{
  "bookId": "eved-hashem",
  "part": "1",
  "torah": "43",
  "title": "Eved Hashem - ברכת המזון דינה כתפילה",
  "hebrewTitle": "ברכת המזון דינה כתפילה",
  "sourceUrl": "/reader/eved-hashem/1/43",
  "plainUrl": "/reader-plain/eved-hashem/1/43/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "כתוב בשו''ע (סל' קפג), שברכת המזון דינה כתפלת העמידה. כידוע, בתפלת העמידה אין להפסיק בשום עניין. אפי' המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, אפי' נחש כרוך על עקבו לא יפסיק ואפי' לענית ''קדיש'', ''קדושה'' ו''ברכו'' אסור להפסיק באמצע תפילת העמידה. בשו''ת ''יביע אומר'' (ח''א סי' יא) מחמיר בזה מאוד ופוסק, שגם בברכת המזון אסור לענות ''קדיש'', ''קדושה'' ו''ברכו'', מפני שדינה כתפילת העמידה ממש.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "על פי האמור, צריך לברך מבלי להתייחס או להתערב במה שקורה מסביב ואפילו רמיזה בעלמא בידו או בעיניו וכל הפסק או תנועה, שאינם שייכים ואינם באים לצורך הברכה, הרי הם אסורים. מבואר בספר הקדוש ''בן איש חי'', שצריך לברך ברהמ''ז בעצימת עיניים ויאסור ידיו זו על גב זו, ימנית על השמאלית, כיושב לפני המלך, מלכו של עולם. ישב באימה ויברך בשמחה ובטוב לבב ובכוונה גדולה (בא''ח פ' חוקת). מעשה באשה, אשת חיל יראת ה', שלא זכתה להפקד בבנים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "הציע לה כבוד ראש הישיבה, מרן הרב אלעזר ש''ך שליט''א לדקדק היטב בברהמ''ז בכוונה גדולה. משעשתה כן, זכתה מיד להיפקד, שקבלה בידינו, שברהמ''ז סגולתה לבטל כל מיני גזרות קשות ורעות. מתאים במקום הזה להזכיר את דברי מרן ''בן איש ח (''' (פ' בהר אות יו''ד בשם חכמי המוסר), שבהיות מאכל או משקה חביב לפני האדם, והוא מתוק לחיכו וחביב עליו ביותר, וימשוך ידו ממנו דרך סיגוף לכפרת עוונות, ה''ז נחשב תיקון גדול בתיקוני התשובה ותועלתו כתועלת התענית.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "ואם אחרי אכילה כזאת נזהר לברך ברכת המזון בכוונה גדולה, כמו שנזהר בתפלת הנעילה של יום הכיפורים, זכותו בשמים גדולה במאוד מאוד. אשרי הזוכה לכך. וכן מי שלא יכול להתענות בתעניות הכתובות בתורה, או שאינו יכול להתחסד בתעניות של ימי שני, חמישי ושני ושל ערב ראש חודש, ערב ראש השנה, עשרת ימי תשובה, שובבי''ם וכיו''ב, הצעה להנהגה טובה עבורו, שיאכל לשובע לחיזוק גופו לעבודת השי''ת, יתאמץ מאוד בברכת המזון בכוונת הלב ובשמחה גדולה וע''י זה ירבה שכרו ויגדל מאוד ויש בזה תועלת כמו בתענית.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "בספר הנחמד ''מנחת נתן'' (קונטרס ''שיחות חיים'' אות כב), להרב נתן חיים אינפלד שליט''א, כותב, שראה בעיניו רבים וטובים שאינם יודעים דין זה ולכן אינם מקפידים בו, ובזמן ברהמ''ז מתנועעים בכל מיני תנועות ורמזים. וכותב, שתלמיד חכם גדול הודה לו על הלכה זו והודה בפניו שלא נתן לבו לזה ולא ידע ולא שמע על כך מעולם. לא פעם קורה, שבאים בשאלה איך ומה לעשות על שאינם זוכרים אם בירכו ברכת המזון.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "כשמדובר ביראי שמים, אין מובן איך לא זוכרים, שהרי יש לברך כבתפלת העמידה! וברור שמברכים שלא כהלכה, בלי שום דקדוק, בלא כוונה ובחטף. ומצוה לפרסם הלכה זו ברבים. עכת''ד. ועל זה נאמר: ''והחי יתן אל לבו'' ולא נאמר - והחי יתן אל בטנו... ויש להוסיף, שהרב החסיד, בעל ''יסוד ושורש העבודה'', היה מתפלל לפני ברכת המזון, שלא תהיה לו שום הפרעה באמצע. ולאחר ברהמ''ז היה מודה לה' בתפילה מיוחדת על שלא הופרע באמצע ברכת המזון. ולמזהיר ולנזהר שלומים יתן כמי נהר.",
      "en": ""
    }
  ]
}