Eved Hashem - שכר הביטחון - ביטחון

רבנו הגרי''ז מבריסק זצוק''ל ביאר כוונת הפסוק בתהלים (פרק כז): ''קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה''', שר''ל: התשלום הגדול והשכר הטוב לו יזכה הבוטח בה' הוא, שהקב''ה יחזק ויאמץ לבבו, ועי''ז יהיה ביטחונו גדול יותר ויותר תקיף. כלומר, חלף ביטחונו בה', יזכה לסיוע מן השמים במידת הביטחון. וכמש''כ ב''חובת הלבבות'' (בשער הביטחון שם), שעשיר גדול שיש לו נכסים, שדות, בתים ועסקים וכל עשירות שבעולם, יש לו פחד מגנבים וליסטים וחושש מלהיות בקרבת בני אדם או ללכת יחידי, ושרוי במתח בגין פעולותיו העסקיות.

וכשמפסיד בעסק מסוים, הרי הוא כ''אוכל את ליבו'' והוא עצבני ועצב. ואילו בעל הביטחון, המסיר דאגה מלבו, מנוחתו שלמה, כי אינו חסר כלום ויודע שלא יחסר דבר, שהרי בעל הביטחון האמיתי מוכשד להשיג הכל, כמש''כ: ''והתענג על ה' וייתן לך משאלות לבך'' וכוונתו: אם יהיה ביטחונך בה' חזק כ''כ עד שתרגיש את התענוג שבזה, אז ייתן לך משאלות לבך. וזהו התשלום והשכר הטוב ביותר השמור לבעל הביטחון, שהקב''ה יחזק ויאמץ לבבו ובזה יזכה לביטחון גדול עוד יותר, ויהיה יותר ויותר מאושר! והם הם דברי הכתוב:

''קווה אל ה''', שבזכות הביטחון ''חזק ויאמץ לבך'' יזכה לביטחון גדול עוד יותר. בזה גם מובן מאמר חז''ל (ביצה טז.): ''מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה''. כי לכאורה, למה לא כתוב ''כספו של אדם קצוב לו כמה ירוויח השנה''? למה הדגישו דווקא - מזונותיו? אלא כוונת רבותינו הקדושים בזה, שבראש השנה גוזרים על כל אחד כמה אוכל יקבל השנה:

כמה לחם, חלב, גבינה, ביצים, סוכר, קפה וכל השאר כיו''ב, ''בכל מכל כל'' על המחיה ועל הכלכלה - הכל נגזר בר''ה, ואפילו אם באמצע השנה חל פיחות בערך הכסף והיוקר יאמיר והיין ביוקר, בעל האמונה לא נבהל ואינו מקלל את שר האוצר, ח''ו, אלא שמח תמיד לפני ה' ויודע, שכאשר קבע לו הקב''ה מזונותיו לשנה הבאה, הוא כבר לקח בחשבון את הפיחות שיהיה... ותמצאהו כל בוקר אומר בשמחה רבה את הפסוק שאמרו דהע''ה: ''והעושר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל''. ועיין ''מדרש רבה'' (בהר פרשה לד אות יא) על הפסוק:

''הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית'' (ישעיה נח), אמר רבי סימון: כבר היא פרוסה, שבראש השנה נגזר על האדם מה שמשתכר ומה שמתחסר. ובעל האמונה הוא בעל המאה ובעל הדעה. ישתבח שמו לעד.