Eved Hashem - יסוד האמונה
יסוד האמונה
Source: https://ajew.org/reader/eved-hashem/1/9

Segment 1
HE:
זה יסוד האמונה - שמקבלים את הרעה כמות שהיא בתור רעה ולא בורחים ממנה ע''י הסבר שהיא בעצם טובה. אדרבא, דווקא רעה! ואעפ''י כן, למרות הרעה, אין האמונה זזה ממקומה. אם חי האדם בחשבון כזה, בהכרח תתחדש הכרתו ויגלה אור חדש באמונתו (ליקוטי יחזקאל דף ג). מבואר ברמב''ם (בהל' ע''ז פרק א), שאברהם אבינו ע''ה היה עמודו של עולם. הוא עמד בפרץ העבודה הזרה והיה קורא בקול גדול לפרסם ולהודיעם שיש אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד. והיה מהלך מעיר לעיר ומממלכה לממלכה וקורא ומקבץ העם, עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא, שנאמר:

Segment 2
HE:
''ויקרא שם בשם ה' אל עולם''. עכ''ד. הנה אאע''ה סבל הרבה מאד בחייו. הן מחמת עצמו, שהיה חי בעוני וקונה בהקפה, כדפי' רש''י שבחזרתו פרע הקפותיו, הן מחמת שלא היו לו בנים עד שהוצרך להכניס צרה לביתו, הן מחמת אחרים שרצו להורגו בגלל אמונתו, עד שהשליכו נמרוד הרשע לכבשן האש ונעשה לו נס ויצא משם לשלום. למרות כל הסבל הזה נשאר איתן באמונתו שהעולם נברא ע''י בורא אחד והוא מנהיגו ומפרנס כל העולם מקרני ראמים ועד ביצי כינים, כשהכל נעשה בחכמת ההשגחה הפרטית על כל נברא, ישתבח שמו לעד.

Segment 3
HE:
הסבל הכבד מכל הוא, ללא ספק, ניסיון עקידת יצחק, שלאחר שזכה לבן בגיל 100 שנים, והיה ע''י כך קידוש השם בעולם, עד שבאו נשים לראות אם אמת הדבר ותינוקותיהן ינקו חלב משרה אמנו ע''ה כמש''כ בתורה: ''מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה'', ולאחר כל זאת, משמגיע הבן לגיל 37 שנים, מבקש הקב''ה לעקדו על גבי המזבח. וראה זה פלא פלאים כיצד השכים אאע''ה בבוקר לקיים רצון ה'... הנה הקב''ה הבטיחו: ''כי ביצחק יקרא לך זרע''. ר''ל, שעם ישראל כולו יצא מיצחק אבינו ע''ה.

Segment 4
HE:
ויצחק עדיין רווק, ואם ישחט על גבי המזבח, מהיכן יצא עם ישראל? והאם עד כאן מגיע כוחה של ההבטחה (האישית) שהבטיחו הקב''ה? אבל לא רק שאברהם אבינו ע''ה לא שאל ולא היקשה קושיות ולא הטיח כלפי בורא עולם, אלא אדרבא, ''וישכם אברהם בבוקר'', כשהוא משתדל בכל מאמצי כוחו לקיים את רצון השי''ת בהשכמה, מבלי לדחות, מבלי להבין ומבלי לנסות להבין הנהגתו יתברך.

Segment 5
HE:
ולמה??? אלא כאן טמון יסוד האמונה, שיש לקיים רצון השי''ת מבלי להבין כלל ועיקר, אלא רק משום שכך ציווה ה'! ללכת בעיני אמונה עם ''ראש בקיר'' מבלי להבין כלום וממש להתנהג בזה כמו בהמה, הוא מעלת היהודי עבד ה'. מי שראה פעם איך מאביסים אווזים ובע''ח אחרים, בודאי התחלחל מהנוראות שבזה. זה ממש נורא! מושיבים אותם במקום אחד שלא יתנועעו יותר מדי ויאבדו אנרגיה, אוספים את צואתם, וכל כמה שעות ע''י צינור המוחדר לקיבתם מזרימים להם מנה גדושה של אוכל כאשר יוכלון שאת.

Segment 6
HE:
ואותם בע''ח אינם מבינים ואינם מרגישים דבר ואינם מגלים התנגדות ובתוך זמן קצר תופחים מאוד ונשחטים ונאכלים לבני אדם. מהם ייקח כל יהודי מוסר ויחשוב מדוע מלעיטו היצר הרע בהנאות העוה''ז ומה צפוי לו לעתיד לבוא. גם ילמד מבע''ח אלה לחיות בלא חכמה עצמית כלל וכלל. כי יהודי המאמין בבורא עולם, ישתבח שמו לעד, מקיים רצון השם רק בגלל שה' כך ציווה ולא בגלל שהוא מבין את משמעות ואת מטרת הציווי. זוהי גם כוונת המדרש: ''אדם ובהמה תושיע ה'' - אלו בני אדם שערומין ביראה ומשימין עצמם כבהמה ואינם מהרהרים אחר מעשי ה' יתברך.

Segment 7
HE:
לכן נקראת מצוה זו מצות אמונה, שמרחיק מעצמו ההיגיון ומתנהג לפני בורא עולם כבהמה שאין לה היגיון וזהו ההיגיון שבורא העולם, ישתבח שמו, רוצה שנלך בו. בזה גם מובנת הנהגת הקב''ה עם אאע''ה. ראה, כשבא מלאך ה' ואמר לו: ''אל תשלח ידך את הנער'' וכו', לא ברכו כלל. רק לאחר שהקריב את האיל, בא המלאך בשנית והפעם ברכו. מדוע לא ברכו בפעם הראשונה? האם זכות העקידה אין בה די כדי להאציל לו ברכה? ביאר בספר 'קול יהודה'' (דף ק) כי עצם העקידה עדיין אינה מוכיחה צדקותו של אאע''ה.

Segment 8
HE:
כי יתכן שעשה מה שעשה משום שהיה מוכרח ואעפ''י שחייב לעשות רצון ה' גם מבלי להבין הסיבה, אולי עשה את המעשה משום שחשש מפני תגובת ה', כי אחרת יוכל ה' להמית את יצחק וגם אותו ואולי מן הפחד הזה עשה מה שעשה. אבל לא כך היה שעקד בנו משום שפחד על עצמו ועל חייו, שאם כן כשאמר לו המלאך: ''אל תשלח ידך אל הנער'', היה צריך לשמוח ולרקוד ולרוץ הביתה לבשר לשרה כי עוד יצחק חי. והוא לא כן עשה. אלא פנה כה וכה לבקש אחר דבר אחר שיהא ראוי להקריבו לה'.

Segment 9
HE:
ומשמצא את האיל ההוא, היה השטן, כדברי רבותינו, מסבכו כדי שלא יוכל אברהם אבינו להשיגו וטרח א''א הרבה עד שתפסו. בזה הוכיח שכל מעשיו היו לשם שמים. ולא זז משם עד שהקריב את האיל ובזה נעשה רצון ה' לפרסמו על צדקתו. לכן בא המלאך שנית, בזמן שהיה ראוי אאע''ה לזכות לכל הברכות. זהו אאע''ה, המאמין הגדול, המקיים רצון ה' ומצותיו למרות שהם ממש נוגדים את שכלו ואעפ''י שהם נראים לו כסותרים ואינו מבינים. כך אאע''ה ביחס לה' כמו בהמה ביחס לאדם. מאמין גדול אחר, שסבל באופן נורא ואיום וקיבל יסוריו באהבה, הוא אהרן הכהן.

Segment 10
HE:
הנה אהרן הכהן ע''ה, שמסר נפשו על כלל ישראל, אוהב שלום ורודף שלום, רץ מבית לבית וממשפחה למשפחה להרבות אהבה ואחווה, שלום ורעות, ודאי קשה היה למוצאו בביתו, והיה בלתי מצוי לראותו בשעה של קורת רוח ומנוחה ושלווה כי את סבל וצער הכלל נשא על שכמו. גם הענווה של אהרון הכהן נפלאה מאוד. הגם שהיה גדול ממשה רבינו, מששמע שמשה יהיה המנהיג של עם ישראל ולא הוא עצמו, כתוב בתורה: ''וראך ושמח בלבו''. זאת למרות שאהרן היה כל הזמן במצרים והיה יורד אל העם וחי עמהם ובתוכם בכל המצבים הקשים.

Segment 11
HE:
מה שאין כן משה רבינו שזמן רב לא היה במצרים, כידוע. והנה ביום הקמת המשכן, באותו יום מיוחד ששמחה גדולה שרתה בעולם, לפי שזכו ישראל לקבל פני שכינה, כמש''כ בתורה: ''וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם'', בו ביום נפטרו שני בני אהרן נדב ואביהוא בתוך המשכן, והיה צער גדול, נורא ואיום! אעפי''כ אהרן הכהן לא שאל, לא התלונן ואף לא פצה פה. אפילו בלבו נשאר זך ונקי באמונה בבורא עולם. תשאל לפחות: ''למה זה קרה דווקא לי? מה עשיתי שזה היה צריך לקרות לי?'' שאלה כל כך טבעית וכה מצויה. אבל לא! אין שאלות למרות שאין הבנה.

Segment 12
HE:
יפה השתיקה למאמין. והתורה מעידה: ''וידם אהרן''. ממש נהג כבהמה לפני הקב''ה, קידש עצמו בניצול המצב הקשה שהיה שרוי בו וזכה להתקרב יותר לבורא עולם. ואולי אהרן הכהן נתן לאותו משורר את ההשראה למלים: ''מפניך אליך אברח''. ובס' תהלים (פרק עו): ''כי חמת אדם תודך. שארית חמת תחגר''. ר''ל, הנכנע והמתבטל ושותק לפני בורא עולם ומודה לו, זוכה שהקב''ה יחגור את שארית יסוריו, ואהוב הוא אצל בוראו ולא יינזק יותר ויזכה שיתקיים בו: גם ליסורים יש סוף (וראה ''קריינא דאיגרתא'' דף קה).