיעה והבנה והיגיון כלל ועיקר, זכה משה רבנו, שאצלו היה זה בגדר ידיעה (מו''ר ועט''ר הרב נאמן שליט''א, בספר ''אשכבתיה דרבי'' דף כח). אולם, ההנהגה הכללית לכלל ישראל צריכה להיות כדברי הגמ' בחולין (ה:): ''אדם ובהמה תושיע ה''' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת, ומשימין עצמן כבהמה.

כלומר, ע''י שזכה האדם להיות ערום בדעת, ממילא יש לו הכוחות הגדולים הללו להשים עצמו כבהמה ממש בכל הקשור לעניין האמונה, שאין לו בו ידיעה והבנה כו''ע. להתנהג כמו בהמה בעניין האמונה, מבלי להבין, וכמי שהולך עם ראש בקיר, הוא דרגה גבוהה מאוד. אבל כל יהודי יכול להשיגה, שאחר שזכה להבין כמה ה' גדול, ישתבח שמו, ממילא יודע שאינו יכול להבין הנהגת השי''ת והוא נהפך להיות מאמין גדול ומשים עצמו, בעניין זה, כבהמה.

וכן הם דברי אסף בפרק עג מספר תהלים (פרק מיוחד העוסק בשאלה למה צדיק ורע לו, רשע וטוב לו), ובסיום הנושא סיכם אסף ע''ה במלים הבאות: ''ואני בער ולא אדע. בהמות הייתי עמך''. וזהו כלל גדול, הבא ללמדנו להתנהג הן בשמירת התורה והמצוות, והז בהתייחסותנו למעשים ולמקרים העוברים עלינו בתמימות כשל בהמה, ואין זה גנאי אלא שבח גדול, כאמור. וכמש''כ: ''כל מצוותיך אמונה'' (תהלים קיט.), וכ''מ ב''מדרש רבה'' (ויקרא פרשה ב): עשרה נקראו יקרים ואחד מהם סכלות, שנא': '' (קר מחכמה ומכבוד - סכלות מעט'' (קהלת יוד).

והסביר בפי' מהרזו''ו שם, שבעניין האמונה צריך להתנהג ממש כמו ''משוגע'' אחרי הקב''ה, שמרוב התרגשות והתפעלות מגדלותו ית' נעשה חולה אהבה ממש, והוא חולי יקר ונפלא מאוד לנדבק בחולי זה. וזהו שכתוב: ''סכלות מעט'', כי הצד הטוב שבסכלות מתבטא בהנהגת האדם בעוה''ז כלפי בוראו. וכן ב''מדרש רבה'' (לך לך פרשה מ) עה''פ: ''טרף נתן ליראיו'' - טירוף נתן ליראיו בעולם הזה. והסביר ''יפה תאר'' שם, שהקב''ה מביא טירוף ונידנוד ליראיו בעוה''ז כדי להושיבם בשלווה לעתיד לבוא. וכן ב''מדרש רבה'' (פרשת ''אמור'' פ' כז) על הפסוק:

''אדם ובהמה תושיע ה''' אמרו ישראל: רבש''ע, כאדם אנחנו, כבהמה תושיענו. לפי שאנו נמשכין אחריך כבהמה. וידועים בעניין זה דברים שאמר האדמו''ר מקוצק: ''כמה שיותר אני לא מבין בשכלי בגדלותו של בורא עולם ודרכי הנהגתו, כך אני יותר מתפעל ומתרגש ומשתחוה לפניו יתברך, כי השי''ת, האל, הגדול, הגיבור והנורא, אי אפשר להשיגו בשכל. '' ועובדה זו מדגישה יותר ויותר גדלותו ית', כי פשוט לכל בר דעת, שבורא השכל גדול ועצום ונשגב מן השכל עצמו.

למדנו, שצריך להיות גדול באמונה כדי לזכות להיות מהמקטינים עצמם והיכולת להקטין עצמך בעיניך ולהיות בעיניך קטן באמת ולהנהיג חייך עפ''י ראיה זו - זוהי גדלותך! ובעווה''ר, יש אנשים שהם חכמים בעיניהם והם בעלי תאוות גשמיות בהמיות, ריקים ופוחזים, חסרי דעת להחריד ושטחיים מאוד, רח''ל, הפוצים פה ומצפצפים בהתנשאות של הבל וברגשי גאווה אוויליים ואומרים: ''אני לא מאמין!'' אבל יש ללמד עליהם זכות ולומר, שהם פשוט מסכנים.

הם אנשים פשוטים העוסקים בהוויות הבורסה והכדורגל, ופשוט שאין להם זמן ואפשרות להתבונן ולהגיע לדרגות של אמונה. כדי להבין ולראות את קצה של האמונה, עליהם ללמוד תורה וירא''ש במשך שנים רבות, כי התאוות והתועבות והמידות הרעות מרחיקות את האדם מהאמונה הפשוטה והטהורה במאוד מאוד.