Eved Hashem - מעניין כוח התפילה

במסכת קידושין (כט:) מסופר על מזיק אחד גדול שפלש אל בית המדרש של אביי והפיל חיתתו על הבאים לשם. וכשהגיע רב אחא בר יעקב למקום הישוב ההוא, ציוה אביי שלא יזמינוהו האנשים ללון בביתם ויאלץ לישון בבית המדרש, וע''י כך יתוודע למציאות המזיק במקום ויהרגהו. וכן היה. כשנכנס ללון שם, נראה אליו המזיק בדמות תנין בעל שבעה ראשים. מיד עמד להתפלל, ומת המזיק.

הקשה המהרש''א על אביי, כיצד דחה את רב אחא בר יעקב לבית המדרש, שהוא מקום סכנה, והרי קיימא לן שאין סומכין על הנס, ומה גם שמנכין לו מזכויותיו! ותירץ, שאביי ידע בבהירות ובוודאות, שאין להסתפק בזה שאותו חכם הוא צדיק וחסיד גדול ושמכוח תפילתו יהרג המזיק, וכן מה שמשיגים על ידי תפילה אין זה נס וממילא לא מנכים מזכויותיו. גם מתורצת קו' המהרש''א (על ברכות לג.):

כיצד סמך רבי חנינא בן דוסא על כוחו, כשהניח רגלו באותו חור מסוכן שהיה בו נחש ארסי שהכיש אנשים והזיקם? והרי אין סומכין על הנס! אלא, צדיקים וקדושים כאלה, בכוח תפילתם ומעשיהם, משיגים גם למעלה ממה שנראה כוח הטבע הרגיל, ואין זה נס באמת, רק בעינינו נראים הדברים כאילו הם מעל הטבע. לכן אמרו (בברכות יוד.): ''אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים. '' ללמדנו, שבקשת הרחמים מסוגלת להחריג את הטבע ממהלכו הרגיל. וכן אמרו (בסנהדרין מד:):

''לעולם יקדים אדם תפילה לצרה, שאלמלא הקדים אברהם תפילה לצרה בין בית-אל ובין העי, לא נשתייר מרשעי ישראל שריד ופליט. '' ומרן רבנו הסטייפלר זצוק''ל (בספר ''חיי עולם'' פרק כח) כותב, שאפילו אם יעברו על האדם ימים ושנים ללא מענה, עד שידמה לו שלא הועילה תפילתו כלום, אל יניח מלהתפלל. כי לבסוף יראה בעיניו שתפילתו הועילה לו מאוד. דבר זה מבואר במדרש, שיש תפילה המועילה מיד ויש שתפילה מועילה לאחר זמן, שתפילה - מן הדברים המשתמרים היא. ולעיתים היא מתאימה להתקבל דווקא אחרי שלושים שנים, או הרבה יותר.

והעיקר, יש לומר, שמה שנדמה בעיניו שאינו נענה בתפילתו אעפ''י שהתפלל על זה זמן רב, הוא רק דמיון ואינו נכון כלל, שהרי אי אפשר לדעת היאך היה המצב אצלו אילו לא התפלל... ואפשר שלולי תפילתו היה, ח''ו, המצב גרוע יותר ויותר. עכת''ד. ראיה לכוחה של תפילה ועד היכן היא מגעת, מצינו בעוד כמה מקומות. ראה בפרשת קורח מה שהתפלל משה רבנו ואמר: ''אל תפן אל מנחתם'' של קורח ועדתו, ולמד, שהיה צריך משה רבנו לשטוח בקשה מיוחדת לפני הקב''ה שלא יקבל את תפילתם.

אחרת, היתה תפילתם ומנחתם מתקבלת, הגם שיצאו במצח נחושה נגד משה רבנו ואעפ''י שירדו למדרגה תחתונה של אפיקורסות, רח''ל. ראה במסכת יומא (נג:) מה שהתפלל הכוהן הגדול ביוה''כ בקדש הקדשים, שהקב''ה לא יקבל תפלת עוברי דרכים, כשביקשו שלא ירד גשם בזמן שהם באמצע הדרך. משמע, שלולא בקשתו של כוהן גדול, תפילתם היתה מתקבלת, כי תפילה של עובר דרכים, המצטער מגשם שוטף, היא תפילה חזקה הנובעת מעומק הלב לכן היא יכולה להשפיע על מהלך הטבע הרגיל לשנותו ולהפסיק את הגשם. במסכת מכות (יא.

) מובא, שמי שהרג את הנפש בשוגג, חייב לגלות לאחר מערי המקלט של שבט לוי, ועליו להשאר שם עד שימות הכוהן הגדול. ולמה דווקא עד שימות הכוהן הגדול? מפני שהיה צריך, בכוח תפילתו, לדאוג לכך שבדורו לא יארעו מאורעות חמורים כאלה. ומבואר במשנה שם, שאמו של הכה''ג היתה מביאה מזון וכסות להחיות בהם את אותם האנשים שבערי המקלט, כדי שלא יתפללו על בנה הכה''ג שימות. נשמע מכאן, שאילו היה הרוצח מתפלל על מות הכה''ג, יתכן מאד שהיה מת!!! רח''ל. מה גדול כוחה של תפילה, שעומדת איתן אפילו נגד כוהן גדול.

בספר ''שאל אביך ויגדך'' הביא מעשה בצדיק רבי אליהו דושניצר זצ''ל, שהיה בעל אמונה וכוח תפילתו הרקיע שחקים. מסופר שם, שהיה לו פרדס שביקש למכרו וכיוון שהיה חסידא קדישא, לא התרצה למכור לכל אחד. הוא ביקש ממנהל תלמוד תורה אחד, שכמה ילדים, תשב''ר, יקראו מזמורי תהלים וע''י כך יביאו למכירה מוצלחת של הפרדס. מנהל הת''ת הבטיח לדאוג לכך שהדבר ייעשה. משעבר זמן והפרדס לא נמכר, הבין הצדיק שהמנהל שכח למלא את מבוקשו. אמרו לו: ''מנין לך ששכח?'' השיב ואמר: ''העובדה, שעדיין לא נמכר הפרדס, היא המוכיחה שעדיין לא התפללו על כך. '' זה כוחו של המתפלל, האמונה בכוח התפילה.