{
  "bookId": "eved-hashem",
  "part": "1",
  "torah": "7",
  "title": "Eved Hashem - מה מקלקל את האמונה?",
  "hebrewTitle": "מה מקלקל את האמונה?",
  "sourceUrl": "/reader/eved-hashem/1/7",
  "plainUrl": "/reader-plain/eved-hashem/1/7/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "(בראשית רבה פרשה ח אות ח): בשעה שהיה משה כותב את התורה, היה כותב מעשה כל יום ויום. כיון שהגיע לפסוק הזה, שנאמר: ''ויאמר אלקים נעשה אדם'', אמר לפניו: ריבונו של עולם, למה אתה נותן פתחון פה למינים, שהרי אתה כותב: ''נעשה אדם'', לשון רבים, ולא אעשה אדם. אמר לו הקב''ה: כתוב נעשה אדם, והרוצה לטעות יטעה. ביארו המפרשים, שהקב''ה לימדנו מדת הענוה. שאפי' אם גדול הוא, יימלך בקטן ליטול ממנו עצה. ומי שרוצה לטעות, רצונו לטעות בכוונה תחילה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "ואיש כזה אין צריך לחוש לו, שתמיד ימצא תואנה לטעות ולדבר נגד התורה והיהדות. וידוע הפתגם: למאמין אין שאלות, ולכופר לא תעזורנה תשובות. הקב''ה, ישתבח שמו, ברא את העולם באופן נפלא כ''כ, שלקבל אמונה ויראת שמים יהיה אפשר רק למי שמסתכל על הבריאה בעיניים כשרות ובריאות. והנביא זועק (בסוף הושע): ''כי ישרים דרכי ה'. צדיקים ילכו בם, ופושעים יכשלו בם''. לכן, לאותו גוי, ששאל ''מי ברא את העולם?'', אמר רבי עקיבא שיבוא בעוד ג' ימים לקבל תשובה. ומשבא הגוי אמר לו:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "''כשם שהבגד מעיד על החייט והבית על הבנאי, כך העולם כולו מעיד על הקב''ה''. נשאל, אם כן, מדוע לצורך תשובה פשוטה וברורה כל כך דחהו ר' עקיבא ולא השיבו מיד? התשובה על כך שורשה עמוק ואמיתי. ר''ע דחהו ב''לך ושוב'' כדי לבוחנו אם הוא באמת רוצה לדעת. ואם הגוי לא שכח ושב אחרי ג' ימים, סימן שהוא רוצה לדעת אמת ואמונה. מי שאינו רוצה לדעת, אלא לקנטר ולהתווכח, עליו נאמר: והרוצה לטעות יטעה. ופושעים יכשלו בם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "קל כעת להבין מדוע קשה מאוד להסביר אמונה לאדם שפגשת בלכתך בדרך והוא משום שלא הכין עצמו לדעת, וגם אינו רוצה לדעת. וע''ז נאמר: ''כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שלא נשמע'' (יבמות סה:). ב''חק לישראל'' (בלק יום רביעי) מוזכרים אלה שאין להם חלק לעוה''ב: האומר אין תחיית המתים. ואין תורה מן השמיים. והקורא בספרים חיצוניים. אילו הם בבחינת ספרים חיצוניים? ביאר הר''ב שם: ''כגון ספרי מינים - ספרי אריסטו וחבריו, ובכלל זה שירים של עגבים ודברי חשק, שאין בהם חכמה ולא תועלת אלא איבוד זמן בלבד''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "והוסיף רבנו הסטייפלר זצוק''ל בספר ''קריינא דאיגרתא'' (ח''א סי' קי והלאה), שחל איסור חמור, נורא ואיום, על לימוד בספרים שיש בהם כפירה ואפיקורסות, רח''ל. והוא אביזרייהו דעבודה זרה שדינו ביהרג ואל יעבור. ואין שום דבר ושום מצב בעולם אשר מחמתו יהא, ח''ו, צד היתר בזה אפי' אם עי''ז יצטרך לחזר על הפתחים כל ימי חייו! ומסתבר, שאם מחבר הספר היה אפיקורוס, רח''ל, ודאי שגם בדבריו נמצא דברים רעים וטמאים. ובכלל ספרי מינות גם ספרי היסטוריה שיש בהם כפירה, רח''ל, בחידוש העולם וכיו''ב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "וספרים אלה מהפכים את הקוראים בהם למינים ואפיקורסים, רח''ל. וכן מקום שמלמדים בו דברי תיעוב וזנות, ובפרט לילדים קטנים, הרי הם מטמאין ומטמטמין מוחם בהרהורים רעים מקטנותם, להשחית את נחלתם, רח''ל. ובודאי שלבתי-הספר שלומדים בהם אפיקורסות או דרכי הזנות, אסור לשום ישראל לשלוח בניו ללמוד שם. וכן המפלצת המטמאה הנקראת: ''טלביזיה'', אשר בה העין רואה כל התועבות שבעולם, ע''ז, ג''ע ושפ''ד, עם כל פרטי פרטים שלהם בתעמולה עצומה לפריצות וגירויים נוראים לחיי הוללות והפקרות ולפריקת עול, יצילנו ה'.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "כל אלה גורמים למסתכל בתשדירים הטמאים ואפילו בחדשות סכנה גדולה לכל יהדותו. והמסתכל בה אפילו דרך אקראי בעלמא, כבר ממיט על עצמו קרירות באמונה ובירא''ש שלו! כבר מפורסם בעולם, מן הניסיון, שהנותן עיניו במכשיר מטמא זה, נהפך לאיש בליעל פורק עול. ובכלל האיסור הם עיתונים ושבועונים מטמאים ומנוולים, מלאי זוהמת הנחש הנוראה, שכל ג' עבירות החמורות כלולות בהם בכל מיני גירויים ותועבות המותאמים לאנשים מקולקלים. ובאמת, איסור חמור מאוד להכניסם לבית יהודי, וכ''ש וק''ו לקרוא בהם ולהביט בתמונות שבהם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "אחד האנשים ואחד הנשים והילדים - כולם בכלל האיסור, שנאמר: ''ולא תתורו לבבכם ואחרי עיניכם''. וביארו חז''ל (ברכות יב:): ''אחרי לבבכם'' - זו מינות ''ואחרי עיניכם'' - אלו הרהורי עבירה. ואוי לנו מיום הדין ויום התוכחה. וכן כתב מרן מלכא שליט''א ב''ילקוט יוסף'' (ח''א עמוד קכו): עצם הכנסת טלביזיה לבית, מלבד שיש בזה מושב לצים וביטול תורה, עוד בה שמגרה יצר הרע בעצמו כשמסתכל בסרטים המלאים זימה, המלאים פריצות ותועבות אשר שנא ה'. וגדול עונו מנשוא. ועתיד ליתן את הדין.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "והחרד לדבר ה' ימהר לסלק הטלביזיה מביתו! והרמב''ם (בהל' ע''ז פרק ב) כתב, שיש ספרים רבים שכתבו מינים ואפיקורסים וצוונו הקב''ה שלא לקרות באותם ספרים כלל, ולא נהרהר בהם ולא בדבר מדבריהם, ואפי' להסתכל בדמות הצורה (שעל הכנסיה) אסור! והוסיף בפירוש המשנה (ע''ז יא:), שעיר של אומה שיש בה ע''ז, אסור להיכנס לתוכה בכוונה, ק''ו בית של עבודה זרה עצמו (הנקרא כנסיה) שאסור לנו להתבונן בו וכ''ש להיכנס בו. ובשו''ע (סי' שז): ''מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק, אסור לקרות בהם בשבת, ואף בחול אסור משום מושב לצים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "ובדברי חשק יש עבירה נוספת, שמגרה בעצמו יצר הרע. ומי שחיברן ומי שהעתיקן, ואין צריך לומר המדפיסן, מחטיאים את הרבים''. והוסיף בס' ''מנוחת אהבה'' (ח''א עמוד רלו), כי גם העיתונים של החרדים לדבר ה', הנמנע מלקרותם אפילו בחול (!) ישא ברכה מאת ה'. יש אנשים חסרי דעה, המאמינים לכל מה שכתוב בעיתון או מפורסם ברשות הרבים וכ''ז נובע מחמת חלישותם באמונה בבורא עולם ובתוה''ק. מי שחזק באמונה תמימה בבורא עולם לא יתפתה להאמין לכל דבר שכתוב או מפורסם ברחוב.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "מצוי מאוד בקרב אותם האנשים, שיש להם הרבה שאלות על האמונה ועל התוה''ק, שהם מאמינים במיני סגולות שונות ומשונות נגד עין הרע וכיו''ב. הם מאמינים בנעל קטנה התלויה ומתנדנדת באוטו ותולים תקוותם בפרסה נגד עין הרע. וזה פלא! בתורת ה' הקדושה והטהורה ובמצוותיה המזככות הם מסתפקים וחוששים, אבל בחתיכת ברזל חלודה תולים תקותם שתהי' להם הצלחה... הנוהג כן עליו נאמר: ''פתי יאמין לכל דבר'' (משלי יד, טו). תופעה זו מאפיינת את רוב מיני האפיקורסים. אבל זה לא משום שקשה להם להאמין בדבר שאינם משיגים בשכלם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "להיפך, כל המינות שלהם באה להם ע''י אמונה... ! אמונה קלוקלת בדברי מינות ששמעו או ראו בעיתונים ובספרים ההם, ומבלי לבדוק אחריהם הם מאמינים לדבריהם, וסומכים עליהם לכפור בתוה''ק. וכן פתאים רבים הולכים שבי אחר מי מהסכלים הטפשים, הרוצים לטעון שהאדם התפתח מקוף. וכרחל אחר גוזזיה נאלמה הולכים רכוני ראש אחר דברי הבל כיו''ב, כגון שהאדם קיים מליוני שנים וע''י סיבות שונות התפתח למצבו הנוכחי. והרי רוב הפתאים טוענים שאינם מאמינים אלא בדבר שיראו בעיניהם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "אם כן, כיצד מאמינים לדברי הבל אלה?! מה גם שהטועים עצמם מודים שאינם יכולים להוכיח דבריהם והכל השערות בעלמא. לכן, במקום להיאחז בהשערות רשעיות תלושות ולהישען על קנים רצוצים, עדיף להאמין ולסמוך על תורת ה' הקדושה והצרופה, שהיא בעלת מסורת רצופה יציבה בת אלפי שנים, שאין עליה עוררין, שאנשים גדולים ועצומים, מזמן משה רבנו ועד היום, קיבלוה באהבה ובאמונה תמימה (=ממשלמה) והעבירו לנו את הדת בכפפות של משי ואת התורה על מגש של כסף.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "עד כמה סופרים רשעים מזיקים לנשמה בספריהם החיצוניים ובמאמריהם נגד הדת והתוה''ק, נלמד ממש''כ אבן עזרא בפרשת ''יתרו'' עה''פ: ''אנכי ה' אלקיך'': ''ופשע מי שאינו מאמין בשם, גדול מפשע עובד ע''ז''! אותם אפיקורסים רשעים, המתירים לעצמם לחיות עפ''י התאוות והרצונות הנמוכים שלהם, המחטיאים את הרבים בדעותיהם ההרסניות ומסבירים הכל עפ''י נטיית הלב ועפ''י ביאור מוטעה של הממצאים ועפ''י הפסוק ''אמר נבל בלבו אין אלקים'', פשעם הריהו חמור יותר מפשעו של עובד ע''ז.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "כי סוף כל סוף עובד עבודה זרה מאמין בתנ''ך הקדוש ובחידוש העולם ויודע שהכל אמת, אלא שלפי טעותו מאמין גם בשיתוף, רח''ל. אבל אותם נבלים אומרים ומחדירים בלבם של הקוראים שאין אלקים, ח''ו. וכל העוסק וכל הנותן דעתו בתכניות המדע על היווצרות העולם ועל היווצרות האדם וכיו''ב, ה''ז אפיקורוס שעונשו חמור יותר מעונש העובד ע''ז. ובהלכות ע''ז (פ''ב' ה''ה) פסק הרמב''ם, שאפיקורוס - אין מקבלים אותו בתשובה לעולם, שנאמר: ''כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים''.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "ומכאן מודעא רבה לאורייתא שאסור לעיין ולקרוא בספרים שנכתבו ע''י אנשים אפיקורסים, ריקים ופוחזים. אחד ספרי היסטוריא ואחד סתם סיפורים. רק ספר שקיבל הסכמה מגדולי וחכמי הדור שליט''א והוא כשר לקריאה. לא זולתו. אחת מני רבות אביא דוגמת משל שנכתב ע''י משכילים רשעים, ונראה כיצד בתוך המשל טפטפו את רעל הארס והשנאה לדת, לתורה ולמצוות. גוזל נשרים קטן נפל ממקום גבוה לדיר של עזים וכבשים. שם אכל וגדל, עד שצמחו לו כנפיים ועף גבוה לשמים. לימים פגש התיש את הנשר ואמר לו:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "''אולי תשוב אלינו לחיות עמנו? הרי בעבר היינו בעדר כולנו. '' אמר לו הנשר: ''לך יש זקן שחור מגעיל ולי יש כנפיים שאני יכול לעוף בהן למעלה ולעשות מה שאני רוצה! ! !'' ננתח את המשל הנבזי הזה, כדי שאחת ולתמיד נוכיח את חסרון דעתו של בעל המשל ואת כוונתו הזדונית להוליכנו שולל, בתמימותו המעושה, אחר דעתו הנפסדת. הבה נבדוק ונראה מה בא משל השטנים הזה ללמדנו:",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "הגוזל במשל הוא יהודי שאינו שומר תורה ומצוות, שחי חיי הפקרות במרומי פסגת האשליה, עד שפעם התהפך עליו הגלגל ונפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא, הישר לתוך הדיר המלוכלך של העזים והכבשים, שהם, ''כמובן'', אנחנו שומרי התורה והמצוות, ההולכים כצאן אחר הרועה ''מבלי לחשוב'' ומבלי לפנות ימין ושמאל... אחר שנפל לשם שלא מרצונו, בגלל דיכאון או בגלל מצב נפשי רעוע אחר, החל לגדול ולהתחזק ע''י שספג משלוותם ומטובתם של מארחיו התמימים, עד שלבסוף הבריא לחלוטין והתחזק שכלו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "כעת שב והתבונן על מצבו ועל סביבותיו ''בשכל בריא'' והבין שנקלע לתוך ''חבורת בהמות'' (ח''ו) שאין להם דעת, ההולכים כצאן לטבח ומפסידים חיי ההוללות וההפקרות של העוה''ז. ''אני נשר'', אמר לעצמו, ''ממני לא יוכלו לעשות כבשה תמימה. הם כבר שקועים ב''רפש'' עד צוואר. אבל אני לא חייב להיות כמותם. אני יכול להתרומם מעליהם, ומלמעלה לחלוש עליהם ועל כל סביבותי''. והוא באמת ''התרומם'' אל על וחיש קל מהרה גילח זקנו ותלש פאותיו, רחץ את עצמו מה''לכלוך'' השחור שדבק בו ופרח לדרכו, דרך רשעים.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "לימים, פגש היהודי שומר התורה את אותו מופקר וניסה לקרבו אל הדרך הישנה, הטובה, דרך האמת. ''לך יש זקו שחור מגעיל'', אמר לו המופקר, ''ולי יש כנפיים שאני יכול לעוף בהן למעלה, להינתק מן התורה והמצות ולעשות מה שאני רוצה!!!'' מה עוד בא המשל הנבזי הזה ללמדנו? - שהרצון חשוב יותר מן הצורך, וכשיכולים לעשות מה שרוצים זה טוב מאוד. שזקן זה לא טוב, ושלהיות עבד ליצרים זה עדיף מלהיות עבד ה', ח''ו.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 21,
      "he": "וע''י משלים כאלה ואחרים מחדירים שנאה ליהדות ומעודדים להגביה עוף כנשר מעל מחשכי הזמן, ולנסוק מעל התהום הרובצת תחת, לחיות חיי הוללות והפקרות. וכבר כתב הרב נאמ''ן שליט''א כי משל זה נכתב ע''י מסכילים, רשעים, ארורים. ופלא על מרן הגרי''ח זצוק''ל שהעתיק משל זה לספרו ''משל ונמשל'' (סימן מט). ועיין בקובץ דרכי העיון עמוד 76 שניתח את המשל הנ''ל באופן אחר קצת. עכ''פ למדנו לשמור העיניים גם מספרים חיצוניים, גם מן הטלביזיה וגם מעיתונים, לבוא לקיום הפסוק: ''ולא תביא תועבה אל בתיך.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 22,
      "he": "שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו, כי חרם הוא''. בספר ''חיי עולם'' (סי' כז) מבואר, שכל הספקות והבלבולים בענייני האמונה אינם נמצאים אלא בלב הבעל גאוה. כי כל המתגאה, אור השכינה מסתלק ממנו וכאילו עובד ע''ז וכאילו כופר בעיקר. וחושב עצמו לחכם גדול שיכול להבין הכל. ומסתפק ומתבלבל באמונתו. מי שלא זכה עדיין למידת הענווה האמיתית, אמנם אפשר שהתנהגותו שבפועל נראית כהתנהגותם של ענווי ארץ, שאינם חסים על כבודם ומקבלים כל אדם בנחת ובהכנעה, אבל באמת, מתחת לפני השטח, קבורה הגאוה בלבו והיא שרירה וקיימת.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 23,
      "he": "ורק ע''י שילמד וישיב אל לבו חומרה הנורא של הגאוה ומעלתה היקרה של הענווה, שהיא עולה על כל המידות הטובות, רק אז יעלה בידו ויצליח להיכנס לעולם התורה, להיות בעל אמונה, בעזהי''ת. בספר ''ברכת פרץ'', לרבנו מרן הסטייפלר זצוק''ל (פ' וארא), הוסיף ואמר, שהכפירה איננה תולדה של חסרון הדעת. אלא באה מחמת תאוותיו ורצונו לכפור. וממילא משתבש בדעתו, ואינו בא להתבונן בעצמו ובמהלכיו כלל ועיקר.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 24,
      "he": "ולכן אפילו במה שכבר הוחזק אצלו פעמים אין מספר כאמיתי ונכון, ואפילו שנוכח באמיתתו וגם ראהו בעיניו, אעפי''כ הוא כופר בהכל, שמחמת תאוותיו ומידותיו הרעות, אין הוא מתבונן ואינו חושב. ומדויקת לשון התוה''ק: ''ואשר לא שם לבו אל דבר השם''. עיין שם.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 25,
      "he": "כיצד יתכן שבמכת ברד לא נבהלו המצרים לשמור על ממונם ועל בהמתם ולהכניסם תחת כנפי מסתור? הרי כבר ראו בעיניהם ונוכחו על עצמם ועל בשרם, שכל המכות שניחתו עליהם עד עתה היו קולעות ומכוונות אל חוט השערה, ועמדו יציב במבחן האזהרות שהזהירם משה רבינו ע''ה! כיצד יתכן שעדיין תעמוד הכפירה במלוא תוקפה, כשהיא מתעה ומטעה ומשבשת הדעות? האמנם לאחר כל המכות הללו אפשר שלכפירה יהיה עדיין פתחון פה? מכאן רואים שמקור נביעת הכפירה אין הוא מעומק המחשבה.",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 26,
      "he": "להיפך! הכפירה יוצאת מן הרצון הפרוע להמשיך במעגל התאוה, כשהיא נדחפת ומומרצת ע''י תענוגי ההבל. ומשמחליטים שלא לחשוב ולא לשים לב אל האמת, אזי מתגמדים באמת ובאים לחיות חיים קלים ושטחיים. וזהו דיוק הפסוק: ''ואשר לא שם לבו אל דבר השם. '' אחד מגדולי המוסר אמר פעם: ''מי שלא מאמין הוא פשוט משוגע... הוא חסר דעה! התנאים, האמוראים, ראשונים ואחרונים, מגדול ועד גדול, כולם אנשים גדולים, לימדונו להאמין. '' (ס' ''יראה ודעת'' ח''א דף כח).",
      "en": ""
    }
  ]
}