# fires-of-israel — complete plain text Source index: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/ ## Sections - [Fires of Israel](/reader-plain/fires-of-israel/1/1/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/1/index.txt) - [Fires of Israel - Part 10](/reader-plain/fires-of-israel/1/10/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/10/index.txt) - [Fires of Israel - Part 11](/reader-plain/fires-of-israel/1/11/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/11/index.txt) - [Fires of Israel - Part 12](/reader-plain/fires-of-israel/1/12/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/12/index.txt) - [Fires of Israel - Part 13](/reader-plain/fires-of-israel/1/13/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/13/index.txt) - [Fires of Israel - Part 14](/reader-plain/fires-of-israel/1/14/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/14/index.txt) - [Fires of Israel - Part 15](/reader-plain/fires-of-israel/1/15/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/15/index.txt) - [Fires of Israel - Part 16](/reader-plain/fires-of-israel/1/16/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/16/index.txt) - [Fires of Israel - Part 17](/reader-plain/fires-of-israel/1/17/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/17/index.txt) - [Fires of Israel - Part 18](/reader-plain/fires-of-israel/1/18/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/18/index.txt) - [Fires of Israel - Part 19](/reader-plain/fires-of-israel/1/19/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/19/index.txt) - [Fires of Israel - Part 2](/reader-plain/fires-of-israel/1/2/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/2/index.txt) - [Fires of Israel - Part 20](/reader-plain/fires-of-israel/1/20/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/20/index.txt) - [Fires of Israel - Part 21](/reader-plain/fires-of-israel/1/21/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/21/index.txt) - [Fires of Israel - Part 22](/reader-plain/fires-of-israel/1/22/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/22/index.txt) - [Fires of Israel - Part 23](/reader-plain/fires-of-israel/1/23/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/23/index.txt) - [Fires of Israel - Part 24](/reader-plain/fires-of-israel/1/24/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/24/index.txt) - [Fires of Israel - Part 25](/reader-plain/fires-of-israel/1/25/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/25/index.txt) - [Fires of Israel - Part 26](/reader-plain/fires-of-israel/1/26/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/26/index.txt) - [Fires of Israel - Part 27](/reader-plain/fires-of-israel/1/27/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/27/index.txt) - [Fires of Israel - Part 28](/reader-plain/fires-of-israel/1/28/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/28/index.txt) - [Fires of Israel - Part 29](/reader-plain/fires-of-israel/1/29/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/29/index.txt) - [Fires of Israel - Part 3](/reader-plain/fires-of-israel/1/3/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/3/index.txt) - [Fires of Israel - Part 30](/reader-plain/fires-of-israel/1/30/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/30/index.txt) - [Fires of Israel - Part 31](/reader-plain/fires-of-israel/1/31/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/31/index.txt) - [Fires of Israel - Part 32](/reader-plain/fires-of-israel/1/32/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/32/index.txt) - [Fires of Israel - Part 33](/reader-plain/fires-of-israel/1/33/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/33/index.txt) - [Fires of Israel - Part 34](/reader-plain/fires-of-israel/1/34/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/34/index.txt) - [Fires of Israel - Part 35](/reader-plain/fires-of-israel/1/35/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/35/index.txt) - [Fires of Israel - Part 36](/reader-plain/fires-of-israel/1/36/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/36/index.txt) - [Fires of Israel - Part 37](/reader-plain/fires-of-israel/1/37/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/37/index.txt) - [Fires of Israel - Part 38](/reader-plain/fires-of-israel/1/38/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/38/index.txt) - [Fires of Israel - Part 39](/reader-plain/fires-of-israel/1/39/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/39/index.txt) - [Fires of Israel - Part 4](/reader-plain/fires-of-israel/1/4/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/4/index.txt) - [Fires of Israel - Part 40](/reader-plain/fires-of-israel/1/40/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/40/index.txt) - [Fires of Israel - Part 41](/reader-plain/fires-of-israel/1/41/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/41/index.txt) - [Fires of Israel - Part 42](/reader-plain/fires-of-israel/1/42/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/42/index.txt) - [Fires of Israel - Part 43](/reader-plain/fires-of-israel/1/43/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/43/index.txt) - [Fires of Israel - Part 44](/reader-plain/fires-of-israel/1/44/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/44/index.txt) - [Fires of Israel - Part 45](/reader-plain/fires-of-israel/1/45/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/45/index.txt) - [Fires of Israel - Part 46](/reader-plain/fires-of-israel/1/46/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/46/index.txt) - [Fires of Israel - Part 47](/reader-plain/fires-of-israel/1/47/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/47/index.txt) - [Fires of Israel - Part 48](/reader-plain/fires-of-israel/1/48/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/48/index.txt) - [Fires of Israel - Part 49](/reader-plain/fires-of-israel/1/49/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/49/index.txt) - [Fires of Israel - Part 5](/reader-plain/fires-of-israel/1/5/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/5/index.txt) - [Fires of Israel - Part 50](/reader-plain/fires-of-israel/1/50/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/50/index.txt) - [Fires of Israel - Part 51](/reader-plain/fires-of-israel/1/51/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/51/index.txt) - [Fires of Israel - Part 52](/reader-plain/fires-of-israel/1/52/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/52/index.txt) - [Fires of Israel - Part 53](/reader-plain/fires-of-israel/1/53/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/53/index.txt) - [Fires of Israel - Part 54](/reader-plain/fires-of-israel/1/54/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/54/index.txt) - [Fires of Israel - Part 55](/reader-plain/fires-of-israel/1/55/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/55/index.txt) - [Fires of Israel - Part 56](/reader-plain/fires-of-israel/1/56/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/56/index.txt) - [Fires of Israel - Part 57](/reader-plain/fires-of-israel/1/57/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/57/index.txt) - [Fires of Israel - Part 58](/reader-plain/fires-of-israel/1/58/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/58/index.txt) - [Fires of Israel - Part 59](/reader-plain/fires-of-israel/1/59/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/59/index.txt) - [Fires of Israel - Part 6](/reader-plain/fires-of-israel/1/6/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/6/index.txt) - [Fires of Israel - Part 7](/reader-plain/fires-of-israel/1/7/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/7/index.txt) - [Fires of Israel - Part 8](/reader-plain/fires-of-israel/1/8/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/8/index.txt) - [Fires of Israel - Part 9](/reader-plain/fires-of-israel/1/9/) — [TXT](/reader-plain/fires-of-israel/1/9/index.txt) --- # Fires of Israel URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/1/ # Fires of Israel
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/1 ## Segment 1
‏‏אישי ישראל עברית
The Fires of Israel ## Segment 2
סיפור התקרבותו - - הקב"ה רצה שאתקרב לרבינו, אז עשה סיבות כאלה שיהיה נודע לי מהספר (השתפכות הנפש - מהספר עשיתי התבודדות, וראיתי פלאות כאלה - שאי אפשר לספר בפה - ראיתי פלאות! הייתי גונב את עצמי לשדות עם הספר, רציתי למלט את נפשי. אז עשיתי מה שכתוב שם, וראיתי כזה - שידוד הטבע! שידוד הטבע! הייתי לומד בספרים - ספרי חסידות, ספרי מוסר, כדי להציל את נפשי. אבל מה שראיתי כאן לא ראיתי בחיי! הקב"ה הראה לי - הקב"ה רצה שאתקרב לרבינו - שאני מוכרח להתקרב לרבינו, אז נעשה מכל ההתנגדות - אין ואפס! ראיתי את רבי ישראל (קארדונער זצ"ל - אז ראיתי שזה ענין אחר לגמרי! זה עולם הזה - וזה עולם הבא! שני הפכים לגמרי! * וכן אחר כך - - רבינו הקדוש אמר; להתקרב אלי הוא דבר קשה מאוד! צריכים להתנקות מהכבוד ומהבלי עולם הזה! להתקרב עם בטן מלא - בגאות - אכילה ושתי' - עם כסף?! האדם מסובב תמיד עם מניעות - זה הכל מניעות להתכלית האמת! נו, ראיתי שהקב"ה מרחם עלי - - זה פלא איך שיצאתי - - כבר החלטתי שאני לא אהיה חסיד ברסלב! אני ילמוד בהספרים - אבל לא להיות ברסלב'ר!... אבל השי"ת ריחם עלי, וזכיתי לראות מה שנעשה פה - רק שמעתי מרבי ישראל תפלה, או דיבור, הנהגה שלו, או המצוות שלו - - אז ראיתי שהעולם ישן! פה זה המקום! פה זה המקום שיש מה לראות - שיכולים להתקרב אל השי"ת באמת - רק פה! ובודאי - אז עדיין לא ידעתי כל מה שאני יודע עכשיו. ככל מה שחולף זמן אני רואה מה שנעשה - איך שהעולם נראה - ואיך שרבינו - - כן. אבל העיקר - מה שהכרתי את רבי ישראל! * הכרתי עוד מהזקנים, הכרתי את רבי שלמה וקסלר. הוא היה כזה חידוש - הוא היה - - רבי חיים זוננפלד [גאב"ד העדה החרדית] היה לו דרך ארץ מלפניו! רבי שלמה היה הנשמה שלו, הוא היה נוהג בו כבוד! רבי שלמה רבי שלמה! * כל זה עולה פלא! עולה פלאות! פלאי פלאות! - איך זה שיצאתי ממצרים?! איך זה שיצאתי - איך זה שזכיתי להתקרב לרבינו?! הייתי עושה מעשים כאלה שהיו ממש - כזה אכזריות. האבא שלי היה סגי נהור (- עיוור, ועני, היה אדם מדוכא. סגי נהור זה - רחמנא ליצלן - יש אדם חולה - או שהוא חי או שהוא מת, וזה - חיי צער - חי ואינו יכול לראות?! ואבא ביקש ממני כל כך - הוא נתן לי רשות שאני יכול לבחור באיזה חסידות שאני רוצה - מה שלבי חפץ - רק ברסלב לא! לא הייתי צריך לעשות כזה עסק, ולא להגיד לו - "אבא, זה לא יכול להיות, אני לא יציית לך"! ציערתי אותו מאוד. יתכן שזה היה ריבוי אור, הייתי צריך שיהיה לי שכל, ולא להגיד ככה, בבחינת 'גירא בעינא דשיטנא', לא הייתי צריך להגיד "זה לא יכול להיות בשום אופן", "אתה לא תפעול אצלי כלום" וכדומה. הייתי צריך שלא לעשות כזה עסק, לשמוע אל מה שהוא אומר לי, ולענות לו; "אני אראה", "אני אחשוב", "שיהיה תלוי לעת עתה" - לא! אני הייתי כזה - - אבל אף על פי כן - בדיעבד זה היה טוב. וכל העולם, והמשפחה, וכל העיר, ראו איך שאני אכזר כזה, איך שאני לא שומע לאבא ולאמא, ואיך שאני לא מסתכל על כל העולם - וזה היה קידוש השם גדול. * - ואחר כך, בזמנו של רבי ישראל - הוא היה בטבריה, הוא היה ה'כתר' שלנו, הוא היה ענין אחר לגמרי - - כמו שרבי נתן שר לעצמו, בעת שהמתנגדים רצו להרגו - - הוא נסע לחתונת בנו, והמתנגדים נודע להם כי רבי נתן מגיע, אז יצאו לקראתו מחוץ לעיר, ורצו להורגו. ורבי נתן החביא את עצמו, ואחר כך רבי נחמן טולטשינר חיפש אותו - הוא נסע עם רבי נחמן טולטשינר, ורבי נחמן ראה מרחוק איך שרבי נתן - שם במחבואו - איך שמרקד ושר בשמחה גדולה; "רבונו של עולם, גדולתינו ותפארתינו יתגלה לעתיד לבוא, כשיבא משיח"! עומדים כאן אנשים שרוצים להורגו - היתכן, הוא הולך לחתן את בנו! איפוא שמעו דבר כזה - שאבא ההולך לחתן את בנו - אפילו הגרוע ביותר - שיבזו אותו כל כך - שירצו להורגו?! ורבי נתן היה צריך להחביא את עצמו, ועזב את העגלה, והחביא את עצמו באיזה מקום ביער, ורבי נחמן טולטשינר הלך לחפש אותו, ומצא אותו עומד ומרקד; "גדולתינו ותפארתינו יתגלה לעתיד לבוא, כשיבוא משיח"!... * נו, ואנחנו זוכים כאן בעולם הזה - הגם שזה לא ממש איך שצריך להיות - אבל זה גם כן קידוש השם. כל נפש שמגיע לרבינו הקדוש הוא קידוש השם - אחר מחלוקת שכזה, אחר הסתרה שכזה. מי שרוצה - - רבינו הקדוש - איך שהוא, רבינו הקדוש מחפש עצות, תחבולות, איך למשוך אותנו מכל הבלי עולם הזה האלו. זה ענין מיוחד! זה לא כמו שצריך?! זה לא כמו רבי ישראל?! אבל נעשה מזה - - סוף כל סוף מרויחים מכל זה! * הנה מגיע ראש השנה - הרבה יהודים מגיעים לרבינו בשביל תיקון - בראש השנה. אני חושב שבשנה הזאת - מי יודע אם יהיה מקום - אפילו רק לעמוד! כבר מלפני שנה, שנתיים, דיברתי עם יהודים שבאו לכאן על ראש השנה, שאלתי אותם; מי קירב אתכם? מאיפוא שמעתם? ענה; אף אחד לא קירב אותנו! לא שמענו מאף אחד! קנינו את הספרים - - בחיי מוהר"ן ראיתי איך שרבינו הקדוש מדבר על הראש השנה שלו, אז באתי לראש השנה! מהחיי מוהר"ן בא לראש השנה! מהליקוטי מוהר"ן בא לראש השנה! מהליקוטי תפלות בא לראש השנה! יש תפלות לראש השנה - צריכים כבר להכין את עצמו לראש השנה - צריכים כבר להגיד את התפלות על ראש השנה, שנזכה לדעת מראש השנה - שמגיע ראש השנה! * רבי ישראל עליו השלום תמיד בער כאש להשם יתברך, אבל 'אלול' היה ענין אחר לגמרי! זה עבר על הכל - ענין אחר לגמרי! את ה"וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו" בער! אש בוער! הוא היה במירון, וההתבודדות שלו, כל העבודות שלו - ב'אלול' היו אחרות לגמרי מכל השנה! אש אחר! הוא תמיד היה אש, זה אני ראיתי! * וברוך השם, רבינו הקדוש אומר - כשמתקרבים אל הצדיק ביגיעות ובטירחות אז זוכים לקבל מהצדיק יותר! העיקר הוא מהיגיעות והטירחות! אז פה אני הייתי הגיבור מתוך החסידים גדולי עולם, כן. אני הייתי תמיד עמהם. נו, פתאום... מה קרה פה?! נמצא רבי ישראל אחד, יהודי עני - - והקב"ה סיבב שאני יזכה לישאר אצל רבינו הקדוש. * שם בטברי' היה זקן אחד, קראו אותו 'רבי לייזשקא', רבי אליעזר הכהן, ומחמת חביבות קראו אותו 'רבי לייזשקא', הוא היה אז זקן בן תשעים, היה לו [גיבן?], הוא סחב את עצמו ככה. הוא הלך לביתו אחר ערבית מאוחר מכולם. נו, מבית-הכנסת עד לביתו, טברי' זה לא עיר גדולה, מהבית-הכנסת עד לביתו לא היה רחוק כל כך. נו, אבל הוא פסע לאט, אז אני הייתי נושא אותו, הלכתי ביחד עמו, שלא יפול. אז אחרי ערבית, מאוחר בלילה, הרחוב כבר היה ריק מאיש. ואני שפכתי לפניו כל לבי, רציתי לשמוע ממנו דיבורים שיועילו לי - ליהדות - ליראת שמים. והרבי לייזשקא הזה אמר לי על רבי ישראל - שהוא משהו כזה, חידוש! כן, רבי לייזשקא - - * [- - רבי ישראל היה שתי פעמים בארץ ישראל, פעם אחד הוא בא, בפעם ראשון, היה פה כמה שבועות, הוא בא כדי ללכת ארבע אמות בארץ ישראל, אבל הוא חזר לחו"ל. בפעם השנית הוא בא כבר להשתקע, אז הוא התגורר בירושלים, אבל הקב"ה סיבב סיבות שיצא מירושלים ובא למירון!...] * ורבי לייזשקא הראה לי התקרבות גדול, הוא אהב אותי - יהודי כשר אוהב תמימות. ובכל הדרך דיברתי עמו, ואחר כך כשהגיע לביתו הוא הכניס אותי לבית שלו, הוא ישב אצל השולחן ודיבר עמי - - * - וכל זה היה לפני שהתקרבתי לרבי ישראל, כשנתקרבתי אליו הייתי בן שבע עשרה שנה. ומקודם שנעשיתי בר מצוה עד שנעשיתי בן שבע עשרה שנה היה לי עסק - היה לי חיים כזה, לא ידעתי כלום מרבינו. ופתאום הקב"ה ריחם עלי, ונעשה בריאת עולם! מצאתי את ההשתפכות הנפש באשפה, אני לוקח אותו לזרוק אותו בגניזה. קודם שזרקתי בגניזה אני רואה שהשם של הספר הוא "השתפכות הנפש"! ואני למדתי אז הרבה ספרים, ספרי מוסר, והרבה ספרים של צדיקים. נו, אני עדיין לא שמעתי ולא ראיתי ספר עם שם כזה, אז חשבתי שאסתכל בפנים לראות מה זה, אולי זה טוב בשבילי. הסתכלתי - מקודם ראיתי שהשם של הספר הוא "השתפכות הנפש", אבל תיכף כשהסתכלתי בפנים, רק שמתי עין על הדף שפתחתי - זה היה בלי כריכה - אז ראיתי שזה השגחה - שזה טוב בשבילי! הייתי נוהג לקחת את הדפים של הספר, ולצאת בין השדות, כי הישיבה היה עומד בין שדות, וראיתי מה שראיתי - נו, ואז נודע לי שהדפים האלו הם מספרי ברסלב שאסור להסתכל בהם... - ראיתי מה שנעשה פה - ראיתי הדפים מה שיש בהם, איך שזה הציל אותי. נו, הקב"ה סיבב שנודע לי - - - - - אז אמרתי לו שבשבילי זה טוב! זה לא העסק שלך! בשבילי זה טוב! (אז הוא אמר כן?! אתה חוצפן כזה?! עז פנים כזה?! אז הוא קרע את הדפים ממני, ולקח אותם, ונשארתי יתום - בלי הדפים! נו, תציירו בעצמכם - איזה תענוג שהיה לי מהדפים האלו - והוא לקח אותם ממני - הוא לקח ממני את הנשמה! אבל נודע לי - מההתקרבות לרבינו - שזה מספרי ברסלב שאסור להסתכל בהם... אז התחלתי לחקור בין החסידים - היו שמה יהודים יקרים, יראי השם, חסידים, אז שאלתי מה זה?! סיפרתי שמצאתי ספר שהציל אותו יותר מכל הספרים, והנה בא פלוני אלמוני ואומר שזה מספרי ברסלב שאסור להסתכל בהם - מי הוא זה הברסלב'ר? מה זה ברסלב? הוא [- רבי לייזשקא] ידע, והוא אמר לי - היה צדיק גדול וגאון קראו לו 'רבי נחמן מברסלב'! שאלתי אותו אם הוא כזה גאון - כזה צדיק, למה הוא אומר שאסור להסתכל בספרים שלו? ענה; היה מחלוקת עליו, ואני אומר - הוא המשיך - לדעתי אין צריך להסתכל על המחלוקת - אנשים כערכינו - - ! כן, כך הוא אמר... אז סיפרתי לו איך שהוא קרע את הספר, והוא רגז על זה. אבל באמת הוא היה מיחידי סגולה - רק אחד שסבר שאסור לחלוק על רבינו רבי נחמן, כן. אבל הרוב - כולם - היו מתנגדים. ואני כבר לא היה לי את הספר, אבל נודע לי שיש דבר כזה 'ברסלב'! מקודם לא הייתי יודע בכלל שיש בעולם חסידות כזה בשם 'ברסלב', ואז נודע לי שיש דבר כזה - - נו, ואני כבר טעמתי את הטעם של הספר, הייתי יוצא לחוץ - בלי הספר - הייתי יוצא להתבודד בין השדות, כי הישיבה היה עומד בין שדות. הייתי יוצא לחוץ, והייתי מתחנן ובוכה לפני השם יתברך - - נתתי לו הודאה על שהזמין לי את הספר הזה, ושעכשיו שוב אין לי - והייתי מתחנן; רבונו של עולם, רחם עלי שאזכה שיזמין לי - ספרי ברסלב - וחסידי ברסלב! כך התחננתי לפני השם יתברך. נו, אנשים כערכינו - - אני מתחנן, מי יודע - - אבל אני ראיתי את הפעולות של התפלה, אז ראיתי - לא ארך הזמן - והיה רבי ישראל ברסלב'ר [כך קראו לו העולם, וכך כתוב על המציבה שלו...] - היה יושב במירון, וכל עבודתו היה בהצנע, במירון יש התבודדות, תורה ותפלה. אבל הוא היה יושב שם לבד, הוא היה בגן-עדן, היה עוסק שמה בעבודת השם - על פי התורות של רבינו - עם התפלות, עם ההלכות. נו, הוא היה בגן עדן. מאיפוא נעשה רבי ישראל - אם לא מהדיבורים הקדושים?! אם לא מהתורות, מהתפלות, מהספרים?! נו, אם היה נותנים לו כל הון דעלמא, לא היה עוזב את מירון ולנסוע לטבריה - - איך מוציאים אדם כזה ממירון לטבריה - לישראל בער?! איך זה יכול להיות?! נו, הקב"ה הוא כל יכול, הוא רצה שאני יהיה לי את רבי ישראל בטבריה, אז הוא גמר את שלו! הוא הוציא אותו מצפת, והביא אותו לטבריה! ואז עדיין לא היה מוניות, היה חמורים, והקב"ה סיבב סיבות שרבי ישראל כבר נסע לטבריה - הוא לא רצה לנסוע - אבל הקב"ה גמר את שלו, והוא נסע לטבריה! הוא הגיע לטבריה, ותיכף מהחמור - הקב"ה סיבב - שהכניסו אותו אל הבית שלנו, הוא בא ביום חמישי, ואנחנו התחלנו לאפות באותו השבוע ביום ראשון לחם בשביל למכור. נו, הוא היה צריך ללחם, ואצלינו נשאר לחמניות. הוא פגש איזה קרוב משפחה שלנו, והלה הכניס אותו אצלינו, ולנו היה בית עם עוד ילדים, גדולים וקטנים, והקב"ה סיבב שאני הוצאתי לו את הלחמניה, ותיכף שראיתי אותו - ראיתי כזה צורה, לא מעולם הזה! חשבתי שהוא מהל"ו צדיקים - - אני התחננתי לפני הקב"ה שיזמין לי מישהו שיוכל לעשות לי טובה ביהדות - ביקשתי על חסידי ברסלב, והנה שלח לי מהל"ו צדיקים... וככה נעשה בריאת עולם! וככה נעשה ממין הסתרה שכזה - - היה כזה רחוק שרבי ישראל יבוא לטבריה - לעזוב את מירון ולנסוע לטבריה, אבל הקב"ה רצה כך - - "כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד"! והוא גמר את שלו! הוא הביא את רבי ישראל לטבריה - תיכף להבית שלנו, ונעשה מזה בריאת עולם! * וכמו כן אנחנו צריכים ליקח מזה לימוד, להיות מסור לרבינו ככה, ככל היותר, שזה כל התכלית שלנו! הכסף לא כלום - - לא! וכן כל דיבור מרבינו הקדוש, כל ענין של רבינו הקדוש - צריכים להוציא מזה - - שצריכים להיות מסור לרבינו! אנחנו צריכים את רבינו הקדוש כמו שצריכים את הנשמה! ואין להסתכל על העולם! וצריכים לשמוע לרבינו ולעשות כמו שהוא מצוה, ולא להיות חכם - רק כמו שרבינו מלמד אותנו! אין אנו צריכים לשכל שלנו, לא צריכים לכלום! הכל מוכן! רבינו הקדוש כבר הכין לנו את כל מה שאנו צריכים! מה שכל יהודי צריך, מה שהוא צריך לכל יום ולכל עת - כל ימי חייו! כל מה שהוא צריך - כבר הכין לנו הכל - רבינו הקדוש! רק מה?! לא משימים את הלב! רוצים רק את השם - להיות ברסלב'ר וזהו! ברוך השם שאני ברסלב'ר!... נו, צריכים להיות כזה ברסלב'ר - - * * * - - כל דיבור הוא נחל נובע, כל דיבור מרבינו הוא נחל נובע - כל ענין הנמשך מרבינו הקדוש. נו, רואים פלאות יוצאים מרבינו הקדוש, כי לפי מה שרבינו הקדוש הוא כזה מתנגד על כל החכמות ועל כל הפילוספיא והחקירות, והחכמות ולשונות - מה שכל העולם משוקעים בזה, אז לא היו צריכים העולם לדבר ממנו כלל! אין עם מי לדבר! הוא מתנגד - - כמו המדינה של עשירות - הוא מדבר נגד האמונה שלנו! - - בודאי הוא הבעל תפלה!... * * *
Memoirs of Saba Yisroel ## Segment 3
נוסחאות וניגונים מאנ"ש [בתוך שיחה מניגוני אנ"ש, מנגן 'אנא בכח' כמו שנוהגים לשיר בחנוכה כל תיבה ז' פעמים. ואח"כ 'במוצאי יום מנוחה' ו'חדש ששוני' שמנגנים במוצאי שבת. ואח"כ מדבר מהפיוט 'אדיר איום ונורא']; "אדיר איום ונורא" - - זה ידוע, מסתמא גם היום מנגנים ככה, זה בכוונה. זה התעוררות גדולה, מובא בהמכתבים - רבי נתן היה פעם בתקופת המחלוקת בטירהוביצה, ואז ניגנו ניגון זה; (מנגן; "אדיר איום ונורא, בצר לי לך אקרא, ה' לי ולא אירא - לי ולא אירא". זה ניגון של התעוררות מאוד, זה היה בתקופת המחלוקת, רבי נתן היה בטירהוביצה, הוא כותב שרקדו עם ניגון זה, כן; "אדיר איום ונורא, בצר לי לך אקרא", הם היו "בצר" - רבי נתן ואנשיו היו בסכנות גדולות, ואכן הרבה נפלו בהם, לא הלכו לרבי נתן - הם נתייראו, היה כמה שמסרו נפשם, לא הסתכלו על כלום - הלוא צריכים פרנסה?! - אין כח בעולם שיוכל להפריד, אבל אז היה ככה - - (ממשיך לנגן הפיוט הנ"ל. אה, "פדה עמך מעזים" - עזי פנים כאלו - פדה עמך מעזים - בטירהוביצה רקדו הרבה על "פדה עמך מעזים"... * (מנגן בתנועה שמנגנים היום על שני חרוזים האחרונים של "שב ה' את שבות יעקב" וכו' ו"תתן אמת ליעקב" וכו'; אמר ה' ליעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין. [תרגום; אמר ה' ליעקב - כן אבא כן, כן אבא כן, אל תירא עבדי יעקב - לא אבא לא, לא אבא לא, הלוא אין לנו מורא מאף אחד, רק ממך לבד]. בחר ה' ביעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין - - אני זוכר, היה לנו התעוררות כזה, לא נעשיתי עייף, כל קטע עוד הפעם; לא - לא - [לא אבא לא, וכו']. זה קבע בי אמונה כזה, אמונה ושמחה כזה - (מנגן; אל תירא עבדי יעקב, ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין! גאל ה' את יעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין! גאל ה' את יעקב - איי איי איי - השי"ת גואל אותנו בכל דור ודור - עם הגואל צדק, הגואל האמתי, גאל ה' את יעקב! (מנגן; גאל ה' את יעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין - מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין! הניגון הזה הוא כמין התבודדות - "אין לנו מורא מאף אחד רק ממך לבד"! ככה צריכים לדעת כשמדברים עם השי"ת, זאת אומרת; עדיין אין אנו מחזיקים בזה, אנחנו רחוקים מזה, אבל מתגעגעים לזה, ואומרים אותו בפה; "אין לנו מורא מאף אחד רק ממך לבד"! * * *
R' Yisroel Dov/Ber Odesser o.b.m. ## Segment 4
התבודדות איי איי איי - אוי צריכים להיות חזק, אוי ויי, צריכים להיות חזק בהתבודדות, ובכלל בכל ההנהגות - בכל התיקונים שרבינו הקדוש הביא לעולם. כל דיבור שיצא מפי רבינו הקדוש צריכים לראות - צריכים להיות גיבור גדול לקיים אותו - שנאחז בו. למשל, אז בזמן רבי נתן היה מתנגדים גדולים, ואפילו היום שאין התנגדות גדולה כמו אז, אבל עדיין יש כוחות, מניעות מאחרים - ומעצמו. המוח הוא רחוק, מרגישים שבור, מרגישים רחוק, מרגישים מיואש. אחרי כל זה - אם רבינו צעק כל כך; "זייט אייך נישט מייאש" ["אל תתייאשו"] אז היא ככה! צריכים להיות חזק! אם רבינו הקדוש אומר "זייט אייך נישט מייאש" - אז דוקא מתגברים הכוחות הכי גדולות שאכן נתייאש!... אז צריכים להיות גיבור גדול! כל דיבור שיצא מפי רבינו הקדוש תלוי בזה כל הגאולה שלנו, כל התקוה שלנו, כל התיקון - בזה ובבא! במילה הזו שרבינו הקדוש אמר; "זייט אייך נישט מייאש" - יש בזה לכל היהודים עיקר התקוה! הטובה! - זהו זה! שלא להתייאש! ודוקא זה קשה מן הכל. אומרים אותו, ורוקדים... ועדיין מתייאשים! זה כמו קליפה - השם יצילנו - כמו דיבוק שמתדבק אל האדם ואין מניח אותו לנוח! הוא רוצה רק להפיל!... * וכן בהתבודדות, הולכים להתבודד - מאיפוא אנו יודעים מהתבודדות? וכי העולם יודעים מהתבודדות?! רבינו הקדוש הוא אמר לנו ההנהגה של התבודדות! שמשך שעה אחד נהיה - מתים מן העולם! שנלך למקום מיוחד - - פתאום נעשים כמת!... נו, דבר ראשון; זה קשה, שזה נראה כמו דבר קל - לילך ולשפוך שיחתו לפני השי"ת?! לא עושים מזה חיוב כל כך. אם רבינו הקדוש אמר את זה לנו - צריך להיות חיוב גדול כמו תפלין! כמו כל מצוה! כי רבינו הקדוש ידע שזהו התיקון שלנו בזה ובבא, כל הגאולה שלנו! מילה אחד; "התבודדות"! ואחרי זה - כבר לוקחים את עצמו, וכבר הולכים להתבודד, ומגיע למקום שהולך, ורוצים לדַבֵּר קצת, רוצים להשיג משהו, להרגיש משהו - כדי שאשוב מדרכי הרע, וכדומה - כל מה שרוצה להתפלל - - רבינו הקדוש ציוה להתפלל אפילו על כפתור שחסר לו! לרבי נתן היה חסר לו כפתור, רבינו הקדוש ציוה שילכו במלבושים נקיים, שלא יחסר כפתור, שלא יהיה קרוע. היה חסר לו כפתור, אז רבינו הקדוש דיבר איתו מהכפתור, ענה לו כי אין לו מי שיתפרו בבגדו, אמר לו [רביה"ק]; "צריכים לבקש מהשי"ת על זה! גם על דבר קטן כזה"! נו - ואנחנו לא מוכנים לזה, לא זוכים לראות שנקיים את זה. על כל פנים, כשכבר באים להתבודד - אז נעשים כמו אבן; אני לא יודע! שכחתי לגמרי איפוא אני בעולם! אני לא יודע כלום! כמו אבן! נו, צריכים להיות חזק, ולהגיד; "רבונו של עולם", "רבונו של עולם", ועוד הפעם - "רבונו של עולם". אצל העולם דבר זה הוא - לא יכולים להבין אותו, לא יכולים לעכל אותו! במקום להתבודד ישב וילמוד!... זה היפוך מהעולם! - וזה דבר קל מאוד!... זה לא לישא אבנים - לישא איזה משאוי!... ואותו השעה של התבודדות, כל שכן בלילה ובשדה - - נו, אפילו אם ילך בחצי הלילה לעשות התבודדות - - חצות?! על זה מתגבר הבעל דבר בלי שיעור! בין על הקימה, ואפילו כשכבר קמים נמצאים בחושך, לא יכולים לפתוח את הפה. רבינו הקדוש אומר; יכולים לשפוך שיחתו בחצות כמו התבודדות! יכולים לשפוך שיחתו לפני השי"ת בכל דיבור מחצות! וכן מתהלים! ואצלינו - התהלים וכן החצות - רדום!... אבל אם חזקים בזה, ולא זזים - - אני לא מפסיק! שעה אחד על השעון! אני צריך לעמוד שעה אחד! אני אגיד איזה דיבור, אני יתגעגע להשי"ת שיתן לי דיבורים - אני צריך לעמוד משך שעה! * וכן הוא בכל דיבור של רבינו הקדוש! ואנחנו לא - - מקבלים אותו כמו איזה ענין של חסידות - לא! כל הדברים שיצאו מפי רבינו הקדוש - זה מה שנתן לנו רבינו הקדוש, זה מתנות כאלו - לא יודעים מה זה! אבל אם חזקים בזה - - למשל, רבי ישראל (קארדונער זצ"ל - האם לא היה אצלו אותו דבר? היה לו גם כן - - הגיע לו בקושי! התבודדות - כל הנהגה של רבינו הקדוש, כל עבודה מעבודת השם - כל דבר שבקדושה מגיע בקושי! אבל זה שנתקשר עצמנו אל רבינו הקדוש - לעשות כל מה שרבינו הקדוש מצַוה - העולם הם ההיפוך! מה זה?! ללכת בשדה בלילה?! התבודדות?! לשפוך שיחו לפני השי"ת?!... נו, אפילו חסידים - ליטאים אין מה לדבר - אבל אפילו חסידים לא יודעים כלל מזה! כי הוא סתום ונעלם מכל העולמות! אפילו צדיקים גדולים, צדיקים גדולים! אבל לעומת רבינו?! אפילו לא - - - כקליפת השום! אפילו הצדיקים הכי גדולים - אמיתיים! משקרנים לא מדברים כלל, מדברים מצדיקי אמת! אבל לעומת רבינו הקדוש - אם היו יודעים מהסוד של רבינו הקדוש, היו נעשים כמו רבי נתן - היו רצים אחר רבינו הקדוש שידריך אותם, שיביא אותם! כי רבינו הקדוש מלמד אותנו דרך - לא לעמוד! לא עומדים! אצל העולם מתנהג ככה - אפילו חצות, או בהשכמה, נו, הוא מתנהג כן כל השבעים שנה, אין אצלו; פחות - או יותר. זה מין קביעות - תורתך קבע, קביעות! הוא רגיל בזה שצריכים להתפלל!... לא! אני ראיתי איך שהעולם מתפלל - ואיך שרבי ישראל מתפלל! הוא היה יחיד! * ואני נתגדלתי בין חסידים, אנשי מעשה, יראים, נו - אבל זה הוא דרך חדש, הדרך של רבינו הוא דרך חדש, הולכים לעשות התבודדות - זה דרך ישן, אבל רבינו הקדוש אמר; אני הורדתי לעולם שערי תפלה כאלו שלא היו עדיין מיום בריאת העולם!... כמדומה לי שזה כבר נדפס. ככה אמר רבינו - שהוריד שערי תפלה כאלו שלא היו עדיין בעולם!... נו, רואים את ה'ליקוטי תפלות' - נראה, ניקח כל התפלות שהיו בעולם מיום בריאת העולם, אם יש תפלות כאלו כמו הליקוטי תפלות!... איי איי איי, ומאיפוא לקח רבי נתן את הליקוטי תפלות? הכל מרבינו! רבינו הקדוש ציוה אותו כן! וכן הליקוטי הלכות, החידושים שלו - כל מה שרבינו הקדוש הסמיך אותו... * [חוזר לענין ראשון, להניגונים שקיבל מרבו רבי ישראל זצ"ל] [בסידור כתוב (בפיוט 'אליהו הנביא' שאומרים במוצאי שבת; "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי". אבל הוא אמר בהיפוך, הוא אמר; "אליהו הגלעדי - אליהו התשבי"! רציתי לשאול אותו ולא שאלתי - מה זה השינוי. (מנגן כמה מהחרוזים של הפיוט אליהו הנביא. אולי צריכים להגיד כמו שכתוב בסידור, שלא יהיה שינו. הוא אמר ככה, מעולם רציתי לשאול אותו למה הוא משנה, ולא שאלתי, ועד היום איני יודע מה זה]. כן הוא תמיד, כשהאדם חי - אז חושבים - אין לי מה למהר, חושבים שעדיין יש זמן. חולפים ועוברים שנים, ולא זוכים אל מה שצריכים... * * *
This book is comprised of 11 recordings of Saba Yisroel, from Sunday 21, Monday 22, & Wednesday 24 Elul 5741 (20-23 September 1981), in Jerusalem. Most of the conversation was in Yiddish with people who were counted among the Breslov Chasidim. These talks therefore have a different style and ambiance than most of the previously published ones which were said to an open public audience, or to neophytes, or just very close attendants. They go more in to depth about what Breslov was and what it should be in practice and ideology. They are replete with amazing insights, recollections, guidance, and weltanschauung from the unfathomable heart and soul of Saba Yisroel. ## Segment 5
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד רבינו הקדוש אינו מניח אותנו להיות בעצבות. "עצבות ועצלות" הם שני מזיקים כאלו - - ולדאבונינו נופלים בין בעצבות - ובין בעצלות... ועל כן אין לנו חיות ביהדות כמו שצריך. ויותר מזה, רבינו הקדוש הזהיר אותנו; לא רק - שלא נהיה בעצבות ובעצלות, רק - להיות בשמחה! כמו שכתוב בסיפורי מעשיות - שהמלך אמר לו; אני חוזה בכוכבים שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה לך עצבות - רק תהיה בשמחה! קודם כל - עצבות - זה לא, רק מה? להיפוך - יותר מזה - שיהיה בשמחה! נו, רבינו הקדוש אומר - רק להיות בשמחה תמיד. נו, אם כן זהו מצוה! רבינו הקדוש מדבר כל כך משמחה, ורבי נתן בליקוטי הלכות, ובליקוטי עצות, מה שרבינו הקדוש מדבר בשיחות הר"ן - - בשיחות הר"ן יש שיחות משמחה כאלו, שכמדומה שכבר אי אפשר - - איך יכולים להיפרד מזה?! נו, והבחירה הוא כל כך גדול, ולא יודעים - - רבינו הקדוש הוריד את זה לדרך! *
Na Nach Nachma Nachman MeUman ## Segment 6
התבודדות כשאין לו דיבורים התבודדות, טוב - יכולים פעם - כשלא הולך לו אזי עושים פעם התבודדות, אבל כל יום למשך שעה?!... רבי שלמה וקסלר היה איש קדוש ותלמיד חכם - תלמיד חכם אמתי, ואני ראיתי אצלו כזה - כזה 'מאמין' - כזה 'אמונה' שהיה לו - התפעלתי ממנו! אני ראיתי אותו, אז ראיתי שאני עומד בחוץ לגמרי! שמעתי האמונה שלו, נעשיתי בטל לגמרי! ורבי שלמה אמר לי שהוא אינו יכול לעשות התבודדות!... אין לו דיבורים!... נו, גם אני באותו הצרה... אבל אני הכרתי יהודי שהיה לו התבודדות, עם כל כך דמעות, עם כל כך דיבורים, שהיה צריך להכריח את עצמו להפסיק, היה צריך לילך להתפלל!... זאת אומרת - הגמרא אומרת שתפלה הוא "מהדברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם"! וכל שכן "התבודדות", לילך לשפוך לבבו לפני השם יתברך - זה לא כמו תפלה - תפלת שחרית או מוסף - - נו, לא חזקים בזה כראוי, ועל ידי זה אובדים כל החיות! זה כל החיות שלנו!... אני זוכר, רבי נפתלי כהן (מאנ"ש בירושלים, חותנו של רבי אברהם ב"ר נחמן בזוו"ש אמר לי - הייתי קובל לפניו שאי אפשר לי לעשות התבודדות, אין לי דיבורים - אני הולך, ואני כמו אבן! אז אמר לי; אם תגיד הרבה ליקוטי תפלות אז תוכל לעשות התבודדות! כי הליקוטי תפלות זה כמו 'שיעור' על התבודדות - זה 'לימוד' איך לעשות התבודדות! - הוא אמר לי; אם אתה רוצה לרחם עליך - אם אתה רוצה שתוכל לעשות התבודדות, אז תגיד הרבה תפלות! רבינו הקדוש מגלה לנו גדולת השם! ועל ידי רבינו הקדוש נודעים מגדולת השם! ובלתו - אין יודעים כלום! כן, יש דברים שנראים כדברים קלים, ולא מחפשים אחריהם כראוי, אבל הם עיקר גדול. למשל - התבודדות, זה דבר קל, אבל הוא מוכרח מאוד, ואין לו זמן... כי כשצריכים כסף - אם אבלה שעה או שתים אז ארויח - אפילו אם יש לי דבר אחר מה לעשות. נו, אבל על זה?! נו, משמע שרבינו אכן רצה שנהיה לנו שיעור קבוע בהתבודדות, בין מקום - ובין זמן! זמן - עיקר הזמן הוא חצות, אבל אם יש לו זמן אחר - שיהיה בקביעות! כשמגיע הזמן - אני עסוק!... למשל, היום - לא הייתי יודע לפני חמשים שנה מה שאני יודע עכשיו, אני מתבייש - - הליקוטי מוהר"ן, או הליקוטי תפלות - זה לא היה ככה. למה?! אם היה לי רבי ישראל - אז הייתי - - אבל לא היה לי מי - - הייתי יתום, נשארתי לבד! אבל זה לא הולך לאיבוד - הגעגועים והרצונות. ועכשיו שהרבונו של עולם נותן לי חיים - אני רואה עכשיו למפרע - איך יקָרָה היא העבודה הפשוטה, אפילו בלי חיות! ואפילו אם נדמה לי שאני עומד בחוץ לגמרי - רחוק לגמרי. *
Please guard the sanctity of this book! ## Segment 7
שמחת שבת - 'שמחת שבת', שמחת שבת ראיתי שמחה כזה! אבל אני - עד היום אני מתייגע שאהיה בשמחה! כי רבינו הקדוש הזהיר כל כך על שמחה - אפילו באמצע השבוע, אבל שבת?! שבת הלא הוא - מין דעת כזה כמו השמחה של שבת, זה 'מוחין' כאלו - מה שראיתי בעיניים, עין בעין! נו, אבל אנחנו בחוץ, זה קשה! למה זה כל כך קשה להיות בשמחה?! בשבת הלא יכולים בודאי להיות בשמחה, יש לנו גם מאכלים טובים... ואין לנו עבודה, ואסור להרהר בשום עסק ומסחר, ושום דאגה - כלום! וככה אנחנו תועים, בלי רבינו תועים! אף על פי שהוא חסיד ברסלב, אבל יכולים לתעות ככה ולישן כל השנים - ולהיות ברסלב'ר! לא משימים לב, לא מרחמים על עצמו באמת. * [חוזר לענין התבודדות בלי דיבורים כדלעיל] אז מה?! שאפילו שהולכים לעשות התבודדות - ואין לי דיבורים, ביליתי משך שעה ולא היה לי דיבורים! אמרתי רק; "רבונו של עולם"! עשיתי אנחה! וגם האנחה עצמה הוא - לא מעומק הלב כראוי, רק רדום. אני מתייגע, מתייגעים, אבל זה לא הולך לאיבוד! דוקא זה לא הולך לאיבוד! אצלינו נדמה; אם אומרים בהתלהבות, בכח, נו, זה אני מבין! אבל סתם פשוט?! נו, בודאי התכלית היא שנרגיש את החיות, העיקר הוא שנרגיש את החיות. אבל זה לא הולך לאיבוד! שום פסיעה - כשהולכים לעשות התבודדות - לא יכולתי לעשות התבודדות, אבל קיימתי את ה'שעה', שאתבודד לפני השם יתברך, שאדבר לפניו, אז כל מה שעושים צריכים להיות חזק בזה! וצריכים להאמין בזה! אם רבינו הקדוש ציוה אותנו ככה - צריכים לעשות ככה! וזהו לנו תיקון גדול! כן. וכן כל העבודות - לא ליפול! אם מרגישים שעדיין לא נטהרנו מתאות הגוף, שלא הרגנו עדיין את היצר הרע - - ויכולים להרוג אותו! בכוחו של רבינו הקדוש הורגים אותו!... - - נו, איך יכול להיות לי פנים לדבר לפני השם יתברך - לשפוך שיחי לפניו?! כשאני רואה שעדיין אני לגמרי לא כמו שצריך להיות?! כל שכן מרבינו הקדוש - מרבינו הקדוש אנו רחוקים לגמרי! אם היינו מקורבים אליו - - ככל שמקורבים אליו ביותר, וככל מה שמקיימים בפשיטות הנהגותיו הקדושים ביותר - הדיבורים הקדושים שלו - אפילו חוט השערה, דבר קל מאוד - מה שהוא מצַוה צריכים להיות חזק בזה, למסור כל המח, אם הוא מצוה לעשות ככה - - מה איכפת לי?! אני צריך לעשות ככה!... כן, ככה! וזה לא הולך לאיבוד, כל זה מצטרף יחד - - למשל, כשנתקרבתי לרבי ישראל. נו, ביום ראשון כבר הרגשתי הכל?! כבר ידעתי הכל?! ועם כל זה - מי נתן לי את הכח מיום הראשון לעמוד נגד מתנגדים כאלו - נגד צרות כאלו?! משמע מזה שהקב"ה מרחם ומאיר לו התנוצצות שירגיש כבר משהו. אבל עדיין זה לא מה - - כששמעתי רבי ישראל אומר תהלים או תפלות, חשבתי; איך יכול להיות שאני יגיע לזה?! איך מגיעים?! נעשה לי חושך בעיניים - איך מגיעים לזה?! לעבודה כזה?! לחיים כזה?! איך?! עכשיו אני רואה - אפשר! צריכים רק להאמין! - מאיפוא הוא נעשה כן?! מרבינו! נו, מי שרוצה לקבל מרבינו! כפי הרצון, כפי שהוא חי!... לא שייך להגיד; "פעם היה רבי ישראל" - או שאר חידושים מאנשי שלומינו - קדושים כאלו, כמו שרבינו הקדוש עשה עם אנשיו. בודאי יש מדרגות, אבל הקטן ביותר - - הכל כפי הרצון, כפי המסירות נפש, וכפי שמצייתים לרבינו הקדוש! *
__________________________________________ ## Segment 8
פרנסה אחד התאונן פעם אל רבינו הקדוש על פרנסה - היה נצרך לפרנסה. אז אמר לו רבינו הקדוש; איך יש לו לב - אין כבר על מה לדאוג רק על פרנסה?! ואמר - ש'לחם' ו'מלפפון' הוא מאכל טוב! היינו - הכרחיות! פרוסת לחם עם חתיכת מלפפון! הכרחיות! נו, אז מה?! על הכרחיות אין צריכים להיות מונח בזה - לא צריכים לבלות כל כך זמן, כל כך דאגות - פרוסת לחם עם מלפפון!... וכן עם דירות ומלבושים. הרב מטשערין (מתלמידיו של מוהרנ"ת, מח"ס אוצר היראה, דרך חסידים, לשון חסידים ועוד - היה גאון כזה וצדיק כזה, ושמעתי עליו שהוא היה חי בבית שלו כמו העני הכי גדול! בהכרחיות! בצמצום גדול! כן. היה לו משכורת טוב, הוא היה גאון - הראש בית דין, כן. והוא היה יכול לחיות כמו העולם. לא! הוא חי בביתו כמו עני, בהכרחיות! כן. * ראיתי, שהשם יתברך סיבב עמי שלא היה לי כשרונות, אין לי כשרונות, והשם יתברך כך רצה, אבל אני לא הייתי מרוצה בזה, היה לי קשה על הרבונו של עולם - למה לא נתן לי שאהיה בעל מח, אז הייתי יכול לפעול - לקרב יותר אנשים. נו, זה הכל שטויות! כל הקושיות - האם האדם יודע איזה גלגול היה?! - מה שהוא צריך לתקן בשנים שלו בזה העולם?!... * * *
In memory of the true key bearer of the Breslov tradition ## Segment 9
רבי ישראל קארדונער זצ"ל זהו עיקר גדול - עניוות, מה שלא זוכים אצל רבינו זה לא בסדר! הוא עניו - אבל יש הרבה מיני עניוות... כמו אמת - יש הרבה מיני אמת, וכן בכל מדה. אבל אצל רבי ישראל עליו השלום - ראיתי כזה - להיות עובד השם - ולהיות כזה 'אפס', כזה 'אין', כזה 'אפס' - 'כלום'! איך יכול להיות כזה בעולם?! איך זה יכול להיות?! זה רק בכוחו של רבינו הקדוש! בכוחם של התורות של רבינו הקדוש נעשה כזה - שבורחים מהבלי העולם הזה! מה זה גדלות? יש לו הנאה מה שאחרים מחשיבים אותו - שיש לו שם בעולם!... והוא היה נקי מזה לגמרי, כמו שרבינו הקדוש אומר, שצריכים לטהר את הגוף כמו עור - עור יש לו ריח של נבילה, אבל מעבדים אותו כל כך - שיש לו גם ריח יפה! ככה רבינו הקדוש רצה שנטהר את הגוף! נו, מישהו חושב על זה?! אני ראיתי אחד, מלפני שבעים שנה ראיתי אחד - - ראיתי עוד חסידי ברסלב - סוחר, חסיד ברסלב, מאמין ברבינו הקדוש, אבל - העולם הוא גם כן עולם... אצל רבי ישראל היה - - הוא טיהר את הגוף - כזה! הוא לא נתן להגוף תענוגים - - 'לחם' עם קצת 'תה', בלי סוכר... (השואל; ממש ככה אכל אצל כל הסעודות? איך יכולים לחיות עם זה, שלש פעמים ביום לחם עם תה?! אני ראיתי את זה! הייתי אצלו חמש שנים, הייתי עמו תמיד, תמיד - בבית ובשדה, לא עזבתי אותו - ראיתי הכל! זאת אומרת - 'שימוש', אצל שימוש יש גם כן הרבה מדרגות - אם נכנסים פעם בחודש זה גם כן שימוש - זה גם כן תלמיד! אבל תלוי כפי מה שרוצים לקבל! אני כל מגמתי בחיים היה לדעת; אימתי אזכה גם אני להגיד כן ליקוטי תפלות?! אימתי אזכה לאור כזה כפי מה שהוא זכה?! הייתי עומד אצל הציון של רבי שמעון - מה שאני מספר לך! היה עומד 'באגם של מים'! 'באגם של מים'! אם לא מכירים אותי יכולים להגיד; מה זה - זה שקר, הוא שקרן, הוא מספר דברים שאי אפשר להיות בעולם!... כן, אני ראיתי את זה! מי שרוצה לקבל יקבל, ומי שלא אז לא - מה אני יכול לעשות?! זה מה שאני ראיתי!... אני הייתי עומד כאן, והוא עמד כאן - בצד זה, ואני ראיתי זה, אז אני חשבתי לעצמי; רבונו של עולם, איך אני יכול להגיע לזה?! מתי?! מה?! איך?! הייתי גם כן רוצה לזכוֹת לבכיות כאלו לפני השם יתברך! הוא בכה כל כך לפני השם יתברך, למה בכה? הוא רצה להכיר את השם יתברך! הוא רצה לזכות להגיע אל מה שיהודי צריך להגיע! זהו הבכיה!... נו, ואנחנו יודעים שיש מין כח כזה - מין אור כזה בעולם, יכולים להתנקות, וצריכים להיות גיבור! נו, ברוך השם - אני לא מתפאר בזה, לא מגיע לי כלום בשביל זה. כי באמת לדבר כזה צריך לשלם כסף, לשלם כח, לשלם כבוד, לשלם הכל... כן. אה, איי איי איי, אני ראיתי איש אחד [- רבי ישראל קרדונר] יהודי, עני - הוא עבד?! היה לו פרנסה?! היה לו חנות?! מה?! - והוא חי עם אמונה ובטחון, בלי דאגות! עם מנוחת המח - בלי בלבולים! הוא חי כל רגע - הכל בהשגחה מהשם יתברך! * - הכאבים שהיה לו שעל ידי זה הוא בא לטבריה - לא היה אצלו שכואב לו סתם - לא! זה בכונה מהשם יתברך, זה בהשגחה, זה תיקון בשבילו, כן. אבל לא היה יכול להתפלל וללמוד! זה היה כאבים כאלו, כמו שלוקחים אדם חי וחותכים חתיכות בשר! לא היה יכול לסבול אותם! והוא לא תלה אותם בטבעיות, הוא תלה אותם בהשגחה מהשם יתברך - זה לטובה, והוא לא רואה את הטובה, הוא לא יודע מה זה. הכלל, אז נכנס אצלו מחשבה שיסע לטבריה, אולי לא יכאב לו כל כך, ויוכל להתפלל וללמוד. היה רע בעיניו, אבל נסתבב כך - הקב"ה רצה שיבוא לטבריה לישראל בער! - אני לא נעשה עייף! כל זמן שאני נזכר מזה, אני מתחדש בעצמי! אני רואה שסיפור כזה - יש הרבה סיפורים יפים - אבל סיפור כזה?! זה מהמופתים של רבינו הקדוש! מהפלאות של רבינו הקדוש! אני הייתי בטבריה - נולדתי בטבריה, ושמעתי מכל מיני חסידיות, ומ'ברסלב' לא ראיתי ולא שמעתי, והקב"ה רצה שאתקרב - - קודם הוא סיבב סיבות שאדע שיש 'ברסלב' בעולם, ואחר כך - התפללתי, אז הקב"ה לקח את רבי ישראל וגירש אותו - הוא הוציא אותו בעל כורחו! במירון?! היה לו שם התבודדות לבדו בין ההרים! וחוץ מהציון - העבודה שלו היה שמה! כי אצל אנשי שלומינו העיקר הוא העבודה שהוא בסתר! בהעלם, שיהיה נקי, אמת נקי, אמת זך וצח! וחוץ מזה - בסוד - כמו שרבינו הקדוש היה סוד, רבינו הקדוש היה נעלם - - רבינו הקדוש שפך דמעות - אצל רבי ישראל היה נהר - אבל רבינו הקדוש שפך 'נהרות' של דמעות, נהרות של דמעות! איך לוקחים זאת?! - לא מצינו בשום צדיק דבר כזה! מה שהוא שפך נהרות של דמעות לפני השם יתברך - על כל חוט השערה של יהדות - על כל חוט השערה. נו, אבל הוא זכה לחכמה כזו שהוא יודע - כל נפש מישראל בכל דור ודור - הוא יודע מה שחסר לו, ומה שנצרך לו, ואיך לעזור לו - איך להציל אותו - איך שיטהר מהבלי העולם הזה! * אני ראיתי 'איש אחד' [רבי ישראל] שהוא טיהר עצמו מזה העולם, היה לו אשה וילדים, והוא היה בעולם - גוף! נו, והוא חי חיים של עולם הבא! של לעתיד! מהעולם של משיח!... אין זה פלא מה שהייתי אוחז איתו, מפני שאני חיפשתי מקטנותי, חיפשתי, אז הקב"ה ריחם עלי, ונודעתי מזה, וביקשתי על זה, ואחר כך הוציא הקב"ה את רבי ישראל ממירון, והביא אותו לטבריה, ומהחמור - ישר לתוך הים... (בבית הכנסת של תלמידי הבע"ש שהיה אז מוצף ממימי הכנרת ושם למד עם רבי ישראל בלילה הראשון שפגש אותו. * אוי אוי אוי, ואני יודע בעצמי, כל אחד יודע בעצמו - היה לי נסים נפלאים - מפלאות של רבינו - היה לי נסים נפלאים! אצל העולם, כל מה שהוא יותר חסיד ירא שמים - אז עושים מזה יותר פרסום. היה חסיד קרלין - חסידי קרלין צועקים בתפלה, אז הוא צעק יותר מכולם. על כל פנים, אמרו לי שהוא כזה - איש קדוש כזה. אז הוא היה אצלי קודש קדשים, וכשאני ראיתי אותו, הסתכלתי על הצורה שלו - על הפנים שלו - לסגולה, שיהיה לי גם כן יראת שמים כמוהו... ראיתי שבלי רבינו - יכולים להיות למדן, ויכולים להיות - - זה לא זה. חלילה וחס - אני לא אומר, אבל מה שיכולים להיות על ידי רבינו הקדוש!... *
Rabbi Yisrael Dov Odeser o.b.m. ## Segment 10
ספרי רבינו הקדוש אז עדיין לא היה מטוסים, היה צריכים לנסוע עם אוניות חודש או שניים, היה סכנות לנסוע עם אוניה. נו, היום שיש מטוסים, נו, אי אפשר לנסוע לאמריקה רק עם מטוס, זאת אומרת - אם רוצים להיות תוך ארבע שעות באמריקה - בלי מטוס אי אפשר. ככה הוא גם אם רוצים להתקרב לרבינו הקדוש, אם רוצים לרחם על עצמו - צריכים לציית לו! כמו שהוא מלמד אותנו! ויש כבר כל מה שאנו צריכים; הליקוטי מוהר"ן, הליקוטי תפלות, הליקוטי הלכות, יש כבר! שם מוצא כל אחד, מה שחסר לו, ומה שעובר עליו, מה שהוא צריך! וכן בכל תורה - כל שכן שיש כל כך תורות! אני תמיד חשבתי - ראיתי כל כך ספרים מרבינו, הליקוטי הלכות על ארבעה חלקי שולחן ערוך, הדפים של אז היו עבים ביותר... אז חשבתי כי 'נחל נובע מקור חכמה' - כל כך ספרים! זהו 'נחל נובע'! אבל אחר כך השגתי - בעצמי, לא שקיבלתי ממי שהוא, הרגשתי את זה - כי כל 'דיבור' שיצא מפי רבינו - מרבי נתן - הוא 'נחל נובע מקור חכמה'!... * [חוזר לענין ראשון, שסיפר לעיל שרבי שלמה וקסלר התאונן לפניו שאין לו דיבורים בהתבודדות] תמהתי - הגם שאני גם כן הייתי באותו צרה - אני לא יכול לעשות התבודדות, אין לי דיבורים, אני רחוק מזה. אני מגיע להתבודד, ואני כמו אבן, לא הולך לי. מה עושים?! לעזוב? לישב, לא לישב, לעזוב? מה אני מרויח מכל זה?! לא, אכן מרויחים מזה! ורבי שלמה - הוא היה כזה איש אמת, הוא היה בכבודו של עולם - כל ירושלים. ירושלים זה לא סתם עיר, בירושלים יש עובדי השם, למדנים גדולים, ורבי שלמה היה 'אחד' בירושלים, 'אחד' בירושלים! כולם - כשהזכירו את השם של רבי שלמה אז היה - - * * * [המשך בענין התבודדות בלי דיבורים] - - עוד שעה, ועוד שעה. וזה נתקבץ יחד, וסוף כל סוף מרחם השי”ת - כשהשי”ת רואה שהוא רוצה באמת, ואין מפסיקים, לא מהרהרים אחריו - - רבי נתן אומר את זה! אני אומר את זה?! 'רבי נתן' אומר כן! רבי נתן אומר; אם אין יכולים לפתוח פיו בהתבודדות אזי יושבים ומתגעגעים. וסוף כל סוף, אם יתגעגע ויתחזק עם רצון - יזכה! ורבינו הקדוש גם כן מדבר מזה הרבה, רבינו הקדוש - - * [שייך לסיפור התקרבותו, איך שמצא את הספר השתפכות הנפש] ומהספר הזה ראיתי פלאות, מזה שהשי”ת עזר לי, מצאתי באשפה את ה'השתפכות הנפש', איזה השגחת הבורא! אני מתבונן עכשיו, בשעת מעשה חושבים; זה דרך הטבע, ראיתי בגניזה - במקרה היה 'השתפכות הנפש'... אבל עכשיו אני רואה למפרע מה שזה היה - השגחה בבירור!... איך עזבתי - - הם היו צדיקים, קדושים, כאלו. נו, הגיע איזה עני (רבי ישראל קרדונר זצ”ל - - לא שמעתי שיהיה לו איזה שם... אבל כך היה המעשה עמי, ראיתי כזה - - אף על פי שאז הייתי עדיין בחוץ לגמרי, זה היה הלילה הראשונה, אבל האירו בלבי דבריו הקדושים, כאלה שלא שמעתי כל ימי חיי! נו, למדים מזה 'גודל כח האמת'! כזה, מה שה'אמת' - איזה כח יש לו! * [ממשיך לענין התבודדות בלי דיבורים] כשעובדים את השי”ת, כשהולכים לעשות התבודדות - זהו עיקר העבודה, וזהו העיקר של כל היהדות! בלי זה ה'שעה' אנחנו אומללים! צריכים מסירת נפש על זה. שנבחר לנו איזה מקום שיהיה, בשדה - או ביישוב, אבל שיהיה מוכן לדבר לפני השם יתברך! ואם אי אפשר לו לדבר אז - יתגעגע; רבונו של עולם, אני רוצה לשפוך שיחי לפניך! - בפשיטות ובתמימות. סוף כל סוף יזכה! מהרהרים, רוצים לזכות ל'שעה', אני רוצה לראות, אני מבקש - כשיש לי כבר דיבורים - אני מבקש על איזה דבר, אני לא רואה, אדרבה - נעשה גרוע יותר, או מה שיהיה, אני לא רואה כלום - - נעשים ענינים! כשמעמידים לבשל מרק - יש לו תיכף המרק מוכן?! זה לוקח הרבה - - מתבשל, מתבשל, מתבשל, מתבשל... בודאי - על רגל אחת?! צריכים סבלנות! אם יש לו אמונה ובטחון - כמו בעניני גשמיות - צריכים גם כן על רוחניות אמונה ובטחון!... * [אתם יודעים, היה מן הראוי שאני אומר לכם - - לדאבוני - השי”ת יודע האמת, מתביישים לספר לפני בני אדם איך אנו נראים לדאבונינו, מה הוא יכול לעזור לי. אפילו רבי ישראל (קרדונר זצ”ל שהיה יכול לעזור לי לא רצה לשמוע, אם רציתי לומר איזה פנימיות - לא! זה רק לפני הצדיק האמת - וידוי דברים! אני לא! לא רצה בשום אופן!] * כלפי מה הדברים אמורים?! כן, צריכים להיות עקשן, צריכים להיות חזק. רבינו הקדוש אומר; עיקר הגבורה בלב! על ידי זה מנצחים כל המלחמות! צריכים להיות גיבור - צריכים להיות גיבור. וכן, אותו האדם שרוצה להיטהר מהבלי העולם הזה, אזי הוא - ההיפוך מהעולם!... צריך ללחום עם כל העולם!... צריך להיות עומד הכן - עם המוח, עם הדעת - זה לא תואם עם העולם, זה בדיוק ההיפוך!... * אני ככה - אני מתבייש לגלות איך אני נראה, מה שנעשה עמי. אבל זהו האמת הברור! אני מדבר מזה, לא 'אני' אומר לכם - אני אומר לכם 'התבודדות' - - אז משמע שאני מסתמא כבר - - אני לדאבוני - אני עומד בחוץ לגמרי, אני מתבייש להגיד כמה רחוק - גם אסור להגיד. אבל כששומעים יותר - רבינו הקדוש צוה; 'ומקבלין דין מן דין'! אל מה שאני רוצה להגיע, מה שאני מתגעגע כל שנותי - לא זכיתי עדיין, אבל צריכים לדבר מזה - שצריכים להתגעגע, שצריכים לדאוג, שצריכים לראות להגיע לזה, צריכים! צריכים! אבל לא חלילה וחס - אני עומד יפה, הגעתי כבר לזה... * אני מספר לכם במיוחד מרבי שלמה (- וקסלר זצ"ל, שסיפר לעיל שהתאונן לפני רבי ישראל בער שאין לו דיבורים להתבודדות - הוא אומר שאינו יכול להתבודד... יהודי כזה, איש קדוש, כזה מין אכילה, שינה, כזה מין - - ישב על התורה ועל העבודה. לא בשביל כסף, הוא לא ידע כלום בעולם מכסף. כל אדם - אפילו 'עובד השם', אבל הולכים לישיבה, צריכים משהו לפרנסה! הוא - כסף זה כלום! אבל הקב”ה סיבב שהיו שולחים לו מגרמניה - היה לו שם משפחה, הם ידעו שרבי שלמה הוא איש קדוש, אז שלחו לו. כזה רבי שלמה - האם עלה בדעתי כי רבי שלמה לא יכול לעשות התבודדות - שהוא איש קדוש כזה?! ראיתי שזה הולך לו בנפשו... אינו יכול להתבודד!... * [המשך תיאור עבודת התפלה של רבי ישראל קרדונער זצ"ל] ורבי ישראל (קרדונר זצ”ל - הוא היה כזה בעל בכי, סיפרתי לכם - אצל רבי שמעון מה שראיתי (שעמד אצל הציון בתוך אגם של דמעות, כמסופר למעלה. אבל הוא תמיד שפך דמעות, אז נזדמן שראיתי - באותו פעם ראיתי - אירע כן... הוא היה בעל בכי, היה רגיל לבכות לפני השם יתברך כל כך, כמו - יותר מתינוק שבוכה; תן לי זה, תן לי זה!... ממש נשפך לבי בקרבי! * ראיתי את התפלה שלו, עמדתי על יד הדלת, קצת לצד חוץ, שאם לא אוכל לשהות עוד שם בחדר, שאוכל לצאת! הייתי עמו, יראתי שאחר התפלה כבר לא יהיה בעולם!... שיגוַע! ראיתי בפסוקי דזמרה - יראתי, אצל ברכות קריאת שמע, שמעתי שהוא אומר 'שמע ישראל' - - על כל פנים, 'ברוך שם', שמעתי איזה קול, שמעתי שהוא חי... נו, אני מספר לכם - התפלה שהיה אז בהמושבה, כשאירע לו הגשם, המבול, והיה לנו נסים, וראיתי כזה מסירת נפש - למעלה מן הטבע! איך זה יכול להיות - אני לא יכול לזוז עם איבר, אחר יום כזה, אחר דברים כאלו - - שיקום בחצות?! ולערוך תפלה כזה?! ניגשתי, קמתי, לא יכולתי! לא יכולתי לשכב כך, שמעתי 'חצות' כזה - איך יכולים לישון?! לשכב?! נו, התחזקתי עם כל הכוחות וקמתי, ישבתי אצל השולחן. היה לו נרות וגפרורים, זה היה יקר המציאות, וישב אצל הנר עם ספר, ניגשתי וראיתי את הפנים שלו, ונפל עלי פחד ובושה - - והרצפה שם במקום שישב 'רעד' - והשולחן והכסאות, כן. * אני רוצה לצאת, אני רוצה להשתפר, האדם רוצה להשתפר, בפרט כשמקורבים לרבינו הקדוש, ויודעים איך שצריכים להיות. רוצים, מתגעגעים, אבל מה עושים?! - הגוף אינו מניח! הגוף רוצה את שלו! ראיתי - הוא לא אכל שום דבר, רק לחם ותה!... אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן (- אלא מתוך קופה של בשר, עפ”י גמרא ברכות ל”ב ע”א - הארי כשמשביע עצמו עם בשר - אז נוהם! הגוף כשנותנים לו חתיכת לחם - לחם עם תה - אז הוא ענין אחר לגמרי! אבל הגוף רוצה - קשה לפטור עצמו... הוא רוצה זה וזה - הוא רוצה הכל!... אמו של רבינו היה לה טענות אליו; איך הוא חי?! איך יש לו קיום בזה העולם אם אינו אוכל כלום?! אז שָאַלה - איך הוא חי?! אמר לה; יש אנשים שחיים עם חכמת חיים - שיכולים לחיות עם חכמת חיים בעולם הזה! * * *
Student of Rabbi Yisrael Karduner o.b.m. ## Segment 11
רבי נתן ב"ר פנחס יהושע בייטלמאכר זצ"ל אצל רבי נתן בייטלמאכר (הבעל השני של הצדיקת מרת גיטעל'ע עליה השלום, אחר שנתאלמנה מרבי ישראל קארדונער זצ”ל - לא היה לו בנים לא עלינו, הוא ישב עם אשה ולא היה להם בנים. הוא נשא את גיטל'ה, כשהייתי מגיע לירושלים והייתי אצל גיטל'ה - אצל רבי נתן, היה לי הכל! זה ענין אחר לגמרי! הייתי יושב עמו אצל השולחן, ראיתי את התנועות שלו, ודיבור שלו - ענין אחר לגמרי! הוא היה - - זה לא היה כמו רבי ישראל - אבל היה - - האבא שלו היה רבי פנחס יהושע, רבי פנחס יהושע היה מתלמידי רבי נתן, הוא היה אדם גדול - ו'אמת'... מ'בית חרושת' הזה... ורבי נתן - הלא הוא היה האבא שלו - כשהיה מדבר מאביו, כשהיה מדבר מרבי פנחס יהושע - שמעתי שהוא גווע! הכלל, הוא התפלא - מה שהוא ראה אצל אביו, והרגיש שהוא רחוק מן הכול - הוא ראה כאלה. (השואל; אתם זוכרים איזה מעשיות מרבי פנחס יהושע? שמעתי אבל אינני זוכר, שמעתי משהו ממנו - מאנשי שלומינו - מרבי נתן. (השואל; הוא היה למדן? כן, בודאי, הוא היה למדן - הוא היה בקי בתנ”ך בעל פה! והוא היה 'חכם עתיק', ובר דעת גדול, ו'אמת' - זה ענין אחר לגמרי... אבל כל זה בכח של רבינו הקדוש - מרבי נתן. *
Student of Rabbi Moshe Breslover o.b.m. ## Segment 12
העיקר והיסוד שהכל תלוי בו... אנו יודעים מה'ליקוטי מוהר”ן' - אתם זוכרים את סימן קכ”ג?! שרבינו אומר ככה; העיקר והיסוד שהכל תלוי בו... נו, יכולים לעבור ולהגיד, וללמד אותו - - ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, - כשלומדים בתורה זו צריכים לשום לב, ולהסתכל היטב על כל מילה, זה לא סתם חידוש, זה לנו - - שרבינו הקדוש אומר; העיקר והיסוד שהכל תלוי בו - - - - לקשר עצמו להצדיק שבדור! וזה אנו יודעים כי 'הצדיק שבדור' - - העולם כשלומדים כאן - זה רץ אל הרבי מ'גור, זה לסלונים... הצדיק שבדור! לך תגיד לו... אבל חסידי ברסלב יודעים - כשאחד מסתכל כאן - 'הצדיק שבדור' - מי יודע, יש איזה צדיק שבדור... אבל זה סובב והולך על רבינו הקדוש! ככה הוא אמר - ש'הוא' הוא המנהיג הדור! - ש'הוא' הוא הצדיק שבדור! כן. והוא ידע איך אנו צריכים אליו כל כך, אז הוא ריחם עלינו, והודיע לנו - שהעיקר והיסוד 'שהכל תלוי בו' - מה שחסר לי - הכל נמצא כאן! הכל תלוי בו! - לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה! - דבר קטן - - הוא מגלה בפירוש, זה הכל רמזים בשבילנו - דבר קטן ודבר גדול! ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל אפילו אומר לך על ימין שמאל - - זאת אומרת; לפי דעתינו נדמה לנו - - אפילו אם נדמה לנו שזה לא - - למשל 'התבודדות', אצל העולם זה נחשב - - הוא הולך להתבודד?! מה יהיה עם תורה?! אימתי ילמוד?! במקום הזה ילמוד! מה יהיה לך מזה?! זהו; אפילו אומר לך על ימין שמאל!... וכדומה, וכדומה, וכדומה... * [חוזר לספר מרבי נתן בייטלמאכר ז"ל הנ"ל] ורבי נתן (בייטלמאכער - הנזכר למעלה ראיתי את התנועות שלו, והפנים שלו, והדיבור שלו - ראיתי - - כשנסעתי בחזרה לטבריה, היה מונח בלבי הדיבור שלו, מה שראיתי את התנועות של הפנים, איך שהתגעגע אל התכלית האמת, איך שהתגעגע לתקן, לעשות, לעבוד את השם יתברך! הוא גוע! והעבודה שלו היה גם כן כנהוג - מוצנע! הוא ישב בחדר, שמחדר הזה היה יציאה אל הגג, והיה יוצא בלילה בחצות - - גיטל'ה סיפרה לי! והוא סחר, הוא קנה ומכר דברים עתיקים - רבי נתן, כן. אבל עם אמונה! עם כזה אמונה, ובשמחה. הוא היה - בודאי היה כואב לו - אבל; כלום! תמיד היה - - אני זוכר, ראיתי זמנים שלא היה לו על חתיכת לכם! הוא היה שמח! נתתי לו - היה אצלי - עשר פרוטות, אז נתתי אותם לו... המתיקות, המתיקות - - רבי נתן אמר; תפארתינו וגדולתינו יתגלה לעתיד לבוא! (מובא לעיל. היה בעולם רבי נתן בייטלמאכר!... היה ענין אחר לגמרי! ענין אחר לגמרי! הוא ישב בעולם, קנה, מכר. אבל המוח והלב היו - בכחו של רבינו הקדוש - הוא היה ענין 'אחר' לגמרי! * אוי, וכדומה בכל תורה, בכל תורה, בכל תפלה. אם משימים לב רואים שאנו צריכים לבלות ימינו בזה! ולאכול - לחם עם מלפפון!... ולהסתפק במה שהוא, שלא נהיה צריכים לבלות על - - כל מה שהוא פחות בעל הוצאה יש לו יותר זמן - מחסכים בלבולים. * ורבי נתן לא היה לו בנים, ונשא את גיטל'ה. גיטל'ה היו לה חמש ילדים עם רבי ישראל (קארדונער, בעלה בזווג ראשון, ארבע בנות ובן יחיד, הבן יחיד היה הבכור - מרדכי'לה. היה לו מרדכי ואסתר. אסתר - קראו לה אסתר'קה, היא היתה בת שמונה שנים, כשהכרתי אותה היתה בת שמונה שנים. ורבי ישראל הנהיג אותן עם כזה צניעות, כזה. (השואל; האם נשארו איזה מהילדים? לא, אף אחד לא. וגיטל'ה - היה לה בעל כזה, וחמש ילדים, ונשארה ריק. ואחר כך נישאה לרבי נתן. ולרבי נתן לא היה בנים, והיא לא היה לה ילדים, אז היו לה שני ילדים (עם רבי נתן, היה לו עמה בן, וקרא לו 'פנחס יהושע' על שם אביו, הוא היה כבר ילד בן חמש. והיה לו גם בת, אחר הבן היה לו בת. והוא השתעשע עם הבן, עם הבת. והיה לו ראש טוב, ולמד. אני השתעשעתי עמו כמו ילד שלי, כשבאתי לירושלים - עיקר אכסנייתי היה אצל גיטל'ה, אצל רבי נתן. היא היתה בעלת מכנסת אורחים, אצלה היה מקום, לא רק בשבילי - - * ורבי נתן לא היה כמו רבי שלמה וקסלר, רבי נתן לא היה כל כך בן תורה, הוא היה בעל יודע ספר. אבל המדות שלו, והצידקות שקיבל מרבינו הקדוש, היו חידוש! גיטל'ה סיפרה לי, שכשהוא קם בחצות הוא נזהר שלא תשמע, והוא יוצא לגג להתבודדות, היה לו דלת אל הגג. ורבי שלמה היה הולך אל רבי נתן בשבת! - הוא למד שם בביתו 'סיפורי מעשיות' - - רבי שלמה! - המתיקות של אנשי שלומינו! למשל, רבי שלמה היה כזה - - רבי שלמה! אז היה רבי נתן צריך ללכת אצלו?! הוא היה איש שעסק בעולם, הוא סחר, קנה, מכר - אז היה הוא צריך ללכת אליו?! אבל הוא (רבי שלמה הלך בכל שבת אצל רבי נתן!... ואני ישבתי שם וראיתי!... * וכן היה - - הילדים, הבן כשנעשה בן חמש אז לא עלינו נחלה פתאום ונפטר. וכן הבת גם כן נפטרה. אז נשארו ככה, בלי ילדים. ממצב כזה שלא היה להם ילדים, ואחר כך שני ילדים, וכזה ילד בן חמש שנים - - הוא קיבל את זה באהבה! - - *
Student of Rabbi Nussun of Breslov o.b.m. ## Segment 13
רבי נפתלי כהן זצ"ל וכן, רבי נפתלי (כהן זצ”ל - חותנו של רבי אברהם ב”ר נחמן זצ”ל בזוו”ש, ראיתי אצלו דבר פלא, היה לו חנות של הרינג, בעיר העתיקה ברחוב היהודי. אשתו ישבה בחנות, רק לפעמים כשהיתה צריכה ללכת, היתה צריכה לקנות, ללכת הביתה לבשל - אז הוא ישב בחנות. והוא התנהג כמו 'בעל הבית' פשוט, הוא היה כזה צנוע שהיה ענין אחר לגמרי, כמו בעל הבית. הוא היה הולך - היה לנו בית הכנסת, קראו אותו 'די עגונה שול' - הבית הכנסת של העגונה - היה איזה אשה עגונה וזה היה הבית שלה או משהו אחר. על כל פנים, כך קראו אותו 'די עגונה שול'. ואנחנו התפללנו שם, זה היה ברחוב חברון, אצל השערים של מקום המקדש. נו, ורבי נפתלי ישב אצל הבית הכנסת, וממקומו עד שם היה מעלות ומורדות, והיו צריכים לעלות ולרדת. והוא כבר היה יהודי זקן, אז הלך בכל - - כל שבוע לא היה מנין, רק בשבת - אז היה מגיע בליל שבת לביהכנ”ס שלנו. והיא היתה לה חנות, ועבדה קשה, לרוץ לחנות, לרוץ לבית לבשל. על כל פנים, הייתה עייפה. אז הוא נהג - אנו עושים ריקודים בכל יום אחר התפלה - ערבית, וכל שכן בשבת, שבת! והוא נכנס בהמעגל והסתובב פעם אחת, ויצא והלך הביתה, ואני הלכתי אחריו. והוא אמר לי; אל תתפלא למה אני יוצא, למה אני מניח את הריקוד, כי היא עייפה, ויכולה להירדם. על כל פנים, הוא הולך בשביל 'שלום בית'. נו, ואני הלכתי עמו, ודיבר עמי כל הדרך, ואני - זה היה אצלי 'מתנה', כי אני חשבתי שעכשיו יגיד לי; עכשיו לֵך מפּׂה, עכשיו אני צריך לעשות מצוה, אני צריך ליכנס הביתה, כדי שתוכל לאכול, שתשמע קידוש, שלא תירדם! לא - הוא הלך עמי ודיבר. והלכתי עמו עד הבית שלו, ואצל הבית שלו נעשה לו דיבורים כזה, ואז הוא המשיך זמן ארוך - הוא שכח שיש לו בית!... ואני כל כך נהניתי מהדיבורים, וחשבתי שאני כבר ניצול - אני כבר לא אבוא לידי תאוות - - כאלה דיבורים! נו, והוא עמד עמי - לא זכור לי כמה זמן, שעה או יותר - הוא עמד עמי אצל הבית שלו, ולא נכנס לבית, הוא עמד עמי ודיבר! וזה היה דיבורים כאלה, שלא תמיד מתרחש דיבורים כאלה - לאו בכל יומא מתרחיש ניסא... * ורבי נפתלי היה חכם ומשכיל. אבל ה'תמימות' וה'אמונה' היו חידוש עצום! היה מונח על הפנים שלו 'חן של אמת', כזה! היה מתבודד תמיד - הוא לא סיפר לי, אבל תפסתי את זה. האנשים שלנו הם צנועים - מוחבאים. *
Student of the holy master ## Segment 14
הנסיעות לאנ"ש בירושלים עיה"ק אני ישבתי בטבריה בישיבה, אבל הלב שלי בער לירושלים! אני הייתי בטבריה, והלב שלי היה בירושלים! ולמשל, כשהגיע איזה יומא דפגרא; פורים, חנוכה, עזבתי את הישיבה - יהיה מה שיהיה - ונסעתי לירושלים! וברוך השם היה לי מזה הרבה - הרבה מאוד, כי היה לי 'שימוש'! הייתי אצל זה לסעודה ואצל זה - וקיבלתי מכל אחד הרבה סחורה! דברים כאלה - אני לא זוכר מה, אבל זה אני זוכר שחזרתי לטבריה עם 'סחורה'! דהיינו, התפלה שלי היה שונה לגמרי, וכן - - 'ישראל בער' חדש לגמרי! ברסלב'ר חדש!... טבריה היא עיר קטנה - זה לא ירושלים - עיר קטנה. כשחזרתי מירושלים, היו משוחחים בעיר כי 'ישראל בער' היה בירושלים!... הם התפלאו; איך הוא נוסע?!... מאיפוא הוא לוקח כסף על הוצאות לנסוע?!... זה היה קידוש השם! הם ידעו שהנסיעות שלי לא היו בשביל כסף, בשביל דברים אחרים, רק באמת, רק באמת! - הם הרגישו את זה! הם היו שואלים את עצמם; מה זה - אנחנו תמיד בעצבות, וישראל בער הוא תמיד בשמחה?!... לנו יש פרנסה, והוא עני, ונוסע בכל פעם לירושלים, ולא חסר לו כלום, והוא שמח, ורוקד?! וזה היה קידוש השם - הכנסתי להם 'מחלת לב'! כי הם היו מתנגדים, הכנסתי להם - - * (השואל; היכרתם את רבי מאיר אנשין? כן... הייתי אוכל אצלו בשבת, היינו רוקדים ביחד!... (הוא היה מבוגר מכם? כן, אני הייתי אברך, והוא היה זקן בא בימים - הוא האריך ימים! (הוא היה תלמידו של רבי אברהם ב”ר נחמן? כן. הוא שימש את רבי אברהם ר' נחמנ'ס, ורבי אברהם ר' נחמנ'ס היה אצלו בן בית! * (השואל; אתם ראיתם את רבי אברהם ב”ר נחמן? אני לא הכרתי אותו. רק שמעתי ממנו - מרבי ישראל, מרבי שלמה. רבי נפתלי כהן היה החותן שלו (בזווגו השני. רבי אברהם ר' נחמנ'ס גם כן לא נשארו ממנו בנים. היה לו שני בנים עם הבת של רבי נפתלי. הוא נסע לציון של רבינו - הוא נסע על ראש השנה, ופרצה המלחמה, ולא היה יכול לחזור, והבנים שלו נפטרו פה בעת המלחמה. * כל אחד מאנשינו היא עולם מיוחד! זה מין עולם כזה, וזה מין עולם כזה - - ואני היה אצלי מכל אחד ואחד! וזה עשה פעולות גדולות, כל אחד, עובדות, עם הדיבורים שלו, מה שראיתי - - אי אפשר לדבר! זה דברים רוחניים! *
Rabbi Nachman of Breslov ## Segment 15
רבי גדליה ברגר זצ"ל רבי גדליה (ברגר זצ”ל לא חיסר אף יום אחת מללכת להכותל המערבי, אחר הישיבה. הוא היה בישיבה, ובדרך ללכת הביתה - הוא ישב מחוץ לעיר - בשכונת 'משכנות', שם תחת העיר, היום כבר מובנה הכל - - ורבי גדליה היה לו אשה חולנית, היה היתה חולה לא עלינו. העניות - ועוד 'חולה' גם כן!... נו, כשהאשה חולה זה לא טוב, יכולים ליפול בדאגות, בעצבות, בעצלות. עני וחולה... הוא בא מחוץ לארץ - רבי גדליה בא מחו”ל. רוב מאנשינו באו מחו”ל, הוא היה מרוסיה. הוא היה עני, והיה נוסע - - על ראש השנה אין מה לדבר - אבל הוא נסע גם כמה פעמים באמצע השנה, לא על ראש השנה!... הוא נפטר מלפני זמן לא רב - עשר שנים בערך. נו, והוא סבל הרבה מאוד, והוא נכנס למושב זקנים. ושם היה גיהנום - לא עלינו ולא עלינו, מין גיהנום כזה שאני תמהתי; הוא צריך להיות תמיד במרה שחורה?! אני נמצא בגיהנום - במקום כזה! והוא היה תמיד בשמחה, והמוח שלו היה מונח תמיד בהליקוטי מוהר”ן, בהתורות של רבינו! אני הייתי מגיע כמעט בכל יום בהמושב זקנים לבקר אותו - להתעניין במצבו, וראיתי איך שהמוח שלו והלב שלו מונחים רק אצל השי”ת! הוא התגעגע לעניוות ולשמחה - והוא הרגיש עצמו רחוק לגמרי! דיברתי עמו, כאלה... * * *
Na Nach Nachma Nachman Me'uman ## Segment 16
זמירות שבת ה'רבון כל העולמים' (מזמירות ליל שבת - הוא (רבי ישראל הכניס בי את האש שלו! - בתוכו בער אש! כל מילה - - 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך'! ואת ה'רבון כל העולמים' - הוא הכניס בי נשמה, כזה! 'אדון כל הנשמות' - היה חדש - - 'רבון כל העולמים' היה ענין אחר - - ענין מיוחד, וכשהוא הגיע ל'אדון כל הנשמות' ראיתי שהוא גווע, אינו יכול להמשיך - - מה שהוא הרגיש בה'אדון כל הנשמות'! וכן; 'אדון השלום' - כשהוא הגיע ל'אדון השלום' היה ענין חדש!... וכשהוא התחיל להגיד; 'מלך אביר' 'מלך --' עם כזה מתיקות! עם כזה געגועים להשם יתברך - כמין 'התבודדות'! וככה כל 'מלך' - (מנגן בהתעוררות; 'מלך אביר', 'מלך ברוך', 'מלך גדול' - לא היה יכול ללכת הלאה! רבינו הקדוש אמר (חיי מוהר"ן ס"ז; 'גדול השם, ואין יודעים כלום'! כשהוא אמר; 'מלך גדול' - הייתי נכנס במין גן עדן כזה!... וכן כולם - כל הסדר; 'מלך גדול, מלך דובר שלום, מלך הדור, מלך ותיק, מלך זך, מלך חי העולמים' - זה היה - - הוא הכניס בי נשמות! כל 'מלך' היה נשמה חדשה!... (מנגן; 'מלך טוב ומטיב' - זה היה כאלה געגועים! הוא הרגיש בלב את ה'מלך טוב ומטיב'! 'מלך יחיד ומיוחד, מלך כביר, מלך לובש רחמים' - כל אחד מאלו היה עולם מיוחד! אחר כן, כשסיים 'מלך תמים דרכו' - אחר כך מתחיל; 'מודה אני לפניך' - מודה אני לפניך ד' אלקי ואלקי אבותי' - כשהוא הגיע למילים; 'על כל החסד אשר עשית עמדי' - הוא הרגיש את ה'חסד'! הוא היה הולך עמי להתבודדות במירון, אצלו היה מירון המקום קבוע שלו!... נו, כשהיינו במירון, והוא היה הולך להתבודד, הלכנו ביחד, אבל אחר כך הוא נפרד ממני לדרכו, יש לו את העסקים שלו, מה שהוא דיבר לא שייך לי. אבל קודם שנפרד ממני, הוא לימד אותי שבתחלה אתן הודאה להשי"ת על החסד שעשה עמדי - שזכיתי להתקרב לרבינו הקדוש - - הדבר ראשון 'תודה והודאה', להודות להשי"ת, ואחר כך אבקש כל מה שאני צריך, ככה הוא לימד אותי! וכשהוא אמר את ה'מודה אני לפניך על כל החסד' - לא היה יכול להמשיך הלאה, ואמר עוד הפעם (בתנועה של נוסח ראש השנה; 'על כל החסד' - 'על כל - -' הניגון של ראש השנה, הנוסח של ראש השנה - - הנוסח שלנו של ראש השנה הוא כזה געגועים, שאין אנחנו יודעים כלל מה זה. עכשיו מן הסתם לא רואים כזה, אבל מה שנעשה אז, מה שעשה רבינו הקדוש עם אנשיו - - גם תמיד נעשה. הוא אמר את הנוסח של ראש השנה; 'החסד, החסד', ככה - - הנוסח שלנו של ראש השנה, מין געגועים כזה, כמו שמדברים להשם יתברך. * אני זוכר, רבי נפתלי (כהן זצ"ל הוא היה מתפלל בראש השנה, ראיתי איך שהוא עומד אצל העמוד - התפלל לפני העמוד, אבל הוא לא התפלל לפני העמוד, רבי נפתלי - הוא התפלל לפני השם יתברך, לא לפני העמוד, לפני השם יתברך! הוא עמד לפני העמוד, והוא היה עושה תמיד בידים להשם יתברך, ככה - - תנועות, כמו שמדברים עם אנשים... אני זוכר את ה'ונתנה תוקף' שלו, 'ונתנה תוקף' - הוא קבע בי - - בה'ונתנה תוקף', כזה - - 'ונתנה תוקף קדושת היום, כי הוא נורא ואיום', וכן הלאה - - איך הוא התפלל?! הוא היה נוסע על ראש השנה, הוא עוד היה על ראש השנה שהיה עוד הריח והנוסח של רבי נתן, של רבי נחמן טולטשינר! ה'ונתנה תוקף' - - איני יכול לעשות כמוהו, אבל היה - - 'ונתנה תוקף קדושת היום' - ראש השנה' - 'תוקף קדושת היום', וככה הוא הגיד את המילים - - היה עוד איזה חזן - רבי דוד חלדנקי, הוא עבד בבית חרושת של מנעלים, הוא היה מתפלל בראש השנה, היה לו קול יפה - - * [המשך זמירות שבת] 'אשת חיל' - (הוא שר - רבי ישראל כמו שאנשי שלומינו מנגנים אותו (מנגן במתיקות ובערגה בנוסח המקובל; אשת חיל מי ימצא - - זה היה - כל מילה עם כזה געגועים. 'מי ימצא' - אין יכולים למצוא אותה! 'אשת חיל' זה הוא התורה, רבינו הקדוש - התורה. (ממשיך; מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר. גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה. דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה. ככה שמעתי מרבי ישראל, גם מרבי נתן בייטלמאכר שמעתי ככה, כשהייתי אצלו על שבת. היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה. ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחק לנערתיה. זממה שדה ותקחהו - - הוא לא היה יכול ללכת הלאה מה'זממה שדה' - ה'בעל השדה' - בליקוטי מוהר"ן תורה ס"ה. זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועתיה. - - הוא היה רגיל לחזור על הרבה פסוקים כמה פעמים, הוא לא היה יכול - - הוא הרגיש את החיות שבו, הוא לא רצה ללכת מהחיות הזה... עם ה'זממה שדה' הוא הרגיש שיש 'שדה עליונה', שיש איזה 'שדה' ו'בעל השדה'... זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועתיה. טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה. ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכו פלך. כפה פרשה לעני - - 'כפה פרשה לעני', הוא הרגיש עצמו באמת ל'עני' - - אז היה 'כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון'. כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון. לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים. מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה. נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ. סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני. עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. - - זה גם כן היה מהפסוקים - 'עוז והדר לבושה', לא היה יכול ללכת הלאה - - עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. ב'עוז והדר' יש עוד ניגון (מנגן; עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. וככה עוד הפעם; עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. - - איי, ה'יום אחרון' היה אצלו תמיד - ה'יום אחרון', הוא לא שכח מה'יום אחרון'! כשהוא אמר 'ותשחק ליום אחרון' הוא הסתכל איך הוא מאושר... שה'יום אחרון' יהיה 'ותשחק' ליום אחרון! וככה (ממשיך בניגון הראשון הנ"ל; פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. - - פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. - - אה, רבינו הקדוש אומר (תו' ל'; 'פיה פתחה' כשהצדיק פותח את פיו - יוצא ממנו חכמה. 'פיה פתחה' כשהוא רק פותח את הפה - יוצא חכמה! פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל. - - 'צופיה הליכות ביתה', רבינו הקדוש אומר; כבר הסתכלתי על כל אחד מאנשי... 'צופיה הליכות ביתה'... ולחם עצלות לא תאכל - - כמה שהוא רצה - אבל אין זה אפילו התחלה אל מה שהוא התגעגע! קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה. רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה. - רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה. - - נו, גם מזה לא היה ללכת הלאה, הוא אמר עם כזה מין געגוע, עם כזה מין חיות. 'רבות בנות עשו חיל' - הוא קבע בי את המילים עמוק בלב, 'רבות בנות עשו חיל' - כל הצדיקים עשו טוב 'עשו חיל'! אבל 'ואת - עלית על כולנה'... את ה'עוז והדר' שהוא הרגיש. רבינו הקדוש אומר; שאין יכולים להיות יהודי אם אין לו 'עזות דקדושה', כמו שמדת העזות הוא דבר רע, ככה אין יכולים להיות יהודי בלי עזות דקדושה! 'עוז - והדר לבושה', 'הדר' זה הדרת פנים, תיקון הברית. - - שני דברים טובים; 'עוז' - 'והדר'... * [המשך סיפור הנסיעות לאנ"ש בירושלים] ברוך השם, אני רואה עכשיו למפרע - כבר עשיתי מה שעשיתי, אבל מה שאני זכיתי - מה שהתגעגעתי אל אנשי שלומינו לראות אותם. זה היה נקי, בלי שום פניה. אני ישבתי בטבריה, והלב שלי בער - לשמוע מרבי שלמה (וקסלר זצ"ל, ההדרת פנים שלו - לשמוע ממנו איזה דיבורים. ואחר שחזרתי, הייתי מונה הימים שכבר יהיה - - שיגיע - פורים וכדומה, שאחזור לירושלים! צריכים להאמין שכל זה יקר מאוד, זה היה באמת, בשביל השי"ת, אני רק חיפשתי שאדע מרבינו. אצל רבי ישראל - כשראיתי אותו אז ראיתי גדולת רבינו! העבודה שלו, עם הדיבורים שלו, עם החיים שלו. ראיתי את הכל - - הוא היה ה'יסוד' - כל מה שקיבלתי מאנשים שלומינו - וכל מה שנסעתי - הוא היה היסוד, העיקר ויסוד... כי זה היה 'אני והוא' - 'שתים'! בטברי' ובצפת גם כן. היה עוד חסידים, אבל לא היו - - סוחרים, בעלי בתים. אבל העיקר היה 'אני והוא', הָיִינו יחידים! וכל זה שעבר עלי זה היה 'טובות גדולות'! רבינו הקדוש אומר; כל מה שעובר - מה שמדברים על הצדיק ועל אנשיו - כל זה הם טובות גדולות! בשעה שעובר זה הוא כמו שאומרים 'טובות' 'טובות'... אבל עכשיו אני רואה ה'טובות' - שהטובות צומחים וגדלים! כמו שרבינו הקדוש אומר; שצריכים לחפור, 'דעביווען', 'לחתור למצוא המעיין'! כי כשמחפשים אחר מים צריכים מקודם לחפור עמוק מאוד כדי למצוא המים ואחר כך מוצאים! צריכים לחפור כדי למצוא המים, כל מה שיש יותר מים - צומח - - * (השואל; מאין היה לו פרנסה? רבי ישראל?! מאמונה ובטחון!... * [חסר ההתחלה, מדבר מהסיפור המובא לעיל שהמתנגדים רצו לזרוק אבנים על מוהרנ"ת ז"ל] - - הם עמדו עם המקלות והאבנים כדי להרוג אותו, הוא החביא את עצמו - - ורקד לפני השי"ת וניגן (מנגן; 'גדולתינו ותפארתינו - - כך שמעתי מרבי ישראל - - גדולתינו ותפארתינו יתגלה לעתיד לבוא... - המקלות עשו את הניגון!... אוי ויי - רבונו של עולם, מה יהיה מאתנו, מה יהיה מאתנו?! * ליקוטי תפלות - - - אין בעולם - עדיין לא היו בעולם תפלות כאלו! אנחנו צריכים לזה כמו שצריכים את הנשימה, זה כל החיות, זהו עיקר והיסוד של התורה ושל היהדות, הכל - הוא כאן! במקום הזה! כשרבינו הקדוש עשה רבי נתן כזה, וכשרבינו הקדוש ציוה אותו - - זה כל החיים שלו. זה לא סתם חיבור, כמו שעושים חיבור - זה האש שלו! הוא עשה 'טיפה מן הים' מהאש שלו, כדי שנראה מה שנעשה פה בעולם! כל מילה בוער כאש! ואם לא משימים על הלב - אז אומרים, אומרים... וככה כל מכתב, כל דיבור. ואנו צריכים להאמין בזה! * כבר אמרתי לכם - לא יהיה משמע מזה שאני כבר ה'בעל הבית' של כל זה, ושאני כבר עושה. רק מדברים שככה צריך להיות... אבל לדאבוני אני כל כך בחוץ, יותר מכולם, השם יתברך יודע האמת, אני מתבייש להגיד. אבל אני לא רוצה שאחרים יטעו... * [חוזר על סיפור מאנ"ש בירושלים] - - כל אחד הוא הוא עולם בפני עצמו, כל אחד יש לו ענין אחר - - כמו אבנים טובות, אבנים טובות - כל אבן יש לו מעלות אחרות. זה יש לו מין יופי כזה, וזה יש לו מין יופי כזה. *
This book is a translation of “Eeshay Yisroel” - published by Michon Bushun (9 Nachum St., Jerusalem. Tel: 05-678910-6) in a slim volume of the Yiddish transcripts and a Hebrew translation. There are also hotlines where the actual recordings can be heard (America: 1-641-715-3800 and then #125377; Israel: 079-5850923), and they can be attained by contacting breslov.kval@gmail.com. ## Segment 17
התקרבות רבי ישראל קארדונר זצ"ל - - (רבי ישראל קרדונער ז"ל הוא קיבל מרבי משה ברסלב'ר, תלמידו של רבי נתן. הוא החזיק את יום היארצייט (יום הפטירה של רבי משה כמו אחרי האבא, הוא היה מתענה ביום היארצייט. (השואל; איך נתקרב לברסלב? הוא מצא כמה דפים מהתיקון הכללי - מההקדמה, על ידי זה נתקרב לברסלב!... הוא סיפר לי; שהאבא היה סוחר גדול, והוא היה עיקר המנהל של החנות, האבא שלו היה שולח שקים עם סוכר - עם סחורה, והוא היה יושב בהמחסן והיה מוסר הסחורה כפי שציוה לו האבא. שם היה שקים, עם ארונות, והיה מתיישב שם במחסן בין השקים, והיה צועק משם להשם יתברך - שירחם עליו שיזכה להיות איש כשר באמת! ככה מתקרבים לרבינו! כשמבקשים מהשי"ת, ורוצים ומתגעגעים - זוכים! - צריכים להאמין שמוצאים! יגעתי ומצאתי! הוא נתקרב עם לב בוער כזה. האבא שלו לא רצה - - הוא סילק אותו מהירושה! אז הוא יצא מאת אביו עם כלום - רק עם המנעלים ומלבושיו, ככה הוא הלך ממנו ובא לאומן. הוא היה בן עשירים, מבית עשיר, עם כזה כבוד - אז הוא הלך לקבץ נדבות, כמו הקבצנים - לקבץ נדבות! בראשונה הוא הדפיס אלפיים 'תיקון הכללי'! הוא סיבב על הפתחים וביקש נדבות, ומזה הדפיס אלפיים תיקון הכללי, ונסע למכור אותם, בבתי כנסיות, בעיירות... והוא מסר עצמו לגמרי לרבינו כמו שצריכים - אז הוא זכה! הוא היה 'יחיד' בין חסידי ברסלב! מן הסתם כבר שמעתם, רבי ישראל קרדונר - זה מפורסם שהוא היה עובד השם במסירת נפש. (השואל; כמה זמן הוא גר בארץ ישראל? הוא היה בערך חמש עשרה שנה, בערך. הוא היה פעמיים בארץ ישראל, מקודם היה כאן כמה שבועות, ונסע בחזרה. ואחר כן הוא הגיע להשתקע. הוא מסר את כל חייו לרבינו לגמרי! הוא הדפיס ספרי רבינו בזמן שאף אחד לא - - הוא הדפיס; ליקוטי תפלות, וליקוטי מוהר"ן, וספרים קטנים - הוא תירגם את סיפור הנסיעה של רבינו לארץ ישראל לאידיש. לא היה לו כסף - הוא לוה, היו יודעים שהוא ישלם, היה לו אשראי, היו יודעים שהוא ישלם. הוא הדפיס, מכר, הכל עם תפלות. ואלישע דעביד ברחמי הוא דעביד! הכל עשה עם תפלה! עם מסירת נפש כזה שאין לשער, ללוות ולהדפיס. היום יש 'קרן הדפסה', אבל אז היה - - מסירת נפש! אחר זמן התחרט אביו בו, הוא נסע במיוחד לקיים כיבוד אב. הוא היה זקן, אז הוא שימש אותו. מאומן הוא נסע להמדינה שבו נולד, איפוא שאביו היה גר, כדי לקיים כיבוד אב, בעיר טרנופול (גליציה. רבי שלמה וקסלר היה אומר על רבי ישראל שעליו נאמר הפסוק; "ישראל אשר בך אתפאר"! * (השואל; הוא נתראה עם רבי אברהם ב"ר נחמן? כן! בודאי! הם היו חברים - כן, בודאי! אני לא הכרתי אותו - את רבי אברהם, אני נתקרבתי כשהוא היה כבר בחוץ לארץ. אבל שמעתי מרבי שלמה וקסלר, מרבי מאיר אנשין - - * (השואל; כשהיה רבי ישראל שר היה גם רוקד? הוא שר, וגם רקד, בודאי! הוא רקד אף באמצע השבוע! רבי אברהם היה אומר שצריכים לרקוד חצי שעה על השעון! זה המתקה גדולה - המתקת הדינים! (השואל; היום לא רוקדים כל כך - - אני הייתי רוקד לבדי! לבדי בביתי! כן! הייתי שר ניגונים, עוד ניגון, ניגון זה וניגון זה - - הייתי שמח ושר!... * [ממשיך מהשיחה דלעיל בענין גודל מעלת הספר ליקוטי תפלות] הליקוטי תפלות זה לא חיבור שמחברים ספר מתורות, או מתפלות - זה ההתבודדות של רבי נתן! היה לו התבודדות, אז הוא הוציא 'טיפה מן הים' מההתבודדות שלו, וכתב אותו בלשון הקודש, וזהו ה'ליקוטי תפלות'! זה לא חיבור שמחברים - עם הכנה - - ההתבודדות שלו, האש שלו, הוא כתב, כדי שגם אנו נלמוד איך לעשות התבודדות! רבי נתן כותב בההקדמה; 'תפלות כאלו עדיין לא היו בעולם'!... ואנחנו זכינו שאנו יודעים מזה, שיש לנו ספר הזה, רק צריכים להתחזק, ולהגיד 'בכל יום'! כל יום - ככל היותר! * * *
www.BreslovBooks.com ## Segment 18
למען תזכור צריכים להיות גיבור גדול להינצל מכל אלו הבלי העולם! כן, כי מכל זה לא ישאר כלום! - מכל ההבלים - מכסף, מכל התאות - כלום! אין בזה ממש, כלום! כלום! העיקר הוא רק; תורה, תפלה, ומעשים טובים - זה ישאר! (השואל; אבל במשך הזמן שוכחים מהכל שוכחים?! נו, למען תזכור! צריכים להיזכר! לזכור תמיד!... בודאי - העולם מסתיר את הכל, שוכחים מעצמו, יכולים לשכוח לגמרי מעיקר החיות. אבל כאן מזכירים אותנו! כשלומדים הספרים הקדושים מזכירים אותנו שלא נשכח! (השואל; בעת שמדברים זוכרים, אבל כשיוצאים לחוץ שוכחים נו, בודאי בודאי - צריכים לקיים 'ובלכתך בדרך' - אפילו כשיוצאים לחוץ נהיה גם כן עם השם יתברך! לא להסיח דעת! (השואל; אבל זה קשה מאוד נו, 'כי לא דבר ריק הוא מכם' - 'לא רחוקה היא', זה לא רחוק, זה לא קשה! צריכים רק לרצות, להיות לו רצון אמתי!... נו, בודאי זה קשה - נו, צריכים לעשות מה שקשה!... * * *
All of Rebbe Nachman's books at non-profit prices and for free download ## Segment 19
הקיבוץ בראש השנה [חסר ההתחלה] - - הוא הזהיר אותי (- רבי ישראל קרדונר ז"ל; אם אתה רואה שיש איזה דבר שאנשי שלומינו אומרים אחרת, אז לא תלמד ממני! רק רבינו - - אבל אנשים כערכינו, אם אני אומר איזה דבר שאנ"ש אומרים אחרת, שאני יעשה כמותם! הוא ביקש אותי. מה יש?! בענין ראש השנה, הוא התפלל במירון, הוא גר במירון. והיה בשעת הסכנות, היה כל מיני סכנות - מרעב וממגיפות, ואז עדיין לא נסעו עם מוניות, נסעו עם חמורים. וכל הדרכים, כל הכפרים היו מסובבים עם החיילים של תורכיה. והיה סכנה, כי התורכים אם היו רואים איזה בן-אדם שיש לו ידים ורגלים, איש צעיר, לקחו אותו תיכף לצבא. לא שאלו אותו כלום - אם יש לו ידים ורגלים... כן. ובכן, לנתן קניג [- מאנ"ש בבני ברק] יש מכתבים, הוא קנה מכתבים מרבי ישראל, והוא מצא מכתב שכותב לאיטשע מאיר (ר' יצחק מאיר קורמן ז"ל ממקורבי פולניה שיבוא לארץ ישראל, ובענין הציון - יש לו בקבלה שיכולים להיות במירון על ראש השנה, כי זה אחד - רבינו הקדוש עם רבי שמעון! נו, אני התפללתי פה בירושלים, ורבי ישראל נפטר. ובאתי לפני ראש השנה, ורציתי לנסוע על ראש השנה למירון. ודיברתי עם אנשי שלומינו, עם רבי שלמה וקסלר, עם רבי נפתלי כהן, ועם רבי גדליה (ברגר, עם רבי מאיר אנשין, וכולם היו - פה אחד! שראש השנה אני יהיה פה - עם אנשי רבינו! וכן עשיתי! - - * * *
For more information about Rabbi Nachman and his teachings and books: ## Segment 20
מעשה מרב ובן-יחיד דיברנו מהמעשה מרב ובן-יחיד. שמעתי מאנשי שלומינו כי המעשה של רב ובן-יחיד אכן היה מעשה כזו, לא רק מעשה מ'שנים קדמוניות'. רבינו הקדוש סיפר מעשיות משנים קדמוניות, אבל המעשה הזו - שהוא משנים קדמוניות - אכן היה מעשה כזו! ומהמעשה הזו יכולים ללמוד - רואים שהבן-יחיד ישב על העליה, ועסק תמיד בתורה ותפילה ועבודת השם - תמיד. נו, והרגיש איזה חסרון שעובר עליו, ולא ידע מהו, לא ידע איך למלא את החסרון, אז נתנו לו שני אברכים עצה שייסע לאותו צדיק! רואים מזה - יכולים להיות למדן, האבא היה רב, והוא היה בן-יחיד אצל הרב, והוא ישב תמיד על התורה ועל העבודה. אז יש בזה רמז - שיכולים להיות למדן, ויכולים להיות יחסן, ולעסוק תמיד בתורה ועבודה, ויש לו איזה חסרון - שהחסרון הזה הוא העיקר! כשיש החסרון הזה אז לא מרגישים טעם בתורה ובעבודה - בתורה ובתפילה. והוא לא הרגיש טעם בתורה ובתפילה, הוא לא ידע מהו החסרון! אחר כך רואים מה היה החסרון - האברכים נתנו לו עצה שייסע לאותו צדיק!... *
naanaach@gmail.com # Fires of Israel - Part 10 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/10/ # Fires of Israel - Part 10
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/10 ## Segment 1
'בית יוצר של יהדות' ובכן, אני רואה שיש אנשים, שרואים איך שאני מדבר תמיד מרבי ישראל, אני מספר מהפעולות שלו, מהתפלות שלו, ומהעבודה שלו. אז שואלים אותי; האם למדתם משהו - גמרא? - אימתי הייתם לומדים? - האם רבי ישראל היה למדן?... נו, רבינו הקדוש אמר; ביי מיר איז א פאבריק פון אידישקייט! ['אצלי בית-יוצר של יהדות'!] עדיין לא נשמע דבר כזה! אנו רואים כבר מההתחלה, מרבי נתן. רבי נתן היה גאון עולם. והוא היה חתן של גאון עולם. וזכה להתקרב לכמה צדיקים - אמיתיים! הרב מברדיטשוב היה משתעשע עמו, הוא קרא אותו "מיין נת'לע"! [- נת'לה שלי!]. וכן אצל כמה צדיקים. אצל הרב מברדיטשוב זה כתוב, וכן היה אצל כמה צדיקים - כמדומה אצל רבי מרדכי מ'נשכיז, וכן היה אצל כמה צדיקים. ואחר כך כשרבינו הקדוש קבע דירתו בברסלב, וברסלב זה לא רחוק מנמירוב, והקב"ה סיבב סיבות שיָשַב בנמירוב חסיד ברסלב - רבי ליפא, הוא נתקרב עוד מלפני רבי נתן. הכלל, ורבי נתן שמע את ה'שלום עליכם' שלו! התפילה שלו! לא כתוב ששמע איך שמדבר דברי תורה... הוא שמע את ה'שלום עליכם, והתפילה שלו נשא חן בעיניו! הכלל, הוא נסע מנמירוב לרבינו, ורבינו הקדוש סיפר לו שלש מעשיות. נו, ורבי נתן כשהתקרב לרבינו, אז תיכף - - רק רבינו!! והוא זכה שהוא היה - - כל התלמידים התבטלו לפני רבינו, אבל הוא היה ענין אחר לגמרי! נו, וכל העסק שלו היה - בחיי רבינו ואחרי כן - היה עיקר העסק שלו לדבר עם אנשים בעבודת השם! שצריכים תמיד רק לעבוד את השי"ת באמת! והוא קירב הרבה נפשות לרבינו. וכשהוא קירב נפשות להשם יתברך אז פתאום נמלטו מן היישוב - מיישוב העולם! והם היה צדיקים כאלה, תמימים כאלה, שלא רואים כזה בעולם! * כי אכן כן הוא, כי רבינו הקדוש אמר; 'ביי מיר איז א פאבריק פון אידישקייט'! ['אצלי בית-יוצר של יהדות'!]. והעיקר שצריכים לדעת הוא - שצריכים לחפש את רבינו, כל דיבור, כל תורה - צריכים לחפש. שלא יחשוב שהוא כבר חסיד ברסלב, אני לומד ליקוטי מוהר"ן - שיכול להגיד; אני יודע ליקוטי מוהר"ן בעל פה... זה לא תלוי בפלפולים, זה לא תלוי בכבוד עולם הזה - זה ענין אחר 'לגמרי'! רבי ישראל - הוא מצא איזה ילד עני - לא יכולים לדבר עמו בדברי תורה... ובו היה נותן כל המוח שלו, כל הכח, כל העבודה שלו, הכל. נו, רואים מזה שכאן הוא ענין אחר לגמרי מכל העולם, רבינו הקדוש הוא ענין אחר לגמרי מכל העולם - ההיפוך מכל העולם. או ה'עולם' - או 'רבינו'!... אני הכרתי למדנים בטבריה, בטבריה היו למדנים גדולים, גדולי תורה, גדולי הדור. נו, אם ראה את הליקוטי תפלות אז הוא עשה טובה והסתכל בו. אבל שיקח אותו ללימוד, ללמוד ממנו איך להיות יהודי?! הוא עצמו בוודאי לא, אלא אפילו אם רואה איש אחר שאומר הרבה תפלות ותהלים, אז מחזיק אותו לבטלן, לעם הארץ - כזה עם הארץ!... התהלים שלו - כמו שהרב אלפאנדרי אמר; התהלים שלו הוא יותר גדול מהלימוד שלכם.... * כן, רואים מזה שאנחנו יכולים לצחק מכל העולם! גם אני בעצמי הייתי בתוך זה - - רוצים להיות בתוך העולם ולהיות ברסלב'ר! - זה לא הולך ככה! או או, זה שני הפכים - ה'עולם' עם 'ברסלב' זה שני הפכים, זהו עולם הזה וזהו עולם הבא!... יש שאומרים שיכולים להיות חסיד ברסלב, ולהיות - - 'מחיזו דהאי עלמא', עם תאות עולם הזה, עם הבלי עולם הזה. כן! גם אנחנו לדאבונינו - אבל רבינו הקודש מושך אותנו מזה! בודאי, הוא לא מניח אותנו לישון, הוא לא מניח אותנו בהרפש, הוא רוחץ אותנו מזה! *
I remember, R' Naftoli Cohn (-a Breslover chusid in Jerusalem, the father in law of R' Avrohom the son of R' Nachman Tulchin, in his second marriage) told me – I used to complain to him that I cannot have any hisbodidus, I have no words – I go, and I am like a stone! So he told me, “When you will say a lot of Likutay Tefilos you will be able to have hisbodidus! Because the Likutay Tefilos is a “lesson” of hisbodidus – it is a course on how to have hisbodidus!” He said to me, “If you want to have mercy on yourself – if you want to be able to have hisbodidus, you should say a lot of Tefilos!” ## Segment 2
הבעל תפילה אוי אוי אוי. רבינו הקדוש סיפר לנו המעשה מהבעל תפילה; פעם היה מעשה, פעם היה בעל תפילה - - וכן כל המעשה. ושם יש דיבורים יקרים כאלה, כזה מין חכמה. 'המדינה של עשירות' - כל העולם הוא המדינה של עשירות!... לא רק 'איזה' מדינה! 'זהו' המדינה של עשירות! אצל העולם כל עיקר החשיבות - עיקר הכבוד - הוא כסף! ככל שיש לו יותר כסף - נותנים לו כבוד יותר. נו, והבעל תפילה - האנשים שקירב אותם להשי"ת - אצלם היה תענית או סיגוף - הסיגוף הכי גדול - היה להם מזה תענוג יותר גדול מכל התענוגים שבעולם! ואנשי הבעל תפילה היו יושבים 'חוץ ליישוב'. כי היישוב הוא ההיפוך מרבינו! כשרוצים להתקרב לרבינו, אם רוצים לטעום 'מהמאכלים הקדושים' שלו - התורות הקדושות שלו, זהו היפוך מיישוב העולם! בהמעשה כתוב כי פתאום נמלטו אנשים מהמדינה, ולא ידעו איפוא הם... כן, נמלטו!... כשמקורבים לרבינו אז יוצאים מיישוב העולם - הוא נמלט! * נו, צריכים לקיים הסעיף הראשון מהשולחן ערוך; אל יבוש מפני המלעיגים! שלא יתבטל, שלא יבוש מפני המלעיגים! - - 'עזות דקדושה' - שנעמוד מול כל העולם! כן, שיהיה לנו אמונה ברבינו ככל היותר, ולשמוע ולעשות כמו שהוא מלמד אותנו, ולא להתפעל מאף אחד! - יש מניעות?! זה לטובה! ככל שקשה יותר, וככל שסובלים יותר - יותר טוב! רבינו הקדוש אומר; להתקרב אלי הוא דבר קשה! כי בכל פעם שלוקחים את הליקוטי מוהר"ן, ורוצים להתקרב לרבינו הקדוש - נתקוממים מניעות גדולות מכל הצדדים. ולא מניחים להתקרב, בין מהיצר הרע, בין מהתאוות, בין מהעולם. סביב סביב 'מלחמות'! נו, אבל רבינו הקדוש הוא גיבור, ומלמד אותנו איך להיות גיבורים, איך לעמוד בקשרי המלחמה. * [המשך המעשה מרב ובן יחיד] אוי אוי אוי אוי. וכן כל מעשה, וכל תורה, וכל דיבור מרבינו הקדוש. המעשה מהרב ובן-יחיד, איך שהבן-יחיד הפציר באביו שרוצה לנסוע לאותו צדיק. נו, הוא היה בן-יחיד לאביו, ולא רצה להניחו שייסע לבדו, אז האבא ביטל אותו; לא מתאים לך, אתה למדן יותר ממנו, יותר יחסן ממנו, לא מתאים לך שתיסע לאותו צדיק! ולא נסע. הכלל, הוא ראה שהוא עובד את השי"ת, ולומד ומתפלל תמיד, ולא מרגיש טעם. אז נתנו לו האברכים עצה; לך תיסע לאותו צדיק. הלך עוד הפעם לאביו, והפציר בו. הכלל, האבא ראה שהוא מפציר בו מאוד, אז אמר לו; נו, ניסע ביחד, אלא שאם נראה שאינו מתנהג מן השמים אז נחזור! נו - נסעו, ובאמצע הדרך באו לגשר קטן, ונפל סוס אחד, והמרכבה נתהפכה וכמעט נטבעו. אמר לו אביו; נו, ראית שאין זה מן השמים שניסע לאותו צדיק?! וחזרו, וחזר הבן להעסק שלו - תורה ותפילה תמיד. אבל הרגיש שיש לו החסרון, שאינו מרגיש טעם בהתורה ובתפילה! וחזר וביקש מאביו שרוצה לנסוע, והפציר בו מאוד. ונסע אביו עמו. ואמר הבן לאביו כי רק אם יהיה דבר מורגש מאוד אז נחזור, זה יהיה סימן שאינו מן השמים! - - * יכולים להיות חכם - - עם כל תאוות עולם הזה, עם כל העולם - ולהיות ברסלב'ר!... אני הכרתי בטבריה בני תורה גדולים, אני נתגדלתי ביניהם, וזכיתי לראות את ההבדל בינם לבין רבי ישראל. הם היו; אנשי מעלה, חכמים, נבונים, ואנשי מעשה, ויראי השם, ומדקדקים במצוות - והכבוד וה'חיזו דהאי עלמא' היה נמצא לפניהם על כל העולם! והאם היה חסר להם משהו?! אדרבה - לא חסר לו כלום! אבל רבינו הקדוש סיפר מעשה מהרב ובן-יחיד, שהבן-יחיד היה חסר לו! הוא תמיד עָסַק בתורה ותפילה, והיה חסר לו איזה חסרון, הוא לא הרגיש טעם בהתורה ובהתפילה! אז היה שני אברכים - ונתנו לו עצה שייסע לאותו הצדיק! משמע מזה, שכל החסרון מה שלא הרגיש טעם בתורה ובתפילה, היה מפני שהיה צריך ללכת לאותו הצדיק!... יכולים ללמוד את המעשה - אבל צריכים לשום לב, מה שרבינו הקדוש ריחם עלינו וסיפר לנו את המעשה - בשבילנו! כדי שנלמוד רמזים מהמעשה, שיכולים להיות בן-יחיד אצל הרב, ויהיה לו חדר בעליה, ויעסוק תמיד בתורה ותפילה, והבן-יחיד הרגיש חסרון - הוא לא מרגיש טעם בתורה ותפילה! וחיפש עצה איך למלאות את החסרון, ושאל לשני אברכים, והם נתנו לו עצה שייסע לאותו הצדיק! רואים מזה - הוא חיפש, אז סיבב הקב"ה ששני אברכים אמרו לו שייסע לאותו הצדיק. אבל אם עוסקים בתורה ותפילה, ולא מרגישים את החסרון, אדרבה - מרגישים שנעשים גדול וגדול וגדול - - הבן-יחיד תמיד חיפש, והקב"ה סיבב בכל פעם - בפעם ראשון נפל הסוס על הגשר, ובפעם השניה נשברו ידות העגלה, ובפעם הבא אמר הבן-יחיד כי אי אפשר - רק אם יהיה איזה דבר מיוחד. ונסעו, והיו אצל אכסניה באיזה כפר, ושם מצאו איזה 'סוחר'. נו, מה שייך לסוחר לדבר מצדיקים?! הסוחר צריך לדבר ממסחר! נו, הם דיברו אתו, והגיעו לדבר מצדיקים - לא סיפרו לו שהם נוסעים לאותו הצדיק, הם סתם דברו מצדיקים. והתחיל לדבר מאותו הצדיק - הם לא אמרו לו שהם נוסעים אליו, [ואמר להם הסוחר שהוא היה שם, והוא עשה] עבירה! הוא קל! אמר לבנו; נו, הרָאית מה שזה הסוחר מספר לפי תומו?!... נו, הכלל, חזרו לביתם, ונפטר אותו הבן! כי אם אין מתגברים על כל מיני המניעות, אז הוא מת בחייו - הוא מת! יכולים להיות גדול, ולהיות לו שם בעולם, אבל הוא מת! * וכן כל מעשה, וכל שיחה, אם לא מסתכלים עם אמת - מתוך געגועים, כמו הבן-יחיד - הוא התגעגע למלאות את החסרון - הוא לא מרגיש טעם בתורה ובתפילה! נו, אם מחפשים אז מוצאים. יכולים לחפש ולחפש ולחפש, אבל כשמגיע לזה - - באמת, אם מתבוננים בזה יכול להיות כי הסוחר אינו מסיח לפי תומו!... *
The holy Rebbe reveals HY's greatness (*see Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 284)! And through the holy Rebbe'n one knows of the greatness of HY! And without him – one knows nothing! ## Segment 3
האמת מנצח תמיד ואני - נפש קטן כמוני, ילד בן שבע-עשרה, בחור פשוט, הכי פשוט מכל הישיבה... אני הייתי בן-יחיד - יחיד במינו... והבן-יחיד הזה, הילד, נעשה מזה ככה, כזה קידוש השם, למעלה מדרך הטבע. והראש שלהם - ראש המתנגדים, הוא לקח אותי כמו חבר טוב, והלך לטייל עמי מחוץ לעיר, והכניס בי כזה רעל של התנגדות, עד שהחלטתי שאני לא אהיה ברסלב'ר! אני ילמוד את הספרים - אבל ברסלב'ר אני לא אהיה... נו, נפש קטן כמוני, איך זה שנעשה עמי כזה שינוי - לעזוב את העולם, לבטל לומדים כאלו?! נראה מזה כי האמת מנצח תמיד! האמת הוא דבר חזק כזה, האמת מנצח תמיד! אחרי כן, כשהחלטתי שאני לא אהיה ברסלב'ר, אבל הלב שלי כאב, היה לי 'אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי'. הוא הכניס בי רעל, ואני רציתי - אבל היה לי מלחמות. אפילו שהחלטתי שאני לא אהיה ברסלב'ר, אבל זה לא היה ברצון. אז סיפרתי לרבי ישראל שהוא דיבר עמי ככה. והשי"ת ריחם עלי, ורבי ישראל דיבר עמי, הוא דיבר עמי כאלו דיבורים - שנעשו מכל אלו הרעלים 'כלום'! הייתי שוב כמו מקודם, הוא לקח ממני כל הרעלים. * וכל זה הוא לימודים בשבילנו, כי אפילו היום שאין כל-כך מתנגדים כמו שהיה פעם, נו, אבל עדיין נשאר, עדיין יש... העולם, הלומדים, הגדולים - אפילו אם מסתכלים בהספר - אבל ה'חיזו דהאי עלמא' מכסה! ואני - אף-על-פי שהקב"ה ריחם עלי שאתקרב לרבינו הקדוש, אבל מה שאנו צריכים להיות, ומה שאנו צריכים לראות - זה עדיין אינו! צריכים להמשיך להתפלל עוד ועוד ועוד... נו, יכולים לעשות שלום - אני ברסלב'ר, אבל עדיין אין אני צריך להשליך את כל העולם, צריכים כסף... זהו המעשה של ה'מדינה של עשירות' - - 'הוא מדבר נגד כל העולם'! 'מה אתה מדבר פה'?!... * רבי נתן נולד בבית של תורה וגדולה. החותן שלו היה למדן, תלמיד חכם, וירא שמים, רק ליטאי [- מתנגד]. ורבי נתן גם-כן היה ליטאי, הוא היה 'גדול', הוא היה חתנו של גאון וצדיק. נו, ורבי נתן כשראה את רבינו הוא עזב את כל העולם ונשאר אצל רבינו! * נו, והמעשיות, וכן התורות - כל תורה צריך להיות תמיד חדש! מה זה חדש? למצוא אור חדש, לימודים חדשים! עיקר הלימוד שיביא אותנו אל מה שרבינו הקדוש רוצה להביא אותנו - אל התכלית האמת. אצל העולם מסתכלים על איש כזה כמו על משוגע - - עולם הבא? יש זמן לעולם הבא! עכשיו?! הולכים לבית הכנסת, מניחים ציצית ותפילין - - אבל עולם הבא?!... אבל אני הכרתי יהודי שאצלו היה העיקר, כל החיים שלו, תמיד, כל דיבור - הכל היה רק בשביל התכלית... וכל העולם צוחקים מזה. אבל רבינו הקדוש הזהיר לעשות בכל יום שיעור קבוע - דרך לכל אדם מישראל, מקטן ועד גדול - 'התבודדות'! שילך לאיזה מקום שאין שם בני אדם, ושמה ישפוך שיחו לפני השם יתברך, ולבקש על כל מה שצריכים. דבר ראשון צריך לבקש על עיקר התכלית, ואחר כך כסף - - כן. ורבינו הקדוש צוחק מכל העולם - ש'לחם ומלפפון' הוא מאכל טוב!... ויש עוד שיחה, רבינו הקדוש אומר; מה כל הפחד? שאם לא יהיה לו פרנסה, אם לא יהיה לו לחם לאכול אז ימות?! נו, מה כל הענין? הלא ממילא מתים! אם - ככה היו חיים לעולם וככה מתים - - אבל אם ממילא צריכים למות, נו אז מה?!... [חסר קצת] - - 'שחורות כעורב' - להשחיר את הפנים - 'שחורות'! לומדים; 'שחורות כעורב' - וממשיכים הלאה... אבל את ה'שחורות כעורב' צריך להרגיש היטב! צריכים לראות שהפנים ישחרו כמו שצריך - - למאס תאוות עולם הזה! *
Yeah, there are things that seem trivial, and one doesn't seek them so strongly, and this is a great principle. For example – hisbodidus, it is an easy thing, and it is such a necessary thing, and one doesn't have time… because when one needs money – then if I spend an hour or two then I will profit – even if I have something else to do. Nu, but this?! ## Segment 4
הסבל הנורא בימי נעוריו - - כזה עניות שהיה לי, אין בעולם! שלא יהיה אף חתיכת לחם?! זה ראיתי בעיניים! ראיתי את הצער של הילדים שהיה להם מחמת הרעב - עד היום אני מתבייש לדבר מזה. אני גר במדבר?! אני גר בין אנשים! יהודים, רחמנים! אבל עמי התנהג הקב"ה שננעלו כל השערים, הייתי כמו בים, כמו במדבר, שאין שם שום - - אני בטבע ביישן גדול, אבל כשאני רואה כזה רעב - רציתי לעשות איזה פעולה, שיהיה לי חתיכת לחם. היה במאה שערים יהודי אחד תלמיד חכם, למדן, ליטאי, והוא תמיד קיבץ נדבות, והיה נותן לכל עני - אם היו מגיעים אליו היה נותן משהו. הכלל, היה באיזה יום ששי, אחר חצות היום, ולא היה בבית כלום! כלום! לא דגים, ולא חלות - כלום! הכלל, הייתי מודאג, חלילה וחס לישאר כך בשבת. הכלל, נתגברתי וירדתי ל'שטיבלאך', הייתי דר במאה שערים, נכנסתי אל ה'שטיבלאך' של מאה שערים. הוא היה מתפלל מנחה גדולה, והוא היה נמצא תמיד בשטיבלאך של מאה שערים. והוא ישב עם עוד איזה יהודי, מהגדולים בירושלים, והיו תמיד מדברים בדברי תורה. הכלל, הוא ישב עמו ודיבר עמו. הכלל, ניגשתי אליו וסיפרתי לו - - והקב"ה ריחם עלי, והוא הרגיש כי זה סיפור נכון - - בירושלים היה יכול להיות עני שיש לו כל טוב, וכשרוצה שיתנו לו כסף אז הוא אומר שאין לו על שבת... אדרבה, אם מגיע אחד ואומר ביום ששי אחר צהרים שאין לו כלום, אז הוא קבצן מקצועי כזה... - אבל הקב"ה ריחם עלי, והוא הרגיש משהו בהדיבור שלי - בהפנים שלי - כי זה דבר נכון. נו, הוא הלך אתי, סמוך אל הבית שלי היה מכולת, והוא דיבר בקול רעש גדול... ואמר אל הסוחר, הבעל-הבית של החנות; 'תן לו רוטל [- לערך שלש ק"ג] קמח'! ואחר כך הוא הלך אתי לחנות של הדגים - הבית שלי היה על-גבי החנות שלו. הכלל, הוא ניגש אל הבעל-הבית וצועק אליו; 'תן לו דג'! ואני שמעתי, ונעשה לי חושך בעיניים, נתביישתי - יום ששי אחר הצהרים - והוא אומר 'תן לו דג', 'תן לו קמח'... ועכשיו כל זה לטובה! בשעת מעשה לא רציתי את זה, 'לא הן ולא שכרן'!... מצב כזה... * היה אחד שהיה לו חנות במאה שערים. הכלל, הוא היה סוחר, מקורב, מהמקורבים של פולניה. והוא היה מקבץ נדבות בשחרית בבתי כנסיות, אבל לי לעולם לא נתן. ואפילו כשאמרתי לו פעם, עשה עצמו כלא ידע, ולא נעשה מזה שום דבר. הכלל, היה באמצע השבוע, באיזה לילה שהילדים בכו לחתיכת לחם. הכלל, ירדתי להשטיבלאך, והוא עמד שם מחוץ להשטיבלאך, ניגשתי אליו, ואמרתי לו; 'עשה מצוה - תן לי כמה פרוטות'! 'אני צריך משהו בשביל לחם'! - - - נו, אם אין לו הזכיה, חלילה וחס - - אבל אצלי היה ככה, 'ננעלו כל השערים'! כך רצה הקב"ה, שארגיש טעם כזה. יכול להיות שעי"ז נפטרתי ממיתה או שאר גזירות קשות - היה לטובה. אבל בשעת מעשה היה אצלי 'קצתי בחיי'... * [ממשיך הסיפור מערב שבת הנ"ל] הכלל, אצלי היה כל רגע כמו שנה, רציתי ככל היותר מהר - - על הדרך הוא נכנס לסוחר בדים ומדבר עמו, חשבתי שהנה הוא יוצא תיכף, אבל הוא לא מיהר לצאת, ואני עומד ומחכה, והוא עמד שם זמן מה ודיבר עמו. אחר כך הוא נכנס עמי, נכנס אל החנות, ואומר להאשה שלו - כשהוא היה צריך לצאת אז היא עמדה בחנות. והוא אמר לה; 'תן לישראל בער פרוטה (גרוש, הוא צריך דחוף'!... הוא לא יכול לגשת אל הארגז איפוא שמונחים הפרוטות ולקחת פרוטה? הוא אומר בקול רם; תן לישראל בער!... כך סיבב עמי הקב"ה, וזה היה לטובה גדולה בזה ובבא! ואני ראיתי אחרים שהיו בקיאים בירושלים, אצל הגבירים, הנגידים. והם הולכים לקבץ כסף, והם חיים בהרחבה, כן. מחתנים בניהם ויש כסף. ואצלי היה - הכל סגור! אני הייתי אחד שלא הצלחתי בזה... אוי אוי אוי. וזה כבר היה בזמנינו, בזמן האחרון, בשנים אחרונות... * [מספר על איזה תקופה שעבד בשביל פרנסה] - - היה לי מאפיה בטבריה, חשבתי שנכנסתי בגלות מצרים! ישראל נגאלו משם, אבל אני נכנסתי בלי דרך לצאת... עמדתי אצל התנור, אצל עריכת הלחם - - לא יכולתי לצאת מזה!... כל העיר - באו אנשים מירושלים, ידעו ממני, ידעו שהוא ברסלב'ר. נו, מאפיה... כל העיר דואגים מאין לוקחים כסף - 'ישראל בער נעשה אופה', 'מאפיית אודסר', יש לו את כל הכסף... הם כולם קבצנים, ומונחים תמיד במחשבות 'מאין לוקחים כסף', וישראל בער - כל הכסף הולך לישראל בער, ואנחנו כולנו בני ישיבה, קבצנים... ואני עמדתי אצל התנור, אצל הלחם - - ותבע מעצמו; לאן הגעתי?! היה לי כזה רבי ישראל, עסקתי בעבודת השם, והיו תמיד צוחקים ממני, ופתאום נכנסתי בכזה 'גלות מצרים', בכזה גלות, 'מאפיה', לא היה לי לא יום ולא לילה, נתרחקתי מתורה ותפלה. איך אני יכול לצאת מזה?! [חסר הסיום] - - *
Nu, it is apparent that the Rebbe really wanted that we have a set lesson of hisbodidus, both, in place and in time! Time – the main time is midnight (*Likutay Moharan, end of Torah 54), but if one has a different time – it should be fixed (-set)! So that when the time comes – I am busy!… ## Segment 5
מסירת נפש למען הדפסה היה יהודי אחד שהיה מוכר משקאות. היה מוכר יין, יין-שרף, כל מיני משקאות. קראו לו 'רבי יום טוב זלוטניק'. הוא היה מפורסם, ליטאי. אלא שהוא נתקרב עם לב בוער כזה - שלא איכפת לו החנות והמשפחה והילדים. רק רבינו, רק רבינו! והוא היה מדפיס - אז לא היה קרן הדפסה, לא היה בשביל מי להדפיס, אבל הוא בער להדפיס ולהדפיס ולהדפיס. הכלל, הוא התחיל להדפיס ה'משיבת נפש', 'השתפכות הנפש'. והלא אי אפשר לאיש אחד להוציא כל נכסיו כדי להדפיס, אבל אני ידעתי שיש לו לב בוער כזה לרבינו. והיה לו חנות, והיה לו חדר קטן ששם היה נכנס ללמוד ספרי רבינו, ואני הייתי רגיל ליכנס באותו החדר. ואני היה לי משפחה גדולה, ובביתי אין שום חתיכת לחם, הילדים מסתובבים ככה. ואני הלכתי לר' יו"ט זלוטניק, נו, אם אני יגיד לו, משמע שאני בא לר' יו"ט כדי שיתן כסף - שצריכים לחם. אז לא דיברתי כלום מזה... והוא היה חכם, והבין שכל המטרה שלי בזה הוא רק כדי שנזכה לקרב את כל העולם לרבינו, שידפיסו את ספרי רבינו. ואני רציתי לחזק את היהודי הזה, כדי שיהיה חזק בזה. הכלל, היה באיזה יום ששי אחר צהרים, וחגרתי עצמי בעזות, עם גבורה. אני ביישן בטבע, לבקש בעצמו נדבות... הכלל, נכנסתי לאיזה חנות, והוא נעשה מבוהל, הוא ראה פנים כזה, עם התלהבות כזה, עם גבורה כזה, הוא הכיר. הכלל, נתנו לי. בקיצור, הלכתי מחנות לחנות, ראיתי שהקב"ה מצליח דרכי ונותנים לי. ובאותם הימים - קיבצתי שבעים וחמש פרוטות! נו, אני הלכתי, לא בשביל לחם - לא בשבילי! הלכתי כדי שיהיה איזה התחזקות לאותו אברך. כן, הלכתי עם שבעים וחמש פרוטות, ונתתי לו! כלום, שום פרוטה! יום ששי בערב, נתתי לו תיכף כדי שיהיה להדפסה... (השואל; זה היה הרבה כסף? אה! היום אי אפשר לשער את זה - אין שום השגה מה שאז היה כסף! גם אני התפלאתי, אבל הלכתי עם כזה התלהבות, כמו ה'בערגער'... * נו, יכולים לחשוב שאני מספר דברים בטלים, מעשיות שהיו פעם; לחם, כסף. לא! זה הכל דרכים יקרים, אין כזה בעולם, זה רק בכוחו של רבינו הקדוש שיכול לעשות כך - שיהיה איזה עני ויקבץ שבעים וחמש פרוטות, והולך תיכף למסור לו בשביל שיהיה לו התחזקות להדפיס... וזה לא בדרך הטבע, זה למעלה מדרך הטבע, למעלה מן המקום, דבר כזה. וזה רק בכוחו של רבינו הקדוש שיכול לעשות דבר כזה, שיכול לעשות ר' ישראל כזה, שיכול לעשות כזה עני - הוא נעשה משוגע והולך מחנות לחנות, ונבהלים ממנו, ונותנים לו נדבות יפות - - והצלחתי, עשיתי שבעים וחמש פרוטות בזמן קצר כזה!... * * *
For example, today – I didn't know fifty years ago that which I know now, I am embarrassed - - the Likutay Moharan, or the Likutay Tefilos – it was not like this. Why? If I would have had R' Yisroel – then I would have – but I didn't have whom – I was an orphan, I remained alone! However it does not go lost – the longing with the desiring. ## Segment 6
העיקר למשוך עצמו אל התכלית - - וכן הוא אם לא משימים לב, לא משימים לב לדבריו של רבינו הקדוש, לא משימים לב על מה שבאנו לזה העולם, על מה שאנו חיים בעולם. וצריכים למשוך עצמו מאוד - כמו שרבינו הקדוש מלמד אותנו; שהעיקר הוא רק בשביל התכלית - רק תורה ותפילה... ואצל העולם זה שגעון לגמרי - הוא לא מחפש כלום?! הוא מחפש רק עולם הבא, רק ללמוד, רק להתפלל, ואת העולם הוא עוזב לגמרי!... זה אמנם ראיתי רק אצל ר' ישראל! דרך העולם הוא - אפילו מי שמבין שכסף אינו העיקר, אבל עם-כל-זה; צריכים כסף... כן. וכן כבוד, והכל, ועושים שלום עם כל התאוות. רק רבינו הקדוש! [שמלמד אותנו את התכלית האמתי]! * [עוד בענין ליקוטי תפלות] כשיש כבר ליקוטי תפלות כזה - - בטבריה, כל האברכים, המתנגדים, הם לא רצו אפילו לנגוע - - ליקוטי תפילות?! עד היום! עד היום הזה! ליקוטי תפילות?! מה זה - האם לא תקנו לנו תפילות?! בבוקר, מנחה, מעריב?! מה פתאום ליקוטי תפילות?! מי עוד יכול להגיד כזה ליקוטי תפילות?!... תראו איזה משוגע, הוא אומר תמיד תפילות!... או - התבודדות! הוא הולך לבדו בחדר, או בשדה, והולך לעשות שמה התבודדות! והולך לבקש על פרנסה!... והולך לבקש מהקב"ה! הוא עושה התבודדות! - אצל העולם זה לגמרי שיגעון!... * [המשך ענין הבעל תפלה] רבינו הקדוש מסתובב בעולם, וכן אצלינו - כל זמן שאנחנו לא מוּדעים מהכח של רבינו הקדוש - שהעולם הזה אינו כלום, שהעיקר הוא רק התכלית, שהעיקר הוא רק תורה ותפילה - יכולים לבלות ככה כל השנים, להשלים, ולהיות ברסלב'ר... אבל צריכים להיות כזה ברסלב'ר - כמו שרבינו הקדוש מספר מהמעשה של 'הבעל תפלה' - שהוא דיבר עם העניים, הוא דיבר מהתכלית. וכשאחד נתרצה להתדבק בו - אז 'תיכף' - ככה כתוב - 'תיכף' לקח אותו אל מקומו שהיה לו מחוץ ליישוב! - משמע; כי ה'יישוב העולם' עם 'רבינו' - לא מתאים!... כל זמן שאין אנו יודעים האמת הנקי, ורוצים להיות חכמים, ורוצים שיהיה לנו איזה פנים בהעולם, רוצים להרויח כסף, שיהיה לו איזה ישות בעולם - כל זמן שאין רצים אל רבינו הקדוש, ולא מוסרים את עצמינו לרבינו הקדוש, כמו ש'הוא' מלמד אותנו! - - הוא מלמד אותנו את ההיפוך מזה העולם! כמו שרבינו הקדוש מדבר מזה (במעשה של הבעל תפילה; כי פתאום נעלמו אנשים מהמדינה, ולא ידעו איפוא הם, אצל אחד נעלם בנו, ואצל אחד נעלם חתנו... והמדינה של עשירות תמהו - שימצא איזה אדם שידבר ככה?! שידבר נגד אמונתם, שכסף זה כלום, רק תורה ותפילה! אז אמרו שבודאי זהו הבעל תפילה!... וכן האנשים של המלך, העשרה אנשים של המלך שנאבדו בעת הרוח סערה, והתחילו לחפש עצמם ולמצוא זה את זה - פה מצאו את הגבור, פה מצאו את זה, פה את היועץ, וכך כל הזמן נעשה הקיבוץ יותר גדול, מצאו זה את זה. ראו שהקב"ה מרחם עליהם, שמוצאים שוב זה את זה. הם היו - זה פה, זה שם, ולא ידעו אחד מהשני, ועכשיו מוצאים! עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, מוצאים! אז אמרו; שזהו בזכות הבעל תפילה הכשר! כולם, כולם אמרו - הבעל תפילה!! - והוא הציל את המדינה של עשירות! לא הגבור ולא אף אחד, רק הבעל תפילה! * [כלליות סיפורי מעשיות] וכן, מה שאנו רואים בהמעשה הראשונה, שרבינו הקדוש אמר; בדרך סיפרתי מעשה, שכל מי ששמעה היה לו הרהור תשובה! זה הקדמה, זהו המעשה הראשונה, ההתחלה של כל המעשיות, ההקדמה! פה משמיע לנו רבינו הקדוש - למי שיש לו אוזניים, שכל מעשה - לא רק אותו המעשה - בכל מעשה יש בניינים שלמים, יש כמה ענינים, יוצא מזה ונכנס לזה, כל זה - מי ששומע אותו יש לו הרהור תשובה! זה מה שמשמיע לנו רבינו הקדוש, שלא רק לקרוא אותו - רק להכניס את המוח! שיסתכלו היטב מה שנעשה פה! מה שנִדְבַר פה! וכן בכל תורה ובכל תפילה! * * * מאיפוא נעשה רבי ישראל [קרדונר] כזה?! מהתורות והתפילות!! וזה עד היום! לא זו הדרך להגיד; "פעם היה רבי ישראל", "פעם היה העולם עובדי השם", "היום זה ככה"! - - לא!! היה פעם - וגם עכשיו יש! היה רבי ישראל - וגם עכשיו יש! היה רבי, היה בעל תפילה - - בהסיפורי מעשיות כתוב; "פעם היה בעל תפילה", אבל הבעל תפילה היה - והוא גם עכשיו ישנו! והוא עוסק עמנו! והוא מלמד אותנו! ודואג בשבילנו! אצל העולם זה ממש 'משחק פורים' (פורים שפיל - הליקוטי מוהר"ן, והליקוטי תפילות - אם רואים אחד אומר הרבה תפילות, ובוכה לפני השם יתברך; - נו, נו, הוא איש גס, הוא בור... הוא אומר כל-כך ליקוטי תפילות... נו, אכן ראיתי כמה נפשות יקרות, אבל איך שרבי ישראל אומר ליקוטי תפילות - ואת השבת שראיתי אצלו, והסוכות, והשבועות, והניגונים, והשמחה - - זה היה יחיד בעולם! זה היה 'מעשי ידי להתפאר'! מעשי הקב"ה! מעשי השם! אצבע אלוקים!!! * * *
And now that the Master of the World gives me life – I see now retroactively – how precious the simple avoada (-devotion) is, even without vitality! And even if it seems to me that I stand outside – completely distant. ## Segment 7
ניצחתי ואנצח רואים איך שהאמת מנצח! איך שהעולם כל-כך רחוק מרבינו, מהתבודדות, ליקוטי תפלות - - אז היינו צריכים להתבטל מפני העולם! אם כל הגדולים, כל גדולי הדור הם כל-כך רחוקים מזה, שוחקים מזה - היינו צריכים להתבטל! ככל שעובר זמן היו צריכים להתבטל! אבל בסוף רואים שהפילוסופים, אנשי העולם הכי גדולים, אנשי מדע - - הם היו צריכים לבטל את רבינו לגמרי! כי הוא היה נגד לימוד חכמות ולשונות, אפילו מגדולי ישראל כשהם מדברים מחקירות! - היו צריכים להחליט שאין לו חלק בחכמות, ולא לדבר ממנו כלל! אבל בסוף הם מתבטלים - אחר דיבורים כאלו, אחר התנגדות כזה מה שרבינו הקדוש מתנגד על זה - הם מתבטלים! * (מדבר מאיש מפורסם מאנשי הממשלה, שרבי ישראל בער ז"ל עסק עמו לקרבו ליהדות על דרך רביז"ל הוא סיפר לי פעם, שהוא נכנס פעם בין פרופסורים גדולים, והם ישבו ביחד ודיברו, והם דיברו מרבינו הקדוש, והוא נכנס ושומע איך שהם אומרים; 'הרבי אומר ככה'. שאל אותם; מי הוא 'הרבי'? ענה אחד, פרופסור גדול, פילוסוף גדול, אמר לו; אל תתערב פה בינינו, אתה עם-הארץ, אתה לא יודע כלום! אם אתה לא יודע שסתם 'רבי' זהו הרבי ר' נחמן - אתה עם-הארץ!... וזה הוא אצלם! ואפילו בתוכינו, בין החרדים, הישיבות - מי מדבר מהליטאים - יש אנשים גדולים, גדולי הדור, שחיברו ספרי מוסר. נו, היום הם תמהים; מה זה?! מה פתאום רעש כזה?!... מה זה?! ליקוטי תפלות?! התבודדות?! אבל רבינו הקדוש אמר; 'גמרתי ואגמור'! - אז כולם מתבטלים! מתבטלים! הם רואים כזה אצבע אלקים! - איך לוקחים כסף בשביל להדפיס?! איך לוקחים בשביל למכור את הספרים?!... * - ואני זכיתי לראות בעיניים את הכוח של אמת! איך שרבי ישראל היה מנצח את כל העולם! היה לו מוח קדוש כזה, שבלב ובמוח היה אצלו כל זה לשחוק גמור, כל העולם לא היה אצלו לשום ערך וחשיבות! הוא לא הכריז את זה - הוא לא אמר; שאני כך כך! אבל אצלו בלב הוא ידע היטב מה שנעשה בעולם! והוא ראה - הוא הרגיש שזה ינצח את העולם! אף-על-פי שעכשיו נמצאים בגלות, ונהיים ללעג ולקלס, אבל זה מין כח כזה שזה ינצח את כל העולם! מרבי ישראל קיבלתי את זה - לא שהוא אמר לי, אלא מה שהשם יתברך עזר לי שהבנתי, בהכרה, מאה אחוז, בלי שום ספקות! כל מה שיותר מאמינים ברבינו הקדוש, ושומעים לו, ולא מסתכלים על העולם - - * * *
The Joy of Shabbos ## Segment 8
קדושת הברית (השואל; האם רבי ישראל היה מדבר משמירת הברית, מעניני קדושה? מה אתה מדבר?! הוא דיבר - בקדושה ובטהרה, וברמז. ולפי שהיה ברמז - נקבע יותר עמוק בלב! זה היה מה שהיה - לא בגלוי, רק בבחינת 'סתום וגליא', עם כזה קדושה וטהרה! יכולים לקבל חלישות הדעת, שיודעים שרחוקים מזה. אבל הדיבורים שלו היו - מצד אחד הוא הודיע לי את החסרונות, את ההתרחקות, - ובו היה כלול מין התחזקות כזה! זה יותר חזק מאילו מדברים בגלוי. כשמדברים ברמז זה יותר חזק מאילו מדַברים באיתגליא, יש לו כח גדול! כמו שרבינו אמר בסיפורי מעשיות שכל מה שהוא יותר בהעלם יש לו כוח יותר גדול! הוא אמר שלפעמים הוא אומר איזה רמזים על המעשיות מהפסוקים, שזה רק כדי שנדע שהמעשיות אינם סתם כפשוטם. כמו כן זה, להבדיל, חלילה - זה לא דוגמא, אבל כן הוא - רבינו הקדוש אמר; אם זה בהעלם אז יש לו כוח עוד יותר גדול! אני זוכר שזה האיר בי, הבנתי מה שהוא מדבר. היה בהעלם - אבל זה צעק בקולי קולות... הלא זהו עיקר ענינו של רבינו! אתה שואל על דבר כזה שכל ענין רבינו הוא על זה?! כל עיקר ענין רבינו הוא על זה - שנזכה! אצל העולם, אפילו אצל היראים - אם הריבונו-של-עולם ברא את העולם כך, אז צריך להתנהג ככה... רבינו הקדוש אומר בהמעשה של הבעל תפילה, מה'כת' שעשו את ה'בת-מלכה' למלך, הם נשקעו כל-כך בהתאוה, עד שנעשה להם כהיתר, שהעולם הוא ככה! רק רבינו הקדוש - אצלו נודעים איך צריכים להיות יהודי, איך צריכים להתנהג בקדושה ובטהרה, ואיך שצריכים להתפלל מהקב"ה על זה! ואיך שצריכים מסירות נפש על זה! שנזכה לידע, שיהיה לנו את ה'דעת', ה'שכל' - - זה חכמה עצומה, דעת עצומה, לזכות בזה העולם לחיות כמו שצריכים! למשל - אני הייתי שכן אצל רבי ישראל, וראיתי את החיים שלו, ראיתי - לא היה שייך להגיד - היה לו שני חדרים, חדר לאכול בו, והוא היה ישן שמה. ועוד חדר בשבילה, והוא לא היה לו שום שייכות עם החדר שלה... זה לא היה חיים כמו שהעולם חיים - אכן בכשרות, אבל ככה - לא משימים לב. הוא חי חיים של קדושה וטהרה, עם האכילה, עם השתי', עם התפילה, ועם הכל! וזה הוא העיקר - הענין של שמירת הברית, זהו יותר מהכל! * ברוך השם - אני זכיתי להיות תמיד ביחד עם רבי ישראל, מתוך אהבה גדולה. אהבתי לשמוע כל דיבור, כל רגע שהייתי עמו, היה לי ריוח, זה היה השפעה, איזה השפעה קדושה להיות שמה עמו בלבד. ראיתי אצל מה היה תמיד מונח המוח שלו, לא רואים בעולם דבר כזה! לא בחינם - ברוך השם - לא הסתכלתי על שום אחד! על הכי גדולים! סבלתי הכל, אחזתי עצמי בזה! איך?! ראיתי כזה - האמת, כזה מין אמת! ואצל העולם, אפילו בעולם של היראים, חסידים, זה שיגעון - - רק עולם הבא?! רק את התכלית?!... ומה איפוא עם הכסף?! ומה איפוא עם העולם?!.... צריכים כל השבעים שנה לנסוע, לחפש, שימצא - רבינו הקדוש אומר את זה - שנמצא איש כזה. והקב"ה עזר לי, זכיתי, מתוך האמת, מתוך מסירות נפש, מתוך כזו השפלה, מתוך לעג וקלס כזה, מה שאי אפשר לשער במוח כלל! * * *
- “The Joy of Shabbos,” the joy of Shabbos, I saw such joy! But I – even until today I toil so that I should be happy! Because the holy Rebbe warned so much about joy – even in middle of the week, who mentioned Shabbos?! (*see Likutay Moharan, vol. 2, Torah 17, summarized in Likutay Aitzos, entry of Shabbos, article 20, and 19). Shabbos is – such a kind of holy daas (realization of knowledge), like the joy of Shabbos – this is such holy moachin (“brains” - higher consciousness), extremely – what I saw with the (-my) eyes, eye to eye (-clearly in front of me). ## Segment 9
ה'קלויז' ראיתי בימי מוהרנ"ת (חלק א' מאות ק"ז ולהלן, איך שרבי נתן ראה שכל שנה ושנה שחלפה אחר הסתלקותו של רבינו, נתרבו הציבור יותר. מקודם היה להם מקום להתפלל, בעיר נבנה שמה איזה בית הכנסת חדשה, וכשהגיעו על ראש השנה ביקשו שיתפללו בזה הביהכ"נ, והתפללו שמה כמה שנים. ובכל שנה נעשו יותר נפשות, ולא יכלו ליכנס להביהכ"נ, והוצרכו לשכור. על כל פנים, נעשה בכל פעם יותר, ככל שנתגברו הרדיפות - כן נתרבה, כמו שכתוב; 'ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד', ככל מה שרדפו יותר... נפש אחד שנתקרב - זה יותר מכל העולם, מאלפים, מאלפים. איש אחד שנתקרב לרבינו היה יותר - היה חידוש בעולם, היה כזה... ורבינו הקדוש לקח את הנפשות שלו, נפשות כאלו, נפשות כאלו שעמדו נגד כל העולם! הבעל תפילה, הם היו כמה אנשים, 'הם' היו העולם!... שמעתי מכמה מאנ"ש - רבי נפתלי (כהן, רבי שלמה (וקסלר, רבי נתן בייטלמאכר - - בשנת תקצ"ה הלא היה המחלוקת הגדולה, שקמו חלילה וחס להשמיד להרוג ולאבד. היה בשנת תקצ"ה, ונמשך ככה עד תקצ"ח, זאת אומרת שלוש שנים. בשנת תקצ"ב ראה רבי נתן איך שבכל שנה נתרבה הציבור יותר, ואין מקום להתפלל, אז שכרו בכל פעם איזה מקום גדול. והיה איזה עשיר, והעניק להם מקום גדול, והעמיד להם שולחנות עם מים. על-כל-פנים, רבי נתן ראה שנעשים 'נע ונד' - בראש השנה, אזי נתן לו הקב"ה רצון בלב, רצון חזק שיבנה בית כנסת! נו, לרבי נתן לא היה כסף, והיה רחוק מאוד להשיג כל-כך כסף, לקנות מקום ולבנות בית כנסת - איך לוקחים את זה?! היה כמה עשירים, אבל העשירים; קודם כל - צריך להם זכייה לזה, והשנית - זה עולה הרבה כסף, נו אם העשיר נותן נדבה הגונה זה טוב, אבל שיתן חלק מהרכוש שלו?! על-כל-פנים, רבי נתן התחזק בזה, וזכה וקנה מקום, והתחיל לבנות, וריבונו של עולם סיבב כאלה נסים - למעלה מן הטבע! כשקנה את המקום והתחיל לבנות, והעמיד את העמודים, אז נעשה רעש - - זה היה בתקצ"ד, התחיל בצ"ב צ"ג צ"ד, ובצ"ה התחיל כזה מין מחלוקת, בצ"ה כבר עמד הבית-הכנסת. ובאותן השנים שנבנה הביהכ"נ היה אצל המתנגדים כאלה... היה כזה נסים. כי המתנגדים רצו לרגום את רבי נתן! מה - הוא רוצה לעשות דבר כזה?! ראש השנה על איזה ציון?! לבוא על ציון?! ההתנגדות שעל ברסלב! - - - * - - - איי איי איי. אני רואה את הימי מוהרנ"ת - משמע כבר יש את ה'ימי מוהרנ"ת', כבר יש את ה'ליקוטי תפילות', אבל אם לא מסתכלים - זה כלום, חושבים שזה איזה סיפורים, מה זה מוכרח לי?! סיפור?! כשמעיינים בימי מוהרנ"ת, יכולים לעבור על זה כמו סיפור; היה בית כנסת, היה צר, זה סיפור! - לא!! זה מה שנעשה בעניני רבינו, זה ענין אחר לגמרי! הקב"ה ריחם עלינו ונתן לרבינו כזה תלמיד 'רבי נתן', כל התלמידים - אבל כזה רבי נתן, זה עולה על כולם, עולה על כולם! * * *
Nu, and we are nebach (pitifully) outside, it is hard! Why is it so hard to be happy?! On Shabbos one can still certainly be happy, one also has good food… (*see Words of Rabbi Nachman, article 155 – even a simple homeowner is happy on Shabbos with his fish and soup…). And we don't have work, and it is forbidden to think about any work and business, and no worries – nothing! ## Segment 10
בך רבינו נגילה... רבינו הקדוש מדבר כל-כך משמחה, עדיין לא מצאנו כזה. בהשיחות, בספר המדות, בליקוטי מוהר"ן - לדבר כל-כך משמחה! משמע - שזה אכן סובב והולך עליו! כל השמחה והתודה וההודאה - שהקב"ה ריחם עלינו ונתן לנו רבי כזה! ואנחנו צריכים לחפש, צריכים לחפש, יש, רק צריכים לחפש, יש! 'לשמחה מה זו עושה'?! טוב, אני מאמין בהשם, אני מאמין בהתורה, זהו! כל העולם גם-כן מאמינים, מאמינים בהשם! - - לא!! רבינו הקדוש מדבר כל-כך משמחה, משמע שיש הרבה מה לשמוח עם רבינו הקדוש! בך רבינו נגילה!... אבל צריכים לראות ברצינות, להסתכל בעין אחרת, בעין האמת, שיחפשו כמו שצריכים, שיחפשו, ושלא יתייאשו! וכן הכל, כל איזה דיבור של רבינו הקדוש, בהתורות, בהשיחות, בהמעשיות, הכל. זה לא בשביל אף אחד - רק בשבילנו! בשבילנו בכל דור ודור, לכל יהודי, בכל דור ודור! כשהוא אומר; 'אין שום יאוש בעולם כלל' - כמה מילים, פעם, פעמיים, שלש, נגמר! [- למה צריך לחזור על זה כל כך הרבה] 'אין שום יאוש בעולם כלל'! אבל את ה'אין שום יאוש בעולם כלל' יצא מפי רבינו עם כזה 'געוואלד' [- אהה!], עם כזה 'געוואלד', עד כלות הנפש - "געווא-א-לד"! הוא האריך הרבה עם המילה "געוואלד", כזה. אחר כך כמעט יצא חיותו ממנו - אז הוא אמר; 'זייט אייך נישט מייאש' [- אל תתייאשו!], 'זייט אייך נישט מייאש', 'קיין יאוש איז גארנישט פארהאנען'! [אין שום יאוש בעולם כלל!]. נו, כבר שמענו לא פעם אחד, ואני יודע כבר מזה! - לא, לא! זה צריך להיות תמיד חדש! וצריכים לדעת כי כל זה הוא סובב והולך - עליו! 'בלתו' - יש יאוש, 'ועמו' - אין יאוש! הוא צעק 'געוואלד', שידעו - כשיש רבי כזה אז כבר 'אין שום יאוש בעולם כלל'! כל העולם יודעים 'אין שום יאוש בעולם', לוקחים כמה מילים וזהו, פטור, שמענו וזהו! מה יש כבר עוד?! - לא! זה רמוז בה'געוואלד', בה'אין שום יאוש', שהכוונה בזה על רבינו, אם הוא ישנו - אז 'אין שום יאוש', ואם הוא אינו - אז יש יאוש! העולם נראה לדאבונינו כמו שנראה, אין להם מי שיושיע אותם, אין להם מי שימשכם מהרפש החוּצה! וגם אנו כמו כן - - אם מוסרים עצמינו לרבינו, ושיהיה לנו אמונה ברבינו - אז אנחנו ניצולים תיכף! תיכף! זהו העיקר; עם זה - יכולים להיות יהודים, עם זה - אז 'אשרינו'!!! וכן כל מילה מרבינו הקדוש, ועל השמחה, רואים את זה בהמכתבים, בהליקוטי תפלות, בהליקוטי מוהר"ן, שהעיקר - שיודעים מרבינו הקדוש! צריכים לראות שידעו ממנו, צריכים לחפש אותו! רבינו הקדוש בעצמו אומר בתורה ח', וגם בשאר התורות, איך שצריכים לחפש את הצדיק, את הצדיק הדור, את הצדיק האמת, איך שצריכים לחפש אותו. נו, רואים את זה עוד-הפעם ועוד-הפעם. וזהו - - * * *
And so nebach we stray, without Rebbe'n we stray! Although one is a Breslover chussid, but it is possible nebach to stray so and sleep all the years – and be a Breslover! One doesn't give heart (-pay attention), one doesn't have true mercy on himself. ## Segment 11
נהניתי מאוד מעבודתך... אני זוכר, אני נתקרבתי בתקופה שהיה רעב כזה, הייתי אז עם רבי ישראל [קארדונער זצ"ל], כשרבי ישראל הלך למירון הלכתי עמו. נו, הייתי שם במירון, והיו איזה ימים שלא היה לנו מה לאכול, איזה פרוסת לחם. חשבתי שנלך לצפת, בין אנשים, יהודים, שיהיה לנו מה לאכול, פרוסת לחם, שיהיה לנו משהו, עכ"פ בצמצום, משהו, אבל כאן אין שום דבר! אמרתי לרבי ישראל שצריכים לילך לצפת, אי אפשר לסבול! רציתי שניסע לצפת, רציתי פרוסת לחם. אז הוא אמר לי; עד שלשה ימים אם לא יגיע כלום אז נלך, שלשה ימים! עברו שני ימים. ביום השלישי כבר חיכיתי שנלך יחד לצפת, אז הגיע שלש קילו קמח מרבי נתן טירהוביצר (מאנ"ש בצפת... * אי אפשר לספר אפילו מילה אחת, אתם לא יודעים מה יש בזה! צריך לשום לב ואוזניים, היטב היטב לכל מילה, כדי שיוכל לזכות להיות מה שצריכים! - וכן אל הסיפורי מעשיות, וכן אל הליקוטי מוהר"ן, זהו העיקר - זה מאיר בנו את אור התורה! בלי זה הכל סתום! כל הדיבורים שלנו הם רק בשביל זה, כדי שנלמוד מהם איך שאנחנו צריכים את רבינו. וזה הכל כאן! הכל, הכל, מההתחלה עד הסוף! מה שזכיתי לראות במו עיני, מה שראיתי אצל רבי ישראל, מזה נודעתי משהו שהעולם לא יודעים! מה שראיתי בעיניי - שהוא ענין אחר לגמרי! מתוך מסירות נפש, מתוך כאלה מיני השפלות וכאלה מיני בזיונות שאין כמותם בעולם! וככה זכיתי להיוודע משהו מרבינו, משהו. אני קיבלתי מכל אנשי שלומינו, מרבי שלמה (וקסלר זצ"ל - - לא ישבתי בירושלים וראיתים שם, אלא נסעתי! ערכתי נסיעות עם מסירות נפש! והקב"ה ריחם עלי, שכל פעם שנסעתי קיבלתי חדשות יקרות כאלה - - אבל היסוד היה רבי ישראל, בלי רבי ישראל לא הייתי זוכה לכל זה, הכל היה על ידי רבי ישראל! הייתי אצל רבי שלמה, וכן אצל כולם, נסעתי כדי לקבל מהם. והקב"ה ריחם עלי, וסיבב כאלה סיבות שזכיתי לקבל הרבה. אבל אם לא הייתי יודע מרבי ישראל לא היה כלום, לא היה לי שום שייכות. הוא היה ה'יסוד', הלב שלי, הלב שלי! * ומזה נעשה כאלה ענינים שהם 'נצחיות', אין לנו שום השגה. עכשיו אני רואה שהאמת יש לו כח כזה - ראיתי כזה עבודה, כזה אמת, והיה לי מסירות נפש, היה לי מלחמות עם כל העולם! ואיך אני החזקתי מעמד - כל מיני צרות שבעולם היו, חוץ מההתנגדות היו עוד צרות, היה רעב - היה מוקף סביב סביב! וככה, זה היה מוסתר - - נו, בשעת מעשה לא מרגישים, אבל עכשיו אני רואה שכבר מההתחלה שנתקרבתי לרבינו, איך שנסתבבו סיבות פלאות שאהיה ענין אחר לגמרי! שיהיו לי כאלה דיבורים שיאירו את העולם! וזה "המכתב" - זה עולה על הכל! עולה על הכל! זה הכניס בי כזה שמחה וכזה דעת, אין הדיבורים להגיד מה שזה הכניס בי! נו, לך תצעק 'אני שלמה'... אם יש אפילו אחד שמקבל אותו, זה עכ"פ ענין! - - זה לא פשוט כל-כך, איך יתכן דבר כזה?! רואים - בעל נפש גדול, ראש ישיבה, בעל מקובל - - אבל כאן הלא יש כלי ריק... זה מפלאות רבינו, זה מפלאות רבינו! וזה מה שרבינו הקדוש אוהב, רק פשוט! שבורח מ'חיזו דהאי עלמא', מ'כבוד המדומה', לא להחזיק מעצמו - - אני לא יכול לחזיק מעצמי... אם יש למדן - אז אם הוא עניו זה ענין גדול! אבל מישהו כלום?!... * [קברו של רבי ישראל קארדונר זצ"ל] רבי ישראל מנו"כ בטבריה, בבית העלמין, יש מצבה קטנה, המצבה היחידה שכתוב עליה "רבי ישראל ברסלב'ר", חקוק על המצבה... אין עוד מצבה כזה שכתוב עוד שֵם חוץ מהשם הפרטי שניתן לו - רק כמו שקראו לו בחיים כך כתוב על המצבה. - - "רבי ישראל ברסלב'ר בן רבי יהודה הלוי", האבא שלו היה רבי יהודה, הוא היה לוי, "ט' חשון תרע"ט" - כך כתוב על המצבה. כבר נעשו שם שינויים, והשי"ת עזר שמצאו אותה, כתוב על המצבה "רבי ישראל ברסלב'ר", רואים את זה בעיניים... בחייו קראו לו "רבי ישראל ברסלב'ר", ועל המצבה כתוב "רבי ישראל ברסלב'ר"... לא שום שבח, רק השם ויום ה'יארצייט' [- יום הפטירה]. *
[Returns to the previous topic of hisbodidus without words] ## Segment 12
רבי אלטר קרימנצ'וגר ז"ל בשעת התחלת התקרבותי לרבי ישראל, היה כל העולם 'אש', חשבתי שיש רק אני ורבי ישראל. אז היה יהודי אחד חסיד ברסלב, שהוא נתקרב לרבינו בהיותו בן שלש עשרה שנה לבד, בר מצוה, קראו לו רבי אלטר קרימנצ'וגר, מקרימנצ'וג. כבר סיפרתי לכם ממנו - - כל אחד יש לו דבר אחד שהוא מסור אליו ביותר, ורבי אלטר קרימנצ'וגר הוא היה ב'חצות' יחיד בדור, חד בדרא! הוא לא חיסר בחייו חצות! אדם עושה ברית, או תנאים, או חתונה, יש זמנים שאי אפשר לו לקום בחצות, אבל אצלו לא אירע כן! וכן כל השנים. כשאני הכרתי אותו הוא כבר היה יהודי זקן בן תשעים, ואולי יותר, הוא היה זקן מופלג. היום כבר יש כבישים, אז עדיין לא עשו, והדרך לרבי שמעון היה הר. היום - אפילו יש הר, אבל יש כביש, אפשר לרדת, אפשר לעלות. אז היו סלעים, סלעים גדולים, והוא היה יורד, הוא ישב בהמושב-זקנים, ולמטה היה הבית-כנסת של רבי שמעון - הציון. והוא היה יורד מהמושב זקנים, היה לו מפתח, והיה יורד לחצות [היום יש כבר מקוה שם בחצר, אבל אז היה המקוה בהמושב זקנים]. היה יורד לחצות להבית-כנסת של רבי שמעון, והיה אומר חצות. אני לא יודע אם היה נשאר שם להתפלל, או אולי חזר להמושב-זקנים, שם היה מנין. אבל הוא בילה שם כל הלילה, הוא לא חזר לישון! היו יכולים להכיר בהגוף שלו ובהפנים שלו שהוא רחוק מאכילה ושתיה, ומתענוגי העולם הזה. * [מדבר מענין חצות ואח"כ חוזר להמשך הסיפור הנ"ל] - - יש ניגון של חצות, אני לא יכול לחקות אותו - זה יצא מכזה אש [- ר' ישראל קארדונר], שאין לי שום מקום בזה, אין לי חלק. וככה היה כל העבודה שלו - 'אש'. זה פלא, פלא! יש בקבלה ניגון של חצות, ניגון מתוק, והוא היה לו כזה מתיקות בהקול שלו, בהקול שלו ביטא כל הצרות שלו - - כשאני שמעתי אותו מתפלל, וכן החצות - הנוסח שלו, הניגון של חצות היה כולו טענות אל השם יתברך! הוא שאל שאלות - יש שם פסוקים, כתוב שם; מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא... ושם באותו קטע יש עוד כזה. הלשון שלו היה כמו ששואלים את השם יתברך - - כמו התבודדות, כמו שמדברים אל השם יתברך ונמלכים עמו! הוא היה שר אותו עם ניגון - רבינו הקדוש אומר שניגון יכול להרים את האדם מאוד, זה מכניס בהאדם - הניגון יש לו כח גדול. אלא שאנחנו לא מצייתים, רבינו הקדוש ציוה להחיות עצמו עם ניגון - אם המח חשוך, לשיר ניגון, אבל לא מיוּשן, ניגון כזה! כשאני שמעתי אותו, חשבתי; נו טוב, אבל איך יכול אדם כמוני לזְכות לזה?!... כן, יכולתי לזכות לזה, זה תלוי רק איך שמוכנים להיות חזק, לא לשמוע אל העולם, רק רבינו! זה שני הפכים; העולם עם רבינו!... ה'חיזו דהאי עלמא' - זה מסתיר. אני ראיתי אותו שהוא ניקה את הגוף כמו שמנקים 'עור'! נקי מכל התאוות ומדות הרעות! ואיך מנקים אותו? עם תפילה, ועם דמעות, ועם לב, ועם אש! אוי ויי - - - * [חוזר לענין המכתב מרבינו הקדוש ז"ל] אוי גוואלד, גוואלד, גוואלד. אחד מן החוץ יכול לחשוב - מסתמא ישראל בער לא מגלה הכל, הוא מסתיר. אבל אני הלוא יודע האמת... ואני בעצמי, אף על פי שראיתי יותר מאחרים - אחרים שומעים משהו, אבל אני הלוא הייתי בתוך זה, ראיתי איך שנסתבבו הדברים לזה - וככה עם ההתקרבות איך שנסתבבו הסיבות, שפתאום נעשה סיבה שמצאתי את הדפים, ונעשה מזה מה שנעשה - - היה לי קשה להבין, היה לי מר, מה זה "נהנתי מאד מעבודתך"?! העבודה שלי?! וכן - "תלמידי היקר"?! היה קשה לי מאוד, היה קשה לי. אבל האמת הוא שאסור להיות קשה, כי "אמת ה' לעולם", ואסור להקשות. ואם לא מקשים, אם מתחזקים באמונה, רואים זה איך שאין קשה כלום! * [סיפור מת"ח א' שביטל התנגדותו בכח ר' ישראל קארדונר ז"ל] אולי כבר סיפרתי את זה - - היה חסיד קרלין, היום הוא כבר אינו בחיים, אבל אז עדיין היה אברך, אני הייתי צעיר ממנו, קראו אותו 'ישראל גולדהאבר', או 'ישראל קופלס', שם האבא שלו היה 'קופל'. הוא היה למדן חריף, רב, בטבריה, ובטבעו הוא היה איש תקיף בדעתו, הדיבור שלו היה פחד, איש תקיף מאוד. נו, הוא היה מתנגד, הוא גר סמוך להבית-כנסת, אצל החצר איפוא שגר רבי מוטל (סלאנימער זצ"ל - הוא גר בצד זה והוא בצד זה. והוא היה נמצא תמיד בהבית-כנסת, והיה לומד. ואני הייתי גם כן בהבית-כנסת, והייתי יושן שמה, והייתי קורא קריאת-שמע מתוך ספר 'שערי ציון' שהיה לי. והייתי קם בהשכמה, הייתי אומר חצות, והייתי לומד ליקוטי מוהר"ן. נו, היה אש בוער, למדתי עם כזה התלהבות ועם חמימות. [אף-על-פי שמי אני לידע כלום מהתורות, אבל רבינו הקדוש מוריד את עצמו לכל אחד ומדבר עם כל אחד...]. על-כל-פנים, הוא ראה את שני הדברים האלו, והוא היה מתנגד, אז ניגש אלי עם כזה כעס - חשבתי שהוא יהרוג אותי, הוא ניגש אלי ככה עם הידים; אתה חושב שה'שערי ציון' נעשה בשביל אדם כמוך?! אתה בכלל יהודי?! ובכן - למה אתה לומד רק ליקוטי מוהר"ן?! אין עוד ספרים?! אין גמרות?! אין עוד ספרים?!... הוא היה עלי 'להרוג ולאבד'... כי בטבעו היה אדם תקיף, והדיבור שלו היה בתקיפות, והוא דיבר כל כך בחריפות, הוא היה מתנגד, אז הוא נקם בי, הוא עשה ממני עפר ואפר... ואותו אברך, סיבב הקב"ה - שהוא היה עם רבי ישראל בלילה האחרון קודם שלקחו אותו לבית החולים, הוא היה עם רבי ישראל בלילה האחרון! והוא ניגש אלי - ישראל קופלס, ישראל גולדהאבר, ואמר לי; אני כבר לא מתנגד! הייתי עם רבי ישראל באותו הלילה, וראיתי את היסורים שלו, ואיך שהוא היה שמח ביסוריו, ואיך שהוא אחז את הזקן ואת הפיאות שלו, ואמר; מה יש לי לדאוג אחר שאני מגיע לעולם הבא עם זקן ופיאות! כן... זה למעלה מדרך הטבע - מה שיש לו בלב הוא צריך לספר אלי?! על-כל-פנים, מאותו הלילה - הוא אמר לי - ביטלתי את ההתנגדות! רבי ישראל ביטל את ההתנגדות שלו! והוא היה לו דרך-ארץ לפנַי - ממש ההיפוך מכפי מה שהיה מקודם. היה לו דרך-ארץ לפני, והיה לו יראת הכבוד כמו לפי מלך!... ומה שאתם שומעים זה רק קצת - רק תמונה מכפי מה שהיה. אני הייתי בתוך זה, עד היום מונח בי הרעל איך שהוא חירף אותי; בשבילך - שערי ציון?! אתה בכלל יהודי?! על-כל-פנים, הוא עשה ממני עפר ואפר. הוא לא יכל לסבול איך שאני למדתי ליקוטי מוהר"ן עם התלהבות. הוא חירף אותי כל כך, השפיל אותי כל כך. ונעשה מהיפוך אל ההיפוך, וכן כל השנים שאחרי כן - מתי שהוא ראה אותי הוא רצה שאני ידבר עמו, שאני יספר לו מרבי ישראל. מהיפוך אל ההיפוך ממש! הוא עמד לפני כמו איש פשוט לגמרי, כמו שאינו יודע כלום, ועמד והסתכל בתוך הפה שלי!... סיפור כזה - איך שרבינו הקדוש יכול לעשות פעולות כאלו... וזה יהיה לו לטובה בעולם הבא - הוא כבר בעולם הבא, זה יועיל לו - מה שביטל את ההתנגדות שלו, והכניע לפני כל כך - איני יודע מה - הוא ידע שאני איש פשוט... * [חוזר לענין סיפור התקרבותו במסירת נפש] אוי אוי אוי אוי. ברוך השם, היום אני חי עם זה - שאני נזכר שהיה בעולם יהודי בשם 'רבי ישראל'. והקב"ה סיבב כזה סיבות, איך שאני החזקתי עמו כמה שנים, מתוך בזיונות כאלו, עם שפיכות דמים כאלו - - מי יכול לספר את כל זה?! מי שלא ראה את זה. וכן היה בכל יום מעשיות שונות וענינים אחרים. אז היה לי חשוך בחיים שלי, מר וחשוך, והיום אני רואה איך שכל זה היה לטובה, דוקא ככה! זהו העיקר! וככה מלמד אותנו רבינו הקדוש, ככל שקשה יותר - צריכים לדעת שעל זה ירדנו לעולם הזה! ככל שקשה יותר, מה שמתגבר על האדם ביותר - דוקא זה צריכים לעשות! כן כתוב בהשיחות. * הוא [רבי ישראל קארדונער זצ"ל] היה מאוד מקושר אל רבי שמעון בלי שיעור, אל רבי שמעון בר יוחאי, אל הזוהר הקדוש. הוא ישב תמיד אצל רבי שמעון, לא יכל להתנתק - - הוא ישב פעם במירון עם המשפחה, אז היה ג"כ בכל פעם אצל רבי שמעון. במירון הוא ישב בהמושב זקנים, והוא היה לבד אצל רבי שמעון. היה לו המפתח של הדלת, והיה שם עם רבי שמעון לבד. * [עוד מענין המכתב מרביה"ק ז"ל] - - הראיתי אותו בטבריה לבעל מקובל, מתנגד (- רבי אברהם אשכנזי זצ"ל, האבא שלו היה רבי יואל אשכנזי (זצ"ל, מחשובי חסידי סלונים בטבריה. על כל פנים, אני למדתי איתו מימי נערותינו, אנחנו דרים באותו עיר, רק שהוא מתנגד, ואני זכיתי - זה כבר ענין אחר. אבל הוא הלא - הוא לא אדם פשוט. וכשהוא היה מגיע לטבריה, היה בא אלי. נו, רציתי לעשות לו טובה, אבל ראיתי שזה לא הולך. נתתי לו מספרי רבינו, נתתי לו את הליקוטי עצות, חשבתי שאם ילמוד את הליקוטי עצות - - הכלל, הראיתי לו את הפתקא ונתרגש מזה מאוד בלי שיעור! - - אני לא מבקש עדות, ואני לא מבקש ראיות. אבל אני יודע שזה לגמרי לא מצדי, זה מרבינו הקדוש, רבינו הקדוש לוקח גם ישראל בער... * * * [עכשיו חוזר להמשך הסיפור מרבי אלטר קרמנצ'וגר דלעיל] היית נכנס אצל רבי אלטר קרמנצ'וגר, הם היו הזוג הראשון, הוא היה זקן, והיא זקנה. והוא גם בזקנותו - הפנים שלו היה כמו ילד בן שבע, ילד צעיר, העיניים והפנים. הטבע היא שכשמזקינים נעשה העור קמוט, אבל הפנים שלו היה עָדִין, הכירו על הפנים שלו שהוא אינו בעל אכילה... והוא לא ישב בטל אף פעם. הוא היה יורד מהמושב-זקנים אל רבי שמעון, היה שם סלעים כאלו, היו יכולים להיחלק, והיו יכולים לשבר את הידים ואת הרגלים. ושם היו רוחות, בין הסלעים, כשעובר הרוח זה ממש... והוא החזיק עצמו אל הסלעים, וככה הוא ירד למטה. זה היה מסירות נפש ממש, כי הוא היה איש עדין, גוף קל, לא גוף כבד, הרוח היה יכול לשאת אותו... וככה הוא הלך להציון. והוא אמר לי על רבי ישראל, שהוא שמע מאנשי שלומינו - - הוא נתקרב עוד מלפני רבי ישראל, הוא היה יהודי זקן, רבי ישראל היה בן ארבעים ומשהו, והוא היה בן תשעים. על כל פנים, הוא אמר לי ששמע מאנשי שלומינו; אם רבי ישראל היה בזמנו של רבי נתן - היה גם כן חידוש! ככה הוא אמר לי - שכך הוא שמע מאנשי שלומינו! והוא חיזק אותי שאחזיק מעמד, שלא לשמוע לאף אחד! * * * כן, כל זמן שרואים לדאבונינו שכינתא בגלותא, יש גדולים, גדולים - שעושים את עצמם מנהיגים, ויש כאלה שאינם מתנגדים, ויש כאלה שהם מתנגדים גדולים, מתנגדים קטנים, אבל בזה הם שוים - מתיקון הכללי לא מדברים, ומליקוטי תפלות בודאי לא... רק שאינם כ"כ מתנגדים, לא נותנים סטירה... * * * [מדברים מאיש מפורסם מאנשי הממשלה שעסק עמו לקרבו ליהדות על דרך רביז"ל] - - אוי וי, אוי וי, אוי וי, מזה עצמו רואים - הוא היה נצרך אלי?! האם חָסַר לו כבוד? היה לו חברים, הפרופסורים הכי גדולים - - עם ישראל בער?! רואים את הפלאות של רבינו! אני זוכר, כשהייתי יושב עמו - הוא ישב כמי שאינו יודע כלום, כלום, והוא הקשיב ככה. וראיתי בפנים שלו, ראיתי אצלו - לא שאלתי אותו אם הוא משתפר במעשיו, אם הוא כבר עשה תשובה - אף פעם לא שאלתי אותו. רק דיברתי עמו מרבינו, ואמרתי לו שילמוד את הספרים של רבינו. והכרתי בו שזה מרעיש בתוכו, אבל אני לא ידעתי מה ומי. היה לי מרַגֵל, בבית, האחות שלו, והיא שָמחה ביותר, ואמרה לי; מאז שהוא מכיר אותך - - היא הסתכלה עלי כמו מלאך - - שיוכלו להפוך אותו מהיפוך אל ההיפוך?! והיא אמרה לי שבבית יש מחלוקת... (על חזרתו בתשובה. * * *
So what?! So even if one goes to have hisbodidus – and does not have any words, he spends an hour and does not have any words! I just said, “Master of the World!” I gave a krechtz (-groan-sigh)! And the krechtz was also pitiful – not from deep in the heart the way it should be, just lethargic. I toil, toil, but this doesn't go lost! Precisely this word is not lost! (*see Ullim Litrufah, letter from Monday, Torah portion of Bihaaloaschu 5590 – no word is lost, nor even a solitary good desire). It seems to us, that if we say with hislahavus (-fiery enthusiasm), with strength (-conviction), nu, this I understand! But plainly?! ## Segment 13
חזק ואמץ בעבודתך... וזה משהו ענין מה שיש בהפתק, כל פעם אני רואה יותר. תלוי איך שמקבלים את זה, באיזה תמימות, באיזה אמת מקבלים אותו. אבל אני בעצמי יודע בודאי יותר מכולם מה שנעשה פה - מה שיש בזה. וכל מה שעובר יותר זמן, אני רואה דברים חדשים מה שיש שם, בהדיבורים של רבינו - כל דיבור הוא נחל נובע, נובע - בתורה, בשיחה, ובענין הזה. * זה ענין של רבינו, זה לא ספקות חלילה וחס! ספקות זה לא טוב, יכולים חלילה וחס - בחוט השערה - יכול להיות טוב ויכול להיות להיפוך, תלוי לגמרי בהמוח - בהאמונה! * פה בהפתק דיברתי בארוכה מזמן לא רב - שמאיר פה אור של כזה התחזקות! - - אם מסתכלים על הכתב, רואים שהלשון והכתב - אם מחפשים האמת יכולים להבין מזה שלא שייך להסתפק בדבר זה! * על כל פנים, כמו שכבר דיברנו מזה, שמה שכתוב שמה; "מאד היה קשה לי לרדת אליך" - קודם כל, מה שכתוב "אליך" - כתוב מין אל"ף כזה שצועק על ענין "נקודה העליונה ונקודה התחתונה" - "משה ויהושע" - "רב ותלמיד". אחר כך "לרדת אליך" - נו, הלוא נופל פחד, לרבינו הקדוש קשה ירידה כזו?! לרבינו הקדוש קשה - "לרדת אליך"?! הקב"ה ישמור ויציל! נו, תיכף כתוב "תלמידי היקר"!... אחר הירידה, אחר כל זה - - "תלמידי היקר"! "תלמידי" לבד גם כן - - "תלמידי היקר"?! מה היה אם לא היה כתוב שניהם, לא "תלמידי", ולא "היקר"?! "מאד היה קשה לי לרדת אליך להגיד לך כי נהנתי מאד"! נו, "נהנתי" - זה לא מכתב שכותבים ככה סתם. כל אות, כל מילה הוא נחל נובע! כזה - - "נהנתי מאד"?! "נהנתי" זה גם כן - - לא כתוב שום מילה יתירה, שום אות יתירה בלשון רבינו הקדוש, בעניני רבינו הקדוש! זה ממנו בעצמו, הכתב שלו, הלשון שלו - - מה זה "תלמידי היקר"? ומה הוא "נהנתי מאד"? "נהנתי מאד מעבודתך" - ככה כתוב; "נהנתי מאד מעבודתך"! "ועליך אמרתי" - כל ענין הוא כתב מיוחד, יש שם שני כתבים - - "וסמן", הכתב הזה כבר שייך לשורה השניה, היה צריך להתחיל השורה השניה; "וסמן י"ז בתמוז"?! "ועליך אמרתי" יש בזה התחזקות עצומה כזה, בכלל - כל המכתב מאיר שם אור גדול של התחזקות. * רבי שמחה בונם (קלושינר ז"ל, מזקני אנ"ש מפולין אמר לי - - הייתי הולך אצלו כל יום לבקר חולה, הוא סבל כאלה יסורים, ושמעתי ממנו כאלה חידושים שהוא עשה מתוך היסורים! לא הבנתי איך אדם זה חי - והוא היה בשמחה! הוא ראה את הפתק, אז הוא אמר; "הפתק נכתב בשבילי"! "זה רפואה בשבילי"! וביקש אותי שרוצה להחזיק אותו קצת, הוא רוצה להחיות עצמו בזה. נו, נתתי לו, הוא החיה עצמו, זה החיה אותו, כזה. הכלל, הוא אמר לי שאניחנו אצלו קצת, אז הוא הלך להתפלל מנחה עם כל הכוחות, הוא לא יכל להתאפק - - אמר; "מה אתה אומר על זה?! ישראל בער יש לו מכתב - פתק מרבינו! וזה הרפואה שלי, זה ישועה שלי"! * מצד אחד, הפתק הזה גורם להיות במרה שחורה, כי הייתי צריך להתנהג אחרת, הייתי צריך תמיד לרקוד, הייתי צריך להיות תמיד - אפילו בהיסורים הכי גדולים - הייתי צריך להיות אחר לגמרי בעבודת השם, שאהיה בוער כמו אש, כשרואים דבר זה! ואני לדאבוני כך - כמו כל העולם, ככה... * ורבי אליהו חיים (רוזין זצ"ל, מחשובי אנ"ש, הוא איש גדול - - הכלל, הבאתיו לו, נו, קרא אותו כמה פעמים. הכלל, ניגש אלי בנו (רבי קלמן ?, וביקש אותי שרוצה להחזיקו עד למחר, הוא רוצה לעשות צילום. - - נו, אין להשאיר אותו ככה, אולי יהיה שריפה, נו הקב"ה עזר שהפתק קיים! * והמכתב הזה ישן ששים שנה (- משנת התגלותו כ"ג תמוז תרפ"ב, עד סוף שנת תשמ"א, עת אמירת שיחתו זאת, ועכשיו הוא התעורר! ואולי יתעורר עוד יותר ויותר ויותר! זה ייכנס - יהיה נעשה רעש בעולם! דבר כזה?! כי לקרות את זה נופל פחד, החתימה! עד הפתק הזה לא שמענו שיהיה בשר ודם שיחתום עצמו ככה - פשוט כפול משולש מרובע! הלא זהו - - אוי. * הכלל, היה יכול לכתוב "נהנתי" בלי "מאד", "נהנתי מעבודתך"! זה כתוב סתם?! לא! מאיר פה אור גדול של התחזקות! איך שאתה מתנהג, ואיך שאתה מכיר אותך, ואיך שאתה יודע, "נהנתי מאד מעבודתך"! עם כל הירידה!! וזה עצמו, רק המילים - היה יכול לכתוב "מאד היה קשה לי לרדת אליך - להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך"! אבל "תלמידי היקר" לא צריך לכתוב ?! זה לא סתם מכתב שכתוב "תלמידי היקר" - זה בכוונה, זה במיוחד, זה אור של התחזקות! זה אור בשביל כולם! כל אחד צריך לראות מה שנעשה פה, שיהיה לו לימוד על עצמו שהבעל דבר לא יוכל להיות לו שליטה עליו, שלא יוכל להפיל אותו! כי העבודה שלו הוא רק - להפיל אותו, ורבינו הקדוש - העבודה שלו הוא להרים אותנו! נו, אבל הוא עושה את שלו, אדרבה - על אנשי רבינו הוא מתגבר ביותר! הוא רוצה להפיל אותנו לסכנה! תמיד נמצאים במלחמה! כשנמצאים במלחמה יכולים לקבל הכאה! אני מרביץ לו, והוא מרביץ לי. נו, צריך שיהיה לו סחורה כזו שהשונא לא יוכל חלילה וחס לתת הכאה כזה שלא יוכל לקום!... * - - כתוב שם את השם של ראש השנה, המלאך של רחמים הכי גדול! כי יש עוד מלאכים, והמלאך הזה הוא - על פי כתבי האר"י - המלאך הכתוב שמה בהפתקא הוא כזה - - * * *
Nu, certainly, the tachlis (-ultimate) is that we feel the vitality, the main thing is that we feel the vitality. However, it does not go to waste! Not any step – when one goes to have hisbodidus – I couldn't have any hisbodidus, but I fulfilled the hour, that I should be misbodaid to Hashem Yisburach, I should speak before Him, so whatever we do, we need to be strong at it! And we must believe! If (-being that) the holy Rebbe so commanded to do – we must do so! And for us this is big tikun (rectification)! Yeah. ## Segment 14
להתעורר מהשינה אוי ויי, אוי ויי, יש רחמנות עליך ועלי!... הבת מלך בכתה וזעקה; "יש רחמנות גדול עליך ועלי"...! בלי הפתקא - כשיש כבר לקוטי תפלות כזה, וליקוטי מוהר"ן כזה - ואנחנו ישנים?! היינו צריכים להיות צדיקים קדושים כאלה - שכל העולם כולו ירוצו אחרינו! שיהיה לנו חן כזה - חן של אמת! שיש לזה כח המושך - שכל העולם ירוצו אחרינו; "אוי ברסלב, ברסלב, ברסלב"!... נו, ולדאבונינו אנחנו ישנים! התפלה איננו כמו שצריך להיות - - אני שמעתי 'תפלה'! יכולים לחשוב שמתפללים טוב, אבל אני שמעתי תפלה - כשאני נזכר מזה התפלה אני רואה שאני עומד לגמרי בחוץ! ומאיפוא לקח את זה? הכל מהדיבורים של רבינו! איך נעשה 'רבי ישראל' (- קרדונר?! - אין שייך להגיד כי; "פעם היה רבי ישראל"! רבינו הקדוש נמצא כאן! מי שרוצה להתקרב - ושיזכה לצאת מהבלי העולם הזה, מכל החסרונות של העולם הזה, מכל העוונות, מכל התאוות! וכן גם עם התורות, ועם התפלות, ועם המעשיות - - יושבים ומדברים ומחפשים ורוצים - וישנים! איך זה?! איך זה יכול להיות?! - - וכן אני רואה בענין הפתקא - אחר שאני רואה דברים כאלה, הייתי צריך להיות אחרת לגמרי מהעולם - לא אדם כזה! נו, ככה הוא כח הבחירה, אני נופל פעם לעצבות ובמרה שחורה וכדומה, אי אפשר להתפלל, נופלים לתאוות אכילה, בשינה - - איך לוקחים זמן בשביל לאכול ולישון?! *
And so too all the devotions – not to fall! If nebach – we feel that we still have not purified the body's desires, and we still haven't killed the yetzehr hura (evil inclination) - - and we can kill him! With the power of the holy Rebbe'n we can kill him!… - - Nu, how do I have a face to speak to Hashem Yisburach – to speak out my heart?! When I see that I am still completely not the way I should be?! Not to mention from the holy Rebbe'n – from the holy Rebbe'n I am extremely far! When (-if) I was close to him – the more I am close to him, and the more one fulfills with simplicity his holy practices – his holy words – even a hairbreadth, a very simple thing – what he commands, we must be strong with it, to give over my mind, (if) he commands to do so – what do I care?! I must do so!… Yeah, like that! And this does not go to waste, this is taken up together (-accumulates) - - ## Segment 15
רבי שלמה וקסלר זצ"ל אני ראיתי אצל רבי שלמה (וקסלר זצ"ל - - הייתי מקנא בו - ראיתי איך שהוא אוכל - בלי שום תנועה של שקר! אמת נקי! הוא ישב לבדו בביתו והוא אכל בקדושה ובטהרה - כמו ציפור, חתיכה קטנה - הכניס אותו ושהה אותו בפה עד שנמס, וכך בלע אותה, וכן עוד הפעם - - לא הבנתי איך הוא חי?! - - * - - אפילו אני בעצמי שאני קיבלתי כל הענין הזה, היה צריך להיות לי חיים טובים עם הפתק הזה, אחרת מן העולם, ואני מסתכל על עצמי - כזה אכילה, כזה שינה, כזה תפלה... * רבי שלמה הוא ישב תמיד יומם ולילה ועבד את השם יתברך - תורה ותפלה! הוא לא היה בעל משפחה - היה לו ב"ב, ובזקנתו היה לו שני נכדים יתומים. לא היה לו ילדים, אז בדרך נס נולד לו כשכבר היה מבוגר - נולדה לו בת, והבת - זכור לי - שבאתה אצל רבי שלמה, היא היתה צדיקת גדולה, היתה עומדת על הרגלים עם ספר, והתפללה ולמדה, היתה דומה לרבי שלמה... על כל פנים, היא נישאה, ונולדה לה תאומים, והיא נפטרה בעת לידתה ל"ע, ונשארו התאומים. כשהייתי מגיע לירושלים, כשנכנסתי לרבי שלמה - היה לו שמחה כמו חתונה, איך שהפנים שלו האיר - שמחה כזו! מה יש? הכרתי את רבי ישראל! הוא שמע מה שנעשה עמי... אכלתי איתו בשולחן, [היא אף פעם לא ישבה עמו בשולחן, היא אכלה בלבדה, אף פעם לא ישבה אצל השולחן]. הוא לקח חתיכות קטנות כזה, כי לא רצה להרגיש טעם בלעיסה - הוא הכניס חתיכה קטנה של חלה וחתיכה קטנה של דג, ולא לעס! היה מונח ככה בפה, ודיברנו, ובלע. ואחר כך לקח עוד חתיכה, וכן כמה פעמים. ואני חשבתי לעצמי איך יכול להיות קיום לגוף הזה?!... הוא הרגיל את המעיים, המעיים שלו כבר היו רגיל לאכילה כזה... רק להסתכל על הפנים שלו, הדיבור שלו - - רבי חיים זוננפלד (גאב"ד העדה החרדית היה לו דרך ארץ מלפניו! רבי חיים היה ליטאי (אשכנז, ואצל ליטאי העיקר הוא מי שלומד יותר, בקי יותר, למדן יותר - ורבי שלמה היה למדן, לא היה לו מה להתבייש מרבי חיים... רבי חיים זוננפלד היה מתפלל ותיקין בבתי מחסה, ורבי שלמה גם כן התפלל ותיקין, הם נתראו יחד בכל יום, ורבי חיים החשיב את רבי שלמה - - הוא (רבי חיים היה הראש של האגודה, היו שם רבי משה בלוי (מראשי האגודה ועוד - - אבל רבי שלמה היה אצלו חד בדרא! רבי שלמה היה אצלו - קודש קדשים! לא היה לו אחר כמו רבי שלמה! ורבי שלמה, לא היה לו דרך ארץ לפניו... אז היה המחלוקת על רב קוק, והיו צריכים לצאת נגדו בתוקף, ואם לא היו יוצאים נגדו כמו שצריך - אז לא היה לו לרבי שלמה שום דרך ארץ לפני רבי חיים... * רבי ישראל היה עולם אחר, רבי ישראל היה - - המסירות נפש שלו, השכל הישר שלו, ההתבודדות שלו. שרבי שלמה היה מתאנח לפָנַי; "איך לוקחים עבודה כזה של רבי ישראל?!" * * * [חוזר לענין המכתב מרביז"ל] הכל כשמסתכלים בעין האמת, מהתחלתו של הפתקא, מהמילה הראשונה, וכן להלן כסדר - יש מה שיכולים לקבל לימודים. באמת, כבר דיברתי הרבה מזה, ומה עוד ועוד - - אלא ש'חוט השערה' יותר זה כבר ענין אחר לגמרי! * בהפתק - יש רק אל"ף אחד שצועק על ענין "רב ותלמיד", "אליך" - אל"ף כזה, הוא"ו עם השתי נקודות צועק בכזה קול, כרוז... אצל רבינו האם שייך להגיד?! - מה שייכות יש לאדם כמוני אצל רבינו?! רואים איך שרבינו הקדוש יכול לכתוב לישראל בער; "תלמידי היקר" - יש בזה כזה אור של התחזקות! "תלמידי היקר" - שני המילים, יכול לכתוב בלי שני המילים האלו! "לרדת אליך להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך"! "נהנתי מאד", "מאד" - לא כתוב מילים יתירים כמו מכתב שאחד כותב כפי מה שרוצה, זה לא ככה! כל מילה הוא נחל נובע! רמוז בו ענינים עצומים! רק כשהולכים עם אמת, לא להיות חכם בעיני עצמו, כי אם נעשים חכם בעיני עצמו יכולים לעשות מזה ליצנות - - אם מסתכלים היטב רואים - למשל; "ועליך אמרתי מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען - חזק ואמץ בעבודתך", הכתיבה של "בעבודתך" הוא שייך עוד לשורה הקודמת, וה"חזק ואמץ" הוא עולם אחר, הוא ענין מיוחד. * יש אנשים שכשהם רואים דבר כזה, יכולים לחשוב עלי שזה מצדי - זה אסור להיות ככה! זה אסור להיות! הפתקא הזו הוא לא מחמת חסידותי, מצדקתי, מחכמתי! זה דבר כזה שרבינו הקדוש - "מאד היה קשה לי לרדת אליך" - זה לימוד בשביל כולם! כי אם רבינו הקדוש כותב את זה רק בשבילי היה כותב שלא אגלה אותו לזר, ואם לא כתוב - משמע שרצון רבינו שאכן ידעו, מי שרוצה - השומע ישמע והחדל יחדל! רמוז בזה אור עצום של התגלות אלקות שאין לשער! מהחידושים של רבינו! זה חידוש כזה שעדיין לא שמענו כזה מאף אחד! * הייתי אצל רבי ישראל - רבי ישראל ידע כל המעברים של אנשי שלומינו שנתקרבו לרבינו - הכל. דבר כזה הוא עוד לא שמע... אני רק מתפלא איך שאני נראה אחר התגלות כזה - התגלות אלקות, שאחרים לא יודעים מה שאני יודע. הלוא אני יודע כל הסיבובים, זה ענין אחר לגמרי - - * - - כשהראיתי אותו לרבי שלמה (וקסלר זצ"ל, ורבי שלמה היה איש אמת, חידוש כזה! ואם הוא היה לו איזה ספקות בזה היה אומר לי; "כלך מדברים כאלו, אל תכניס בך דברים כאלו"! והוא קיבל את זה בדחילו ורחימו! ועם אמת! והוא קרא אותו פעם אחר פעם, ומצא שהנו"ן הראשונה הוא ענין אחר, ככה הוא אמר לי. עכשיו שמתי לב, וראיתי שכל הנו"נין - כל נו"ן הוא מין נו"ן אחר! כן, שלש הנו"נין הם לא אותו דבר. * למעשה, מה שיש בשם הזה - פשוט כפול משולש מרובע - זה אי אפשר להבין! לא שמענו שבשר ודם יחתום עצמו ככה, עם פשוט כפול משולש מרובע - רק בהמכתב הזה כתוב ככה! ויש פה עשרה אותיות - שמו של רבינו פשוט כפול משולש מרובע הוא בדיוק עשרה אותיות, זה רומז על העשרה מיני נגינה, ועל התיקון הכללי, וכדומה וכדומה - - אבל בכלל, לא מצינו מיום בריאת העולם שבשר ודם - איזה צדיק - שיהיה חתום עם 'פשוט כפול משולש מרובע', זה רק בשמותיו הקדושים של השם יתברך! * * *
For example, when I came (-drew close) to R' Yisroel'n. Nu, on the first day I already felt everything? I already knew everything? And nevertheless – who gave me strength from the first day to remain standing against such antagonists – against such hardships?! Apparently HY had mercy and gave me to already feel. But it is still not what - - ## Segment 16
רביה"ק; "אני סוד מכל העולם" אוי ויי - צריכים להתעורר, צריכים לספר זה לזה מהענין של רבינו הקדוש - מענין האור של רבינו הקדוש, שרבינו הקדוש הוא סוד - סוד מהעולם! דהיינו - עדיין אין אנחנו אנשים גדולים כאלה שאצלינו אין זה סוד, רק רבי נתן - רבי נתן יודע קצת, אבל אנחנו - גם אצלינו זה סוד, אנחנו לא יודעים, כי אם היינו יודעים מהסוד הזה אז היינו נעשים ענין אחר לגמרי! - - - רבי ישראל - הוא היה יחיד בעולם, חד בדרא, הוא היה יחיד בין חסידי ברסלב! למה?! כי הוא חתר את הסוד! הוא זכה לידע מהסוד הזה! יותר מאתנו! וכן גם אצלינו הוא סוד, התורות של הליקוטי מוהר"ן הם סוד אצלינו, וגדולת רבינו הקדוש הוא סוד אצלינו - אף שאנו יודעים ממנו - - והליקוטי תפלות הוא סוד. כי אם לא היה סוד אז היינו לומדים התורות באופן אחר, והיינו אומרים הליקוטי תפלות באופן אחר, והיה נעשה אור כזה - שכל העולם היו רצים אחרינו! רק מה?! ישנים! לא רואים את הסוד! רבינו הקדוש אמר; "אני סוד מכל העולם"! מי שיגע יותר, ומי שמשליך את שכלו, ומבקש את האמת, ויש לו מסירת נפש, ולא מסתכל על כבודו ועל ממונו - כמו שצריך - אם היה בנמצא היום כזה, אז היה כל העולם רץ אחר רבי כזה! כן! היה נעשה רעש בעולם! אחד - אחד בעולם היה עושה רעש!... ואצלינו הוא גם כן סוד - - אצל העולם זה סוד יותר, אבל גם אצלינו זה סוד! כי אם לא היה זה סוד, והיינו לוקחים את הליקוטי תפלות, ולילך לעשות התבודדות, ולעשות מלחמות בעקשנות - שנצא מהעולם הזה, מתאוות העולם הזה!! - - כשיש תפלות כאלה ותורות כאלה - איך יכולים לימשך אחר העולם הזה?! נו, רבי ישראל - כל יום מחמישים שנותיו היה חידוש! למה?! כי הוא הרגיש את הסוד! הוא הרגיש את התורות של רבינו, ואת התפלות, וכל דיבור מרבינו - כי עזב את שכלו לגמרי, ומסר את נפשו שיוכל לינק מרבינו! (השואל; הכלל שצריכים לצאת מהבלי העוה"ז כדי שנוכל לזכות - - אה! אה!!! כן כן! זהו הכי קשה מהכל! (השואל; מה עשה רבי ישראל שיזכה לכל זה? - שיזכה לכל זה?! הוא עזב את השכל! הוא זכה לאמונת חכמים ברבינו הקדוש שהיה ענין אחר לגמרי! * מוהרנ"ת זצ"ל לרבינו הקדוש היה לו הרבה תלמידים, גדולי עולם. אצל רבינו היה תלמידים שהיו בעלי מקובלים, הם היו צדיקים וקדושים, אנשי אמת, שונאי בצע! זה לא רואים - זה רואים רק אצל רבינו הקדוש! הוא יכול לעשות כזה! אבל אף-על-פי-כן לעומת רבי נתן - - אף אחד לא היה כמו רבי נתן! לרבינו היה תלמיד "רבי אהרן ברסלב'ר" - רבי אהרן הרב של ברסלב, שרבינו הקדוש אמר עליו גדולות כאלה - אבל אף אחד לא היה כמו רבי נתן! זה היה "רבי" עם "תלמיד" מששת ימי בראשית - שרבי כזה עם תלמיד כזה עדיין לא היה בעולם! לרבינו הקדוש היה תלמידים - - רבי יודל (מדאשיב זצ"ל הוא היה איש מופת, הוא היה בעל מקובל, אבל רבי נתן היה - - מה שאנו רואים מכל זה - שרבי נתן הציל אותנו, הוא ידע מרבינו יותר מכל התלמידים, ועבר עליו הרבה, והוא זכה שהוא עשה ספרים כאלה - כל דיבור שלו מציל אותנו! - - המכתבים, ה'עלים לתרופה' - כשאני לוקח את ה'עלים לתרופה' אני לא יכול להתאפק - אני לוקח אל הפה ונושק ונושק.... זה מציל אותי! כל דיבור - מכל מכתב! * * * (רבי ישראל בער שואל את אחד הנוכחים; האח שלכם, דיברת עמו משהו? האם נעשה עמו איזה שינוי בההתקרבות? ומשיב; קצת, מסתמא איזה משהו קצת נו, זה לא הולך בפעם אחד! כשהמח מורעל - אנחנו מורעלים עם התנגדות - כזה. אני היה לי נסים - אני נתגדלתי מקטנותי בקרלין, אצלי היה קרלין עולה על הכל - רבי מוטל (קסטלניץ - סלונימער זצ"ל, הדיין ומנהיג חבורת חסידי סלונים בטבריה היה לי כמו אבא, ואני החזקתי אותו כמו מלאך, הוא ג"כ היה חידוש, הוא היה למדן גדול, ירא שמים. האכילה שלו לא היה כאדם פשוט. השינה שלו - תמיד כשהתעורר מהשינה הוא צעק עם קולות להשם יתברך - כדי שיתעורר. והוא רק למד, לא ידע מרבינו, הוא עדיין היה מתנגד. נו, היה לי נסים - - * * *
When I heard R' Yisroel say Psalms or prayers, I pondered, “How is it possible for me to attain this?! How can one achieve it?! My eyes were blackened – how does one reach this?! To such a kind of devotion?! To such a kind of life?! How?! Now I see that – it is possible! One must just believe! - From where did he become like this?! From Rebbe'n! Nu, whoever wants, receives from Rebbe'n! According to his will, according to his life!…. ## Segment 17
‏‏אישי ישראל עברית
It is not relevant to say, “Once there was R' Yisroel” - or other novelties from our fellow chassidim – such holy (-said in Yiddish) people, such holy (-said in Hebrew) people, like the holy Rebbe [makes with] his men. Certainly there are levels, however the smallest (*see Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 314 – the lowest of my men I bring him in the way of a very great tzaddik) – according to his will, according to his mesiras nefesh (-self sacrifice), and according to the adherence to the holy Rebbe! ## Segment 18
סיפור התקרבותו - - הקב"ה רצה שאתקרב לרבינו, אז עשה סיבות כאלה שיהיה נודע לי מהספר (השתפכות הנפש - מהספר עשיתי התבודדות, וראיתי פלאות כאלה - שאי אפשר לספר בפה - ראיתי פלאות! הייתי גונב את עצמי לשדות עם הספר, רציתי למלט את נפשי. אז עשיתי מה שכתוב שם, וראיתי כזה - שידוד הטבע! שידוד הטבע! הייתי לומד בספרים - ספרי חסידות, ספרי מוסר, כדי להציל את נפשי. אבל מה שראיתי כאן לא ראיתי בחיי! הקב"ה הראה לי - הקב"ה רצה שאתקרב לרבינו - שאני מוכרח להתקרב לרבינו, אז נעשה מכל ההתנגדות - אין ואפס! ראיתי את רבי ישראל (קארדונער זצ"ל - אז ראיתי שזה ענין אחר לגמרי! זה עולם הזה - וזה עולם הבא! שני הפכים לגמרי! * וכן אחר כך - - רבינו הקדוש אמר; להתקרב אלי הוא דבר קשה מאוד! צריכים להתנקות מהכבוד ומהבלי עולם הזה! להתקרב עם בטן מלא - בגאות - אכילה ושתי' - עם כסף?! האדם מסובב תמיד עם מניעות - זה הכל מניעות להתכלית האמת! נו, ראיתי שהקב"ה מרחם עלי - - זה פלא איך שיצאתי - - כבר החלטתי שאני לא אהיה חסיד ברסלב! אני ילמוד בהספרים - אבל לא להיות ברסלב'ר!... אבל השי"ת ריחם עלי, וזכיתי לראות מה שנעשה פה - רק שמעתי מרבי ישראל תפלה, או דיבור, הנהגה שלו, או המצוות שלו - - אז ראיתי שהעולם ישן! פה זה המקום! פה זה המקום שיש מה לראות - שיכולים להתקרב אל השי"ת באמת - רק פה! ובודאי - אז עדיין לא ידעתי כל מה שאני יודע עכשיו. ככל מה שחולף זמן אני רואה מה שנעשה - איך שהעולם נראה - ואיך שרבינו - - כן. אבל העיקר - מה שהכרתי את רבי ישראל! * הכרתי עוד מהזקנים, הכרתי את רבי שלמה וקסלר. הוא היה כזה חידוש - הוא היה - - רבי חיים זוננפלד [גאב"ד העדה החרדית] היה לו דרך ארץ מלפניו! רבי שלמה היה הנשמה שלו, הוא היה נוהג בו כבוד! רבי שלמה רבי שלמה! * כל זה עולה פלא! עולה פלאות! פלאי פלאות! - איך זה שיצאתי ממצרים?! איך זה שיצאתי - איך זה שזכיתי להתקרב לרבינו?! הייתי עושה מעשים כאלה שהיו ממש - כזה אכזריות. האבא שלי היה סגי נהור (- עיוור, ועני, היה אדם מדוכא. סגי נהור זה - רחמנא ליצלן - יש אדם חולה - או שהוא חי או שהוא מת, וזה - חיי צער - חי ואינו יכול לראות?! ואבא ביקש ממני כל כך - הוא נתן לי רשות שאני יכול לבחור באיזה חסידות שאני רוצה - מה שלבי חפץ - רק ברסלב לא! לא הייתי צריך לעשות כזה עסק, ולא להגיד לו - "אבא, זה לא יכול להיות, אני לא יציית לך"! ציערתי אותו מאוד. יתכן שזה היה ריבוי אור, הייתי צריך שיהיה לי שכל, ולא להגיד ככה, בבחינת 'גירא בעינא דשיטנא', לא הייתי צריך להגיד "זה לא יכול להיות בשום אופן", "אתה לא תפעול אצלי כלום" וכדומה. הייתי צריך שלא לעשות כזה עסק, לשמוע אל מה שהוא אומר לי, ולענות לו; "אני אראה", "אני אחשוב", "שיהיה תלוי לעת עתה" - לא! אני הייתי כזה - - אבל אף על פי כן - בדיעבד זה היה טוב. וכל העולם, והמשפחה, וכל העיר, ראו איך שאני אכזר כזה, איך שאני לא שומע לאבא ולאמא, ואיך שאני לא מסתכל על כל העולם - וזה היה קידוש השם גדול. * - ואחר כך, בזמנו של רבי ישראל - הוא היה בטבריה, הוא היה ה'כתר' שלנו, הוא היה ענין אחר לגמרי - - כמו שרבי נתן שר לעצמו, בעת שהמתנגדים רצו להרגו - - הוא נסע לחתונת בנו, והמתנגדים נודע להם כי רבי נתן מגיע, אז יצאו לקראתו מחוץ לעיר, ורצו להורגו. ורבי נתן החביא את עצמו, ואחר כך רבי נחמן טולטשינר חיפש אותו - הוא נסע עם רבי נחמן טולטשינר, ורבי נחמן ראה מרחוק איך שרבי נתן - שם במחבואו - איך שמרקד ושר בשמחה גדולה; "רבונו של עולם, גדולתינו ותפארתינו יתגלה לעתיד לבוא, כשיבא משיח"! עומדים כאן אנשים שרוצים להורגו - היתכן, הוא הולך לחתן את בנו! איפוא שמעו דבר כזה - שאבא ההולך לחתן את בנו - אפילו הגרוע ביותר - שיבזו אותו כל כך - שירצו להורגו?! ורבי נתן היה צריך להחביא את עצמו, ועזב את העגלה, והחביא את עצמו באיזה מקום ביער, ורבי נחמן טולטשינר הלך לחפש אותו, ומצא אותו עומד ומרקד; "גדולתינו ותפארתינו יתגלה לעתיד לבוא, כשיבוא משיח"!... * נו, ואנחנו זוכים כאן בעולם הזה - הגם שזה לא ממש איך שצריך להיות - אבל זה גם כן קידוש השם. כל נפש שמגיע לרבינו הקדוש הוא קידוש השם - אחר מחלוקת שכזה, אחר הסתרה שכזה. מי שרוצה - - רבינו הקדוש - איך שהוא, רבינו הקדוש מחפש עצות, תחבולות, איך למשוך אותנו מכל הבלי עולם הזה האלו. זה ענין מיוחד! זה לא כמו שצריך?! זה לא כמו רבי ישראל?! אבל נעשה מזה - - סוף כל סוף מרויחים מכל זה! * הנה מגיע ראש השנה - הרבה יהודים מגיעים לרבינו בשביל תיקון - בראש השנה. אני חושב שבשנה הזאת - מי יודע אם יהיה מקום - אפילו רק לעמוד! כבר מלפני שנה, שנתיים, דיברתי עם יהודים שבאו לכאן על ראש השנה, שאלתי אותם; מי קירב אתכם? מאיפוא שמעתם? ענה; אף אחד לא קירב אותנו! לא שמענו מאף אחד! קנינו את הספרים - - בחיי מוהר"ן ראיתי איך שרבינו הקדוש מדבר על הראש השנה שלו, אז באתי לראש השנה! מהחיי מוהר"ן בא לראש השנה! מהליקוטי מוהר"ן בא לראש השנה! מהליקוטי תפלות בא לראש השנה! יש תפלות לראש השנה - צריכים כבר להכין את עצמו לראש השנה - צריכים כבר להגיד את התפלות על ראש השנה, שנזכה לדעת מראש השנה - שמגיע ראש השנה! * רבי ישראל עליו השלום תמיד בער כאש להשם יתברך, אבל 'אלול' היה ענין אחר לגמרי! זה עבר על הכל - ענין אחר לגמרי! את ה"וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו" בער! אש בוער! הוא היה במירון, וההתבודדות שלו, כל העבודות שלו - ב'אלול' היו אחרות לגמרי מכל השנה! אש אחר! הוא תמיד היה אש, זה אני ראיתי! * וברוך השם, רבינו הקדוש אומר - כשמתקרבים אל הצדיק ביגיעות ובטירחות אז זוכים לקבל מהצדיק יותר! העיקר הוא מהיגיעות והטירחות! אז פה אני הייתי הגיבור מתוך החסידים גדולי עולם, כן. אני הייתי תמיד עמהם. נו, פתאום... מה קרה פה?! נמצא רבי ישראל אחד, יהודי עני - - והקב"ה סיבב שאני יזכה לישאר אצל רבינו הקדוש. * שם בטברי' היה זקן אחד, קראו אותו 'רבי לייזשקא', רבי אליעזר הכהן, ומחמת חביבות קראו אותו 'רבי לייזשקא', הוא היה אז זקן בן תשעים, היה לו [גיבן?], הוא סחב את עצמו ככה. הוא הלך לביתו אחר ערבית מאוחר מכולם. נו, מבית-הכנסת עד לביתו, טברי' זה לא עיר גדולה, מהבית-הכנסת עד לביתו לא היה רחוק כל כך. נו, אבל הוא פסע לאט, אז אני הייתי נושא אותו, הלכתי ביחד עמו, שלא יפול. אז אחרי ערבית, מאוחר בלילה, הרחוב כבר היה ריק מאיש. ואני שפכתי לפניו כל לבי, רציתי לשמוע ממנו דיבורים שיועילו לי - ליהדות - ליראת שמים. והרבי לייזשקא הזה אמר לי על רבי ישראל - שהוא משהו כזה, חידוש! כן, רבי לייזשקא - - * [- - רבי ישראל היה שתי פעמים בארץ ישראל, פעם אחד הוא בא, בפעם ראשון, היה פה כמה שבועות, הוא בא כדי ללכת ארבע אמות בארץ ישראל, אבל הוא חזר לחו"ל. בפעם השנית הוא בא כבר להשתקע, אז הוא התגורר בירושלים, אבל הקב"ה סיבב סיבות שיצא מירושלים ובא למירון!...] * ורבי לייזשקא הראה לי התקרבות גדול, הוא אהב אותי - יהודי כשר אוהב תמימות. ובכל הדרך דיברתי עמו, ואחר כך כשהגיע לביתו הוא הכניס אותי לבית שלו, הוא ישב אצל השולחן ודיבר עמי - - * - וכל זה היה לפני שהתקרבתי לרבי ישראל, כשנתקרבתי אליו הייתי בן שבע עשרה שנה. ומקודם שנעשיתי בר מצוה עד שנעשיתי בן שבע עשרה שנה היה לי עסק - היה לי חיים כזה, לא ידעתי כלום מרבינו. ופתאום הקב"ה ריחם עלי, ונעשה בריאת עולם! מצאתי את ההשתפכות הנפש באשפה, אני לוקח אותו לזרוק אותו בגניזה. קודם שזרקתי בגניזה אני רואה שהשם של הספר הוא "השתפכות הנפש"! ואני למדתי אז הרבה ספרים, ספרי מוסר, והרבה ספרים של צדיקים. נו, אני עדיין לא שמעתי ולא ראיתי ספר עם שם כזה, אז חשבתי שאסתכל בפנים לראות מה זה, אולי זה טוב בשבילי. הסתכלתי - מקודם ראיתי שהשם של הספר הוא "השתפכות הנפש", אבל תיכף כשהסתכלתי בפנים, רק שמתי עין על הדף שפתחתי - זה היה בלי כריכה - אז ראיתי שזה השגחה - שזה טוב בשבילי! הייתי נוהג לקחת את הדפים של הספר, ולצאת בין השדות, כי הישיבה היה עומד בין שדות, וראיתי מה שראיתי - נו, ואז נודע לי שהדפים האלו הם מספרי ברסלב שאסור להסתכל בהם... - ראיתי מה שנעשה פה - ראיתי הדפים מה שיש בהם, איך שזה הציל אותי. נו, הקב"ה סיבב שנודע לי - - - - - אז אמרתי לו שבשבילי זה טוב! זה לא העסק שלך! בשבילי זה טוב! (אז הוא אמר כן?! אתה חוצפן כזה?! עז פנים כזה?! אז הוא קרע את הדפים ממני, ולקח אותם, ונשארתי יתום - בלי הדפים! נו, תציירו בעצמכם - איזה תענוג שהיה לי מהדפים האלו - והוא לקח אותם ממני - הוא לקח ממני את הנשמה! אבל נודע לי - מההתקרבות לרבינו - שזה מספרי ברסלב שאסור להסתכל בהם... אז התחלתי לחקור בין החסידים - היו שמה יהודים יקרים, יראי השם, חסידים, אז שאלתי מה זה?! סיפרתי שמצאתי ספר שהציל אותו יותר מכל הספרים, והנה בא פלוני אלמוני ואומר שזה מספרי ברסלב שאסור להסתכל בהם - מי הוא זה הברסלב'ר? מה זה ברסלב? הוא [- רבי לייזשקא] ידע, והוא אמר לי - היה צדיק גדול וגאון קראו לו 'רבי נחמן מברסלב'! שאלתי אותו אם הוא כזה גאון - כזה צדיק, למה הוא אומר שאסור להסתכל בספרים שלו? ענה; היה מחלוקת עליו, ואני אומר - הוא המשיך - לדעתי אין צריך להסתכל על המחלוקת - אנשים כערכינו - - ! כן, כך הוא אמר... אז סיפרתי לו איך שהוא קרע את הספר, והוא רגז על זה. אבל באמת הוא היה מיחידי סגולה - רק אחד שסבר שאסור לחלוק על רבינו רבי נחמן, כן. אבל הרוב - כולם - היו מתנגדים. ואני כבר לא היה לי את הספר, אבל נודע לי שיש דבר כזה 'ברסלב'! מקודם לא הייתי יודע בכלל שיש בעולם חסידות כזה בשם 'ברסלב', ואז נודע לי שיש דבר כזה - - נו, ואני כבר טעמתי את הטעם של הספר, הייתי יוצא לחוץ - בלי הספר - הייתי יוצא להתבודד בין השדות, כי הישיבה היה עומד בין שדות. הייתי יוצא לחוץ, והייתי מתחנן ובוכה לפני השם יתברך - - נתתי לו הודאה על שהזמין לי את הספר הזה, ושעכשיו שוב אין לי - והייתי מתחנן; רבונו של עולם, רחם עלי שאזכה שיזמין לי - ספרי ברסלב - וחסידי ברסלב! כך התחננתי לפני השם יתברך. נו, אנשים כערכינו - - אני מתחנן, מי יודע - - אבל אני ראיתי את הפעולות של התפלה, אז ראיתי - לא ארך הזמן - והיה רבי ישראל ברסלב'ר [כך קראו לו העולם, וכך כתוב על המציבה שלו...] - היה יושב במירון, וכל עבודתו היה בהצנע, במירון יש התבודדות, תורה ותפלה. אבל הוא היה יושב שם לבד, הוא היה בגן-עדן, היה עוסק שמה בעבודת השם - על פי התורות של רבינו - עם התפלות, עם ההלכות. נו, הוא היה בגן עדן. מאיפוא נעשה רבי ישראל - אם לא מהדיבורים הקדושים?! אם לא מהתורות, מהתפלות, מהספרים?! נו, אם היה נותנים לו כל הון דעלמא, לא היה עוזב את מירון ולנסוע לטבריה - - איך מוציאים אדם כזה ממירון לטבריה - לישראל בער?! איך זה יכול להיות?! נו, הקב"ה הוא כל יכול, הוא רצה שאני יהיה לי את רבי ישראל בטבריה, אז הוא גמר את שלו! הוא הוציא אותו מצפת, והביא אותו לטבריה! ואז עדיין לא היה מוניות, היה חמורים, והקב"ה סיבב סיבות שרבי ישראל כבר נסע לטבריה - הוא לא רצה לנסוע - אבל הקב"ה גמר את שלו, והוא נסע לטבריה! הוא הגיע לטבריה, ותיכף מהחמור - הקב"ה סיבב - שהכניסו אותו אל הבית שלנו, הוא בא ביום חמישי, ואנחנו התחלנו לאפות באותו השבוע ביום ראשון לחם בשביל למכור. נו, הוא היה צריך ללחם, ואצלינו נשאר לחמניות. הוא פגש איזה קרוב משפחה שלנו, והלה הכניס אותו אצלינו, ולנו היה בית עם עוד ילדים, גדולים וקטנים, והקב"ה סיבב שאני הוצאתי לו את הלחמניה, ותיכף שראיתי אותו - ראיתי כזה צורה, לא מעולם הזה! חשבתי שהוא מהל"ו צדיקים - - אני התחננתי לפני הקב"ה שיזמין לי מישהו שיוכל לעשות לי טובה ביהדות - ביקשתי על חסידי ברסלב, והנה שלח לי מהל"ו צדיקים... וככה נעשה בריאת עולם! וככה נעשה ממין הסתרה שכזה - - היה כזה רחוק שרבי ישראל יבוא לטבריה - לעזוב את מירון ולנסוע לטבריה, אבל הקב"ה רצה כך - - "כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד"! והוא גמר את שלו! הוא הביא את רבי ישראל לטבריה - תיכף להבית שלנו, ונעשה מזה בריאת עולם! * וכמו כן אנחנו צריכים ליקח מזה לימוד, להיות מסור לרבינו ככה, ככל היותר, שזה כל התכלית שלנו! הכסף לא כלום - - לא! וכן כל דיבור מרבינו הקדוש, כל ענין של רבינו הקדוש - צריכים להוציא מזה - - שצריכים להיות מסור לרבינו! אנחנו צריכים את רבינו הקדוש כמו שצריכים את הנשמה! ואין להסתכל על העולם! וצריכים לשמוע לרבינו ולעשות כמו שהוא מצוה, ולא להיות חכם - רק כמו שרבינו מלמד אותנו! אין אנו צריכים לשכל שלנו, לא צריכים לכלום! הכל מוכן! רבינו הקדוש כבר הכין לנו את כל מה שאנו צריכים! מה שכל יהודי צריך, מה שהוא צריך לכל יום ולכל עת - כל ימי חייו! כל מה שהוא צריך - כבר הכין לנו הכל - רבינו הקדוש! רק מה?! לא משימים את הלב! רוצים רק את השם - להיות ברסלב'ר וזהו! ברוך השם שאני ברסלב'ר!... נו, צריכים להיות כזה ברסלב'ר - - * * * - - כל דיבור הוא נחל נובע, כל דיבור מרבינו הוא נחל נובע - כל ענין הנמשך מרבינו הקדוש. נו, רואים פלאות יוצאים מרבינו הקדוש, כי לפי מה שרבינו הקדוש הוא כזה מתנגד על כל החכמות ועל כל הפילוספיא והחקירות, והחכמות ולשונות - מה שכל העולם משוקעים בזה, אז לא היו צריכים העולם לדבר ממנו כלל! אין עם מי לדבר! הוא מתנגד - - כמו המדינה של עשירות - הוא מדבר נגד האמונה שלנו! - - בודאי הוא הבעל תפלה!... * * *
Parnasa [-Livelihood] ## Segment 19
נוסחאות וניגונים מאנ"ש [בתוך שיחה מניגוני אנ"ש, מנגן 'אנא בכח' כמו שנוהגים לשיר בחנוכה כל תיבה ז' פעמים. ואח"כ 'במוצאי יום מנוחה' ו'חדש ששוני' שמנגנים במוצאי שבת. ואח"כ מדבר מהפיוט 'אדיר איום ונורא']; "אדיר איום ונורא" - - זה ידוע, מסתמא גם היום מנגנים ככה, זה בכוונה. זה התעוררות גדולה, מובא בהמכתבים - רבי נתן היה פעם בתקופת המחלוקת בטירהוביצה, ואז ניגנו ניגון זה; (מנגן; "אדיר איום ונורא, בצר לי לך אקרא, ה' לי ולא אירא - לי ולא אירא". זה ניגון של התעוררות מאוד, זה היה בתקופת המחלוקת, רבי נתן היה בטירהוביצה, הוא כותב שרקדו עם ניגון זה, כן; "אדיר איום ונורא, בצר לי לך אקרא", הם היו "בצר" - רבי נתן ואנשיו היו בסכנות גדולות, ואכן הרבה נפלו בהם, לא הלכו לרבי נתן - הם נתייראו, היה כמה שמסרו נפשם, לא הסתכלו על כלום - הלוא צריכים פרנסה?! - אין כח בעולם שיוכל להפריד, אבל אז היה ככה - - (ממשיך לנגן הפיוט הנ"ל. אה, "פדה עמך מעזים" - עזי פנים כאלו - פדה עמך מעזים - בטירהוביצה רקדו הרבה על "פדה עמך מעזים"... * (מנגן בתנועה שמנגנים היום על שני חרוזים האחרונים של "שב ה' את שבות יעקב" וכו' ו"תתן אמת ליעקב" וכו'; אמר ה' ליעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין. [תרגום; אמר ה' ליעקב - כן אבא כן, כן אבא כן, אל תירא עבדי יעקב - לא אבא לא, לא אבא לא, הלוא אין לנו מורא מאף אחד, רק ממך לבד]. בחר ה' ביעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין - - אני זוכר, היה לנו התעוררות כזה, לא נעשיתי עייף, כל קטע עוד הפעם; לא - לא - [לא אבא לא, וכו']. זה קבע בי אמונה כזה, אמונה ושמחה כזה - (מנגן; אל תירא עבדי יעקב, ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין! גאל ה' את יעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין! גאל ה' את יעקב - איי איי איי - השי"ת גואל אותנו בכל דור ודור - עם הגואל צדק, הגואל האמתי, גאל ה' את יעקב! (מנגן; גאל ה' את יעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין - מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין! הניגון הזה הוא כמין התבודדות - "אין לנו מורא מאף אחד רק ממך לבד"! ככה צריכים לדעת כשמדברים עם השי"ת, זאת אומרת; עדיין אין אנו מחזיקים בזה, אנחנו רחוקים מזה, אבל מתגעגעים לזה, ואומרים אותו בפה; "אין לנו מורא מאף אחד רק ממך לבד"! * * *
By the holy Rebbe'n someone once complained about parnasa – he needed parnasa. So the holy Rebbe said, “How does he have a heart – is there nothing more to worry about just over parnasa?! (*see Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 240: “I don't know how you have such a heart to confuse me with the vanities of this world…” see there). And he said – that bread and cucumbers is a good meal! Meaning – eat what is absolutely vital. A piece of bread with a piece of cucumber! Necessities! Nu, so what?! Over necessities one doesn't need to be involved – one doesn't need to spend so much time, so many worries – a piece of bread with a cucumber!… But nebach so it is with everything – housing, with clothing. ## Segment 20
התבודדות איי איי איי - אוי צריכים להיות חזק, אוי ויי, צריכים להיות חזק בהתבודדות, ובכלל בכל ההנהגות - בכל התיקונים שרבינו הקדוש הביא לעולם. כל דיבור שיצא מפי רבינו הקדוש צריכים לראות - צריכים להיות גיבור גדול לקיים אותו - שנאחז בו. למשל, אז בזמן רבי נתן היה מתנגדים גדולים, ואפילו היום שאין התנגדות גדולה כמו אז, אבל עדיין יש כוחות, מניעות מאחרים - ומעצמו. המוח הוא רחוק, מרגישים שבור, מרגישים רחוק, מרגישים מיואש. אחרי כל זה - אם רבינו צעק כל כך; "זייט אייך נישט מייאש" ["אל תתייאשו"] אז היא ככה! צריכים להיות חזק! אם רבינו הקדוש אומר "זייט אייך נישט מייאש" - אז דוקא מתגברים הכוחות הכי גדולות שאכן נתייאש!... אז צריכים להיות גיבור גדול! כל דיבור שיצא מפי רבינו הקדוש תלוי בזה כל הגאולה שלנו, כל התקוה שלנו, כל התיקון - בזה ובבא! במילה הזו שרבינו הקדוש אמר; "זייט אייך נישט מייאש" - יש בזה לכל היהודים עיקר התקוה! הטובה! - זהו זה! שלא להתייאש! ודוקא זה קשה מן הכל. אומרים אותו, ורוקדים... ועדיין מתייאשים! זה כמו קליפה - השם יצילנו - כמו דיבוק שמתדבק אל האדם ואין מניח אותו לנוח! הוא רוצה רק להפיל!... * וכן בהתבודדות, הולכים להתבודד - מאיפוא אנו יודעים מהתבודדות? וכי העולם יודעים מהתבודדות?! רבינו הקדוש הוא אמר לנו ההנהגה של התבודדות! שמשך שעה אחד נהיה - מתים מן העולם! שנלך למקום מיוחד - - פתאום נעשים כמת!... נו, דבר ראשון; זה קשה, שזה נראה כמו דבר קל - לילך ולשפוך שיחתו לפני השי"ת?! לא עושים מזה חיוב כל כך. אם רבינו הקדוש אמר את זה לנו - צריך להיות חיוב גדול כמו תפלין! כמו כל מצוה! כי רבינו הקדוש ידע שזהו התיקון שלנו בזה ובבא, כל הגאולה שלנו! מילה אחד; "התבודדות"! ואחרי זה - כבר לוקחים את עצמו, וכבר הולכים להתבודד, ומגיע למקום שהולך, ורוצים לדַבֵּר קצת, רוצים להשיג משהו, להרגיש משהו - כדי שאשוב מדרכי הרע, וכדומה - כל מה שרוצה להתפלל - - רבינו הקדוש ציוה להתפלל אפילו על כפתור שחסר לו! לרבי נתן היה חסר לו כפתור, רבינו הקדוש ציוה שילכו במלבושים נקיים, שלא יחסר כפתור, שלא יהיה קרוע. היה חסר לו כפתור, אז רבינו הקדוש דיבר איתו מהכפתור, ענה לו כי אין לו מי שיתפרו בבגדו, אמר לו [רביה"ק]; "צריכים לבקש מהשי"ת על זה! גם על דבר קטן כזה"! נו - ואנחנו לא מוכנים לזה, לא זוכים לראות שנקיים את זה. על כל פנים, כשכבר באים להתבודד - אז נעשים כמו אבן; אני לא יודע! שכחתי לגמרי איפוא אני בעולם! אני לא יודע כלום! כמו אבן! נו, צריכים להיות חזק, ולהגיד; "רבונו של עולם", "רבונו של עולם", ועוד הפעם - "רבונו של עולם". אצל העולם דבר זה הוא - לא יכולים להבין אותו, לא יכולים לעכל אותו! במקום להתבודד ישב וילמוד!... זה היפוך מהעולם! - וזה דבר קל מאוד!... זה לא לישא אבנים - לישא איזה משאוי!... ואותו השעה של התבודדות, כל שכן בלילה ובשדה - - נו, אפילו אם ילך בחצי הלילה לעשות התבודדות - - חצות?! על זה מתגבר הבעל דבר בלי שיעור! בין על הקימה, ואפילו כשכבר קמים נמצאים בחושך, לא יכולים לפתוח את הפה. רבינו הקדוש אומר; יכולים לשפוך שיחתו בחצות כמו התבודדות! יכולים לשפוך שיחתו לפני השי"ת בכל דיבור מחצות! וכן מתהלים! ואצלינו - התהלים וכן החצות - רדום!... אבל אם חזקים בזה, ולא זזים - - אני לא מפסיק! שעה אחד על השעון! אני צריך לעמוד שעה אחד! אני אגיד איזה דיבור, אני יתגעגע להשי"ת שיתן לי דיבורים - אני צריך לעמוד משך שעה! * וכן הוא בכל דיבור של רבינו הקדוש! ואנחנו לא - - מקבלים אותו כמו איזה ענין של חסידות - לא! כל הדברים שיצאו מפי רבינו הקדוש - זה מה שנתן לנו רבינו הקדוש, זה מתנות כאלו - לא יודעים מה זה! אבל אם חזקים בזה - - למשל, רבי ישראל (קארדונער זצ"ל - האם לא היה אצלו אותו דבר? היה לו גם כן - - הגיע לו בקושי! התבודדות - כל הנהגה של רבינו הקדוש, כל עבודה מעבודת השם - כל דבר שבקדושה מגיע בקושי! אבל זה שנתקשר עצמנו אל רבינו הקדוש - לעשות כל מה שרבינו הקדוש מצַוה - העולם הם ההיפוך! מה זה?! ללכת בשדה בלילה?! התבודדות?! לשפוך שיחו לפני השי"ת?!... נו, אפילו חסידים - ליטאים אין מה לדבר - אבל אפילו חסידים לא יודעים כלל מזה! כי הוא סתום ונעלם מכל העולמות! אפילו צדיקים גדולים, צדיקים גדולים! אבל לעומת רבינו?! אפילו לא - - - כקליפת השום! אפילו הצדיקים הכי גדולים - אמיתיים! משקרנים לא מדברים כלל, מדברים מצדיקי אמת! אבל לעומת רבינו הקדוש - אם היו יודעים מהסוד של רבינו הקדוש, היו נעשים כמו רבי נתן - היו רצים אחר רבינו הקדוש שידריך אותם, שיביא אותם! כי רבינו הקדוש מלמד אותנו דרך - לא לעמוד! לא עומדים! אצל העולם מתנהג ככה - אפילו חצות, או בהשכמה, נו, הוא מתנהג כן כל השבעים שנה, אין אצלו; פחות - או יותר. זה מין קביעות - תורתך קבע, קביעות! הוא רגיל בזה שצריכים להתפלל!... לא! אני ראיתי איך שהעולם מתפלל - ואיך שרבי ישראל מתפלל! הוא היה יחיד! * ואני נתגדלתי בין חסידים, אנשי מעשה, יראים, נו - אבל זה הוא דרך חדש, הדרך של רבינו הוא דרך חדש, הולכים לעשות התבודדות - זה דרך ישן, אבל רבינו הקדוש אמר; אני הורדתי לעולם שערי תפלה כאלו שלא היו עדיין מיום בריאת העולם!... כמדומה לי שזה כבר נדפס. ככה אמר רבינו - שהוריד שערי תפלה כאלו שלא היו עדיין בעולם!... נו, רואים את ה'ליקוטי תפלות' - נראה, ניקח כל התפלות שהיו בעולם מיום בריאת העולם, אם יש תפלות כאלו כמו הליקוטי תפלות!... איי איי איי, ומאיפוא לקח רבי נתן את הליקוטי תפלות? הכל מרבינו! רבינו הקדוש ציוה אותו כן! וכן הליקוטי הלכות, החידושים שלו - כל מה שרבינו הקדוש הסמיך אותו... * [חוזר לענין ראשון, להניגונים שקיבל מרבו רבי ישראל זצ"ל] [בסידור כתוב (בפיוט 'אליהו הנביא' שאומרים במוצאי שבת; "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי". אבל הוא אמר בהיפוך, הוא אמר; "אליהו הגלעדי - אליהו התשבי"! רציתי לשאול אותו ולא שאלתי - מה זה השינוי. (מנגן כמה מהחרוזים של הפיוט אליהו הנביא. אולי צריכים להגיד כמו שכתוב בסידור, שלא יהיה שינו. הוא אמר ככה, מעולם רציתי לשאול אותו למה הוא משנה, ולא שאלתי, ועד היום איני יודע מה זה]. כן הוא תמיד, כשהאדם חי - אז חושבים - אין לי מה למהר, חושבים שעדיין יש זמן. חולפים ועוברים שנים, ולא זוכים אל מה שצריכים... * * *
The Rav of Tcherin (-a disciple of Rabbi Nussun, author of many Breslov books) – was such a gaon (-genius) and such a tzaddik, I heard that he lived in his house like the biggest pauper! With necessities! With great constriction! Yeah. He had good money, he was a gaon, he was the head of the court (-bais din), yeah. And he could have lived however he pleased. No! He lived in a house like a poor man, with necessities! Yeah. # Fires of Israel - Part 11 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/11/ # Fires of Israel - Part 11
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/11 ## Segment 1
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד רבינו הקדוש אינו מניח אותנו להיות בעצבות. "עצבות ועצלות" הם שני מזיקים כאלו - - ולדאבונינו נופלים בין בעצבות - ובין בעצלות... ועל כן אין לנו חיות ביהדות כמו שצריך. ויותר מזה, רבינו הקדוש הזהיר אותנו; לא רק - שלא נהיה בעצבות ובעצלות, רק - להיות בשמחה! כמו שכתוב בסיפורי מעשיות - שהמלך אמר לו; אני חוזה בכוכבים שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה לך עצבות - רק תהיה בשמחה! קודם כל - עצבות - זה לא, רק מה? להיפוך - יותר מזה - שיהיה בשמחה! נו, רבינו הקדוש אומר - רק להיות בשמחה תמיד. נו, אם כן זהו מצוה! רבינו הקדוש מדבר כל כך משמחה, ורבי נתן בליקוטי הלכות, ובליקוטי עצות, מה שרבינו הקדוש מדבר בשיחות הר"ן - - בשיחות הר"ן יש שיחות משמחה כאלו, שכמדומה שכבר אי אפשר - - איך יכולים להיפרד מזה?! נו, והבחירה הוא כל כך גדול, ולא יודעים - - רבינו הקדוש הוריד את זה לדרך! *
I saw, HY gave me, that I have no talents, I have no talents, and HY wanted it that way, and I was not content, I had a question on HY – Why didn't you give me to be smart, then I could have accomplished something – then I could have drawn close more people. Nu, it is all nonsense! All the questions – Does a person know what gilgul (previous life) he was?! - What he must fix in the few years on this with world?!… ## Segment 2
התבודדות כשאין לו דיבורים התבודדות, טוב - יכולים פעם - כשלא הולך לו אזי עושים פעם התבודדות, אבל כל יום למשך שעה?!... רבי שלמה וקסלר היה איש קדוש ותלמיד חכם - תלמיד חכם אמתי, ואני ראיתי אצלו כזה - כזה 'מאמין' - כזה 'אמונה' שהיה לו - התפעלתי ממנו! אני ראיתי אותו, אז ראיתי שאני עומד בחוץ לגמרי! שמעתי האמונה שלו, נעשיתי בטל לגמרי! ורבי שלמה אמר לי שהוא אינו יכול לעשות התבודדות!... אין לו דיבורים!... נו, גם אני באותו הצרה... אבל אני הכרתי יהודי שהיה לו התבודדות, עם כל כך דמעות, עם כל כך דיבורים, שהיה צריך להכריח את עצמו להפסיק, היה צריך לילך להתפלל!... זאת אומרת - הגמרא אומרת שתפלה הוא "מהדברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם"! וכל שכן "התבודדות", לילך לשפוך לבבו לפני השם יתברך - זה לא כמו תפלה - תפלת שחרית או מוסף - - נו, לא חזקים בזה כראוי, ועל ידי זה אובדים כל החיות! זה כל החיות שלנו!... אני זוכר, רבי נפתלי כהן (מאנ"ש בירושלים, חותנו של רבי אברהם ב"ר נחמן בזוו"ש אמר לי - הייתי קובל לפניו שאי אפשר לי לעשות התבודדות, אין לי דיבורים - אני הולך, ואני כמו אבן! אז אמר לי; אם תגיד הרבה ליקוטי תפלות אז תוכל לעשות התבודדות! כי הליקוטי תפלות זה כמו 'שיעור' על התבודדות - זה 'לימוד' איך לעשות התבודדות! - הוא אמר לי; אם אתה רוצה לרחם עליך - אם אתה רוצה שתוכל לעשות התבודדות, אז תגיד הרבה תפלות! רבינו הקדוש מגלה לנו גדולת השם! ועל ידי רבינו הקדוש נודעים מגדולת השם! ובלתו - אין יודעים כלום! כן, יש דברים שנראים כדברים קלים, ולא מחפשים אחריהם כראוי, אבל הם עיקר גדול. למשל - התבודדות, זה דבר קל, אבל הוא מוכרח מאוד, ואין לו זמן... כי כשצריכים כסף - אם אבלה שעה או שתים אז ארויח - אפילו אם יש לי דבר אחר מה לעשות. נו, אבל על זה?! נו, משמע שרבינו אכן רצה שנהיה לנו שיעור קבוע בהתבודדות, בין מקום - ובין זמן! זמן - עיקר הזמן הוא חצות, אבל אם יש לו זמן אחר - שיהיה בקביעות! כשמגיע הזמן - אני עסוק!... למשל, היום - לא הייתי יודע לפני חמשים שנה מה שאני יודע עכשיו, אני מתבייש - - הליקוטי מוהר"ן, או הליקוטי תפלות - זה לא היה ככה. למה?! אם היה לי רבי ישראל - אז הייתי - - אבל לא היה לי מי - - הייתי יתום, נשארתי לבד! אבל זה לא הולך לאיבוד - הגעגועים והרצונות. ועכשיו שהרבונו של עולם נותן לי חיים - אני רואה עכשיו למפרע - איך יקָרָה היא העבודה הפשוטה, אפילו בלי חיות! ואפילו אם נדמה לי שאני עומד בחוץ לגמרי - רחוק לגמרי. *
R' Yisroel Karduner o.b.m. ## Segment 3
שמחת שבת - 'שמחת שבת', שמחת שבת ראיתי שמחה כזה! אבל אני - עד היום אני מתייגע שאהיה בשמחה! כי רבינו הקדוש הזהיר כל כך על שמחה - אפילו באמצע השבוע, אבל שבת?! שבת הלא הוא - מין דעת כזה כמו השמחה של שבת, זה 'מוחין' כאלו - מה שראיתי בעיניים, עין בעין! נו, אבל אנחנו בחוץ, זה קשה! למה זה כל כך קשה להיות בשמחה?! בשבת הלא יכולים בודאי להיות בשמחה, יש לנו גם מאכלים טובים... ואין לנו עבודה, ואסור להרהר בשום עסק ומסחר, ושום דאגה - כלום! וככה אנחנו תועים, בלי רבינו תועים! אף על פי שהוא חסיד ברסלב, אבל יכולים לתעות ככה ולישן כל השנים - ולהיות ברסלב'ר! לא משימים לב, לא מרחמים על עצמו באמת. * [חוזר לענין התבודדות בלי דיבורים כדלעיל] אז מה?! שאפילו שהולכים לעשות התבודדות - ואין לי דיבורים, ביליתי משך שעה ולא היה לי דיבורים! אמרתי רק; "רבונו של עולם"! עשיתי אנחה! וגם האנחה עצמה הוא - לא מעומק הלב כראוי, רק רדום. אני מתייגע, מתייגעים, אבל זה לא הולך לאיבוד! דוקא זה לא הולך לאיבוד! אצלינו נדמה; אם אומרים בהתלהבות, בכח, נו, זה אני מבין! אבל סתם פשוט?! נו, בודאי התכלית היא שנרגיש את החיות, העיקר הוא שנרגיש את החיות. אבל זה לא הולך לאיבוד! שום פסיעה - כשהולכים לעשות התבודדות - לא יכולתי לעשות התבודדות, אבל קיימתי את ה'שעה', שאתבודד לפני השם יתברך, שאדבר לפניו, אז כל מה שעושים צריכים להיות חזק בזה! וצריכים להאמין בזה! אם רבינו הקדוש ציוה אותנו ככה - צריכים לעשות ככה! וזהו לנו תיקון גדול! כן. וכן כל העבודות - לא ליפול! אם מרגישים שעדיין לא נטהרנו מתאות הגוף, שלא הרגנו עדיין את היצר הרע - - ויכולים להרוג אותו! בכוחו של רבינו הקדוש הורגים אותו!... - - נו, איך יכול להיות לי פנים לדבר לפני השם יתברך - לשפוך שיחי לפניו?! כשאני רואה שעדיין אני לגמרי לא כמו שצריך להיות?! כל שכן מרבינו הקדוש - מרבינו הקדוש אנו רחוקים לגמרי! אם היינו מקורבים אליו - - ככל שמקורבים אליו ביותר, וככל מה שמקיימים בפשיטות הנהגותיו הקדושים ביותר - הדיבורים הקדושים שלו - אפילו חוט השערה, דבר קל מאוד - מה שהוא מצַוה צריכים להיות חזק בזה, למסור כל המח, אם הוא מצוה לעשות ככה - - מה איכפת לי?! אני צריך לעשות ככה!... כן, ככה! וזה לא הולך לאיבוד, כל זה מצטרף יחד - - למשל, כשנתקרבתי לרבי ישראל. נו, ביום ראשון כבר הרגשתי הכל?! כבר ידעתי הכל?! ועם כל זה - מי נתן לי את הכח מיום הראשון לעמוד נגד מתנגדים כאלו - נגד צרות כאלו?! משמע מזה שהקב"ה מרחם ומאיר לו התנוצצות שירגיש כבר משהו. אבל עדיין זה לא מה - - כששמעתי רבי ישראל אומר תהלים או תפלות, חשבתי; איך יכול להיות שאני יגיע לזה?! איך מגיעים?! נעשה לי חושך בעיניים - איך מגיעים לזה?! לעבודה כזה?! לחיים כזה?! איך?! עכשיו אני רואה - אפשר! צריכים רק להאמין! - מאיפוא הוא נעשה כן?! מרבינו! נו, מי שרוצה לקבל מרבינו! כפי הרצון, כפי שהוא חי!... לא שייך להגיד; "פעם היה רבי ישראל" - או שאר חידושים מאנשי שלומינו - קדושים כאלו, כמו שרבינו הקדוש עשה עם אנשיו. בודאי יש מדרגות, אבל הקטן ביותר - - הכל כפי הרצון, כפי המסירות נפש, וכפי שמצייתים לרבינו הקדוש! *
This is a great fundamental – the humility, what one does not merit by the Rebbe'n is not bisaidehr (in order)! He is humble – but there are many types of humility…. Just like truth – there are all types of truth, so it is with every trait. ## Segment 4
פרנסה אחד התאונן פעם אל רבינו הקדוש על פרנסה - היה נצרך לפרנסה. אז אמר לו רבינו הקדוש; איך יש לו לב - אין כבר על מה לדאוג רק על פרנסה?! ואמר - ש'לחם' ו'מלפפון' הוא מאכל טוב! היינו - הכרחיות! פרוסת לחם עם חתיכת מלפפון! הכרחיות! נו, אז מה?! על הכרחיות אין צריכים להיות מונח בזה - לא צריכים לבלות כל כך זמן, כל כך דאגות - פרוסת לחם עם מלפפון!... וכן עם דירות ומלבושים. הרב מטשערין (מתלמידיו של מוהרנ"ת, מח"ס אוצר היראה, דרך חסידים, לשון חסידים ועוד - היה גאון כזה וצדיק כזה, ושמעתי עליו שהוא היה חי בבית שלו כמו העני הכי גדול! בהכרחיות! בצמצום גדול! כן. היה לו משכורת טוב, הוא היה גאון - הראש בית דין, כן. והוא היה יכול לחיות כמו העולם. לא! הוא חי בביתו כמו עני, בהכרחיות! כן. * ראיתי, שהשם יתברך סיבב עמי שלא היה לי כשרונות, אין לי כשרונות, והשם יתברך כך רצה, אבל אני לא הייתי מרוצה בזה, היה לי קשה על הרבונו של עולם - למה לא נתן לי שאהיה בעל מח, אז הייתי יכול לפעול - לקרב יותר אנשים. נו, זה הכל שטויות! כל הקושיות - האם האדם יודע איזה גלגול היה?! - מה שהוא צריך לתקן בשנים שלו בזה העולם?!... * * *
But by R' Yisroel r.i.p. - I saw such – to be an oavaid (server of) Hashem – and to be such an “efess” (zero), such an “ain” (nothing), such an “efess” - “gornisht” (absolutely nothing)! How can such a thing exist in the world?! How can it be?! This is only in the power of the holy Rebbe'n! (*see Likutay Halachos, Yoreh Daya, Laws of Orla, 5:7). The power of the holy Rebbe'ns toaroas (holy teachings) is such – that one runs away from the vanities of this world! (*see Likutay Moharan, Torah 157). ## Segment 5
רבי ישראל קארדונער זצ"ל זהו עיקר גדול - עניוות, מה שלא זוכים אצל רבינו זה לא בסדר! הוא עניו - אבל יש הרבה מיני עניוות... כמו אמת - יש הרבה מיני אמת, וכן בכל מדה. אבל אצל רבי ישראל עליו השלום - ראיתי כזה - להיות עובד השם - ולהיות כזה 'אפס', כזה 'אין', כזה 'אפס' - 'כלום'! איך יכול להיות כזה בעולם?! איך זה יכול להיות?! זה רק בכוחו של רבינו הקדוש! בכוחם של התורות של רבינו הקדוש נעשה כזה - שבורחים מהבלי העולם הזה! מה זה גדלות? יש לו הנאה מה שאחרים מחשיבים אותו - שיש לו שם בעולם!... והוא היה נקי מזה לגמרי, כמו שרבינו הקדוש אומר, שצריכים לטהר את הגוף כמו עור - עור יש לו ריח של נבילה, אבל מעבדים אותו כל כך - שיש לו גם ריח יפה! ככה רבינו הקדוש רצה שנטהר את הגוף! נו, מישהו חושב על זה?! אני ראיתי אחד, מלפני שבעים שנה ראיתי אחד - - ראיתי עוד חסידי ברסלב - סוחר, חסיד ברסלב, מאמין ברבינו הקדוש, אבל - העולם הוא גם כן עולם... אצל רבי ישראל היה - - הוא טיהר את הגוף - כזה! הוא לא נתן להגוף תענוגים - - 'לחם' עם קצת 'תה', בלי סוכר... (השואל; ממש ככה אכל אצל כל הסעודות? איך יכולים לחיות עם זה, שלש פעמים ביום לחם עם תה?! אני ראיתי את זה! הייתי אצלו חמש שנים, הייתי עמו תמיד, תמיד - בבית ובשדה, לא עזבתי אותו - ראיתי הכל! זאת אומרת - 'שימוש', אצל שימוש יש גם כן הרבה מדרגות - אם נכנסים פעם בחודש זה גם כן שימוש - זה גם כן תלמיד! אבל תלוי כפי מה שרוצים לקבל! אני כל מגמתי בחיים היה לדעת; אימתי אזכה גם אני להגיד כן ליקוטי תפלות?! אימתי אזכה לאור כזה כפי מה שהוא זכה?! הייתי עומד אצל הציון של רבי שמעון - מה שאני מספר לך! היה עומד 'באגם של מים'! 'באגם של מים'! אם לא מכירים אותי יכולים להגיד; מה זה - זה שקר, הוא שקרן, הוא מספר דברים שאי אפשר להיות בעולם!... כן, אני ראיתי את זה! מי שרוצה לקבל יקבל, ומי שלא אז לא - מה אני יכול לעשות?! זה מה שאני ראיתי!... אני הייתי עומד כאן, והוא עמד כאן - בצד זה, ואני ראיתי זה, אז אני חשבתי לעצמי; רבונו של עולם, איך אני יכול להגיע לזה?! מתי?! מה?! איך?! הייתי גם כן רוצה לזכוֹת לבכיות כאלו לפני השם יתברך! הוא בכה כל כך לפני השם יתברך, למה בכה? הוא רצה להכיר את השם יתברך! הוא רצה לזכות להגיע אל מה שיהודי צריך להגיע! זהו הבכיה!... נו, ואנחנו יודעים שיש מין כח כזה - מין אור כזה בעולם, יכולים להתנקות, וצריכים להיות גיבור! נו, ברוך השם - אני לא מתפאר בזה, לא מגיע לי כלום בשביל זה. כי באמת לדבר כזה צריך לשלם כסף, לשלם כח, לשלם כבוד, לשלם הכל... כן. אה, איי איי איי, אני ראיתי איש אחד [- רבי ישראל קרדונר] יהודי, עני - הוא עבד?! היה לו פרנסה?! היה לו חנות?! מה?! - והוא חי עם אמונה ובטחון, בלי דאגות! עם מנוחת המח - בלי בלבולים! הוא חי כל רגע - הכל בהשגחה מהשם יתברך! * - הכאבים שהיה לו שעל ידי זה הוא בא לטבריה - לא היה אצלו שכואב לו סתם - לא! זה בכונה מהשם יתברך, זה בהשגחה, זה תיקון בשבילו, כן. אבל לא היה יכול להתפלל וללמוד! זה היה כאבים כאלו, כמו שלוקחים אדם חי וחותכים חתיכות בשר! לא היה יכול לסבול אותם! והוא לא תלה אותם בטבעיות, הוא תלה אותם בהשגחה מהשם יתברך - זה לטובה, והוא לא רואה את הטובה, הוא לא יודע מה זה. הכלל, אז נכנס אצלו מחשבה שיסע לטבריה, אולי לא יכאב לו כל כך, ויוכל להתפלל וללמוד. היה רע בעיניו, אבל נסתבב כך - הקב"ה רצה שיבוא לטבריה לישראל בער! - אני לא נעשה עייף! כל זמן שאני נזכר מזה, אני מתחדש בעצמי! אני רואה שסיפור כזה - יש הרבה סיפורים יפים - אבל סיפור כזה?! זה מהמופתים של רבינו הקדוש! מהפלאות של רבינו הקדוש! אני הייתי בטבריה - נולדתי בטבריה, ושמעתי מכל מיני חסידיות, ומ'ברסלב' לא ראיתי ולא שמעתי, והקב"ה רצה שאתקרב - - קודם הוא סיבב סיבות שאדע שיש 'ברסלב' בעולם, ואחר כך - התפללתי, אז הקב"ה לקח את רבי ישראל וגירש אותו - הוא הוציא אותו בעל כורחו! במירון?! היה לו שם התבודדות לבדו בין ההרים! וחוץ מהציון - העבודה שלו היה שמה! כי אצל אנשי שלומינו העיקר הוא העבודה שהוא בסתר! בהעלם, שיהיה נקי, אמת נקי, אמת זך וצח! וחוץ מזה - בסוד - כמו שרבינו הקדוש היה סוד, רבינו הקדוש היה נעלם - - רבינו הקדוש שפך דמעות - אצל רבי ישראל היה נהר - אבל רבינו הקדוש שפך 'נהרות' של דמעות, נהרות של דמעות! איך לוקחים זאת?! - לא מצינו בשום צדיק דבר כזה! מה שהוא שפך נהרות של דמעות לפני השם יתברך - על כל חוט השערה של יהדות - על כל חוט השערה. נו, אבל הוא זכה לחכמה כזו שהוא יודע - כל נפש מישראל בכל דור ודור - הוא יודע מה שחסר לו, ומה שנצרך לו, ואיך לעזור לו - איך להציל אותו - איך שיטהר מהבלי העולם הזה! * אני ראיתי 'איש אחד' [רבי ישראל] שהוא טיהר עצמו מזה העולם, היה לו אשה וילדים, והוא היה בעולם - גוף! נו, והוא חי חיים של עולם הבא! של לעתיד! מהעולם של משיח!... אין זה פלא מה שהייתי אוחז איתו, מפני שאני חיפשתי מקטנותי, חיפשתי, אז הקב"ה ריחם עלי, ונודעתי מזה, וביקשתי על זה, ואחר כך הוציא הקב"ה את רבי ישראל ממירון, והביא אותו לטבריה, ומהחמור - ישר לתוך הים... (בבית הכנסת של תלמידי הבע"ש שהיה אז מוצף ממימי הכנרת ושם למד עם רבי ישראל בלילה הראשון שפגש אותו. * אוי אוי אוי, ואני יודע בעצמי, כל אחד יודע בעצמו - היה לי נסים נפלאים - מפלאות של רבינו - היה לי נסים נפלאים! אצל העולם, כל מה שהוא יותר חסיד ירא שמים - אז עושים מזה יותר פרסום. היה חסיד קרלין - חסידי קרלין צועקים בתפלה, אז הוא צעק יותר מכולם. על כל פנים, אמרו לי שהוא כזה - איש קדוש כזה. אז הוא היה אצלי קודש קדשים, וכשאני ראיתי אותו, הסתכלתי על הצורה שלו - על הפנים שלו - לסגולה, שיהיה לי גם כן יראת שמים כמוהו... ראיתי שבלי רבינו - יכולים להיות למדן, ויכולים להיות - - זה לא זה. חלילה וחס - אני לא אומר, אבל מה שיכולים להיות על ידי רבינו הקדוש!... *
What is “gadlus” (haughtiness)? One has pleasure that another holds from him – he has a name (-reputation) in the world!… And he was so pure from this, just like the holy Rebbe said, that it is necessary to purify the body like a pelt – a pelt has such an odor of a carcass, but it is worked upon so much – that it even has a good smell! In this way the holy Rebbe desired that we purify the body! (*see Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 234). ## Segment 6
ספרי רבינו הקדוש אז עדיין לא היה מטוסים, היה צריכים לנסוע עם אוניות חודש או שניים, היה סכנות לנסוע עם אוניה. נו, היום שיש מטוסים, נו, אי אפשר לנסוע לאמריקה רק עם מטוס, זאת אומרת - אם רוצים להיות תוך ארבע שעות באמריקה - בלי מטוס אי אפשר. ככה הוא גם אם רוצים להתקרב לרבינו הקדוש, אם רוצים לרחם על עצמו - צריכים לציית לו! כמו שהוא מלמד אותנו! ויש כבר כל מה שאנו צריכים; הליקוטי מוהר"ן, הליקוטי תפלות, הליקוטי הלכות, יש כבר! שם מוצא כל אחד, מה שחסר לו, ומה שעובר עליו, מה שהוא צריך! וכן בכל תורה - כל שכן שיש כל כך תורות! אני תמיד חשבתי - ראיתי כל כך ספרים מרבינו, הליקוטי הלכות על ארבעה חלקי שולחן ערוך, הדפים של אז היו עבים ביותר... אז חשבתי כי 'נחל נובע מקור חכמה' - כל כך ספרים! זהו 'נחל נובע'! אבל אחר כך השגתי - בעצמי, לא שקיבלתי ממי שהוא, הרגשתי את זה - כי כל 'דיבור' שיצא מפי רבינו - מרבי נתן - הוא 'נחל נובע מקור חכמה'!... * [חוזר לענין ראשון, שסיפר לעיל שרבי שלמה וקסלר התאונן לפניו שאין לו דיבורים בהתבודדות] תמהתי - הגם שאני גם כן הייתי באותו צרה - אני לא יכול לעשות התבודדות, אין לי דיבורים, אני רחוק מזה. אני מגיע להתבודד, ואני כמו אבן, לא הולך לי. מה עושים?! לעזוב? לישב, לא לישב, לעזוב? מה אני מרויח מכל זה?! לא, אכן מרויחים מזה! ורבי שלמה - הוא היה כזה איש אמת, הוא היה בכבודו של עולם - כל ירושלים. ירושלים זה לא סתם עיר, בירושלים יש עובדי השם, למדנים גדולים, ורבי שלמה היה 'אחד' בירושלים, 'אחד' בירושלים! כולם - כשהזכירו את השם של רבי שלמה אז היה - - * * * [המשך בענין התבודדות בלי דיבורים] - - עוד שעה, ועוד שעה. וזה נתקבץ יחד, וסוף כל סוף מרחם השי”ת - כשהשי”ת רואה שהוא רוצה באמת, ואין מפסיקים, לא מהרהרים אחריו - - רבי נתן אומר את זה! אני אומר את זה?! 'רבי נתן' אומר כן! רבי נתן אומר; אם אין יכולים לפתוח פיו בהתבודדות אזי יושבים ומתגעגעים. וסוף כל סוף, אם יתגעגע ויתחזק עם רצון - יזכה! ורבינו הקדוש גם כן מדבר מזה הרבה, רבינו הקדוש - - * [שייך לסיפור התקרבותו, איך שמצא את הספר השתפכות הנפש] ומהספר הזה ראיתי פלאות, מזה שהשי”ת עזר לי, מצאתי באשפה את ה'השתפכות הנפש', איזה השגחת הבורא! אני מתבונן עכשיו, בשעת מעשה חושבים; זה דרך הטבע, ראיתי בגניזה - במקרה היה 'השתפכות הנפש'... אבל עכשיו אני רואה למפרע מה שזה היה - השגחה בבירור!... איך עזבתי - - הם היו צדיקים, קדושים, כאלו. נו, הגיע איזה עני (רבי ישראל קרדונר זצ”ל - - לא שמעתי שיהיה לו איזה שם... אבל כך היה המעשה עמי, ראיתי כזה - - אף על פי שאז הייתי עדיין בחוץ לגמרי, זה היה הלילה הראשונה, אבל האירו בלבי דבריו הקדושים, כאלה שלא שמעתי כל ימי חיי! נו, למדים מזה 'גודל כח האמת'! כזה, מה שה'אמת' - איזה כח יש לו! * [ממשיך לענין התבודדות בלי דיבורים] כשעובדים את השי”ת, כשהולכים לעשות התבודדות - זהו עיקר העבודה, וזהו העיקר של כל היהדות! בלי זה ה'שעה' אנחנו אומללים! צריכים מסירת נפש על זה. שנבחר לנו איזה מקום שיהיה, בשדה - או ביישוב, אבל שיהיה מוכן לדבר לפני השם יתברך! ואם אי אפשר לו לדבר אז - יתגעגע; רבונו של עולם, אני רוצה לשפוך שיחי לפניך! - בפשיטות ובתמימות. סוף כל סוף יזכה! מהרהרים, רוצים לזכות ל'שעה', אני רוצה לראות, אני מבקש - כשיש לי כבר דיבורים - אני מבקש על איזה דבר, אני לא רואה, אדרבה - נעשה גרוע יותר, או מה שיהיה, אני לא רואה כלום - - נעשים ענינים! כשמעמידים לבשל מרק - יש לו תיכף המרק מוכן?! זה לוקח הרבה - - מתבשל, מתבשל, מתבשל, מתבשל... בודאי - על רגל אחת?! צריכים סבלנות! אם יש לו אמונה ובטחון - כמו בעניני גשמיות - צריכים גם כן על רוחניות אמונה ובטחון!... * [אתם יודעים, היה מן הראוי שאני אומר לכם - - לדאבוני - השי”ת יודע האמת, מתביישים לספר לפני בני אדם איך אנו נראים לדאבונינו, מה הוא יכול לעזור לי. אפילו רבי ישראל (קרדונר זצ”ל שהיה יכול לעזור לי לא רצה לשמוע, אם רציתי לומר איזה פנימיות - לא! זה רק לפני הצדיק האמת - וידוי דברים! אני לא! לא רצה בשום אופן!] * כלפי מה הדברים אמורים?! כן, צריכים להיות עקשן, צריכים להיות חזק. רבינו הקדוש אומר; עיקר הגבורה בלב! על ידי זה מנצחים כל המלחמות! צריכים להיות גיבור - צריכים להיות גיבור. וכן, אותו האדם שרוצה להיטהר מהבלי העולם הזה, אזי הוא - ההיפוך מהעולם!... צריך ללחום עם כל העולם!... צריך להיות עומד הכן - עם המוח, עם הדעת - זה לא תואם עם העולם, זה בדיוק ההיפוך!... * אני ככה - אני מתבייש לגלות איך אני נראה, מה שנעשה עמי. אבל זהו האמת הברור! אני מדבר מזה, לא 'אני' אומר לכם - אני אומר לכם 'התבודדות' - - אז משמע שאני מסתמא כבר - - אני לדאבוני - אני עומד בחוץ לגמרי, אני מתבייש להגיד כמה רחוק - גם אסור להגיד. אבל כששומעים יותר - רבינו הקדוש צוה; 'ומקבלין דין מן דין'! אל מה שאני רוצה להגיע, מה שאני מתגעגע כל שנותי - לא זכיתי עדיין, אבל צריכים לדבר מזה - שצריכים להתגעגע, שצריכים לדאוג, שצריכים לראות להגיע לזה, צריכים! צריכים! אבל לא חלילה וחס - אני עומד יפה, הגעתי כבר לזה... * אני מספר לכם במיוחד מרבי שלמה (- וקסלר זצ"ל, שסיפר לעיל שהתאונן לפני רבי ישראל בער שאין לו דיבורים להתבודדות - הוא אומר שאינו יכול להתבודד... יהודי כזה, איש קדוש, כזה מין אכילה, שינה, כזה מין - - ישב על התורה ועל העבודה. לא בשביל כסף, הוא לא ידע כלום בעולם מכסף. כל אדם - אפילו 'עובד השם', אבל הולכים לישיבה, צריכים משהו לפרנסה! הוא - כסף זה כלום! אבל הקב”ה סיבב שהיו שולחים לו מגרמניה - היה לו שם משפחה, הם ידעו שרבי שלמה הוא איש קדוש, אז שלחו לו. כזה רבי שלמה - האם עלה בדעתי כי רבי שלמה לא יכול לעשות התבודדות - שהוא איש קדוש כזה?! ראיתי שזה הולך לו בנפשו... אינו יכול להתבודד!... * [המשך תיאור עבודת התפלה של רבי ישראל קרדונער זצ"ל] ורבי ישראל (קרדונר זצ”ל - הוא היה כזה בעל בכי, סיפרתי לכם - אצל רבי שמעון מה שראיתי (שעמד אצל הציון בתוך אגם של דמעות, כמסופר למעלה. אבל הוא תמיד שפך דמעות, אז נזדמן שראיתי - באותו פעם ראיתי - אירע כן... הוא היה בעל בכי, היה רגיל לבכות לפני השם יתברך כל כך, כמו - יותר מתינוק שבוכה; תן לי זה, תן לי זה!... ממש נשפך לבי בקרבי! * ראיתי את התפלה שלו, עמדתי על יד הדלת, קצת לצד חוץ, שאם לא אוכל לשהות עוד שם בחדר, שאוכל לצאת! הייתי עמו, יראתי שאחר התפלה כבר לא יהיה בעולם!... שיגוַע! ראיתי בפסוקי דזמרה - יראתי, אצל ברכות קריאת שמע, שמעתי שהוא אומר 'שמע ישראל' - - על כל פנים, 'ברוך שם', שמעתי איזה קול, שמעתי שהוא חי... נו, אני מספר לכם - התפלה שהיה אז בהמושבה, כשאירע לו הגשם, המבול, והיה לנו נסים, וראיתי כזה מסירת נפש - למעלה מן הטבע! איך זה יכול להיות - אני לא יכול לזוז עם איבר, אחר יום כזה, אחר דברים כאלו - - שיקום בחצות?! ולערוך תפלה כזה?! ניגשתי, קמתי, לא יכולתי! לא יכולתי לשכב כך, שמעתי 'חצות' כזה - איך יכולים לישון?! לשכב?! נו, התחזקתי עם כל הכוחות וקמתי, ישבתי אצל השולחן. היה לו נרות וגפרורים, זה היה יקר המציאות, וישב אצל הנר עם ספר, ניגשתי וראיתי את הפנים שלו, ונפל עלי פחד ובושה - - והרצפה שם במקום שישב 'רעד' - והשולחן והכסאות, כן. * אני רוצה לצאת, אני רוצה להשתפר, האדם רוצה להשתפר, בפרט כשמקורבים לרבינו הקדוש, ויודעים איך שצריכים להיות. רוצים, מתגעגעים, אבל מה עושים?! - הגוף אינו מניח! הגוף רוצה את שלו! ראיתי - הוא לא אכל שום דבר, רק לחם ותה!... אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן (- אלא מתוך קופה של בשר, עפ”י גמרא ברכות ל”ב ע”א - הארי כשמשביע עצמו עם בשר - אז נוהם! הגוף כשנותנים לו חתיכת לחם - לחם עם תה - אז הוא ענין אחר לגמרי! אבל הגוף רוצה - קשה לפטור עצמו... הוא רוצה זה וזה - הוא רוצה הכל!... אמו של רבינו היה לה טענות אליו; איך הוא חי?! איך יש לו קיום בזה העולם אם אינו אוכל כלום?! אז שָאַלה - איך הוא חי?! אמר לה; יש אנשים שחיים עם חכמת חיים - שיכולים לחיות עם חכמת חיים בעולם הזה! * * *
Nu, does anyone think about this?! I saw one person, seventy years ago I saw one person - - I have seen other Breslover chassidim – a merchant, a Breslover chussid, he believes in the holy Rebbe'n, however – this world is also a world…. By him (R' Yisroel) it was - - he had purified the body – such! He did not give the body any delights - - “bread” with a little “tea,” without sugar…. ## Segment 7
רבי נתן ב"ר פנחס יהושע בייטלמאכר זצ"ל אצל רבי נתן בייטלמאכר (הבעל השני של הצדיקת מרת גיטעל'ע עליה השלום, אחר שנתאלמנה מרבי ישראל קארדונער זצ”ל - לא היה לו בנים לא עלינו, הוא ישב עם אשה ולא היה להם בנים. הוא נשא את גיטל'ה, כשהייתי מגיע לירושלים והייתי אצל גיטל'ה - אצל רבי נתן, היה לי הכל! זה ענין אחר לגמרי! הייתי יושב עמו אצל השולחן, ראיתי את התנועות שלו, ודיבור שלו - ענין אחר לגמרי! הוא היה - - זה לא היה כמו רבי ישראל - אבל היה - - האבא שלו היה רבי פנחס יהושע, רבי פנחס יהושע היה מתלמידי רבי נתן, הוא היה אדם גדול - ו'אמת'... מ'בית חרושת' הזה... ורבי נתן - הלא הוא היה האבא שלו - כשהיה מדבר מאביו, כשהיה מדבר מרבי פנחס יהושע - שמעתי שהוא גווע! הכלל, הוא התפלא - מה שהוא ראה אצל אביו, והרגיש שהוא רחוק מן הכול - הוא ראה כאלה. (השואל; אתם זוכרים איזה מעשיות מרבי פנחס יהושע? שמעתי אבל אינני זוכר, שמעתי משהו ממנו - מאנשי שלומינו - מרבי נתן. (השואל; הוא היה למדן? כן, בודאי, הוא היה למדן - הוא היה בקי בתנ”ך בעל פה! והוא היה 'חכם עתיק', ובר דעת גדול, ו'אמת' - זה ענין אחר לגמרי... אבל כל זה בכח של רבינו הקדוש - מרבי נתן. *
(Someone asks: Mamash (really) that is the way he ate all the meals? How is it possible to live with this, three times a day bread and water?!) I saw this! I was with him five years, I was with him regularly together, regularly – in the house and in the field, I did not leave him – I saw everything! That is “sheemush” (-attending to a Sage, which is considered more important than actually learning Torah from him), in “sheemush” there is also all levels – when one comes around once a month, this is also considered sheemush – this is also considered a disciple! However, it depends on what one wants to receive! I went (Hebrew: preoccupied/consumed/desired in) all my life; when will I [also] merit to say Likutay Tefilos like that?! When will I merit to such light like he saw [Hebrew: merited]?! ## Segment 8
העיקר והיסוד שהכל תלוי בו... אנו יודעים מה'ליקוטי מוהר”ן' - אתם זוכרים את סימן קכ”ג?! שרבינו אומר ככה; העיקר והיסוד שהכל תלוי בו... נו, יכולים לעבור ולהגיד, וללמד אותו - - ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, - כשלומדים בתורה זו צריכים לשום לב, ולהסתכל היטב על כל מילה, זה לא סתם חידוש, זה לנו - - שרבינו הקדוש אומר; העיקר והיסוד שהכל תלוי בו - - - - לקשר עצמו להצדיק שבדור! וזה אנו יודעים כי 'הצדיק שבדור' - - העולם כשלומדים כאן - זה רץ אל הרבי מ'גור, זה לסלונים... הצדיק שבדור! לך תגיד לו... אבל חסידי ברסלב יודעים - כשאחד מסתכל כאן - 'הצדיק שבדור' - מי יודע, יש איזה צדיק שבדור... אבל זה סובב והולך על רבינו הקדוש! ככה הוא אמר - ש'הוא' הוא המנהיג הדור! - ש'הוא' הוא הצדיק שבדור! כן. והוא ידע איך אנו צריכים אליו כל כך, אז הוא ריחם עלינו, והודיע לנו - שהעיקר והיסוד 'שהכל תלוי בו' - מה שחסר לי - הכל נמצא כאן! הכל תלוי בו! - לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה! - דבר קטן - - הוא מגלה בפירוש, זה הכל רמזים בשבילנו - דבר קטן ודבר גדול! ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל אפילו אומר לך על ימין שמאל - - זאת אומרת; לפי דעתינו נדמה לנו - - אפילו אם נדמה לנו שזה לא - - למשל 'התבודדות', אצל העולם זה נחשב - - הוא הולך להתבודד?! מה יהיה עם תורה?! אימתי ילמוד?! במקום הזה ילמוד! מה יהיה לך מזה?! זהו; אפילו אומר לך על ימין שמאל!... וכדומה, וכדומה, וכדומה... * [חוזר לספר מרבי נתן בייטלמאכר ז"ל הנ"ל] ורבי נתן (בייטלמאכער - הנזכר למעלה ראיתי את התנועות שלו, והפנים שלו, והדיבור שלו - ראיתי - - כשנסעתי בחזרה לטבריה, היה מונח בלבי הדיבור שלו, מה שראיתי את התנועות של הפנים, איך שהתגעגע אל התכלית האמת, איך שהתגעגע לתקן, לעשות, לעבוד את השם יתברך! הוא גוע! והעבודה שלו היה גם כן כנהוג - מוצנע! הוא ישב בחדר, שמחדר הזה היה יציאה אל הגג, והיה יוצא בלילה בחצות - - גיטל'ה סיפרה לי! והוא סחר, הוא קנה ומכר דברים עתיקים - רבי נתן, כן. אבל עם אמונה! עם כזה אמונה, ובשמחה. הוא היה - בודאי היה כואב לו - אבל; כלום! תמיד היה - - אני זוכר, ראיתי זמנים שלא היה לו על חתיכת לכם! הוא היה שמח! נתתי לו - היה אצלי - עשר פרוטות, אז נתתי אותם לו... המתיקות, המתיקות - - רבי נתן אמר; תפארתינו וגדולתינו יתגלה לעתיד לבוא! (מובא לעיל. היה בעולם רבי נתן בייטלמאכר!... היה ענין אחר לגמרי! ענין אחר לגמרי! הוא ישב בעולם, קנה, מכר. אבל המוח והלב היו - בכחו של רבינו הקדוש - הוא היה ענין 'אחר' לגמרי! * אוי, וכדומה בכל תורה, בכל תורה, בכל תפלה. אם משימים לב רואים שאנו צריכים לבלות ימינו בזה! ולאכול - לחם עם מלפפון!... ולהסתפק במה שהוא, שלא נהיה צריכים לבלות על - - כל מה שהוא פחות בעל הוצאה יש לו יותר זמן - מחסכים בלבולים. * ורבי נתן לא היה לו בנים, ונשא את גיטל'ה. גיטל'ה היו לה חמש ילדים עם רבי ישראל (קארדונער, בעלה בזווג ראשון, ארבע בנות ובן יחיד, הבן יחיד היה הבכור - מרדכי'לה. היה לו מרדכי ואסתר. אסתר - קראו לה אסתר'קה, היא היתה בת שמונה שנים, כשהכרתי אותה היתה בת שמונה שנים. ורבי ישראל הנהיג אותן עם כזה צניעות, כזה. (השואל; האם נשארו איזה מהילדים? לא, אף אחד לא. וגיטל'ה - היה לה בעל כזה, וחמש ילדים, ונשארה ריק. ואחר כך נישאה לרבי נתן. ולרבי נתן לא היה בנים, והיא לא היה לה ילדים, אז היו לה שני ילדים (עם רבי נתן, היה לו עמה בן, וקרא לו 'פנחס יהושע' על שם אביו, הוא היה כבר ילד בן חמש. והיה לו גם בת, אחר הבן היה לו בת. והוא השתעשע עם הבן, עם הבת. והיה לו ראש טוב, ולמד. אני השתעשעתי עמו כמו ילד שלי, כשבאתי לירושלים - עיקר אכסנייתי היה אצל גיטל'ה, אצל רבי נתן. היא היתה בעלת מכנסת אורחים, אצלה היה מקום, לא רק בשבילי - - * ורבי נתן לא היה כמו רבי שלמה וקסלר, רבי נתן לא היה כל כך בן תורה, הוא היה בעל יודע ספר. אבל המדות שלו, והצידקות שקיבל מרבינו הקדוש, היו חידוש! גיטל'ה סיפרה לי, שכשהוא קם בחצות הוא נזהר שלא תשמע, והוא יוצא לגג להתבודדות, היה לו דלת אל הגג. ורבי שלמה היה הולך אל רבי נתן בשבת! - הוא למד שם בביתו 'סיפורי מעשיות' - - רבי שלמה! - המתיקות של אנשי שלומינו! למשל, רבי שלמה היה כזה - - רבי שלמה! אז היה רבי נתן צריך ללכת אצלו?! הוא היה איש שעסק בעולם, הוא סחר, קנה, מכר - אז היה הוא צריך ללכת אליו?! אבל הוא (רבי שלמה הלך בכל שבת אצל רבי נתן!... ואני ישבתי שם וראיתי!... * וכן היה - - הילדים, הבן כשנעשה בן חמש אז לא עלינו נחלה פתאום ונפטר. וכן הבת גם כן נפטרה. אז נשארו ככה, בלי ילדים. ממצב כזה שלא היה להם ילדים, ואחר כך שני ילדים, וכזה ילד בן חמש שנים - - הוא קיבל את זה באהבה! - - *
I was standing once by Rabbi Shimon's (Bar Yochai) tzion (tomb) – what can I tell you! He was standing in a pond of water! In a pond of water! One who doesn't know me may say, “this is not – it is a lie, he is a liar, he tells over such things which are impossible to be in the world!” Yeah, I saw this! Whoever wants to accept it will accept it, whoever doesn't, won't – what can I do?! I saw this!… I stood here, and he was standing here – on the side, and I saw this, I thought to myself, “Master of the World, how can I come to this?! When?! What?! How?!” I also wished to merit to such crying before Hashem Yisburach! ## Segment 9
רבי נפתלי כהן זצ"ל וכן, רבי נפתלי (כהן זצ”ל - חותנו של רבי אברהם ב”ר נחמן זצ”ל בזוו”ש, ראיתי אצלו דבר פלא, היה לו חנות של הרינג, בעיר העתיקה ברחוב היהודי. אשתו ישבה בחנות, רק לפעמים כשהיתה צריכה ללכת, היתה צריכה לקנות, ללכת הביתה לבשל - אז הוא ישב בחנות. והוא התנהג כמו 'בעל הבית' פשוט, הוא היה כזה צנוע שהיה ענין אחר לגמרי, כמו בעל הבית. הוא היה הולך - היה לנו בית הכנסת, קראו אותו 'די עגונה שול' - הבית הכנסת של העגונה - היה איזה אשה עגונה וזה היה הבית שלה או משהו אחר. על כל פנים, כך קראו אותו 'די עגונה שול'. ואנחנו התפללנו שם, זה היה ברחוב חברון, אצל השערים של מקום המקדש. נו, ורבי נפתלי ישב אצל הבית הכנסת, וממקומו עד שם היה מעלות ומורדות, והיו צריכים לעלות ולרדת. והוא כבר היה יהודי זקן, אז הלך בכל - - כל שבוע לא היה מנין, רק בשבת - אז היה מגיע בליל שבת לביהכנ”ס שלנו. והיא היתה לה חנות, ועבדה קשה, לרוץ לחנות, לרוץ לבית לבשל. על כל פנים, הייתה עייפה. אז הוא נהג - אנו עושים ריקודים בכל יום אחר התפלה - ערבית, וכל שכן בשבת, שבת! והוא נכנס בהמעגל והסתובב פעם אחת, ויצא והלך הביתה, ואני הלכתי אחריו. והוא אמר לי; אל תתפלא למה אני יוצא, למה אני מניח את הריקוד, כי היא עייפה, ויכולה להירדם. על כל פנים, הוא הולך בשביל 'שלום בית'. נו, ואני הלכתי עמו, ודיבר עמי כל הדרך, ואני - זה היה אצלי 'מתנה', כי אני חשבתי שעכשיו יגיד לי; עכשיו לֵך מפּׂה, עכשיו אני צריך לעשות מצוה, אני צריך ליכנס הביתה, כדי שתוכל לאכול, שתשמע קידוש, שלא תירדם! לא - הוא הלך עמי ודיבר. והלכתי עמו עד הבית שלו, ואצל הבית שלו נעשה לו דיבורים כזה, ואז הוא המשיך זמן ארוך - הוא שכח שיש לו בית!... ואני כל כך נהניתי מהדיבורים, וחשבתי שאני כבר ניצול - אני כבר לא אבוא לידי תאוות - - כאלה דיבורים! נו, והוא עמד עמי - לא זכור לי כמה זמן, שעה או יותר - הוא עמד עמי אצל הבית שלו, ולא נכנס לבית, הוא עמד עמי ודיבר! וזה היה דיבורים כאלה, שלא תמיד מתרחש דיבורים כאלה - לאו בכל יומא מתרחיש ניסא... * ורבי נפתלי היה חכם ומשכיל. אבל ה'תמימות' וה'אמונה' היו חידוש עצום! היה מונח על הפנים שלו 'חן של אמת', כזה! היה מתבודד תמיד - הוא לא סיפר לי, אבל תפסתי את זה. האנשים שלנו הם צנועים - מוחבאים. *
He cried so much before Hashem Yisburach. Why did he cry? He wanted to know (“recognize” - Hebrew and Yiddish for “knowing” someone) Hashem Yisburach! He wanted to merit to what a Jew should merit! That is the crying!…. ## Segment 10
הנסיעות לאנ"ש בירושלים עיה"ק אני ישבתי בטבריה בישיבה, אבל הלב שלי בער לירושלים! אני הייתי בטבריה, והלב שלי היה בירושלים! ולמשל, כשהגיע איזה יומא דפגרא; פורים, חנוכה, עזבתי את הישיבה - יהיה מה שיהיה - ונסעתי לירושלים! וברוך השם היה לי מזה הרבה - הרבה מאוד, כי היה לי 'שימוש'! הייתי אצל זה לסעודה ואצל זה - וקיבלתי מכל אחד הרבה סחורה! דברים כאלה - אני לא זוכר מה, אבל זה אני זוכר שחזרתי לטבריה עם 'סחורה'! דהיינו, התפלה שלי היה שונה לגמרי, וכן - - 'ישראל בער' חדש לגמרי! ברסלב'ר חדש!... טבריה היא עיר קטנה - זה לא ירושלים - עיר קטנה. כשחזרתי מירושלים, היו משוחחים בעיר כי 'ישראל בער' היה בירושלים!... הם התפלאו; איך הוא נוסע?!... מאיפוא הוא לוקח כסף על הוצאות לנסוע?!... זה היה קידוש השם! הם ידעו שהנסיעות שלי לא היו בשביל כסף, בשביל דברים אחרים, רק באמת, רק באמת! - הם הרגישו את זה! הם היו שואלים את עצמם; מה זה - אנחנו תמיד בעצבות, וישראל בער הוא תמיד בשמחה?!... לנו יש פרנסה, והוא עני, ונוסע בכל פעם לירושלים, ולא חסר לו כלום, והוא שמח, ורוקד?! וזה היה קידוש השם - הכנסתי להם 'מחלת לב'! כי הם היו מתנגדים, הכנסתי להם - - * (השואל; היכרתם את רבי מאיר אנשין? כן... הייתי אוכל אצלו בשבת, היינו רוקדים ביחד!... (הוא היה מבוגר מכם? כן, אני הייתי אברך, והוא היה זקן בא בימים - הוא האריך ימים! (הוא היה תלמידו של רבי אברהם ב”ר נחמן? כן. הוא שימש את רבי אברהם ר' נחמנ'ס, ורבי אברהם ר' נחמנ'ס היה אצלו בן בית! * (השואל; אתם ראיתם את רבי אברהם ב”ר נחמן? אני לא הכרתי אותו. רק שמעתי ממנו - מרבי ישראל, מרבי שלמה. רבי נפתלי כהן היה החותן שלו (בזווגו השני. רבי אברהם ר' נחמנ'ס גם כן לא נשארו ממנו בנים. היה לו שני בנים עם הבת של רבי נפתלי. הוא נסע לציון של רבינו - הוא נסע על ראש השנה, ופרצה המלחמה, ולא היה יכול לחזור, והבנים שלו נפטרו פה בעת המלחמה. * כל אחד מאנשינו היא עולם מיוחד! זה מין עולם כזה, וזה מין עולם כזה - - ואני היה אצלי מכל אחד ואחד! וזה עשה פעולות גדולות, כל אחד, עובדות, עם הדיבורים שלו, מה שראיתי - - אי אפשר לדבר! זה דברים רוחניים! *
Nu, and we know that there is such an ability – such a type of light in the world, one can be cleansed, and one must be a geebor (mighty warrior)! ## Segment 11
רבי גדליה ברגר זצ"ל רבי גדליה (ברגר זצ”ל לא חיסר אף יום אחת מללכת להכותל המערבי, אחר הישיבה. הוא היה בישיבה, ובדרך ללכת הביתה - הוא ישב מחוץ לעיר - בשכונת 'משכנות', שם תחת העיר, היום כבר מובנה הכל - - ורבי גדליה היה לו אשה חולנית, היה היתה חולה לא עלינו. העניות - ועוד 'חולה' גם כן!... נו, כשהאשה חולה זה לא טוב, יכולים ליפול בדאגות, בעצבות, בעצלות. עני וחולה... הוא בא מחוץ לארץ - רבי גדליה בא מחו”ל. רוב מאנשינו באו מחו”ל, הוא היה מרוסיה. הוא היה עני, והיה נוסע - - על ראש השנה אין מה לדבר - אבל הוא נסע גם כמה פעמים באמצע השנה, לא על ראש השנה!... הוא נפטר מלפני זמן לא רב - עשר שנים בערך. נו, והוא סבל הרבה מאוד, והוא נכנס למושב זקנים. ושם היה גיהנום - לא עלינו ולא עלינו, מין גיהנום כזה שאני תמהתי; הוא צריך להיות תמיד במרה שחורה?! אני נמצא בגיהנום - במקום כזה! והוא היה תמיד בשמחה, והמוח שלו היה מונח תמיד בהליקוטי מוהר”ן, בהתורות של רבינו! אני הייתי מגיע כמעט בכל יום בהמושב זקנים לבקר אותו - להתעניין במצבו, וראיתי איך שהמוח שלו והלב שלו מונחים רק אצל השי”ת! הוא התגעגע לעניוות ולשמחה - והוא הרגיש עצמו רחוק לגמרי! דיברתי עמו, כאלה... * * *
Nu, thank G-d – I am not bragging about his, I don't deserve anything for this. For such a thing must cost money, it must cost strength, it must cost honor, it must cost the entire… (*see Likutay Moharan, vol. 2, Torah 46 regarding the length and breadth of the impediments and obstacles that one must surmount). Yeah. ## Segment 12
זמירות שבת ה'רבון כל העולמים' (מזמירות ליל שבת - הוא (רבי ישראל הכניס בי את האש שלו! - בתוכו בער אש! כל מילה - - 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך'! ואת ה'רבון כל העולמים' - הוא הכניס בי נשמה, כזה! 'אדון כל הנשמות' - היה חדש - - 'רבון כל העולמים' היה ענין אחר - - ענין מיוחד, וכשהוא הגיע ל'אדון כל הנשמות' ראיתי שהוא גווע, אינו יכול להמשיך - - מה שהוא הרגיש בה'אדון כל הנשמות'! וכן; 'אדון השלום' - כשהוא הגיע ל'אדון השלום' היה ענין חדש!... וכשהוא התחיל להגיד; 'מלך אביר' 'מלך --' עם כזה מתיקות! עם כזה געגועים להשם יתברך - כמין 'התבודדות'! וככה כל 'מלך' - (מנגן בהתעוררות; 'מלך אביר', 'מלך ברוך', 'מלך גדול' - לא היה יכול ללכת הלאה! רבינו הקדוש אמר (חיי מוהר"ן ס"ז; 'גדול השם, ואין יודעים כלום'! כשהוא אמר; 'מלך גדול' - הייתי נכנס במין גן עדן כזה!... וכן כולם - כל הסדר; 'מלך גדול, מלך דובר שלום, מלך הדור, מלך ותיק, מלך זך, מלך חי העולמים' - זה היה - - הוא הכניס בי נשמות! כל 'מלך' היה נשמה חדשה!... (מנגן; 'מלך טוב ומטיב' - זה היה כאלה געגועים! הוא הרגיש בלב את ה'מלך טוב ומטיב'! 'מלך יחיד ומיוחד, מלך כביר, מלך לובש רחמים' - כל אחד מאלו היה עולם מיוחד! אחר כן, כשסיים 'מלך תמים דרכו' - אחר כך מתחיל; 'מודה אני לפניך' - מודה אני לפניך ד' אלקי ואלקי אבותי' - כשהוא הגיע למילים; 'על כל החסד אשר עשית עמדי' - הוא הרגיש את ה'חסד'! הוא היה הולך עמי להתבודדות במירון, אצלו היה מירון המקום קבוע שלו!... נו, כשהיינו במירון, והוא היה הולך להתבודד, הלכנו ביחד, אבל אחר כך הוא נפרד ממני לדרכו, יש לו את העסקים שלו, מה שהוא דיבר לא שייך לי. אבל קודם שנפרד ממני, הוא לימד אותי שבתחלה אתן הודאה להשי"ת על החסד שעשה עמדי - שזכיתי להתקרב לרבינו הקדוש - - הדבר ראשון 'תודה והודאה', להודות להשי"ת, ואחר כך אבקש כל מה שאני צריך, ככה הוא לימד אותי! וכשהוא אמר את ה'מודה אני לפניך על כל החסד' - לא היה יכול להמשיך הלאה, ואמר עוד הפעם (בתנועה של נוסח ראש השנה; 'על כל החסד' - 'על כל - -' הניגון של ראש השנה, הנוסח של ראש השנה - - הנוסח שלנו של ראש השנה הוא כזה געגועים, שאין אנחנו יודעים כלל מה זה. עכשיו מן הסתם לא רואים כזה, אבל מה שנעשה אז, מה שעשה רבינו הקדוש עם אנשיו - - גם תמיד נעשה. הוא אמר את הנוסח של ראש השנה; 'החסד, החסד', ככה - - הנוסח שלנו של ראש השנה, מין געגועים כזה, כמו שמדברים להשם יתברך. * אני זוכר, רבי נפתלי (כהן זצ"ל הוא היה מתפלל בראש השנה, ראיתי איך שהוא עומד אצל העמוד - התפלל לפני העמוד, אבל הוא לא התפלל לפני העמוד, רבי נפתלי - הוא התפלל לפני השם יתברך, לא לפני העמוד, לפני השם יתברך! הוא עמד לפני העמוד, והוא היה עושה תמיד בידים להשם יתברך, ככה - - תנועות, כמו שמדברים עם אנשים... אני זוכר את ה'ונתנה תוקף' שלו, 'ונתנה תוקף' - הוא קבע בי - - בה'ונתנה תוקף', כזה - - 'ונתנה תוקף קדושת היום, כי הוא נורא ואיום', וכן הלאה - - איך הוא התפלל?! הוא היה נוסע על ראש השנה, הוא עוד היה על ראש השנה שהיה עוד הריח והנוסח של רבי נתן, של רבי נחמן טולטשינר! ה'ונתנה תוקף' - - איני יכול לעשות כמוהו, אבל היה - - 'ונתנה תוקף קדושת היום' - ראש השנה' - 'תוקף קדושת היום', וככה הוא הגיד את המילים - - היה עוד איזה חזן - רבי דוד חלדנקי, הוא עבד בבית חרושת של מנעלים, הוא היה מתפלל בראש השנה, היה לו קול יפה - - * [המשך זמירות שבת] 'אשת חיל' - (הוא שר - רבי ישראל כמו שאנשי שלומינו מנגנים אותו (מנגן במתיקות ובערגה בנוסח המקובל; אשת חיל מי ימצא - - זה היה - כל מילה עם כזה געגועים. 'מי ימצא' - אין יכולים למצוא אותה! 'אשת חיל' זה הוא התורה, רבינו הקדוש - התורה. (ממשיך; מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר. גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה. דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה. ככה שמעתי מרבי ישראל, גם מרבי נתן בייטלמאכר שמעתי ככה, כשהייתי אצלו על שבת. היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה. ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחק לנערתיה. זממה שדה ותקחהו - - הוא לא היה יכול ללכת הלאה מה'זממה שדה' - ה'בעל השדה' - בליקוטי מוהר"ן תורה ס"ה. זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועתיה. - - הוא היה רגיל לחזור על הרבה פסוקים כמה פעמים, הוא לא היה יכול - - הוא הרגיש את החיות שבו, הוא לא רצה ללכת מהחיות הזה... עם ה'זממה שדה' הוא הרגיש שיש 'שדה עליונה', שיש איזה 'שדה' ו'בעל השדה'... זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועתיה. טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה. ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכו פלך. כפה פרשה לעני - - 'כפה פרשה לעני', הוא הרגיש עצמו באמת ל'עני' - - אז היה 'כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון'. כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון. לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים. מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה. נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ. סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני. עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. - - זה גם כן היה מהפסוקים - 'עוז והדר לבושה', לא היה יכול ללכת הלאה - - עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. ב'עוז והדר' יש עוד ניגון (מנגן; עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. וככה עוד הפעם; עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. - - איי, ה'יום אחרון' היה אצלו תמיד - ה'יום אחרון', הוא לא שכח מה'יום אחרון'! כשהוא אמר 'ותשחק ליום אחרון' הוא הסתכל איך הוא מאושר... שה'יום אחרון' יהיה 'ותשחק' ליום אחרון! וככה (ממשיך בניגון הראשון הנ"ל; פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. - - פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. - - אה, רבינו הקדוש אומר (תו' ל'; 'פיה פתחה' כשהצדיק פותח את פיו - יוצא ממנו חכמה. 'פיה פתחה' כשהוא רק פותח את הפה - יוצא חכמה! פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל. - - 'צופיה הליכות ביתה', רבינו הקדוש אומר; כבר הסתכלתי על כל אחד מאנשי... 'צופיה הליכות ביתה'... ולחם עצלות לא תאכל - - כמה שהוא רצה - אבל אין זה אפילו התחלה אל מה שהוא התגעגע! קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה. רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה. - רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה. - - נו, גם מזה לא היה ללכת הלאה, הוא אמר עם כזה מין געגוע, עם כזה מין חיות. 'רבות בנות עשו חיל' - הוא קבע בי את המילים עמוק בלב, 'רבות בנות עשו חיל' - כל הצדיקים עשו טוב 'עשו חיל'! אבל 'ואת - עלית על כולנה'... את ה'עוז והדר' שהוא הרגיש. רבינו הקדוש אומר; שאין יכולים להיות יהודי אם אין לו 'עזות דקדושה', כמו שמדת העזות הוא דבר רע, ככה אין יכולים להיות יהודי בלי עזות דקדושה! 'עוז - והדר לבושה', 'הדר' זה הדרת פנים, תיקון הברית. - - שני דברים טובים; 'עוז' - 'והדר'... * [המשך סיפור הנסיעות לאנ"ש בירושלים] ברוך השם, אני רואה עכשיו למפרע - כבר עשיתי מה שעשיתי, אבל מה שאני זכיתי - מה שהתגעגעתי אל אנשי שלומינו לראות אותם. זה היה נקי, בלי שום פניה. אני ישבתי בטבריה, והלב שלי בער - לשמוע מרבי שלמה (וקסלר זצ"ל, ההדרת פנים שלו - לשמוע ממנו איזה דיבורים. ואחר שחזרתי, הייתי מונה הימים שכבר יהיה - - שיגיע - פורים וכדומה, שאחזור לירושלים! צריכים להאמין שכל זה יקר מאוד, זה היה באמת, בשביל השי"ת, אני רק חיפשתי שאדע מרבינו. אצל רבי ישראל - כשראיתי אותו אז ראיתי גדולת רבינו! העבודה שלו, עם הדיבורים שלו, עם החיים שלו. ראיתי את הכל - - הוא היה ה'יסוד' - כל מה שקיבלתי מאנשים שלומינו - וכל מה שנסעתי - הוא היה היסוד, העיקר ויסוד... כי זה היה 'אני והוא' - 'שתים'! בטברי' ובצפת גם כן. היה עוד חסידים, אבל לא היו - - סוחרים, בעלי בתים. אבל העיקר היה 'אני והוא', הָיִינו יחידים! וכל זה שעבר עלי זה היה 'טובות גדולות'! רבינו הקדוש אומר; כל מה שעובר - מה שמדברים על הצדיק ועל אנשיו - כל זה הם טובות גדולות! בשעה שעובר זה הוא כמו שאומרים 'טובות' 'טובות'... אבל עכשיו אני רואה ה'טובות' - שהטובות צומחים וגדלים! כמו שרבינו הקדוש אומר; שצריכים לחפור, 'דעביווען', 'לחתור למצוא המעיין'! כי כשמחפשים אחר מים צריכים מקודם לחפור עמוק מאוד כדי למצוא המים ואחר כך מוצאים! צריכים לחפור כדי למצוא המים, כל מה שיש יותר מים - צומח - - * (השואל; מאין היה לו פרנסה? רבי ישראל?! מאמונה ובטחון!... * [חסר ההתחלה, מדבר מהסיפור המובא לעיל שהמתנגדים רצו לזרוק אבנים על מוהרנ"ת ז"ל] - - הם עמדו עם המקלות והאבנים כדי להרוג אותו, הוא החביא את עצמו - - ורקד לפני השי"ת וניגן (מנגן; 'גדולתינו ותפארתינו - - כך שמעתי מרבי ישראל - - גדולתינו ותפארתינו יתגלה לעתיד לבוא... - המקלות עשו את הניגון!... אוי ויי - רבונו של עולם, מה יהיה מאתנו, מה יהיה מאתנו?! * ליקוטי תפלות - - - אין בעולם - עדיין לא היו בעולם תפלות כאלו! אנחנו צריכים לזה כמו שצריכים את הנשימה, זה כל החיות, זהו עיקר והיסוד של התורה ושל היהדות, הכל - הוא כאן! במקום הזה! כשרבינו הקדוש עשה רבי נתן כזה, וכשרבינו הקדוש ציוה אותו - - זה כל החיים שלו. זה לא סתם חיבור, כמו שעושים חיבור - זה האש שלו! הוא עשה 'טיפה מן הים' מהאש שלו, כדי שנראה מה שנעשה פה בעולם! כל מילה בוער כאש! ואם לא משימים על הלב - אז אומרים, אומרים... וככה כל מכתב, כל דיבור. ואנו צריכים להאמין בזה! * כבר אמרתי לכם - לא יהיה משמע מזה שאני כבר ה'בעל הבית' של כל זה, ושאני כבר עושה. רק מדברים שככה צריך להיות... אבל לדאבוני אני כל כך בחוץ, יותר מכולם, השם יתברך יודע האמת, אני מתבייש להגיד. אבל אני לא רוצה שאחרים יטעו... * [חוזר על סיפור מאנ"ש בירושלים] - - כל אחד הוא הוא עולם בפני עצמו, כל אחד יש לו ענין אחר - - כמו אבנים טובות, אבנים טובות - כל אבן יש לו מעלות אחרות. זה יש לו מין יופי כזה, וזה יש לו מין יופי כזה. *
Ah, ay ay ay, I saw one mentch (man – R' Yisroel Karduner), a Jew, a pauper! He worked?! He had parnasa (a livelihood)?! Had a store?! What?! - And he lived with faith and trust, without worries! With a settled mind – without confusion! He lived every second – all with hashgacha (Divine Providence) from Hashem Yisburach! ## Segment 13
התקרבות רבי ישראל קארדונר זצ"ל - - (רבי ישראל קרדונער ז"ל הוא קיבל מרבי משה ברסלב'ר, תלמידו של רבי נתן. הוא החזיק את יום היארצייט (יום הפטירה של רבי משה כמו אחרי האבא, הוא היה מתענה ביום היארצייט. (השואל; איך נתקרב לברסלב? הוא מצא כמה דפים מהתיקון הכללי - מההקדמה, על ידי זה נתקרב לברסלב!... הוא סיפר לי; שהאבא היה סוחר גדול, והוא היה עיקר המנהל של החנות, האבא שלו היה שולח שקים עם סוכר - עם סחורה, והוא היה יושב בהמחסן והיה מוסר הסחורה כפי שציוה לו האבא. שם היה שקים, עם ארונות, והיה מתיישב שם במחסן בין השקים, והיה צועק משם להשם יתברך - שירחם עליו שיזכה להיות איש כשר באמת! ככה מתקרבים לרבינו! כשמבקשים מהשי"ת, ורוצים ומתגעגעים - זוכים! - צריכים להאמין שמוצאים! יגעתי ומצאתי! הוא נתקרב עם לב בוער כזה. האבא שלו לא רצה - - הוא סילק אותו מהירושה! אז הוא יצא מאת אביו עם כלום - רק עם המנעלים ומלבושיו, ככה הוא הלך ממנו ובא לאומן. הוא היה בן עשירים, מבית עשיר, עם כזה כבוד - אז הוא הלך לקבץ נדבות, כמו הקבצנים - לקבץ נדבות! בראשונה הוא הדפיס אלפיים 'תיקון הכללי'! הוא סיבב על הפתחים וביקש נדבות, ומזה הדפיס אלפיים תיקון הכללי, ונסע למכור אותם, בבתי כנסיות, בעיירות... והוא מסר עצמו לגמרי לרבינו כמו שצריכים - אז הוא זכה! הוא היה 'יחיד' בין חסידי ברסלב! מן הסתם כבר שמעתם, רבי ישראל קרדונר - זה מפורסם שהוא היה עובד השם במסירת נפש. (השואל; כמה זמן הוא גר בארץ ישראל? הוא היה בערך חמש עשרה שנה, בערך. הוא היה פעמיים בארץ ישראל, מקודם היה כאן כמה שבועות, ונסע בחזרה. ואחר כן הוא הגיע להשתקע. הוא מסר את כל חייו לרבינו לגמרי! הוא הדפיס ספרי רבינו בזמן שאף אחד לא - - הוא הדפיס; ליקוטי תפלות, וליקוטי מוהר"ן, וספרים קטנים - הוא תירגם את סיפור הנסיעה של רבינו לארץ ישראל לאידיש. לא היה לו כסף - הוא לוה, היו יודעים שהוא ישלם, היה לו אשראי, היו יודעים שהוא ישלם. הוא הדפיס, מכר, הכל עם תפלות. ואלישע דעביד ברחמי הוא דעביד! הכל עשה עם תפלה! עם מסירת נפש כזה שאין לשער, ללוות ולהדפיס. היום יש 'קרן הדפסה', אבל אז היה - - מסירת נפש! אחר זמן התחרט אביו בו, הוא נסע במיוחד לקיים כיבוד אב. הוא היה זקן, אז הוא שימש אותו. מאומן הוא נסע להמדינה שבו נולד, איפוא שאביו היה גר, כדי לקיים כיבוד אב, בעיר טרנופול (גליציה. רבי שלמה וקסלר היה אומר על רבי ישראל שעליו נאמר הפסוק; "ישראל אשר בך אתפאר"! * (השואל; הוא נתראה עם רבי אברהם ב"ר נחמן? כן! בודאי! הם היו חברים - כן, בודאי! אני לא הכרתי אותו - את רבי אברהם, אני נתקרבתי כשהוא היה כבר בחוץ לארץ. אבל שמעתי מרבי שלמה וקסלר, מרבי מאיר אנשין - - * (השואל; כשהיה רבי ישראל שר היה גם רוקד? הוא שר, וגם רקד, בודאי! הוא רקד אף באמצע השבוע! רבי אברהם היה אומר שצריכים לרקוד חצי שעה על השעון! זה המתקה גדולה - המתקת הדינים! (השואל; היום לא רוקדים כל כך - - אני הייתי רוקד לבדי! לבדי בביתי! כן! הייתי שר ניגונים, עוד ניגון, ניגון זה וניגון זה - - הייתי שמח ושר!... * [ממשיך מהשיחה דלעיל בענין גודל מעלת הספר ליקוטי תפלות] הליקוטי תפלות זה לא חיבור שמחברים ספר מתורות, או מתפלות - זה ההתבודדות של רבי נתן! היה לו התבודדות, אז הוא הוציא 'טיפה מן הים' מההתבודדות שלו, וכתב אותו בלשון הקודש, וזהו ה'ליקוטי תפלות'! זה לא חיבור שמחברים - עם הכנה - - ההתבודדות שלו, האש שלו, הוא כתב, כדי שגם אנו נלמוד איך לעשות התבודדות! רבי נתן כותב בההקדמה; 'תפלות כאלו עדיין לא היו בעולם'!... ואנחנו זכינו שאנו יודעים מזה, שיש לנו ספר הזה, רק צריכים להתחזק, ולהגיד 'בכל יום'! כל יום - ככל היותר! * * *
The pain that he had, through which he came to Tiberius (* as recounted elsewhere, that R' Yisroel Karduner was in Meron, when Saba started screaming to HY to send him a Breslover Chassid, and then R' Yisroel got terrible arthritic pains which did not allow him to pray or study, and eventually he understood that this was a message for him to go to Tiberius) – by him there wasn't stam (-for no reason - arbitrary) pain no! It is intentional from Hashem Yisburach, it is hashgacha (Divine Providence), it is a tikun (rectification) for him, yeah. However, he was unable to pray and learn! It was such pain, as if one takes a living person and cuts off pieces of flesh! He wasn't able to endure! And he didn't attribute this to any natural cause, he attributed it to hashgacha from Hashem Yisburach – it is for the good, and he didn't see the good, he didn't know what it was. ## Segment 14
למען תזכור צריכים להיות גיבור גדול להינצל מכל אלו הבלי העולם! כן, כי מכל זה לא ישאר כלום! - מכל ההבלים - מכסף, מכל התאות - כלום! אין בזה ממש, כלום! כלום! העיקר הוא רק; תורה, תפלה, ומעשים טובים - זה ישאר! (השואל; אבל במשך הזמן שוכחים מהכל שוכחים?! נו, למען תזכור! צריכים להיזכר! לזכור תמיד!... בודאי - העולם מסתיר את הכל, שוכחים מעצמו, יכולים לשכוח לגמרי מעיקר החיות. אבל כאן מזכירים אותנו! כשלומדים הספרים הקדושים מזכירים אותנו שלא נשכח! (השואל; בעת שמדברים זוכרים, אבל כשיוצאים לחוץ שוכחים נו, בודאי בודאי - צריכים לקיים 'ובלכתך בדרך' - אפילו כשיוצאים לחוץ נהיה גם כן עם השם יתברך! לא להסיח דעת! (השואל; אבל זה קשה מאוד נו, 'כי לא דבר ריק הוא מכם' - 'לא רחוקה היא', זה לא רחוק, זה לא קשה! צריכים רק לרצות, להיות לו רצון אמתי!... נו, בודאי זה קשה - נו, צריכים לעשות מה שקשה!... * * *
In short, thoughts that he should travel to Tiberius entered him, perhaps it will not be so painful for him, and he will be able to pray and learn. It was grim for him, it worked out that way – HY wanted that he should come to Tiberius to Yisroel Ber'n! ## Segment 15
הקיבוץ בראש השנה [חסר ההתחלה] - - הוא הזהיר אותי (- רבי ישראל קרדונר ז"ל; אם אתה רואה שיש איזה דבר שאנשי שלומינו אומרים אחרת, אז לא תלמד ממני! רק רבינו - - אבל אנשים כערכינו, אם אני אומר איזה דבר שאנ"ש אומרים אחרת, שאני יעשה כמותם! הוא ביקש אותי. מה יש?! בענין ראש השנה, הוא התפלל במירון, הוא גר במירון. והיה בשעת הסכנות, היה כל מיני סכנות - מרעב וממגיפות, ואז עדיין לא נסעו עם מוניות, נסעו עם חמורים. וכל הדרכים, כל הכפרים היו מסובבים עם החיילים של תורכיה. והיה סכנה, כי התורכים אם היו רואים איזה בן-אדם שיש לו ידים ורגלים, איש צעיר, לקחו אותו תיכף לצבא. לא שאלו אותו כלום - אם יש לו ידים ורגלים... כן. ובכן, לנתן קניג [- מאנ"ש בבני ברק] יש מכתבים, הוא קנה מכתבים מרבי ישראל, והוא מצא מכתב שכותב לאיטשע מאיר (ר' יצחק מאיר קורמן ז"ל ממקורבי פולניה שיבוא לארץ ישראל, ובענין הציון - יש לו בקבלה שיכולים להיות במירון על ראש השנה, כי זה אחד - רבינו הקדוש עם רבי שמעון! נו, אני התפללתי פה בירושלים, ורבי ישראל נפטר. ובאתי לפני ראש השנה, ורציתי לנסוע על ראש השנה למירון. ודיברתי עם אנשי שלומינו, עם רבי שלמה וקסלר, עם רבי נפתלי כהן, ועם רבי גדליה (ברגר, עם רבי מאיר אנשין, וכולם היו - פה אחד! שראש השנה אני יהיה פה - עם אנשי רבינו! וכן עשיתי! - - * * *
- I don't get tired! Every time I remember this, I renew myself! I see that such a story – there are a lot of nice stories – but such a story?! This is from the holy Rebbe'ns miracles! From the holy Rebbe'ns wonders! ## Segment 16
מעשה מרב ובן-יחיד דיברנו מהמעשה מרב ובן-יחיד. שמעתי מאנשי שלומינו כי המעשה של רב ובן-יחיד אכן היה מעשה כזו, לא רק מעשה מ'שנים קדמוניות'. רבינו הקדוש סיפר מעשיות משנים קדמוניות, אבל המעשה הזו - שהוא משנים קדמוניות - אכן היה מעשה כזו! ומהמעשה הזו יכולים ללמוד - רואים שהבן-יחיד ישב על העליה, ועסק תמיד בתורה ותפילה ועבודת השם - תמיד. נו, והרגיש איזה חסרון שעובר עליו, ולא ידע מהו, לא ידע איך למלא את החסרון, אז נתנו לו שני אברכים עצה שייסע לאותו צדיק! רואים מזה - יכולים להיות למדן, האבא היה רב, והוא היה בן-יחיד אצל הרב, והוא ישב תמיד על התורה ועל העבודה. אז יש בזה רמז - שיכולים להיות למדן, ויכולים להיות יחסן, ולעסוק תמיד בתורה ועבודה, ויש לו איזה חסרון - שהחסרון הזה הוא העיקר! כשיש החסרון הזה אז לא מרגישים טעם בתורה ובעבודה - בתורה ובתפילה. והוא לא הרגיש טעם בתורה ובתפילה, הוא לא ידע מהו החסרון! אחר כך רואים מה היה החסרון - האברכים נתנו לו עצה שייסע לאותו צדיק!... *
I was in Tiberius, I was born in Tiberius, I had heard of all the chassidus, and from Breslov I had not heard of, and did not know. And HY desired that I should come (-draw close) - - first He brought about circumstances that I should know that there is Breslov in the world, and afterwards – I prayed. So HY took R' Yisroel'n and banished him – He removed him against his will (Yiddish: with givald)! In Meron?! He had the place, one person alone, hisbodidus between the mountains! And outside of (/aside from) the tzion (tomb – of Rashbi) – his avoada (devotions) were there! Because the main thing by our people is just to hide the avoada (devotion)! Concealed, so that it should clean, stark truth, pristine, crystal truth! ## Segment 17
'בית יוצר של יהדות' ובכן, אני רואה שיש אנשים, שרואים איך שאני מדבר תמיד מרבי ישראל, אני מספר מהפעולות שלו, מהתפלות שלו, ומהעבודה שלו. אז שואלים אותי; האם למדתם משהו - גמרא? - אימתי הייתם לומדים? - האם רבי ישראל היה למדן?... נו, רבינו הקדוש אמר; ביי מיר איז א פאבריק פון אידישקייט! ['אצלי בית-יוצר של יהדות'!] עדיין לא נשמע דבר כזה! אנו רואים כבר מההתחלה, מרבי נתן. רבי נתן היה גאון עולם. והוא היה חתן של גאון עולם. וזכה להתקרב לכמה צדיקים - אמיתיים! הרב מברדיטשוב היה משתעשע עמו, הוא קרא אותו "מיין נת'לע"! [- נת'לה שלי!]. וכן אצל כמה צדיקים. אצל הרב מברדיטשוב זה כתוב, וכן היה אצל כמה צדיקים - כמדומה אצל רבי מרדכי מ'נשכיז, וכן היה אצל כמה צדיקים. ואחר כך כשרבינו הקדוש קבע דירתו בברסלב, וברסלב זה לא רחוק מנמירוב, והקב"ה סיבב סיבות שיָשַב בנמירוב חסיד ברסלב - רבי ליפא, הוא נתקרב עוד מלפני רבי נתן. הכלל, ורבי נתן שמע את ה'שלום עליכם' שלו! התפילה שלו! לא כתוב ששמע איך שמדבר דברי תורה... הוא שמע את ה'שלום עליכם, והתפילה שלו נשא חן בעיניו! הכלל, הוא נסע מנמירוב לרבינו, ורבינו הקדוש סיפר לו שלש מעשיות. נו, ורבי נתן כשהתקרב לרבינו, אז תיכף - - רק רבינו!! והוא זכה שהוא היה - - כל התלמידים התבטלו לפני רבינו, אבל הוא היה ענין אחר לגמרי! נו, וכל העסק שלו היה - בחיי רבינו ואחרי כן - היה עיקר העסק שלו לדבר עם אנשים בעבודת השם! שצריכים תמיד רק לעבוד את השי"ת באמת! והוא קירב הרבה נפשות לרבינו. וכשהוא קירב נפשות להשם יתברך אז פתאום נמלטו מן היישוב - מיישוב העולם! והם היה צדיקים כאלה, תמימים כאלה, שלא רואים כזה בעולם! * כי אכן כן הוא, כי רבינו הקדוש אמר; 'ביי מיר איז א פאבריק פון אידישקייט'! ['אצלי בית-יוצר של יהדות'!]. והעיקר שצריכים לדעת הוא - שצריכים לחפש את רבינו, כל דיבור, כל תורה - צריכים לחפש. שלא יחשוב שהוא כבר חסיד ברסלב, אני לומד ליקוטי מוהר"ן - שיכול להגיד; אני יודע ליקוטי מוהר"ן בעל פה... זה לא תלוי בפלפולים, זה לא תלוי בכבוד עולם הזה - זה ענין אחר 'לגמרי'! רבי ישראל - הוא מצא איזה ילד עני - לא יכולים לדבר עמו בדברי תורה... ובו היה נותן כל המוח שלו, כל הכח, כל העבודה שלו, הכל. נו, רואים מזה שכאן הוא ענין אחר לגמרי מכל העולם, רבינו הקדוש הוא ענין אחר לגמרי מכל העולם - ההיפוך מכל העולם. או ה'עולם' - או 'רבינו'!... אני הכרתי למדנים בטבריה, בטבריה היו למדנים גדולים, גדולי תורה, גדולי הדור. נו, אם ראה את הליקוטי תפלות אז הוא עשה טובה והסתכל בו. אבל שיקח אותו ללימוד, ללמוד ממנו איך להיות יהודי?! הוא עצמו בוודאי לא, אלא אפילו אם רואה איש אחר שאומר הרבה תפלות ותהלים, אז מחזיק אותו לבטלן, לעם הארץ - כזה עם הארץ!... התהלים שלו - כמו שהרב אלפאנדרי אמר; התהלים שלו הוא יותר גדול מהלימוד שלכם.... * כן, רואים מזה שאנחנו יכולים לצחק מכל העולם! גם אני בעצמי הייתי בתוך זה - - רוצים להיות בתוך העולם ולהיות ברסלב'ר! - זה לא הולך ככה! או או, זה שני הפכים - ה'עולם' עם 'ברסלב' זה שני הפכים, זהו עולם הזה וזהו עולם הבא!... יש שאומרים שיכולים להיות חסיד ברסלב, ולהיות - - 'מחיזו דהאי עלמא', עם תאות עולם הזה, עם הבלי עולם הזה. כן! גם אנחנו לדאבונינו - אבל רבינו הקודש מושך אותנו מזה! בודאי, הוא לא מניח אותנו לישון, הוא לא מניח אותנו בהרפש, הוא רוחץ אותנו מזה! *
And besides this – concealed – just like the holy Rebbe is a secret, the holy Rebbe is concealed - - the holy Rebbe poured rivers – by R' Yisroel there was a river – but the holy Rebbe poured rivers of tears, rivers of tears! (*see the Introduction to Outpouring of the Soul, the Practices of Rabbi Nachman – an account and description of how so many tears flowed from Rabbainu's eyes etc. see there) Where does one get this?! ## Segment 18
הבעל תפילה אוי אוי אוי. רבינו הקדוש סיפר לנו המעשה מהבעל תפילה; פעם היה מעשה, פעם היה בעל תפילה - - וכן כל המעשה. ושם יש דיבורים יקרים כאלה, כזה מין חכמה. 'המדינה של עשירות' - כל העולם הוא המדינה של עשירות!... לא רק 'איזה' מדינה! 'זהו' המדינה של עשירות! אצל העולם כל עיקר החשיבות - עיקר הכבוד - הוא כסף! ככל שיש לו יותר כסף - נותנים לו כבוד יותר. נו, והבעל תפילה - האנשים שקירב אותם להשי"ת - אצלם היה תענית או סיגוף - הסיגוף הכי גדול - היה להם מזה תענוג יותר גדול מכל התענוגים שבעולם! ואנשי הבעל תפילה היו יושבים 'חוץ ליישוב'. כי היישוב הוא ההיפוך מרבינו! כשרוצים להתקרב לרבינו, אם רוצים לטעום 'מהמאכלים הקדושים' שלו - התורות הקדושות שלו, זהו היפוך מיישוב העולם! בהמעשה כתוב כי פתאום נמלטו אנשים מהמדינה, ולא ידעו איפוא הם... כן, נמלטו!... כשמקורבים לרבינו אז יוצאים מיישוב העולם - הוא נמלט! * נו, צריכים לקיים הסעיף הראשון מהשולחן ערוך; אל יבוש מפני המלעיגים! שלא יתבטל, שלא יבוש מפני המלעיגים! - - 'עזות דקדושה' - שנעמוד מול כל העולם! כן, שיהיה לנו אמונה ברבינו ככל היותר, ולשמוע ולעשות כמו שהוא מלמד אותנו, ולא להתפעל מאף אחד! - יש מניעות?! זה לטובה! ככל שקשה יותר, וככל שסובלים יותר - יותר טוב! רבינו הקדוש אומר; להתקרב אלי הוא דבר קשה! כי בכל פעם שלוקחים את הליקוטי מוהר"ן, ורוצים להתקרב לרבינו הקדוש - נתקוממים מניעות גדולות מכל הצדדים. ולא מניחים להתקרב, בין מהיצר הרע, בין מהתאוות, בין מהעולם. סביב סביב 'מלחמות'! נו, אבל רבינו הקדוש הוא גיבור, ומלמד אותנו איך להיות גיבורים, איך לעמוד בקשרי המלחמה. * [המשך המעשה מרב ובן יחיד] אוי אוי אוי אוי. וכן כל מעשה, וכל תורה, וכל דיבור מרבינו הקדוש. המעשה מהרב ובן-יחיד, איך שהבן-יחיד הפציר באביו שרוצה לנסוע לאותו צדיק. נו, הוא היה בן-יחיד לאביו, ולא רצה להניחו שייסע לבדו, אז האבא ביטל אותו; לא מתאים לך, אתה למדן יותר ממנו, יותר יחסן ממנו, לא מתאים לך שתיסע לאותו צדיק! ולא נסע. הכלל, הוא ראה שהוא עובד את השי"ת, ולומד ומתפלל תמיד, ולא מרגיש טעם. אז נתנו לו האברכים עצה; לך תיסע לאותו צדיק. הלך עוד הפעם לאביו, והפציר בו. הכלל, האבא ראה שהוא מפציר בו מאוד, אז אמר לו; נו, ניסע ביחד, אלא שאם נראה שאינו מתנהג מן השמים אז נחזור! נו - נסעו, ובאמצע הדרך באו לגשר קטן, ונפל סוס אחד, והמרכבה נתהפכה וכמעט נטבעו. אמר לו אביו; נו, ראית שאין זה מן השמים שניסע לאותו צדיק?! וחזרו, וחזר הבן להעסק שלו - תורה ותפילה תמיד. אבל הרגיש שיש לו החסרון, שאינו מרגיש טעם בהתורה ובתפילה! וחזר וביקש מאביו שרוצה לנסוע, והפציר בו מאוד. ונסע אביו עמו. ואמר הבן לאביו כי רק אם יהיה דבר מורגש מאוד אז נחזור, זה יהיה סימן שאינו מן השמים! - - * יכולים להיות חכם - - עם כל תאוות עולם הזה, עם כל העולם - ולהיות ברסלב'ר!... אני הכרתי בטבריה בני תורה גדולים, אני נתגדלתי ביניהם, וזכיתי לראות את ההבדל בינם לבין רבי ישראל. הם היו; אנשי מעלה, חכמים, נבונים, ואנשי מעשה, ויראי השם, ומדקדקים במצוות - והכבוד וה'חיזו דהאי עלמא' היה נמצא לפניהם על כל העולם! והאם היה חסר להם משהו?! אדרבה - לא חסר לו כלום! אבל רבינו הקדוש סיפר מעשה מהרב ובן-יחיד, שהבן-יחיד היה חסר לו! הוא תמיד עָסַק בתורה ותפילה, והיה חסר לו איזה חסרון, הוא לא הרגיש טעם בהתורה ובהתפילה! אז היה שני אברכים - ונתנו לו עצה שייסע לאותו הצדיק! משמע מזה, שכל החסרון מה שלא הרגיש טעם בתורה ובתפילה, היה מפני שהיה צריך ללכת לאותו הצדיק!... יכולים ללמוד את המעשה - אבל צריכים לשום לב, מה שרבינו הקדוש ריחם עלינו וסיפר לנו את המעשה - בשבילנו! כדי שנלמוד רמזים מהמעשה, שיכולים להיות בן-יחיד אצל הרב, ויהיה לו חדר בעליה, ויעסוק תמיד בתורה ותפילה, והבן-יחיד הרגיש חסרון - הוא לא מרגיש טעם בתורה ותפילה! וחיפש עצה איך למלאות את החסרון, ושאל לשני אברכים, והם נתנו לו עצה שייסע לאותו הצדיק! רואים מזה - הוא חיפש, אז סיבב הקב"ה ששני אברכים אמרו לו שייסע לאותו הצדיק. אבל אם עוסקים בתורה ותפילה, ולא מרגישים את החסרון, אדרבה - מרגישים שנעשים גדול וגדול וגדול - - הבן-יחיד תמיד חיפש, והקב"ה סיבב בכל פעם - בפעם ראשון נפל הסוס על הגשר, ובפעם השניה נשברו ידות העגלה, ובפעם הבא אמר הבן-יחיד כי אי אפשר - רק אם יהיה איזה דבר מיוחד. ונסעו, והיו אצל אכסניה באיזה כפר, ושם מצאו איזה 'סוחר'. נו, מה שייך לסוחר לדבר מצדיקים?! הסוחר צריך לדבר ממסחר! נו, הם דיברו אתו, והגיעו לדבר מצדיקים - לא סיפרו לו שהם נוסעים לאותו הצדיק, הם סתם דברו מצדיקים. והתחיל לדבר מאותו הצדיק - הם לא אמרו לו שהם נוסעים אליו, [ואמר להם הסוחר שהוא היה שם, והוא עשה] עבירה! הוא קל! אמר לבנו; נו, הרָאית מה שזה הסוחר מספר לפי תומו?!... נו, הכלל, חזרו לביתם, ונפטר אותו הבן! כי אם אין מתגברים על כל מיני המניעות, אז הוא מת בחייו - הוא מת! יכולים להיות גדול, ולהיות לו שם בעולם, אבל הוא מת! * וכן כל מעשה, וכל שיחה, אם לא מסתכלים עם אמת - מתוך געגועים, כמו הבן-יחיד - הוא התגעגע למלאות את החסרון - הוא לא מרגיש טעם בתורה ובתפילה! נו, אם מחפשים אז מוצאים. יכולים לחפש ולחפש ולחפש, אבל כשמגיע לזה - - באמת, אם מתבוננים בזה יכול להיות כי הסוחר אינו מסיח לפי תומו!... *
We do not hear such of any tzaddik! That he poured rivers of tears before Hashem Yisburach – over every thread (/hairsbreadth) of Judaism – over every thread (/hairsbreadth). (*see Outpouring of the Soul there). ## Segment 19
האמת מנצח תמיד ואני - נפש קטן כמוני, ילד בן שבע-עשרה, בחור פשוט, הכי פשוט מכל הישיבה... אני הייתי בן-יחיד - יחיד במינו... והבן-יחיד הזה, הילד, נעשה מזה ככה, כזה קידוש השם, למעלה מדרך הטבע. והראש שלהם - ראש המתנגדים, הוא לקח אותי כמו חבר טוב, והלך לטייל עמי מחוץ לעיר, והכניס בי כזה רעל של התנגדות, עד שהחלטתי שאני לא אהיה ברסלב'ר! אני ילמוד את הספרים - אבל ברסלב'ר אני לא אהיה... נו, נפש קטן כמוני, איך זה שנעשה עמי כזה שינוי - לעזוב את העולם, לבטל לומדים כאלו?! נראה מזה כי האמת מנצח תמיד! האמת הוא דבר חזק כזה, האמת מנצח תמיד! אחרי כן, כשהחלטתי שאני לא אהיה ברסלב'ר, אבל הלב שלי כאב, היה לי 'אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי'. הוא הכניס בי רעל, ואני רציתי - אבל היה לי מלחמות. אפילו שהחלטתי שאני לא אהיה ברסלב'ר, אבל זה לא היה ברצון. אז סיפרתי לרבי ישראל שהוא דיבר עמי ככה. והשי"ת ריחם עלי, ורבי ישראל דיבר עמי, הוא דיבר עמי כאלו דיבורים - שנעשו מכל אלו הרעלים 'כלום'! הייתי שוב כמו מקודם, הוא לקח ממני כל הרעלים. * וכל זה הוא לימודים בשבילנו, כי אפילו היום שאין כל-כך מתנגדים כמו שהיה פעם, נו, אבל עדיין נשאר, עדיין יש... העולם, הלומדים, הגדולים - אפילו אם מסתכלים בהספר - אבל ה'חיזו דהאי עלמא' מכסה! ואני - אף-על-פי שהקב"ה ריחם עלי שאתקרב לרבינו הקדוש, אבל מה שאנו צריכים להיות, ומה שאנו צריכים לראות - זה עדיין אינו! צריכים להמשיך להתפלל עוד ועוד ועוד... נו, יכולים לעשות שלום - אני ברסלב'ר, אבל עדיין אין אני צריך להשליך את כל העולם, צריכים כסף... זהו המעשה של ה'מדינה של עשירות' - - 'הוא מדבר נגד כל העולם'! 'מה אתה מדבר פה'?!... * רבי נתן נולד בבית של תורה וגדולה. החותן שלו היה למדן, תלמיד חכם, וירא שמים, רק ליטאי [- מתנגד]. ורבי נתן גם-כן היה ליטאי, הוא היה 'גדול', הוא היה חתנו של גאון וצדיק. נו, ורבי נתן כשראה את רבינו הוא עזב את כל העולם ונשאר אצל רבינו! * נו, והמעשיות, וכן התורות - כל תורה צריך להיות תמיד חדש! מה זה חדש? למצוא אור חדש, לימודים חדשים! עיקר הלימוד שיביא אותנו אל מה שרבינו הקדוש רוצה להביא אותנו - אל התכלית האמת. אצל העולם מסתכלים על איש כזה כמו על משוגע - - עולם הבא? יש זמן לעולם הבא! עכשיו?! הולכים לבית הכנסת, מניחים ציצית ותפילין - - אבל עולם הבא?!... אבל אני הכרתי יהודי שאצלו היה העיקר, כל החיים שלו, תמיד, כל דיבור - הכל היה רק בשביל התכלית... וכל העולם צוחקים מזה. אבל רבינו הקדוש הזהיר לעשות בכל יום שיעור קבוע - דרך לכל אדם מישראל, מקטן ועד גדול - 'התבודדות'! שילך לאיזה מקום שאין שם בני אדם, ושמה ישפוך שיחו לפני השם יתברך, ולבקש על כל מה שצריכים. דבר ראשון צריך לבקש על עיקר התכלית, ואחר כך כסף - - כן. ורבינו הקדוש צוחק מכל העולם - ש'לחם ומלפפון' הוא מאכל טוב!... ויש עוד שיחה, רבינו הקדוש אומר; מה כל הפחד? שאם לא יהיה לו פרנסה, אם לא יהיה לו לחם לאכול אז ימות?! נו, מה כל הענין? הלא ממילא מתים! אם - ככה היו חיים לעולם וככה מתים - - אבל אם ממילא צריכים למות, נו אז מה?!... [חסר קצת] - - 'שחורות כעורב' - להשחיר את הפנים - 'שחורות'! לומדים; 'שחורות כעורב' - וממשיכים הלאה... אבל את ה'שחורות כעורב' צריך להרגיש היטב! צריכים לראות שהפנים ישחרו כמו שצריך - - למאס תאוות עולם הזה! *
Nu, but he merited to such a type of holy wisdom so that he knows – every soul of Israel in every generation and generation – he knows what he is missing, and what he needs, and how to help him – how to save him – how to purify him from the vanities of this world! ## Segment 20
הסבל הנורא בימי נעוריו - - כזה עניות שהיה לי, אין בעולם! שלא יהיה אף חתיכת לחם?! זה ראיתי בעיניים! ראיתי את הצער של הילדים שהיה להם מחמת הרעב - עד היום אני מתבייש לדבר מזה. אני גר במדבר?! אני גר בין אנשים! יהודים, רחמנים! אבל עמי התנהג הקב"ה שננעלו כל השערים, הייתי כמו בים, כמו במדבר, שאין שם שום - - אני בטבע ביישן גדול, אבל כשאני רואה כזה רעב - רציתי לעשות איזה פעולה, שיהיה לי חתיכת לחם. היה במאה שערים יהודי אחד תלמיד חכם, למדן, ליטאי, והוא תמיד קיבץ נדבות, והיה נותן לכל עני - אם היו מגיעים אליו היה נותן משהו. הכלל, היה באיזה יום ששי, אחר חצות היום, ולא היה בבית כלום! כלום! לא דגים, ולא חלות - כלום! הכלל, הייתי מודאג, חלילה וחס לישאר כך בשבת. הכלל, נתגברתי וירדתי ל'שטיבלאך', הייתי דר במאה שערים, נכנסתי אל ה'שטיבלאך' של מאה שערים. הוא היה מתפלל מנחה גדולה, והוא היה נמצא תמיד בשטיבלאך של מאה שערים. והוא ישב עם עוד איזה יהודי, מהגדולים בירושלים, והיו תמיד מדברים בדברי תורה. הכלל, הוא ישב עמו ודיבר עמו. הכלל, ניגשתי אליו וסיפרתי לו - - והקב"ה ריחם עלי, והוא הרגיש כי זה סיפור נכון - - בירושלים היה יכול להיות עני שיש לו כל טוב, וכשרוצה שיתנו לו כסף אז הוא אומר שאין לו על שבת... אדרבה, אם מגיע אחד ואומר ביום ששי אחר צהרים שאין לו כלום, אז הוא קבצן מקצועי כזה... - אבל הקב"ה ריחם עלי, והוא הרגיש משהו בהדיבור שלי - בהפנים שלי - כי זה דבר נכון. נו, הוא הלך אתי, סמוך אל הבית שלי היה מכולת, והוא דיבר בקול רעש גדול... ואמר אל הסוחר, הבעל-הבית של החנות; 'תן לו רוטל [- לערך שלש ק"ג] קמח'! ואחר כך הוא הלך אתי לחנות של הדגים - הבית שלי היה על-גבי החנות שלו. הכלל, הוא ניגש אל הבעל-הבית וצועק אליו; 'תן לו דג'! ואני שמעתי, ונעשה לי חושך בעיניים, נתביישתי - יום ששי אחר הצהרים - והוא אומר 'תן לו דג', 'תן לו קמח'... ועכשיו כל זה לטובה! בשעת מעשה לא רציתי את זה, 'לא הן ולא שכרן'!... מצב כזה... * היה אחד שהיה לו חנות במאה שערים. הכלל, הוא היה סוחר, מקורב, מהמקורבים של פולניה. והוא היה מקבץ נדבות בשחרית בבתי כנסיות, אבל לי לעולם לא נתן. ואפילו כשאמרתי לו פעם, עשה עצמו כלא ידע, ולא נעשה מזה שום דבר. הכלל, היה באמצע השבוע, באיזה לילה שהילדים בכו לחתיכת לחם. הכלל, ירדתי להשטיבלאך, והוא עמד שם מחוץ להשטיבלאך, ניגשתי אליו, ואמרתי לו; 'עשה מצוה - תן לי כמה פרוטות'! 'אני צריך משהו בשביל לחם'! - - - נו, אם אין לו הזכיה, חלילה וחס - - אבל אצלי היה ככה, 'ננעלו כל השערים'! כך רצה הקב"ה, שארגיש טעם כזה. יכול להיות שעי"ז נפטרתי ממיתה או שאר גזירות קשות - היה לטובה. אבל בשעת מעשה היה אצלי 'קצתי בחיי'... * [ממשיך הסיפור מערב שבת הנ"ל] הכלל, אצלי היה כל רגע כמו שנה, רציתי ככל היותר מהר - - על הדרך הוא נכנס לסוחר בדים ומדבר עמו, חשבתי שהנה הוא יוצא תיכף, אבל הוא לא מיהר לצאת, ואני עומד ומחכה, והוא עמד שם זמן מה ודיבר עמו. אחר כך הוא נכנס עמי, נכנס אל החנות, ואומר להאשה שלו - כשהוא היה צריך לצאת אז היא עמדה בחנות. והוא אמר לה; 'תן לישראל בער פרוטה (גרוש, הוא צריך דחוף'!... הוא לא יכול לגשת אל הארגז איפוא שמונחים הפרוטות ולקחת פרוטה? הוא אומר בקול רם; תן לישראל בער!... כך סיבב עמי הקב"ה, וזה היה לטובה גדולה בזה ובבא! ואני ראיתי אחרים שהיו בקיאים בירושלים, אצל הגבירים, הנגידים. והם הולכים לקבץ כסף, והם חיים בהרחבה, כן. מחתנים בניהם ויש כסף. ואצלי היה - הכל סגור! אני הייתי אחד שלא הצלחתי בזה... אוי אוי אוי. וזה כבר היה בזמנינו, בזמן האחרון, בשנים אחרונות... * [מספר על איזה תקופה שעבד בשביל פרנסה] - - היה לי מאפיה בטבריה, חשבתי שנכנסתי בגלות מצרים! ישראל נגאלו משם, אבל אני נכנסתי בלי דרך לצאת... עמדתי אצל התנור, אצל עריכת הלחם - - לא יכולתי לצאת מזה!... כל העיר - באו אנשים מירושלים, ידעו ממני, ידעו שהוא ברסלב'ר. נו, מאפיה... כל העיר דואגים מאין לוקחים כסף - 'ישראל בער נעשה אופה', 'מאפיית אודסר', יש לו את כל הכסף... הם כולם קבצנים, ומונחים תמיד במחשבות 'מאין לוקחים כסף', וישראל בער - כל הכסף הולך לישראל בער, ואנחנו כולנו בני ישיבה, קבצנים... ואני עמדתי אצל התנור, אצל הלחם - - ותבע מעצמו; לאן הגעתי?! היה לי כזה רבי ישראל, עסקתי בעבודת השם, והיו תמיד צוחקים ממני, ופתאום נכנסתי בכזה 'גלות מצרים', בכזה גלות, 'מאפיה', לא היה לי לא יום ולא לילה, נתרחקתי מתורה ותפלה. איך אני יכול לצאת מזה?! [חסר הסיום] - - *
(*See Ullim Litrufah, letter from Tuesday, Torah Portion of Yisro, 5602: And I know and truly believe, that our master, leader and rabbi knows well, in general and particular, everything that is done with all the souls in every generation, from the day G-d created man on the earth until now and until the final end, and he knows all the rectifications of each and every one, and all this knowledge are a small matter by him, for he attained Divine conception which are impossible to grasp in ones mind at all etc..) # Fires of Israel - Part 12 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/12/ # Fires of Israel - Part 12
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/12 ## Segment 1
מסירת נפש למען הדפסה היה יהודי אחד שהיה מוכר משקאות. היה מוכר יין, יין-שרף, כל מיני משקאות. קראו לו 'רבי יום טוב זלוטניק'. הוא היה מפורסם, ליטאי. אלא שהוא נתקרב עם לב בוער כזה - שלא איכפת לו החנות והמשפחה והילדים. רק רבינו, רק רבינו! והוא היה מדפיס - אז לא היה קרן הדפסה, לא היה בשביל מי להדפיס, אבל הוא בער להדפיס ולהדפיס ולהדפיס. הכלל, הוא התחיל להדפיס ה'משיבת נפש', 'השתפכות הנפש'. והלא אי אפשר לאיש אחד להוציא כל נכסיו כדי להדפיס, אבל אני ידעתי שיש לו לב בוער כזה לרבינו. והיה לו חנות, והיה לו חדר קטן ששם היה נכנס ללמוד ספרי רבינו, ואני הייתי רגיל ליכנס באותו החדר. ואני היה לי משפחה גדולה, ובביתי אין שום חתיכת לחם, הילדים מסתובבים ככה. ואני הלכתי לר' יו"ט זלוטניק, נו, אם אני יגיד לו, משמע שאני בא לר' יו"ט כדי שיתן כסף - שצריכים לחם. אז לא דיברתי כלום מזה... והוא היה חכם, והבין שכל המטרה שלי בזה הוא רק כדי שנזכה לקרב את כל העולם לרבינו, שידפיסו את ספרי רבינו. ואני רציתי לחזק את היהודי הזה, כדי שיהיה חזק בזה. הכלל, היה באיזה יום ששי אחר צהרים, וחגרתי עצמי בעזות, עם גבורה. אני ביישן בטבע, לבקש בעצמו נדבות... הכלל, נכנסתי לאיזה חנות, והוא נעשה מבוהל, הוא ראה פנים כזה, עם התלהבות כזה, עם גבורה כזה, הוא הכיר. הכלל, נתנו לי. בקיצור, הלכתי מחנות לחנות, ראיתי שהקב"ה מצליח דרכי ונותנים לי. ובאותם הימים - קיבצתי שבעים וחמש פרוטות! נו, אני הלכתי, לא בשביל לחם - לא בשבילי! הלכתי כדי שיהיה איזה התחזקות לאותו אברך. כן, הלכתי עם שבעים וחמש פרוטות, ונתתי לו! כלום, שום פרוטה! יום ששי בערב, נתתי לו תיכף כדי שיהיה להדפסה... (השואל; זה היה הרבה כסף? אה! היום אי אפשר לשער את זה - אין שום השגה מה שאז היה כסף! גם אני התפלאתי, אבל הלכתי עם כזה התלהבות, כמו ה'בערגער'... * נו, יכולים לחשוב שאני מספר דברים בטלים, מעשיות שהיו פעם; לחם, כסף. לא! זה הכל דרכים יקרים, אין כזה בעולם, זה רק בכוחו של רבינו הקדוש שיכול לעשות כך - שיהיה איזה עני ויקבץ שבעים וחמש פרוטות, והולך תיכף למסור לו בשביל שיהיה לו התחזקות להדפיס... וזה לא בדרך הטבע, זה למעלה מדרך הטבע, למעלה מן המקום, דבר כזה. וזה רק בכוחו של רבינו הקדוש שיכול לעשות דבר כזה, שיכול לעשות ר' ישראל כזה, שיכול לעשות כזה עני - הוא נעשה משוגע והולך מחנות לחנות, ונבהלים ממנו, ונותנים לו נדבות יפות - - והצלחתי, עשיתי שבעים וחמש פרוטות בזמן קצר כזה!... * * *
I saw one mentch (-man – R' Yisroel) who purified himself from this world, he had a wife and children, and he was in this world – a body! Nu, he lived a life of the World To Come! Of the future! Of the world of Messiah!…. ## Segment 2
העיקר למשוך עצמו אל התכלית - - וכן הוא אם לא משימים לב, לא משימים לב לדבריו של רבינו הקדוש, לא משימים לב על מה שבאנו לזה העולם, על מה שאנו חיים בעולם. וצריכים למשוך עצמו מאוד - כמו שרבינו הקדוש מלמד אותנו; שהעיקר הוא רק בשביל התכלית - רק תורה ותפילה... ואצל העולם זה שגעון לגמרי - הוא לא מחפש כלום?! הוא מחפש רק עולם הבא, רק ללמוד, רק להתפלל, ואת העולם הוא עוזב לגמרי!... זה אמנם ראיתי רק אצל ר' ישראל! דרך העולם הוא - אפילו מי שמבין שכסף אינו העיקר, אבל עם-כל-זה; צריכים כסף... כן. וכן כבוד, והכל, ועושים שלום עם כל התאוות. רק רבינו הקדוש! [שמלמד אותנו את התכלית האמתי]! * [עוד בענין ליקוטי תפלות] כשיש כבר ליקוטי תפלות כזה - - בטבריה, כל האברכים, המתנגדים, הם לא רצו אפילו לנגוע - - ליקוטי תפילות?! עד היום! עד היום הזה! ליקוטי תפילות?! מה זה - האם לא תקנו לנו תפילות?! בבוקר, מנחה, מעריב?! מה פתאום ליקוטי תפילות?! מי עוד יכול להגיד כזה ליקוטי תפילות?!... תראו איזה משוגע, הוא אומר תמיד תפילות!... או - התבודדות! הוא הולך לבדו בחדר, או בשדה, והולך לעשות שמה התבודדות! והולך לבקש על פרנסה!... והולך לבקש מהקב"ה! הוא עושה התבודדות! - אצל העולם זה לגמרי שיגעון!... * [המשך ענין הבעל תפלה] רבינו הקדוש מסתובב בעולם, וכן אצלינו - כל זמן שאנחנו לא מוּדעים מהכח של רבינו הקדוש - שהעולם הזה אינו כלום, שהעיקר הוא רק התכלית, שהעיקר הוא רק תורה ותפילה - יכולים לבלות ככה כל השנים, להשלים, ולהיות ברסלב'ר... אבל צריכים להיות כזה ברסלב'ר - כמו שרבינו הקדוש מספר מהמעשה של 'הבעל תפלה' - שהוא דיבר עם העניים, הוא דיבר מהתכלית. וכשאחד נתרצה להתדבק בו - אז 'תיכף' - ככה כתוב - 'תיכף' לקח אותו אל מקומו שהיה לו מחוץ ליישוב! - משמע; כי ה'יישוב העולם' עם 'רבינו' - לא מתאים!... כל זמן שאין אנו יודעים האמת הנקי, ורוצים להיות חכמים, ורוצים שיהיה לנו איזה פנים בהעולם, רוצים להרויח כסף, שיהיה לו איזה ישות בעולם - כל זמן שאין רצים אל רבינו הקדוש, ולא מוסרים את עצמינו לרבינו הקדוש, כמו ש'הוא' מלמד אותנו! - - הוא מלמד אותנו את ההיפוך מזה העולם! כמו שרבינו הקדוש מדבר מזה (במעשה של הבעל תפילה; כי פתאום נעלמו אנשים מהמדינה, ולא ידעו איפוא הם, אצל אחד נעלם בנו, ואצל אחד נעלם חתנו... והמדינה של עשירות תמהו - שימצא איזה אדם שידבר ככה?! שידבר נגד אמונתם, שכסף זה כלום, רק תורה ותפילה! אז אמרו שבודאי זהו הבעל תפילה!... וכן האנשים של המלך, העשרה אנשים של המלך שנאבדו בעת הרוח סערה, והתחילו לחפש עצמם ולמצוא זה את זה - פה מצאו את הגבור, פה מצאו את זה, פה את היועץ, וכך כל הזמן נעשה הקיבוץ יותר גדול, מצאו זה את זה. ראו שהקב"ה מרחם עליהם, שמוצאים שוב זה את זה. הם היו - זה פה, זה שם, ולא ידעו אחד מהשני, ועכשיו מוצאים! עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, מוצאים! אז אמרו; שזהו בזכות הבעל תפילה הכשר! כולם, כולם אמרו - הבעל תפילה!! - והוא הציל את המדינה של עשירות! לא הגבור ולא אף אחד, רק הבעל תפילה! * [כלליות סיפורי מעשיות] וכן, מה שאנו רואים בהמעשה הראשונה, שרבינו הקדוש אמר; בדרך סיפרתי מעשה, שכל מי ששמעה היה לו הרהור תשובה! זה הקדמה, זהו המעשה הראשונה, ההתחלה של כל המעשיות, ההקדמה! פה משמיע לנו רבינו הקדוש - למי שיש לו אוזניים, שכל מעשה - לא רק אותו המעשה - בכל מעשה יש בניינים שלמים, יש כמה ענינים, יוצא מזה ונכנס לזה, כל זה - מי ששומע אותו יש לו הרהור תשובה! זה מה שמשמיע לנו רבינו הקדוש, שלא רק לקרוא אותו - רק להכניס את המוח! שיסתכלו היטב מה שנעשה פה! מה שנִדְבַר פה! וכן בכל תורה ובכל תפילה! * * * מאיפוא נעשה רבי ישראל [קרדונר] כזה?! מהתורות והתפילות!! וזה עד היום! לא זו הדרך להגיד; "פעם היה רבי ישראל", "פעם היה העולם עובדי השם", "היום זה ככה"! - - לא!! היה פעם - וגם עכשיו יש! היה רבי ישראל - וגם עכשיו יש! היה רבי, היה בעל תפילה - - בהסיפורי מעשיות כתוב; "פעם היה בעל תפילה", אבל הבעל תפילה היה - והוא גם עכשיו ישנו! והוא עוסק עמנו! והוא מלמד אותנו! ודואג בשבילנו! אצל העולם זה ממש 'משחק פורים' (פורים שפיל - הליקוטי מוהר"ן, והליקוטי תפילות - אם רואים אחד אומר הרבה תפילות, ובוכה לפני השם יתברך; - נו, נו, הוא איש גס, הוא בור... הוא אומר כל-כך ליקוטי תפילות... נו, אכן ראיתי כמה נפשות יקרות, אבל איך שרבי ישראל אומר ליקוטי תפילות - ואת השבת שראיתי אצלו, והסוכות, והשבועות, והניגונים, והשמחה - - זה היה יחיד בעולם! זה היה 'מעשי ידי להתפאר'! מעשי הקב"ה! מעשי השם! אצבע אלוקים!!! * * *
It is no wonder why I held by him, for I had searched from childhood, I searched, so HY had mercy on me, and I found out about this, and I beseeched for this, and afterwards HY took out R' Yisroel'n from Meron and brought him to Tiberius, and from the donkey – straight to me, and from me – straight into the sea (*he went with Saba to the synagogue of the disciples of the Besh”t which was partially submerged in the waters of Sea of Galilee). ## Segment 3
ניצחתי ואנצח רואים איך שהאמת מנצח! איך שהעולם כל-כך רחוק מרבינו, מהתבודדות, ליקוטי תפלות - - אז היינו צריכים להתבטל מפני העולם! אם כל הגדולים, כל גדולי הדור הם כל-כך רחוקים מזה, שוחקים מזה - היינו צריכים להתבטל! ככל שעובר זמן היו צריכים להתבטל! אבל בסוף רואים שהפילוסופים, אנשי העולם הכי גדולים, אנשי מדע - - הם היו צריכים לבטל את רבינו לגמרי! כי הוא היה נגד לימוד חכמות ולשונות, אפילו מגדולי ישראל כשהם מדברים מחקירות! - היו צריכים להחליט שאין לו חלק בחכמות, ולא לדבר ממנו כלל! אבל בסוף הם מתבטלים - אחר דיבורים כאלו, אחר התנגדות כזה מה שרבינו הקדוש מתנגד על זה - הם מתבטלים! * (מדבר מאיש מפורסם מאנשי הממשלה, שרבי ישראל בער ז"ל עסק עמו לקרבו ליהדות על דרך רביז"ל הוא סיפר לי פעם, שהוא נכנס פעם בין פרופסורים גדולים, והם ישבו ביחד ודיברו, והם דיברו מרבינו הקדוש, והוא נכנס ושומע איך שהם אומרים; 'הרבי אומר ככה'. שאל אותם; מי הוא 'הרבי'? ענה אחד, פרופסור גדול, פילוסוף גדול, אמר לו; אל תתערב פה בינינו, אתה עם-הארץ, אתה לא יודע כלום! אם אתה לא יודע שסתם 'רבי' זהו הרבי ר' נחמן - אתה עם-הארץ!... וזה הוא אצלם! ואפילו בתוכינו, בין החרדים, הישיבות - מי מדבר מהליטאים - יש אנשים גדולים, גדולי הדור, שחיברו ספרי מוסר. נו, היום הם תמהים; מה זה?! מה פתאום רעש כזה?!... מה זה?! ליקוטי תפלות?! התבודדות?! אבל רבינו הקדוש אמר; 'גמרתי ואגמור'! - אז כולם מתבטלים! מתבטלים! הם רואים כזה אצבע אלקים! - איך לוקחים כסף בשביל להדפיס?! איך לוקחים בשביל למכור את הספרים?!... * - ואני זכיתי לראות בעיניים את הכוח של אמת! איך שרבי ישראל היה מנצח את כל העולם! היה לו מוח קדוש כזה, שבלב ובמוח היה אצלו כל זה לשחוק גמור, כל העולם לא היה אצלו לשום ערך וחשיבות! הוא לא הכריז את זה - הוא לא אמר; שאני כך כך! אבל אצלו בלב הוא ידע היטב מה שנעשה בעולם! והוא ראה - הוא הרגיש שזה ינצח את העולם! אף-על-פי שעכשיו נמצאים בגלות, ונהיים ללעג ולקלס, אבל זה מין כח כזה שזה ינצח את כל העולם! מרבי ישראל קיבלתי את זה - לא שהוא אמר לי, אלא מה שהשם יתברך עזר לי שהבנתי, בהכרה, מאה אחוז, בלי שום ספקות! כל מה שיותר מאמינים ברבינו הקדוש, ושומעים לו, ולא מסתכלים על העולם - - * * *
Oy oy oy, and I know for myself, everyone knows for themselves, I had miracles and wonders, from the Rebbe'ns wonders – I had miracles and wonders! ## Segment 4
קדושת הברית (השואל; האם רבי ישראל היה מדבר משמירת הברית, מעניני קדושה? מה אתה מדבר?! הוא דיבר - בקדושה ובטהרה, וברמז. ולפי שהיה ברמז - נקבע יותר עמוק בלב! זה היה מה שהיה - לא בגלוי, רק בבחינת 'סתום וגליא', עם כזה קדושה וטהרה! יכולים לקבל חלישות הדעת, שיודעים שרחוקים מזה. אבל הדיבורים שלו היו - מצד אחד הוא הודיע לי את החסרונות, את ההתרחקות, - ובו היה כלול מין התחזקות כזה! זה יותר חזק מאילו מדברים בגלוי. כשמדברים ברמז זה יותר חזק מאילו מדַברים באיתגליא, יש לו כח גדול! כמו שרבינו אמר בסיפורי מעשיות שכל מה שהוא יותר בהעלם יש לו כוח יותר גדול! הוא אמר שלפעמים הוא אומר איזה רמזים על המעשיות מהפסוקים, שזה רק כדי שנדע שהמעשיות אינם סתם כפשוטם. כמו כן זה, להבדיל, חלילה - זה לא דוגמא, אבל כן הוא - רבינו הקדוש אמר; אם זה בהעלם אז יש לו כוח עוד יותר גדול! אני זוכר שזה האיר בי, הבנתי מה שהוא מדבר. היה בהעלם - אבל זה צעק בקולי קולות... הלא זהו עיקר ענינו של רבינו! אתה שואל על דבר כזה שכל ענין רבינו הוא על זה?! כל עיקר ענין רבינו הוא על זה - שנזכה! אצל העולם, אפילו אצל היראים - אם הריבונו-של-עולם ברא את העולם כך, אז צריך להתנהג ככה... רבינו הקדוש אומר בהמעשה של הבעל תפילה, מה'כת' שעשו את ה'בת-מלכה' למלך, הם נשקעו כל-כך בהתאוה, עד שנעשה להם כהיתר, שהעולם הוא ככה! רק רבינו הקדוש - אצלו נודעים איך צריכים להיות יהודי, איך צריכים להתנהג בקדושה ובטהרה, ואיך שצריכים להתפלל מהקב"ה על זה! ואיך שצריכים מסירות נפש על זה! שנזכה לידע, שיהיה לנו את ה'דעת', ה'שכל' - - זה חכמה עצומה, דעת עצומה, לזכות בזה העולם לחיות כמו שצריכים! למשל - אני הייתי שכן אצל רבי ישראל, וראיתי את החיים שלו, ראיתי - לא היה שייך להגיד - היה לו שני חדרים, חדר לאכול בו, והוא היה ישן שמה. ועוד חדר בשבילה, והוא לא היה לו שום שייכות עם החדר שלה... זה לא היה חיים כמו שהעולם חיים - אכן בכשרות, אבל ככה - לא משימים לב. הוא חי חיים של קדושה וטהרה, עם האכילה, עם השתי', עם התפילה, ועם הכל! וזה הוא העיקר - הענין של שמירת הברית, זהו יותר מהכל! * ברוך השם - אני זכיתי להיות תמיד ביחד עם רבי ישראל, מתוך אהבה גדולה. אהבתי לשמוע כל דיבור, כל רגע שהייתי עמו, היה לי ריוח, זה היה השפעה, איזה השפעה קדושה להיות שמה עמו בלבד. ראיתי אצל מה היה תמיד מונח המוח שלו, לא רואים בעולם דבר כזה! לא בחינם - ברוך השם - לא הסתכלתי על שום אחד! על הכי גדולים! סבלתי הכל, אחזתי עצמי בזה! איך?! ראיתי כזה - האמת, כזה מין אמת! ואצל העולם, אפילו בעולם של היראים, חסידים, זה שיגעון - - רק עולם הבא?! רק את התכלית?!... ומה איפוא עם הכסף?! ומה איפוא עם העולם?!.... צריכים כל השבעים שנה לנסוע, לחפש, שימצא - רבינו הקדוש אומר את זה - שנמצא איש כזה. והקב"ה עזר לי, זכיתי, מתוך האמת, מתוך מסירות נפש, מתוך כזו השפלה, מתוך לעג וקלס כזה, מה שאי אפשר לשער במוח כלל! * * *
By the world, a sincere Jew – what (-calls for) more publicity. There was a Karliner – the Karliner (chassidim) scream by the prayers, so he screamed louder. In any event I was told that he is such – such a holy man, such. So he was by me holy of the holies, And when I saw him, I looked upon his image – on his face – for a segula, so that I would have fear of Heaven like him… ## Segment 5
ה'קלויז' ראיתי בימי מוהרנ"ת (חלק א' מאות ק"ז ולהלן, איך שרבי נתן ראה שכל שנה ושנה שחלפה אחר הסתלקותו של רבינו, נתרבו הציבור יותר. מקודם היה להם מקום להתפלל, בעיר נבנה שמה איזה בית הכנסת חדשה, וכשהגיעו על ראש השנה ביקשו שיתפללו בזה הביהכ"נ, והתפללו שמה כמה שנים. ובכל שנה נעשו יותר נפשות, ולא יכלו ליכנס להביהכ"נ, והוצרכו לשכור. על כל פנים, נעשה בכל פעם יותר, ככל שנתגברו הרדיפות - כן נתרבה, כמו שכתוב; 'ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד', ככל מה שרדפו יותר... נפש אחד שנתקרב - זה יותר מכל העולם, מאלפים, מאלפים. איש אחד שנתקרב לרבינו היה יותר - היה חידוש בעולם, היה כזה... ורבינו הקדוש לקח את הנפשות שלו, נפשות כאלו, נפשות כאלו שעמדו נגד כל העולם! הבעל תפילה, הם היו כמה אנשים, 'הם' היו העולם!... שמעתי מכמה מאנ"ש - רבי נפתלי (כהן, רבי שלמה (וקסלר, רבי נתן בייטלמאכר - - בשנת תקצ"ה הלא היה המחלוקת הגדולה, שקמו חלילה וחס להשמיד להרוג ולאבד. היה בשנת תקצ"ה, ונמשך ככה עד תקצ"ח, זאת אומרת שלוש שנים. בשנת תקצ"ב ראה רבי נתן איך שבכל שנה נתרבה הציבור יותר, ואין מקום להתפלל, אז שכרו בכל פעם איזה מקום גדול. והיה איזה עשיר, והעניק להם מקום גדול, והעמיד להם שולחנות עם מים. על-כל-פנים, רבי נתן ראה שנעשים 'נע ונד' - בראש השנה, אזי נתן לו הקב"ה רצון בלב, רצון חזק שיבנה בית כנסת! נו, לרבי נתן לא היה כסף, והיה רחוק מאוד להשיג כל-כך כסף, לקנות מקום ולבנות בית כנסת - איך לוקחים את זה?! היה כמה עשירים, אבל העשירים; קודם כל - צריך להם זכייה לזה, והשנית - זה עולה הרבה כסף, נו אם העשיר נותן נדבה הגונה זה טוב, אבל שיתן חלק מהרכוש שלו?! על-כל-פנים, רבי נתן התחזק בזה, וזכה וקנה מקום, והתחיל לבנות, וריבונו של עולם סיבב כאלה נסים - למעלה מן הטבע! כשקנה את המקום והתחיל לבנות, והעמיד את העמודים, אז נעשה רעש - - זה היה בתקצ"ד, התחיל בצ"ב צ"ג צ"ד, ובצ"ה התחיל כזה מין מחלוקת, בצ"ה כבר עמד הבית-הכנסת. ובאותן השנים שנבנה הביהכ"נ היה אצל המתנגדים כאלה... היה כזה נסים. כי המתנגדים רצו לרגום את רבי נתן! מה - הוא רוצה לעשות דבר כזה?! ראש השנה על איזה ציון?! לבוא על ציון?! ההתנגדות שעל ברסלב! - - - * - - - איי איי איי. אני רואה את הימי מוהרנ"ת - משמע כבר יש את ה'ימי מוהרנ"ת', כבר יש את ה'ליקוטי תפילות', אבל אם לא מסתכלים - זה כלום, חושבים שזה איזה סיפורים, מה זה מוכרח לי?! סיפור?! כשמעיינים בימי מוהרנ"ת, יכולים לעבור על זה כמו סיפור; היה בית כנסת, היה צר, זה סיפור! - לא!! זה מה שנעשה בעניני רבינו, זה ענין אחר לגמרי! הקב"ה ריחם עלינו ונתן לרבינו כזה תלמיד 'רבי נתן', כל התלמידים - אבל כזה רבי נתן, זה עולה על כולם, עולה על כולם! * * *
I saw that without Rebbe'n – one can be a lamdan (-skilled scholar), and one can be - - it isn't it! G-d forbid – I don't say, however what one can merit through the holy Rebbe'n!… ## Segment 6
בך רבינו נגילה... רבינו הקדוש מדבר כל-כך משמחה, עדיין לא מצאנו כזה. בהשיחות, בספר המדות, בליקוטי מוהר"ן - לדבר כל-כך משמחה! משמע - שזה אכן סובב והולך עליו! כל השמחה והתודה וההודאה - שהקב"ה ריחם עלינו ונתן לנו רבי כזה! ואנחנו צריכים לחפש, צריכים לחפש, יש, רק צריכים לחפש, יש! 'לשמחה מה זו עושה'?! טוב, אני מאמין בהשם, אני מאמין בהתורה, זהו! כל העולם גם-כן מאמינים, מאמינים בהשם! - - לא!! רבינו הקדוש מדבר כל-כך משמחה, משמע שיש הרבה מה לשמוח עם רבינו הקדוש! בך רבינו נגילה!... אבל צריכים לראות ברצינות, להסתכל בעין אחרת, בעין האמת, שיחפשו כמו שצריכים, שיחפשו, ושלא יתייאשו! וכן הכל, כל איזה דיבור של רבינו הקדוש, בהתורות, בהשיחות, בהמעשיות, הכל. זה לא בשביל אף אחד - רק בשבילנו! בשבילנו בכל דור ודור, לכל יהודי, בכל דור ודור! כשהוא אומר; 'אין שום יאוש בעולם כלל' - כמה מילים, פעם, פעמיים, שלש, נגמר! [- למה צריך לחזור על זה כל כך הרבה] 'אין שום יאוש בעולם כלל'! אבל את ה'אין שום יאוש בעולם כלל' יצא מפי רבינו עם כזה 'געוואלד' [- אהה!], עם כזה 'געוואלד', עד כלות הנפש - "געווא-א-לד"! הוא האריך הרבה עם המילה "געוואלד", כזה. אחר כך כמעט יצא חיותו ממנו - אז הוא אמר; 'זייט אייך נישט מייאש' [- אל תתייאשו!], 'זייט אייך נישט מייאש', 'קיין יאוש איז גארנישט פארהאנען'! [אין שום יאוש בעולם כלל!]. נו, כבר שמענו לא פעם אחד, ואני יודע כבר מזה! - לא, לא! זה צריך להיות תמיד חדש! וצריכים לדעת כי כל זה הוא סובב והולך - עליו! 'בלתו' - יש יאוש, 'ועמו' - אין יאוש! הוא צעק 'געוואלד', שידעו - כשיש רבי כזה אז כבר 'אין שום יאוש בעולם כלל'! כל העולם יודעים 'אין שום יאוש בעולם', לוקחים כמה מילים וזהו, פטור, שמענו וזהו! מה יש כבר עוד?! - לא! זה רמוז בה'געוואלד', בה'אין שום יאוש', שהכוונה בזה על רבינו, אם הוא ישנו - אז 'אין שום יאוש', ואם הוא אינו - אז יש יאוש! העולם נראה לדאבונינו כמו שנראה, אין להם מי שיושיע אותם, אין להם מי שימשכם מהרפש החוּצה! וגם אנו כמו כן - - אם מוסרים עצמינו לרבינו, ושיהיה לנו אמונה ברבינו - אז אנחנו ניצולים תיכף! תיכף! זהו העיקר; עם זה - יכולים להיות יהודים, עם זה - אז 'אשרינו'!!! וכן כל מילה מרבינו הקדוש, ועל השמחה, רואים את זה בהמכתבים, בהליקוטי תפלות, בהליקוטי מוהר"ן, שהעיקר - שיודעים מרבינו הקדוש! צריכים לראות שידעו ממנו, צריכים לחפש אותו! רבינו הקדוש בעצמו אומר בתורה ח', וגם בשאר התורות, איך שצריכים לחפש את הצדיק, את הצדיק הדור, את הצדיק האמת, איך שצריכים לחפש אותו. נו, רואים את זה עוד-הפעם ועוד-הפעם. וזהו - - * * *
The Holy Books of Rabbainu Hakadosh ## Segment 7
נהניתי מאוד מעבודתך... אני זוכר, אני נתקרבתי בתקופה שהיה רעב כזה, הייתי אז עם רבי ישראל [קארדונער זצ"ל], כשרבי ישראל הלך למירון הלכתי עמו. נו, הייתי שם במירון, והיו איזה ימים שלא היה לנו מה לאכול, איזה פרוסת לחם. חשבתי שנלך לצפת, בין אנשים, יהודים, שיהיה לנו מה לאכול, פרוסת לחם, שיהיה לנו משהו, עכ"פ בצמצום, משהו, אבל כאן אין שום דבר! אמרתי לרבי ישראל שצריכים לילך לצפת, אי אפשר לסבול! רציתי שניסע לצפת, רציתי פרוסת לחם. אז הוא אמר לי; עד שלשה ימים אם לא יגיע כלום אז נלך, שלשה ימים! עברו שני ימים. ביום השלישי כבר חיכיתי שנלך יחד לצפת, אז הגיע שלש קילו קמח מרבי נתן טירהוביצר (מאנ"ש בצפת... * אי אפשר לספר אפילו מילה אחת, אתם לא יודעים מה יש בזה! צריך לשום לב ואוזניים, היטב היטב לכל מילה, כדי שיוכל לזכות להיות מה שצריכים! - וכן אל הסיפורי מעשיות, וכן אל הליקוטי מוהר"ן, זהו העיקר - זה מאיר בנו את אור התורה! בלי זה הכל סתום! כל הדיבורים שלנו הם רק בשביל זה, כדי שנלמוד מהם איך שאנחנו צריכים את רבינו. וזה הכל כאן! הכל, הכל, מההתחלה עד הסוף! מה שזכיתי לראות במו עיני, מה שראיתי אצל רבי ישראל, מזה נודעתי משהו שהעולם לא יודעים! מה שראיתי בעיניי - שהוא ענין אחר לגמרי! מתוך מסירות נפש, מתוך כאלה מיני השפלות וכאלה מיני בזיונות שאין כמותם בעולם! וככה זכיתי להיוודע משהו מרבינו, משהו. אני קיבלתי מכל אנשי שלומינו, מרבי שלמה (וקסלר זצ"ל - - לא ישבתי בירושלים וראיתים שם, אלא נסעתי! ערכתי נסיעות עם מסירות נפש! והקב"ה ריחם עלי, שכל פעם שנסעתי קיבלתי חדשות יקרות כאלה - - אבל היסוד היה רבי ישראל, בלי רבי ישראל לא הייתי זוכה לכל זה, הכל היה על ידי רבי ישראל! הייתי אצל רבי שלמה, וכן אצל כולם, נסעתי כדי לקבל מהם. והקב"ה ריחם עלי, וסיבב כאלה סיבות שזכיתי לקבל הרבה. אבל אם לא הייתי יודע מרבי ישראל לא היה כלום, לא היה לי שום שייכות. הוא היה ה'יסוד', הלב שלי, הלב שלי! * ומזה נעשה כאלה ענינים שהם 'נצחיות', אין לנו שום השגה. עכשיו אני רואה שהאמת יש לו כח כזה - ראיתי כזה עבודה, כזה אמת, והיה לי מסירות נפש, היה לי מלחמות עם כל העולם! ואיך אני החזקתי מעמד - כל מיני צרות שבעולם היו, חוץ מההתנגדות היו עוד צרות, היה רעב - היה מוקף סביב סביב! וככה, זה היה מוסתר - - נו, בשעת מעשה לא מרגישים, אבל עכשיו אני רואה שכבר מההתחלה שנתקרבתי לרבינו, איך שנסתבבו סיבות פלאות שאהיה ענין אחר לגמרי! שיהיו לי כאלה דיבורים שיאירו את העולם! וזה "המכתב" - זה עולה על הכל! עולה על הכל! זה הכניס בי כזה שמחה וכזה דעת, אין הדיבורים להגיד מה שזה הכניס בי! נו, לך תצעק 'אני שלמה'... אם יש אפילו אחד שמקבל אותו, זה עכ"פ ענין! - - זה לא פשוט כל-כך, איך יתכן דבר כזה?! רואים - בעל נפש גדול, ראש ישיבה, בעל מקובל - - אבל כאן הלא יש כלי ריק... זה מפלאות רבינו, זה מפלאות רבינו! וזה מה שרבינו הקדוש אוהב, רק פשוט! שבורח מ'חיזו דהאי עלמא', מ'כבוד המדומה', לא להחזיק מעצמו - - אני לא יכול לחזיק מעצמי... אם יש למדן - אז אם הוא עניו זה ענין גדול! אבל מישהו כלום?!... * [קברו של רבי ישראל קארדונר זצ"ל] רבי ישראל מנו"כ בטבריה, בבית העלמין, יש מצבה קטנה, המצבה היחידה שכתוב עליה "רבי ישראל ברסלב'ר", חקוק על המצבה... אין עוד מצבה כזה שכתוב עוד שֵם חוץ מהשם הפרטי שניתן לו - רק כמו שקראו לו בחיים כך כתוב על המצבה. - - "רבי ישראל ברסלב'ר בן רבי יהודה הלוי", האבא שלו היה רבי יהודה, הוא היה לוי, "ט' חשון תרע"ט" - כך כתוב על המצבה. כבר נעשו שם שינויים, והשי"ת עזר שמצאו אותה, כתוב על המצבה "רבי ישראל ברסלב'ר", רואים את זה בעיניים... בחייו קראו לו "רבי ישראל ברסלב'ר", ועל המצבה כתוב "רבי ישראל ברסלב'ר"... לא שום שבח, רק השם ויום ה'יארצייט' [- יום הפטירה]. *
Then there were no airplanes, it was necessary to travel by ship for a month or two, it was dangerous to travel by ship. Nu, today that there are airplanes, nu, one can't travel to America except by airplane, that is – if one wants to be in America within four hours – without an airplane it is not possible. ## Segment 8
רבי אלטר קרימנצ'וגר ז"ל בשעת התחלת התקרבותי לרבי ישראל, היה כל העולם 'אש', חשבתי שיש רק אני ורבי ישראל. אז היה יהודי אחד חסיד ברסלב, שהוא נתקרב לרבינו בהיותו בן שלש עשרה שנה לבד, בר מצוה, קראו לו רבי אלטר קרימנצ'וגר, מקרימנצ'וג. כבר סיפרתי לכם ממנו - - כל אחד יש לו דבר אחד שהוא מסור אליו ביותר, ורבי אלטר קרימנצ'וגר הוא היה ב'חצות' יחיד בדור, חד בדרא! הוא לא חיסר בחייו חצות! אדם עושה ברית, או תנאים, או חתונה, יש זמנים שאי אפשר לו לקום בחצות, אבל אצלו לא אירע כן! וכן כל השנים. כשאני הכרתי אותו הוא כבר היה יהודי זקן בן תשעים, ואולי יותר, הוא היה זקן מופלג. היום כבר יש כבישים, אז עדיין לא עשו, והדרך לרבי שמעון היה הר. היום - אפילו יש הר, אבל יש כביש, אפשר לרדת, אפשר לעלות. אז היו סלעים, סלעים גדולים, והוא היה יורד, הוא ישב בהמושב-זקנים, ולמטה היה הבית-כנסת של רבי שמעון - הציון. והוא היה יורד מהמושב זקנים, היה לו מפתח, והיה יורד לחצות [היום יש כבר מקוה שם בחצר, אבל אז היה המקוה בהמושב זקנים]. היה יורד לחצות להבית-כנסת של רבי שמעון, והיה אומר חצות. אני לא יודע אם היה נשאר שם להתפלל, או אולי חזר להמושב-זקנים, שם היה מנין. אבל הוא בילה שם כל הלילה, הוא לא חזר לישון! היו יכולים להכיר בהגוף שלו ובהפנים שלו שהוא רחוק מאכילה ושתיה, ומתענוגי העולם הזה. * [מדבר מענין חצות ואח"כ חוזר להמשך הסיפור הנ"ל] - - יש ניגון של חצות, אני לא יכול לחקות אותו - זה יצא מכזה אש [- ר' ישראל קארדונר], שאין לי שום מקום בזה, אין לי חלק. וככה היה כל העבודה שלו - 'אש'. זה פלא, פלא! יש בקבלה ניגון של חצות, ניגון מתוק, והוא היה לו כזה מתיקות בהקול שלו, בהקול שלו ביטא כל הצרות שלו - - כשאני שמעתי אותו מתפלל, וכן החצות - הנוסח שלו, הניגון של חצות היה כולו טענות אל השם יתברך! הוא שאל שאלות - יש שם פסוקים, כתוב שם; מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא... ושם באותו קטע יש עוד כזה. הלשון שלו היה כמו ששואלים את השם יתברך - - כמו התבודדות, כמו שמדברים אל השם יתברך ונמלכים עמו! הוא היה שר אותו עם ניגון - רבינו הקדוש אומר שניגון יכול להרים את האדם מאוד, זה מכניס בהאדם - הניגון יש לו כח גדול. אלא שאנחנו לא מצייתים, רבינו הקדוש ציוה להחיות עצמו עם ניגון - אם המח חשוך, לשיר ניגון, אבל לא מיוּשן, ניגון כזה! כשאני שמעתי אותו, חשבתי; נו טוב, אבל איך יכול אדם כמוני לזְכות לזה?!... כן, יכולתי לזכות לזה, זה תלוי רק איך שמוכנים להיות חזק, לא לשמוע אל העולם, רק רבינו! זה שני הפכים; העולם עם רבינו!... ה'חיזו דהאי עלמא' - זה מסתיר. אני ראיתי אותו שהוא ניקה את הגוף כמו שמנקים 'עור'! נקי מכל התאוות ומדות הרעות! ואיך מנקים אותו? עם תפילה, ועם דמעות, ועם לב, ועם אש! אוי ויי - - - * [חוזר לענין המכתב מרבינו הקדוש ז"ל] אוי גוואלד, גוואלד, גוואלד. אחד מן החוץ יכול לחשוב - מסתמא ישראל בער לא מגלה הכל, הוא מסתיר. אבל אני הלוא יודע האמת... ואני בעצמי, אף על פי שראיתי יותר מאחרים - אחרים שומעים משהו, אבל אני הלוא הייתי בתוך זה, ראיתי איך שנסתבבו הדברים לזה - וככה עם ההתקרבות איך שנסתבבו הסיבות, שפתאום נעשה סיבה שמצאתי את הדפים, ונעשה מזה מה שנעשה - - היה לי קשה להבין, היה לי מר, מה זה "נהנתי מאד מעבודתך"?! העבודה שלי?! וכן - "תלמידי היקר"?! היה קשה לי מאוד, היה קשה לי. אבל האמת הוא שאסור להיות קשה, כי "אמת ה' לעולם", ואסור להקשות. ואם לא מקשים, אם מתחזקים באמונה, רואים זה איך שאין קשה כלום! * [סיפור מת"ח א' שביטל התנגדותו בכח ר' ישראל קארדונר ז"ל] אולי כבר סיפרתי את זה - - היה חסיד קרלין, היום הוא כבר אינו בחיים, אבל אז עדיין היה אברך, אני הייתי צעיר ממנו, קראו אותו 'ישראל גולדהאבר', או 'ישראל קופלס', שם האבא שלו היה 'קופל'. הוא היה למדן חריף, רב, בטבריה, ובטבעו הוא היה איש תקיף בדעתו, הדיבור שלו היה פחד, איש תקיף מאוד. נו, הוא היה מתנגד, הוא גר סמוך להבית-כנסת, אצל החצר איפוא שגר רבי מוטל (סלאנימער זצ"ל - הוא גר בצד זה והוא בצד זה. והוא היה נמצא תמיד בהבית-כנסת, והיה לומד. ואני הייתי גם כן בהבית-כנסת, והייתי יושן שמה, והייתי קורא קריאת-שמע מתוך ספר 'שערי ציון' שהיה לי. והייתי קם בהשכמה, הייתי אומר חצות, והייתי לומד ליקוטי מוהר"ן. נו, היה אש בוער, למדתי עם כזה התלהבות ועם חמימות. [אף-על-פי שמי אני לידע כלום מהתורות, אבל רבינו הקדוש מוריד את עצמו לכל אחד ומדבר עם כל אחד...]. על-כל-פנים, הוא ראה את שני הדברים האלו, והוא היה מתנגד, אז ניגש אלי עם כזה כעס - חשבתי שהוא יהרוג אותי, הוא ניגש אלי ככה עם הידים; אתה חושב שה'שערי ציון' נעשה בשביל אדם כמוך?! אתה בכלל יהודי?! ובכן - למה אתה לומד רק ליקוטי מוהר"ן?! אין עוד ספרים?! אין גמרות?! אין עוד ספרים?!... הוא היה עלי 'להרוג ולאבד'... כי בטבעו היה אדם תקיף, והדיבור שלו היה בתקיפות, והוא דיבר כל כך בחריפות, הוא היה מתנגד, אז הוא נקם בי, הוא עשה ממני עפר ואפר... ואותו אברך, סיבב הקב"ה - שהוא היה עם רבי ישראל בלילה האחרון קודם שלקחו אותו לבית החולים, הוא היה עם רבי ישראל בלילה האחרון! והוא ניגש אלי - ישראל קופלס, ישראל גולדהאבר, ואמר לי; אני כבר לא מתנגד! הייתי עם רבי ישראל באותו הלילה, וראיתי את היסורים שלו, ואיך שהוא היה שמח ביסוריו, ואיך שהוא אחז את הזקן ואת הפיאות שלו, ואמר; מה יש לי לדאוג אחר שאני מגיע לעולם הבא עם זקן ופיאות! כן... זה למעלה מדרך הטבע - מה שיש לו בלב הוא צריך לספר אלי?! על-כל-פנים, מאותו הלילה - הוא אמר לי - ביטלתי את ההתנגדות! רבי ישראל ביטל את ההתנגדות שלו! והוא היה לו דרך-ארץ לפנַי - ממש ההיפוך מכפי מה שהיה מקודם. היה לו דרך-ארץ לפני, והיה לו יראת הכבוד כמו לפי מלך!... ומה שאתם שומעים זה רק קצת - רק תמונה מכפי מה שהיה. אני הייתי בתוך זה, עד היום מונח בי הרעל איך שהוא חירף אותי; בשבילך - שערי ציון?! אתה בכלל יהודי?! על-כל-פנים, הוא עשה ממני עפר ואפר. הוא לא יכל לסבול איך שאני למדתי ליקוטי מוהר"ן עם התלהבות. הוא חירף אותי כל כך, השפיל אותי כל כך. ונעשה מהיפוך אל ההיפוך, וכן כל השנים שאחרי כן - מתי שהוא ראה אותי הוא רצה שאני ידבר עמו, שאני יספר לו מרבי ישראל. מהיפוך אל ההיפוך ממש! הוא עמד לפני כמו איש פשוט לגמרי, כמו שאינו יודע כלום, ועמד והסתכל בתוך הפה שלי!... סיפור כזה - איך שרבינו הקדוש יכול לעשות פעולות כאלו... וזה יהיה לו לטובה בעולם הבא - הוא כבר בעולם הבא, זה יועיל לו - מה שביטל את ההתנגדות שלו, והכניע לפני כל כך - איני יודע מה - הוא ידע שאני איש פשוט... * [חוזר לענין סיפור התקרבותו במסירת נפש] אוי אוי אוי אוי. ברוך השם, היום אני חי עם זה - שאני נזכר שהיה בעולם יהודי בשם 'רבי ישראל'. והקב"ה סיבב כזה סיבות, איך שאני החזקתי עמו כמה שנים, מתוך בזיונות כאלו, עם שפיכות דמים כאלו - - מי יכול לספר את כל זה?! מי שלא ראה את זה. וכן היה בכל יום מעשיות שונות וענינים אחרים. אז היה לי חשוך בחיים שלי, מר וחשוך, והיום אני רואה איך שכל זה היה לטובה, דוקא ככה! זהו העיקר! וככה מלמד אותנו רבינו הקדוש, ככל שקשה יותר - צריכים לדעת שעל זה ירדנו לעולם הזה! ככל שקשה יותר, מה שמתגבר על האדם ביותר - דוקא זה צריכים לעשות! כן כתוב בהשיחות. * הוא [רבי ישראל קארדונער זצ"ל] היה מאוד מקושר אל רבי שמעון בלי שיעור, אל רבי שמעון בר יוחאי, אל הזוהר הקדוש. הוא ישב תמיד אצל רבי שמעון, לא יכל להתנתק - - הוא ישב פעם במירון עם המשפחה, אז היה ג"כ בכל פעם אצל רבי שמעון. במירון הוא ישב בהמושב זקנים, והוא היה לבד אצל רבי שמעון. היה לו המפתח של הדלת, והיה שם עם רבי שמעון לבד. * [עוד מענין המכתב מרביה"ק ז"ל] - - הראיתי אותו בטבריה לבעל מקובל, מתנגד (- רבי אברהם אשכנזי זצ"ל, האבא שלו היה רבי יואל אשכנזי (זצ"ל, מחשובי חסידי סלונים בטבריה. על כל פנים, אני למדתי איתו מימי נערותינו, אנחנו דרים באותו עיר, רק שהוא מתנגד, ואני זכיתי - זה כבר ענין אחר. אבל הוא הלא - הוא לא אדם פשוט. וכשהוא היה מגיע לטבריה, היה בא אלי. נו, רציתי לעשות לו טובה, אבל ראיתי שזה לא הולך. נתתי לו מספרי רבינו, נתתי לו את הליקוטי עצות, חשבתי שאם ילמוד את הליקוטי עצות - - הכלל, הראיתי לו את הפתקא ונתרגש מזה מאוד בלי שיעור! - - אני לא מבקש עדות, ואני לא מבקש ראיות. אבל אני יודע שזה לגמרי לא מצדי, זה מרבינו הקדוש, רבינו הקדוש לוקח גם ישראל בער... * * * [עכשיו חוזר להמשך הסיפור מרבי אלטר קרמנצ'וגר דלעיל] היית נכנס אצל רבי אלטר קרמנצ'וגר, הם היו הזוג הראשון, הוא היה זקן, והיא זקנה. והוא גם בזקנותו - הפנים שלו היה כמו ילד בן שבע, ילד צעיר, העיניים והפנים. הטבע היא שכשמזקינים נעשה העור קמוט, אבל הפנים שלו היה עָדִין, הכירו על הפנים שלו שהוא אינו בעל אכילה... והוא לא ישב בטל אף פעם. הוא היה יורד מהמושב-זקנים אל רבי שמעון, היה שם סלעים כאלו, היו יכולים להיחלק, והיו יכולים לשבר את הידים ואת הרגלים. ושם היו רוחות, בין הסלעים, כשעובר הרוח זה ממש... והוא החזיק עצמו אל הסלעים, וככה הוא ירד למטה. זה היה מסירות נפש ממש, כי הוא היה איש עדין, גוף קל, לא גוף כבד, הרוח היה יכול לשאת אותו... וככה הוא הלך להציון. והוא אמר לי על רבי ישראל, שהוא שמע מאנשי שלומינו - - הוא נתקרב עוד מלפני רבי ישראל, הוא היה יהודי זקן, רבי ישראל היה בן ארבעים ומשהו, והוא היה בן תשעים. על כל פנים, הוא אמר לי ששמע מאנשי שלומינו; אם רבי ישראל היה בזמנו של רבי נתן - היה גם כן חידוש! ככה הוא אמר לי - שכך הוא שמע מאנשי שלומינו! והוא חיזק אותי שאחזיק מעמד, שלא לשמוע לאף אחד! * * * כן, כל זמן שרואים לדאבונינו שכינתא בגלותא, יש גדולים, גדולים - שעושים את עצמם מנהיגים, ויש כאלה שאינם מתנגדים, ויש כאלה שהם מתנגדים גדולים, מתנגדים קטנים, אבל בזה הם שוים - מתיקון הכללי לא מדברים, ומליקוטי תפלות בודאי לא... רק שאינם כ"כ מתנגדים, לא נותנים סטירה... * * * [מדברים מאיש מפורסם מאנשי הממשלה שעסק עמו לקרבו ליהדות על דרך רביז"ל] - - אוי וי, אוי וי, אוי וי, מזה עצמו רואים - הוא היה נצרך אלי?! האם חָסַר לו כבוד? היה לו חברים, הפרופסורים הכי גדולים - - עם ישראל בער?! רואים את הפלאות של רבינו! אני זוכר, כשהייתי יושב עמו - הוא ישב כמי שאינו יודע כלום, כלום, והוא הקשיב ככה. וראיתי בפנים שלו, ראיתי אצלו - לא שאלתי אותו אם הוא משתפר במעשיו, אם הוא כבר עשה תשובה - אף פעם לא שאלתי אותו. רק דיברתי עמו מרבינו, ואמרתי לו שילמוד את הספרים של רבינו. והכרתי בו שזה מרעיש בתוכו, אבל אני לא ידעתי מה ומי. היה לי מרַגֵל, בבית, האחות שלו, והיא שָמחה ביותר, ואמרה לי; מאז שהוא מכיר אותך - - היא הסתכלה עלי כמו מלאך - - שיוכלו להפוך אותו מהיפוך אל ההיפוך?! והיא אמרה לי שבבית יש מחלוקת... (על חזרתו בתשובה. * * *
Similarly if one wants to draw close to the holy Rebbe'n, wants to have mercy on himself – one must obey him! Like he teaches us! And there is already everything that we need; the Likutay Moharan, the Likutay Tefilos, the Likutay Halachos, it is already here! There everyone finds what he is missing, and what is not good by him, and what he needs! And so in every Torah (-holy teaching) – not to mention that there are already so many toaroas (-holy teachings)! ## Segment 9
חזק ואמץ בעבודתך... וזה משהו ענין מה שיש בהפתק, כל פעם אני רואה יותר. תלוי איך שמקבלים את זה, באיזה תמימות, באיזה אמת מקבלים אותו. אבל אני בעצמי יודע בודאי יותר מכולם מה שנעשה פה - מה שיש בזה. וכל מה שעובר יותר זמן, אני רואה דברים חדשים מה שיש שם, בהדיבורים של רבינו - כל דיבור הוא נחל נובע, נובע - בתורה, בשיחה, ובענין הזה. * זה ענין של רבינו, זה לא ספקות חלילה וחס! ספקות זה לא טוב, יכולים חלילה וחס - בחוט השערה - יכול להיות טוב ויכול להיות להיפוך, תלוי לגמרי בהמוח - בהאמונה! * פה בהפתק דיברתי בארוכה מזמן לא רב - שמאיר פה אור של כזה התחזקות! - - אם מסתכלים על הכתב, רואים שהלשון והכתב - אם מחפשים האמת יכולים להבין מזה שלא שייך להסתפק בדבר זה! * על כל פנים, כמו שכבר דיברנו מזה, שמה שכתוב שמה; "מאד היה קשה לי לרדת אליך" - קודם כל, מה שכתוב "אליך" - כתוב מין אל"ף כזה שצועק על ענין "נקודה העליונה ונקודה התחתונה" - "משה ויהושע" - "רב ותלמיד". אחר כך "לרדת אליך" - נו, הלוא נופל פחד, לרבינו הקדוש קשה ירידה כזו?! לרבינו הקדוש קשה - "לרדת אליך"?! הקב"ה ישמור ויציל! נו, תיכף כתוב "תלמידי היקר"!... אחר הירידה, אחר כל זה - - "תלמידי היקר"! "תלמידי" לבד גם כן - - "תלמידי היקר"?! מה היה אם לא היה כתוב שניהם, לא "תלמידי", ולא "היקר"?! "מאד היה קשה לי לרדת אליך להגיד לך כי נהנתי מאד"! נו, "נהנתי" - זה לא מכתב שכותבים ככה סתם. כל אות, כל מילה הוא נחל נובע! כזה - - "נהנתי מאד"?! "נהנתי" זה גם כן - - לא כתוב שום מילה יתירה, שום אות יתירה בלשון רבינו הקדוש, בעניני רבינו הקדוש! זה ממנו בעצמו, הכתב שלו, הלשון שלו - - מה זה "תלמידי היקר"? ומה הוא "נהנתי מאד"? "נהנתי מאד מעבודתך" - ככה כתוב; "נהנתי מאד מעבודתך"! "ועליך אמרתי" - כל ענין הוא כתב מיוחד, יש שם שני כתבים - - "וסמן", הכתב הזה כבר שייך לשורה השניה, היה צריך להתחיל השורה השניה; "וסמן י"ז בתמוז"?! "ועליך אמרתי" יש בזה התחזקות עצומה כזה, בכלל - כל המכתב מאיר שם אור גדול של התחזקות. * רבי שמחה בונם (קלושינר ז"ל, מזקני אנ"ש מפולין אמר לי - - הייתי הולך אצלו כל יום לבקר חולה, הוא סבל כאלה יסורים, ושמעתי ממנו כאלה חידושים שהוא עשה מתוך היסורים! לא הבנתי איך אדם זה חי - והוא היה בשמחה! הוא ראה את הפתק, אז הוא אמר; "הפתק נכתב בשבילי"! "זה רפואה בשבילי"! וביקש אותי שרוצה להחזיק אותו קצת, הוא רוצה להחיות עצמו בזה. נו, נתתי לו, הוא החיה עצמו, זה החיה אותו, כזה. הכלל, הוא אמר לי שאניחנו אצלו קצת, אז הוא הלך להתפלל מנחה עם כל הכוחות, הוא לא יכל להתאפק - - אמר; "מה אתה אומר על זה?! ישראל בער יש לו מכתב - פתק מרבינו! וזה הרפואה שלי, זה ישועה שלי"! * מצד אחד, הפתק הזה גורם להיות במרה שחורה, כי הייתי צריך להתנהג אחרת, הייתי צריך תמיד לרקוד, הייתי צריך להיות תמיד - אפילו בהיסורים הכי גדולים - הייתי צריך להיות אחר לגמרי בעבודת השם, שאהיה בוער כמו אש, כשרואים דבר זה! ואני לדאבוני כך - כמו כל העולם, ככה... * ורבי אליהו חיים (רוזין זצ"ל, מחשובי אנ"ש, הוא איש גדול - - הכלל, הבאתיו לו, נו, קרא אותו כמה פעמים. הכלל, ניגש אלי בנו (רבי קלמן ?, וביקש אותי שרוצה להחזיקו עד למחר, הוא רוצה לעשות צילום. - - נו, אין להשאיר אותו ככה, אולי יהיה שריפה, נו הקב"ה עזר שהפתק קיים! * והמכתב הזה ישן ששים שנה (- משנת התגלותו כ"ג תמוז תרפ"ב, עד סוף שנת תשמ"א, עת אמירת שיחתו זאת, ועכשיו הוא התעורר! ואולי יתעורר עוד יותר ויותר ויותר! זה ייכנס - יהיה נעשה רעש בעולם! דבר כזה?! כי לקרות את זה נופל פחד, החתימה! עד הפתק הזה לא שמענו שיהיה בשר ודם שיחתום עצמו ככה - פשוט כפול משולש מרובע! הלא זהו - - אוי. * הכלל, היה יכול לכתוב "נהנתי" בלי "מאד", "נהנתי מעבודתך"! זה כתוב סתם?! לא! מאיר פה אור גדול של התחזקות! איך שאתה מתנהג, ואיך שאתה מכיר אותך, ואיך שאתה יודע, "נהנתי מאד מעבודתך"! עם כל הירידה!! וזה עצמו, רק המילים - היה יכול לכתוב "מאד היה קשה לי לרדת אליך - להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך"! אבל "תלמידי היקר" לא צריך לכתוב ?! זה לא סתם מכתב שכתוב "תלמידי היקר" - זה בכוונה, זה במיוחד, זה אור של התחזקות! זה אור בשביל כולם! כל אחד צריך לראות מה שנעשה פה, שיהיה לו לימוד על עצמו שהבעל דבר לא יוכל להיות לו שליטה עליו, שלא יוכל להפיל אותו! כי העבודה שלו הוא רק - להפיל אותו, ורבינו הקדוש - העבודה שלו הוא להרים אותנו! נו, אבל הוא עושה את שלו, אדרבה - על אנשי רבינו הוא מתגבר ביותר! הוא רוצה להפיל אותנו לסכנה! תמיד נמצאים במלחמה! כשנמצאים במלחמה יכולים לקבל הכאה! אני מרביץ לו, והוא מרביץ לי. נו, צריך שיהיה לו סחורה כזו שהשונא לא יוכל חלילה וחס לתת הכאה כזה שלא יוכל לקום!... * - - כתוב שם את השם של ראש השנה, המלאך של רחמים הכי גדול! כי יש עוד מלאכים, והמלאך הזה הוא - על פי כתבי האר"י - המלאך הכתוב שמה בהפתקא הוא כזה - - * * *
I always thought – I saw so many holy books of Rebbe'n, the Likutay Halachos on the four Shulchan Aruch (-Code of Jewish Law), the pages of yore were thick pages… so I thought “N'achal N'oavaya M'ikor C'huchmu” (-Brook Gushing from the Source of Wisdom - an appellation of Rabbi Nachman, especially based on the acronym which spells out Nachman) – so many books! It is a fountain! However, afterwards I came (to the realization) – by myself, not that I received this from someone, I felt this – that every word which went out from Rebbe'n – from Rabbi Nussun'en – is a “Nachal Noavaya Mikor Chuchmu!”…. ## Segment 10
להתעורר מהשינה אוי ויי, אוי ויי, יש רחמנות עליך ועלי!... הבת מלך בכתה וזעקה; "יש רחמנות גדול עליך ועלי"...! בלי הפתקא - כשיש כבר לקוטי תפלות כזה, וליקוטי מוהר"ן כזה - ואנחנו ישנים?! היינו צריכים להיות צדיקים קדושים כאלה - שכל העולם כולו ירוצו אחרינו! שיהיה לנו חן כזה - חן של אמת! שיש לזה כח המושך - שכל העולם ירוצו אחרינו; "אוי ברסלב, ברסלב, ברסלב"!... נו, ולדאבונינו אנחנו ישנים! התפלה איננו כמו שצריך להיות - - אני שמעתי 'תפלה'! יכולים לחשוב שמתפללים טוב, אבל אני שמעתי תפלה - כשאני נזכר מזה התפלה אני רואה שאני עומד לגמרי בחוץ! ומאיפוא לקח את זה? הכל מהדיבורים של רבינו! איך נעשה 'רבי ישראל' (- קרדונר?! - אין שייך להגיד כי; "פעם היה רבי ישראל"! רבינו הקדוש נמצא כאן! מי שרוצה להתקרב - ושיזכה לצאת מהבלי העולם הזה, מכל החסרונות של העולם הזה, מכל העוונות, מכל התאוות! וכן גם עם התורות, ועם התפלות, ועם המעשיות - - יושבים ומדברים ומחפשים ורוצים - וישנים! איך זה?! איך זה יכול להיות?! - - וכן אני רואה בענין הפתקא - אחר שאני רואה דברים כאלה, הייתי צריך להיות אחרת לגמרי מהעולם - לא אדם כזה! נו, ככה הוא כח הבחירה, אני נופל פעם לעצבות ובמרה שחורה וכדומה, אי אפשר להתפלל, נופלים לתאוות אכילה, בשינה - - איך לוקחים זמן בשביל לאכול ולישון?! *
[Returning to the earlier topic of R' Shlomo Wexler complaining that he doesn't have words for hisbodidus] ## Segment 11
רבי שלמה וקסלר זצ"ל אני ראיתי אצל רבי שלמה (וקסלר זצ"ל - - הייתי מקנא בו - ראיתי איך שהוא אוכל - בלי שום תנועה של שקר! אמת נקי! הוא ישב לבדו בביתו והוא אכל בקדושה ובטהרה - כמו ציפור, חתיכה קטנה - הכניס אותו ושהה אותו בפה עד שנמס, וכך בלע אותה, וכן עוד הפעם - - לא הבנתי איך הוא חי?! - - * - - אפילו אני בעצמי שאני קיבלתי כל הענין הזה, היה צריך להיות לי חיים טובים עם הפתק הזה, אחרת מן העולם, ואני מסתכל על עצמי - כזה אכילה, כזה שינה, כזה תפלה... * רבי שלמה הוא ישב תמיד יומם ולילה ועבד את השם יתברך - תורה ותפלה! הוא לא היה בעל משפחה - היה לו ב"ב, ובזקנתו היה לו שני נכדים יתומים. לא היה לו ילדים, אז בדרך נס נולד לו כשכבר היה מבוגר - נולדה לו בת, והבת - זכור לי - שבאתה אצל רבי שלמה, היא היתה צדיקת גדולה, היתה עומדת על הרגלים עם ספר, והתפללה ולמדה, היתה דומה לרבי שלמה... על כל פנים, היא נישאה, ונולדה לה תאומים, והיא נפטרה בעת לידתה ל"ע, ונשארו התאומים. כשהייתי מגיע לירושלים, כשנכנסתי לרבי שלמה - היה לו שמחה כמו חתונה, איך שהפנים שלו האיר - שמחה כזו! מה יש? הכרתי את רבי ישראל! הוא שמע מה שנעשה עמי... אכלתי איתו בשולחן, [היא אף פעם לא ישבה עמו בשולחן, היא אכלה בלבדה, אף פעם לא ישבה אצל השולחן]. הוא לקח חתיכות קטנות כזה, כי לא רצה להרגיש טעם בלעיסה - הוא הכניס חתיכה קטנה של חלה וחתיכה קטנה של דג, ולא לעס! היה מונח ככה בפה, ודיברנו, ובלע. ואחר כך לקח עוד חתיכה, וכן כמה פעמים. ואני חשבתי לעצמי איך יכול להיות קיום לגוף הזה?!... הוא הרגיל את המעיים, המעיים שלו כבר היו רגיל לאכילה כזה... רק להסתכל על הפנים שלו, הדיבור שלו - - רבי חיים זוננפלד (גאב"ד העדה החרדית היה לו דרך ארץ מלפניו! רבי חיים היה ליטאי (אשכנז, ואצל ליטאי העיקר הוא מי שלומד יותר, בקי יותר, למדן יותר - ורבי שלמה היה למדן, לא היה לו מה להתבייש מרבי חיים... רבי חיים זוננפלד היה מתפלל ותיקין בבתי מחסה, ורבי שלמה גם כן התפלל ותיקין, הם נתראו יחד בכל יום, ורבי חיים החשיב את רבי שלמה - - הוא (רבי חיים היה הראש של האגודה, היו שם רבי משה בלוי (מראשי האגודה ועוד - - אבל רבי שלמה היה אצלו חד בדרא! רבי שלמה היה אצלו - קודש קדשים! לא היה לו אחר כמו רבי שלמה! ורבי שלמה, לא היה לו דרך ארץ לפניו... אז היה המחלוקת על רב קוק, והיו צריכים לצאת נגדו בתוקף, ואם לא היו יוצאים נגדו כמו שצריך - אז לא היה לו לרבי שלמה שום דרך ארץ לפני רבי חיים... * רבי ישראל היה עולם אחר, רבי ישראל היה - - המסירות נפש שלו, השכל הישר שלו, ההתבודדות שלו. שרבי שלמה היה מתאנח לפָנַי; "איך לוקחים עבודה כזה של רבי ישראל?!" * * * [חוזר לענין המכתב מרביז"ל] הכל כשמסתכלים בעין האמת, מהתחלתו של הפתקא, מהמילה הראשונה, וכן להלן כסדר - יש מה שיכולים לקבל לימודים. באמת, כבר דיברתי הרבה מזה, ומה עוד ועוד - - אלא ש'חוט השערה' יותר זה כבר ענין אחר לגמרי! * בהפתק - יש רק אל"ף אחד שצועק על ענין "רב ותלמיד", "אליך" - אל"ף כזה, הוא"ו עם השתי נקודות צועק בכזה קול, כרוז... אצל רבינו האם שייך להגיד?! - מה שייכות יש לאדם כמוני אצל רבינו?! רואים איך שרבינו הקדוש יכול לכתוב לישראל בער; "תלמידי היקר" - יש בזה כזה אור של התחזקות! "תלמידי היקר" - שני המילים, יכול לכתוב בלי שני המילים האלו! "לרדת אליך להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך"! "נהנתי מאד", "מאד" - לא כתוב מילים יתירים כמו מכתב שאחד כותב כפי מה שרוצה, זה לא ככה! כל מילה הוא נחל נובע! רמוז בו ענינים עצומים! רק כשהולכים עם אמת, לא להיות חכם בעיני עצמו, כי אם נעשים חכם בעיני עצמו יכולים לעשות מזה ליצנות - - אם מסתכלים היטב רואים - למשל; "ועליך אמרתי מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען - חזק ואמץ בעבודתך", הכתיבה של "בעבודתך" הוא שייך עוד לשורה הקודמת, וה"חזק ואמץ" הוא עולם אחר, הוא ענין מיוחד. * יש אנשים שכשהם רואים דבר כזה, יכולים לחשוב עלי שזה מצדי - זה אסור להיות ככה! זה אסור להיות! הפתקא הזו הוא לא מחמת חסידותי, מצדקתי, מחכמתי! זה דבר כזה שרבינו הקדוש - "מאד היה קשה לי לרדת אליך" - זה לימוד בשביל כולם! כי אם רבינו הקדוש כותב את זה רק בשבילי היה כותב שלא אגלה אותו לזר, ואם לא כתוב - משמע שרצון רבינו שאכן ידעו, מי שרוצה - השומע ישמע והחדל יחדל! רמוז בזה אור עצום של התגלות אלקות שאין לשער! מהחידושים של רבינו! זה חידוש כזה שעדיין לא שמענו כזה מאף אחד! * הייתי אצל רבי ישראל - רבי ישראל ידע כל המעברים של אנשי שלומינו שנתקרבו לרבינו - הכל. דבר כזה הוא עוד לא שמע... אני רק מתפלא איך שאני נראה אחר התגלות כזה - התגלות אלקות, שאחרים לא יודעים מה שאני יודע. הלוא אני יודע כל הסיבובים, זה ענין אחר לגמרי - - * - - כשהראיתי אותו לרבי שלמה (וקסלר זצ"ל, ורבי שלמה היה איש אמת, חידוש כזה! ואם הוא היה לו איזה ספקות בזה היה אומר לי; "כלך מדברים כאלו, אל תכניס בך דברים כאלו"! והוא קיבל את זה בדחילו ורחימו! ועם אמת! והוא קרא אותו פעם אחר פעם, ומצא שהנו"ן הראשונה הוא ענין אחר, ככה הוא אמר לי. עכשיו שמתי לב, וראיתי שכל הנו"נין - כל נו"ן הוא מין נו"ן אחר! כן, שלש הנו"נין הם לא אותו דבר. * למעשה, מה שיש בשם הזה - פשוט כפול משולש מרובע - זה אי אפשר להבין! לא שמענו שבשר ודם יחתום עצמו ככה, עם פשוט כפול משולש מרובע - רק בהמכתב הזה כתוב ככה! ויש פה עשרה אותיות - שמו של רבינו פשוט כפול משולש מרובע הוא בדיוק עשרה אותיות, זה רומז על העשרה מיני נגינה, ועל התיקון הכללי, וכדומה וכדומה - - אבל בכלל, לא מצינו מיום בריאת העולם שבשר ודם - איזה צדיק - שיהיה חתום עם 'פשוט כפול משולש מרובע', זה רק בשמותיו הקדושים של השם יתברך! * * *
I wondered – even though I was in the same predicament – I am unable to do hisbodidus, I don't have words, I am far from this. I go and arrive to do hisbodidus, and I am like a stone, it doesn't go. What does one do?! To leave? To sit, not to sit, to leave? What do I have from this?! No, one definitely has from this! ## Segment 12
רביה"ק; "אני סוד מכל העולם" אוי ויי - צריכים להתעורר, צריכים לספר זה לזה מהענין של רבינו הקדוש - מענין האור של רבינו הקדוש, שרבינו הקדוש הוא סוד - סוד מהעולם! דהיינו - עדיין אין אנחנו אנשים גדולים כאלה שאצלינו אין זה סוד, רק רבי נתן - רבי נתן יודע קצת, אבל אנחנו - גם אצלינו זה סוד, אנחנו לא יודעים, כי אם היינו יודעים מהסוד הזה אז היינו נעשים ענין אחר לגמרי! - - - רבי ישראל - הוא היה יחיד בעולם, חד בדרא, הוא היה יחיד בין חסידי ברסלב! למה?! כי הוא חתר את הסוד! הוא זכה לידע מהסוד הזה! יותר מאתנו! וכן גם אצלינו הוא סוד, התורות של הליקוטי מוהר"ן הם סוד אצלינו, וגדולת רבינו הקדוש הוא סוד אצלינו - אף שאנו יודעים ממנו - - והליקוטי תפלות הוא סוד. כי אם לא היה סוד אז היינו לומדים התורות באופן אחר, והיינו אומרים הליקוטי תפלות באופן אחר, והיה נעשה אור כזה - שכל העולם היו רצים אחרינו! רק מה?! ישנים! לא רואים את הסוד! רבינו הקדוש אמר; "אני סוד מכל העולם"! מי שיגע יותר, ומי שמשליך את שכלו, ומבקש את האמת, ויש לו מסירת נפש, ולא מסתכל על כבודו ועל ממונו - כמו שצריך - אם היה בנמצא היום כזה, אז היה כל העולם רץ אחר רבי כזה! כן! היה נעשה רעש בעולם! אחד - אחד בעולם היה עושה רעש!... ואצלינו הוא גם כן סוד - - אצל העולם זה סוד יותר, אבל גם אצלינו זה סוד! כי אם לא היה זה סוד, והיינו לוקחים את הליקוטי תפלות, ולילך לעשות התבודדות, ולעשות מלחמות בעקשנות - שנצא מהעולם הזה, מתאוות העולם הזה!! - - כשיש תפלות כאלה ותורות כאלה - איך יכולים לימשך אחר העולם הזה?! נו, רבי ישראל - כל יום מחמישים שנותיו היה חידוש! למה?! כי הוא הרגיש את הסוד! הוא הרגיש את התורות של רבינו, ואת התפלות, וכל דיבור מרבינו - כי עזב את שכלו לגמרי, ומסר את נפשו שיוכל לינק מרבינו! (השואל; הכלל שצריכים לצאת מהבלי העוה"ז כדי שנוכל לזכות - - אה! אה!!! כן כן! זהו הכי קשה מהכל! (השואל; מה עשה רבי ישראל שיזכה לכל זה? - שיזכה לכל זה?! הוא עזב את השכל! הוא זכה לאמונת חכמים ברבינו הקדוש שהיה ענין אחר לגמרי! * מוהרנ"ת זצ"ל לרבינו הקדוש היה לו הרבה תלמידים, גדולי עולם. אצל רבינו היה תלמידים שהיו בעלי מקובלים, הם היו צדיקים וקדושים, אנשי אמת, שונאי בצע! זה לא רואים - זה רואים רק אצל רבינו הקדוש! הוא יכול לעשות כזה! אבל אף-על-פי-כן לעומת רבי נתן - - אף אחד לא היה כמו רבי נתן! לרבינו היה תלמיד "רבי אהרן ברסלב'ר" - רבי אהרן הרב של ברסלב, שרבינו הקדוש אמר עליו גדולות כאלה - אבל אף אחד לא היה כמו רבי נתן! זה היה "רבי" עם "תלמיד" מששת ימי בראשית - שרבי כזה עם תלמיד כזה עדיין לא היה בעולם! לרבינו הקדוש היה תלמידים - - רבי יודל (מדאשיב זצ"ל הוא היה איש מופת, הוא היה בעל מקובל, אבל רבי נתן היה - - מה שאנו רואים מכל זה - שרבי נתן הציל אותנו, הוא ידע מרבינו יותר מכל התלמידים, ועבר עליו הרבה, והוא זכה שהוא עשה ספרים כאלה - כל דיבור שלו מציל אותנו! - - המכתבים, ה'עלים לתרופה' - כשאני לוקח את ה'עלים לתרופה' אני לא יכול להתאפק - אני לוקח אל הפה ונושק ונושק.... זה מציל אותי! כל דיבור - מכל מכתב! * * * (רבי ישראל בער שואל את אחד הנוכחים; האח שלכם, דיברת עמו משהו? האם נעשה עמו איזה שינוי בההתקרבות? ומשיב; קצת, מסתמא איזה משהו קצת נו, זה לא הולך בפעם אחד! כשהמח מורעל - אנחנו מורעלים עם התנגדות - כזה. אני היה לי נסים - אני נתגדלתי מקטנותי בקרלין, אצלי היה קרלין עולה על הכל - רבי מוטל (קסטלניץ - סלונימער זצ"ל, הדיין ומנהיג חבורת חסידי סלונים בטבריה היה לי כמו אבא, ואני החזקתי אותו כמו מלאך, הוא ג"כ היה חידוש, הוא היה למדן גדול, ירא שמים. האכילה שלו לא היה כאדם פשוט. השינה שלו - תמיד כשהתעורר מהשינה הוא צעק עם קולות להשם יתברך - כדי שיתעורר. והוא רק למד, לא ידע מרבינו, הוא עדיין היה מתנגד. נו, היה לי נסים - - * * *
And R' Shlomo – he was such a man of truth, he had the honor of the world, he had – the entire city of Jerusalem. Jerusalem is not an ordinary city, in Jerusalem there are oavday (devoted servers of) Hashem, great scholars, and R' Shlomo was unique in Jerusalem – unique in Jerusalem! Everyone – when R' Shlomo's name was mentioned there was - - ## Segment 13 [Continuation of the topic of hisbodidus without words] ## Segment 14 - - Another hour, and another hour. And it accumulates, and eventually HY has mercy – HY sees that he truly desires, and one does not let up, one does not doubt Him (- “think after Him”) - - ## Segment 15 Rabbi Nussun said this! I said this?! Rabbi Nussun said so! Rabbi Nussun said, when one has no words for hisbodidus he should sit and yearn. And eventually, if he is yearning and he is strong in will – he will merit it! ## Segment 16 (*see Likutay Halachos, Laws of Robbery 5:23, and Ullim Litrufah, letter from Wednesday, Torah Portion of Mishpatim 5602: Everyone has to go with this, that is, to begin to be quiet and silent before Hashem Yisburach with tremendous yearning to Him Blessed He, and with great mercy on himself “that I became so distant to the extent that I don't know at all from where to begin to speak etc.” and Hashem Yisburach is always full of compassion, and will usually have mercy on him and open the mouth (-give words) to someone mute like yourself etc..) ## Segment 17 And the holy Rebbe also speaks a lot about this (*see Likutay Moharan, vol. 2, Torah 25, brought down in the beginning of Outpouring of the Soul, article 2), the holy Rebbe - - ## Segment 18 [Regarding the story of his drawing close, how he found the book Outpouring of the Soul] ## Segment 19 And from this book I saw wonders, from this that HY helped me, I found in the garbage the Outpouring of the Soul, something of such Divine Providence of the Creator! I reflect upon this now, at the time it happened one thinks, it is a natural occurrence, I saw in the shaimos (-repository for torn and ruined holy objects) – there happened to be an Outpouring of the Soul… however, now I see in hindsight what this was – clear hashgacha (Divine Providence)!… ## Segment 20 How did I leave - - they were tzaddikim, holy people, like such. Nu, there came one, a pauper (R' Yisroel Karduner o.b.m.) - - I didn't hear that he had a name (-reputation)… but this story was with me, I saw such - - # Fires of Israel - Part 13 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/13/ # Fires of Israel - Part 13
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/13 ## Segment 1
ספרי רבינו הקדוש
Even though I was still completely outside then, this was the first night, but he shined into my heart his holy words, such as I never heard all my life – (repeats himself in Hebrew:) - all the days of my life. ## Segment 2
ספרי רבינו הקדוש אז עדיין לא היה מטוסים, היה צריכים לנסוע עם אוניות חודש או שניים, היה סכנות לנסוע עם אוניה. נו, היום שיש מטוסים, נו, אי אפשר לנסוע לאמריקה רק עם מטוס, זאת אומרת - אם רוצים להיות תוך ארבע שעות באמריקה - בלי מטוס אי אפשר. ככה הוא גם אם רוצים להתקרב לרבינו הקדוש, אם רוצים לרחם על עצמו - צריכים לציית לו! כמו שהוא מלמד אותנו! ויש כבר כל מה שאנו צריכים; הליקוטי מוהר"ן, הליקוטי תפלות, הליקוטי הלכות, יש כבר! שם מוצא כל אחד, מה שחסר לו, ומה שעובר עליו, מה שהוא צריך! וכן בכל תורה - כל שכן שיש כל כך תורות! אני תמיד חשבתי - ראיתי כל כך ספרים מרבינו, הליקוטי הלכות על ארבעה חלקי שולחן ערוך, הדפים של אז היו עבים ביותר... אז חשבתי כי 'נחל נובע מקור חכמה' - כל כך ספרים! זהו 'נחל נובע'! אבל אחר כך השגתי - בעצמי, לא שקיבלתי ממי שהוא, הרגשתי את זה - כי כל 'דיבור' שיצא מפי רבינו - מרבי נתן - הוא 'נחל נובע מקור חכמה'!... * [חוזר לענין ראשון, שסיפר לעיל שרבי שלמה וקסלר התאונן לפניו שאין לו דיבורים בהתבודדות] תמהתי - הגם שאני גם כן הייתי באותו צרה - אני לא יכול לעשות התבודדות, אין לי דיבורים, אני רחוק מזה. אני מגיע להתבודד, ואני כמו אבן, לא הולך לי. מה עושים?! לעזוב? לישב, לא לישב, לעזוב? מה אני מרויח מכל זה?! לא, אכן מרויחים מזה! ורבי שלמה - הוא היה כזה איש אמת, הוא היה בכבודו של עולם - כל ירושלים. ירושלים זה לא סתם עיר, בירושלים יש עובדי השם, למדנים גדולים, ורבי שלמה היה 'אחד' בירושלים, 'אחד' בירושלים! כולם - כשהזכירו את השם של רבי שלמה אז היה - - * * * [המשך בענין התבודדות בלי דיבורים] - - עוד שעה, ועוד שעה. וזה נתקבץ יחד, וסוף כל סוף מרחם השי”ת - כשהשי”ת רואה שהוא רוצה באמת, ואין מפסיקים, לא מהרהרים אחריו - - רבי נתן אומר את זה! אני אומר את זה?! 'רבי נתן' אומר כן! רבי נתן אומר; אם אין יכולים לפתוח פיו בהתבודדות אזי יושבים ומתגעגעים. וסוף כל סוף, אם יתגעגע ויתחזק עם רצון - יזכה! ורבינו הקדוש גם כן מדבר מזה הרבה, רבינו הקדוש - - * [שייך לסיפור התקרבותו, איך שמצא את הספר השתפכות הנפש] ומהספר הזה ראיתי פלאות, מזה שהשי”ת עזר לי, מצאתי באשפה את ה'השתפכות הנפש', איזה השגחת הבורא! אני מתבונן עכשיו, בשעת מעשה חושבים; זה דרך הטבע, ראיתי בגניזה - במקרה היה 'השתפכות הנפש'... אבל עכשיו אני רואה למפרע מה שזה היה - השגחה בבירור!... איך עזבתי - - הם היו צדיקים, קדושים, כאלו. נו, הגיע איזה עני (רבי ישראל קרדונר זצ”ל - - לא שמעתי שיהיה לו איזה שם... אבל כך היה המעשה עמי, ראיתי כזה - - אף על פי שאז הייתי עדיין בחוץ לגמרי, זה היה הלילה הראשונה, אבל האירו בלבי דבריו הקדושים, כאלה שלא שמעתי כל ימי חיי! נו, למדים מזה 'גודל כח האמת'! כזה, מה שה'אמת' - איזה כח יש לו! * [ממשיך לענין התבודדות בלי דיבורים] כשעובדים את השי”ת, כשהולכים לעשות התבודדות - זהו עיקר העבודה, וזהו העיקר של כל היהדות! בלי זה ה'שעה' אנחנו אומללים! צריכים מסירת נפש על זה. שנבחר לנו איזה מקום שיהיה, בשדה - או ביישוב, אבל שיהיה מוכן לדבר לפני השם יתברך! ואם אי אפשר לו לדבר אז - יתגעגע; רבונו של עולם, אני רוצה לשפוך שיחי לפניך! - בפשיטות ובתמימות. סוף כל סוף יזכה! מהרהרים, רוצים לזכות ל'שעה', אני רוצה לראות, אני מבקש - כשיש לי כבר דיבורים - אני מבקש על איזה דבר, אני לא רואה, אדרבה - נעשה גרוע יותר, או מה שיהיה, אני לא רואה כלום - - נעשים ענינים! כשמעמידים לבשל מרק - יש לו תיכף המרק מוכן?! זה לוקח הרבה - - מתבשל, מתבשל, מתבשל, מתבשל... בודאי - על רגל אחת?! צריכים סבלנות! אם יש לו אמונה ובטחון - כמו בעניני גשמיות - צריכים גם כן על רוחניות אמונה ובטחון!... * [אתם יודעים, היה מן הראוי שאני אומר לכם - - לדאבוני - השי”ת יודע האמת, מתביישים לספר לפני בני אדם איך אנו נראים לדאבונינו, מה הוא יכול לעזור לי. אפילו רבי ישראל (קרדונר זצ”ל שהיה יכול לעזור לי לא רצה לשמוע, אם רציתי לומר איזה פנימיות - לא! זה רק לפני הצדיק האמת - וידוי דברים! אני לא! לא רצה בשום אופן!] * כלפי מה הדברים אמורים?! כן, צריכים להיות עקשן, צריכים להיות חזק. רבינו הקדוש אומר; עיקר הגבורה בלב! על ידי זה מנצחים כל המלחמות! צריכים להיות גיבור - צריכים להיות גיבור. וכן, אותו האדם שרוצה להיטהר מהבלי העולם הזה, אזי הוא - ההיפוך מהעולם!... צריך ללחום עם כל העולם!... צריך להיות עומד הכן - עם המוח, עם הדעת - זה לא תואם עם העולם, זה בדיוק ההיפוך!... * אני ככה - אני מתבייש לגלות איך אני נראה, מה שנעשה עמי. אבל זהו האמת הברור! אני מדבר מזה, לא 'אני' אומר לכם - אני אומר לכם 'התבודדות' - - אז משמע שאני מסתמא כבר - - אני לדאבוני - אני עומד בחוץ לגמרי, אני מתבייש להגיד כמה רחוק - גם אסור להגיד. אבל כששומעים יותר - רבינו הקדוש צוה; 'ומקבלין דין מן דין'! אל מה שאני רוצה להגיע, מה שאני מתגעגע כל שנותי - לא זכיתי עדיין, אבל צריכים לדבר מזה - שצריכים להתגעגע, שצריכים לדאוג, שצריכים לראות להגיע לזה, צריכים! צריכים! אבל לא חלילה וחס - אני עומד יפה, הגעתי כבר לזה... * אני מספר לכם במיוחד מרבי שלמה (- וקסלר זצ"ל, שסיפר לעיל שהתאונן לפני רבי ישראל בער שאין לו דיבורים להתבודדות - הוא אומר שאינו יכול להתבודד... יהודי כזה, איש קדוש, כזה מין אכילה, שינה, כזה מין - - ישב על התורה ועל העבודה. לא בשביל כסף, הוא לא ידע כלום בעולם מכסף. כל אדם - אפילו 'עובד השם', אבל הולכים לישיבה, צריכים משהו לפרנסה! הוא - כסף זה כלום! אבל הקב”ה סיבב שהיו שולחים לו מגרמניה - היה לו שם משפחה, הם ידעו שרבי שלמה הוא איש קדוש, אז שלחו לו. כזה רבי שלמה - האם עלה בדעתי כי רבי שלמה לא יכול לעשות התבודדות - שהוא איש קדוש כזה?! ראיתי שזה הולך לו בנפשו... אינו יכול להתבודד!... * [המשך תיאור עבודת התפלה של רבי ישראל קרדונער זצ"ל] ורבי ישראל (קרדונר זצ”ל - הוא היה כזה בעל בכי, סיפרתי לכם - אצל רבי שמעון מה שראיתי (שעמד אצל הציון בתוך אגם של דמעות, כמסופר למעלה. אבל הוא תמיד שפך דמעות, אז נזדמן שראיתי - באותו פעם ראיתי - אירע כן... הוא היה בעל בכי, היה רגיל לבכות לפני השם יתברך כל כך, כמו - יותר מתינוק שבוכה; תן לי זה, תן לי זה!... ממש נשפך לבי בקרבי! * ראיתי את התפלה שלו, עמדתי על יד הדלת, קצת לצד חוץ, שאם לא אוכל לשהות עוד שם בחדר, שאוכל לצאת! הייתי עמו, יראתי שאחר התפלה כבר לא יהיה בעולם!... שיגוַע! ראיתי בפסוקי דזמרה - יראתי, אצל ברכות קריאת שמע, שמעתי שהוא אומר 'שמע ישראל' - - על כל פנים, 'ברוך שם', שמעתי איזה קול, שמעתי שהוא חי... נו, אני מספר לכם - התפלה שהיה אז בהמושבה, כשאירע לו הגשם, המבול, והיה לנו נסים, וראיתי כזה מסירת נפש - למעלה מן הטבע! איך זה יכול להיות - אני לא יכול לזוז עם איבר, אחר יום כזה, אחר דברים כאלו - - שיקום בחצות?! ולערוך תפלה כזה?! ניגשתי, קמתי, לא יכולתי! לא יכולתי לשכב כך, שמעתי 'חצות' כזה - איך יכולים לישון?! לשכב?! נו, התחזקתי עם כל הכוחות וקמתי, ישבתי אצל השולחן. היה לו נרות וגפרורים, זה היה יקר המציאות, וישב אצל הנר עם ספר, ניגשתי וראיתי את הפנים שלו, ונפל עלי פחד ובושה - - והרצפה שם במקום שישב 'רעד' - והשולחן והכסאות, כן. * אני רוצה לצאת, אני רוצה להשתפר, האדם רוצה להשתפר, בפרט כשמקורבים לרבינו הקדוש, ויודעים איך שצריכים להיות. רוצים, מתגעגעים, אבל מה עושים?! - הגוף אינו מניח! הגוף רוצה את שלו! ראיתי - הוא לא אכל שום דבר, רק לחם ותה!... אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן (- אלא מתוך קופה של בשר, עפ”י גמרא ברכות ל”ב ע”א - הארי כשמשביע עצמו עם בשר - אז נוהם! הגוף כשנותנים לו חתיכת לחם - לחם עם תה - אז הוא ענין אחר לגמרי! אבל הגוף רוצה - קשה לפטור עצמו... הוא רוצה זה וזה - הוא רוצה הכל!... אמו של רבינו היה לה טענות אליו; איך הוא חי?! איך יש לו קיום בזה העולם אם אינו אוכל כלום?! אז שָאַלה - איך הוא חי?! אמר לה; יש אנשים שחיים עם חכמת חיים - שיכולים לחיות עם חכמת חיים בעולם הזה! * * *
Nu, one learns out from this the great strength of the truth, It is such, what the truth – what strength it has! ## Segment 3 [Continuing about hisbodidus without words] ## Segment 4 When one serves HY, when one goes to have hisbodidus – this is the main avoada (devotion), and this is a fundamental of all Judaism! In this hour we are wretched! One must have mesiras nefesh (-self sacrifice) for this. One must choose for himself a place, which will be a place, whether in a field – or in a settled place, but he should be prepared to speak before Hashem Yisburach! ## Segment 5 And if he is unable to speak, then – yearning, “Master of the World, I want to speak out my heart before You!” With simplicity and temeemus (-wholeheartedness). Eventually he will merit! ## Segment 6 One thinks, one desires to merit to an hour, I want to see, I beg, even when I already have words – I beseech for something, I don't see, on the contrary – it is only worse, or I know what is, I don't see anything - - ## Segment 7 Things are happening! When one sets up to cook soup – immediately he has the soup already?! It continues along a lot - - cooking, cooking, cooking, cooking… (*see Likutay Moharan, Torah 2:6, and see Likutay Aitzos, entry of Prayer, article 3, brought down in Outpouring of the Soul, article 49). ## Segment 8 Certainly – on one foot (-instantly)?! One needs to have patience! When one has faith and trust – just like physical (matters) – one needs to have faith and trust for spiritual matters as well!…. (*see Ullim Litrufah, Letter of Rabbi Nussun from Sunday, Torah Portion of Va-yaitzay 5597, and at greater length in Likutay Halachos, Laws of Sending Away From the Nest 5:2 and onwards). ## Segment 9 [You know – it is befitting that I tell you - - all this what I tell you – nebach (pitifully, unfortunately) – HY knows the truth, it is embarrassing to speak out before people nebach how we look (-appear), how can he help me. Even R' Yisroel (Karduner o.b.m.) who could have helped me, he did not want to hear, if I wanted to tell him something personal – no! This is only before the true tzaddik - “veedoy devurim (-confession)!” (*see Likutay Moharan, Torah 4:5, summarized practically in Likutay Aitzos, entry of Repentance, article 1: The main rectification of all sins is through the true tzaddik, and whoever desires to merit to a good end for eternity, needs to endeavor with all his strength to draw close to true tzaddikim and their disciples, and tell over before the tzaddik all his heart, that is “veedoy devurim (confession),” and through this all his sins are forgiven, because the sins of a person are engraved on his bones etc., and through veedoy devurim before the sage the engraved letters leave his bones and everything is fixed). ## Segment 10 Against what do I say this?! Yeah, one needs to be stubborn, one needs to be strong. The holy Rebbe said: The main might is in the heart! (*see Likutay Moharan, 249 and vol. 2, Torah 43, summarized practically in Likutay Aitzos, entry of Hischazkus (strengthening), article 24: The main might is in the heart, for whoever has a strong heart isn't afraid of any person or anything, and he can do mighty awesome things and conquer strong battles through the strength and courage of his heart, for he does not fear, and runs to the knot (/intensity) of the fierce battle, and it is mamash the same thing with the service of Hashem, and understand this well). Through this one wins all wars! One needs to be a geebor (-mighty warrior) – one needs to be a geebor. ## Segment 11 Similarly, the man who desires to purify himself from all the vanities of this world, then he is – the opposite of the world!… He must wage war with the whole world!… He must stand (Hebrew: prepared) – with mind, with daas (realization of knowledge) – it is not congruous with the world, it is the exact opposite!… ## Segment 12 I am like this – I am embarrassed to speak out how I look (-appear), what is going on with me. However this is the pure truth! I speak of this, not “I” tell you – I tell you “hisbodidus” - - so it suggests that I already probably - - I am nebach (-pitifully, unfortunately) – I stand completely outside, I am embarrassed to speak out how far – also it is forbidden to say. However, when one hears more – the holy Rebbe commanded, “receive from one another (Targum Yonason Ben Uziel on Isaiah 6:3 and incorporated in the daily prayers)!” (*see Likutay Moharan 34:8 how everyone is required to speak with their friend about fear of Heaven). So what I tell (Hebrew: to what I want to achieve), what I yearn for all my years, I have still not merited to it, however one must talk about it – one must yearn, and must worry, one must see to achieving this, One must! One must! However, not G-d forbid – “I stand nicely, I have already achieved this….” ## Segment 13 I will tell over to you “extra” about R' Shlomo (Wexler o.b.m.) - he said that he can't have any hisbodidus… such a Jew, a holy man, such a type of eating, sleeping, such a type - - sitting on (-completey committed, devoted, and engaged in) the Torah and avoada (-devotion to Hashem). Not for money, he had absolutely no knowledge from any money of the world. Every person – even an oavaid (-devoted server of) Hashem, even still one goes to a yeshiva, something, one needs to have parnasa (livelihood)! He – money was absolutely nothing! HY brought about that they would send him from Germany – he had family there – they knew that R' Shlomo was a holy man, so they sent him. ## Segment 14 Such a R' Shlomo – could it occur to me that R' Shlomo was unable to do hisbodidus – with him being such a holy man?! I saw that this troubled his entire existence… he can't have hisbodidus!… ## Segment 15 [Continuation of the description of the prayer of R' Yisroel Karduner o.b.m.] ## Segment 16 And R' Yisroel (Karduner o.b.m.) - he was such a type of crier, I told over to you – by Rabbi Shimon (bar Yochai), what I saw (-standing in a pool of tears). However, he regularly poured forth tears, it happened to be that I saw – one time I saw – so it happened…. ## Segment 17 He was a crier, he used to cry so much before Hashem Yisburach, like a – more than a child that cries, “give me this, give me this!”… (Yiddish?: I used to go! I used to go!. Hebrew: my heart mamash poured out inside of me). ## Segment 18 (* The following description is about what Saba told over elsewhere, that once he went with R' Yisroel Karduner and suddenly there was a tremendous thunderstorm, a flash flood, and it took them hours of laborious trekking through deep mud and rain to reach a farmer's house, wet and weary to the bone. Even still R' Yisroel prayed the evening services with full intensity, and said the complete order of the Shema before going to sleep, giving an accounting to HY, and at midnight, Saba who was much younger and yet completely exhausted and almost unable to move, witnessed R' Yisroel get up out of bed and proceed to pray and learn Torah). ## Segment 19 This I saw, his praying, I stood by the door, halfway out, if I will already not be able to be in the house I can go out! I was with him, I already had fear that after the prayer he will already not be in the world!… He will go out (-to the next world)! ## Segment 20 I saw by pisookay dizimra (the second part of the morning prayer which is comprised of verses mostly from Psalms) – I had fear, by the blessing of the recital of Shema (-the third part of the morning prayer), I heard him say “Shema (-hear o') Yisroel” - - in any event, “Baruch Shem (Blessed is the Name – a verse said immediately after Shema), I hear a koal (-voice- sounding), I hear that he is alive…. # Fires of Israel - Part 14 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/14/ # Fires of Israel - Part 14
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/14 ## Segment 1
רבי נתן ב"ר פנחס יהושע בייטלמאכר זצ"ל
Nu, I tell this over to you – this prayer which was then by the moashava (-early Israeli colony), that the rain happened to him, with the flood, and we had miracles, I saw such mesiras nefesh (-self sacrifice) – supernatural! How is it possible – I cannot move with any limb, after such a day, after such - - that he should get up for midnight?! And make such a prayer?! ## Segment 2
רבי נתן ב"ר פנחס יהושע בייטלמאכר זצ"ל אצל רבי נתן בייטלמאכר (הבעל השני של הצדיקת מרת גיטעל'ע עליה השלום, אחר שנתאלמנה מרבי ישראל קארדונער זצ”ל - לא היה לו בנים לא עלינו, הוא ישב עם אשה ולא היה להם בנים. הוא נשא את גיטל'ה, כשהייתי מגיע לירושלים והייתי אצל גיטל'ה - אצל רבי נתן, היה לי הכל! זה ענין אחר לגמרי! הייתי יושב עמו אצל השולחן, ראיתי את התנועות שלו, ודיבור שלו - ענין אחר לגמרי! הוא היה - - זה לא היה כמו רבי ישראל - אבל היה - - האבא שלו היה רבי פנחס יהושע, רבי פנחס יהושע היה מתלמידי רבי נתן, הוא היה אדם גדול - ו'אמת'... מ'בית חרושת' הזה... ורבי נתן - הלא הוא היה האבא שלו - כשהיה מדבר מאביו, כשהיה מדבר מרבי פנחס יהושע - שמעתי שהוא גווע! הכלל, הוא התפלא - מה שהוא ראה אצל אביו, והרגיש שהוא רחוק מן הכול - הוא ראה כאלה. (השואל; אתם זוכרים איזה מעשיות מרבי פנחס יהושע? שמעתי אבל אינני זוכר, שמעתי משהו ממנו - מאנשי שלומינו - מרבי נתן. (השואל; הוא היה למדן? כן, בודאי, הוא היה למדן - הוא היה בקי בתנ”ך בעל פה! והוא היה 'חכם עתיק', ובר דעת גדול, ו'אמת' - זה ענין אחר לגמרי... אבל כל זה בכח של רבינו הקדוש - מרבי נתן. *
I came – I got up, I wasn't able! But I was lying on spikes, I heard such a chatzos (-midnight prayer) – can I shoyn (-already...) sleep?! Can I shoyn (-already…) lay down?! Nu, I fortified myself with all my strength and I got up, I sat by the table. He had (by him) candles with matches, this was a precious commodity, and he sat by the candle with a holy book, I approached, I saw his face, fear and shame fell upon me - - and the tiles there where he was sitting were trembling – the table with the chairs, yeah. ## Segment 3 I want to go out, I want to be better, a person wants to improve, particularly when one is close to the holy Rebbe'n, one knows how one should be. One desires, one yearns, but what do you do?! - The body doesn't let up! The body wants its own (interest)! ## Segment 4 I saw – he did not eat anything, just bread with tea! A lion does not roar except from a trough of straw (-the Talmud in Brachos 32a – trough of meat) – a lion when he satiates himself with meat – he roars! The body, when it is given a piece of bread – bread with tea – it is entirely something else! ## Segment 5 However the body desires – it is hard to be exempt… it wants this and wants that – it wants everything! ## Segment 6 The Rebbe'ns mother had complaints (/arguments) on him; How is he alive?! How does he exist in the world when he doesn't eat anything at all?! So she asked – how is he alive?! So he told her, “By me there are men that they live with life-wisdom - that they can live – with life-wisdom in this world! (*see Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 238, and see further regarding this in Words of Rabbi Nachman, articles 181 and 306, and in the Words after the Legendary Tales, and Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 75). ## Segment 7 R' Nussun son of Pinchas Yihoshua Bitelmacher o.b.m. ## Segment 8 By R' Nussun Bitelmacher (the second husband of the righteous lady, Gittelle r.i.p., after she was widowed from R' Yisroel Karduner o.b.m.) - he didn't have any children l.u. (-not upon us), he sat (-lived, settled) with a wife and did not have any children. He married Gittelleh, so when I would come to Jerusalem I would be by Gittelle'n – by R' Nussun'en, I had everything! This is something else altogether! I would sit with him by the table, I would see his movements (/motions), with his words – this is something else altogether! ## Segment 9 He was – it wasn't R' Yisroel – but it was - - ## Segment 10 His father was R' Pinchas Yehoshua, R' Pinchas Yehoshua was from R' Nussun's disciples, he was a great man (-a man of greatness) – and truth… from the factory... (*see The Days of Rabbi Nussun, article 38, that Rabbi Nachman said of himself that he is the factory of Judaism). ## Segment 11 And this R' Nussun – he was his father – when he would speak of his father, when he would speak of R' Pinchas Yehoshua – I heard that he is passing out! ## Segment 12 In short, he was in wonder – what he saw by his father, and he felt that he is far from everything - - he had seen such things. ## Segment 13 (Someone asks: Do you remember some stories of R' Pinchas Yehoshua?) I heard but I no longer remember, I heard a bit about him – from our men – from R' Nussun'en. (Someone asks: Was he a lamdan?) Yeah, certainly, he was a lamdan (-skilled scholar) – and he was a buckee (-extremely proficient) in Tanach (-Torah, Nevee'im Kesoovim – all the written Torah – scriptures) – by heart! And he was a “chuchum atik” (-enormous sage), a very big “bar da'as” (-someone with practical comprehension), and truth - - this is a different sort, this is something else entirely… ## Segment 14 However, all of this is from the power of the holy Rebbe'n – from Rabbi Nussun'en. ## Segment 15 The Fundamental and the Foundation That Everything is Contingent Upon ## Segment 16 We know of the Likutay Moharan – do you remember Torah 123?! Where the holy Rebbe says like this: Hu-eekar viha-yisoad shehakol tuloy boa … (to bind himself to the tzaddik of the generation)” Nu, one can traverse and say this, and learn it, and - - yeah. “And to accept his words on everything he says that it is so” - when learning this Torah one must give heart well (-pay good attention), and look good upon every word, this is not stam (-plain, ordinary) a chidush (-novel concept), this is for us - - that the holy Rebbe says, “The fundamental and the foundation that everything is contingent upon” … ## Segment 17 - - “To bind himself to the tzaddik of the generation!” And this we know that the “tzaddik of the generation” - - the world, when they learn this – this one runs to the Rebbe of Gur, this one runs to Slunim… the tzaddik of the generation! Go tell him… but the Breslover Chasidim know however - - a person looks here - “the tzaddik of the generation” - go figure, there is some sort of tzaddik of the generation – but this is referring and denotes the holy Rebbe'n! Like he said (*Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 258)– that he is the manhig (-leader-conducter) of the generation! - He is the tzaddik of the generation! Yeah. And he knew how much we need him, so he had mercy on us, and let us know that the fundamental and the foundation of that everything is contingent upon – what we are missing – everything is here! Everything is contingent on him! ## Segment 18 “To bind oneself to the tzaddik of the generation, and to accept his words on everything he says that it is so! - A small matter” - - he speaks out explicitly, and this is all hints for us - “A small matter and a big matter! And not to veer to the right or left, like our Rabbis o.b.m. said (Sifrey, Torah portion of Shoftim), even if he says to you of the right: left” - that is, according to our perception it appears to us - - even if it seems to us that it isn't - - for example, hisbodidus, by the world this is considered – he goes to have hisbodidus?! What will be with Torah?! When will he learn (-study)?! Upon this place he will learn! What will you have from this?! This is “even if he says to you of the right: left!”… And similar things, and similar things, and similar things…. ## Segment 19 [Returning to speak of R' Nussun Bitalmacher o.b.m.] ## Segment 20 And R' Nussun (Bitalmacher – mentioned above) I saw his motions, and his countenance, and his speech – I saw - - so when I traveled away returning to Tiberius, his words rested inside my heart, what I saw, the facial expressions, how he yearned for the true tachlis (-purpose, end), how he yearned to rectify, to do, to serve Hashem Yisburach! He passed out! # Fires of Israel - Part 15 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/15/ # Fires of Israel - Part 15
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/15 ## Segment 1
העיקר והיסוד שהכל תלוי בו...
And his avoada (-devotions) was also as was the custom – hidden! He would sit in a shteibel (-small homey synagogue, or simply as the - Hebrew: room), which from the shteibel there was a door which led out to the roof, he would go out by night, midnight - - Gittelleh told me! ## Segment 2
העיקר והיסוד שהכל תלוי בו... אנו יודעים מה'ליקוטי מוהר”ן' - אתם זוכרים את סימן קכ”ג?! שרבינו אומר ככה; העיקר והיסוד שהכל תלוי בו... נו, יכולים לעבור ולהגיד, וללמד אותו - - ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, - כשלומדים בתורה זו צריכים לשום לב, ולהסתכל היטב על כל מילה, זה לא סתם חידוש, זה לנו - - שרבינו הקדוש אומר; העיקר והיסוד שהכל תלוי בו - - - - לקשר עצמו להצדיק שבדור! וזה אנו יודעים כי 'הצדיק שבדור' - - העולם כשלומדים כאן - זה רץ אל הרבי מ'גור, זה לסלונים... הצדיק שבדור! לך תגיד לו... אבל חסידי ברסלב יודעים - כשאחד מסתכל כאן - 'הצדיק שבדור' - מי יודע, יש איזה צדיק שבדור... אבל זה סובב והולך על רבינו הקדוש! ככה הוא אמר - ש'הוא' הוא המנהיג הדור! - ש'הוא' הוא הצדיק שבדור! כן. והוא ידע איך אנו צריכים אליו כל כך, אז הוא ריחם עלינו, והודיע לנו - שהעיקר והיסוד 'שהכל תלוי בו' - מה שחסר לי - הכל נמצא כאן! הכל תלוי בו! - לקשר עצמו להצדיק שבדור, ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה! - דבר קטן - - הוא מגלה בפירוש, זה הכל רמזים בשבילנו - דבר קטן ודבר גדול! ולבלי לנטות חס ושלום מדבריו ימין ושמאל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל אפילו אומר לך על ימין שמאל - - זאת אומרת; לפי דעתינו נדמה לנו - - אפילו אם נדמה לנו שזה לא - - למשל 'התבודדות', אצל העולם זה נחשב - - הוא הולך להתבודד?! מה יהיה עם תורה?! אימתי ילמוד?! במקום הזה ילמוד! מה יהיה לך מזה?! זהו; אפילו אומר לך על ימין שמאל!... וכדומה, וכדומה, וכדומה... * [חוזר לספר מרבי נתן בייטלמאכר ז"ל הנ"ל] ורבי נתן (בייטלמאכער - הנזכר למעלה ראיתי את התנועות שלו, והפנים שלו, והדיבור שלו - ראיתי - - כשנסעתי בחזרה לטבריה, היה מונח בלבי הדיבור שלו, מה שראיתי את התנועות של הפנים, איך שהתגעגע אל התכלית האמת, איך שהתגעגע לתקן, לעשות, לעבוד את השם יתברך! הוא גוע! והעבודה שלו היה גם כן כנהוג - מוצנע! הוא ישב בחדר, שמחדר הזה היה יציאה אל הגג, והיה יוצא בלילה בחצות - - גיטל'ה סיפרה לי! והוא סחר, הוא קנה ומכר דברים עתיקים - רבי נתן, כן. אבל עם אמונה! עם כזה אמונה, ובשמחה. הוא היה - בודאי היה כואב לו - אבל; כלום! תמיד היה - - אני זוכר, ראיתי זמנים שלא היה לו על חתיכת לכם! הוא היה שמח! נתתי לו - היה אצלי - עשר פרוטות, אז נתתי אותם לו... המתיקות, המתיקות - - רבי נתן אמר; תפארתינו וגדולתינו יתגלה לעתיד לבוא! (מובא לעיל. היה בעולם רבי נתן בייטלמאכר!... היה ענין אחר לגמרי! ענין אחר לגמרי! הוא ישב בעולם, קנה, מכר. אבל המוח והלב היו - בכחו של רבינו הקדוש - הוא היה ענין 'אחר' לגמרי! * אוי, וכדומה בכל תורה, בכל תורה, בכל תפלה. אם משימים לב רואים שאנו צריכים לבלות ימינו בזה! ולאכול - לחם עם מלפפון!... ולהסתפק במה שהוא, שלא נהיה צריכים לבלות על - - כל מה שהוא פחות בעל הוצאה יש לו יותר זמן - מחסכים בלבולים. * ורבי נתן לא היה לו בנים, ונשא את גיטל'ה. גיטל'ה היו לה חמש ילדים עם רבי ישראל (קארדונער, בעלה בזווג ראשון, ארבע בנות ובן יחיד, הבן יחיד היה הבכור - מרדכי'לה. היה לו מרדכי ואסתר. אסתר - קראו לה אסתר'קה, היא היתה בת שמונה שנים, כשהכרתי אותה היתה בת שמונה שנים. ורבי ישראל הנהיג אותן עם כזה צניעות, כזה. (השואל; האם נשארו איזה מהילדים? לא, אף אחד לא. וגיטל'ה - היה לה בעל כזה, וחמש ילדים, ונשארה ריק. ואחר כך נישאה לרבי נתן. ולרבי נתן לא היה בנים, והיא לא היה לה ילדים, אז היו לה שני ילדים (עם רבי נתן, היה לו עמה בן, וקרא לו 'פנחס יהושע' על שם אביו, הוא היה כבר ילד בן חמש. והיה לו גם בת, אחר הבן היה לו בת. והוא השתעשע עם הבן, עם הבת. והיה לו ראש טוב, ולמד. אני השתעשעתי עמו כמו ילד שלי, כשבאתי לירושלים - עיקר אכסנייתי היה אצל גיטל'ה, אצל רבי נתן. היא היתה בעלת מכנסת אורחים, אצלה היה מקום, לא רק בשבילי - - * ורבי נתן לא היה כמו רבי שלמה וקסלר, רבי נתן לא היה כל כך בן תורה, הוא היה בעל יודע ספר. אבל המדות שלו, והצידקות שקיבל מרבינו הקדוש, היו חידוש! גיטל'ה סיפרה לי, שכשהוא קם בחצות הוא נזהר שלא תשמע, והוא יוצא לגג להתבודדות, היה לו דלת אל הגג. ורבי שלמה היה הולך אל רבי נתן בשבת! - הוא למד שם בביתו 'סיפורי מעשיות' - - רבי שלמה! - המתיקות של אנשי שלומינו! למשל, רבי שלמה היה כזה - - רבי שלמה! אז היה רבי נתן צריך ללכת אצלו?! הוא היה איש שעסק בעולם, הוא סחר, קנה, מכר - אז היה הוא צריך ללכת אליו?! אבל הוא (רבי שלמה הלך בכל שבת אצל רבי נתן!... ואני ישבתי שם וראיתי!... * וכן היה - - הילדים, הבן כשנעשה בן חמש אז לא עלינו נחלה פתאום ונפטר. וכן הבת גם כן נפטרה. אז נשארו ככה, בלי ילדים. ממצב כזה שלא היה להם ילדים, ואחר כך שני ילדים, וכזה ילד בן חמש שנים - - הוא קיבל את זה באהבה! - - *
And he traded, he bought and sold old things – R' Nussun, yeah. But with faith! With such a type of faith, and with joy. He – certainly he was in pain – however; absolutely nothing! He was always - - I remember, I saw times that he didn't have for a piece of bread! He was happy! I gave him – I had something by me – ten pennies, so I gave them to him… ## Segment 3 The sweetness, the sweetness - - Rabbi Nussun said, “Our beauty and our greatness will be revealed in the future! ## Segment 4 There was in the world a R' Nussun Bitalmacher!…. And it was something else altogether! Something else entirely! He sat in the world, bought, sold. However the mind with his heart were – with the power of the holy Rebbe'n – he was completely something else! ## Segment 5 Oy, and similarly in every Torah, in every Torah, in every prayer. When one gives heart, one sees that we need to spend out years in this! And eating – bread with cucumbers!…. (*see Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 528, mentioned above). And to make do with what there is, so that we don't need to spend time on - - the less one's expenses the more he has time – he is spared confusions. ## Segment 6 R' Nussun did not have any children, and he married Gittelleh. Gittelleh nebach (pitifully, unfortunately) had five children with R' Yisroel'n (Karduner, her husband from her first marriage), four girls and an only son, this only son was a first-born, the oldest child – Mordichai'la. He had a Mordechai and Esther. This Esther – they called her Esther'ka, she was eight years old, when I knew [her, she was eight years old. And R' Yisroel brought them up with such modesty, such. ## Segment 7 (Someone asks: Did any children remain?) No, none. ## Segment 8 This Gittelleh - - she had such a husband, with five children, and remained (-was left) empty. And afterwards she married R' Nussun'en. And R' Nussun didn't have any children, and she didn't have any children, then she had two children (with R' Nussun), he had a son with her, and he named him Pinchas Yehoshua, after his father, and he was already a child of five years. And a girl, he also had, after the boy, he had a girl. And he delighted nebach with this boy, with this girl. And he had a good head, and he learned. I delighted with him as though he was my child, when I came to Jerusalem - -my main lodging was by Gittell'en, by R' Nussun'en. She was a host of guests, by her there was place, not just for me - - ## Segment 9 And R' Nussun was not like R' Shlomo Wexler, R' Nussun was not a great “ben Torah” (-fellow of the Torah), R' Nussun was “knowledgeable of books.” However, his traits, with his righteousness which he received from the holy Rebbe'n, was a novelty! ## Segment 10 Gittell'e told over to me, that when he got up for midnight he was careful that she shouldn't hear, and he would go out to the roof for hisbodidus, he had a door to the roof. ## Segment 11 And R' Shlomo would go to R' Nussun'en on Shabbos! He learned by him there in his house “Legendary Tales” - R' Shlomo! The sweetness of our men! For example, R' Shlomo was such a – R' Shlomo! So R' Nussun needed to go to him?! He was a man that engaged in the world, he traded, he bought, he sold, so he needed to go to him?! (but) He (R' Shlomo) was going every Shabbos to R' Nussun'en!… And I sat there and I saw!…. ## Segment 12 And so it was – the children, the boy was five years old, not upon us, he suddenly got sick and passed away. And this girl also passed away. They remained nebach like that, without children. ## Segment 13 However, from not having children all the years, and having two children, and such a child five years old - - he accepted this with love! - - ## Segment 14 R' Naftoli Cohen o.b.m. ## Segment 15 And further, R' Naftoli (Cohen o.b.m. the father-in-law of R' Avrohom son of R' Nachman of Tulchin o.b.m. in his second marriage), I saw by him an amazing thing, he had a herring store, in the Old City on the Jewish Street. His wife would sit in the store, just once in a while when she needed to go out, she needed to shop, she had to go home to cook – so he would sit in the store. And he conducted himself like a “bal habayis” (homeowner – a regular person), he was so concealed, it was something else entirely, and in this way he was like a “bal habayis.” ## Segment 16 He would go – we had a shul (-synagogue), it was called The Aguna (-a woman who doesn't know the whereabouts of her husband, and is stuck alone) Shul, the shul of the aguna – there was an aguna, and this had been her house, or something like that. In any event, it was called The Aguna Shul. I prayed there, this was on Chevron Street, by the gates to the site of the Temple. Nu, R' Naftoli would sit by the shul, and from his place there were ascents and descents, to go up and down. And he was already an older Jew, he would go every – the whole week there wasn't a minyan (-quorum), just on Shabbos – he would come on Friday night to us in the shul. ## Segment 17 And she – the wife had a store, she certainly worked (Hebrew: she worked hard) – running to (/in) the store, running to (/in) the house to cook. In any event, she was tired. He used to – we make a dance every day after the prayers – after Maariv (-evening services), and on Shabbos, there is nothing to talk about, Shabbos! And he entered the dance and made a round and he left and went home, and I went after him. So he told me, “You shouldn't wonder why I go away, why I leave the dance, because she is tired, and she can fall asleep.” In any event, he goes because of “Shalom Ba-yis” (peace at home with the wife). Nu, and I went with him, and he spoke with me the whole way, and I had – by me this was a gift, because I thought he would tell me, “now go away from me, now I have to to do a mitzva, I have to come home, she still has to eat, she has to hear kiddush (-sanctifying Shabbos over a cup of wine), she shouldn't fall asleep!” No – he went with me and spoke. I went with him until his house, and by his house he somehow got such words, so he continued for a long time – he forgot that he had a house!…. ## Segment 18 And I had such pleasure from these words, I thought that I have already been saved – I will already not be able to come to taavos (bodily desires) - - such words! ## Segment 19 Nu, he stood with me – I don't remember for how long, an hour or more – he stood with me by his house, and he didn't go inside the house, and he stood with me and spoke! It was such words, which one does not always come by – not every day does a miracle happen – produce such words!… ## Segment 20 This R' Naftoli was very smart, astute. However, his temimos (simple wholeheartedness) with his faith was an amazing novelty! There rested on his face a true chain (grace), such! # Fires of Israel - Part 16 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/16/ # Fires of Israel - Part 16
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/16 ## Segment 1
רבי נפתלי כהן זצ"ל
He would go have hisbodidus – he didn't tell me, but I figured it out. Our men were concealed – (thoroughly) hidden. ## Segment 2
רבי נפתלי כהן זצ"ל וכן, רבי נפתלי (כהן זצ”ל - חותנו של רבי אברהם ב”ר נחמן זצ”ל בזוו”ש, ראיתי אצלו דבר פלא, היה לו חנות של הרינג, בעיר העתיקה ברחוב היהודי. אשתו ישבה בחנות, רק לפעמים כשהיתה צריכה ללכת, היתה צריכה לקנות, ללכת הביתה לבשל - אז הוא ישב בחנות. והוא התנהג כמו 'בעל הבית' פשוט, הוא היה כזה צנוע שהיה ענין אחר לגמרי, כמו בעל הבית. הוא היה הולך - היה לנו בית הכנסת, קראו אותו 'די עגונה שול' - הבית הכנסת של העגונה - היה איזה אשה עגונה וזה היה הבית שלה או משהו אחר. על כל פנים, כך קראו אותו 'די עגונה שול'. ואנחנו התפללנו שם, זה היה ברחוב חברון, אצל השערים של מקום המקדש. נו, ורבי נפתלי ישב אצל הבית הכנסת, וממקומו עד שם היה מעלות ומורדות, והיו צריכים לעלות ולרדת. והוא כבר היה יהודי זקן, אז הלך בכל - - כל שבוע לא היה מנין, רק בשבת - אז היה מגיע בליל שבת לביהכנ”ס שלנו. והיא היתה לה חנות, ועבדה קשה, לרוץ לחנות, לרוץ לבית לבשל. על כל פנים, הייתה עייפה. אז הוא נהג - אנו עושים ריקודים בכל יום אחר התפלה - ערבית, וכל שכן בשבת, שבת! והוא נכנס בהמעגל והסתובב פעם אחת, ויצא והלך הביתה, ואני הלכתי אחריו. והוא אמר לי; אל תתפלא למה אני יוצא, למה אני מניח את הריקוד, כי היא עייפה, ויכולה להירדם. על כל פנים, הוא הולך בשביל 'שלום בית'. נו, ואני הלכתי עמו, ודיבר עמי כל הדרך, ואני - זה היה אצלי 'מתנה', כי אני חשבתי שעכשיו יגיד לי; עכשיו לֵך מפּׂה, עכשיו אני צריך לעשות מצוה, אני צריך ליכנס הביתה, כדי שתוכל לאכול, שתשמע קידוש, שלא תירדם! לא - הוא הלך עמי ודיבר. והלכתי עמו עד הבית שלו, ואצל הבית שלו נעשה לו דיבורים כזה, ואז הוא המשיך זמן ארוך - הוא שכח שיש לו בית!... ואני כל כך נהניתי מהדיבורים, וחשבתי שאני כבר ניצול - אני כבר לא אבוא לידי תאוות - - כאלה דיבורים! נו, והוא עמד עמי - לא זכור לי כמה זמן, שעה או יותר - הוא עמד עמי אצל הבית שלו, ולא נכנס לבית, הוא עמד עמי ודיבר! וזה היה דיבורים כאלה, שלא תמיד מתרחש דיבורים כאלה - לאו בכל יומא מתרחיש ניסא... * ורבי נפתלי היה חכם ומשכיל. אבל ה'תמימות' וה'אמונה' היו חידוש עצום! היה מונח על הפנים שלו 'חן של אמת', כזה! היה מתבודד תמיד - הוא לא סיפר לי, אבל תפסתי את זה. האנשים שלנו הם צנועים - מוחבאים. *
The Trips to the Breslovers in Jerusalem ## Segment 3 I sat in Tiberius in yeshiva, however, my heart burned for Jerusalem! I was in Tiberius, and my heart was in Jerusalem! And for example – when some sort of holiday came; Purim, Chanuka, I left the yeshiva – be what may – and I traveled to Jerusalem! ## Segment 4 And thank G-d I had a lot from this – very much, because I had “sheemush” (-attending to a Sage, which is considered more important than actually learning Torah from him)! I was by so and so for a meal, and by so and so – and I received from each one a lot of stuff! Such things that – I already don't remember, but this I remember, that when I would come home to Tiberius with merchandise! That is, I prayed differently, and differently - - an entirely new Yisroel Ber! A new Breslover!…. ## Segment 5 Tiberius was a small town, it isn't Jerusalem. A small town – so when I came (back) from Jerusalem, the talk of the town was that Yisroel Ber was in Jerusalem!… ## Segment 6 They wondered, “How does he travel?… From where does he get money for travel expenses?!” And this was a kiddush (sanctification of) Hashem! ## Segment 7 They knew that my traveling was not for money, for other things, only sincerity, only sincerity! - They felt this! ## Segment 8 They asked themselves, “What is it – we are always depressed, and Yisroel Ber is always happy?!… We have parnasa (-livelihood), and he is a poor man – and he travels all the time to Jerusalem, and he is missing nothing, and he is happy, and dances?!” ## Segment 9 And this was a kiddush (sanctification of) Hashem – I brought (into) them heart ache (-or worse)! Because they were misnagdim (antagonists), I brought (into) them - - ## Segment 10 (Someone asks: Did you know R' Meir Anshin?) ## Segment 11 Yeah… I would eat by him on Shabbos, we would dance together!… (“He was older than you?”) Yeah, I was a youngerman (young man -usually a term for a married man studying in Kollel), and he was already an older Jew – he lived a long life! (“He was a disciple of R' Avrohom the son of R' Nachman (of Tulchin)?) Yeah. He served R' Avrohom R' Nachman's (-that is R' Nachman's son R' Avrohom), and R' Avrohom R' Nachman's was by him in the house like a member of the house. ## Segment 12 (Someone asks: Did you see R' Avrohom the son of R' Nachman (of Tulchin)?) ## Segment 13 I did not know (“recognize”) him. Only what I heard of him – from R' Yisroel'n, from R' Shlomo'n. R' Naftoli Cohen was his shvehr (father in law – from R' Avrohom's second marriage). ## Segment 14 This R' Avrohom R' Nachman's – there was also not left from him any children. He had two children – with R' Naftoli's daughter. And he traveled away to Rebbe'ns tzion (-tomb – in Uman) – He traveled away for Rosh Hashana, there was the war, and he wasn't able to come back, and the children passed away in the war – during the time of the war. ## Segment 15 Every one of our men was a different (-Hebrew: unique) world! This one was such a world, and this one was such - - and I had this (-something) from each one! And it did great deeds, each one, accomplishments, with their words, which I saw - - it is impossible to say over! This is spiritual matters. ## Segment 16 R' Gedalia Berger o.b.m. ## Segment 17 This R' Gedalia (Berger o.b.m.) didn't miss a day that he didn't go to the Western Wall, after the yeshiva. He would sit in the yeshiva, and when he came home – he sat (-lived) outside the city – he sat (-lived) in Mishkanos, under the city there, today it is already built up a lot - - ## Segment 18 And this R' Gedalia had a wife, his wife – she was sickly, she was sick l”o (-not upon us). Of the poverty – in addition sick as well!… Nu, and when the wife is sick it isn't a good thing, one can have worries, fall into depression, into lethargy. Poor and sick…. ## Segment 19 He came from chutz (-outside) lu-uretz (-the holy land) – R' Gedalia came from chutz-lu'uretz. Most of our men came from chutz-lu'uretz, he was from Russia. ## Segment 20 He was a poor man, and he would travel – for Rosh Hashana there is nothing to talk about – just, he would travel a few times in middle of the year, not for Rosh Hashana!…. # Fires of Israel - Part 17 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/17/ # Fires of Israel - Part 17
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/17 ## Segment 1
הנסיעות לאנ"ש בירושלים עיה"ק
He passed away not long ago – roughly ten years ago. ## Segment 2
הנסיעות לאנ"ש בירושלים עיה"ק אני ישבתי בטבריה בישיבה, אבל הלב שלי בער לירושלים! אני הייתי בטבריה, והלב שלי היה בירושלים! ולמשל, כשהגיע איזה יומא דפגרא; פורים, חנוכה, עזבתי את הישיבה - יהיה מה שיהיה - ונסעתי לירושלים! וברוך השם היה לי מזה הרבה - הרבה מאוד, כי היה לי 'שימוש'! הייתי אצל זה לסעודה ואצל זה - וקיבלתי מכל אחד הרבה סחורה! דברים כאלה - אני לא זוכר מה, אבל זה אני זוכר שחזרתי לטבריה עם 'סחורה'! דהיינו, התפלה שלי היה שונה לגמרי, וכן - - 'ישראל בער' חדש לגמרי! ברסלב'ר חדש!... טבריה היא עיר קטנה - זה לא ירושלים - עיר קטנה. כשחזרתי מירושלים, היו משוחחים בעיר כי 'ישראל בער' היה בירושלים!... הם התפלאו; איך הוא נוסע?!... מאיפוא הוא לוקח כסף על הוצאות לנסוע?!... זה היה קידוש השם! הם ידעו שהנסיעות שלי לא היו בשביל כסף, בשביל דברים אחרים, רק באמת, רק באמת! - הם הרגישו את זה! הם היו שואלים את עצמם; מה זה - אנחנו תמיד בעצבות, וישראל בער הוא תמיד בשמחה?!... לנו יש פרנסה, והוא עני, ונוסע בכל פעם לירושלים, ולא חסר לו כלום, והוא שמח, ורוקד?! וזה היה קידוש השם - הכנסתי להם 'מחלת לב'! כי הם היו מתנגדים, הכנסתי להם - - * (השואל; היכרתם את רבי מאיר אנשין? כן... הייתי אוכל אצלו בשבת, היינו רוקדים ביחד!... (הוא היה מבוגר מכם? כן, אני הייתי אברך, והוא היה זקן בא בימים - הוא האריך ימים! (הוא היה תלמידו של רבי אברהם ב”ר נחמן? כן. הוא שימש את רבי אברהם ר' נחמנ'ס, ורבי אברהם ר' נחמנ'ס היה אצלו בן בית! * (השואל; אתם ראיתם את רבי אברהם ב”ר נחמן? אני לא הכרתי אותו. רק שמעתי ממנו - מרבי ישראל, מרבי שלמה. רבי נפתלי כהן היה החותן שלו (בזווגו השני. רבי אברהם ר' נחמנ'ס גם כן לא נשארו ממנו בנים. היה לו שני בנים עם הבת של רבי נפתלי. הוא נסע לציון של רבינו - הוא נסע על ראש השנה, ופרצה המלחמה, ולא היה יכול לחזור, והבנים שלו נפטרו פה בעת המלחמה. * כל אחד מאנשינו היא עולם מיוחד! זה מין עולם כזה, וזה מין עולם כזה - - ואני היה אצלי מכל אחד ואחד! וזה עשה פעולות גדולות, כל אחד, עובדות, עם הדיבורים שלו, מה שראיתי - - אי אפשר לדבר! זה דברים רוחניים! *
Nu, and he nebach suffered tremendously, and he was in an old age home. There it was hell – not upon us and not upon us (*translator's note – for many years Saba was in an old age, where he had only one small room – there are videos of it, from the end of his stay when people started visiting him and shortly thereafter broke him out, from here we can understand what it was like for him….) - a type of hell, such – that I wondered; “He should always be depressed?!” “I am situated in a hell – I am situated in such a place!” And he was always happy, and his mind was only set (-placed, resting) in Likutay Moharan, in the Toaroas (-holy teachings) of Rebbe'n! ## Segment 3 I would come almost every day to him in the old age home to visit him – to see his condition, and I saw how his mind with his heart were set (-placed, resting) just by HY! He yearned for humility and for joy – and he felt that he is completely distant! I spoke with him, such…. ## Segment 4 Songs of Shabbos ## Segment 5 The “Reeboan Kul Hu-oalumim (-sung on Friday night after Shalom Alaichem)” he (R' Yisroel Karduner) lit up in me his fire! Inside him burned a fire! Every word - - “Key malachov yitzaveh luch lishmorcha bichul diruchechu (-said immediately after Shalom Alaichem, before Reeboan Kul)!” And the “Reeboan Kul Hu-oalumim” - he inserted in me a neshama (-soul), such! ## Segment 6 “Adoan Kul Hanishumoas (-the words following directly after 'Reeboan Kul Hu-oalumim')” - was new - - “Reeboan Kul Hu-oalumim” was a different - - a different thing, and when he came to “Adoan Kul Hanishumoas” I saw that he is passing out, he can't continue - - what he felt in this “Adoan Kul Hanishumoas!” ## Segment 7 And similarly (-the next words of the song): “Adoan (Master of) Hashaloam (the peace)” - when he came to “Adoan Hashuloam” it was a new thing!… ## Segment 8 And when he began to say “Melech Abeer (Mighty King),” “Melech (King)- -” with such a sort of sweetness! With such a sort of yearning to Hashem Yisburach – a type of hisbodidus! ## Segment 9 And similarly, every “Melech (king – arranged alphabetically, one praise for each letter)” - (Saba sings with arousal:) “Melech Abeer , Melech Baruch , Melech Gadol ” - He couldn't continue! The holy Rebbe said (Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 67), “G-d is great, we know nothing!” When he said, “Melech Gadol ” - I entered a type of Garden of Eden, such!…. ## Segment 10 And similarly with all of them – the entire order: “Melech Gadol , Melech Dovair Shalom , Melech Hadoor , Melech Vusik , Melech Zuch , Melech Chai Hu-oalumim ” - it was - - he imbued me with nehsamoas (-souls)! Every “Melech ” was a new neshama !… ## Segment 11 (Saba sings:) “Melech Toav Oomayteev ” - this was such yearning! He felt in his heart the “Melech Toav Oomayteev!” ## Segment 12 “Melech Yucheed Oomi-yoochud , Melech Kabeer , Melech Loavaish Rachamim ” - each one of these was a different world! ## Segment 13 Afterwards when he finished “Melech Tumim Darkoa - afterwards begins: “Moadeh annee lifunechu ” - “Moadeh annee lifunechu Hashem Eloakaye vailoakay avoaseye ” - when he came to the words “al kul hachesed ashehr usseesu eemudee ” - he felt the “chessed .” ## Segment 14 He would go with me to have hisbodidus in Meron, by him Meron was his permanent place!… Nu, so we were in Meron, and he would go to do hisbodidus, so we went together, but afterwards he separated from me, he left me in place, and he went further along the way, he had his own business to speak which was not relevant to me at all. However, before he went away from me, he taught me that the first thing is that I should thank HY for the kindness which HY did with me – that I merited to draw close to the holy Rebbe'n - - the first thing should be thanks and gratitude, thanking HY, and afterwards I should beseech what I need, that is what he taught me! (*This is based on Likutay Halachos, Yoareh Daya, Laws of Interbreeding Animals 4:4, brought down in Outpouring of the Soul, article 80, see there at length). ## Segment 15 And when he said the “Moadeh annee lifunechu … al kul hachesed ” - he wasn't able to continue, and he said it again (to the melody of part of the prayer of Rosh Hashana); “al kul hachesed - - al kul - -” this melody of Rosh Hashana, the nusach (-manner) of Rosh Hashana - - ## Segment 16 Our nusach (-manner) of Rosh Hashana is such yearning, that we know nothing of what it is. Today one probably doesn't see such (things), but what was (/it) done, what the holy Rebbe did with his men - - it is also done always. ## Segment 17 He said the nusach (-manner) of Rosh Hashana, “the kindness, the kindness,” like that – our nusach (-manner) of Rosh Hashana, with such a sort of yearning, like one talks to Hashem Yisburach. ## Segment 18 I remember R' Naftoli (Cohen o.b.m.) would pray on Rosh Hashana, I saw how he stands by the lectern (-where the chazan-cantor stands to lead the service) – praying before the lectern, but he didn't pray before the lectern, this R' Naftoli – he prayed before Hashem Yisburach, not before the lectern, before Hashem Yisburach! ## Segment 19 He stood before the lectern, and once in while he would make with his hands to Hashem Yisburach, like – motions, like one speaks with people…. ## Segment 20 I remember his “Oonisaneh (and let us give (an accounting of)) Toakef (the formidable magnitude (of the day - - a very poignant powerful prayer describing the enormity of the judgment that takes place on Rosh Hashana)), “Oonisaneh Toakef” - he set in me – in the “Oonisaneh Toakef,” such - - “Oonisaneh toakef Kidooshas ha-yoam , key hoo noaru vi-u-yoam ,” and further, all of it - - # Fires of Israel - Part 18 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/18/ # Fires of Israel - Part 18
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/18 ## Segment 1
רבי גדליה ברגר זצ"ל
How did he pray?! He would travel for Rosh Hashana, he had even been by the Rosh Hashana's which were still in the taste (“smell”) of the nusach (-manner) of Rabbi Nussun'en, of R' Nachman Tulchiner (-student of Rabbi Nussun)! ## Segment 2
רבי גדליה ברגר זצ"ל רבי גדליה (ברגר זצ”ל לא חיסר אף יום אחת מללכת להכותל המערבי, אחר הישיבה. הוא היה בישיבה, ובדרך ללכת הביתה - הוא ישב מחוץ לעיר - בשכונת 'משכנות', שם תחת העיר, היום כבר מובנה הכל - - ורבי גדליה היה לו אשה חולנית, היה היתה חולה לא עלינו. העניות - ועוד 'חולה' גם כן!... נו, כשהאשה חולה זה לא טוב, יכולים ליפול בדאגות, בעצבות, בעצלות. עני וחולה... הוא בא מחוץ לארץ - רבי גדליה בא מחו”ל. רוב מאנשינו באו מחו”ל, הוא היה מרוסיה. הוא היה עני, והיה נוסע - - על ראש השנה אין מה לדבר - אבל הוא נסע גם כמה פעמים באמצע השנה, לא על ראש השנה!... הוא נפטר מלפני זמן לא רב - עשר שנים בערך. נו, והוא סבל הרבה מאוד, והוא נכנס למושב זקנים. ושם היה גיהנום - לא עלינו ולא עלינו, מין גיהנום כזה שאני תמהתי; הוא צריך להיות תמיד במרה שחורה?! אני נמצא בגיהנום - במקום כזה! והוא היה תמיד בשמחה, והמוח שלו היה מונח תמיד בהליקוטי מוהר”ן, בהתורות של רבינו! אני הייתי מגיע כמעט בכל יום בהמושב זקנים לבקר אותו - להתעניין במצבו, וראיתי איך שהמוח שלו והלב שלו מונחים רק אצל השי”ת! הוא התגעגע לעניוות ולשמחה - והוא הרגיש עצמו רחוק לגמרי! דיברתי עמו, כאלה... * * *
This Oonisaneh Toakef - - I can not replicate it, but it was – Oonisaneh toakef kidooshas ha-yoam – Rosh Hashana - “toakef kidooshas ha-yoam ,” and so he said the words - - ## Segment 3 There was another chazan (-cantor), his name was R' Dovid Cheldenki, he worked with shoes, he worked in a shoe factory, he would pray Rosh Hashana, he had a beautiful voice - - ## Segment 4 [Continuing with the songs of Shabbos] ## Segment 5 “Aishes Cha-yil (A woman of valor – this chapter from the end of Proverbs is song after the above mentioned songs)” - (he sang – R' Yisroel) – the way our men sing the melody (Saba sings the known melody sweetly with yearning); “Aishes cha-yil mee yimtza ” - this was – every word with a yearning. “Mee yimtza ” - one cannot find her! ## Segment 6 “Aishes cha-yil” - this is the Torah, the holy Rebbe – the Torah (* See Rashi on Proverbs there (31), and the concept of the tzaddik, see Likutay Halachos, Laws of Rising Early in the Morning 4:18, and Laws of a Guardian 1:1. And see at length in Koachvay Ohr, the homily of Chuchmu Oobeena 18-23 and in the notes there). ## Segment 7 “Mee yimtza , viruchoak meepineenim michra . Butach bu lev baalu vishulal low yechsar . Gimalashoo toav vilow ra kul yimay cha-ye-hu . Dursha tzemehr oopishtim va'tas bichaifetz cafehu ” Like this I heard from R' Yisroel'n, I also heard it like this from R' Nussun Bitalmacher as well, when I went to him for Shabbos. ## Segment 8 “Huyisu ki-uneeyoas soachehr , meemehrchak tuvee lachmu . Va'tukum bi-oad laylu va'teetain tehrehf libaisu vichoak linaaroasehu . Zumimu sudeh va'teekuchayhoo ” - he couldn't continue from the “zumimu sudeh” - the “Bal Hasudeh (Master of the Field)”- in Likutay Moharan, Torah 65. ## Segment 9 (*summarized practically in Likutay Aitzoas (Collection of Advice/Directives), entry of Tzaddik, article 58: “There is a supernal field where the souls grow, and these souls need a Bal Hasudeh (Master of the Field) to engage in their rectification, and each person that desires to have mercy on his soul needs to beseech and plead a lot before Hashem Yisburach, all hit life, that he should merit to draw close to this tzaddik who is the Master of the Field, for he looks upon each one to bring them to the true tachlis (purpose, end) etc., for it is impossible to come to the good eternal tachlis except through this tzaddik who is the aspect of the Master of the Supernal Field.” ## Segment 10 And see Koachvay Ohr, Chuchmu and Beena 19-20: “And all that one puts his heart to this song (Aishes Cha-yil) will see with his eyes that it is explained there in wondrous hints, such a revelation of light, while the darkness of our exile is still strong, to give even today the food (-nourishment) of his awesome words to the men of his house and those close to him etc., and that which he schemed and took into his possession the holy field, to water and grow the trees which are the souls of Israel, which are called by the names, field and vineyard, as it is written (Isaiah 5), 'For the vineyard of Hashem of the hosts of the House of Israel etc,' and that which he girded with might his loins, and strengthened his arms to complete all the rectifications which are necessary for this, even if it transpired over him what transpired, and that which his flame will not extinguish from shining upon us in the night of our exile etc..”) ## Segment 11 “Zumimu sudeh va'teekuchayhoo , meepree capehu nutu kurem . Chugru bi-oaz musnehu va'ti'ametz ziroa-oasehu . Tu'amu key toav sachru , low yichbeh balaylu nairu . Yudehu shilchu bakeeshur vichapehu tumchoo pulech . Kapu purisu li'unee ” – “Kapu purisu li'unee ,” he very well felt himself as a pauper - ## Segment 12 (*See Likutay Halachos, Laws of Tefilin 5:43, where the Zohar, Torah Portion of Buluk 195b is brought down which reveals the highest regard of the prayer of the poor, and Rabbi Nussun expounds on this, writing that this was written with regard to the physical and all the more it is true regarding the spiritual, when a person feels how bereft and impoverished he is spiritually and screams out to HY to make it up to him etc., this is the most precious prayer etc. and certainly he will merit etc. see there at length.) ## Segment 13 - so it was “Kapu purisu li'unee vi'yudehu shilchu lu'evyoan .” ## Segment 14 “Kapu purisu li'unee vi'yudehu shilchu lu'evyoan . Low seeru livaisu meesheleg key chul baisu luvoosh shunim . Marvadim usisu lu shaish vi'arguman livooshu . Noadu bashi'urim baalu bishivtoa eem ziknay uretz . Sudeen usisu va'timkor vi'chagor nusnu la'kinaanee . Oaz vi'hudur livooshu va'tischak li'yoam acharoan .” - - This was also from “the” verses - “Oaz vi'hudur livooshu ,” he was not able to proceed from them - - “Oaz vi'hudur livooshu va'tischak li'yoam acharoan .” ## Segment 15 By this “Oaz vi'hudur” there is another melody (Saba sings): “Oaz vi'hudur livooshu va'tischak li'yoam acharoan .” - - Aye, this “yoam acharoan ” was by him always – this “yoam acharoan , he didn't forget this “yoam acharoan!” When he said, “Va'tischak li'yoam acharoan ,” he looked at how happy (/fortunate/blessed) he was – so that the last day should be “va'tischak li'yoam acharoan !” ## Segment 16 And so (Saba continues with the first melody): “Peehu puschu bichuchmu vi'soaras chesed al lishoanu .” “Peehu puschu bichuchmu vi'soaras chesed al lishoanu.” - - Ah, the holy Rebbe said: “Peehu puschu ” when the tzaddik opens his mouth – wisdom goes out, “Peehu puschu” when he just opens his mouth – wisdom comes out! (*Likutay Moharan 30:7. And see Likutay Halachos, Laws of Meat in Milk 5:27 which explains these verses with this Torah). ## Segment 17 “Peehu puschu bichuchmu vi'soaras chesed al lishoanu . Tzoafeeyu haleechoas baysu vi'lechem atzlus low soachail .” “Tzoafeeyu haleechoas baysu ,” the holy Rebbe said (Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 322), “I have looked upon each one of my men… (individually, and I hope to Hashem that I will merit to see in them what I desire, that they should be true devotees of Hashem as I desire, and I hope with the help of Hashem that it will be so. And not just the men close to me, but even whoever will draw close to them, and even whoever just touches them, will certainly by a truly kosher person, and not just kosher, but even a very big tzaddik etc. see there at length). “Tzoafeeyu haleechoas baysu ….” ## Segment 18 “Vi'lechem atzlus low soachail .” - - However much he wanted – however it still did not begin to be what he yearned for! ## Segment 19 “Kumoo bunehu va'yashroohu baalu va'yihalilu . Raboas bunoas usoo cha'yil vi'at ulees al koolunu .” “Raboas bunoas usoo cha'yil vi'at ulees al koolunu.” - - Nu, from this also he was not able to continue, he said it with such a type of yearning, with such a type of vitality. “Raboas bunoas usoo cha'yil ” - he set in me these words deep inside the heart, “Raboas bunoas usoo cha'yil” - all the tzaddikim did good - “usoo cha'yil !” However, “Vi'at ulees al koolunu ….” ## Segment 20 (*See Likutay Halachos, Laws of Getting Up Early In The Morning 4:18, where Rabbi Nussun explains the verses here regarding the supremacy of the great tzaddik to whom all the other tzaddikim are subordinate, what he is engaged in and his legacy, see there at length.) # Fires of Israel - Part 19 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/19/ # Fires of Israel - Part 19
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/19 ## Segment 1
זמירות שבת
This “Oaz vi'hudur ” which he felt. The holy Rebbe said, one cannot be a Jew if one does not have “azoos dikidoosha ”, just like azoos is a bad thing, so too one cannot be a Jew without azoos dikidoosha ! ## Segment 2
זמירות שבת ה'רבון כל העולמים' (מזמירות ליל שבת - הוא (רבי ישראל הכניס בי את האש שלו! - בתוכו בער אש! כל מילה - - 'כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך'! ואת ה'רבון כל העולמים' - הוא הכניס בי נשמה, כזה! 'אדון כל הנשמות' - היה חדש - - 'רבון כל העולמים' היה ענין אחר - - ענין מיוחד, וכשהוא הגיע ל'אדון כל הנשמות' ראיתי שהוא גווע, אינו יכול להמשיך - - מה שהוא הרגיש בה'אדון כל הנשמות'! וכן; 'אדון השלום' - כשהוא הגיע ל'אדון השלום' היה ענין חדש!... וכשהוא התחיל להגיד; 'מלך אביר' 'מלך --' עם כזה מתיקות! עם כזה געגועים להשם יתברך - כמין 'התבודדות'! וככה כל 'מלך' - (מנגן בהתעוררות; 'מלך אביר', 'מלך ברוך', 'מלך גדול' - לא היה יכול ללכת הלאה! רבינו הקדוש אמר (חיי מוהר"ן ס"ז; 'גדול השם, ואין יודעים כלום'! כשהוא אמר; 'מלך גדול' - הייתי נכנס במין גן עדן כזה!... וכן כולם - כל הסדר; 'מלך גדול, מלך דובר שלום, מלך הדור, מלך ותיק, מלך זך, מלך חי העולמים' - זה היה - - הוא הכניס בי נשמות! כל 'מלך' היה נשמה חדשה!... (מנגן; 'מלך טוב ומטיב' - זה היה כאלה געגועים! הוא הרגיש בלב את ה'מלך טוב ומטיב'! 'מלך יחיד ומיוחד, מלך כביר, מלך לובש רחמים' - כל אחד מאלו היה עולם מיוחד! אחר כן, כשסיים 'מלך תמים דרכו' - אחר כך מתחיל; 'מודה אני לפניך' - מודה אני לפניך ד' אלקי ואלקי אבותי' - כשהוא הגיע למילים; 'על כל החסד אשר עשית עמדי' - הוא הרגיש את ה'חסד'! הוא היה הולך עמי להתבודדות במירון, אצלו היה מירון המקום קבוע שלו!... נו, כשהיינו במירון, והוא היה הולך להתבודד, הלכנו ביחד, אבל אחר כך הוא נפרד ממני לדרכו, יש לו את העסקים שלו, מה שהוא דיבר לא שייך לי. אבל קודם שנפרד ממני, הוא לימד אותי שבתחלה אתן הודאה להשי"ת על החסד שעשה עמדי - שזכיתי להתקרב לרבינו הקדוש - - הדבר ראשון 'תודה והודאה', להודות להשי"ת, ואחר כך אבקש כל מה שאני צריך, ככה הוא לימד אותי! וכשהוא אמר את ה'מודה אני לפניך על כל החסד' - לא היה יכול להמשיך הלאה, ואמר עוד הפעם (בתנועה של נוסח ראש השנה; 'על כל החסד' - 'על כל - -' הניגון של ראש השנה, הנוסח של ראש השנה - - הנוסח שלנו של ראש השנה הוא כזה געגועים, שאין אנחנו יודעים כלל מה זה. עכשיו מן הסתם לא רואים כזה, אבל מה שנעשה אז, מה שעשה רבינו הקדוש עם אנשיו - - גם תמיד נעשה. הוא אמר את הנוסח של ראש השנה; 'החסד, החסד', ככה - - הנוסח שלנו של ראש השנה, מין געגועים כזה, כמו שמדברים להשם יתברך. * אני זוכר, רבי נפתלי (כהן זצ"ל הוא היה מתפלל בראש השנה, ראיתי איך שהוא עומד אצל העמוד - התפלל לפני העמוד, אבל הוא לא התפלל לפני העמוד, רבי נפתלי - הוא התפלל לפני השם יתברך, לא לפני העמוד, לפני השם יתברך! הוא עמד לפני העמוד, והוא היה עושה תמיד בידים להשם יתברך, ככה - - תנועות, כמו שמדברים עם אנשים... אני זוכר את ה'ונתנה תוקף' שלו, 'ונתנה תוקף' - הוא קבע בי - - בה'ונתנה תוקף', כזה - - 'ונתנה תוקף קדושת היום, כי הוא נורא ואיום', וכן הלאה - - איך הוא התפלל?! הוא היה נוסע על ראש השנה, הוא עוד היה על ראש השנה שהיה עוד הריח והנוסח של רבי נתן, של רבי נחמן טולטשינר! ה'ונתנה תוקף' - - איני יכול לעשות כמוהו, אבל היה - - 'ונתנה תוקף קדושת היום' - ראש השנה' - 'תוקף קדושת היום', וככה הוא הגיד את המילים - - היה עוד איזה חזן - רבי דוד חלדנקי, הוא עבד בבית חרושת של מנעלים, הוא היה מתפלל בראש השנה, היה לו קול יפה - - * [המשך זמירות שבת] 'אשת חיל' - (הוא שר - רבי ישראל כמו שאנשי שלומינו מנגנים אותו (מנגן במתיקות ובערגה בנוסח המקובל; אשת חיל מי ימצא - - זה היה - כל מילה עם כזה געגועים. 'מי ימצא' - אין יכולים למצוא אותה! 'אשת חיל' זה הוא התורה, רבינו הקדוש - התורה. (ממשיך; מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה, ושלל לא יחסר. גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה. דרשה צמר ופשתים, ותעש בחפץ כפיה. ככה שמעתי מרבי ישראל, גם מרבי נתן בייטלמאכר שמעתי ככה, כשהייתי אצלו על שבת. היתה כאניות סוחר, ממרחק תביא לחמה. ותקם בעוד לילה, ותתן טרף לביתה, וחק לנערתיה. זממה שדה ותקחהו - - הוא לא היה יכול ללכת הלאה מה'זממה שדה' - ה'בעל השדה' - בליקוטי מוהר"ן תורה ס"ה. זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועתיה. - - הוא היה רגיל לחזור על הרבה פסוקים כמה פעמים, הוא לא היה יכול - - הוא הרגיש את החיות שבו, הוא לא רצה ללכת מהחיות הזה... עם ה'זממה שדה' הוא הרגיש שיש 'שדה עליונה', שיש איזה 'שדה' ו'בעל השדה'... זממה שדה ותקחהו, מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה, ותאמץ זרועתיה. טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה. ידיה שלחה בכישור, וכפיה תמכו פלך. כפה פרשה לעני - - 'כפה פרשה לעני', הוא הרגיש עצמו באמת ל'עני' - - אז היה 'כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון'. כפה פרשה לעני, וידיה שלחה לאביון. לא תירא לביתה משלג, כי כל ביתה לבוש שנים. מרבדים עשתה לה, שש וארגמן לבושה. נודע בשערים בעלה, בשבתו עם זקני ארץ. סדין עשתה ותמכור, וחגור נתנה לכנעני. עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. - - זה גם כן היה מהפסוקים - 'עוז והדר לבושה', לא היה יכול ללכת הלאה - - עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. ב'עוז והדר' יש עוד ניגון (מנגן; עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. וככה עוד הפעם; עוז והדר לבושה, ותשחק ליום אחרון. - - איי, ה'יום אחרון' היה אצלו תמיד - ה'יום אחרון', הוא לא שכח מה'יום אחרון'! כשהוא אמר 'ותשחק ליום אחרון' הוא הסתכל איך הוא מאושר... שה'יום אחרון' יהיה 'ותשחק' ליום אחרון! וככה (ממשיך בניגון הראשון הנ"ל; פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. - - פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. - - אה, רבינו הקדוש אומר (תו' ל'; 'פיה פתחה' כשהצדיק פותח את פיו - יוצא ממנו חכמה. 'פיה פתחה' כשהוא רק פותח את הפה - יוצא חכמה! פיה פתחה בחכמה, ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה, ולחם עצלות לא תאכל. - - 'צופיה הליכות ביתה', רבינו הקדוש אומר; כבר הסתכלתי על כל אחד מאנשי... 'צופיה הליכות ביתה'... ולחם עצלות לא תאכל - - כמה שהוא רצה - אבל אין זה אפילו התחלה אל מה שהוא התגעגע! קמו בניה ויאשרוה, בעלה ויהללה. רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה. - רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה. - - נו, גם מזה לא היה ללכת הלאה, הוא אמר עם כזה מין געגוע, עם כזה מין חיות. 'רבות בנות עשו חיל' - הוא קבע בי את המילים עמוק בלב, 'רבות בנות עשו חיל' - כל הצדיקים עשו טוב 'עשו חיל'! אבל 'ואת - עלית על כולנה'... את ה'עוז והדר' שהוא הרגיש. רבינו הקדוש אומר; שאין יכולים להיות יהודי אם אין לו 'עזות דקדושה', כמו שמדת העזות הוא דבר רע, ככה אין יכולים להיות יהודי בלי עזות דקדושה! 'עוז - והדר לבושה', 'הדר' זה הדרת פנים, תיקון הברית. - - שני דברים טובים; 'עוז' - 'והדר'... * [המשך סיפור הנסיעות לאנ"ש בירושלים] ברוך השם, אני רואה עכשיו למפרע - כבר עשיתי מה שעשיתי, אבל מה שאני זכיתי - מה שהתגעגעתי אל אנשי שלומינו לראות אותם. זה היה נקי, בלי שום פניה. אני ישבתי בטבריה, והלב שלי בער - לשמוע מרבי שלמה (וקסלר זצ"ל, ההדרת פנים שלו - לשמוע ממנו איזה דיבורים. ואחר שחזרתי, הייתי מונה הימים שכבר יהיה - - שיגיע - פורים וכדומה, שאחזור לירושלים! צריכים להאמין שכל זה יקר מאוד, זה היה באמת, בשביל השי"ת, אני רק חיפשתי שאדע מרבינו. אצל רבי ישראל - כשראיתי אותו אז ראיתי גדולת רבינו! העבודה שלו, עם הדיבורים שלו, עם החיים שלו. ראיתי את הכל - - הוא היה ה'יסוד' - כל מה שקיבלתי מאנשים שלומינו - וכל מה שנסעתי - הוא היה היסוד, העיקר ויסוד... כי זה היה 'אני והוא' - 'שתים'! בטברי' ובצפת גם כן. היה עוד חסידים, אבל לא היו - - סוחרים, בעלי בתים. אבל העיקר היה 'אני והוא', הָיִינו יחידים! וכל זה שעבר עלי זה היה 'טובות גדולות'! רבינו הקדוש אומר; כל מה שעובר - מה שמדברים על הצדיק ועל אנשיו - כל זה הם טובות גדולות! בשעה שעובר זה הוא כמו שאומרים 'טובות' 'טובות'... אבל עכשיו אני רואה ה'טובות' - שהטובות צומחים וגדלים! כמו שרבינו הקדוש אומר; שצריכים לחפור, 'דעביווען', 'לחתור למצוא המעיין'! כי כשמחפשים אחר מים צריכים מקודם לחפור עמוק מאוד כדי למצוא המים ואחר כך מוצאים! צריכים לחפור כדי למצוא המים, כל מה שיש יותר מים - צומח - - * (השואל; מאין היה לו פרנסה? רבי ישראל?! מאמונה ובטחון!... * [חסר ההתחלה, מדבר מהסיפור המובא לעיל שהמתנגדים רצו לזרוק אבנים על מוהרנ"ת ז"ל] - - הם עמדו עם המקלות והאבנים כדי להרוג אותו, הוא החביא את עצמו - - ורקד לפני השי"ת וניגן (מנגן; 'גדולתינו ותפארתינו - - כך שמעתי מרבי ישראל - - גדולתינו ותפארתינו יתגלה לעתיד לבוא... - המקלות עשו את הניגון!... אוי ויי - רבונו של עולם, מה יהיה מאתנו, מה יהיה מאתנו?! * ליקוטי תפלות - - - אין בעולם - עדיין לא היו בעולם תפלות כאלו! אנחנו צריכים לזה כמו שצריכים את הנשימה, זה כל החיות, זהו עיקר והיסוד של התורה ושל היהדות, הכל - הוא כאן! במקום הזה! כשרבינו הקדוש עשה רבי נתן כזה, וכשרבינו הקדוש ציוה אותו - - זה כל החיים שלו. זה לא סתם חיבור, כמו שעושים חיבור - זה האש שלו! הוא עשה 'טיפה מן הים' מהאש שלו, כדי שנראה מה שנעשה פה בעולם! כל מילה בוער כאש! ואם לא משימים על הלב - אז אומרים, אומרים... וככה כל מכתב, כל דיבור. ואנו צריכים להאמין בזה! * כבר אמרתי לכם - לא יהיה משמע מזה שאני כבר ה'בעל הבית' של כל זה, ושאני כבר עושה. רק מדברים שככה צריך להיות... אבל לדאבוני אני כל כך בחוץ, יותר מכולם, השם יתברך יודע האמת, אני מתבייש להגיד. אבל אני לא רוצה שאחרים יטעו... * [חוזר על סיפור מאנ"ש בירושלים] - - כל אחד הוא הוא עולם בפני עצמו, כל אחד יש לו ענין אחר - - כמו אבנים טובות, אבנים טובות - כל אבן יש לו מעלות אחרות. זה יש לו מין יופי כזה, וזה יש לו מין יופי כזה. *
(*See Likutay Moharan 20:8,11; 30:8; 147; 271. Practically summarized in Likutay Aitzoas, entry of Azoos (brazenness): “It is necessary to know, just like brazenness is a very bad vice, similarly a person precisely needs to have holy brazenness, because it is impossible to come to the true tzaddikim and to draw close to the holiness except specifically through brazenness, as the Rabbis said (Ethics of Our Fathers 5:20), 'be brazen like a leopard' etc..”). ## Segment 3 “Oaz vi'hudur li'vooshu ,” “hudur ,” this is “hadras punim ” - tikun (rectification of) habris - - two good things, “oaz ” - “vi'hudur ...” ## Segment 4 [Continuation of the travels to the Breslovers in Jerusalem] ## Segment 5 Thank G-d, I see now in hindsight, I already did what I did, however what I merited to – that which I yearned to see our men, without any ulterior motive, it was only - - I was in Tiberius, and my heart burned – it desired to hear from (“what”) R' Shlomo (Wexler o.b.m.) - his majestic countenance – desired to hear from him words. ## Segment 6 So when I traveled back, I was already counting the days – with the seconds, that it should already be - - it should already come – Purim – that I should come to Jerusalem! ## Segment 7 One must believe that this is very precious – in truth, for Hashem Yisburach's matter, I only sought that I should know from Rebbe'n. ## Segment 8 (* See Likutay Halachos, Laws of the Mincha – afternoon Prayer 7:8: “Just for this it is necessary to travel and to go by foot to the tzaddikim and their disciples, and to fulfill 'make for yourself a Rabbi and buy for yourself a friend', all in order to receive true advice, which is drawn from the very deep waters, through which this specifically there is good hope for one's end etc..” ## Segment 9 And see there, Laws of Messengers 5??:6: “For even someone who merits to find a Rebbe or a true friend who received from true tzaddikim words of truth which are truly beneficial for his soul, nevertheless he still needs to search a lot every day etc., certainly he needs to go on his hands and feet, to seek him and search for him with all his strength, in the whole world from one end to the other, his entire life which he lives on the face of the earth, perhaps he can find eternal life for his soul etc..” See there and in 5:16 and 5:25 at length.) ## Segment 10 By R' Yisroel'n – when I saw him, I saw the greatness of Rebbe'n! (*See Likutay Moharan 140 that the only way to have any comprehension of the tzaddik is via his men). His avoada (-devotion), with his words, with his heart. I saw everything – he was the foundation – that which I received from our men – and that which I traveled – it was all him, the foundation, “the fundamental and the foundation (Likutay Moharan 123, discussed earlier)….” ## Segment 11 Because this was I with him – two! In Tiberius and in Tsfas (-Safed) also. There were some other chassidim, however there weren't (all out chassidim, just) - - merchants, regular folk (“bal haba-yis”). But the main thing was I and him, we were individuals! ## Segment 12 And this that transpired (Hebrew: to me) was all great favors! The holy Rebbe said: all that transpires: “All that is said against the tzaddik and against his men – it is great benefits (Likutay Moharan 181)!” At the time it transpires it is as if one says “benefits, benefits”… (but) now I see the benefits – that the benefits sprout and grow. ## Segment 13 Just like the holy Rebbe said that it is necessary to dig (-said in Hebrew), one needs to dig (-said in Yiddish), to tunnel to find the spring! ## Segment 14 (* Likutay Moharan, vol. 2, 5:3, summarized practically in Likutay Aitzoas, entry of advice, article 5: “The rectification of advice is through screaming of the heart, for it is necessary to scream to Hashem from the depth of the heart, and through this one tunnels and reveals deep advice/remedies, and through this the holy faith is grown/raised and fixed and one merit to healing, and a lot of great rectifications are made.” ## Segment 15 And see Ullim Litrufa, letter of Rabbi Nussun from Monday, Torah Portion of Chukas 5602, how one must scream to Hashem from the depth of the heart in order to get to the water which breeds the holy faith, and how he heard from Rabbi Nachman at the time when he revealed the aforementioned Torah, “that one must tunnel to the water from which the faith grows,” see there at length). ## Segment 16 Because when one searches for water it is necessary to first dig very deep in order to find the water, and afterwards one finds! One must dig to find the water, the more water – it grows - - ## Segment 17 [Someone asks: “From where did he have parnasa (a livelihood)?”] ## Segment 18 R' Yisroel?! From faith and truth!… ## Segment 19 (*See Likutay Moharan 76, summarized practically in Likutay Aitzoas, entry of Trust, article 2: “Through trust in Hashem Yisburach, that one gazes and looks expectantly to Hashem Yisburach alone, and trusts in Him, through this he makes a vessel for the shefa (bounty), and merits that the shefa (bounty) and the parnasa (livelihood, sustenance) will come to him at the time (and time) that he needs.” ## Segment 20 And in Likutay Halachos, Laws of Business 4:1, “Therefore in truth, whoever's faith is overly strong in Hashem Yisburach, he overly unloads from himself the yoke of the labors of business, to the extent that there tzaddikim that have such strong trust that they don't need any involvement in business, and no dealing or travel whatsoever for parnasa, because when one's trust is overly strong in Hashem Yisburach, then he makes a vessel for the shefa, that is boundaries and time, just through the trust alone.” And similarly in the Laws of Interest 3, and elsewhere). # Fires of Israel - Part 2 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/2/ # Fires of Israel - Part 2
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/2 ## Segment 1
סיפור התקרבותו
naanaach.blogspot.com ## Segment 2
סיפור התקרבותו - - הקב"ה רצה שאתקרב לרבינו, אז עשה סיבות כאלה שיהיה נודע לי מהספר (השתפכות הנפש - מהספר עשיתי התבודדות, וראיתי פלאות כאלה - שאי אפשר לספר בפה - ראיתי פלאות! הייתי גונב את עצמי לשדות עם הספר, רציתי למלט את נפשי. אז עשיתי מה שכתוב שם, וראיתי כזה - שידוד הטבע! שידוד הטבע! הייתי לומד בספרים - ספרי חסידות, ספרי מוסר, כדי להציל את נפשי. אבל מה שראיתי כאן לא ראיתי בחיי! הקב"ה הראה לי - הקב"ה רצה שאתקרב לרבינו - שאני מוכרח להתקרב לרבינו, אז נעשה מכל ההתנגדות - אין ואפס! ראיתי את רבי ישראל (קארדונער זצ"ל - אז ראיתי שזה ענין אחר לגמרי! זה עולם הזה - וזה עולם הבא! שני הפכים לגמרי! * וכן אחר כך - - רבינו הקדוש אמר; להתקרב אלי הוא דבר קשה מאוד! צריכים להתנקות מהכבוד ומהבלי עולם הזה! להתקרב עם בטן מלא - בגאות - אכילה ושתי' - עם כסף?! האדם מסובב תמיד עם מניעות - זה הכל מניעות להתכלית האמת! נו, ראיתי שהקב"ה מרחם עלי - - זה פלא איך שיצאתי - - כבר החלטתי שאני לא אהיה חסיד ברסלב! אני ילמוד בהספרים - אבל לא להיות ברסלב'ר!... אבל השי"ת ריחם עלי, וזכיתי לראות מה שנעשה פה - רק שמעתי מרבי ישראל תפלה, או דיבור, הנהגה שלו, או המצוות שלו - - אז ראיתי שהעולם ישן! פה זה המקום! פה זה המקום שיש מה לראות - שיכולים להתקרב אל השי"ת באמת - רק פה! ובודאי - אז עדיין לא ידעתי כל מה שאני יודע עכשיו. ככל מה שחולף זמן אני רואה מה שנעשה - איך שהעולם נראה - ואיך שרבינו - - כן. אבל העיקר - מה שהכרתי את רבי ישראל! * הכרתי עוד מהזקנים, הכרתי את רבי שלמה וקסלר. הוא היה כזה חידוש - הוא היה - - רבי חיים זוננפלד [גאב"ד העדה החרדית] היה לו דרך ארץ מלפניו! רבי שלמה היה הנשמה שלו, הוא היה נוהג בו כבוד! רבי שלמה רבי שלמה! * כל זה עולה פלא! עולה פלאות! פלאי פלאות! - איך זה שיצאתי ממצרים?! איך זה שיצאתי - איך זה שזכיתי להתקרב לרבינו?! הייתי עושה מעשים כאלה שהיו ממש - כזה אכזריות. האבא שלי היה סגי נהור (- עיוור, ועני, היה אדם מדוכא. סגי נהור זה - רחמנא ליצלן - יש אדם חולה - או שהוא חי או שהוא מת, וזה - חיי צער - חי ואינו יכול לראות?! ואבא ביקש ממני כל כך - הוא נתן לי רשות שאני יכול לבחור באיזה חסידות שאני רוצה - מה שלבי חפץ - רק ברסלב לא! לא הייתי צריך לעשות כזה עסק, ולא להגיד לו - "אבא, זה לא יכול להיות, אני לא יציית לך"! ציערתי אותו מאוד. יתכן שזה היה ריבוי אור, הייתי צריך שיהיה לי שכל, ולא להגיד ככה, בבחינת 'גירא בעינא דשיטנא', לא הייתי צריך להגיד "זה לא יכול להיות בשום אופן", "אתה לא תפעול אצלי כלום" וכדומה. הייתי צריך שלא לעשות כזה עסק, לשמוע אל מה שהוא אומר לי, ולענות לו; "אני אראה", "אני אחשוב", "שיהיה תלוי לעת עתה" - לא! אני הייתי כזה - - אבל אף על פי כן - בדיעבד זה היה טוב. וכל העולם, והמשפחה, וכל העיר, ראו איך שאני אכזר כזה, איך שאני לא שומע לאבא ולאמא, ואיך שאני לא מסתכל על כל העולם - וזה היה קידוש השם גדול. * - ואחר כך, בזמנו של רבי ישראל - הוא היה בטבריה, הוא היה ה'כתר' שלנו, הוא היה ענין אחר לגמרי - - כמו שרבי נתן שר לעצמו, בעת שהמתנגדים רצו להרגו - - הוא נסע לחתונת בנו, והמתנגדים נודע להם כי רבי נתן מגיע, אז יצאו לקראתו מחוץ לעיר, ורצו להורגו. ורבי נתן החביא את עצמו, ואחר כך רבי נחמן טולטשינר חיפש אותו - הוא נסע עם רבי נחמן טולטשינר, ורבי נחמן ראה מרחוק איך שרבי נתן - שם במחבואו - איך שמרקד ושר בשמחה גדולה; "רבונו של עולם, גדולתינו ותפארתינו יתגלה לעתיד לבוא, כשיבא משיח"! עומדים כאן אנשים שרוצים להורגו - היתכן, הוא הולך לחתן את בנו! איפוא שמעו דבר כזה - שאבא ההולך לחתן את בנו - אפילו הגרוע ביותר - שיבזו אותו כל כך - שירצו להורגו?! ורבי נתן היה צריך להחביא את עצמו, ועזב את העגלה, והחביא את עצמו באיזה מקום ביער, ורבי נחמן טולטשינר הלך לחפש אותו, ומצא אותו עומד ומרקד; "גדולתינו ותפארתינו יתגלה לעתיד לבוא, כשיבוא משיח"!... * נו, ואנחנו זוכים כאן בעולם הזה - הגם שזה לא ממש איך שצריך להיות - אבל זה גם כן קידוש השם. כל נפש שמגיע לרבינו הקדוש הוא קידוש השם - אחר מחלוקת שכזה, אחר הסתרה שכזה. מי שרוצה - - רבינו הקדוש - איך שהוא, רבינו הקדוש מחפש עצות, תחבולות, איך למשוך אותנו מכל הבלי עולם הזה האלו. זה ענין מיוחד! זה לא כמו שצריך?! זה לא כמו רבי ישראל?! אבל נעשה מזה - - סוף כל סוף מרויחים מכל זה! * הנה מגיע ראש השנה - הרבה יהודים מגיעים לרבינו בשביל תיקון - בראש השנה. אני חושב שבשנה הזאת - מי יודע אם יהיה מקום - אפילו רק לעמוד! כבר מלפני שנה, שנתיים, דיברתי עם יהודים שבאו לכאן על ראש השנה, שאלתי אותם; מי קירב אתכם? מאיפוא שמעתם? ענה; אף אחד לא קירב אותנו! לא שמענו מאף אחד! קנינו את הספרים - - בחיי מוהר"ן ראיתי איך שרבינו הקדוש מדבר על הראש השנה שלו, אז באתי לראש השנה! מהחיי מוהר"ן בא לראש השנה! מהליקוטי מוהר"ן בא לראש השנה! מהליקוטי תפלות בא לראש השנה! יש תפלות לראש השנה - צריכים כבר להכין את עצמו לראש השנה - צריכים כבר להגיד את התפלות על ראש השנה, שנזכה לדעת מראש השנה - שמגיע ראש השנה! * רבי ישראל עליו השלום תמיד בער כאש להשם יתברך, אבל 'אלול' היה ענין אחר לגמרי! זה עבר על הכל - ענין אחר לגמרי! את ה"וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו" בער! אש בוער! הוא היה במירון, וההתבודדות שלו, כל העבודות שלו - ב'אלול' היו אחרות לגמרי מכל השנה! אש אחר! הוא תמיד היה אש, זה אני ראיתי! * וברוך השם, רבינו הקדוש אומר - כשמתקרבים אל הצדיק ביגיעות ובטירחות אז זוכים לקבל מהצדיק יותר! העיקר הוא מהיגיעות והטירחות! אז פה אני הייתי הגיבור מתוך החסידים גדולי עולם, כן. אני הייתי תמיד עמהם. נו, פתאום... מה קרה פה?! נמצא רבי ישראל אחד, יהודי עני - - והקב"ה סיבב שאני יזכה לישאר אצל רבינו הקדוש. * שם בטברי' היה זקן אחד, קראו אותו 'רבי לייזשקא', רבי אליעזר הכהן, ומחמת חביבות קראו אותו 'רבי לייזשקא', הוא היה אז זקן בן תשעים, היה לו [גיבן?], הוא סחב את עצמו ככה. הוא הלך לביתו אחר ערבית מאוחר מכולם. נו, מבית-הכנסת עד לביתו, טברי' זה לא עיר גדולה, מהבית-הכנסת עד לביתו לא היה רחוק כל כך. נו, אבל הוא פסע לאט, אז אני הייתי נושא אותו, הלכתי ביחד עמו, שלא יפול. אז אחרי ערבית, מאוחר בלילה, הרחוב כבר היה ריק מאיש. ואני שפכתי לפניו כל לבי, רציתי לשמוע ממנו דיבורים שיועילו לי - ליהדות - ליראת שמים. והרבי לייזשקא הזה אמר לי על רבי ישראל - שהוא משהו כזה, חידוש! כן, רבי לייזשקא - - * [- - רבי ישראל היה שתי פעמים בארץ ישראל, פעם אחד הוא בא, בפעם ראשון, היה פה כמה שבועות, הוא בא כדי ללכת ארבע אמות בארץ ישראל, אבל הוא חזר לחו"ל. בפעם השנית הוא בא כבר להשתקע, אז הוא התגורר בירושלים, אבל הקב"ה סיבב סיבות שיצא מירושלים ובא למירון!...] * ורבי לייזשקא הראה לי התקרבות גדול, הוא אהב אותי - יהודי כשר אוהב תמימות. ובכל הדרך דיברתי עמו, ואחר כך כשהגיע לביתו הוא הכניס אותי לבית שלו, הוא ישב אצל השולחן ודיבר עמי - - * - וכל זה היה לפני שהתקרבתי לרבי ישראל, כשנתקרבתי אליו הייתי בן שבע עשרה שנה. ומקודם שנעשיתי בר מצוה עד שנעשיתי בן שבע עשרה שנה היה לי עסק - היה לי חיים כזה, לא ידעתי כלום מרבינו. ופתאום הקב"ה ריחם עלי, ונעשה בריאת עולם! מצאתי את ההשתפכות הנפש באשפה, אני לוקח אותו לזרוק אותו בגניזה. קודם שזרקתי בגניזה אני רואה שהשם של הספר הוא "השתפכות הנפש"! ואני למדתי אז הרבה ספרים, ספרי מוסר, והרבה ספרים של צדיקים. נו, אני עדיין לא שמעתי ולא ראיתי ספר עם שם כזה, אז חשבתי שאסתכל בפנים לראות מה זה, אולי זה טוב בשבילי. הסתכלתי - מקודם ראיתי שהשם של הספר הוא "השתפכות הנפש", אבל תיכף כשהסתכלתי בפנים, רק שמתי עין על הדף שפתחתי - זה היה בלי כריכה - אז ראיתי שזה השגחה - שזה טוב בשבילי! הייתי נוהג לקחת את הדפים של הספר, ולצאת בין השדות, כי הישיבה היה עומד בין שדות, וראיתי מה שראיתי - נו, ואז נודע לי שהדפים האלו הם מספרי ברסלב שאסור להסתכל בהם... - ראיתי מה שנעשה פה - ראיתי הדפים מה שיש בהם, איך שזה הציל אותי. נו, הקב"ה סיבב שנודע לי - - - - - אז אמרתי לו שבשבילי זה טוב! זה לא העסק שלך! בשבילי זה טוב! (אז הוא אמר כן?! אתה חוצפן כזה?! עז פנים כזה?! אז הוא קרע את הדפים ממני, ולקח אותם, ונשארתי יתום - בלי הדפים! נו, תציירו בעצמכם - איזה תענוג שהיה לי מהדפים האלו - והוא לקח אותם ממני - הוא לקח ממני את הנשמה! אבל נודע לי - מההתקרבות לרבינו - שזה מספרי ברסלב שאסור להסתכל בהם... אז התחלתי לחקור בין החסידים - היו שמה יהודים יקרים, יראי השם, חסידים, אז שאלתי מה זה?! סיפרתי שמצאתי ספר שהציל אותו יותר מכל הספרים, והנה בא פלוני אלמוני ואומר שזה מספרי ברסלב שאסור להסתכל בהם - מי הוא זה הברסלב'ר? מה זה ברסלב? הוא [- רבי לייזשקא] ידע, והוא אמר לי - היה צדיק גדול וגאון קראו לו 'רבי נחמן מברסלב'! שאלתי אותו אם הוא כזה גאון - כזה צדיק, למה הוא אומר שאסור להסתכל בספרים שלו? ענה; היה מחלוקת עליו, ואני אומר - הוא המשיך - לדעתי אין צריך להסתכל על המחלוקת - אנשים כערכינו - - ! כן, כך הוא אמר... אז סיפרתי לו איך שהוא קרע את הספר, והוא רגז על זה. אבל באמת הוא היה מיחידי סגולה - רק אחד שסבר שאסור לחלוק על רבינו רבי נחמן, כן. אבל הרוב - כולם - היו מתנגדים. ואני כבר לא היה לי את הספר, אבל נודע לי שיש דבר כזה 'ברסלב'! מקודם לא הייתי יודע בכלל שיש בעולם חסידות כזה בשם 'ברסלב', ואז נודע לי שיש דבר כזה - - נו, ואני כבר טעמתי את הטעם של הספר, הייתי יוצא לחוץ - בלי הספר - הייתי יוצא להתבודד בין השדות, כי הישיבה היה עומד בין שדות. הייתי יוצא לחוץ, והייתי מתחנן ובוכה לפני השם יתברך - - נתתי לו הודאה על שהזמין לי את הספר הזה, ושעכשיו שוב אין לי - והייתי מתחנן; רבונו של עולם, רחם עלי שאזכה שיזמין לי - ספרי ברסלב - וחסידי ברסלב! כך התחננתי לפני השם יתברך. נו, אנשים כערכינו - - אני מתחנן, מי יודע - - אבל אני ראיתי את הפעולות של התפלה, אז ראיתי - לא ארך הזמן - והיה רבי ישראל ברסלב'ר [כך קראו לו העולם, וכך כתוב על המציבה שלו...] - היה יושב במירון, וכל עבודתו היה בהצנע, במירון יש התבודדות, תורה ותפלה. אבל הוא היה יושב שם לבד, הוא היה בגן-עדן, היה עוסק שמה בעבודת השם - על פי התורות של רבינו - עם התפלות, עם ההלכות. נו, הוא היה בגן עדן. מאיפוא נעשה רבי ישראל - אם לא מהדיבורים הקדושים?! אם לא מהתורות, מהתפלות, מהספרים?! נו, אם היה נותנים לו כל הון דעלמא, לא היה עוזב את מירון ולנסוע לטבריה - - איך מוציאים אדם כזה ממירון לטבריה - לישראל בער?! איך זה יכול להיות?! נו, הקב"ה הוא כל יכול, הוא רצה שאני יהיה לי את רבי ישראל בטבריה, אז הוא גמר את שלו! הוא הוציא אותו מצפת, והביא אותו לטבריה! ואז עדיין לא היה מוניות, היה חמורים, והקב"ה סיבב סיבות שרבי ישראל כבר נסע לטבריה - הוא לא רצה לנסוע - אבל הקב"ה גמר את שלו, והוא נסע לטבריה! הוא הגיע לטבריה, ותיכף מהחמור - הקב"ה סיבב - שהכניסו אותו אל הבית שלנו, הוא בא ביום חמישי, ואנחנו התחלנו לאפות באותו השבוע ביום ראשון לחם בשביל למכור. נו, הוא היה צריך ללחם, ואצלינו נשאר לחמניות. הוא פגש איזה קרוב משפחה שלנו, והלה הכניס אותו אצלינו, ולנו היה בית עם עוד ילדים, גדולים וקטנים, והקב"ה סיבב שאני הוצאתי לו את הלחמניה, ותיכף שראיתי אותו - ראיתי כזה צורה, לא מעולם הזה! חשבתי שהוא מהל"ו צדיקים - - אני התחננתי לפני הקב"ה שיזמין לי מישהו שיוכל לעשות לי טובה ביהדות - ביקשתי על חסידי ברסלב, והנה שלח לי מהל"ו צדיקים... וככה נעשה בריאת עולם! וככה נעשה ממין הסתרה שכזה - - היה כזה רחוק שרבי ישראל יבוא לטבריה - לעזוב את מירון ולנסוע לטבריה, אבל הקב"ה רצה כך - - "כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד"! והוא גמר את שלו! הוא הביא את רבי ישראל לטבריה - תיכף להבית שלנו, ונעשה מזה בריאת עולם! * וכמו כן אנחנו צריכים ליקח מזה לימוד, להיות מסור לרבינו ככה, ככל היותר, שזה כל התכלית שלנו! הכסף לא כלום - - לא! וכן כל דיבור מרבינו הקדוש, כל ענין של רבינו הקדוש - צריכים להוציא מזה - - שצריכים להיות מסור לרבינו! אנחנו צריכים את רבינו הקדוש כמו שצריכים את הנשמה! ואין להסתכל על העולם! וצריכים לשמוע לרבינו ולעשות כמו שהוא מצוה, ולא להיות חכם - רק כמו שרבינו מלמד אותנו! אין אנו צריכים לשכל שלנו, לא צריכים לכלום! הכל מוכן! רבינו הקדוש כבר הכין לנו את כל מה שאנו צריכים! מה שכל יהודי צריך, מה שהוא צריך לכל יום ולכל עת - כל ימי חייו! כל מה שהוא צריך - כבר הכין לנו הכל - רבינו הקדוש! רק מה?! לא משימים את הלב! רוצים רק את השם - להיות ברסלב'ר וזהו! ברוך השם שאני ברסלב'ר!... נו, צריכים להיות כזה ברסלב'ר - - * * * - - כל דיבור הוא נחל נובע, כל דיבור מרבינו הוא נחל נובע - כל ענין הנמשך מרבינו הקדוש. נו, רואים פלאות יוצאים מרבינו הקדוש, כי לפי מה שרבינו הקדוש הוא כזה מתנגד על כל החכמות ועל כל הפילוספיא והחקירות, והחכמות ולשונות - מה שכל העולם משוקעים בזה, אז לא היו צריכים העולם לדבר ממנו כלל! אין עם מי לדבר! הוא מתנגד - - כמו המדינה של עשירות - הוא מדבר נגד האמונה שלנו! - - בודאי הוא הבעל תפלה!... * * *
youtube.com/ancientlyoung ## Segment 3 ________________________________________________ ## Segment 4 Books of Rabbi Nachman of Breslov available in English ## Segment 5 Character – The Aleph Bet Book of the Traits ## Segment 6 The Stories of Rabbi Nachman of Breslov and Saba Yisroel ## Segment 7 Outpouring of the Soul ## Segment 8 5777 - - 2016 ## Segment 9 Table of Contents ## Segment 10 The Story of His Drawing Close To Breslov 5 ## Segment 11 Breslov Nusach (-version of text and style) and Melodies 19 ## Segment 12 Hisbodidus 22 ## Segment 13 It Is A Great Mitzva To Be Happy Always 29 ## Segment 14 Hisbodidus When One Does Not Have Words 30 ## Segment 15 Joy On Shabbos 32 ## Segment 16 Parnasa (-livelihood) 35 ## Segment 17 Rabbi Yisroel Karduner o.b.m. 36 ## Segment 18 The Holy Books of Rabbainu Hakadosh 42 ## Segment 19 R' Nusun son of R' Pinchas Yeshua Bitalmacher o.b.m. 53 ## Segment 20 The Fundamental and the Foundation of Everything 54 # Fires of Israel - Part 20 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/20/ # Fires of Israel - Part 20
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/20 ## Segment 1
התקרבות רבי ישראל קארדונר זצ"ל
[The beginning is missing. Saba speaks of the story mentioned above that the misnagdim threw rocks at Rabbi Nussun] ## Segment 2
התקרבות רבי ישראל קארדונר זצ"ל - - (רבי ישראל קרדונער ז"ל הוא קיבל מרבי משה ברסלב'ר, תלמידו של רבי נתן. הוא החזיק את יום היארצייט (יום הפטירה של רבי משה כמו אחרי האבא, הוא היה מתענה ביום היארצייט. (השואל; איך נתקרב לברסלב? הוא מצא כמה דפים מהתיקון הכללי - מההקדמה, על ידי זה נתקרב לברסלב!... הוא סיפר לי; שהאבא היה סוחר גדול, והוא היה עיקר המנהל של החנות, האבא שלו היה שולח שקים עם סוכר - עם סחורה, והוא היה יושב בהמחסן והיה מוסר הסחורה כפי שציוה לו האבא. שם היה שקים, עם ארונות, והיה מתיישב שם במחסן בין השקים, והיה צועק משם להשם יתברך - שירחם עליו שיזכה להיות איש כשר באמת! ככה מתקרבים לרבינו! כשמבקשים מהשי"ת, ורוצים ומתגעגעים - זוכים! - צריכים להאמין שמוצאים! יגעתי ומצאתי! הוא נתקרב עם לב בוער כזה. האבא שלו לא רצה - - הוא סילק אותו מהירושה! אז הוא יצא מאת אביו עם כלום - רק עם המנעלים ומלבושיו, ככה הוא הלך ממנו ובא לאומן. הוא היה בן עשירים, מבית עשיר, עם כזה כבוד - אז הוא הלך לקבץ נדבות, כמו הקבצנים - לקבץ נדבות! בראשונה הוא הדפיס אלפיים 'תיקון הכללי'! הוא סיבב על הפתחים וביקש נדבות, ומזה הדפיס אלפיים תיקון הכללי, ונסע למכור אותם, בבתי כנסיות, בעיירות... והוא מסר עצמו לגמרי לרבינו כמו שצריכים - אז הוא זכה! הוא היה 'יחיד' בין חסידי ברסלב! מן הסתם כבר שמעתם, רבי ישראל קרדונר - זה מפורסם שהוא היה עובד השם במסירת נפש. (השואל; כמה זמן הוא גר בארץ ישראל? הוא היה בערך חמש עשרה שנה, בערך. הוא היה פעמיים בארץ ישראל, מקודם היה כאן כמה שבועות, ונסע בחזרה. ואחר כן הוא הגיע להשתקע. הוא מסר את כל חייו לרבינו לגמרי! הוא הדפיס ספרי רבינו בזמן שאף אחד לא - - הוא הדפיס; ליקוטי תפלות, וליקוטי מוהר"ן, וספרים קטנים - הוא תירגם את סיפור הנסיעה של רבינו לארץ ישראל לאידיש. לא היה לו כסף - הוא לוה, היו יודעים שהוא ישלם, היה לו אשראי, היו יודעים שהוא ישלם. הוא הדפיס, מכר, הכל עם תפלות. ואלישע דעביד ברחמי הוא דעביד! הכל עשה עם תפלה! עם מסירת נפש כזה שאין לשער, ללוות ולהדפיס. היום יש 'קרן הדפסה', אבל אז היה - - מסירת נפש! אחר זמן התחרט אביו בו, הוא נסע במיוחד לקיים כיבוד אב. הוא היה זקן, אז הוא שימש אותו. מאומן הוא נסע להמדינה שבו נולד, איפוא שאביו היה גר, כדי לקיים כיבוד אב, בעיר טרנופול (גליציה. רבי שלמה וקסלר היה אומר על רבי ישראל שעליו נאמר הפסוק; "ישראל אשר בך אתפאר"! * (השואל; הוא נתראה עם רבי אברהם ב"ר נחמן? כן! בודאי! הם היו חברים - כן, בודאי! אני לא הכרתי אותו - את רבי אברהם, אני נתקרבתי כשהוא היה כבר בחוץ לארץ. אבל שמעתי מרבי שלמה וקסלר, מרבי מאיר אנשין - - * (השואל; כשהיה רבי ישראל שר היה גם רוקד? הוא שר, וגם רקד, בודאי! הוא רקד אף באמצע השבוע! רבי אברהם היה אומר שצריכים לרקוד חצי שעה על השעון! זה המתקה גדולה - המתקת הדינים! (השואל; היום לא רוקדים כל כך - - אני הייתי רוקד לבדי! לבדי בביתי! כן! הייתי שר ניגונים, עוד ניגון, ניגון זה וניגון זה - - הייתי שמח ושר!... * [ממשיך מהשיחה דלעיל בענין גודל מעלת הספר ליקוטי תפלות] הליקוטי תפלות זה לא חיבור שמחברים ספר מתורות, או מתפלות - זה ההתבודדות של רבי נתן! היה לו התבודדות, אז הוא הוציא 'טיפה מן הים' מההתבודדות שלו, וכתב אותו בלשון הקודש, וזהו ה'ליקוטי תפלות'! זה לא חיבור שמחברים - עם הכנה - - ההתבודדות שלו, האש שלו, הוא כתב, כדי שגם אנו נלמוד איך לעשות התבודדות! רבי נתן כותב בההקדמה; 'תפלות כאלו עדיין לא היו בעולם'!... ואנחנו זכינו שאנו יודעים מזה, שיש לנו ספר הזה, רק צריכים להתחזק, ולהגיד 'בכל יום'! כל יום - ככל היותר! * * *
- - They stood with the sticks and the stones in order to kill him, he hid himself - - dancing before Hashem Yisburach and singing (Saba sings): “Our greatness and our splendor ” - - I heard this from R' Yisroel'n - “Our greatness and our splendor will be seen in the time to come ...” - a melody which the sticks made!… ## Segment 3 Oy vay, Master of the World, what will be with us, what will be with us?! ## Segment 4 Likutay Tefilos ## Segment 5 (Collection of Prayers – written by Rabbi Nussun, based on the holy teachings of Rabbainu) ## Segment 6 - - - There is not in the world – there has yet to be such prayers! We need them like we need breath, this is the entire vitality, the fundamental and foundation of the Torah and the entire Judaism, everything – it is here! In this place! ## Segment 7 (From the introduction to Likutay Tefilos, “And behold the value/prominence of these prayers, any intelligent person who desires truth and temeemus will understand, because prayers like these have yet to be in the world, and they are replete with all goodness for the House of Israel etc., and whoever is accustomed to (saying) these prayers with truth and temeemus, certainly he will merit eternal life.” And earlier, “And there is no matter that is deficient from a person in the matter of serving Hashem which he won't find in these prayers!”) ## Segment 8 When the holy Rebbe made such a Rabbi Nussun, and the holy Rebbe ordered him - - this was his entire life. This isn't some sort of composition, like one makes a composition - - this is his fire! He made a drop in the ocean of his fire (*), in order that we should see what goes on here in the world! Every word burns like fire! And if one doesn't give heart – one says, and one says…. ## Segment 9 (* From the introduction of Likutay Tefilos, “Therefore I put my heart to copying from the prayers I wrote for myself, like Rabbainu o.b.m. assigned me, that it is good to write for oneself the prayers, when one merits to any orderly prayer, so that he can say it also on another occasion, and so I did. Afterwards I saw that it would be beneficial to copy them in a general tense, in a manner that they would be appropriate for every soul, and to give them over to our fellow men so as not to hold back the goodness from its owners, because I saw that they are extreme encompassing generalities, and they are necessities for every soul, for every single one according to his level.”) ## Segment 10 And similarly every letter (-of Ullim Litrufah), every word. And we must believe in this! ## Segment 11 It shouldn't be inferred – I already said – it shouldn't be inferred that I am already the “bal haba-yis (-homeowner – one in possession and control) of this, and I already do. I only speak of what should be… but I am nebach (pitifully, unfortunately) so outside, more than everyone, HY knows the truth, I am embarrassed to speak it out. However I don't want others to blunder… ## Segment 12 [Returns to speak of the Breslovers in Jerusalem] ## Segment 13 - - Each one was a different world, each one had in him a different – just like diamonds, diamonds – each diamond has different virtues, this one has such a type of beauty, (and) this one has such a type of beauty. ## Segment 14 The Drawing Close of R' Yisroel Karduner o.b.m. ## Segment 15 - - (R' Yisroel Karduner o.b.m.) He received from R' Moshe Breslover, R' Nussun's disciple. He held the yartzeit (-anniversary of death) of R' Moshe'n just like after a father, he would fast the day of his yartzeit. ## Segment 16 (Someone asks: “How did he come close to Breslov?”) He found some pages of Tikun Haklali (-The General/Comprehensive Rectification revealed by Rabbi Nachman) – the introduction, through this he came close to Breslov!…. ## Segment 17 He told over to me, the (-his) father was a big merchant, (and) he (R' Yisroel) was the main manager of the store, and the father would send sacks of sugar – with merchandise, (and) he would go sit in the warehouse, and he would give to whom his father ordered him. In that place there were sacks with boxes (Heb: cupboards), he would sit there inside the warehouse between the sacks, and from there he would scream to HY – (that) He should have mercy on him, (so that) he should merit to be a truly kosher (-worthy) man! ## Segment 18 This is the way one draws close to Rebbe'n! When one begs HY, and desires and yearns – one merits! - One must believe that he will find! ## Segment 19 (*Based on Likutay Halachos, Laws of Blessing on Fruit 5:1, brought in Ullim Litrufa, letter of Rabbi Nussun from Sunday, Torah Portion of Metzoaru, Rosh Chodesh Nissan 5592, “And this is (Megila 6b) '”I exerted and did not find” – do not believe, “I exerted and I found” - believe', and it is difficult, what is the language of “believing”, behold it is possible to see if he found or did not? However, the truth is that is possible that one tried a lot, and it seems to him that he still has not found anything, and because of this he says, “I exerted and didn't find,” nevertheless, do not believe him, just, “I exerted and I found,” believe, even though he doesn't have anything in his hands that he found, nevertheless, believe with complete faith that certainly he found a lot, because there is a lot that isn't shown to him that he found until the end. And also, even if he still did not find anything yet, nevertheless he found a lot through the searching and exertion alone, because the exertion and the searching alone is not lost in any way, and therefore, “I exerted and I found” - believe, specifically “believe” as explained above, and understand well.” (T.N. see Unkelos on the verse (Genesis 19:15), “daughters who are found (present)” who translates are found faithful).) ## Segment 20 I exerted and I found! # Fires of Israel - Part 21 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/21/ # Fires of Israel - Part 21
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/21 ## Segment 1
למען תזכור
He was drawn close with such a fiery heart. The (-his) father did not want – the father cut him out of the inheritance! And he left his father the way he stood – just with the shoes with (the) clothing, that is how he left him, and he came to Uman. He was a wealthy boy, from a wealthy house, with such honor – and he went begging, just like the beggar – begging alms! ## Segment 2
למען תזכור צריכים להיות גיבור גדול להינצל מכל אלו הבלי העולם! כן, כי מכל זה לא ישאר כלום! - מכל ההבלים - מכסף, מכל התאות - כלום! אין בזה ממש, כלום! כלום! העיקר הוא רק; תורה, תפלה, ומעשים טובים - זה ישאר! (השואל; אבל במשך הזמן שוכחים מהכל שוכחים?! נו, למען תזכור! צריכים להיזכר! לזכור תמיד!... בודאי - העולם מסתיר את הכל, שוכחים מעצמו, יכולים לשכוח לגמרי מעיקר החיות. אבל כאן מזכירים אותנו! כשלומדים הספרים הקדושים מזכירים אותנו שלא נשכח! (השואל; בעת שמדברים זוכרים, אבל כשיוצאים לחוץ שוכחים נו, בודאי בודאי - צריכים לקיים 'ובלכתך בדרך' - אפילו כשיוצאים לחוץ נהיה גם כן עם השם יתברך! לא להסיח דעת! (השואל; אבל זה קשה מאוד נו, 'כי לא דבר ריק הוא מכם' - 'לא רחוקה היא', זה לא רחוק, זה לא קשה! צריכים רק לרצות, להיות לו רצון אמתי!... נו, בודאי זה קשה - נו, צריכים לעשות מה שקשה!... * * *
And first he printed – two thousand Tikun Haklalis! He went around the houses and begged alms, and from this he printed two thousand Tikun Klalis, and he traveled around selling them, in the synagogues, in the city…. ## Segment 3 And he gave himself over completely to Rebbe'n like one should – he merited! He was unique amongst the Breslover chasidim! Probably you heard, R' Yisroel Karduner – everyone knows he was an oavaid (server of) Hashem with mesiras nefesh (-self sacrifice). ## Segment 4 (Someone asks: “How long was he in the Land of Israel?”) He was approximately fifteen years, approximately. He was two times in the Land of Israel, previously he was here for a few weeks, and he traveled back. And afterwards he came (-permanently). ## Segment 5 He gave his entire life over for Rebbe'n! He published the books of Rebbe'n in the time when no one did (not) - - he published; Likutay Tefilos, and Likutay Moharan, and small booklets – he translated the travels of Rebbe'n to the Land of Israel into Yiddish – into the jargon – into Yiddish. ## Segment 6 He had no money – he borrowed, it was known that he paid back, he had credit, it was known that he would pay back. He published, sold, everything with prayers. “And Elisha, who did (miracles), with prayers he did (them) (Megila 27a, and see Likutay Moharan 250)!” With prayer he accomplished everything! With such mesiras nefesh (-self sacrifice) which is unfathomable, borrowing money and printing. Today there is “Keren Hadfusa (-Meshech Hanachal),” but back then there was – mesiras nefesh! ## Segment 7 Later his father had regret, he (R' Yisroel) traveled specially to fulfill (the mitzva of) honoring one's father. He was old, he attended to him. From Uman he traveled to the country where he was born – there where his father lived – so that he could fulfill honoring one's father - - in Tarnapul (Galitzia). ## Segment 8 R' Shlomo Wexler would say of R' Yisroel'n – of him it says the verse (Isaiah 49:3), “Israel whom in you I glorify.” (*See later where Saba says on him the verse 60:21). ## Segment 9 [Someone asks: “He met with R' Avrohom son of R' Nachman (of Tulchin)?”] Yeah! Certainly! They were friends – yeah, certainly! ## Segment 10 I did not know (“recognize”) him – R' Avrohom'en, I was drawn close when he was already in chutz lu'uretz (-outside Israel). However, I heard from R' Shlomo Wexler, from R' Meir Anshin - - ## Segment 11 (Someone asks: “When R' Yisroel sang, did he also dance?”) He sang, he danced also, certainly! He danced even in middle of the week as well! R' Avrohom would say that one must dance a half hour on the clock! It is a great mitigation – sweetening of the dinim (-judgments)! ## Segment 12 (*Likutay Moharan 10: Through dancing and clapping there is mitigation of the dinim. And see Words of Rabbi Nachman, article 131: His intention is like the simple meaning, that they should strengthen themselves to be happy in the days of joy, like Purim, and Chanuka, and holidays, or a wedding, and so forth all types of joy of mitzvoas, that they should strengthen themselves with great joy, until they merit to be aroused to dance and clap, and through this they will sweeten the dinim etc..) ## Segment 13 (Someone asks: “Today they don't dance so much - -”) I would dance by myself! Alone by myself at home! Yeah! I sang melodies, another melody, such a melody, such a melody - - I was happy and singing!… ## Segment 14 (*See Words of Rabbi Nachman, article 273: “It is good for a person to accustom himself so that he can enliven himself with some melody, because melody is a very, very great and high matter, and it has great power to arouse and draw a person's heart to Hashem Yisburach. And even someone who can't sing, nevertheless in his house, by himself, he can enliven himself with some melody as best as he can sing it, because the prominence of melody is unfathomable etc..” ## Segment 15 And see Ullim Litrufa, letter from 11 Tishray 5593: “And I already said that it is necessary to dance every day, and certainly you heard this, and now I returned and spoke about this, because according to the enormity of the suffering and confusion etc. which transpires over every person now, there is no remedy except to make oneself happy with all that is mentioned above, and to dance every day – in actuality or in words, to speak with his friends of this, or at the very least, in thought, and actually be happy nonetheless etc..”) ## Segment 16 [Continuing about the great importance of Likutay Tefilos] ## Segment 17 The Likutay Tefilos is not a composition which - - one puts together a book of toaroas (holy teachings) or prayers – this is Rabbi Nussun's hisbodidus! ## Segment 18 He had hisbodidus, so he extracted a drop in the ocean of his hisbodidus, and he wrote it up in the holy tongue, and this is Likutay Tefilos! This is not a composition which one makes – with a (preparation) - - his hisbodidus, his fire, he wrote up, so that we could also learn how to have hisbodidus! ## Segment 19 Rabbi Nussun writes in the introduction, “Such prayers have yet to be in the world!” ## Segment 20 And we merited that we know of it, and we have this book, only we need to strengthen, and say every day! Every day – the most possible! (* See Koachvay Ohr, The Men of Rabbi Nachman, Part 3 article 24. And see Siach Sarfay Kodesh, volume 6, article 40 which corrects the quotation, the common denominator is that one should definitely say the prayers every day). # Fires of Israel - Part 22 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/22/ # Fires of Israel - Part 22
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/22 ## Segment 1
הקיבוץ בראש השנה
In Order To Remember ## Segment 2
הקיבוץ בראש השנה [חסר ההתחלה] - - הוא הזהיר אותי (- רבי ישראל קרדונר ז"ל; אם אתה רואה שיש איזה דבר שאנשי שלומינו אומרים אחרת, אז לא תלמד ממני! רק רבינו - - אבל אנשים כערכינו, אם אני אומר איזה דבר שאנ"ש אומרים אחרת, שאני יעשה כמותם! הוא ביקש אותי. מה יש?! בענין ראש השנה, הוא התפלל במירון, הוא גר במירון. והיה בשעת הסכנות, היה כל מיני סכנות - מרעב וממגיפות, ואז עדיין לא נסעו עם מוניות, נסעו עם חמורים. וכל הדרכים, כל הכפרים היו מסובבים עם החיילים של תורכיה. והיה סכנה, כי התורכים אם היו רואים איזה בן-אדם שיש לו ידים ורגלים, איש צעיר, לקחו אותו תיכף לצבא. לא שאלו אותו כלום - אם יש לו ידים ורגלים... כן. ובכן, לנתן קניג [- מאנ"ש בבני ברק] יש מכתבים, הוא קנה מכתבים מרבי ישראל, והוא מצא מכתב שכותב לאיטשע מאיר (ר' יצחק מאיר קורמן ז"ל ממקורבי פולניה שיבוא לארץ ישראל, ובענין הציון - יש לו בקבלה שיכולים להיות במירון על ראש השנה, כי זה אחד - רבינו הקדוש עם רבי שמעון! נו, אני התפללתי פה בירושלים, ורבי ישראל נפטר. ובאתי לפני ראש השנה, ורציתי לנסוע על ראש השנה למירון. ודיברתי עם אנשי שלומינו, עם רבי שלמה וקסלר, עם רבי נפתלי כהן, ועם רבי גדליה (ברגר, עם רבי מאיר אנשין, וכולם היו - פה אחד! שראש השנה אני יהיה פה - עם אנשי רבינו! וכן עשיתי! - - * * *
One needs to be a big geebor (-mighty warrior) to save himself from all the vanities of the world! Yeah, because from all of them absolutely nothing remains! From all the foolishness – from money, from all the bodily desires – absolutely nothing! There is nothing real (“mamash”) in it, nothing! Absolutely nothing! The main thing is only; Torah, prayer, and good deeds – this remains! (*See Words of Rabbi Nachman, article 51). ## Segment 3 (Someone asks, “With the passage of time one forgets everything.”) One forgets?! Nu, “Limaan tizkor !” One must remember! One must always remember (-here Saba uses a different Yiddish synonym)!… ## Segment 4 (*See Likutay Halachos, Orach Chaim, Blessing on Sitings and Specific Blessings 5:14, “And so too regarding the main memory (/consciousness) mentioned above, which is to remember always of the future world, which is confronted by an onslaught of the evil eye from which comes forgetfulness, to make the heart forget G-d forbid this remembrance. Therefore the remedy for this is to review this remembrance orally, to regularly, every day, speak out explicitly regarding this remembrance, to speak to one's heart, and to remind oneself explicitly, 'What will be the tachlis (end) of me in the future world, and what will be my end, for did I come here to plant myself permanently G-d forbid in this world? Behold everyone knows that there is no permanence in this world which passes by and runs and flies by speedily, and I didn't come here except to prepare myself for the future world etc..' And for this it is necessary to learn books of mussar (ethics) which are founded on the words of our Rabbis o.b.m. in the Talmud, and Medrash, and the words of the true tzaddikim etc., because all the true books of mussar remind of the tachlis of the future world. And so too it is necessary to do hisbodidus every day, and to speak explicitly of the tachlis of the future world as mentioned, because speech has great power to remind the person etc..”). ## Segment 5 Certainly – the world conceals everything, one forgets oneself, one can forget entirely from the main vitality. However, here it reminds us! When we learn the holy books, they remind us so that we don't forget! ## Segment 6 (* Likutay Halachos, Yoreh Daya, Laws of Slaughtering 5:5, “However, this needs great exertion and a lot of work to reveal the concealment, because this is the entire job of man in this world. And from the greatness and magnitude of the concealment not every person merits to this, to reveal the concealment, only the greatest tzaddikim and true sages, whom with their very very profound wisdom draw very wondrous intelligence through which they reveal the concealment, and they make known His Divinity Blessed He in the world, and they reveal the truth, that the whole world is hevel havulim , a passing shadow, wafting breath. And they give advice/remedies and straight guidance to each and everyone according to his level, in such a way that he can save his soul from the error of the world, which comes from the greatness of the concealment which is in the world, and so that he will endeavor all his days for the end and the finale, that he should be saved from the pits of hell, and he should merit to eternal life, to know (“recognize”) Him Blessed He, for this is the main tachlis etc.. However, truthfully, even though everyone knows this, nevertheless it is a great wisdom and understanding to speak about this every time, and to scream and to reveal this concealment. Like we find that all the great tzaddikim and true sages scream a lot of this, like all of the book of Koheles (Ecclesiastes) which is full of this, and so too King David r.i.p. in many Psalms, and so too in other holy books. Because the true tzaddikim speak of this with such holy permutations, and with such profound wisdom, to the extent that through this they arouse people and reveal each time this concealment, in such a way that even so people will be aroused from their slumber and errors, and they will remember the true utter fallacy of the world, and they will return to Hashem, because this is the essential great wisdom of all the wisdoms, to look at the ultimate tachlis etc..”). ## Segment 7 (Someone asks, “When one speaks he remembers, but when he goes out he forgets.”) Nu, certainly, certainly – one needs to fulfill (Deuteronomy 6:7, 11:19), “Oovilechtichu badehrech ” - even when one goes out, one should also be with Hashem Yisburach! Not let it slip his mind (“maisee'ach daas”)! ## Segment 8 (* Likutay Halachos, Orach Chaim, Laws of Rosh Hashana 4:7, “And this is the aspect of 'Bishivtichu bivaisechu oovilechtichu badehrech ,” that a person needs to recognize Hashem Yisburach both when he is in his house, where there it is in the boundaries of holiness, and when he goes out, outside his house and goes on the way, even though that there they (-evil forces and impurities) have Heaven have mercy a grip, nevertheless also there it is necessary to remember Hashem Yisburach and cling to Him, also there on the outside, because his Kingdom has dominion over everything, the aspect of “and You give life to all of them (Nechemya 9),” in the aspect of, “When I rise to the heavens there You are, and when I am flat out in hell, here You are (Psalms 139:8),” which is the aspect of going in and out etc..”). ## Segment 9 (The asker, “This is very difficult.”) Nu, “Key low duvur raik hoo meekem (Deuteronomy 32:47),” - “Low richoaku hee (Deuteronomy 30:11),” it is not far, it is not hard! One just needs to desire, have true desire!… ## Segment 10 (*Ullim Litrufa, letter from Thursday, Torah Portion of Shimini 5594, “Remember well the hevel (-emptiness, vanity) of the world, 'hevel havulim' it has nothing mamash (actual), and even though everyone knows this, even still it is necessary to review this every single day, and to grab every day everything that we can, maybe, maybe we can save ourselves from the deluge of abundant water, from the depth of the sea of the hevel of the world. And at the very least, the holy desire itself is also very good and precious, and the exertion to save oneself, even if he doesn't merit properly, is also very good and precious, and no exertion, or determination, and good desire is lost, forever and all eternity, and eventually all the exertions and good determination will be gathered, and they will pull that the person out of the pit of hell, from the quicksand, to light, to gaze in the pleasantness of Hashem etc..” ## Segment 11 Likutay Halachos, Choshen Mishpat, Laws of a Guarantor 3:5, “And this way is good advice/remedy for every person in the world, from big to small etc.. And every person, according to who he is, needs to accustom himself very much at this, to always yearn and long for Hashem Yisburach with strong and powerful desire, and this is something that certainly every person can fulfill, even the lowest of the low, and it is impossible to ruin or refute this aitzu (-advice/remedy) in any way, (against) someone who wants to fulfill it. Because granted that all the matters and the aitzoas (advice, remedies) of the world, the bal duvur (-litigator, satan, evil-inclination) can rise up and not let the person do them, but desire alone, this is impossible to abolish in any way, because, 'be what may, even still I want to return to Hashem Yisburach with strong desire etc.,' because however he is, nevertheless one should not soften the desire, and not let go and not leave the desire, on the contrary, one should accustom himself to yearn and long, every time, more and more, with stronger and stronger desire for Hashem Yisburach, and this desire of itself is very good, and one can merit through this to complete true repentance, and to rise to all the heights (/good qualities) of holiness, as mentioned.”) ## Segment 12 Nu, certainly is is difficult – Nu, one must do what is difficult! ## Segment 13 (*In other talks, Saba praised what is difficult, saying that it is precisely what is difficult that Rabbainu gives us to do. ## Segment 14 Likutay Halachos, Yoreh Daya, Laws of Slaughtering 5:6, “And certainly a person has the ability to choose good, and to look upon the truth, if he desires, however there is a great battle on this, for this is the entire job of a person in this world. And therefore the main thing is faith in the true sages, and to draw close to them and their disciples and to all that accompany them. Because the true sage tzaddikim who did not allow themselves to err in the vanities of the world, and they merited to win the battle, and to completely separate themselves from the vanities of the world and its desires, they know extremely well the entire matter of this concealment that is in the world, and they know how to draw very supernal intellect to reveal this concealment, and to reveal the truth in the world, and to illuminate wondrous aitzoas (advice, remedies) in the heart of everyone, in such a way that one can save his soul from damnation, that he won't chase after the vanities of the world, just, all his effort will be to merit to a good end of eternal life.”) ## Segment 15 The Gathering on Rosh Hashana ## Segment 16 [The beginning is missing] - - He (R' Yisroel Karduner o.b.m.) told me, “If you see that there is something which our men say differently” – then I should not learn from him! Just the holy Rebbe - - however, men of our standing, “If I say something which our men say otherwise” – I should do like them! He requested of me. ## Segment 17 What is (/the matter)?! Regarding Rosh Hashana. He (R' Yisroel) prayed in Meron, he lived in Meron, and it was a time of dangers, there were all types of danger – from hunger and from diseases, at that time there still was no travel with taxis, one traveled with donkeys. And all the roads, all the towns were surrounded with Turkish soldiers. And it was dangerous, because the Turks, when they saw a man who had hands and feet, a young man, they immediately took (-conscripted) him to the army. They didn't ask him if - - absolutely nothing – if the man had hands and feet… yeah. ## Segment 18 And further, this Nussun Kenig (a Breslover in Bney Brak) had letters, he bought letters from R' Yisroel, and he found there a letter written to Itsheh Meir'en (R' Yitzchok Meir Kurman o.b.m. a Breslover from Poland) that he should come to the Land of Israel, and regarding the tzion (-the tomb of Rabbainu) – he has a kabala (-tradition) – one can be in Meron for Rosh Hashana, because it is one – the holy Rebbe with Rabbi Shimon'en (bar Yochai)! ## Segment 19 (*Meaning to say; because he had overly tremendous impediments getting to Uman, see there the letter, printed in the Letters of R' Yisroel and also in “Emoonas Uman,” Letters of R' Yisroel Karduner, letter 32, “Therefore my mind is of the notion, my precious brother, that you should put your steps to come to our holy land, to the holy city of Tzfas may it be rebuild and reestablished. And if Hashem desires (-Gd willing) we will find a proper match for you, in such a way that you can engage in His service with clean and pristine mind. And for Rosh Hashana you can also travel (to Uman) sometimes, and this year which you cannot travel to Uman, bind yourself to Rabbainu Hakadosh through the Divine Tana Rabbi Shimon Bar Yoachai for there is great connection to their souls as it is known of this by those who know kabala.”) ## Segment 20 Nu, I prayed here in Jerusalem, and Rabbi Yisroel passed away. I came to go before Rosh Hashana, I wanted to travel to Meron for Rosh Hashana. I spoke with our men, with R' Shlomo Wexler, with R' Naftoli Cohen, and with R' Gedalia (Berger), with R' Meir Anshin, and they were all – one! Rosh Hashana I should be here – with the men of Rebbe'n! So that is what I did! # Fires of Israel - Part 23 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/23/ # Fires of Israel - Part 23
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/23 ## Segment 1
מעשה מרב ובן-יחיד
The Story of The Rabbi and the Only Son ## Segment 2
מעשה מרב ובן-יחיד דיברנו מהמעשה מרב ובן-יחיד. שמעתי מאנשי שלומינו כי המעשה של רב ובן-יחיד אכן היה מעשה כזו, לא רק מעשה מ'שנים קדמוניות'. רבינו הקדוש סיפר מעשיות משנים קדמוניות, אבל המעשה הזו - שהוא משנים קדמוניות - אכן היה מעשה כזו! ומהמעשה הזו יכולים ללמוד - רואים שהבן-יחיד ישב על העליה, ועסק תמיד בתורה ותפילה ועבודת השם - תמיד. נו, והרגיש איזה חסרון שעובר עליו, ולא ידע מהו, לא ידע איך למלא את החסרון, אז נתנו לו שני אברכים עצה שייסע לאותו צדיק! רואים מזה - יכולים להיות למדן, האבא היה רב, והוא היה בן-יחיד אצל הרב, והוא ישב תמיד על התורה ועל העבודה. אז יש בזה רמז - שיכולים להיות למדן, ויכולים להיות יחסן, ולעסוק תמיד בתורה ועבודה, ויש לו איזה חסרון - שהחסרון הזה הוא העיקר! כשיש החסרון הזה אז לא מרגישים טעם בתורה ובעבודה - בתורה ובתפילה. והוא לא הרגיש טעם בתורה ובתפילה, הוא לא ידע מהו החסרון! אחר כך רואים מה היה החסרון - האברכים נתנו לו עצה שייסע לאותו צדיק!... *
We spoke about the story of the Rav and the Only Son (Legendary Tales, Story 8). I heard from our men that this story of the Rav and the Only Son is a story which actually took place, not just a story of Ancient Times. The holy Rebbe told over stories from Ancient Times (*See Likutay Moharan 60:6), however this story – which is from Ancient Times – this story actually took place! (*See Siach Sarfay Kodesh, vol.2 article 319, that asserts that Rabbi Nussun met the grieving father). ## Segment 3 And from this story this is much to learn, we see that the only son sat in the attic, and was always engaged in Torah, and prayer, and avoadas (serving) Hashem – always. Nu, he felt that something was missing, which was happening to him, and he didn't know what, he didn't know how to fill it. Two young men (youngerman -a term used for those that study Torah all day) gave him advice that he should travel to such and such a tzadik! ## Segment 4 One sees from this – that it is possible to be a lamdan (-skilled scholar), the father was a Rav, and he was an only son by the Rav, and he sat regularly on (-applying himself to) the Torah and avoada (-devotions). This is something of a hint – that one can be a lamdan (-skilled scholar) and be of eminent lineage, and regularly engage in Torah and avoada (devotions), and feel a deficiency – that deficiency is the essential! When there is this deficiency, one feels no taste in the Torah and in the avoada (devotions) – in Torah and in prayer. ## Segment 5 He didn't feel any taste in the Torah, in prayer, he didn't see the deficiency! Afterwards we see what the deficiency was – the young men gave him advice that he should travel to the tzaddik!…. ## Segment 6 A Factory of Judaism ## Segment 7 And further – I saw many people, they see that I speak always about R' Yisroel'n, I tell over of his deeds, of his prayers, and of his avoada (devotions). They ask me, “Did you learn anything – Talmud? When did you learn? Was R' Yisroel a lamdan (-skilled scholar)?”…. ## Segment 8 (*See Likutay Halachos, Laws of Rosh Chodesh 5:29, brought down in the final part of Outpouring of the Soul, article 12, explaining how Rachel represents the Torah, and this everyone appreciates and finds valuable, whereas Leah represents the prayer, which people fail to realize its prominence, and on the contrary they belittle it. See there at length.) ## Segment 9 Nu, the holy Rebbe said (The Days of Rabbi Nussun, article 38), “By me it is a factory of Judaism!” There has yet to be heard such a thing! ## Segment 10 We see from the beginning, from Rabbi Nussun'en. Rabbi Nussun was a gaon (genius) oalum (-of universal standing). And he was a son-in-law of a gaon oalum. And he merited to draw close to many tzaddikim – true ones! The Berdichiver Rav (-R' Levi Yitzchok) would delight (“mishtashaya”) with him, he called him “my Nussun'ileh!” And so too by many tzaddikim. By the Berdichiver Rav it is written, and he was by other tzaddikim – I think by Rabbi Mordechai Neshchizer, and he was by many other tzaddikim. (*See Ullim Litrufa, letter of Rabbi Nussun from Thursday, Torah Portion of Va-yishlach 5595). ## Segment 11 And afterwards when the holy Rebbe settled in Breslov, and Breslov is not far from Nemerov, and HY brought about circumstances that there lived ('sat') in Nemerov a Breslover chusid – R' Lipa, he was drawn close before Rabbi Nussun'en. In short, (and) Rabbi Nussun heard his Shalom Alaichem (-song for greeting the accompanying angels on the night of Shabbos. See the story in Avunehu Barzel, article 6, at length). His prayer! It doesn't say his 'speaking in learning' (-discussion in Torah study)… He heard a Sholom Alaichem! And his prayer pleased him! ## Segment 12 In short, he traveled from Nemerov to Rebbe'n, and the holy Rebbe told him over three stories (*See Koachvay Ohr, Men of Rabbi Nachman, article 3, and at length in Avunehu Barzel, the Drawing close of Rabbi Nussun, article 6). Nu, and Rabbi Nussun, when he came close to Rebbe'n, immediately he was – just the Rebbe!! ## Segment 13 And he merited that he was - - all the disciples abnegated themselves before Rebbe'n, however, he was entirely something else! ## Segment 14 Nu, and his work was – in the life of Rabbainu and afterwards – his main work was talking with people about avoadas (serving) Hashem! That one must regularly only serve HY in truth! And he drew many souls close to Rebbe'n. When he drew souls close to Hashem Yisburach, there went missing from the settlement – from the settled world! (*based on the Story of the Prayer Leader). And they were such holy tzaddikim, such temimim (-wholehearted, sincere, unfeigned), what is not to be seen in the world! ## Segment 15 Because so it actually is. Because the holy Rebbe said that, “by me it is a factory of Judaism!” And the fundamental which one must know is that one must search out Rebbe'n, every word, every Torah – one must search. ## Segment 16 One mustn't think that he's already a Breslover chusid, “I learn Likutay Moharan” - that he can say, “I already know Likutay Moharan by heart...” It is not contingent on any pilpulim (-elaborate sequences of questions, answers, associations, and other logical devices, developing an idea or concept, often considered specious not dealing with the real simple crux of the issue), it is not contingent on any honor of this world – this is something 'entirely' different! ## Segment 17 R' Yisroel – when he found a poor boy, a plain (-simple, coarse) boy – one can't speak with him at all in learning… and in him he gave his entire – his mind, with his strength, with his avoada (devotions) – everything. ## Segment 18 Nu, we see from here that this is something completely different from the world. The holy Rebbe is entirely something different from the world – the opposite of the world. Either the world – or the Rebbe!… ## Segment 19 I knew (“recognized”) lamdanim (-skilled scholars) in Tiberius, in Tiberius there were big lamdanim, Torah greats, great ones of the generation (“Gedolay Hador”). Nu, so he saw the Likutay Tefilos, he did a favor – he looked in it. However, that he should take it to learn, to learn from it how to be a Jew?! He (himself) certainly not – but even if he sees someone else that says a lot of prayers and Psalms, he considers him to be an idler, for an am hu'uretz (-ignorant person); he sees only such a type of am hu'uretz (ignorant person)!… ## Segment 20 His Psalms - - like the Rav Alpandri (the eldest and most venerable sage in the Middle East before the World War, known as the Chacham Bashi) said, “His Psalms surpass your learning...” # Fires of Israel - Part 24 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/24/ # Fires of Israel - Part 24
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/24 ## Segment 1
'בית יוצר של יהדות'
(*The Maharsha Alpandri o.b.m. was once in Tiberius and he heard how R' Yisroel Ber Odesser said Psalms, and he was very moved, and he asked about him in the yeshiva, and they told him that they don't give him a full stipend because he doesn't keep the schedule of the Talmudic studies, because he is preoccupied with prayers, Psalms, and hisbodidus and so forth. So Rav Alpandri told them, as mentioned above, that his Psalms are greater than your learning.) ## Segment 2
'בית יוצר של יהדות' ובכן, אני רואה שיש אנשים, שרואים איך שאני מדבר תמיד מרבי ישראל, אני מספר מהפעולות שלו, מהתפלות שלו, ומהעבודה שלו. אז שואלים אותי; האם למדתם משהו - גמרא? - אימתי הייתם לומדים? - האם רבי ישראל היה למדן?... נו, רבינו הקדוש אמר; ביי מיר איז א פאבריק פון אידישקייט! ['אצלי בית-יוצר של יהדות'!] עדיין לא נשמע דבר כזה! אנו רואים כבר מההתחלה, מרבי נתן. רבי נתן היה גאון עולם. והוא היה חתן של גאון עולם. וזכה להתקרב לכמה צדיקים - אמיתיים! הרב מברדיטשוב היה משתעשע עמו, הוא קרא אותו "מיין נת'לע"! [- נת'לה שלי!]. וכן אצל כמה צדיקים. אצל הרב מברדיטשוב זה כתוב, וכן היה אצל כמה צדיקים - כמדומה אצל רבי מרדכי מ'נשכיז, וכן היה אצל כמה צדיקים. ואחר כך כשרבינו הקדוש קבע דירתו בברסלב, וברסלב זה לא רחוק מנמירוב, והקב"ה סיבב סיבות שיָשַב בנמירוב חסיד ברסלב - רבי ליפא, הוא נתקרב עוד מלפני רבי נתן. הכלל, ורבי נתן שמע את ה'שלום עליכם' שלו! התפילה שלו! לא כתוב ששמע איך שמדבר דברי תורה... הוא שמע את ה'שלום עליכם, והתפילה שלו נשא חן בעיניו! הכלל, הוא נסע מנמירוב לרבינו, ורבינו הקדוש סיפר לו שלש מעשיות. נו, ורבי נתן כשהתקרב לרבינו, אז תיכף - - רק רבינו!! והוא זכה שהוא היה - - כל התלמידים התבטלו לפני רבינו, אבל הוא היה ענין אחר לגמרי! נו, וכל העסק שלו היה - בחיי רבינו ואחרי כן - היה עיקר העסק שלו לדבר עם אנשים בעבודת השם! שצריכים תמיד רק לעבוד את השי"ת באמת! והוא קירב הרבה נפשות לרבינו. וכשהוא קירב נפשות להשם יתברך אז פתאום נמלטו מן היישוב - מיישוב העולם! והם היה צדיקים כאלה, תמימים כאלה, שלא רואים כזה בעולם! * כי אכן כן הוא, כי רבינו הקדוש אמר; 'ביי מיר איז א פאבריק פון אידישקייט'! ['אצלי בית-יוצר של יהדות'!]. והעיקר שצריכים לדעת הוא - שצריכים לחפש את רבינו, כל דיבור, כל תורה - צריכים לחפש. שלא יחשוב שהוא כבר חסיד ברסלב, אני לומד ליקוטי מוהר"ן - שיכול להגיד; אני יודע ליקוטי מוהר"ן בעל פה... זה לא תלוי בפלפולים, זה לא תלוי בכבוד עולם הזה - זה ענין אחר 'לגמרי'! רבי ישראל - הוא מצא איזה ילד עני - לא יכולים לדבר עמו בדברי תורה... ובו היה נותן כל המוח שלו, כל הכח, כל העבודה שלו, הכל. נו, רואים מזה שכאן הוא ענין אחר לגמרי מכל העולם, רבינו הקדוש הוא ענין אחר לגמרי מכל העולם - ההיפוך מכל העולם. או ה'עולם' - או 'רבינו'!... אני הכרתי למדנים בטבריה, בטבריה היו למדנים גדולים, גדולי תורה, גדולי הדור. נו, אם ראה את הליקוטי תפלות אז הוא עשה טובה והסתכל בו. אבל שיקח אותו ללימוד, ללמוד ממנו איך להיות יהודי?! הוא עצמו בוודאי לא, אלא אפילו אם רואה איש אחר שאומר הרבה תפלות ותהלים, אז מחזיק אותו לבטלן, לעם הארץ - כזה עם הארץ!... התהלים שלו - כמו שהרב אלפאנדרי אמר; התהלים שלו הוא יותר גדול מהלימוד שלכם.... * כן, רואים מזה שאנחנו יכולים לצחק מכל העולם! גם אני בעצמי הייתי בתוך זה - - רוצים להיות בתוך העולם ולהיות ברסלב'ר! - זה לא הולך ככה! או או, זה שני הפכים - ה'עולם' עם 'ברסלב' זה שני הפכים, זהו עולם הזה וזהו עולם הבא!... יש שאומרים שיכולים להיות חסיד ברסלב, ולהיות - - 'מחיזו דהאי עלמא', עם תאות עולם הזה, עם הבלי עולם הזה. כן! גם אנחנו לדאבונינו - אבל רבינו הקודש מושך אותנו מזה! בודאי, הוא לא מניח אותנו לישון, הוא לא מניח אותנו בהרפש, הוא רוחץ אותנו מזה! *
Yeah, we see that we can laugh from the whole world! (*See The Days of Rabbi Nussun, volume 2 article 32). And I myself was in the middle of this - - one desires to be in the world and be a Breslover! - It doesn't go! Either or, it is two opposites – this world with Breslov is two opposites, this is in another world – this is this world and this is that (“yener”) world (beyond). This is this world (“oalum hazeh”) and this is the future world (“oalum habu”)! ## Segment 3 There are those that say that one can be a Breslover chusid, and be - - “maychaizoo dihaye almu (*Based on Likutay Moharan 65:3)” with the desires of this world, with the vanities of this world. ## Segment 4 Yeah! Also by us nebach (pitifully, unfortunately) – but the holy Rebbe schleps us out! Certainly he doesn't let us sleep, he doesn't leave us be in the mud, he washes us from this! ## Segment 5 The Prayer Leader ## Segment 6 Oy oy oy. The holy Rebbe told over to us the Story of the Prayer Leader (“Baal Tefila” - #12 of the Legendary Tales), there was a story, once there was a prayer leader - - and so forth, the entire story. And over there are such dear – such holy words, and such a type of holy wisdom. ## Segment 7 “The country of wealth” - the entire world is “the country of wealth!” Not just some country! - This is “the country of wealth!” By the world the main importance – the main honor – is money! The more money one has – the more honor he is given. ## Segment 8 Nu, and the Prayer Leader – the men that he drew close to Hashem Yisburach – by them a fast or a penance – the biggest penance – was for them a taanoog (exquisite delight) more than all the pleasures of the world! ## Segment 9 And the men of the Prayer Leader sat (-lived) outside of civilization. Because civilization is the opposite from Rebbe'n! When one merits to be drawn close to Rebbe'n, and one merits to eat his “holy food” (*See the story; the food had the potency of giving one the full awareness of the utter stench and degradation of money) – his holy Toaroas (-teachings), this is the opposite from the civilized world! ## Segment 10 In the story it is written – that suddenly people went missing from the country, there whereabouts wasn't known… yeah, they were lost!… When one draws close to Rebbe'n he goes out of the civilized world, he is lost! ## Segment 11 Nu, one must keep the first clause (“si-eef”) of the Shulchan Aruch: “One shall not have shame from the mockers!” (*See also Likutay Halachos, Laws of Meat in Milk 5:27 which cites this clause and builds on it). One should not desist, one should not have shame from the mockers! - - “Holy brazenness” - that one should stand against the world! ## Segment 12 Yeah, one should have faith in Rebbe'n as much as possible, and listen and do as he taught us, not to be moved (-astounded, intimidated) from anyone! There are obstacles? This is for the best! The more difficult it is, the heavier toll it is on one's well-being, and the more one endures – all the better! ## Segment 13 (*See Likutay Moharan 185. And see Likutay Halachos, Laws of Making Vessels Kosher, 4:18, “And this is the fundamental of man's coming into this world, in order that he should have tests and obstacles such as these from drawing close to Hashem Yisburach, and he surmounts with the overwhelming force of his holy desire, and breaks (through) all of them etc., and then all the obstacles will be reversed for him to be great benefits, because through the breaking of the impediments there are made afterwards, vessels to receive the sweet light (in) step by step and in measure. For it is impossible for one to receive except with a vessel, and they are made in this world specifically through breaking impediments, as is understood from his words o.b.m. elsewhere.”) ## Segment 14 The holy Rebbe said (Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 318), “To me it is difficult to draw close to” - “it is difficult to draw close to me!” Because every time that we take the Likutay Moharan, and we want to draw close to the holy Rebbe'n – there arise the greatest obstacles from all sides. They don't let up (-leave him be), either from the yaitzehr hura (-evil inclination), or from the bodily desires, or from the world (-people) – Round and around (-all around) “battles!” ## Segment 15 Nu, but the holy Rebbe is a geebor (-mighty warrior), and he teaches us how to be geeboarim (-mighty warriors), how to hold up in battle. ## Segment 16 [Continuing about the Story of the Rav and the Only Son] ## Segment 17 Oy oy oy oy. And so every story, and every Torah, and every word from holy Rebbe'n. The story of the Rav and the Only Son, how the son begged the father – he wants to travel to the tzaddik. Nu, he was an only son to his father, he didn't want to let him travel alone, so the father deterred him; it is not fitting for you, you are a bigger lamdan (-skilled scholar) than him, of greater lineage than him, it is not befitting for you to travel to this tzaddik! So he didn't travel. ## Segment 18 In short, he saw that he serves HY, he learns and prays constantly, and he feels nothing (-no “taam” - taste). So the young men told him again the aitzu (-advice, remedy): Travel to the tzaddik so-and-so. He went again to (his) father, and pleaded very much with him. In short, the father saw that he is pleading with him very much, so he said to him, “Nu, we will travel, but what then – we will see if it is not orchestrated from Heaven (-go smoothly) we will return! ## Segment 19 Nu, they set out, and they came to a small bridge and a horse fell in the bridge (-off into the water), and the wagon turned over, and they almost drowned. He (the father) said to him, “Nu, you see already that it isn't from Heaven that we should travel to this tzaddik!”… ## Segment 20 So they returned. He applied himself further to the task of constant Torah and prayer. However he felt that he was missing something, and he didn't feel anything (“taam” - taste) in the Torah and prayer! So he once again begged the (-his) father that he desires to travel, he pleaded with him very much. The father set out with him, and (the son) said to him that only if this will be something very dramatic we should return, it is a sign that it (-the trip) is not from Heaven!… # Fires of Israel - Part 25 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/25/ # Fires of Israel - Part 25
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/25 ## Segment 1
הבעל תפילה
One can be a chuchum (-scholar) - - with all the desires of this world, with the entire world - - and be a Breslover!… ## Segment 2
הבעל תפילה אוי אוי אוי. רבינו הקדוש סיפר לנו המעשה מהבעל תפילה; פעם היה מעשה, פעם היה בעל תפילה - - וכן כל המעשה. ושם יש דיבורים יקרים כאלה, כזה מין חכמה. 'המדינה של עשירות' - כל העולם הוא המדינה של עשירות!... לא רק 'איזה' מדינה! 'זהו' המדינה של עשירות! אצל העולם כל עיקר החשיבות - עיקר הכבוד - הוא כסף! ככל שיש לו יותר כסף - נותנים לו כבוד יותר. נו, והבעל תפילה - האנשים שקירב אותם להשי"ת - אצלם היה תענית או סיגוף - הסיגוף הכי גדול - היה להם מזה תענוג יותר גדול מכל התענוגים שבעולם! ואנשי הבעל תפילה היו יושבים 'חוץ ליישוב'. כי היישוב הוא ההיפוך מרבינו! כשרוצים להתקרב לרבינו, אם רוצים לטעום 'מהמאכלים הקדושים' שלו - התורות הקדושות שלו, זהו היפוך מיישוב העולם! בהמעשה כתוב כי פתאום נמלטו אנשים מהמדינה, ולא ידעו איפוא הם... כן, נמלטו!... כשמקורבים לרבינו אז יוצאים מיישוב העולם - הוא נמלט! * נו, צריכים לקיים הסעיף הראשון מהשולחן ערוך; אל יבוש מפני המלעיגים! שלא יתבטל, שלא יבוש מפני המלעיגים! - - 'עזות דקדושה' - שנעמוד מול כל העולם! כן, שיהיה לנו אמונה ברבינו ככל היותר, ולשמוע ולעשות כמו שהוא מלמד אותנו, ולא להתפעל מאף אחד! - יש מניעות?! זה לטובה! ככל שקשה יותר, וככל שסובלים יותר - יותר טוב! רבינו הקדוש אומר; להתקרב אלי הוא דבר קשה! כי בכל פעם שלוקחים את הליקוטי מוהר"ן, ורוצים להתקרב לרבינו הקדוש - נתקוממים מניעות גדולות מכל הצדדים. ולא מניחים להתקרב, בין מהיצר הרע, בין מהתאוות, בין מהעולם. סביב סביב 'מלחמות'! נו, אבל רבינו הקדוש הוא גיבור, ומלמד אותנו איך להיות גיבורים, איך לעמוד בקשרי המלחמה. * [המשך המעשה מרב ובן יחיד] אוי אוי אוי אוי. וכן כל מעשה, וכל תורה, וכל דיבור מרבינו הקדוש. המעשה מהרב ובן-יחיד, איך שהבן-יחיד הפציר באביו שרוצה לנסוע לאותו צדיק. נו, הוא היה בן-יחיד לאביו, ולא רצה להניחו שייסע לבדו, אז האבא ביטל אותו; לא מתאים לך, אתה למדן יותר ממנו, יותר יחסן ממנו, לא מתאים לך שתיסע לאותו צדיק! ולא נסע. הכלל, הוא ראה שהוא עובד את השי"ת, ולומד ומתפלל תמיד, ולא מרגיש טעם. אז נתנו לו האברכים עצה; לך תיסע לאותו צדיק. הלך עוד הפעם לאביו, והפציר בו. הכלל, האבא ראה שהוא מפציר בו מאוד, אז אמר לו; נו, ניסע ביחד, אלא שאם נראה שאינו מתנהג מן השמים אז נחזור! נו - נסעו, ובאמצע הדרך באו לגשר קטן, ונפל סוס אחד, והמרכבה נתהפכה וכמעט נטבעו. אמר לו אביו; נו, ראית שאין זה מן השמים שניסע לאותו צדיק?! וחזרו, וחזר הבן להעסק שלו - תורה ותפילה תמיד. אבל הרגיש שיש לו החסרון, שאינו מרגיש טעם בהתורה ובתפילה! וחזר וביקש מאביו שרוצה לנסוע, והפציר בו מאוד. ונסע אביו עמו. ואמר הבן לאביו כי רק אם יהיה דבר מורגש מאוד אז נחזור, זה יהיה סימן שאינו מן השמים! - - * יכולים להיות חכם - - עם כל תאוות עולם הזה, עם כל העולם - ולהיות ברסלב'ר!... אני הכרתי בטבריה בני תורה גדולים, אני נתגדלתי ביניהם, וזכיתי לראות את ההבדל בינם לבין רבי ישראל. הם היו; אנשי מעלה, חכמים, נבונים, ואנשי מעשה, ויראי השם, ומדקדקים במצוות - והכבוד וה'חיזו דהאי עלמא' היה נמצא לפניהם על כל העולם! והאם היה חסר להם משהו?! אדרבה - לא חסר לו כלום! אבל רבינו הקדוש סיפר מעשה מהרב ובן-יחיד, שהבן-יחיד היה חסר לו! הוא תמיד עָסַק בתורה ותפילה, והיה חסר לו איזה חסרון, הוא לא הרגיש טעם בהתורה ובהתפילה! אז היה שני אברכים - ונתנו לו עצה שייסע לאותו הצדיק! משמע מזה, שכל החסרון מה שלא הרגיש טעם בתורה ובתפילה, היה מפני שהיה צריך ללכת לאותו הצדיק!... יכולים ללמוד את המעשה - אבל צריכים לשום לב, מה שרבינו הקדוש ריחם עלינו וסיפר לנו את המעשה - בשבילנו! כדי שנלמוד רמזים מהמעשה, שיכולים להיות בן-יחיד אצל הרב, ויהיה לו חדר בעליה, ויעסוק תמיד בתורה ותפילה, והבן-יחיד הרגיש חסרון - הוא לא מרגיש טעם בתורה ותפילה! וחיפש עצה איך למלאות את החסרון, ושאל לשני אברכים, והם נתנו לו עצה שייסע לאותו הצדיק! רואים מזה - הוא חיפש, אז סיבב הקב"ה ששני אברכים אמרו לו שייסע לאותו הצדיק. אבל אם עוסקים בתורה ותפילה, ולא מרגישים את החסרון, אדרבה - מרגישים שנעשים גדול וגדול וגדול - - הבן-יחיד תמיד חיפש, והקב"ה סיבב בכל פעם - בפעם ראשון נפל הסוס על הגשר, ובפעם השניה נשברו ידות העגלה, ובפעם הבא אמר הבן-יחיד כי אי אפשר - רק אם יהיה איזה דבר מיוחד. ונסעו, והיו אצל אכסניה באיזה כפר, ושם מצאו איזה 'סוחר'. נו, מה שייך לסוחר לדבר מצדיקים?! הסוחר צריך לדבר ממסחר! נו, הם דיברו אתו, והגיעו לדבר מצדיקים - לא סיפרו לו שהם נוסעים לאותו הצדיק, הם סתם דברו מצדיקים. והתחיל לדבר מאותו הצדיק - הם לא אמרו לו שהם נוסעים אליו, [ואמר להם הסוחר שהוא היה שם, והוא עשה] עבירה! הוא קל! אמר לבנו; נו, הרָאית מה שזה הסוחר מספר לפי תומו?!... נו, הכלל, חזרו לביתם, ונפטר אותו הבן! כי אם אין מתגברים על כל מיני המניעות, אז הוא מת בחייו - הוא מת! יכולים להיות גדול, ולהיות לו שם בעולם, אבל הוא מת! * וכן כל מעשה, וכל שיחה, אם לא מסתכלים עם אמת - מתוך געגועים, כמו הבן-יחיד - הוא התגעגע למלאות את החסרון - הוא לא מרגיש טעם בתורה ובתפילה! נו, אם מחפשים אז מוצאים. יכולים לחפש ולחפש ולחפש, אבל כשמגיע לזה - - באמת, אם מתבוננים בזה יכול להיות כי הסוחר אינו מסיח לפי תומו!... *
I knew (“recognized”) in Tiberius, binay (-members – committed and living a lifestyle of) Torah, I grew up amongst them, and I merited to see the difference between R' Yisroel'n and them. They were; Men of prominence, smart (“chachumim”), and intelligent (“nivoanim”), and men of action (“anshay maaseh”), and Heaven fearing, and particular care (“midakdikim”) in keeping the mitzvoas – and the honor with the “chaizoo (-facade) oalum hazeh (of this world)” was found before them over the whole world! And they were missing something?! On the contrary – they were missing absolutely nothing! However, the holy Rebbe told over a story of the Rav and the Only Son, that the only son was deficient! He was always engaged in Torah and prayer, and there was missing from him a deficiency, he didn't feel anything (“taam” - taste) in the Torah and prayer! There were two young men (youngerman -the inference is that they were also occupied in Torah study) – they gave him an aitzu (-advice, remedy) that he should travel to the tzaddik! ## Segment 3 From this we see, that the entire lacking which he didn't feel anything in the Torah and prayer, was because he needed to go to the tzaddik! ## Segment 4 It is possible to learn up the story – however one must give heart (-pay attention), that the holy Rebbe had mercy on us and so he told over to us the story – for us! So (/that) we learn out from the story hints, that one can be an only son by a rav, and he can have a room in the attic, and he can be regularly engaged in Torah and prayer, and the only son felt a lacking – he didn't feel anything (“taam” - taste) in the Torah and prayer! And he searched for an aitzu (advice, remedy) how he can fill the deficiency, he asked two young men (youngerman -see above), and they gave him an aitzu (advice, remedy) that he should travel to the tzaddik! ## Segment 5 From this we see – he had searched, so HY brought about circumstances that two young men told him that he should travel to the tzaddik. However when one is engaged in Torah and prayer, and doesn't feel the deficiency, on the contrary – one feels just that he is great and great and great - - ## Segment 6 (* See Likutay Halachos, Yoreh Dayah – Laws of Orla 5:7, “And in truth, they are contingent one upon the other, because each person, according to how much he strives to abnegate himself and to feel with simplicity his lowliness, to feel the pain of his sins and defects, and his utter alienation from Hashem Yisburach and the Torah etc., so too he merits to draw himself close the true tzaddik. Because certainly one who feels his lowliness and inferiority, and desires to have mercy on his soul, to be saved from eternal death and suffering, and to merit to eternal life, certainly he will not look (-pay attention) upon any impediment, which are mostly if not all due to honor, that one fears that they will mock him and belittle etc.. And even other types of obstacles, from one's wife, and father-in-law, and one's father etc., all of them are completely nullified by someone who feels a little of his lowliness and inferiority, and he sees and understands in himself the manner of his standing and position in this world, and to where his conduct veered etc.. And certainly he will endeavor with all his strength to draw himself close to someone who can engage in his healing, and through this he will draw close to the truth, which is the true tzaddik. And the more he draws close to the true tzaddik, so too he will feel his lowliness more, because the main abnegation of haughtiness (-ego) is through the tzaddik etc..”). ## Segment 7 The only son would search regularly, and HY would always bring about for him – the first time the horse fell (from) the bridge, and the second time the axles broke on him, and the second time, the only son said, we cannot – only if it is something distinctive. So he (-they) traveled , and he (-they) were in a lodging in some village, and there they found some sort of merchant. Nu, a merchant should speak of tzaddikim?! A merchant should speak of commerce! Nu, they spoke with him, and they came to speak of tzaddikim – they didn't tell over to the merchant that they were traveling to this tzaddik, they just plainly spoke of tzaddikim. And he began speaking of this tzaddik – they didn't say that they were traveling to him [and the merchant said that he was there and he (the tzaddik) had committed] a transgression! He is frivolous (“light” - without fear of Heaven)! He (the Rav) said to his son, “Nu, do you see?! Do you see already?! The merchant did not [intend to speak of this tzaddik, just] speaking innocently!… Nu, in short, they returned, and the son passed away! ## Segment 8 Because if one does not surmount over all the types of obstacles, he is nebach (pitifully, unfortunately) dead in his life – he is one who died! One can be great, and have a name (-reputation, acclaim) in the world, and he is dead! ## Segment 9 And similarly every story, with every seecha (talk, discourse), when one does not look with truth – from yearning, like the only son – he yearned to fill his deficiency – he felt nothing (no “taam” - taste) in Torah and in prayer! ## Segment 10 Nu, when one looks, one finds. One can look and look and look, but when it comes to it - - in truth, when one ponders, it is possible that the merchant was not speaking innocently!…. ## Segment 11 The Truth Is Always Victorious ## Segment 12 And I – such a small nefesh (soul) like me, a child of seventeen years, a plain (/coarse) lad, the plainest of the entire yeshiva… I was an only son [“a one son”] - a “one” of a kind… and this one (only) son, this child, it became of this such, such a type of kidush (-sanctification of) Hashem, supernaturally. ## Segment 13 And their head – the head of the misnagdim (-antagonists), he took me, like a friend, he went with me on walks outside the city, and he injected me with such poison of opposition, that I was made up that I would not be a Breslover! I will learn the books – (but) I will not be any (sort of) Breslover… ## Segment 14 Nu, so I was such a small nefesh (soul), how was it that there was such a change by me – to abandon the world, to nullify such scholars?! It can be seen from this that the truth is always victorious! The truth is such a sharp (/strong) thing, such, the truth is victorious always! ## Segment 15 (*See Likutay Halachos, Orach Chaim, Laws of Blessing on Sitings and Specific Blessings 5:2, “It comes out, someone who looks to the real truth, and goes in the way of the truth, and strives and toils always to reach (/perceive) the point of truth, certainly he isn't afraid of evil eye, because what can a man do to him, being that his intention is for the real truth, which through this he is always victorious.”) ## Segment 16 Afterwards, when I had made up that I will not be a Breslover, but my heart pained me, it was by me “woe onto me from “yoatzree” , woe onto me from “yitzree” (Brachos 61).” He injected me with poison, and I wanted – however I had battles. Even when I had already made up that I will not be a Breslover, but it wasn't willingly. ## Segment 17 I told over to R' Yisroel'n that he had told me such and such, HY had mercy on me and R' Yisroel spoke with me such words – that from all the poison there was absolutely nothing! I went back to being the child that I had been prior, he had extracted from me all the poison. ## Segment 18 And this is all lessons for us, because even today when there aren't such big misnagdim (antagonists) like in the past, nu, but there still remain, there still … ## Segment 19 The world, scholars, the greats – even if they look inside a holy book – but the “chaizoo dihaye alma ” clouds over! ## Segment 20 And I – even though HY had mercy on me so that I came to the holy Rebbe, but what I need to be and what I need to see – it is still not this! We need still to pray more and more and more… # Fires of Israel - Part 26 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/26/ # Fires of Israel - Part 26
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/26 ## Segment 1
האמת מנצח תמיד
Nu, we can make peace – I am a Breslover, but I needn't yet reject the entire world, one needs money… this is the story of the “country of wealth” - - “he speaks against the entire world!” “What are you saying here?!”… (*From the Story of the Prayer Leader). ## Segment 2
האמת מנצח תמיד ואני - נפש קטן כמוני, ילד בן שבע-עשרה, בחור פשוט, הכי פשוט מכל הישיבה... אני הייתי בן-יחיד - יחיד במינו... והבן-יחיד הזה, הילד, נעשה מזה ככה, כזה קידוש השם, למעלה מדרך הטבע. והראש שלהם - ראש המתנגדים, הוא לקח אותי כמו חבר טוב, והלך לטייל עמי מחוץ לעיר, והכניס בי כזה רעל של התנגדות, עד שהחלטתי שאני לא אהיה ברסלב'ר! אני ילמוד את הספרים - אבל ברסלב'ר אני לא אהיה... נו, נפש קטן כמוני, איך זה שנעשה עמי כזה שינוי - לעזוב את העולם, לבטל לומדים כאלו?! נראה מזה כי האמת מנצח תמיד! האמת הוא דבר חזק כזה, האמת מנצח תמיד! אחרי כן, כשהחלטתי שאני לא אהיה ברסלב'ר, אבל הלב שלי כאב, היה לי 'אוי לי מיוצרי אוי לי מיצרי'. הוא הכניס בי רעל, ואני רציתי - אבל היה לי מלחמות. אפילו שהחלטתי שאני לא אהיה ברסלב'ר, אבל זה לא היה ברצון. אז סיפרתי לרבי ישראל שהוא דיבר עמי ככה. והשי"ת ריחם עלי, ורבי ישראל דיבר עמי, הוא דיבר עמי כאלו דיבורים - שנעשו מכל אלו הרעלים 'כלום'! הייתי שוב כמו מקודם, הוא לקח ממני כל הרעלים. * וכל זה הוא לימודים בשבילנו, כי אפילו היום שאין כל-כך מתנגדים כמו שהיה פעם, נו, אבל עדיין נשאר, עדיין יש... העולם, הלומדים, הגדולים - אפילו אם מסתכלים בהספר - אבל ה'חיזו דהאי עלמא' מכסה! ואני - אף-על-פי שהקב"ה ריחם עלי שאתקרב לרבינו הקדוש, אבל מה שאנו צריכים להיות, ומה שאנו צריכים לראות - זה עדיין אינו! צריכים להמשיך להתפלל עוד ועוד ועוד... נו, יכולים לעשות שלום - אני ברסלב'ר, אבל עדיין אין אני צריך להשליך את כל העולם, צריכים כסף... זהו המעשה של ה'מדינה של עשירות' - - 'הוא מדבר נגד כל העולם'! 'מה אתה מדבר פה'?!... * רבי נתן נולד בבית של תורה וגדולה. החותן שלו היה למדן, תלמיד חכם, וירא שמים, רק ליטאי [- מתנגד]. ורבי נתן גם-כן היה ליטאי, הוא היה 'גדול', הוא היה חתנו של גאון וצדיק. נו, ורבי נתן כשראה את רבינו הוא עזב את כל העולם ונשאר אצל רבינו! * נו, והמעשיות, וכן התורות - כל תורה צריך להיות תמיד חדש! מה זה חדש? למצוא אור חדש, לימודים חדשים! עיקר הלימוד שיביא אותנו אל מה שרבינו הקדוש רוצה להביא אותנו - אל התכלית האמת. אצל העולם מסתכלים על איש כזה כמו על משוגע - - עולם הבא? יש זמן לעולם הבא! עכשיו?! הולכים לבית הכנסת, מניחים ציצית ותפילין - - אבל עולם הבא?!... אבל אני הכרתי יהודי שאצלו היה העיקר, כל החיים שלו, תמיד, כל דיבור - הכל היה רק בשביל התכלית... וכל העולם צוחקים מזה. אבל רבינו הקדוש הזהיר לעשות בכל יום שיעור קבוע - דרך לכל אדם מישראל, מקטן ועד גדול - 'התבודדות'! שילך לאיזה מקום שאין שם בני אדם, ושמה ישפוך שיחו לפני השם יתברך, ולבקש על כל מה שצריכים. דבר ראשון צריך לבקש על עיקר התכלית, ואחר כך כסף - - כן. ורבינו הקדוש צוחק מכל העולם - ש'לחם ומלפפון' הוא מאכל טוב!... ויש עוד שיחה, רבינו הקדוש אומר; מה כל הפחד? שאם לא יהיה לו פרנסה, אם לא יהיה לו לחם לאכול אז ימות?! נו, מה כל הענין? הלא ממילא מתים! אם - ככה היו חיים לעולם וככה מתים - - אבל אם ממילא צריכים למות, נו אז מה?!... [חסר קצת] - - 'שחורות כעורב' - להשחיר את הפנים - 'שחורות'! לומדים; 'שחורות כעורב' - וממשיכים הלאה... אבל את ה'שחורות כעורב' צריך להרגיש היטב! צריכים לראות שהפנים ישחרו כמו שצריך - - למאס תאוות עולם הזה! *
Rabbi Nussun was born in a house of Torah and greatness. His father-in-law (-the gaon Rabbi Duvid Tzvi Aurbach o.b.m. Chief Justice of the Court (Av Bais Din) of the Holy Congregation of Sharigrad, Kraminitz, Muhuluv, and their surrounding (territory much larger than the current state of Israel)) was a lamdan (-skilled scholar), a talmid chuchum (-knowledgeable accomplished Torah scholar), and Heaven fearing, just he was a Litvak (- of Lithuania – insinuating that he was an antagonist to chasidus). And Rabbi Nussun was also a Litvak, he was a great (“gudol” - of great standing), and he was a son-in-law by a gaon (-genius), a tzaddik. Nu, this Rabbi Nussun saw the Rebbe'n, so he abandoned the entire world and remained by Rebbe'n! ## Segment 3 Nu, and the stories, and also in the Toaroas – every Torah must be always new! What does new mean? One finds new light, new lessons! The essential learning is to bring us to what the holy Rebbe wants to bring us to – the true tachlis (-purpose, end). ## Segment 4 By the world, they look upon such a person like a meshugana (-crazy) - - the future world? There is time till the Future World! Now?! One goes into the synagogue, one puts on tzitzis and tefilin - - but the Future World?!… But I knew (“recognized”) a Jew that by him the main thing – his entire life – always – (every) word that he said – everything was just for the tachlis (-ultimate purpose, end)…. ## Segment 5 And the entire world laughs at this. However, the holy Rebbe warned that one must make a designated time every day – a way for every Jew – from small to big – hisbodidus! One must go away to a place where there are no people there, and there one speaks out his heart before Hashem Yisburach'n, and beseech everything he needs. First one must beseech for the fundamental tachlis (-purpose, end), and afterwards comes money - - yeah. ## Segment 6 And the holy Rebbe laughs at the entire world – that bread with cucumbers is good food!… (*Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 528). ## Segment 7 And furthermore there is a seecha (-a talk, discourse), the holy Rebbe said (Sichos -Words of Rabbi Nachman, article 250), “What is the whole fear? That he won't have any parnasa (-livelihood) – that he won't have any bread to eat, and he will die? Nu, what is the big deal? Anyways one dies!” If – this way one lives forever, and this way one dies - - but either way one must die! Nu, so what will it be then?! ## Segment 8 [missing a little] - - “Black as a raven” - his face is black (*)! “Black as a raven” - and we go on further… but the “black as a raven” one must feel well! One must properly see to it that his face should be black - - despise the desires of this world! ## Segment 9 (*See Likutay Moharan 15:5, “And our sages said, 'someone who blackens his face like a raven, and someone who makes himself cruel to his children like a raven', and this is the aspect of 'black as a raven' etc., and through this one merits to the aspect of the hidden Torah, for the secrets of the Torah one merits to them through mesiras nefesh, that he blackens his face like a raven etc..”) ## Segment 10 The Terrible Suffering of His Youth ## Segment 11 Such poverty that I had, isn't in the world! That there is not one piece of bread?! And I saw this with my own eyes! I saw the pain of the children that they had from hunger – I am embarrassed until today even to speak of it. I live in a desert?! I live amongst people! Jews, merciful people! However, with me HY dealt that all the gates were closed, I was like in a sea, or in a desert, where there is not any - - ## Segment 12 I am by nature extremely shy, however, when I see such a type of hunger – I wanted to take action, so that I can receive a piece of bread. ## Segment 13 There was in Maya She-urim (-an ultra orthodox neighborhood in Jerusalem) a Jew, he was a talmid chuchum (-Torah scholar), a learner, a Litvak (- of Lithuania - not chasidic), he would always beg alms, and he would give to every poor person – when one came to him he would give him something. In short, it was on a Friday, it was already after midday, and there wasn't anything at all in the house! Absolutely nothing! No fish, and no challa (-bread) – absolutely nothing! In short, I was worried that Heaven forbid it would remain like this for Shabbos. In short, I strengthened myself, I went down to the shteiblach (-group of different prayer rooms), I lived in Maya She'urim, I entered the shteiblach of Maya She'urim. He would pray Mincha Gedola (-the earliest time one can pray the afternoon services – a half hour after midday), he was always to be found in the shteiblach of Maya She'urim. And he was sitting with another Jew, a great (“gadol”) of Jerusalem, and they would both be speaking in learning. In short, he was sitting with him and speaking with him. In short, I went to him, I told over to him - - HY had mercy on me, and he felt a bit that this is a correct (-true and worthy) matter - - In Jerusalem it was possible for a poor person who has “kul toov” (“everything good”) and when he wants that they should give him money, he says that he doesn't have (the necessities) for Shabbos… and the opposite, there comes someone who says on Friday after midday that he still has absolutely nothing, then he is (-considered to be) such a type of beggar…. - HY had mercy on me, and he recognized something in my speech – in my face – that this is a correct (-true and worthy) matter. Nu, so he went with me, near my house (there), there is a makoalet (-small grocery store), a store, and he spoke with a loud bellowing voice… and he said to the seller, the owner of the store, “Give him a rotel [-a coin which would buy approximately three kilograms of] flour! And afterwards he went with me to the fish, the store of the fish – my house was on top of the store. In short, he went to the owner and bellowed at him, “Give him a fish'el!” And I heard, and it was darkness on my eyes, I was ashamed – Friday after midday – and he says, “give his a fish'el,” “give him flour.”…. ## Segment 14 And this is now all for the good! At the time it happened I didn't want it, “not them and not their reward (Brachos 5b – regarding accepting suffering)!” Such a type of situation (-plight). ## Segment 15 And furthermore – there was one person, he had a store in Maya She'urim. In short, he was a merchant, he was a mikurev (-someone drawn close, a chusid), of the Polish mikuravim (-plural). He would go in the synagogues in the morning and would make money (-collect charity), and he never once gave me. And even though I told him once, he made himself as if he didn't know, and nothing at all came of this. ## Segment 16 In short, it was in middle of the week, on a night that [the children] cried – a piece of bread. In short, I went down to the shtieblach (-group of different prayer rooms), outside of the shteiblach he was standing, so I went over to him, and said to him, “Do a mitzva – give me epess (-something - anything at all) a few pennies! I need epess for bread!” - - - ## Segment 17 Nu, when one doesn't have the merit, Heaven forbid - - but by me it was like that, all the gates closed! HY wanted it that way, so that I should experience (“feel”) such a taste. It could be that I was exonerated from death, harsh decrees (*that HY commuted this suffering from a more severe fate. See Character – The Aleph Beth Book of the Traits, entry of Money, item #17 that one who's children are starving is spared from death) – it was for the best. However at the time it happened, it was by me “katztee bicha'yee (Genesis 27:46 and elsewhere).”…. ## Segment 18 [Continuing the story of erev Shabbos] ## Segment 19 In short, by me every second was like a year, I wanted it to be as fast as possible - - on the way he went into a textile merchant and spoke with him, I thought that he would come out right away, but he was in no hurry to leave, and I stood and waited, and he stayed with him – I know how long (-for some time) – and spoke. And afterwards he went with me, he went into the store, and he said to his wife – when he was on the street then she was in the store, a store after all needs a person (-attendant), so she was in the store. He said, “Give Yisroel Ber'n a penny, he needs it urgently!”…. ## Segment 20 He couldn't go over to the register where the pennies were kept and taken a penny? He said out loud with amplitude, “Give Yisroel Ber'n!”… # Fires of Israel - Part 27 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/27/ # Fires of Israel - Part 27
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/27 ## Segment 1
הסבל הנורא בימי נעוריו
That is what HY dealt me, and this was for great benefit in this (world) and in the next (world)! ## Segment 2
הסבל הנורא בימי נעוריו - - כזה עניות שהיה לי, אין בעולם! שלא יהיה אף חתיכת לחם?! זה ראיתי בעיניים! ראיתי את הצער של הילדים שהיה להם מחמת הרעב - עד היום אני מתבייש לדבר מזה. אני גר במדבר?! אני גר בין אנשים! יהודים, רחמנים! אבל עמי התנהג הקב"ה שננעלו כל השערים, הייתי כמו בים, כמו במדבר, שאין שם שום - - אני בטבע ביישן גדול, אבל כשאני רואה כזה רעב - רציתי לעשות איזה פעולה, שיהיה לי חתיכת לחם. היה במאה שערים יהודי אחד תלמיד חכם, למדן, ליטאי, והוא תמיד קיבץ נדבות, והיה נותן לכל עני - אם היו מגיעים אליו היה נותן משהו. הכלל, היה באיזה יום ששי, אחר חצות היום, ולא היה בבית כלום! כלום! לא דגים, ולא חלות - כלום! הכלל, הייתי מודאג, חלילה וחס לישאר כך בשבת. הכלל, נתגברתי וירדתי ל'שטיבלאך', הייתי דר במאה שערים, נכנסתי אל ה'שטיבלאך' של מאה שערים. הוא היה מתפלל מנחה גדולה, והוא היה נמצא תמיד בשטיבלאך של מאה שערים. והוא ישב עם עוד איזה יהודי, מהגדולים בירושלים, והיו תמיד מדברים בדברי תורה. הכלל, הוא ישב עמו ודיבר עמו. הכלל, ניגשתי אליו וסיפרתי לו - - והקב"ה ריחם עלי, והוא הרגיש כי זה סיפור נכון - - בירושלים היה יכול להיות עני שיש לו כל טוב, וכשרוצה שיתנו לו כסף אז הוא אומר שאין לו על שבת... אדרבה, אם מגיע אחד ואומר ביום ששי אחר צהרים שאין לו כלום, אז הוא קבצן מקצועי כזה... - אבל הקב"ה ריחם עלי, והוא הרגיש משהו בהדיבור שלי - בהפנים שלי - כי זה דבר נכון. נו, הוא הלך אתי, סמוך אל הבית שלי היה מכולת, והוא דיבר בקול רעש גדול... ואמר אל הסוחר, הבעל-הבית של החנות; 'תן לו רוטל [- לערך שלש ק"ג] קמח'! ואחר כך הוא הלך אתי לחנות של הדגים - הבית שלי היה על-גבי החנות שלו. הכלל, הוא ניגש אל הבעל-הבית וצועק אליו; 'תן לו דג'! ואני שמעתי, ונעשה לי חושך בעיניים, נתביישתי - יום ששי אחר הצהרים - והוא אומר 'תן לו דג', 'תן לו קמח'... ועכשיו כל זה לטובה! בשעת מעשה לא רציתי את זה, 'לא הן ולא שכרן'!... מצב כזה... * היה אחד שהיה לו חנות במאה שערים. הכלל, הוא היה סוחר, מקורב, מהמקורבים של פולניה. והוא היה מקבץ נדבות בשחרית בבתי כנסיות, אבל לי לעולם לא נתן. ואפילו כשאמרתי לו פעם, עשה עצמו כלא ידע, ולא נעשה מזה שום דבר. הכלל, היה באמצע השבוע, באיזה לילה שהילדים בכו לחתיכת לחם. הכלל, ירדתי להשטיבלאך, והוא עמד שם מחוץ להשטיבלאך, ניגשתי אליו, ואמרתי לו; 'עשה מצוה - תן לי כמה פרוטות'! 'אני צריך משהו בשביל לחם'! - - - נו, אם אין לו הזכיה, חלילה וחס - - אבל אצלי היה ככה, 'ננעלו כל השערים'! כך רצה הקב"ה, שארגיש טעם כזה. יכול להיות שעי"ז נפטרתי ממיתה או שאר גזירות קשות - היה לטובה. אבל בשעת מעשה היה אצלי 'קצתי בחיי'... * [ממשיך הסיפור מערב שבת הנ"ל] הכלל, אצלי היה כל רגע כמו שנה, רציתי ככל היותר מהר - - על הדרך הוא נכנס לסוחר בדים ומדבר עמו, חשבתי שהנה הוא יוצא תיכף, אבל הוא לא מיהר לצאת, ואני עומד ומחכה, והוא עמד שם זמן מה ודיבר עמו. אחר כך הוא נכנס עמי, נכנס אל החנות, ואומר להאשה שלו - כשהוא היה צריך לצאת אז היא עמדה בחנות. והוא אמר לה; 'תן לישראל בער פרוטה (גרוש, הוא צריך דחוף'!... הוא לא יכול לגשת אל הארגז איפוא שמונחים הפרוטות ולקחת פרוטה? הוא אומר בקול רם; תן לישראל בער!... כך סיבב עמי הקב"ה, וזה היה לטובה גדולה בזה ובבא! ואני ראיתי אחרים שהיו בקיאים בירושלים, אצל הגבירים, הנגידים. והם הולכים לקבץ כסף, והם חיים בהרחבה, כן. מחתנים בניהם ויש כסף. ואצלי היה - הכל סגור! אני הייתי אחד שלא הצלחתי בזה... אוי אוי אוי. וזה כבר היה בזמנינו, בזמן האחרון, בשנים אחרונות... * [מספר על איזה תקופה שעבד בשביל פרנסה] - - היה לי מאפיה בטבריה, חשבתי שנכנסתי בגלות מצרים! ישראל נגאלו משם, אבל אני נכנסתי בלי דרך לצאת... עמדתי אצל התנור, אצל עריכת הלחם - - לא יכולתי לצאת מזה!... כל העיר - באו אנשים מירושלים, ידעו ממני, ידעו שהוא ברסלב'ר. נו, מאפיה... כל העיר דואגים מאין לוקחים כסף - 'ישראל בער נעשה אופה', 'מאפיית אודסר', יש לו את כל הכסף... הם כולם קבצנים, ומונחים תמיד במחשבות 'מאין לוקחים כסף', וישראל בער - כל הכסף הולך לישראל בער, ואנחנו כולנו בני ישיבה, קבצנים... ואני עמדתי אצל התנור, אצל הלחם - - ותבע מעצמו; לאן הגעתי?! היה לי כזה רבי ישראל, עסקתי בעבודת השם, והיו תמיד צוחקים ממני, ופתאום נכנסתי בכזה 'גלות מצרים', בכזה גלות, 'מאפיה', לא היה לי לא יום ולא לילה, נתרחקתי מתורה ותפלה. איך אני יכול לצאת מזה?! [חסר הסיום] - - *
I saw others who were experts in Jerusalem, by the rich, the wealthy, and they went collecting money, and they lived a life of expansiveness, yeah. One makes a wedding for (one's) child and has money. And by me it was – everything locked! I was one person who was not successful in this… ## Segment 3 Oy oy oy. This was already in our time, in recent times, in the last few years… ## Segment 4 [Recounting of a time when he worked] ## Segment 5 - - I had a bakery in Tiberius, I thought that I was in (the servitude of) Egypt! The Jews were redeemed from there, but I entered Egypt with no way out… I stood by the oven, by the bread making - - I was not able to get out of there!…. ## Segment 6 The entire town - - there would come people of Jerusalem, they knew of me, they knew that he is a Breslover. Nu, a bakery… the entire town worried where to get money - “Yisroel Ber is a baker!” “Odesser's Bakery,” (he has) the entire world's money… they are (/were) beggars, they are sunken in “how to get money,” and Yisroel Ber – “the money goes to Yisroel Ber's, and (-whereas) we are Yeshiva men (-poor students),” beggars… ## Segment 7 I stood by the oven, by the bread - - and I demanded from myself, “What have I come to?!”” I had such a R' Yisroel'n, and I was engaged in avoadas (-service of) Hashem, and they were always laughing at me, and suddenly I enter into such an exile of Egypt, in such a type of exile, “bakery,” I didn't have any day or any night, I was alienated from Torah and prayer. How can I get out of this?! [-the end is missing. T.n. someone told me once, that Saba had helped someone destitute start up the bakery, procuring the necessary loans and everything, and then the person just left, leaving the whole thing on Saba...] - - ## Segment 8 Mesiras Nefesh (-self sacrifice) For the Printing ## Segment 9 There was a Jew who sold beverages. He sold wine, whiskey, all types of beverages. His name was Rabbi Yom Tov Zlotnik. He was famous, a litvak (-of the school of Lithuania which promoted talmud study over chasidus). Except he drew close with such a burning heart – that he couldn't be held to the store, with the (-his) family, with the (-his) children, just the Rebbe, just the Rebbe! And he would print, in those times there still was not any “Keren Hadfasa” , and there still was no one to print for, however he yearned to print, to print, and to print. In short, he took to printing Restoration of the Soul, Outpouring of the Soul. And one man alone can not give all he owns for the printing, however, I knew that he had in him such a burning heart – such – for Rebbe'n. He had a store, and he had somewhere a room, a small room, that he used to learn in there the books of Rebbe'ns, I used to go into the room. ## Segment 10 And I had a large home (-family), and by me, at home, there was not a piece of bread, the children went about like that. And I went to R' Yom Tov Zlotnick, nu, if I tell him, then it implies that I came to R' Yom Tov so that he give me money – one needs bread. So I didn't speak of it…. ## Segment 11 He was astute, and he understood that my entire goal with this was only to merit to draw the world close to Rebbe'n, it is necessary to print the Rebbe'ns books. I wanted to strengthen this Jew so that he holds strong in this. In short, it was Friday after midday, I girded myself with brazenness, with determination. The way it is, I am bashful to beg alms by myself... In short, I went inside the store, the guy was confounded, he sees such a type of expression, with such fervor, with such determination, he recognized. In short, they gave me. In short, I went from one store to another, I saw that HY was showing me success and they were giving me. And in that year (-in Yiddish this can refer to the present time) in that time – I made seventy-five pennies! Nu, I went – not for bread – not for me! I went so that there should be encouragement for this young man. Yeah, I went with seventy five pennies and gave it to him in the hand! Absolutely nothing, not one penny! Friday before nightfall, I gave him directly so that he would have for the printing… (Someone asks: “It was a lot of money?”) Ah! Today it has absolutely no estimation (- or the opposite – value) – there is absolutely no comprehension of what money was then! I wondered at myself, but I went with such fervor, like the Burgher (*Story #10 of a Burgher and a Pauper, see there)…. ## Segment 12 Nu, one can think – one can suppose that I am saying idle chatter, bygone stories; bread, money. No! These are all precious ways, this is not in the world, this is just through the power of the holy Rebbe'n that can do such things – that there can be a poor person who makes (-collects) seventy five pennies and goes directly giving it over so that he will have encouragement to print…. ## Segment 13 And this is not naturally possible, this is supernatural, above space, such a type of thing. And this is only with the power of the holy Rebbe'n can one do such a thing, can such a R' Yisroel be made, and can make such a poor man – he was crazy and went from one store to another, and they were confounded by him, and they gave him nice donations - - and he was successful, he made seventy five pennies in such a short time!…. ## Segment 14 The Main Thing is to Draw To the Tachlis ## Segment 15 - - And similarly when one does not give heart (-pay attention), one doesn't give heart to the holy Rebbe'ns words, one doesn't give heart to what we came to the world for, for what we live in the world. And one must draw himself very much – like the holy Rebbe taught us, that the main thing is just for the tachlis (-ultimate purpose, end) – is just Torah and prayer… (*Words of Rabbi Nachman, article 51; Story #12 of a Prayer Leader, see there his creed and exhortations). ## Segment 16 And by the world a bonafide craziness (*Story of the Prayer Leader) – he doesn't search at all?! He searches just for the Future World, just learning, just praying, and this world he lets go completely!… This I saw in actuality only by R' Yisroel'n! ## Segment 17 The way of the world is – even he that understands that the main thing is not money, but even still, one needs money… yeah. And similarly honor, and everything, and one makes peace – one makes peace with all the bodily desires. Just the holy Rebbe! [-who teaches us the way of the true tachlis]! ## Segment 18 (*Likutay Halachos, Orach Chaim, Laws of Passover 7:9-10, “And everyone knows that there is no tachlis in the world, except to adhere to avoadas (the service of) Hashem all the days of one's life, but few are those who know true aitzoas (advice, remedies) how to veer away and retract from the darkness, and they don't know recourse for their souls how to behave in such a way as to merit to be a truly kosher person etc., and in truth it is impossible to receive any aitza (advice, remedy) except from the true tzaddikim of the generation etc..). ## Segment 19 [More regarding Likutay Tefilos] ## Segment 20 There is such a Likutay Tefilos - - in Tiberius, all the young men (youngerman -connotation of those who study all day in Kollel), all the misnagdim (-antagonists), they didn't want even to touch – a Likutay Tefilos?! Even til today! Until this very day! Likutay Tefilos?! What is this – they didn't institute for us any prayers?! In the morning, Mincha (-afternoon service), Maariv (-night service)?! Why (-what is there to) Likutay Tefilos?! Who else can say such Likutay Tefilos?!… Take a look epes (-something – we have here) a mishuganer (-crazy person), he says regularly Tefilos (-prayers)!… Or – hisbodidus! He goes in a room, or in a field, and he goes and has hisbodidus! And goes beseeching HY for parnasa (-livelihood)! And he goes beseeching HY! He does hisbodidus?! - By the world this is a bonafide craziness!… (*Likutay Halachos, Orach Chaim, Laws of Rosh Chodesh 5:15, brought down in Outpouring of the Soul, final section, article 6). # Fires of Israel - Part 28 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/28/ # Fires of Israel - Part 28
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/28 ## Segment 1
מסירת נפש למען הדפסה
[Continuing regarding the Prayer Leader] ## Segment 2
מסירת נפש למען הדפסה היה יהודי אחד שהיה מוכר משקאות. היה מוכר יין, יין-שרף, כל מיני משקאות. קראו לו 'רבי יום טוב זלוטניק'. הוא היה מפורסם, ליטאי. אלא שהוא נתקרב עם לב בוער כזה - שלא איכפת לו החנות והמשפחה והילדים. רק רבינו, רק רבינו! והוא היה מדפיס - אז לא היה קרן הדפסה, לא היה בשביל מי להדפיס, אבל הוא בער להדפיס ולהדפיס ולהדפיס. הכלל, הוא התחיל להדפיס ה'משיבת נפש', 'השתפכות הנפש'. והלא אי אפשר לאיש אחד להוציא כל נכסיו כדי להדפיס, אבל אני ידעתי שיש לו לב בוער כזה לרבינו. והיה לו חנות, והיה לו חדר קטן ששם היה נכנס ללמוד ספרי רבינו, ואני הייתי רגיל ליכנס באותו החדר. ואני היה לי משפחה גדולה, ובביתי אין שום חתיכת לחם, הילדים מסתובבים ככה. ואני הלכתי לר' יו"ט זלוטניק, נו, אם אני יגיד לו, משמע שאני בא לר' יו"ט כדי שיתן כסף - שצריכים לחם. אז לא דיברתי כלום מזה... והוא היה חכם, והבין שכל המטרה שלי בזה הוא רק כדי שנזכה לקרב את כל העולם לרבינו, שידפיסו את ספרי רבינו. ואני רציתי לחזק את היהודי הזה, כדי שיהיה חזק בזה. הכלל, היה באיזה יום ששי אחר צהרים, וחגרתי עצמי בעזות, עם גבורה. אני ביישן בטבע, לבקש בעצמו נדבות... הכלל, נכנסתי לאיזה חנות, והוא נעשה מבוהל, הוא ראה פנים כזה, עם התלהבות כזה, עם גבורה כזה, הוא הכיר. הכלל, נתנו לי. בקיצור, הלכתי מחנות לחנות, ראיתי שהקב"ה מצליח דרכי ונותנים לי. ובאותם הימים - קיבצתי שבעים וחמש פרוטות! נו, אני הלכתי, לא בשביל לחם - לא בשבילי! הלכתי כדי שיהיה איזה התחזקות לאותו אברך. כן, הלכתי עם שבעים וחמש פרוטות, ונתתי לו! כלום, שום פרוטה! יום ששי בערב, נתתי לו תיכף כדי שיהיה להדפסה... (השואל; זה היה הרבה כסף? אה! היום אי אפשר לשער את זה - אין שום השגה מה שאז היה כסף! גם אני התפלאתי, אבל הלכתי עם כזה התלהבות, כמו ה'בערגער'... * נו, יכולים לחשוב שאני מספר דברים בטלים, מעשיות שהיו פעם; לחם, כסף. לא! זה הכל דרכים יקרים, אין כזה בעולם, זה רק בכוחו של רבינו הקדוש שיכול לעשות כך - שיהיה איזה עני ויקבץ שבעים וחמש פרוטות, והולך תיכף למסור לו בשביל שיהיה לו התחזקות להדפיס... וזה לא בדרך הטבע, זה למעלה מדרך הטבע, למעלה מן המקום, דבר כזה. וזה רק בכוחו של רבינו הקדוש שיכול לעשות דבר כזה, שיכול לעשות ר' ישראל כזה, שיכול לעשות כזה עני - הוא נעשה משוגע והולך מחנות לחנות, ונבהלים ממנו, ונותנים לו נדבות יפות - - והצלחתי, עשיתי שבעים וחמש פרוטות בזמן קצר כזה!... * * *
The holy Rebbe (-in the capacity of the Prayer Leader of Story #12) goes about in the world, and also by us – as long as we are not privy to the power of the holy Rebbe'n – that this world is absolutely nothing, the main thing is only the tachlis, the main thing is just Torah and prayer – one can waste the (-his) years, make peace, and be a Breslover… However [one must be] such a Breslover – that the holy Rebbe tells over in the story of the Prayer Leader – that he spoke with the poor men, he spoke of the tachlis. When someone wanted to draw himself close (-Saba first uses the Yiddish word for bonding) to him, to bind (-then Saba uses the Hebrew word of divaikus) himself to him – he would immediately (him) – that is what is written – immediately he would take him to his place that he had outside of civilization! This infers that civilization with Rebbe'n – do not agree! They are not congruous!…. ## Segment 3 As long as we (we) don't know the pure truth, and one is a smart guy (-relies on his smarts), and one desires to be – one desires to have face (-presence, status, interaction) in this world, one desires to have money, one desires to have “yaishoos” (-substance, entity) – a “yaish” (-entity) in this world – as long as one does not run to the holy Rebbe'n, one does not give himself over to the holy Rebbe'n, as he taught us! - - He taught us the opposite from this world! Like the holy Rebbe speaks of this (Story of the Prayer Leader), that suddenly men went missing from the country, and it wasn't known where they were, by this one a son was missing, by this one a son-in-law was missing… and the Country of Wealth wondered – that there is found a man who speaks such things?! Who speaks such things against their faith, that money is absolutely nothing, just Torah and prayer! So they said that this must be the Prayer Leader!… ## Segment 4 And similarly the men of the King, the ten men of the King who went lost by (-at the time of) the storm wind, and they began seek and find each other, they saw, they searched each other out – here they found the Geebor (-mighty warrior), here they found this, here the Adviser, each time the group became bigger, they found each other. They saw that HY had mercy, that they found each other, once again they found each other. They were – this one here, this one there, and they didn't know one from the second, and they found each other! Another one, another one, another one, they found each other! So they said, that this is in the merit of the kosher Prayer Leader! Everyone, everyone said – the Prayer Leader! And he spoke with the Country of Wealth! Not the Geebor (-mighty warrior), and not anyone, just the Prayer Leader! ## Segment 5 [Rabbi Nachman's Stories] ## Segment 6 And similarly, that which we see in the first story, what the holy Rebbe said, “On the way I told over a story, which whoever heard it had a thought of repentance!” This is the introduction, this is the first story, the beginning of all the stories, the introduction! This the holy Rebbe gives us to hear – whoever has ears, that every story – not just that story – in every story there are complete structures, there are many concepts, it goes out from this and goes into this, this is all – whoever hears this, has a thought of repentance! (*See more about this in the introduction to the Stories). ## Segment 7 This the holy Rebbe gives us to hear, that it isn't just to be read – one must inculcate it in the mind! One must look well at what is going on here! What is being said here! And similarly in every Torah (-holy teaching), and similarly in every prayer! ## Segment 8 From where did there become a R' Yisroel (Karduner)?! Not from the Torah and the prayers?! And this is (true) till today! It is not the way to say, “Once there was a R' Yisroel,” “Once the world was frum (-pious, devout, Heaven fearing),” “Today it is like this!” - - No!! It was once – and it “is”!! There was a R' Yisroel – and there is!! There was a Rebbe, there was a Prayer Leader - - by the Legendary Tales it is written, “Once there was a Prayer Leader,” however, the Prayer Leader was – and he is!!! And he deals with us! And he teaches us! And he takes care (/worries, concerned) of us! ## Segment 9 (*Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 225, “And in the night before his passing away, he said, “What do you have to worry, being that I go before you, and what, if the souls that didn't know me at all, they await my rectifications, all the more so you etc.. And so too even those that didn't merit to know Rabbainu o.b.m. in his life, when they come to his holy tomb, and support themselves upon him (/it), and they learn his holy books, and they accustom themselves to go in his holy ways which are enumerated in his holy books, certainly they have what to rely upon, fortunate are they, fortunate is their lot, and they will not err all who take refuge in him, because he already revealed his volition in many expressions, explicitly and in hints, that everything he does with us isn't only for us, but for those that are here and those that are not here etc..) ## Segment 10 By the world this is mamash (-really) a Purim play – the Likutay Moharan, with Likutay Tefilos – if they see someone saying a lot of Likutay Tefilos and crying before Hashem Yisburach; - Nu nu, this is a coarse young… this is an ignoramus… he says so much Likutay Tefilos… ## Segment 11 Nu, I have actually seen precious souls, however, the way R' Yisroel said Likutay Tefilos – and the Shabbos that I saw by him, and the Succos, with the Shavuos, and the melodies, with the joy - - it was something unique in the world! He was “The work of My hands for glorification (Isaiah 60:21 – see earlier where Saba said that R' Shlomo Wexler said of R' Yisroel the verse 49:3)!” HY's handiwork! The work of Hashem! The finger of G-d (Exodus 8:15, and see Psalms 8:4 and the Malbim there, that “finger” denotes direct attribution to HY whereas hand can refer to what was brought about by His Will even indirectly)!!! ## Segment 12 I Won and Will Win ## Segment 13 We see how the truth is victorious! How much the world is far from Rebbe'n, from hisbodidus, Likutay Tefilos - - so we would need to be abnegated before the world! And if all the greats (“gedolim”), all the greats of the generation (“gedolay hador”) are distant from this, they laugh at this – we would need to be abnegated! - The more time passes by, we would need to desist! And in the end we see that the philosophers, the great men of the world, the men of science - - they needed to nullify the Rebbe completely! Because he was so much against learning wisdoms and languages, even of the greats of Israel that speak of chakeeroas (-philosophical questions and scientific research)! (*Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 407). - They needed to decide amongst themselves that he has absolutely no part in any wisdoms and any intelligence, and even not to speak of him whatsoever! And in the end they were abnegated – after such words, after such a type of opposition that the holy Rebbe opposed them – they are abnegated! ## Segment 14 (Speaking about a famous Israeli Politician whom Saba drew close to Rabbainu) ## Segment 15 He once told me, that once he entered amongst big professors, and they sat together and they spoke, they spoke about the holy Rebbe'n, and he came in and he heard how they say, “The Rebbe says like this.” He asked, “Who is the Rebbe?” One of them answered him – he was a big professor, a big philosopher, in short, he (the professor) said to him, “Do not mix in between us, you are an am hu'uretz (ignoramus), you know absolutely nothing! If you don't know that stam (-plain) “Rebbe” is the Rebbe Rabbi Nachman – you are an am hu'uretz (-ignoramus)!… ## Segment 16 And similarly – this is by them! And even by us, by the frum (-Heaven fearing, pious), the yeshivas – who speaks of the Litvisheh (-of the school of Lithuania, where the study of Talmud was favored over Chasidus) Yeshivas – there are great men, greats (-leaders) of the generation (“gedoalay hador”), who made books of mussar (-ethics). Nu, today they wonder, what is this?! Why epes (-all of the sudden) such a type of commotion?!… What is this?! Likutay Tefilos?! Hisbodidus?! ## Segment 17 The holy Rebbe said however, “I finished and I will finish (*Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 229)!” - So they are nullified! They are nullified! They see epes (-somehow/something of) the finger of Eloakim ! ## Segment 18 - Where does one get epes (-somehow, something) the money to print?! Where does one get (-the merit?) to sell the books?!… ## Segment 19 - And I merited to see with my own eyes the power of truth! How R' Yisroel was victorious over the whole world! He had such a holy mind, that by him in (his) heart and in his mind it was by him something to laugh at – it had absolutely no value by him, no importance, the entire world! (*See The Days of Rabbi Nussun, volume 2, article 32, “Did not Rabbainu say that you laugh from the whole world etc..”). He didn't announce this – he didn't say that he is such and such! But by him, he knew what goes on epes (-something/somehow) in the world! ## Segment 20 And he saw – he felt this, that this will conquer the world! Even though we are now found in exile, to be mocked and scorned, however this is such a type of power that will win over the entire world! From R' Yisroel I received this – not that he told it to me, just that HY helped me to understand it, to recognize, one hundred percent, without any doubts! # Fires of Israel - Part 29 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/29/ # Fires of Israel - Part 29
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/29 ## Segment 1
העיקר למשוך עצמו אל התכלית
The more one believes in the holy Rebbe'n, and listens to him, and doesn't look at the world - - ## Segment 2
העיקר למשוך עצמו אל התכלית - - וכן הוא אם לא משימים לב, לא משימים לב לדבריו של רבינו הקדוש, לא משימים לב על מה שבאנו לזה העולם, על מה שאנו חיים בעולם. וצריכים למשוך עצמו מאוד - כמו שרבינו הקדוש מלמד אותנו; שהעיקר הוא רק בשביל התכלית - רק תורה ותפילה... ואצל העולם זה שגעון לגמרי - הוא לא מחפש כלום?! הוא מחפש רק עולם הבא, רק ללמוד, רק להתפלל, ואת העולם הוא עוזב לגמרי!... זה אמנם ראיתי רק אצל ר' ישראל! דרך העולם הוא - אפילו מי שמבין שכסף אינו העיקר, אבל עם-כל-זה; צריכים כסף... כן. וכן כבוד, והכל, ועושים שלום עם כל התאוות. רק רבינו הקדוש! [שמלמד אותנו את התכלית האמתי]! * [עוד בענין ליקוטי תפלות] כשיש כבר ליקוטי תפלות כזה - - בטבריה, כל האברכים, המתנגדים, הם לא רצו אפילו לנגוע - - ליקוטי תפילות?! עד היום! עד היום הזה! ליקוטי תפילות?! מה זה - האם לא תקנו לנו תפילות?! בבוקר, מנחה, מעריב?! מה פתאום ליקוטי תפילות?! מי עוד יכול להגיד כזה ליקוטי תפילות?!... תראו איזה משוגע, הוא אומר תמיד תפילות!... או - התבודדות! הוא הולך לבדו בחדר, או בשדה, והולך לעשות שמה התבודדות! והולך לבקש על פרנסה!... והולך לבקש מהקב"ה! הוא עושה התבודדות! - אצל העולם זה לגמרי שיגעון!... * [המשך ענין הבעל תפלה] רבינו הקדוש מסתובב בעולם, וכן אצלינו - כל זמן שאנחנו לא מוּדעים מהכח של רבינו הקדוש - שהעולם הזה אינו כלום, שהעיקר הוא רק התכלית, שהעיקר הוא רק תורה ותפילה - יכולים לבלות ככה כל השנים, להשלים, ולהיות ברסלב'ר... אבל צריכים להיות כזה ברסלב'ר - כמו שרבינו הקדוש מספר מהמעשה של 'הבעל תפלה' - שהוא דיבר עם העניים, הוא דיבר מהתכלית. וכשאחד נתרצה להתדבק בו - אז 'תיכף' - ככה כתוב - 'תיכף' לקח אותו אל מקומו שהיה לו מחוץ ליישוב! - משמע; כי ה'יישוב העולם' עם 'רבינו' - לא מתאים!... כל זמן שאין אנו יודעים האמת הנקי, ורוצים להיות חכמים, ורוצים שיהיה לנו איזה פנים בהעולם, רוצים להרויח כסף, שיהיה לו איזה ישות בעולם - כל זמן שאין רצים אל רבינו הקדוש, ולא מוסרים את עצמינו לרבינו הקדוש, כמו ש'הוא' מלמד אותנו! - - הוא מלמד אותנו את ההיפוך מזה העולם! כמו שרבינו הקדוש מדבר מזה (במעשה של הבעל תפילה; כי פתאום נעלמו אנשים מהמדינה, ולא ידעו איפוא הם, אצל אחד נעלם בנו, ואצל אחד נעלם חתנו... והמדינה של עשירות תמהו - שימצא איזה אדם שידבר ככה?! שידבר נגד אמונתם, שכסף זה כלום, רק תורה ותפילה! אז אמרו שבודאי זהו הבעל תפילה!... וכן האנשים של המלך, העשרה אנשים של המלך שנאבדו בעת הרוח סערה, והתחילו לחפש עצמם ולמצוא זה את זה - פה מצאו את הגבור, פה מצאו את זה, פה את היועץ, וכך כל הזמן נעשה הקיבוץ יותר גדול, מצאו זה את זה. ראו שהקב"ה מרחם עליהם, שמוצאים שוב זה את זה. הם היו - זה פה, זה שם, ולא ידעו אחד מהשני, ועכשיו מוצאים! עוד אחד, עוד אחד, עוד אחד, מוצאים! אז אמרו; שזהו בזכות הבעל תפילה הכשר! כולם, כולם אמרו - הבעל תפילה!! - והוא הציל את המדינה של עשירות! לא הגבור ולא אף אחד, רק הבעל תפילה! * [כלליות סיפורי מעשיות] וכן, מה שאנו רואים בהמעשה הראשונה, שרבינו הקדוש אמר; בדרך סיפרתי מעשה, שכל מי ששמעה היה לו הרהור תשובה! זה הקדמה, זהו המעשה הראשונה, ההתחלה של כל המעשיות, ההקדמה! פה משמיע לנו רבינו הקדוש - למי שיש לו אוזניים, שכל מעשה - לא רק אותו המעשה - בכל מעשה יש בניינים שלמים, יש כמה ענינים, יוצא מזה ונכנס לזה, כל זה - מי ששומע אותו יש לו הרהור תשובה! זה מה שמשמיע לנו רבינו הקדוש, שלא רק לקרוא אותו - רק להכניס את המוח! שיסתכלו היטב מה שנעשה פה! מה שנִדְבַר פה! וכן בכל תורה ובכל תפילה! * * * מאיפוא נעשה רבי ישראל [קרדונר] כזה?! מהתורות והתפילות!! וזה עד היום! לא זו הדרך להגיד; "פעם היה רבי ישראל", "פעם היה העולם עובדי השם", "היום זה ככה"! - - לא!! היה פעם - וגם עכשיו יש! היה רבי ישראל - וגם עכשיו יש! היה רבי, היה בעל תפילה - - בהסיפורי מעשיות כתוב; "פעם היה בעל תפילה", אבל הבעל תפילה היה - והוא גם עכשיו ישנו! והוא עוסק עמנו! והוא מלמד אותנו! ודואג בשבילנו! אצל העולם זה ממש 'משחק פורים' (פורים שפיל - הליקוטי מוהר"ן, והליקוטי תפילות - אם רואים אחד אומר הרבה תפילות, ובוכה לפני השם יתברך; - נו, נו, הוא איש גס, הוא בור... הוא אומר כל-כך ליקוטי תפילות... נו, אכן ראיתי כמה נפשות יקרות, אבל איך שרבי ישראל אומר ליקוטי תפילות - ואת השבת שראיתי אצלו, והסוכות, והשבועות, והניגונים, והשמחה - - זה היה יחיד בעולם! זה היה 'מעשי ידי להתפאר'! מעשי הקב"ה! מעשי השם! אצבע אלוקים!!! * * *
The Holiness of the Bris (circumcision) ## Segment 3 (Someone asks, “Did R' Yisroel speak about guarding the bris, from matters of holiness?”) What are you saying?! He spoke – with holiness and with purity, and by implication. And since it was in hints – it was set inside the heart! It was such a thing that it was – not open, just “concealed and revealed ,” with such a type of holiness and purity! ## Segment 4 One can become disheartened, when one knows that he is distant from this. His words were – from one side he let me know my shortcomings, the alienation, - and in this was included such a type of encouragement! Such! ## Segment 5 This is even stronger than when one speaks (outright). When one speaks in hints, it is stronger than when one speaks openly, it has a tremendous influence! The Rebbe said in the Legendary Tales, that the more something is hidden the greater power it has! ## Segment 6 (*Words of Rabbi Nachman, end of article 151, “He said regarding the Legendary Tales which he told over, that it would be better not to reveal of them any hint to what they allude to, because when the matter is hidden, it is possible to effect more with it of what is needed, however he is forced sometimes to reveal some miniscule hint (in the world) in order that it should be known that they contain hidden matters.”). ## Segment 7 He said that once in a while he says some hints of the stories from the verses, this is only in order to make known that this is not any plain (“stam”) story. Similarly with this as well, lihavdil (“to separate” - not to equate the two parallels), Heaven forbid – it isn't any example, but so it is – the holy Rebbe said that when it is concealed it has yet a greater strength! ## Segment 8 I remember that this shined (Heb: in me), I understood what he was saying. It was concealed – and it screamed with koalay koaloas (-calling of calls – thundering yelling and screaming)…. ## Segment 9 Behold this is the essential agenda of the Rebbe'n! You ask about such a thing which the entire enterprise is about?! The entire fundamental of Rebbe'ns concern is about this – we should merit to it! (*See Words of Rabbi Nachman, article 115, “The main test of every person in this world is in this desire etc..”). ## Segment 10 By the world, even by the frum (-Heaven fearing, devout) world, it is – if the Master of the World created the world like this, one needs to behave like this… the holy Rebbe said, in the story of the Prayer Leader, of the group that made the queen's daughter their king, they were already so consumed in the taava (-promiscuity), that it was by them like something permissible, that this is the way the world is! (*See more on this vein in Likutay Halachos, Laws of Prayer, which is based on this story, 4:5). Only the holy Rebbe – by him one learns how to be a Jew, how one must behave with holiness and with purity, and how one must beseech HY for this! And how one must have mesiras nefesh (-self sacrifice) for this! That one should merit to know, to have daas (-realization of knowledge), intelligence (“saichel”) - - this is a givaldig (-outstanding) wisdom, a givaldig (-outstanding) daas (-realization of knowledge), - that one should merit to this in this world, to live as one should. ## Segment 11 For example – I was a neighbor of R' Yisroel, I saw his life, I saw – it is not possible to relate – he had two rooms, a room in which they ate, and he slept there. And she had another room, and he never had anything to do with her room…. ## Segment 12 It wasn't such a life like the world lives – actually kosher, just what then, like this – one doesn't give heart (-pay attention). He lived a life of holiness and purity, with eating, with drinking, with praying, and with everything! And behold this is the main thing – the matter of guarding the bris (-circumcision), this is more than everything! (*See Life of Our Leader Rabbi Nachman. Article 601, “The main virtue (“maala,” height) of the tzaddik is according to his holiness in this desire etc..”). ## Segment 13 Thank G-d – I merited to always be together with R' Yisroel'n, out of great love. I loved hearing every word, every second that I was with him, I had (sheer?) profit. It was an outpouring of bounty (“hashpu'u”/influence), a type of holy outpouring of bounty (/influence) to be there alone with him. ## Segment 14 I saw in what his mind was always set, one doesn't see such a thing in the world! Not for nothing did I – thank G-d (-said in Yiddish), thank G-d (-said in Hebrew), I didn't look at (-pay attention to) anyone! (Not even) At the biggest! I suffered everything, and I endured! How is it?! I saw such – the truth, such a type of truth! ## Segment 15 And by the world, even by the frum (-Heaven fearing, devout) world, chasidim, this is a craziness - - just the Future World?! Just the tachlis (-ultimate purpose, end)?!… And what about money?! And what about the world?! ## Segment 16 All the seventy years one must travel, search, so that one should find - - the holy Rebbe said this – that one must see such a man, such (*See Likutay Halachos, Laws of Messengers 5:6, that there is always someone or group that can loyally impart the holy ways of the true tzaddik). And HY helped me, I merited, out of truth, out of mesiras nefesh (-self sacrifice), out of such a type of lowliness, out of such a type of mockery and disgrace, (to/like) what is not at all possible to fathom in the mind! ## Segment 17 The Kloyz ## Segment 18 (Big synagogue in Uman near the holy tomb) ## Segment 19 I saw in The Days of Rabbi Nussun (volume 1, from article 107 onwards), how Rabbi Nussun saw that the more years passed from the Rebbe'ns passing away, the bigger the oalum (“world”- the crowd, the people). There was a place where to pray, in the city there was built some sort of new synagogue, and when they came on the pilgrimage of Rosh Hashana they (-the locals) requested them to pray in this synagogue, so they prayed there for some years. Every year there were more souls, so they couldn't fit inside this synagogue, so they had to rent. In any event, every time there were more, the more persecution (“chasing”) – the ever more (-people), as it is written (Exodus 1:7), “And the Children of Israel had offspring, and they multiplies, and they became increasingly bigger, and they became massive (/powerful) very very much (-see there verse 12, the more they were persecuted the more they grew),” the more they were persecuted (“chased”)…. One soul that draws close – is more than the whole world, than thousands, than thousands (*See Likutay Halachos, Laws of Procreation 5:11). One man that draws close to Rebbe'n is more – is a novelty in the world, it is such… And the holy Rebbe took his souls, such souls, such souls that stood up against the entire world! The Prayer Leader, they were a few men, the Prayer Leader with his few men, they were the world!… ## Segment 20 I heard from a few – R' Naftoli (Cohen), R' Shlomo (Wexler), R' Nussun Bittelmacher - - in the year 5595 (-1835) it was then when there was the great opposition, that they rose up, Heaven have mercy, to destroy, to kill, and to wipe out. It was in the year 5595 (-1835), and it continued that way till the year '98 (-1838), that is, three years. # Fires of Israel - Part 3 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/3/ # Fires of Israel - Part 3
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/3 ## Segment 1
נוסחאות וניגונים מאנ"ש
R' Naftoli Cohen o.b.m. 59 ## Segment 2
נוסחאות וניגונים מאנ"ש [בתוך שיחה מניגוני אנ"ש, מנגן 'אנא בכח' כמו שנוהגים לשיר בחנוכה כל תיבה ז' פעמים. ואח"כ 'במוצאי יום מנוחה' ו'חדש ששוני' שמנגנים במוצאי שבת. ואח"כ מדבר מהפיוט 'אדיר איום ונורא']; "אדיר איום ונורא" - - זה ידוע, מסתמא גם היום מנגנים ככה, זה בכוונה. זה התעוררות גדולה, מובא בהמכתבים - רבי נתן היה פעם בתקופת המחלוקת בטירהוביצה, ואז ניגנו ניגון זה; (מנגן; "אדיר איום ונורא, בצר לי לך אקרא, ה' לי ולא אירא - לי ולא אירא". זה ניגון של התעוררות מאוד, זה היה בתקופת המחלוקת, רבי נתן היה בטירהוביצה, הוא כותב שרקדו עם ניגון זה, כן; "אדיר איום ונורא, בצר לי לך אקרא", הם היו "בצר" - רבי נתן ואנשיו היו בסכנות גדולות, ואכן הרבה נפלו בהם, לא הלכו לרבי נתן - הם נתייראו, היה כמה שמסרו נפשם, לא הסתכלו על כלום - הלוא צריכים פרנסה?! - אין כח בעולם שיוכל להפריד, אבל אז היה ככה - - (ממשיך לנגן הפיוט הנ"ל. אה, "פדה עמך מעזים" - עזי פנים כאלו - פדה עמך מעזים - בטירהוביצה רקדו הרבה על "פדה עמך מעזים"... * (מנגן בתנועה שמנגנים היום על שני חרוזים האחרונים של "שב ה' את שבות יעקב" וכו' ו"תתן אמת ליעקב" וכו'; אמר ה' ליעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין. [תרגום; אמר ה' ליעקב - כן אבא כן, כן אבא כן, אל תירא עבדי יעקב - לא אבא לא, לא אבא לא, הלוא אין לנו מורא מאף אחד, רק ממך לבד]. בחר ה' ביעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין - - אני זוכר, היה לנו התעוררות כזה, לא נעשיתי עייף, כל קטע עוד הפעם; לא - לא - [לא אבא לא, וכו']. זה קבע בי אמונה כזה, אמונה ושמחה כזה - (מנגן; אל תירא עבדי יעקב, ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין! גאל ה' את יעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין! גאל ה' את יעקב - איי איי איי - השי"ת גואל אותנו בכל דור ודור - עם הגואל צדק, הגואל האמתי, גאל ה' את יעקב! (מנגן; גאל ה' את יעקב - יא טאטע יא, יא פאטער יא, אל תירא עבדי יעקב - ניין טאטע ניין, ניין פאטער ניין, מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין - מיר האבן דאך פאר קיינעם קיין מורא נישט, נאר פאר דיר אליין! הניגון הזה הוא כמין התבודדות - "אין לנו מורא מאף אחד רק ממך לבד"! ככה צריכים לדעת כשמדברים עם השי"ת, זאת אומרת; עדיין אין אנו מחזיקים בזה, אנחנו רחוקים מזה, אבל מתגעגעים לזה, ואומרים אותו בפה; "אין לנו מורא מאף אחד רק ממך לבד"! * * *
The Trips to the Breslovers in Jerusalem 61 ## Segment 3 R' Gidalya Berger o.b.m. 64 ## Segment 4 Songs of Shabbos 65 ## Segment 5 Likutay Tefilos (the holy book: Collection of Prayers) 80 ## Segment 6 The Drawing Close of R' Yisroel Karduner to Breslov 82 ## Segment 7 In Order To Remember 87 ## Segment 8 The Kibutz (-gathering) On Rosh Hashana 93 ## Segment 9 The Story of The Rav and His Only Son 94 ## Segment 10 The Factory of Judasim 96 ## Segment 11 The Prayer Leader 100 ## Segment 12 The Truth Is Always Victorious 107 ## Segment 13 The Terrible Dire Suffering Of His Youth 111 ## Segment 14 Mesiras Nefesh (-self sacrifice) To Print Breslov Books 116 ## Segment 15 The Main Thing Is To Draw Oneself To The Tachlis 118 ## Segment 16 I Was Victorious and Will Be Victorious 124 ## Segment 17 The Sanctity Of The Bris (-circumcision) 127 ## Segment 18 The Kloiz (-big synagogue in Uman near the holy tomb) 130 ## Segment 19 In You Rabbainu We Will Rejoice 133 ## Segment 20 R' Alter Krementzuger o.b.m. 143 # Fires of Israel - Part 30 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/30/ # Fires of Israel - Part 30
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/30 ## Segment 1
ניצחתי ואנצח
In '92 (-1832) Rabbi Nussun saw that every year the oalum (-the people) was bigger, and there was no where to pray, each time they prayed in a bigger place. And there was found someone, a wealthy man, who gave over a large place, and provided tables with water. In any event, Rabbi Nussun saw that they were transient – Rosh Hashana, so HY put inside his heart a desire, a strong will that he would build a synagogue! Nu, Rabbi Nussun had no money, and it was very remote to attain so much money – to buy a place and build a synagogue – where does one get this?! There were a few wealthy people, but these wealthy men; first of all – the need to merit, and further – it costs a lot of money, nu, a wealthy man, if he gives a nice donation it is very nice, however, that he should give over a portion of his wealth for such a synagogue?! In any event, Rabbi Nussun strengthened himself in this, and he merited, and he bought a place, and began to build, and the Master of the World performed epes (-somehow/something) supernatural miracles! ## Segment 2
ניצחתי ואנצח רואים איך שהאמת מנצח! איך שהעולם כל-כך רחוק מרבינו, מהתבודדות, ליקוטי תפלות - - אז היינו צריכים להתבטל מפני העולם! אם כל הגדולים, כל גדולי הדור הם כל-כך רחוקים מזה, שוחקים מזה - היינו צריכים להתבטל! ככל שעובר זמן היו צריכים להתבטל! אבל בסוף רואים שהפילוסופים, אנשי העולם הכי גדולים, אנשי מדע - - הם היו צריכים לבטל את רבינו לגמרי! כי הוא היה נגד לימוד חכמות ולשונות, אפילו מגדולי ישראל כשהם מדברים מחקירות! - היו צריכים להחליט שאין לו חלק בחכמות, ולא לדבר ממנו כלל! אבל בסוף הם מתבטלים - אחר דיבורים כאלו, אחר התנגדות כזה מה שרבינו הקדוש מתנגד על זה - הם מתבטלים! * (מדבר מאיש מפורסם מאנשי הממשלה, שרבי ישראל בער ז"ל עסק עמו לקרבו ליהדות על דרך רביז"ל הוא סיפר לי פעם, שהוא נכנס פעם בין פרופסורים גדולים, והם ישבו ביחד ודיברו, והם דיברו מרבינו הקדוש, והוא נכנס ושומע איך שהם אומרים; 'הרבי אומר ככה'. שאל אותם; מי הוא 'הרבי'? ענה אחד, פרופסור גדול, פילוסוף גדול, אמר לו; אל תתערב פה בינינו, אתה עם-הארץ, אתה לא יודע כלום! אם אתה לא יודע שסתם 'רבי' זהו הרבי ר' נחמן - אתה עם-הארץ!... וזה הוא אצלם! ואפילו בתוכינו, בין החרדים, הישיבות - מי מדבר מהליטאים - יש אנשים גדולים, גדולי הדור, שחיברו ספרי מוסר. נו, היום הם תמהים; מה זה?! מה פתאום רעש כזה?!... מה זה?! ליקוטי תפלות?! התבודדות?! אבל רבינו הקדוש אמר; 'גמרתי ואגמור'! - אז כולם מתבטלים! מתבטלים! הם רואים כזה אצבע אלקים! - איך לוקחים כסף בשביל להדפיס?! איך לוקחים בשביל למכור את הספרים?!... * - ואני זכיתי לראות בעיניים את הכוח של אמת! איך שרבי ישראל היה מנצח את כל העולם! היה לו מוח קדוש כזה, שבלב ובמוח היה אצלו כל זה לשחוק גמור, כל העולם לא היה אצלו לשום ערך וחשיבות! הוא לא הכריז את זה - הוא לא אמר; שאני כך כך! אבל אצלו בלב הוא ידע היטב מה שנעשה בעולם! והוא ראה - הוא הרגיש שזה ינצח את העולם! אף-על-פי שעכשיו נמצאים בגלות, ונהיים ללעג ולקלס, אבל זה מין כח כזה שזה ינצח את כל העולם! מרבי ישראל קיבלתי את זה - לא שהוא אמר לי, אלא מה שהשם יתברך עזר לי שהבנתי, בהכרה, מאה אחוז, בלי שום ספקות! כל מה שיותר מאמינים ברבינו הקדוש, ושומעים לו, ולא מסתכלים על העולם - - * * *
When he bought the place, and began to build, he erected the pillars, there was a commotion, this was 5594 (1834). It started in '92 (-1832), '93, '94, and in '95 (-1835) there began such a type of opposition, '95 there was already the synagogue, the synagogue already stood. In the few years which the synagogue was built, there was by the misnagdim (-antagonists) such… there were such miracles. Because the misnagdim (they) wanted to stone Rabbi Nussun! What – he wants epes (somehow/something) to make such a type of thing?! Rosh Hashana by a tzion (-holy tomb)?! To come to a tzion (-holy tomb)?! The opposition on Breslov! - - - ## Segment 3 - - - Oy oy oy. I see The Days of Rabbi Nussun, so apparently there already is here (a) The Days of Rabbi Nussun, there already is here a Likutay Tefilos, however, if one doesn't look at it – it is absolutely nothing, one thinks it is just some stories, why is it so necessary for me?! A story?! When one comes to read The Days of Rabbi Nussun, and one can read through it as if it were a story; there was a synagogue, it was crowded, this is a story! - No!! This is something that happened by Rebbe'ns matters, this is something else entirely, this is something such, such (“azellechez” - often Saba ended a sentence with this word which I have rendered plainly: “such” - as in so very much, and such a thing). ## Segment 4 HY had mercy on us and He gave the holy Rebbe'n such a disciple, Rabbi Nussun, all the disciples, however, such a Rabbi Nussun, this is greater than all of them, greater than all of them! Such. ## Segment 5 Bichu Rabbainu Nugeela ## Segment 6 The holy Rebbe speaks so much about joy, we still have not found the likes of such. In the Sichos (-The Words of Rabbi Nachman), in Sefer Hamidos (-Character – the Aleph Bet Book of the Traits), in Likutay Moharan – he speaks so much about joy! It really becomes apparent – that it refers and goes on him! All the joy and thanksgiving, and gratitude – that HY had mercy on us and gave us such a Rebbe'n! (*See Likutay Halachos, Laws of Shabbos 5:15). ## Segment 7 And we need to search, we need to search, it is here, we just need to search, it is here! ## Segment 8 “Of joy, what does it accomplish (Ecclesiastes 2:2)?!” Good, I believe in G-d, I believe in Torah, enough (-it is already sufficient)! The entire world also believes, they believe in Hashem! - - No!! The holy Rebbe speaks so much about joy, apparently one needs to be very joyous with the holy Rebbe! Bichu Rabbainu nugeela !… ## Segment 9 However we must be sincere, we must look with a different eye, with a truthful eye, we must search as much as necessary, we need to search, and we need not to despair! And similarly (with) everything, What kind of words from the holy Rebbe'n, in the Toaroas (-holy teachings), in the Sichos (-Words of Rabbi Nachman), in the stories (-Legendary Tales), everything is – wasn't made for anyone, just for us! For us, in every generation and generation, for every Jew, in every generation and generation! (*See Words of Rabbi Nachman, article 209, how the teachings of Rabbainu are for the future generations). ## Segment 10 When he says, “There is no despair in the world whatsoever.” ## Segment 11 (*Likutay Moharan, volume 2, Torah 78, “And he said in these words, 'Any despair is absolutely not in existence (-that is the closest to the Yiddish original I was able to afford, but the classic Hebrew version, which Saba used here at the beginning of the paragraph is as I rendered it there)', and he very much elongated these words 'any despair etc.' and said them with very great power and wondrous awesome depth, in order to teach and hint to each and every single one in the generations to come, that they should not despair in any way in the world, even if he undergoes whatever it is, and however he is, even if he fell to the place that he fell, may the Merciful One save us, since he strengthens himself with what he is (/slightly), he still has hope to repent and return to Him Blessed He.”). ## Segment 12 A few words, one time, two times, three times, enough! (-why is it necessary to repeat so much), “There is no despair in the world whatsoever!” But the “There is no despair in the world whatsoever” went out from Rebbe'n with such a type of “gevald” (-exclamation or outcry of emphasis), with such a type of “gevald”, to the expiration of the soul (-kiloas hanefesh) - “giva-a-ld!” He very much elongated with the word “gevald,” such. Afterwards his life almost left him – then he said, “[you] Do not despair,” “Any despair absolutely does not exist !” ## Segment 13 (– See Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 49, “At the time he said the Torah 'Vu-eschanan ' which is printed in the second volume of Likutay Moharan, Torah 78, and there it speaks of the matter that it is forbidden to ever despair of oneself, however one may be, G-d forbid, he said then in these words, 'One must not despair of himself. “Givald” [you] do not despair', and he drew out the word 'givald' very much, in the way of someone who warns and screams from the depth of the heart.”) ## Segment 14 Nu, we already heard, not once, and I already knew of it! - No, no! This needs to be always new! ## Segment 15 And one must know that this all refers and goes on him, without him (-Rabbainu) – there is (yes) despair, with him – there is not any despair! He screamed, “Gevald,” we must know – when there is here such a Rebbe then already, “There is no despair in the world whatsoever!” ## Segment 16 The entire world knows “There is no despair in the world,” they take a few words and it is enough (/already:), exempt, already (/sufficiently) heard! What is there further?! - No! This is alluded to in the “gevald,” in the “there is no despair,” this refers to Rebbe'n, when one has him – then “there is no despair,” and when one does not have him – there is (yeah) despair! ## Segment 17 (*See Ullim Litrufa, Letter of Rabbi Nussun from Tuesday, Torah Portion of Tazreya 5600, “And in their inner hearts everyone is screaming with very great bitterness of soul on the their great alienation from the eternal tachlis, but they are like birds caught in a trap etc., and the great deluge of water of all the bodily desires and the vices, especially the ordeal of money and parnasa (-livelihood) etc. grow stronger all the time, and more than everything, the greatest calamity over all is what most of them are extremely forlorn in absolute despair, so that it is impossible for one to think of the tachlis properly, and it is impossible to uplift him for many reasons etc.. And now remember well the kindness of Hashem and His wonders which He did with us, because you still do not know the extent to which one needs to be strengthened, and like Admu”r (-Our Master, leader, and Rabbainu) o.b.m. screamed with a voice of depth and power, 'Givald (you) do not despair. Any despair is absolutely not in existence'. And the main thing is to strengthen in joy by all the ways that you heard. And Hashem will assist you, we will rejoice and be happy in His salvation.”) ## Segment 18 The world looks the way it does nebach (-pitifully, unfortunately), they don't have anyone to help them, they don't have anyone to schlep them out of the mud! And we see also - - when we give ourselves over to Rebbe'n, and the faith that we have in Rebbe'n – we are saved instantly! Immediately! This is the main thing, with this it is possible to be Jews, with this it is “ashrainoo !!!” ## Segment 19 And similarly every word of the holy Rebbe, and regarding joy, we see this in the writings, in Likutay Tefilos, in Likutay Moharan, that the main thing is – that we know of the holy Rebbe'n! One must see to it to know from him, one must seek him! The holy Rebbe himself, in Torah 8 (*Likutay Moharan, volume 2, 8:8), and also in other Torahs, says so himself, how one must seek the tzaddik, the tzaddik of the generation, the true tzaddik, how one must search for him. Nu, we see this again, and we see this again, and it is enough (/already) - - ## Segment 20 I Had Much Pleasure From Your Devotions # Fires of Israel - Part 31 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/31/ # Fires of Israel - Part 31
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/31 ## Segment 1
קדושת הברית
I remember, I was drawn close in a time that there was such a type of hunger, I was with R' Yisroel (Karduner o.b.m.). When R' Yisroel would go to Meron, I would go with him to Meron. Nu, I was there in Meron, and it was some few days which we didn't have what to eat, not a piece of bread. So I thought that we must go into Tsfas (-Safed) among people, among Jews, so that we can have something, a piece of bread, let it be something, something sparing, something, here there is (decisively) absolutely nothing! ## Segment 2
קדושת הברית (השואל; האם רבי ישראל היה מדבר משמירת הברית, מעניני קדושה? מה אתה מדבר?! הוא דיבר - בקדושה ובטהרה, וברמז. ולפי שהיה ברמז - נקבע יותר עמוק בלב! זה היה מה שהיה - לא בגלוי, רק בבחינת 'סתום וגליא', עם כזה קדושה וטהרה! יכולים לקבל חלישות הדעת, שיודעים שרחוקים מזה. אבל הדיבורים שלו היו - מצד אחד הוא הודיע לי את החסרונות, את ההתרחקות, - ובו היה כלול מין התחזקות כזה! זה יותר חזק מאילו מדברים בגלוי. כשמדברים ברמז זה יותר חזק מאילו מדַברים באיתגליא, יש לו כח גדול! כמו שרבינו אמר בסיפורי מעשיות שכל מה שהוא יותר בהעלם יש לו כוח יותר גדול! הוא אמר שלפעמים הוא אומר איזה רמזים על המעשיות מהפסוקים, שזה רק כדי שנדע שהמעשיות אינם סתם כפשוטם. כמו כן זה, להבדיל, חלילה - זה לא דוגמא, אבל כן הוא - רבינו הקדוש אמר; אם זה בהעלם אז יש לו כוח עוד יותר גדול! אני זוכר שזה האיר בי, הבנתי מה שהוא מדבר. היה בהעלם - אבל זה צעק בקולי קולות... הלא זהו עיקר ענינו של רבינו! אתה שואל על דבר כזה שכל ענין רבינו הוא על זה?! כל עיקר ענין רבינו הוא על זה - שנזכה! אצל העולם, אפילו אצל היראים - אם הריבונו-של-עולם ברא את העולם כך, אז צריך להתנהג ככה... רבינו הקדוש אומר בהמעשה של הבעל תפילה, מה'כת' שעשו את ה'בת-מלכה' למלך, הם נשקעו כל-כך בהתאוה, עד שנעשה להם כהיתר, שהעולם הוא ככה! רק רבינו הקדוש - אצלו נודעים איך צריכים להיות יהודי, איך צריכים להתנהג בקדושה ובטהרה, ואיך שצריכים להתפלל מהקב"ה על זה! ואיך שצריכים מסירות נפש על זה! שנזכה לידע, שיהיה לנו את ה'דעת', ה'שכל' - - זה חכמה עצומה, דעת עצומה, לזכות בזה העולם לחיות כמו שצריכים! למשל - אני הייתי שכן אצל רבי ישראל, וראיתי את החיים שלו, ראיתי - לא היה שייך להגיד - היה לו שני חדרים, חדר לאכול בו, והוא היה ישן שמה. ועוד חדר בשבילה, והוא לא היה לו שום שייכות עם החדר שלה... זה לא היה חיים כמו שהעולם חיים - אכן בכשרות, אבל ככה - לא משימים לב. הוא חי חיים של קדושה וטהרה, עם האכילה, עם השתי', עם התפילה, ועם הכל! וזה הוא העיקר - הענין של שמירת הברית, זהו יותר מהכל! * ברוך השם - אני זכיתי להיות תמיד ביחד עם רבי ישראל, מתוך אהבה גדולה. אהבתי לשמוע כל דיבור, כל רגע שהייתי עמו, היה לי ריוח, זה היה השפעה, איזה השפעה קדושה להיות שמה עמו בלבד. ראיתי אצל מה היה תמיד מונח המוח שלו, לא רואים בעולם דבר כזה! לא בחינם - ברוך השם - לא הסתכלתי על שום אחד! על הכי גדולים! סבלתי הכל, אחזתי עצמי בזה! איך?! ראיתי כזה - האמת, כזה מין אמת! ואצל העולם, אפילו בעולם של היראים, חסידים, זה שיגעון - - רק עולם הבא?! רק את התכלית?!... ומה איפוא עם הכסף?! ומה איפוא עם העולם?!.... צריכים כל השבעים שנה לנסוע, לחפש, שימצא - רבינו הקדוש אומר את זה - שנמצא איש כזה. והקב"ה עזר לי, זכיתי, מתוך האמת, מתוך מסירות נפש, מתוך כזו השפלה, מתוך לעג וקלס כזה, מה שאי אפשר לשער במוח כלל! * * *
Fine, so I said to R' Yisroel'n that we need to go into Tsfas, we cannot endure! I wanted that we should travel to Tsfas, I wanted a piece of bread. So he said to me, “Until three days, if absolutely nothing arrives he (Heb: we) will go,” Three days! Two days passed by. On the third day I already awaited that we would go to Tsfas, and there arrived three kilo of flour from R' Nussun Tirhavitzer (-a Breslover in Tsfas)…. ## Segment 3 - - It is not possible to tell over even one word, You don't know what this means! One must put the (-his) ears and the (-his) heart, “good good” (-very well) to every word, to be able to merit to what is necessary! - And similarly to the Legendary Tales, and similarly to Likutay Moharan, this is the fundamental – this shines into us the light of the Torah! Without this everything is sealed (/blocked/hidden)! ## Segment 4 All our words are only for this, so that we learn out from them how we need to have the Rebbe'n. And this is here, here (Heb: all here)! Everything, everything, from the beginning to the end! ## Segment 5 This that I merited to see with my own eyes, what I saw by R' Yisroel'n, from this I became aware of something that the world does not know! Such things that I saw with my own eyes – which were entirely something else! Out of mesiras nefesh (-self sacrifice), out of such sorts of lowliness and such sorts of degradation which are not in the world! And that is how I merited to be slightly aware to know from Rebbe'n, epes (-something). ## Segment 6 I received from all of our men, from R' Shlomo (Wexler o.b.m.) - - I didn't sit (-live) in Jerusalem to be seen (-hangout) with them, I traveled! I made a trip with mesiras nefesh (-self sacrifice)! HY had mercy on me, that every time (that) I traveled, I received news, such precious - - ## Segment 7 However the foundation was R' Yisroel, without R' Yisroel'n I would not have merited to this, everything was through R' Yisroel'n! ## Segment 8 I was by R' Shlomo, and similarly by everyone, I traveled to receive from them. And HY had mercy on me, he administered such roundabouts that I merited to receive a lot from them. However, if I would not have known from R' Yisroel'n, there wouldn't have been anything at all, I would have had absolutely no affinity. He was the foundation, my heart, my heart! ## Segment 9 And from this were made such things which are eternal, we have no conception. Now I see that the truth has such a type of power – I saw such a type of avoada (-devotion), such a type of truth, and I had meseeras nefesh (-self sacrifice), and I had battles with the whole world! And how I remained steadfast – all the hardships of the world transpired, besides for the opposition there were more hardships, there was hunger – it was engulfing from all sides! And in this way it was hidden - - ## Segment 10 Nu, when it happens, one doesn't realize, however, now I see that from the onset when I drew close to Rebbe'n, how there were orchestrated factors, wonders, so that I will be entirely something else! (So) I should have such words which will illuminate the world! And this letter ## Segment 11 (*”The Petek” - The story of this wondrous letter in short, as Saba told it over elsewhere; it was a few years after the passing of his mentor R' Yisroel Karduner o.b.m., on the fast day of the 17th of Tamuz in the year 5682 (-1922), after his devotions from midnight till the morning as was his way, he felt weak and sickly and decided that it was necessary for him to break the fast, immediately afterwards he realized that it had been unnecessary, and he was struck down with tremendous depression for having eaten, and he couldn't find anything to uplift himself (and this was on top of his regular regimen of dire hardships and opposition etc..) For several days he lay immobile on a bench in the synagogue of Rabbi Meir Bal Hanais, it was frightful even to see him. Finally Saba said to HY, it is true that I did something wrong, but I want to repent! What is this depression?! This can cause a desecration of Hashem, people will say that this is the end of all the Breslovers etc. etc.. As he lay there he had a strong notion in his head, almost as if there was a voice inside telling him to go to his room, to his locker, and open a holy book, and there he will find a cure. So he schlepped himself over, and opened up a volume of Likutay Halachos, there was a paper there which he didn't pay attention to, figuring that it was a bookmark, he read a little from the holy book and got a little encouragement, but it wasn't enough, and now he was filled with even more despair, before shutting the book he took a look at the paper, and as he read it he was filled with so much joy, as much as he had been depressed the more he was imbued with happiness and hope. This is what the note said: ## Segment 12 “Very hard it was for me to descend to you\ my precious student to tell you that I enjoyed\ greatly your service and upon you I said\ my fire will burn until the\ Messiah will come be strong and courageous\ in your service\ ## Segment 13 Na NaCh NaChMu NaChMuN MeyUMaN\ ## Segment 14 and with this I shall reveal to you a secret and it is\ full and heaped up from end to end (PTzPTzYH)\ and with strengthening of service you will understand it and a sign\ the 17th of Tamuz they will say that you are not fasting.” ## Segment 15 Saba proceeded to dance away most of the night, and was forever inspired and encouraged by the Petek to reach the highest devotion, loyalty, and nullification to HY. After sixty years, Saba understood that the time had come to fully exploit the power of the Petek to help bring the world to the Divine truth.) ## Segment 16 - this is greater than everything! It is greater than everything! ## Segment 17 This imbued me with such a type of joy, and such a type of daas (-realization of knowledge), there are no words that can be said to convey what this imbued me with! Nu, go scream, “I am Solomon”….. (*The Medrash in Ruth 5:6 recounts how a demon replaced Solomon on the throne, banishing him. Solomon went around telling people the reality that it was in fact he who is Solomon, but no one would believe him). If there is even one person who accepts this, it is yet something! - - ## Segment 18 It is not so simple, it isn't something so simple, how can there be such a thing?! We see – a great soul, a Rosh Yeshiva (-dean of a yeshiva), a kabalist - - but here there is just something of an empty vessel… this is from the Rebbe'ns wonders, this is from Rebbe'ns wonders! ## Segment 19 And this is what the holy Rebbe loved, just simplicity! To run away from the “chaizoo hai alma ,” from “Kuvoad hamidooma ,” not to hold of oneself - - I can not hold from myself… If one is a lamdan (-skilled scholar)- if he is humble this is a tremendous thing! But a nothing?!…. ## Segment 20 [The tomb of R' Yisroel Karduner] # Fires of Israel - Part 32 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/32/ # Fires of Israel - Part 32
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/32 ## Segment 1
ה'קלויז'
R' Yisroel lies in Tiberius, in the cemetery (“field”), over there is a tombstone, the only tombstone in the field which states: “Rabbi Yisroel Breslover,” engraved in the tombstone… by no one is there written another name other than the Jewish name which he was given – just how he was called by name in his life, that is what is written on the tombstone. ## Segment 2
ה'קלויז' ראיתי בימי מוהרנ"ת (חלק א' מאות ק"ז ולהלן, איך שרבי נתן ראה שכל שנה ושנה שחלפה אחר הסתלקותו של רבינו, נתרבו הציבור יותר. מקודם היה להם מקום להתפלל, בעיר נבנה שמה איזה בית הכנסת חדשה, וכשהגיעו על ראש השנה ביקשו שיתפללו בזה הביהכ"נ, והתפללו שמה כמה שנים. ובכל שנה נעשו יותר נפשות, ולא יכלו ליכנס להביהכ"נ, והוצרכו לשכור. על כל פנים, נעשה בכל פעם יותר, ככל שנתגברו הרדיפות - כן נתרבה, כמו שכתוב; 'ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד', ככל מה שרדפו יותר... נפש אחד שנתקרב - זה יותר מכל העולם, מאלפים, מאלפים. איש אחד שנתקרב לרבינו היה יותר - היה חידוש בעולם, היה כזה... ורבינו הקדוש לקח את הנפשות שלו, נפשות כאלו, נפשות כאלו שעמדו נגד כל העולם! הבעל תפילה, הם היו כמה אנשים, 'הם' היו העולם!... שמעתי מכמה מאנ"ש - רבי נפתלי (כהן, רבי שלמה (וקסלר, רבי נתן בייטלמאכר - - בשנת תקצ"ה הלא היה המחלוקת הגדולה, שקמו חלילה וחס להשמיד להרוג ולאבד. היה בשנת תקצ"ה, ונמשך ככה עד תקצ"ח, זאת אומרת שלוש שנים. בשנת תקצ"ב ראה רבי נתן איך שבכל שנה נתרבה הציבור יותר, ואין מקום להתפלל, אז שכרו בכל פעם איזה מקום גדול. והיה איזה עשיר, והעניק להם מקום גדול, והעמיד להם שולחנות עם מים. על-כל-פנים, רבי נתן ראה שנעשים 'נע ונד' - בראש השנה, אזי נתן לו הקב"ה רצון בלב, רצון חזק שיבנה בית כנסת! נו, לרבי נתן לא היה כסף, והיה רחוק מאוד להשיג כל-כך כסף, לקנות מקום ולבנות בית כנסת - איך לוקחים את זה?! היה כמה עשירים, אבל העשירים; קודם כל - צריך להם זכייה לזה, והשנית - זה עולה הרבה כסף, נו אם העשיר נותן נדבה הגונה זה טוב, אבל שיתן חלק מהרכוש שלו?! על-כל-פנים, רבי נתן התחזק בזה, וזכה וקנה מקום, והתחיל לבנות, וריבונו של עולם סיבב כאלה נסים - למעלה מן הטבע! כשקנה את המקום והתחיל לבנות, והעמיד את העמודים, אז נעשה רעש - - זה היה בתקצ"ד, התחיל בצ"ב צ"ג צ"ד, ובצ"ה התחיל כזה מין מחלוקת, בצ"ה כבר עמד הבית-הכנסת. ובאותן השנים שנבנה הביהכ"נ היה אצל המתנגדים כאלה... היה כזה נסים. כי המתנגדים רצו לרגום את רבי נתן! מה - הוא רוצה לעשות דבר כזה?! ראש השנה על איזה ציון?! לבוא על ציון?! ההתנגדות שעל ברסלב! - - - * - - - איי איי איי. אני רואה את הימי מוהרנ"ת - משמע כבר יש את ה'ימי מוהרנ"ת', כבר יש את ה'ליקוטי תפילות', אבל אם לא מסתכלים - זה כלום, חושבים שזה איזה סיפורים, מה זה מוכרח לי?! סיפור?! כשמעיינים בימי מוהרנ"ת, יכולים לעבור על זה כמו סיפור; היה בית כנסת, היה צר, זה סיפור! - לא!! זה מה שנעשה בעניני רבינו, זה ענין אחר לגמרי! הקב"ה ריחם עלינו ונתן לרבינו כזה תלמיד 'רבי נתן', כל התלמידים - אבל כזה רבי נתן, זה עולה על כולם, עולה על כולם! * * *
- - “Rabbi Yisroel Breslover son of Rabbi Yehuda Halevi” his father's name was Rabbi Yehuda, he was a Levite, “9 Cheshvon (5)679 (-Tuesday, October 15, 1918)” - that is what is written on the tombstone, there have already been changes done there, HY helped that they find it, it is written on the tombstone, “Rabbi Yisroel Breslover,” one sees this with the eyes…. ## Segment 3 In his life he was called, “Rabbi Yisroel Breslover,” and on his tombstone it is written, “Rabbi Yisroel Breslover”… not any praise, just the name and the date of the yartzeit (-anniversary of death). ## Segment 4 R' Alter Krementzuger o.b.m. ## Segment 5 At the beginning of my drawing close to R' Yisroel'n, the whole world was on fire, I thought that there was only I and R' Yisroel. There was a Jew, a Breslover chusid, who drew close to Rebbe'n when he was thirteen years old, bar mitzvah, he was called, “R' Alter Krementzuger” (-R' Zev Alter Karshisky o.b.m. - he merited to attend to disciples of Rabbi Nussun), from Krementzug. I already told over about him - - everyone has something which he is more given over to, and this R' Alter Krementzuger, he was in “chatzoas ” unique in the generation, a one in the generation (“chad bidura”)! He didn't miss any chatzos in his life! A person makes a bris (-circumcision), or he makes a “tinu'im” (-wedding contract and accompanying ceremony), or he makes a wedding, there are times which he can not get up for chatzos, and by him this did not happen! So it was all his years. And when I knew (“recognized”) him, he was already an old Jew of ninety years, and maybe even more, he was an extremely old man. ## Segment 6 Today there are already roads, back then there still weren't made, and to traverse to Rabbi Shimon'en (Bar Yochai in Meron) – there was a mountain. Today there is already – even if it is a bit of a mountain, but they made a road, one can descend, one can ascend. Back then it was stones, such high stones, and he would descend, he sat (-lived) in an old age home, and Rabbi Shimon's synagogue was below – the tzion (-holy tomb). He would descend from the old age home, he had a key, and he would descend for chatzos [Today there is already a mikvah there in the courtyard, but back then the mikvah was in the old age home]. He would go down for chatzos to Rabbi Shimon'en inside the synagogue, he would say chatzos (-the special prayers designated to be said anytime after midnight till daybreak). Whether he prayed there (-the morning prayers) or whether he prayed back in the old age home – I don't know, but he would spend his time - - he didn't go back to sleep! ## Segment 7 His body and his face, one could see that he was far from eating, from drinking, from the pleasures of this world. ## Segment 8 [About chatzos-midnight, and continuing to speak where he left off] ## Segment 9 There is a melody of chatzos, I can not reproduce it – it resonated from (him- R' Yisroel Karduner) with such a type of fire, which I have no place here, I have no part - - so all his avoada (-devotions) was like that – fire. A wonder, a wonder! ## Segment 10 There is a tradition (for) a melody of chatzos, a sweet melody, and he had epes (-somehow) such a type of sweetness in (his) voice, that is was such (-an amazing thing), it cried out in (his) voice all his hardships - - when I heard him praying, and similarly his chatzos – his nusach (-version, tune, style) was, the melody of chatzos was entirely claims (-arguments/pleas) to Hashem Yisburach! (*See Words of Rabbi Nachman 268 which points out opportunities in the set prayers of midnight, to scream out to HY, for they very much arouse the heart, and Rabbi Nachman repeated them in their melody, very beautifully with great depth etc.). He asked questions – there are verses, where it is written (Jeremiah 14:19), “Why do You strike us and we have no healing...” and there in that paragraph there are more things. This expression was to Hashem Yisburach as if one is asking Him - - a type of hisbodidus, like one speaks to Hashem Yisburach and takes counsel with Him. ## Segment 11 (*Likutay Moharan, volume 2, Torah 101, “He said that through the recital of Tikun Chatzos it is possible to express one's words, everything that is in his heart, just like through hisbodidus, because mistama (-in all probability) one doesn't say it on the past, and the main recital of chatzos goes on what is happening now with the person, and when he says chatzos in this aspect, it is possible to find everything that is in (“with”) his heart from the context of the recital of chatzos etc..). ## Segment 12 He would sing with a melody – the holy Rebbe said that a melody can uplift a person very much, it imbues in a person - - a melody has enormous power. Just, we don't listen, the holy Rebbe ordered that one should enliven himself with a melody – if the mind is muddled (“dark”), sing a song, but not sleepy, but a song! ## Segment 13 (*Words of Rabbi Nachman, article 75, “One should be very diligent to pray with joy and to accustom himself that the (-his) prayer should be in a joyous melody.” ## Segment 14 And article 273, “It is good for a person to accustom himself to enliven himself at every occasion by means of any melody, to bring joy to his soul and to bind himself to Hashem Yisburach through this...”) ## Segment 15 (When) I heard him, I thought, “Nu, good, but how can a person like myself merit to this?!”…. ## Segment 16 Yeah, I could have merited to this, it is contingent only on how prepared one is to be strong, not to listen to the world, just the Rebbe'n (*). There are two opposites; This world with the Rebbe'n!… ## Segment 17 (*Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 320, “He said, whoever listens to me and fulfills everything that I command, certainly he will be a big tzaddik, be what may, and the main thing is to entirely rescind (“throw away”) one's own intellect, just as he says, fulfill everything as he said etc..” Article 354, “That if they were drawn close to me and fulfilling my words, there isn't any level in the world that I wouldn't bring them to that level etc..”) ## Segment 18 The “Chaizoo dihaye alma ” - this conceals. I saw by him that he cleansed the body like one cleanses a pelt! Cleansed it out of all the bodily desires and bad traits! (*). And how is it cleaned out? With prayer, and with tears, and with heart, and with fire! Oy vay - - ## Segment 19 (*Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 234, “Also he said already that it is necessary to cleanse the body of bodily desires like leather is tanned and transformed, that is what is necessary, for the body to be completely cleansed and processed from bodily desires, to the extent that one can mamash (-actually) turn it over and see that it is completely free of all bodily desires and bad traits etc..) ## Segment 20 [Returns to the matter of the Petek – letter from Rabbainu Hakadosh o.b.m.] # Fires of Israel - Part 33 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/33/ # Fires of Israel - Part 33
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/33 ## Segment 1
בך רבינו נגילה...
Oy gevald (-outcry, exclamation of emphasis), gevald, gevald. An outsider can think – probably this R' Yisroel Ber isn't speaking out (-saying everything), he is hiding. However, I know decidedly the truth… ## Segment 2
בך רבינו נגילה... רבינו הקדוש מדבר כל-כך משמחה, עדיין לא מצאנו כזה. בהשיחות, בספר המדות, בליקוטי מוהר"ן - לדבר כל-כך משמחה! משמע - שזה אכן סובב והולך עליו! כל השמחה והתודה וההודאה - שהקב"ה ריחם עלינו ונתן לנו רבי כזה! ואנחנו צריכים לחפש, צריכים לחפש, יש, רק צריכים לחפש, יש! 'לשמחה מה זו עושה'?! טוב, אני מאמין בהשם, אני מאמין בהתורה, זהו! כל העולם גם-כן מאמינים, מאמינים בהשם! - - לא!! רבינו הקדוש מדבר כל-כך משמחה, משמע שיש הרבה מה לשמוח עם רבינו הקדוש! בך רבינו נגילה!... אבל צריכים לראות ברצינות, להסתכל בעין אחרת, בעין האמת, שיחפשו כמו שצריכים, שיחפשו, ושלא יתייאשו! וכן הכל, כל איזה דיבור של רבינו הקדוש, בהתורות, בהשיחות, בהמעשיות, הכל. זה לא בשביל אף אחד - רק בשבילנו! בשבילנו בכל דור ודור, לכל יהודי, בכל דור ודור! כשהוא אומר; 'אין שום יאוש בעולם כלל' - כמה מילים, פעם, פעמיים, שלש, נגמר! [- למה צריך לחזור על זה כל כך הרבה] 'אין שום יאוש בעולם כלל'! אבל את ה'אין שום יאוש בעולם כלל' יצא מפי רבינו עם כזה 'געוואלד' [- אהה!], עם כזה 'געוואלד', עד כלות הנפש - "געווא-א-לד"! הוא האריך הרבה עם המילה "געוואלד", כזה. אחר כך כמעט יצא חיותו ממנו - אז הוא אמר; 'זייט אייך נישט מייאש' [- אל תתייאשו!], 'זייט אייך נישט מייאש', 'קיין יאוש איז גארנישט פארהאנען'! [אין שום יאוש בעולם כלל!]. נו, כבר שמענו לא פעם אחד, ואני יודע כבר מזה! - לא, לא! זה צריך להיות תמיד חדש! וצריכים לדעת כי כל זה הוא סובב והולך - עליו! 'בלתו' - יש יאוש, 'ועמו' - אין יאוש! הוא צעק 'געוואלד', שידעו - כשיש רבי כזה אז כבר 'אין שום יאוש בעולם כלל'! כל העולם יודעים 'אין שום יאוש בעולם', לוקחים כמה מילים וזהו, פטור, שמענו וזהו! מה יש כבר עוד?! - לא! זה רמוז בה'געוואלד', בה'אין שום יאוש', שהכוונה בזה על רבינו, אם הוא ישנו - אז 'אין שום יאוש', ואם הוא אינו - אז יש יאוש! העולם נראה לדאבונינו כמו שנראה, אין להם מי שיושיע אותם, אין להם מי שימשכם מהרפש החוּצה! וגם אנו כמו כן - - אם מוסרים עצמינו לרבינו, ושיהיה לנו אמונה ברבינו - אז אנחנו ניצולים תיכף! תיכף! זהו העיקר; עם זה - יכולים להיות יהודים, עם זה - אז 'אשרינו'!!! וכן כל מילה מרבינו הקדוש, ועל השמחה, רואים את זה בהמכתבים, בהליקוטי תפלות, בהליקוטי מוהר"ן, שהעיקר - שיודעים מרבינו הקדוש! צריכים לראות שידעו ממנו, צריכים לחפש אותו! רבינו הקדוש בעצמו אומר בתורה ח', וגם בשאר התורות, איך שצריכים לחפש את הצדיק, את הצדיק הדור, את הצדיק האמת, איך שצריכים לחפש אותו. נו, רואים את זה עוד-הפעם ועוד-הפעם. וזהו - - * * *
And I alone (/myself), even though I saw more than others – others hear something, but I was really in this, I saw how the circumstances were conducted for this - - just like with the (-my) drawing close the circumstances were set in motion, (that) suddenly there was a cause (-occurrence) that I found the pages, and there was from this - - it was hard for me to understand, it was bitter for me, what does this mean (-what is written in the Petek he received from Rabbainu), “I had a lot of pleasure from your devotions?!” My avoada ?! And, “My precious student?!” It was very difficult for me, it was very difficult for me. ## Segment 3 (*See Likutay Halachos, Laws of Blessings On Fragrance, 4:23, “And similarly in every generation and generation, it is impossible to understand why these merited to draw close to the true tzaddik more than other people, because all this is the aspect of “segula” (-an object, activity, or place that has special charm which is propitious for something in particular or in general) which is completely impossible to understand, but in truth Hashem is righteous in all His ways, and has no iniquity, and certainly Hashem Yisburach dealt with everyone in great concealment etc. see there.) ## Segment 4 However, the truth is that it must not be difficult, because (Psalms 117:2), “Hashem it true forever,” and it must not be difficult (Heb.: it is forbidden to question). And if it is not difficult (Heb: if one doesn't question), if one strengthens himself in the faith, one sees that it is absolutely not difficult! ## Segment 5 [Story of a talmid chuchum who abnegated his opposition due to R' Yisroel Karduner o.b.m.] ## Segment 6 It seems to me that I already told this over - - there was a Karliner chassid, he is already not (-among the living), but at that time he was a “youngerman” (-a married man who studies Torah), I was younger than him, his name was Yisroel Goldhaber, his father's name was Kuppel, (so) they called him (-the son) Yisroel Kuppel's. He was an astute lamdan (-skilled scholar), a rav – in Tiberius, and by nature he was strong minded, and he was a hard man – his word was fearful, he was a very tough man. Nu, he was a misnaged (-antagonist), he lived near the synagogue, near the courtyard where R' Mottel (Slunimer o.b.m.) lived – one lived on this side, and one lived on the other side. He would be in the synagogue regularly, and he would be learning. I was also in the synagogue, and I would sleep in the synagogue, I would recite kreyas shema (-recital of Shema before going to sleep), I had a Shaaray Tzion (“Gates of Zion” a prayerbook outfitted with many prayers, especially based on the Arizal), I would recite from the Shaaray Tzion the kreyas shema, and I would wake up early (“fartag” - before daybreak), I would say chatzos (-special prayers for midnight), I would learn Likutay Moharan. Nu, it was a burning fire, I learned with fervor and with a warmth [even though what do I know of the Toaroas (-holy teachings), however, the holy Rebbe lowers himself down to every single one and speak to every single one…]. ## Segment 7 In any event, he saw these two things, and he was a misnaged (-antagonist), he would come over to me with such a type of anger – I thought he would kill me, he went over to (to) me mamash (-really) with the hands, “Shaaray Tzion was made for you?! Are you at all a Jew?! And for that matter – why do you only learn Likutay Moharan?! Are there no other books?! Are there no Talmuds?! Are there no other books?!...” He was upon me to kill and destroy… Because by nature he was tough, and his words were very tough, and he spoke with such sharpness, and he was a misnaged (-antagonist), so he took revenge on me, and he made of me ashes and dust. ## Segment 8 This same youngerman (-young man who studies Torah), HY brought about – that he was by R' Yisroel'n the last night before they took him into the hospital, he was by R' Yisroel'n the last night! So he came over to me – this Yisroel Kuppel's, Yisroel Goldhaber, and he told me, “I am no longer a misnaged (-antagonist)! I was by R' Yisroel'n that night, and I saw his suffering, and how he was happy with the suffering, and how he always held the (-his) beard with the pehyos (-sidelocks), and said, 'What do I have to worry when I will be coming to the next world with the beard and pehyos!' Yeah…. ## Segment 9 (*See Letters of Rabbi Nussun, from Monday, Torah Portion of Trumah, 5602 how joyous one should be to have a beard and pehyos which are the main Divine Image. And see Siach Sarfay Kodesh 2:219, and also in the Additions to the Life of Our Leader Rabbi Nachman, that Rabbainu said, “Why should the dying man be depressed, when he he lies with the feet to the door (-the way the dead are laid out) with a beard and pehyos!”) ## Segment 10 This is supernatural – what he has in his heart he must tell over to me?! In any event, from that night on – he told me – I am no longer a misnaged! R' Yisroel made me a non-misnaged! ## Segment 11 And he had derech eretz (-formal respect) before me – the exact opposite of what was previously. He had derech eretz before me, and he had “yiras hakavoad (-reverence)” like one has before a king!…. ## Segment 12 And this that you hear is just a little – just a picture, what took place, this isn't it. I was really in this, until today there is stuck in me the poison, how he scorned me, “For you – Shaaray Tzion?! Are you already even at all a Jew?!” In any even, he made of me ashes and dust. And this that I learned Likutay Moharan with a fervor, he couldn't bear. He so derided me, and utterly put me down. And it came to be the complete opposite, it was like this for all his years – when he would see me he wanted me to talk to him, that I should tell over to him about R' Yisroel'n. Turned around exactly the opposite! He stood [straight/exactly] like a simple (“coarse”) young (-man), like he knows absolutely nothing, and he stood and looked into my mouth (-followed my every word)!… ## Segment 13 [Such] a story – what the holy Rebbe can do, such deeds… ## Segment 14 This will be of great benefit to him in the next world – he is already in the next world, this will help him – that he rescinded his opposition, and he humbled himself so much to me – I don't know what – he knew that I am simple (“coarse”) young (-man)… ## Segment 15 [Returns to the story of his drawing close to Rabbainu with mesiras nefesh] ## Segment 16 Oy oy oy oy. Thank G-d, today I live with the vitality – that I remember that there was in the world a Jew by the name of R' Yisroel. And HY brought about such circumstances, how I was able to hold by him for a few years, amid such degradation, with such blood shed - - who can tell this over?! Who never saw this (-cannot understand// Who did not see this? – it was so rampant). This is how it was every day, different stories with different things. ## Segment 17 At that time it was a darkness in my life, bitter and dark, and today I see how good it is, specifically like this! This is the essence! And this is what the holy Rebbe taught us, the harder it is – one must know that for this he came down to this world! The harder it is, the more it overpowers a person – it is specifically this that must be done! This is from the seechoas. ## Segment 18 (*Sichos - Words of Rabbi Nachman, article 57, “that the matter (-bad trait or desire) which overwhelms a person, and he is sunken in it, specifically this matter he needs to break for Hashem Yisborach, because this is His (/his) fundamental avoada (devotion).”) ## Segment 19 He (R' Yisroel Karduner o.b.m.) was very attached to Rabbi Shimon'en, immeasurably, to Rabbi Shimon Bar Yochai, to the holy Zohar. He was always sitting (-living) by Rabbi Shimon'en, he couldn't detach himself - - ## Segment 20 He was once living with the (-his) family in Meron, so he was also by Rabbi Shimon'en. In Meron he was in the old age home, and he was (Heb: alone) by Rabbi Shimon'en. He had a key for the door (-the holy tomb was locked at night), and he was with Rabbi Shimon'en alone. # Fires of Israel - Part 34 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/34/ # Fires of Israel - Part 34
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/34 ## Segment 1
נהניתי מאוד מעבודתך...
[More about the letter – Petek – from Rabbainu] ## Segment 2
נהניתי מאוד מעבודתך... אני זוכר, אני נתקרבתי בתקופה שהיה רעב כזה, הייתי אז עם רבי ישראל [קארדונער זצ"ל], כשרבי ישראל הלך למירון הלכתי עמו. נו, הייתי שם במירון, והיו איזה ימים שלא היה לנו מה לאכול, איזה פרוסת לחם. חשבתי שנלך לצפת, בין אנשים, יהודים, שיהיה לנו מה לאכול, פרוסת לחם, שיהיה לנו משהו, עכ"פ בצמצום, משהו, אבל כאן אין שום דבר! אמרתי לרבי ישראל שצריכים לילך לצפת, אי אפשר לסבול! רציתי שניסע לצפת, רציתי פרוסת לחם. אז הוא אמר לי; עד שלשה ימים אם לא יגיע כלום אז נלך, שלשה ימים! עברו שני ימים. ביום השלישי כבר חיכיתי שנלך יחד לצפת, אז הגיע שלש קילו קמח מרבי נתן טירהוביצר (מאנ"ש בצפת... * אי אפשר לספר אפילו מילה אחת, אתם לא יודעים מה יש בזה! צריך לשום לב ואוזניים, היטב היטב לכל מילה, כדי שיוכל לזכות להיות מה שצריכים! - וכן אל הסיפורי מעשיות, וכן אל הליקוטי מוהר"ן, זהו העיקר - זה מאיר בנו את אור התורה! בלי זה הכל סתום! כל הדיבורים שלנו הם רק בשביל זה, כדי שנלמוד מהם איך שאנחנו צריכים את רבינו. וזה הכל כאן! הכל, הכל, מההתחלה עד הסוף! מה שזכיתי לראות במו עיני, מה שראיתי אצל רבי ישראל, מזה נודעתי משהו שהעולם לא יודעים! מה שראיתי בעיניי - שהוא ענין אחר לגמרי! מתוך מסירות נפש, מתוך כאלה מיני השפלות וכאלה מיני בזיונות שאין כמותם בעולם! וככה זכיתי להיוודע משהו מרבינו, משהו. אני קיבלתי מכל אנשי שלומינו, מרבי שלמה (וקסלר זצ"ל - - לא ישבתי בירושלים וראיתים שם, אלא נסעתי! ערכתי נסיעות עם מסירות נפש! והקב"ה ריחם עלי, שכל פעם שנסעתי קיבלתי חדשות יקרות כאלה - - אבל היסוד היה רבי ישראל, בלי רבי ישראל לא הייתי זוכה לכל זה, הכל היה על ידי רבי ישראל! הייתי אצל רבי שלמה, וכן אצל כולם, נסעתי כדי לקבל מהם. והקב"ה ריחם עלי, וסיבב כאלה סיבות שזכיתי לקבל הרבה. אבל אם לא הייתי יודע מרבי ישראל לא היה כלום, לא היה לי שום שייכות. הוא היה ה'יסוד', הלב שלי, הלב שלי! * ומזה נעשה כאלה ענינים שהם 'נצחיות', אין לנו שום השגה. עכשיו אני רואה שהאמת יש לו כח כזה - ראיתי כזה עבודה, כזה אמת, והיה לי מסירות נפש, היה לי מלחמות עם כל העולם! ואיך אני החזקתי מעמד - כל מיני צרות שבעולם היו, חוץ מההתנגדות היו עוד צרות, היה רעב - היה מוקף סביב סביב! וככה, זה היה מוסתר - - נו, בשעת מעשה לא מרגישים, אבל עכשיו אני רואה שכבר מההתחלה שנתקרבתי לרבינו, איך שנסתבבו סיבות פלאות שאהיה ענין אחר לגמרי! שיהיו לי כאלה דיבורים שיאירו את העולם! וזה "המכתב" - זה עולה על הכל! עולה על הכל! זה הכניס בי כזה שמחה וכזה דעת, אין הדיבורים להגיד מה שזה הכניס בי! נו, לך תצעק 'אני שלמה'... אם יש אפילו אחד שמקבל אותו, זה עכ"פ ענין! - - זה לא פשוט כל-כך, איך יתכן דבר כזה?! רואים - בעל נפש גדול, ראש ישיבה, בעל מקובל - - אבל כאן הלא יש כלי ריק... זה מפלאות רבינו, זה מפלאות רבינו! וזה מה שרבינו הקדוש אוהב, רק פשוט! שבורח מ'חיזו דהאי עלמא', מ'כבוד המדומה', לא להחזיק מעצמו - - אני לא יכול לחזיק מעצמי... אם יש למדן - אז אם הוא עניו זה ענין גדול! אבל מישהו כלום?!... * [קברו של רבי ישראל קארדונר זצ"ל] רבי ישראל מנו"כ בטבריה, בבית העלמין, יש מצבה קטנה, המצבה היחידה שכתוב עליה "רבי ישראל ברסלב'ר", חקוק על המצבה... אין עוד מצבה כזה שכתוב עוד שֵם חוץ מהשם הפרטי שניתן לו - רק כמו שקראו לו בחיים כך כתוב על המצבה. - - "רבי ישראל ברסלב'ר בן רבי יהודה הלוי", האבא שלו היה רבי יהודה, הוא היה לוי, "ט' חשון תרע"ט" - כך כתוב על המצבה. כבר נעשו שם שינויים, והשי"ת עזר שמצאו אותה, כתוב על המצבה "רבי ישראל ברסלב'ר", רואים את זה בעיניים... בחייו קראו לו "רבי ישראל ברסלב'ר", ועל המצבה כתוב "רבי ישראל ברסלב'ר"... לא שום שבח, רק השם ויום ה'יארצייט' [- יום הפטירה]. *
- - I showed it in Tiberius to a kabalist, a misnaged (-antagonist) , his father was Rabbi Yoel Ashkenazi (o.b.m. from the elders of the chasidim of Slunim in Tiberius). In any case, I learned with him when we were young, we lived in the very same town, just that he was a misnaged, and I merited – this is already something else. However he was very – he was not any plain person. And when he would come to Tiberius he would come to me. Nu, I wanted to do him a favor, but I saw that it wasn't going. I gave him books of Rebbe'n, I gave him the Likutay Aitzoas (Collection of Advice/directives/remedies) - - in short, I showed him the note (-the Petek), and he was very moved, immeasurably! ## Segment 3 - - I do not seek any testimony, and I look not for any proof. However, I know that this is completely not from me, this is from the holy Rebbe'n, the holy Rebbe takes a Yisroel Ber'n as well… ## Segment 4 [Continuing the story of R' Alter Krementzuger] ## Segment 5 I would go in to (-visit) this R' Alter Krementzuger, and they were the first marriage, he was an old man, and she was an old woman, yeah. And he – even in his old age – the (-his) face was like a seven year old child, a young child, the eyes with the face. By nature when one gets older one gets wrinkles, (but) his face was very soft, not a fresser (-one who eats without restraint), one could recognize on his face. ## Segment 6 And he never once sat idle. He would descend from the old age home to Rabbi Shimon'en. There were such stones, one could slip, and one could break the hands and the feet. And there are winds over there, between the stones, when the wind goes through it is mamash (-really) - - he held himself to the stones, and in this way he would descend to the bottom. It was mamash meseeras nefesh (-self sacrifice), because he was a delicate man, a light body, not a heavy body, the wind could have carried him away… and this is how he would go the tzion (-holy tomb). ## Segment 7 And he told me about R' Yisroel'n, that he had heard from our men - - he was drawn close yet before R' Yisroel'n, he was an old Jew, R' Yisroel was forty and some years old, and he was ninety years old. In any event, he told me that he had heard from our men, “If R' Yisroel would have been in the time of Rabbi Nussun'en – he (still) would have been a novelty!” That is what he told me – that, that is what he heard from our men! And he strengthened me that I should be steadfast, that I shouldn't listen to anyone! ## Segment 8 Yeah, all the time nebach (-pitifully, unfortunately) we see that the Shechina (-Divine Presence) is in exile (“Shichinta bigaloosa”), there are “gedoalim” (-greats), gedoalim – who made themselves leaders (“manheegim”) (*), and I know - - there are some which are not misnagdim (-antagonists), and there are some which are big misnagdim, small misnagdim, however, one thing (-is unanimous) – they do not speak at all of the Tikun Haklali (-The ten Psalms Rabbi Nachman revealed to be a general/comprehensive rectification, as they are rooted in the Song of the Future, Na NaCh NaChMa NaChMaN (1,2,3,4=10) Me'Uman), and certainly not of Likutay Tefilos… what is it then – they aren't misnagdim, he doesn't patch (-slap, hit)…. ## Segment 9 [-BH Today even many of the misnagdim are already strong proponents of the Tikun Haklali, and Saba's words here are befitting to the main root of the Tikun Hakalili, which is Rabbainu's name in the special formula of the Song of Redemption: Na Nach Nachma Nachman MeUman]. ## Segment 10 (*See Likutay Halachos, Orach Chaim, Laws of Shabbos 5:9, “And if this true tzaddik of every generation would be revealed in the world, and the whole world would be truly drawn close to him, the world would already be rectified. Because this tzaddik has the power to rectify the whole world, if they didn't hide and conceal him. However, in every generation and generation there is the aspect of the wars of (-against) Amulaik, and the main war of Amulaik, may his name be blotted out, is exclusively specifically against this true tzaddik who is the “Roash Ba-yis ” etc.. Because the klipa (-husk- evil force) of Amulaik is pleased to have Israel draw close to all the heads of the world, even heads that have a part in holiness, that are somewhat kosher men, and even if they are tzaddikim, just that they still have in them some grip of the bad, and they don't have the power to take Israel out of bad to good. Therefore Amulaik is content for all these heads to be greats and famous with prestigious names (-reputations) in the world, and that they should have great elevated status. And his entire evil intention is only in order to hide through this the name of the true “Roash Ba-yis , who is the head of all the heads of the world, and he is the true “Baal Haba-yis (-Master of the House)” of the world, for the main rectification of all the people in the world to return to Hashem Yisburach is specifically through him etc..” ## Segment 11 Likutay Halachos, Choashen Mishpat, Laws of Buying and Selling 3:11, “And even totally righteous tzaddikim, not all of them merit to completely break the aspect of the left, and therefore everyone needs to receive from one another (“this one from this one, and this one from this one”), until they all receive from the true head whom is in each generation and generation, who is the tzaddik of the generation, who is “chad bidura ,” who merited to the point of truth, to utterly break the body, who unites everything to its root etc.. That is, because even great people and tzaddikim, not all of them merit that their learning goes up to the Shechina (-Divine Presence), because few are those who merit to this, and therefore everyone needs, in every generation and generation, to bind themselves to the tzaddik of the generation, for then they merit that the tzaddik will receive their Torah and make from it Torah novelties, and then their Torah and their learning returns and is included in the Shechina through the tzaddik etc..”) ## Segment 12 [Speaking of the President of Israel, Zalman Shazar, whom Saba drew close to Rabbainu] ## Segment 13 - - Oy vay, oy vay, oy vay, from this itself we see – he needed to come to me?! Was he missing honor?! He had friends, the greatest professors - - with Yisroel Ber?! We see from the wonders of Rebbe'ns! ## Segment 14 I remember, when I used to sit with him – he would sit exactly (/straight) like someone that knows absolutely nothing of what is going on, exactly like one who knows absolutely nothing, and that is how he listened. And I saw his face, I saw such – I didn't ask him if he was bettering himself, if he is doing teshuva (-repentance) – I never once asked him. I only spoke with him of Rebbe'n, and I told him that he should learn the Rebbe'ns books. And I discerned that it was making a tumult in him, but what and when (Heb: who) – I really did not know. I had a spy, in the house, his sister, and she was extremely happy over this, and she told me, “Since he knows you,” she looked upon me like (at) an angel – “that it is possible to turn him around like this to the diametric opposite?!” And she told me that there is a conflict in the house (-against his return to Torah observance)…. ## Segment 15 Be Strong and Courageous In Your Devotion ## Segment 16 - - And this is somewhat of a matter which is inherent in the note (-the Petek), every time I see more. It depends on how one accepts it, with what kind of temimus (-sincerity, wholeheartedness), with what kind of truth one accepts it. However, I alone certainly know more than everyone what it is doing here – what it is. And the more time that goes by, I see epes (some, somehow) new things which are there, in Rebbe'ns words – every word is a “nachal noavaya ,” it is a fountain, from a Torah, from a seecha , and in this matter. ## Segment 17 This is the matter of Rebbe'ns, it is not Heaven forbid doubtful – this (-would be) inappropriate! Doubts are not a good thing, one can Heaven forbid – with a hairbreadth – it could be good and it could be the opposite, it is completely contingent on the mind – in the faith! ## Segment 18 Here in the note (-the Petek), not so long ago I spoke at length – that there shines here such a type of encouragement! - - If one looks at the writing, one sees the wording with the writing – if one looks for the truth one can understand from this, that this is not something that one can have doubts about! ## Segment 19 In any case, as we already schmoozed about this, that this which is written there, “It was very difficult for me to come down to you” - before everything, the “ailechu ” - is written with such a type of aleph which screams out the “upper point and the nether point” (*The letter aleph of the formal Ashurite script is comprised of a diagonal line which runs from the top left to the bottom right, on each side of this line are small dashes – little letter yuds – which are referred to as points. In the holy Petek, the aleph in the word “ailechu” is written in the Ashurite script, unlike most of the other alephs in the petek which are in Rashi script which has an altogether different design, and in addition it has extremely pronounced yuds.) - “Moses and Joshua” - “Rav and disciple.” ## Segment 20 (*See Likutay Moharan, Torah 6, where Rabbainu revealed and explained these secrets. (Also the word “ailechu” is explained kabalisticly where it appears in the opening verse of the Tachanun, according to the Rishash the main Divine Unification of the 24 hour daily cycle takes place here). On a different occasion Saba attributed this hint to R' Shlomo Wexler who told it to him. # Fires of Israel - Part 35 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/35/ # Fires of Israel - Part 35
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/35 ## Segment 1
רבי אלטר קרימנצ'וגר ז"ל
And see also Likutay Halachos, Laws of Shabbos 7:27, “And in every single generation, according to how much each one surmounts to draw close to the true tzaddik, out of plentiful degradation and bloodshed, so (-in that measure) shines the aspect of Moses to the aspect of Joshua, whom are the aspects of Rav and disciple etc..). ## Segment 2
רבי אלטר קרימנצ'וגר ז"ל בשעת התחלת התקרבותי לרבי ישראל, היה כל העולם 'אש', חשבתי שיש רק אני ורבי ישראל. אז היה יהודי אחד חסיד ברסלב, שהוא נתקרב לרבינו בהיותו בן שלש עשרה שנה לבד, בר מצוה, קראו לו רבי אלטר קרימנצ'וגר, מקרימנצ'וג. כבר סיפרתי לכם ממנו - - כל אחד יש לו דבר אחד שהוא מסור אליו ביותר, ורבי אלטר קרימנצ'וגר הוא היה ב'חצות' יחיד בדור, חד בדרא! הוא לא חיסר בחייו חצות! אדם עושה ברית, או תנאים, או חתונה, יש זמנים שאי אפשר לו לקום בחצות, אבל אצלו לא אירע כן! וכן כל השנים. כשאני הכרתי אותו הוא כבר היה יהודי זקן בן תשעים, ואולי יותר, הוא היה זקן מופלג. היום כבר יש כבישים, אז עדיין לא עשו, והדרך לרבי שמעון היה הר. היום - אפילו יש הר, אבל יש כביש, אפשר לרדת, אפשר לעלות. אז היו סלעים, סלעים גדולים, והוא היה יורד, הוא ישב בהמושב-זקנים, ולמטה היה הבית-כנסת של רבי שמעון - הציון. והוא היה יורד מהמושב זקנים, היה לו מפתח, והיה יורד לחצות [היום יש כבר מקוה שם בחצר, אבל אז היה המקוה בהמושב זקנים]. היה יורד לחצות להבית-כנסת של רבי שמעון, והיה אומר חצות. אני לא יודע אם היה נשאר שם להתפלל, או אולי חזר להמושב-זקנים, שם היה מנין. אבל הוא בילה שם כל הלילה, הוא לא חזר לישון! היו יכולים להכיר בהגוף שלו ובהפנים שלו שהוא רחוק מאכילה ושתיה, ומתענוגי העולם הזה. * [מדבר מענין חצות ואח"כ חוזר להמשך הסיפור הנ"ל] - - יש ניגון של חצות, אני לא יכול לחקות אותו - זה יצא מכזה אש [- ר' ישראל קארדונר], שאין לי שום מקום בזה, אין לי חלק. וככה היה כל העבודה שלו - 'אש'. זה פלא, פלא! יש בקבלה ניגון של חצות, ניגון מתוק, והוא היה לו כזה מתיקות בהקול שלו, בהקול שלו ביטא כל הצרות שלו - - כשאני שמעתי אותו מתפלל, וכן החצות - הנוסח שלו, הניגון של חצות היה כולו טענות אל השם יתברך! הוא שאל שאלות - יש שם פסוקים, כתוב שם; מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא... ושם באותו קטע יש עוד כזה. הלשון שלו היה כמו ששואלים את השם יתברך - - כמו התבודדות, כמו שמדברים אל השם יתברך ונמלכים עמו! הוא היה שר אותו עם ניגון - רבינו הקדוש אומר שניגון יכול להרים את האדם מאוד, זה מכניס בהאדם - הניגון יש לו כח גדול. אלא שאנחנו לא מצייתים, רבינו הקדוש ציוה להחיות עצמו עם ניגון - אם המח חשוך, לשיר ניגון, אבל לא מיוּשן, ניגון כזה! כשאני שמעתי אותו, חשבתי; נו טוב, אבל איך יכול אדם כמוני לזְכות לזה?!... כן, יכולתי לזכות לזה, זה תלוי רק איך שמוכנים להיות חזק, לא לשמוע אל העולם, רק רבינו! זה שני הפכים; העולם עם רבינו!... ה'חיזו דהאי עלמא' - זה מסתיר. אני ראיתי אותו שהוא ניקה את הגוף כמו שמנקים 'עור'! נקי מכל התאוות ומדות הרעות! ואיך מנקים אותו? עם תפילה, ועם דמעות, ועם לב, ועם אש! אוי ויי - - - * [חוזר לענין המכתב מרבינו הקדוש ז"ל] אוי גוואלד, גוואלד, גוואלד. אחד מן החוץ יכול לחשוב - מסתמא ישראל בער לא מגלה הכל, הוא מסתיר. אבל אני הלוא יודע האמת... ואני בעצמי, אף על פי שראיתי יותר מאחרים - אחרים שומעים משהו, אבל אני הלוא הייתי בתוך זה, ראיתי איך שנסתבבו הדברים לזה - וככה עם ההתקרבות איך שנסתבבו הסיבות, שפתאום נעשה סיבה שמצאתי את הדפים, ונעשה מזה מה שנעשה - - היה לי קשה להבין, היה לי מר, מה זה "נהנתי מאד מעבודתך"?! העבודה שלי?! וכן - "תלמידי היקר"?! היה קשה לי מאוד, היה קשה לי. אבל האמת הוא שאסור להיות קשה, כי "אמת ה' לעולם", ואסור להקשות. ואם לא מקשים, אם מתחזקים באמונה, רואים זה איך שאין קשה כלום! * [סיפור מת"ח א' שביטל התנגדותו בכח ר' ישראל קארדונר ז"ל] אולי כבר סיפרתי את זה - - היה חסיד קרלין, היום הוא כבר אינו בחיים, אבל אז עדיין היה אברך, אני הייתי צעיר ממנו, קראו אותו 'ישראל גולדהאבר', או 'ישראל קופלס', שם האבא שלו היה 'קופל'. הוא היה למדן חריף, רב, בטבריה, ובטבעו הוא היה איש תקיף בדעתו, הדיבור שלו היה פחד, איש תקיף מאוד. נו, הוא היה מתנגד, הוא גר סמוך להבית-כנסת, אצל החצר איפוא שגר רבי מוטל (סלאנימער זצ"ל - הוא גר בצד זה והוא בצד זה. והוא היה נמצא תמיד בהבית-כנסת, והיה לומד. ואני הייתי גם כן בהבית-כנסת, והייתי יושן שמה, והייתי קורא קריאת-שמע מתוך ספר 'שערי ציון' שהיה לי. והייתי קם בהשכמה, הייתי אומר חצות, והייתי לומד ליקוטי מוהר"ן. נו, היה אש בוער, למדתי עם כזה התלהבות ועם חמימות. [אף-על-פי שמי אני לידע כלום מהתורות, אבל רבינו הקדוש מוריד את עצמו לכל אחד ומדבר עם כל אחד...]. על-כל-פנים, הוא ראה את שני הדברים האלו, והוא היה מתנגד, אז ניגש אלי עם כזה כעס - חשבתי שהוא יהרוג אותי, הוא ניגש אלי ככה עם הידים; אתה חושב שה'שערי ציון' נעשה בשביל אדם כמוך?! אתה בכלל יהודי?! ובכן - למה אתה לומד רק ליקוטי מוהר"ן?! אין עוד ספרים?! אין גמרות?! אין עוד ספרים?!... הוא היה עלי 'להרוג ולאבד'... כי בטבעו היה אדם תקיף, והדיבור שלו היה בתקיפות, והוא דיבר כל כך בחריפות, הוא היה מתנגד, אז הוא נקם בי, הוא עשה ממני עפר ואפר... ואותו אברך, סיבב הקב"ה - שהוא היה עם רבי ישראל בלילה האחרון קודם שלקחו אותו לבית החולים, הוא היה עם רבי ישראל בלילה האחרון! והוא ניגש אלי - ישראל קופלס, ישראל גולדהאבר, ואמר לי; אני כבר לא מתנגד! הייתי עם רבי ישראל באותו הלילה, וראיתי את היסורים שלו, ואיך שהוא היה שמח ביסוריו, ואיך שהוא אחז את הזקן ואת הפיאות שלו, ואמר; מה יש לי לדאוג אחר שאני מגיע לעולם הבא עם זקן ופיאות! כן... זה למעלה מדרך הטבע - מה שיש לו בלב הוא צריך לספר אלי?! על-כל-פנים, מאותו הלילה - הוא אמר לי - ביטלתי את ההתנגדות! רבי ישראל ביטל את ההתנגדות שלו! והוא היה לו דרך-ארץ לפנַי - ממש ההיפוך מכפי מה שהיה מקודם. היה לו דרך-ארץ לפני, והיה לו יראת הכבוד כמו לפי מלך!... ומה שאתם שומעים זה רק קצת - רק תמונה מכפי מה שהיה. אני הייתי בתוך זה, עד היום מונח בי הרעל איך שהוא חירף אותי; בשבילך - שערי ציון?! אתה בכלל יהודי?! על-כל-פנים, הוא עשה ממני עפר ואפר. הוא לא יכל לסבול איך שאני למדתי ליקוטי מוהר"ן עם התלהבות. הוא חירף אותי כל כך, השפיל אותי כל כך. ונעשה מהיפוך אל ההיפוך, וכן כל השנים שאחרי כן - מתי שהוא ראה אותי הוא רצה שאני ידבר עמו, שאני יספר לו מרבי ישראל. מהיפוך אל ההיפוך ממש! הוא עמד לפני כמו איש פשוט לגמרי, כמו שאינו יודע כלום, ועמד והסתכל בתוך הפה שלי!... סיפור כזה - איך שרבינו הקדוש יכול לעשות פעולות כאלו... וזה יהיה לו לטובה בעולם הבא - הוא כבר בעולם הבא, זה יועיל לו - מה שביטל את ההתנגדות שלו, והכניע לפני כל כך - איני יודע מה - הוא ידע שאני איש פשוט... * [חוזר לענין סיפור התקרבותו במסירת נפש] אוי אוי אוי אוי. ברוך השם, היום אני חי עם זה - שאני נזכר שהיה בעולם יהודי בשם 'רבי ישראל'. והקב"ה סיבב כזה סיבות, איך שאני החזקתי עמו כמה שנים, מתוך בזיונות כאלו, עם שפיכות דמים כאלו - - מי יכול לספר את כל זה?! מי שלא ראה את זה. וכן היה בכל יום מעשיות שונות וענינים אחרים. אז היה לי חשוך בחיים שלי, מר וחשוך, והיום אני רואה איך שכל זה היה לטובה, דוקא ככה! זהו העיקר! וככה מלמד אותנו רבינו הקדוש, ככל שקשה יותר - צריכים לדעת שעל זה ירדנו לעולם הזה! ככל שקשה יותר, מה שמתגבר על האדם ביותר - דוקא זה צריכים לעשות! כן כתוב בהשיחות. * הוא [רבי ישראל קארדונער זצ"ל] היה מאוד מקושר אל רבי שמעון בלי שיעור, אל רבי שמעון בר יוחאי, אל הזוהר הקדוש. הוא ישב תמיד אצל רבי שמעון, לא יכל להתנתק - - הוא ישב פעם במירון עם המשפחה, אז היה ג"כ בכל פעם אצל רבי שמעון. במירון הוא ישב בהמושב זקנים, והוא היה לבד אצל רבי שמעון. היה לו המפתח של הדלת, והיה שם עם רבי שמעון לבד. * [עוד מענין המכתב מרביה"ק ז"ל] - - הראיתי אותו בטבריה לבעל מקובל, מתנגד (- רבי אברהם אשכנזי זצ"ל, האבא שלו היה רבי יואל אשכנזי (זצ"ל, מחשובי חסידי סלונים בטבריה. על כל פנים, אני למדתי איתו מימי נערותינו, אנחנו דרים באותו עיר, רק שהוא מתנגד, ואני זכיתי - זה כבר ענין אחר. אבל הוא הלא - הוא לא אדם פשוט. וכשהוא היה מגיע לטבריה, היה בא אלי. נו, רציתי לעשות לו טובה, אבל ראיתי שזה לא הולך. נתתי לו מספרי רבינו, נתתי לו את הליקוטי עצות, חשבתי שאם ילמוד את הליקוטי עצות - - הכלל, הראיתי לו את הפתקא ונתרגש מזה מאוד בלי שיעור! - - אני לא מבקש עדות, ואני לא מבקש ראיות. אבל אני יודע שזה לגמרי לא מצדי, זה מרבינו הקדוש, רבינו הקדוש לוקח גם ישראל בער... * * * [עכשיו חוזר להמשך הסיפור מרבי אלטר קרמנצ'וגר דלעיל] היית נכנס אצל רבי אלטר קרמנצ'וגר, הם היו הזוג הראשון, הוא היה זקן, והיא זקנה. והוא גם בזקנותו - הפנים שלו היה כמו ילד בן שבע, ילד צעיר, העיניים והפנים. הטבע היא שכשמזקינים נעשה העור קמוט, אבל הפנים שלו היה עָדִין, הכירו על הפנים שלו שהוא אינו בעל אכילה... והוא לא ישב בטל אף פעם. הוא היה יורד מהמושב-זקנים אל רבי שמעון, היה שם סלעים כאלו, היו יכולים להיחלק, והיו יכולים לשבר את הידים ואת הרגלים. ושם היו רוחות, בין הסלעים, כשעובר הרוח זה ממש... והוא החזיק עצמו אל הסלעים, וככה הוא ירד למטה. זה היה מסירות נפש ממש, כי הוא היה איש עדין, גוף קל, לא גוף כבד, הרוח היה יכול לשאת אותו... וככה הוא הלך להציון. והוא אמר לי על רבי ישראל, שהוא שמע מאנשי שלומינו - - הוא נתקרב עוד מלפני רבי ישראל, הוא היה יהודי זקן, רבי ישראל היה בן ארבעים ומשהו, והוא היה בן תשעים. על כל פנים, הוא אמר לי ששמע מאנשי שלומינו; אם רבי ישראל היה בזמנו של רבי נתן - היה גם כן חידוש! ככה הוא אמר לי - שכך הוא שמע מאנשי שלומינו! והוא חיזק אותי שאחזיק מעמד, שלא לשמוע לאף אחד! * * * כן, כל זמן שרואים לדאבונינו שכינתא בגלותא, יש גדולים, גדולים - שעושים את עצמם מנהיגים, ויש כאלה שאינם מתנגדים, ויש כאלה שהם מתנגדים גדולים, מתנגדים קטנים, אבל בזה הם שוים - מתיקון הכללי לא מדברים, ומליקוטי תפלות בודאי לא... רק שאינם כ"כ מתנגדים, לא נותנים סטירה... * * * [מדברים מאיש מפורסם מאנשי הממשלה שעסק עמו לקרבו ליהדות על דרך רביז"ל] - - אוי וי, אוי וי, אוי וי, מזה עצמו רואים - הוא היה נצרך אלי?! האם חָסַר לו כבוד? היה לו חברים, הפרופסורים הכי גדולים - - עם ישראל בער?! רואים את הפלאות של רבינו! אני זוכר, כשהייתי יושב עמו - הוא ישב כמי שאינו יודע כלום, כלום, והוא הקשיב ככה. וראיתי בפנים שלו, ראיתי אצלו - לא שאלתי אותו אם הוא משתפר במעשיו, אם הוא כבר עשה תשובה - אף פעם לא שאלתי אותו. רק דיברתי עמו מרבינו, ואמרתי לו שילמוד את הספרים של רבינו. והכרתי בו שזה מרעיש בתוכו, אבל אני לא ידעתי מה ומי. היה לי מרַגֵל, בבית, האחות שלו, והיא שָמחה ביותר, ואמרה לי; מאז שהוא מכיר אותך - - היא הסתכלה עלי כמו מלאך - - שיוכלו להפוך אותו מהיפוך אל ההיפוך?! והיא אמרה לי שבבית יש מחלוקת... (על חזרתו בתשובה. * * *
Afterwards, “to come down to you” - nu, a real dread befalls, for the holy Rebbe it is difficult such a type of descent?! (*In the matter of the tzaddik descending to a disciple, see Likutay Moharan, volume 2, Torah 38). For the holy Rebbe it is difficult - “to come down to you?!” (If that is the case –) HY should guard and save (us)! ## Segment 3 Nu, immediately (after) it is written, “my precious student!”… After the descent, after the entire - - “my precious student!” “My student” alone is also - - “My precious student?!” What would have been if neither of them were written, not “my student,” not “the precious?!” ## Segment 4 “It was very difficult for me to come down to you to tell you that I had great enjoyment!” Nu, “I enjoyed” - this isn't any letter that one just (“stam”) writes. Every letter, every word is a “nachal noavaya !” Such - - “I enjoyed very much?!” “I enjoyed” is also - - there is not written any extra word, not any extra letter in the holy Rebbe'ns wording, in the holy Rebbe'ns matters! This is from him himself, his writing, his wording - - what is “my precious student?” And what is, “I enjoyed very much?” “I had very much enjoyment from your devotions” - that is what is written, “I had great enjoyment from your devotions!” ## Segment 5 “And upon you I said” - every matter is in a different script (/style), there are two scripts there - - the “and a sign,” this writing is already germane to the second (-last) line, the second (-last) line should have started, “And a sign, the 17th of Tamuz?!” - - ## Segment 6 “And upon you I said,” there is in this amazing encouragement, in general – this entire letter (there) shines there a great light of encouragement (“hischazkus”). ## Segment 7 R' Simcha Bunim (Kalushiner o.b.m., and elder from the Breslovers from Poland) told me - - I used to go to him every day to visit the sick, and he was nebach (-pitifully, unfortunately), he suffered such a type of – suffering, he was nebach like that - - and I heard from his such novelties, how he fared with (-his morale despite) the suffering! I didn't understand how this man lived – and he was happy! ## Segment 8 He saw the note (-the Petek), and he said, “This note was written for me!” “This is a healing for me!” He requested of me, that he wants to hold on to it for a little, he wants to revitalize himself with it. Nu, so I gave it to him, he revitalized himself, it gave him life, such. ## Segment 9 In short, he told me that I should leave it by him for a little, and he went to pray Mincha (-afternoon service) with all his strength, he couldn't hold back - - he said, “What do you say to that?! Yisroel Ber has a letter – a note from Rebbe'n! And this is my cure, this is a salvation for me!” ## Segment 10 From one side, the note (-the Petek) after all makes a gloominess, because I should have to appear (Heb: behave) differently, I should have to always be dancing, I should have to always – even in the worst suffering – I should have to appear (-be) completely different in avoadas (-service of) Hashem, I should burn like a fire, when one sees such a thing! And I am like nebach (-pitifully, unfortunately) exactly – exactly like the world, like (this)…. ## Segment 11 And R' Eliyahu Chaim (Rosen o.b.m. a venerable Breslover) he was such a great - - In short I brought it to him. Nu, he was engaged constantly in reading it. In short, the son (R' Kalman?) came over to me, he asked, he wants to hold on to it until tomorrow, he wants to make a copy. - - Nu, one definitely does not neglect such a thing, perhaps there will be a fire, nu HY helped that the note (-the Petek) lives on! ## Segment 12 And this letter was sleeping sixty years (-from when it was revealed on the 23rd of Tamuz 5682-1922 until the end of 5741-1981, the time of this talk), and now it is arousing! And perhaps it will arouse even more and more and more! It will come in – there will be an uproar in the world! Such a type of thing?! ## Segment 13 Because reading this, a dread is befallen, the signature! Until in this note (-the Petek) it was unheard of that there was to be found a (person of) flesh and blood who signs like this - - single, double, triple, quadruple! This is such - - oy. ## Segment 14 (*In the holy Petek, Rabbainu signed his name Na NaCh NaChMa NaChMaN MeUman – this method is applied frequently in kabala to Divine Names, foremost being YHVH – Y YH YHV YHVH which the Zohar even provides as the formula of the song of the future. Saba is saying that the fact that Rabbi Nachman was able to sign his name in this method, that heretofore was assigned only to Divine Names, is such an awesome revelation of his greatness, that one is awestruck). ## Segment 15 In short, he could have written “I enjoyed” with out the “very much (-great),” “I had enjoyment from your devotions!” This is written plainly?! No! Here shines a great light of encouragement! The way you conduct yourself, and the way you recognize (/are able) yourself, and the way you know, “I had great enjoyment from your devotions!” With the entire descent!! ## Segment 16 And this alone, just these words – he could have written, “It was very difficult for me to come down to you - to tell you that I greatly enjoyed your devotions!” But this “my precious student” does not need to be written?! This isn't just any letter which writes “my precious student” - this is intentional, this is designated, this is a light of encouragement! A light for everyone! Every single one must see what is going on here, they need to have a study of themselves so that the bal duvur (-litigator – evil inclination, Satan) won't have dominion over them, so that he won't cast him down! Because his (-the evil guy) undertaking is only – to cast him down, and the holy Rebbe – his undertaking is to lift us up! ## Segment 17 Nu, but he (-the evil) does his (part), on the contrary – against Rebbe'ns men he rises up more! (*See Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 301, and Likutay Halachos, Laws of the Prayer of Mincha 7:23). He wants to cast us down into danger! One is constantly at war! ## Segment 18 In war one can catch a blow! I give someone a blow, someone gives me a blow. Nu, one must really have some sort of merchandise so that the enemy cannot Heaven forbid give such blow that he won't be able to get up!…. ## Segment 19 - - It is written there (-in the Petek) the name of Rosh Hashana, the greatest angel of mercy! (*) Because there are more angels, and this angel – according to the writings of the Ari – this angel which is written here in the note (-the Petek) is such - - ## Segment 20 (*See the Arizal's prayer for the one who blows the shofar, “May there be will from before You etc. that You send me all the pure angels, attendants faithful in their missions, and desiring to merit Israel, and the great angel PTzPTzYH (-the one mentioned in the Petek) who is in charge of bringing forth the merits of Israel when Your nation Israel blow the shofar etc..” [PTzPTzYH has the numerical value of Na NaCh NaChMa NaChMaN with the inclusive].) # Fires of Israel - Part 36 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/36/ # Fires of Israel - Part 36
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/36 ## Segment 1
חזק ואמץ בעבודתך...
To Arouse From Sleep ## Segment 2
חזק ואמץ בעבודתך... וזה משהו ענין מה שיש בהפתק, כל פעם אני רואה יותר. תלוי איך שמקבלים את זה, באיזה תמימות, באיזה אמת מקבלים אותו. אבל אני בעצמי יודע בודאי יותר מכולם מה שנעשה פה - מה שיש בזה. וכל מה שעובר יותר זמן, אני רואה דברים חדשים מה שיש שם, בהדיבורים של רבינו - כל דיבור הוא נחל נובע, נובע - בתורה, בשיחה, ובענין הזה. * זה ענין של רבינו, זה לא ספקות חלילה וחס! ספקות זה לא טוב, יכולים חלילה וחס - בחוט השערה - יכול להיות טוב ויכול להיות להיפוך, תלוי לגמרי בהמוח - בהאמונה! * פה בהפתק דיברתי בארוכה מזמן לא רב - שמאיר פה אור של כזה התחזקות! - - אם מסתכלים על הכתב, רואים שהלשון והכתב - אם מחפשים האמת יכולים להבין מזה שלא שייך להסתפק בדבר זה! * על כל פנים, כמו שכבר דיברנו מזה, שמה שכתוב שמה; "מאד היה קשה לי לרדת אליך" - קודם כל, מה שכתוב "אליך" - כתוב מין אל"ף כזה שצועק על ענין "נקודה העליונה ונקודה התחתונה" - "משה ויהושע" - "רב ותלמיד". אחר כך "לרדת אליך" - נו, הלוא נופל פחד, לרבינו הקדוש קשה ירידה כזו?! לרבינו הקדוש קשה - "לרדת אליך"?! הקב"ה ישמור ויציל! נו, תיכף כתוב "תלמידי היקר"!... אחר הירידה, אחר כל זה - - "תלמידי היקר"! "תלמידי" לבד גם כן - - "תלמידי היקר"?! מה היה אם לא היה כתוב שניהם, לא "תלמידי", ולא "היקר"?! "מאד היה קשה לי לרדת אליך להגיד לך כי נהנתי מאד"! נו, "נהנתי" - זה לא מכתב שכותבים ככה סתם. כל אות, כל מילה הוא נחל נובע! כזה - - "נהנתי מאד"?! "נהנתי" זה גם כן - - לא כתוב שום מילה יתירה, שום אות יתירה בלשון רבינו הקדוש, בעניני רבינו הקדוש! זה ממנו בעצמו, הכתב שלו, הלשון שלו - - מה זה "תלמידי היקר"? ומה הוא "נהנתי מאד"? "נהנתי מאד מעבודתך" - ככה כתוב; "נהנתי מאד מעבודתך"! "ועליך אמרתי" - כל ענין הוא כתב מיוחד, יש שם שני כתבים - - "וסמן", הכתב הזה כבר שייך לשורה השניה, היה צריך להתחיל השורה השניה; "וסמן י"ז בתמוז"?! "ועליך אמרתי" יש בזה התחזקות עצומה כזה, בכלל - כל המכתב מאיר שם אור גדול של התחזקות. * רבי שמחה בונם (קלושינר ז"ל, מזקני אנ"ש מפולין אמר לי - - הייתי הולך אצלו כל יום לבקר חולה, הוא סבל כאלה יסורים, ושמעתי ממנו כאלה חידושים שהוא עשה מתוך היסורים! לא הבנתי איך אדם זה חי - והוא היה בשמחה! הוא ראה את הפתק, אז הוא אמר; "הפתק נכתב בשבילי"! "זה רפואה בשבילי"! וביקש אותי שרוצה להחזיק אותו קצת, הוא רוצה להחיות עצמו בזה. נו, נתתי לו, הוא החיה עצמו, זה החיה אותו, כזה. הכלל, הוא אמר לי שאניחנו אצלו קצת, אז הוא הלך להתפלל מנחה עם כל הכוחות, הוא לא יכל להתאפק - - אמר; "מה אתה אומר על זה?! ישראל בער יש לו מכתב - פתק מרבינו! וזה הרפואה שלי, זה ישועה שלי"! * מצד אחד, הפתק הזה גורם להיות במרה שחורה, כי הייתי צריך להתנהג אחרת, הייתי צריך תמיד לרקוד, הייתי צריך להיות תמיד - אפילו בהיסורים הכי גדולים - הייתי צריך להיות אחר לגמרי בעבודת השם, שאהיה בוער כמו אש, כשרואים דבר זה! ואני לדאבוני כך - כמו כל העולם, ככה... * ורבי אליהו חיים (רוזין זצ"ל, מחשובי אנ"ש, הוא איש גדול - - הכלל, הבאתיו לו, נו, קרא אותו כמה פעמים. הכלל, ניגש אלי בנו (רבי קלמן ?, וביקש אותי שרוצה להחזיקו עד למחר, הוא רוצה לעשות צילום. - - נו, אין להשאיר אותו ככה, אולי יהיה שריפה, נו הקב"ה עזר שהפתק קיים! * והמכתב הזה ישן ששים שנה (- משנת התגלותו כ"ג תמוז תרפ"ב, עד סוף שנת תשמ"א, עת אמירת שיחתו זאת, ועכשיו הוא התעורר! ואולי יתעורר עוד יותר ויותר ויותר! זה ייכנס - יהיה נעשה רעש בעולם! דבר כזה?! כי לקרות את זה נופל פחד, החתימה! עד הפתק הזה לא שמענו שיהיה בשר ודם שיחתום עצמו ככה - פשוט כפול משולש מרובע! הלא זהו - - אוי. * הכלל, היה יכול לכתוב "נהנתי" בלי "מאד", "נהנתי מעבודתך"! זה כתוב סתם?! לא! מאיר פה אור גדול של התחזקות! איך שאתה מתנהג, ואיך שאתה מכיר אותך, ואיך שאתה יודע, "נהנתי מאד מעבודתך"! עם כל הירידה!! וזה עצמו, רק המילים - היה יכול לכתוב "מאד היה קשה לי לרדת אליך - להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך"! אבל "תלמידי היקר" לא צריך לכתוב ?! זה לא סתם מכתב שכתוב "תלמידי היקר" - זה בכוונה, זה במיוחד, זה אור של התחזקות! זה אור בשביל כולם! כל אחד צריך לראות מה שנעשה פה, שיהיה לו לימוד על עצמו שהבעל דבר לא יוכל להיות לו שליטה עליו, שלא יוכל להפיל אותו! כי העבודה שלו הוא רק - להפיל אותו, ורבינו הקדוש - העבודה שלו הוא להרים אותנו! נו, אבל הוא עושה את שלו, אדרבה - על אנשי רבינו הוא מתגבר ביותר! הוא רוצה להפיל אותנו לסכנה! תמיד נמצאים במלחמה! כשנמצאים במלחמה יכולים לקבל הכאה! אני מרביץ לו, והוא מרביץ לי. נו, צריך שיהיה לו סחורה כזו שהשונא לא יוכל חלילה וחס לתת הכאה כזה שלא יוכל לקום!... * - - כתוב שם את השם של ראש השנה, המלאך של רחמים הכי גדול! כי יש עוד מלאכים, והמלאך הזה הוא - על פי כתבי האר"י - המלאך הכתוב שמה בהפתקא הוא כזה - - * * *
- - Oy vay, oy vay, “It is a pity on you and on me!” The King's daughter cried and shrieked, “It is a great pity on you and on me!” (*Legendary Tales, Story #1 of a Lost Princess). Without the note (-the Petek) – when there is already such a Likutay Tefilos, and such a Likutay Moharan – and we sleep?! We should have to be such holy tzaddikim that the entire world would run after us! We should have such a type of chain (-grace, charm, favor) – a chain of truth! (*Likutay Moharan, Torah 60 castigates chain of falsehood, see there). And this has a power of magnetism (*like a gravitational pull, see Likutay Moharan, Torah 70) – so that the entire world will run after us, “Oy Breslov, Breslov, Breslov!….” ## Segment 3 Nu, and we nebach (-pitifully, unfortunately) sleep! ## Segment 4 (*See Likutay Moharan, Torah 60:6, “Because there are people that sleep away their lives, and even though it appears to the world as though they are serving Hashem, and are engaged in Torah and prayer, even still (with) all their devotions, Hashem Yisburach has no nachas (-delight of satisfaction) from them. Because all their devotions remain below, and can not be lifted and rise above etc., and it is necessary to arouse him from his slumber.”) ## Segment 5 The (-our) prayer is not the prayer (-as it should be) - - because I heard a prayer! The way it is, one can think that we pray well, but I heard a prayer – when I remind myself of this prayer, I see that I stand completely outside! ## Segment 6 And from where did he get this? Everything from the Rebbe'ns words! From where was there a R' Yisroel (-Karduner)?! It is not given to say, “Once, there was a R' Yisroel!” The holy Rebbe is here - - whoever wants to draw close and get out of the vanities of this world (*Story of the Seven Beggars, the Beggar with the Crooked Neck), from all the deficiencies of the world (*-the Deaf Beggar), from all the sins, from all the bodily desires! ## Segment 7 (*See Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 230, “And I heard from his holy mouth a few times, that the main thing is contingent just on exertion and devotions etc., and through this it is possible for every person to come to great levels etc.. And he said, 'I can make (someone) a kosher man who is called “gitter yid ” mamash (-really, actually, exactly) like me.'” ## Segment 8 And see Likutay Halachos, Laws of the Morning Blessings 3:6, “What most people are mistaken about themselves, and they think that their soul isn't holy in its root, and it is difficult for them to return to Hashem and to be a truly righteous man or kosher man like the other tzaddikim and kosher ones, as is the customary rhetoric of people to say when there is talk of a righteous man or a truly kosher and Heaven fearing man, and there begins to arouse in them as well thoughts of repentance, to draw close to Hashem Yisburach, because every Jew is full of thoughts of pangs of repentance and drawing close to Hashem Yisburach always, just afterwards they immediately say who can be like that righteous man etc., for he had a holy neshama (-soul) from his youth, as if the righteousness of the tzaddikim and the kosher ones is just due to a holy neshama (-soul) that they have from birth, which is not the truth, because the main righteousness of the tzaddik is just through his exertion and toil in His service blessed He, many, many days, and copious years, and he surmounted and strengthened himself each time, and did not let himself fall in any way, and abounded in prayer and entreaty, until he merited to what he merited, and every person can be like them, because there is free choice (“becheera chufshee”) etc..”). ## Segment 9 And so it is with the Toaroas (-holy teachings), and with the prayers, and with the stories. We sit and we speak and we look and desire – and we sleep! How is this? How can this be?! - - ## Segment 10 This is what I see with the note (-the Petek), I see something (amazing) like this - - I should have to be mamash (-really) entirely different than the world – not this person! Nu, this is the power of becheera (-free choice), I fall once into sadness, into depression, and the sort, it is impossible to pray, one falls into the desires of eating, into sleeping - - how does one have time for eating and for sleeping?! ## Segment 11 R' Shlomo Wexler o.b.m. ## Segment 12 I saw by R' Shlomo'n (Wexler o.b.m.) - - I was jealous of him – I saw how he eats – without any movement of falsehood (*See Likutay Moharan, Torah 60 regarding chain of falsehood)! Entirely true! He sat, one person alone at home, and ate with holiness and purity - - just like a bird, a little piece – he inserted it and held it in his mouth until it dissolved, and afterwards he swallowed it, and like this again - - I didn't understand how he lives?! - - ## Segment 13 - - Even I myself, that I received the entire matter, I should have to have a good life with the note (-the Petek), different than the rest of the world, and I look at myself – such eating, with such sleeping, with such praying…. ## Segment 14 The R' Shlomo – he was always sitting, by day and by night, and serving HY – Torah and prayer! ## Segment 15 He did not have any family – he had a b”b (?), and when he was old he had two orphaned grandchildren. This R' Shlomo did not have any children, and he had miraculously – he had a daughter, and the daughter – I remember – would come to R' Shlomo'n, she was a big tzaddekes (-righteous woman), she would stand on her feet with a holy book, she would pray and learn, she was bright like (Heb: similar to) R' Shlomo'n… In any event, the daughter got married, and had twins, and she – not on us – passed away in childbirth, and the twins remained. ## Segment 16 When I would come to Jerusalem – when I would come into R' Shlomo'n – it was by a him a joyous occasion like a wedding, how [this R' Shlomo] his face radiated – the joy – it was such! What is [it]? I knew (“recognized”) R' Yisroel'n! He heard what happened with me…. ## Segment 17 I ate with him by the table [- she never once at with him by the table, she ate alone – she was never once by the table]. He took such small pieces – because he didn't want to feel a taste of any… - so he inserted a small piece of challah and a small piece of fish, and he didn't chew! It lay in his mouth, and we spoke, and it lay in his mouth – and he swallowed it, and he took another piece, and so it was a few times. I thought to myself, “how can the body endure?!”… He accustomed the (-his) stomach, his stomach was already accustomed to such a type of eating… ## Segment 18 (*See Words of Rabbi Nachman, article 246, “I was looking at his eating, and he was aiming not to let the food enter inside the mouth and palate, he would just bring it inside between his teeth, and he would chew it there without help of the palate, and whoever eats like that, has almost no feeling of taste in his eating, and it is impossible to describe this matter in writing, but the reader will understand this by himself. And whoever wants to utterly break the desire of eating, so as not to receive any enjoyment from his eating, through this pointer he can easily merit to this.” ## Segment 19 See also Praise of Rabbi Nachman, article 21, how Rabbainu regulated his stomach to a minimal consumption (Life of Our Leader Rabbi Nachman, 92). And see Likutay Halachos, Orach Chaim, Laws of Prayer 4:6) ## Segment 20 [Just] to look at his visage, his speech - - Rabbi Chaim Sonnenfeld (-The Av Bais Din – Chief Magistrate of the Aidah Hacharaidis – the Haredi Congregation of Jerusalem) had derech eretz (-formal respect, like standing up in honor) before him! Rabbi Chaim was really a Litvak (-of the Lithuanian school, which favored the study of Talmud over everything), and by a Litvak – whoever can learn more, whoever is more knowledgeable, more of a lamdan (-skilled scholar) – and R' Shlomo was a lamdan, he had nothing to be ashamed of before Rabbi Chaim'en…. # Fires of Israel - Part 37 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/37/ # Fires of Israel - Part 37
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/37 ## Segment 1
להתעורר מהשינה
This Rabbi Chaim Sonnenfeld would pray vasikin (-at sunrise) in the (synagogue of the neighborhood of) Butay Machseh, and R' Shlomo also prayed vasikin, they saw each other every day, and Rabbi Chaim held of R' Shlomo'n - - he (Rabbi Chaim) was the head of the Aguda, there was Rabbi Moshe Blau with others - - R' Shlomo was by him a “chad bidura ”! R' Shlomo was by him – holy of holies! He didn't have another (“a second”) like R' Shlomo! ## Segment 2
להתעורר מהשינה אוי ויי, אוי ויי, יש רחמנות עליך ועלי!... הבת מלך בכתה וזעקה; "יש רחמנות גדול עליך ועלי"...! בלי הפתקא - כשיש כבר לקוטי תפלות כזה, וליקוטי מוהר"ן כזה - ואנחנו ישנים?! היינו צריכים להיות צדיקים קדושים כאלה - שכל העולם כולו ירוצו אחרינו! שיהיה לנו חן כזה - חן של אמת! שיש לזה כח המושך - שכל העולם ירוצו אחרינו; "אוי ברסלב, ברסלב, ברסלב"!... נו, ולדאבונינו אנחנו ישנים! התפלה איננו כמו שצריך להיות - - אני שמעתי 'תפלה'! יכולים לחשוב שמתפללים טוב, אבל אני שמעתי תפלה - כשאני נזכר מזה התפלה אני רואה שאני עומד לגמרי בחוץ! ומאיפוא לקח את זה? הכל מהדיבורים של רבינו! איך נעשה 'רבי ישראל' (- קרדונר?! - אין שייך להגיד כי; "פעם היה רבי ישראל"! רבינו הקדוש נמצא כאן! מי שרוצה להתקרב - ושיזכה לצאת מהבלי העולם הזה, מכל החסרונות של העולם הזה, מכל העוונות, מכל התאוות! וכן גם עם התורות, ועם התפלות, ועם המעשיות - - יושבים ומדברים ומחפשים ורוצים - וישנים! איך זה?! איך זה יכול להיות?! - - וכן אני רואה בענין הפתקא - אחר שאני רואה דברים כאלה, הייתי צריך להיות אחרת לגמרי מהעולם - לא אדם כזה! נו, ככה הוא כח הבחירה, אני נופל פעם לעצבות ובמרה שחורה וכדומה, אי אפשר להתפלל, נופלים לתאוות אכילה, בשינה - - איך לוקחים זמן בשביל לאכול ולישון?! *
R' Shlomo did not have derech eretz (-formal respect) before him… there was a conflict on Rav Kook, and it was necessary that he should go out strong (against him), if he did not come out as strong as it was necessary – so R' Shlomo had no derech eretz (-formal respect) for Rabbi Chaim'en…. ## Segment 3 R' Yisroel was a different world, R' Yisroel was - - his meseeras nefesh (-self sacrifice), and his common sense (/straight intellect), his hisbodidus. So R' Shlomo would krechtz (-groan) – R' Shlomo would say to me, “Where does one get (/take) R' Yisroel's avoada (devotion)?!” ## Segment 4 [Returning to the matter of the letter – the Petek – from Rabbainu o.b.m.] ## Segment 5 Everything – when one looks with an honest eye, from the beginning of the note (-the Petek), from the first word, and further on in order – there is what to be learned as a study. ## Segment 6 In truth, I already spoke a lot of this, and why again and again - - a hairbreadth more is already completely something else! ## Segment 7 In the note (-the Petek) – there is only one aleph which screams out about the “Rav and disciple” (*Likutay Moharan, Torah 6:5 – correlate to the upper and lower appendages of the aleph), “ailechu ” - such an aleph, the vav (-the Hebrew letter vav is basically a vertical line – and the diagonal line of the aleph is called a vav) with the two dots (-the aleph is a diagonal line with one dot above it and one dot below it) screams epes (-some, somehow) out a call, a proclamation…. ## Segment 8 By Rebbe'n is it possible to say?! - What type of relevance does a person like me have by Rebbe'n?! We see how the holy Rebbe can write to Yisroel Ber'n, “my precious student” - embedded in this is such a type of encouragement! “My precious student” - these two words, it could have been without these two words! ## Segment 9 “To come down to you to tell you that I had great pleasure from your devotions!” “I had great pleasure,” the “great (-a lot, very much)” - there are no extra words written like in a letter one writes what he wants, this is not so! Every word is a “nachal noavaya !” There are implanted in this amazing things! Just when one goes with truth, not to be smart in his own eyes, because when one is wise in his own eyes, one can make of this a laytzunoos (-mockery) - - ## Segment 10 If one looks well, one sees – for example, “And upon you I said my fire will burn until Messiah is coming – be strong and courageous in your avoada ,” the writing of “in your avoada” still appertains to the previous line, and “be strong and courageous” is a different world, it is a matter of itself (-Saba is pointing out how the Petek should have written “be strong and courageous in your devotion” altogether in its own line after finishing the matter of “until Messiah is coming.” Whereas the Petek allocated a whole line just for the one (Hebrew) word “in your avoada” and kept the words “be strong and courageous” as a run on after “until Messiah is coming.”). ## Segment 11 There are people whom when they see such a thing, they can think of me that this is somehow (/something) from me (“my side” - due to my own merit) – it is forbidden to be like that! This is forbidden to be! This note (-The Petek) is not from (-in the merit of) my frumkeit (-devoutness), from my righteousness, from my wisdom! This is such a thing that the holy Rebbe - “It was very difficult for me to come down to you” - this is a lesson for each and every one! Because if the holy Rebbe wrote this just for me alone, he would write that I should not reveal it to a stranger, and that is not written – so it is apparent that the desire of Rebbe'n is that they should know, whoever desires – “he who desires to hear will hear, and he who desires to abstain will abstain (Ezekiel 3:27).” ## Segment 12 Here is set an amazing light of revelation of the Divine which is unfathomable! Which is from Rebbe'ns novelties! This is really such a novelty that there has yet to be heard of such a thing from anyone! ## Segment 13 I was by R' Yisroel'n – R' Yisroel knew everything that transpired to our men whom were drawn close to Rebbe'n – everything. Such a thing he never heard… ## Segment 14 I am just in wonder how I appear after such a revelation – a revelation of the Divine, which others don't know what I know. I know well all the circumstances (-causes which brought it about), this is really completely something else - - ## Segment 15 - - When I showed it to R' Shlomo (Wexler o.b.m.), and R' Shlomo was a man of truth, such a thing which is a novelty! And if he had epes (-somehow/something) doubts in this, he would have said to me, “Get yourself out of such things, you should not take in to (-pay heed? Involve?) yourself!” And he received it “bidicheeloo ooricheemoo (-of HY – this is what one says when preparing to do a mitzva)!” With truth! And he read it I know how many times, and he found that the first (Hebrew letter) nuen (-”Na”) is epes (-somehow/somewhat) different, that is what he told me. Now I gave it my attention and I saw that all the (Hebrew letter) nuens (-the first letters – acronym - of Na Nach Nachma Nachman) – each nuen is a different type of nuen! Yeah, theses three nuens (-second, third, and fourth) are not the same (-as the first, and not to one another). ## Segment 16 Practically speaking, what is here in this name – single double triple quadruple - this is impossible to comprehend! We have never heard of a (person of) flesh and blood that signed like this, with a single double triple quadruple – only in the letter (-The Petek) it is written that way! ## Segment 17 And here are the ten letters – the Rebbe'ns name, single double triple quadruple is exactly ten letters, this alludes to the ten types of melodies ## Segment 18 (*See Likutay Moharan, Torah 49:5, “And this is the aspect of the song with will be aroused in the future, and it is a song single double triple quadruple, and they are ten types of melody etc..” And see also volume 2, Torah 24, and what is pertinent to this in the Words of Rabbi Nachman, article 273, “And see the end of the Story of the Seven Beggars, there are slight hints of the importance of the melody, because it is explained there, that the main healing of the Queen's Daughter who fell down faint is through melody, that is, through the ten types of melody as is explained there, see there. And understand well the extent to which these matters reach. Because also the holy neshama (soul) of each one of Israel is called “bas melech ” as is known, and she is located in the place where she is located by each and every one, tired, and exhausted, and faint from her sins, which are the ten types of arrows which the king who caught her threw and shot into her, as is explained there. And we need a tzaddik who possesses great power who can enter into all the places where she fell, and extract from her all the ten types of arrows, and know all the ten types of pulses, in order to know what is necessary to heal her, and to play all the ten types of melodies etc..”), ## Segment 19 and of the Tikun Haklali (-General/Comprehensive Rectification which consists of Ten Psalms representing the ten types of melodies) ## Segment 20 (*See Likutay Moharan, Torah 205, and volume 2, Torah 92, “Because the ten chapters of Psalms correlate the ten types of melody which with the Book of Psalms was said, which are: Bracha , Ashray , Maskil etc.. Because the ten types of melody mentioned above have the power to nullify the power of the (evil) husks and the defect mentioned above etc..”), # Fires of Israel - Part 38 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/38/ # Fires of Israel - Part 38
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/38 ## Segment 1
רבי שלמה וקסלר זצ"ל
and so forth and so forth - - ## Segment 2
רבי שלמה וקסלר זצ"ל אני ראיתי אצל רבי שלמה (וקסלר זצ"ל - - הייתי מקנא בו - ראיתי איך שהוא אוכל - בלי שום תנועה של שקר! אמת נקי! הוא ישב לבדו בביתו והוא אכל בקדושה ובטהרה - כמו ציפור, חתיכה קטנה - הכניס אותו ושהה אותו בפה עד שנמס, וכך בלע אותה, וכן עוד הפעם - - לא הבנתי איך הוא חי?! - - * - - אפילו אני בעצמי שאני קיבלתי כל הענין הזה, היה צריך להיות לי חיים טובים עם הפתק הזה, אחרת מן העולם, ואני מסתכל על עצמי - כזה אכילה, כזה שינה, כזה תפלה... * רבי שלמה הוא ישב תמיד יומם ולילה ועבד את השם יתברך - תורה ותפלה! הוא לא היה בעל משפחה - היה לו ב"ב, ובזקנתו היה לו שני נכדים יתומים. לא היה לו ילדים, אז בדרך נס נולד לו כשכבר היה מבוגר - נולדה לו בת, והבת - זכור לי - שבאתה אצל רבי שלמה, היא היתה צדיקת גדולה, היתה עומדת על הרגלים עם ספר, והתפללה ולמדה, היתה דומה לרבי שלמה... על כל פנים, היא נישאה, ונולדה לה תאומים, והיא נפטרה בעת לידתה ל"ע, ונשארו התאומים. כשהייתי מגיע לירושלים, כשנכנסתי לרבי שלמה - היה לו שמחה כמו חתונה, איך שהפנים שלו האיר - שמחה כזו! מה יש? הכרתי את רבי ישראל! הוא שמע מה שנעשה עמי... אכלתי איתו בשולחן, [היא אף פעם לא ישבה עמו בשולחן, היא אכלה בלבדה, אף פעם לא ישבה אצל השולחן]. הוא לקח חתיכות קטנות כזה, כי לא רצה להרגיש טעם בלעיסה - הוא הכניס חתיכה קטנה של חלה וחתיכה קטנה של דג, ולא לעס! היה מונח ככה בפה, ודיברנו, ובלע. ואחר כך לקח עוד חתיכה, וכן כמה פעמים. ואני חשבתי לעצמי איך יכול להיות קיום לגוף הזה?!... הוא הרגיל את המעיים, המעיים שלו כבר היו רגיל לאכילה כזה... רק להסתכל על הפנים שלו, הדיבור שלו - - רבי חיים זוננפלד (גאב"ד העדה החרדית היה לו דרך ארץ מלפניו! רבי חיים היה ליטאי (אשכנז, ואצל ליטאי העיקר הוא מי שלומד יותר, בקי יותר, למדן יותר - ורבי שלמה היה למדן, לא היה לו מה להתבייש מרבי חיים... רבי חיים זוננפלד היה מתפלל ותיקין בבתי מחסה, ורבי שלמה גם כן התפלל ותיקין, הם נתראו יחד בכל יום, ורבי חיים החשיב את רבי שלמה - - הוא (רבי חיים היה הראש של האגודה, היו שם רבי משה בלוי (מראשי האגודה ועוד - - אבל רבי שלמה היה אצלו חד בדרא! רבי שלמה היה אצלו - קודש קדשים! לא היה לו אחר כמו רבי שלמה! ורבי שלמה, לא היה לו דרך ארץ לפניו... אז היה המחלוקת על רב קוק, והיו צריכים לצאת נגדו בתוקף, ואם לא היו יוצאים נגדו כמו שצריך - אז לא היה לו לרבי שלמה שום דרך ארץ לפני רבי חיים... * רבי ישראל היה עולם אחר, רבי ישראל היה - - המסירות נפש שלו, השכל הישר שלו, ההתבודדות שלו. שרבי שלמה היה מתאנח לפָנַי; "איך לוקחים עבודה כזה של רבי ישראל?!" * * * [חוזר לענין המכתב מרביז"ל] הכל כשמסתכלים בעין האמת, מהתחלתו של הפתקא, מהמילה הראשונה, וכן להלן כסדר - יש מה שיכולים לקבל לימודים. באמת, כבר דיברתי הרבה מזה, ומה עוד ועוד - - אלא ש'חוט השערה' יותר זה כבר ענין אחר לגמרי! * בהפתק - יש רק אל"ף אחד שצועק על ענין "רב ותלמיד", "אליך" - אל"ף כזה, הוא"ו עם השתי נקודות צועק בכזה קול, כרוז... אצל רבינו האם שייך להגיד?! - מה שייכות יש לאדם כמוני אצל רבינו?! רואים איך שרבינו הקדוש יכול לכתוב לישראל בער; "תלמידי היקר" - יש בזה כזה אור של התחזקות! "תלמידי היקר" - שני המילים, יכול לכתוב בלי שני המילים האלו! "לרדת אליך להגיד לך כי נהנתי מאד מעבודתך"! "נהנתי מאד", "מאד" - לא כתוב מילים יתירים כמו מכתב שאחד כותב כפי מה שרוצה, זה לא ככה! כל מילה הוא נחל נובע! רמוז בו ענינים עצומים! רק כשהולכים עם אמת, לא להיות חכם בעיני עצמו, כי אם נעשים חכם בעיני עצמו יכולים לעשות מזה ליצנות - - אם מסתכלים היטב רואים - למשל; "ועליך אמרתי מיין פייעריל וועט טליען ביז משיח וועט קומען - חזק ואמץ בעבודתך", הכתיבה של "בעבודתך" הוא שייך עוד לשורה הקודמת, וה"חזק ואמץ" הוא עולם אחר, הוא ענין מיוחד. * יש אנשים שכשהם רואים דבר כזה, יכולים לחשוב עלי שזה מצדי - זה אסור להיות ככה! זה אסור להיות! הפתקא הזו הוא לא מחמת חסידותי, מצדקתי, מחכמתי! זה דבר כזה שרבינו הקדוש - "מאד היה קשה לי לרדת אליך" - זה לימוד בשביל כולם! כי אם רבינו הקדוש כותב את זה רק בשבילי היה כותב שלא אגלה אותו לזר, ואם לא כתוב - משמע שרצון רבינו שאכן ידעו, מי שרוצה - השומע ישמע והחדל יחדל! רמוז בזה אור עצום של התגלות אלקות שאין לשער! מהחידושים של רבינו! זה חידוש כזה שעדיין לא שמענו כזה מאף אחד! * הייתי אצל רבי ישראל - רבי ישראל ידע כל המעברים של אנשי שלומינו שנתקרבו לרבינו - הכל. דבר כזה הוא עוד לא שמע... אני רק מתפלא איך שאני נראה אחר התגלות כזה - התגלות אלקות, שאחרים לא יודעים מה שאני יודע. הלוא אני יודע כל הסיבובים, זה ענין אחר לגמרי - - * - - כשהראיתי אותו לרבי שלמה (וקסלר זצ"ל, ורבי שלמה היה איש אמת, חידוש כזה! ואם הוא היה לו איזה ספקות בזה היה אומר לי; "כלך מדברים כאלו, אל תכניס בך דברים כאלו"! והוא קיבל את זה בדחילו ורחימו! ועם אמת! והוא קרא אותו פעם אחר פעם, ומצא שהנו"ן הראשונה הוא ענין אחר, ככה הוא אמר לי. עכשיו שמתי לב, וראיתי שכל הנו"נין - כל נו"ן הוא מין נו"ן אחר! כן, שלש הנו"נין הם לא אותו דבר. * למעשה, מה שיש בשם הזה - פשוט כפול משולש מרובע - זה אי אפשר להבין! לא שמענו שבשר ודם יחתום עצמו ככה, עם פשוט כפול משולש מרובע - רק בהמכתב הזה כתוב ככה! ויש פה עשרה אותיות - שמו של רבינו פשוט כפול משולש מרובע הוא בדיוק עשרה אותיות, זה רומז על העשרה מיני נגינה, ועל התיקון הכללי, וכדומה וכדומה - - אבל בכלל, לא מצינו מיום בריאת העולם שבשר ודם - איזה צדיק - שיהיה חתום עם 'פשוט כפול משולש מרובע', זה רק בשמותיו הקדושים של השם יתברך! * * *
However, never (/in general), did we find a (person of) flesh and blood, from the day of the creation of the world, a tzaddik who would sign with such a method, single double triple quadruple, this is (found) only by the holy names of Hashem Yisburach! ## Segment 3 (*See Likutay Moharan Torah 49, and volume 2, Torah 8, “And this is (Isaiah 58), 'Raise your voice like a shofar', 'like a shofar' specifically, because this voice that waters the Garden, which is the aspect of (Genesis 2), “and a river goes out from Eden,” is the aspect of the voice of the melody of the song which will be aroused in the future when He will renew His world, which is the aspect of the song single double triple quadruple. And this is 'like a shofar acronym: Pushoot Kufool Shuloosh Rivoo'a , which is the aspect of the song of the future etc..” And in volume 2, Torah 67, “'A river goes out of Eden', it is the aspect of 'tzaddik yesoad oalum (Proverbs 10:25)' etc.. Because when this tzaddik is revealed and is famous in the world, this is the aspect of “Shaim ,” that is, that he becomes famous and he has a name in the world, and set in the name of the true tzaddik is dressed and partnered His Name blessed He, because His name is partnered in our name (Jerusalem Talmud Taanis Chapter 2, Rashi on Joshua 7, Jeremiah 14, and Yalkut on Joshua 7, and see the preceding Torah – 2:66), therefore when the name of the tzaddik is made greater, His Name blessed He is made greater, and all that the name of the tzaddik is made more great, His Name blessed He grows greater so to speak, because His name is partnered in our name as mentioned above.” ## Segment 4 And see Koachvay Ohr, section of Chuchma and Beena, article 30, “because it was he who merited to grasp and unite with the awesome throne who will sing the song of the pleasantness of his conception of the Divine, on seventy two strings, single double triple quadruple [Y-YH-YHV-YHVH=72] etc..” ## Segment 5 And see the Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 340, “I heard in his name, that he said on his final Rosh Hashana, 'I have a melody to sing in the future which will be the Future World for all the tzaddikim and the chassidim (-pious)', and this is germane to the discourse brought above which I heard myself. And see in the Torah “Tikoo Toachuchu (Likutay Moharan, volume 2, Torah 8, cited above)” which he said close to his passing, there it speaks of the melody of seventy two strings etc.. ## Segment 6 And see the Story of the Sixth Day of the Seven Beggars.”). ## Segment 7 Rabbainu Hakadosh: ## Segment 8 I Am A Secret From The Whole World ## Segment 9 Oy vay – we need to wake up, we need to tell one another from the matter of the holy Rebbe'n – from the matter of the light of the holy Rebbe, that the holy Rebbe is a secret – a secret from the world! That is – we are still not such great men that for us he isn't a secret, just Rabbi Nussun – Rabbi Nussun knows a little. ## Segment 10 (*See Avunehu Barzel, Seechoas and Stories of Rabbainu o.b.m., article 10, “Rabbainu the holy tzaddik o.b.m. said, “The same way those who dispute me do not know from me, in the same way those who hold of me also do not know from me, except Nussun Naftoli a little.” (T.N. Elsewhere Saba discusses how it is not clear whether “a little” is going only on Naftoli or also on Nussun, and he decides that by Rabbi Nussun there are aspects of both readings). ## Segment 11 And regarding this, see the introduction to The Life of Our Leader Rabbi Nachman, and Ullim Litrufah, letter from Rabbi Nussun, from Sunday, Torah Portion of Vayikra 5586 (1826), and in the introduction to Ullim Litrufah, “And even still because of the great hiddenness and concealment which was upon him in this world, in the way of (Chagiga 12a), “'And G-d saw the light that it was good (Genesis 1)' – to put away in concealment,” therefore also his disciples who were drawn close to him did not merit to know and attain conception, even the slightest of the slight, from him o.b.m., to what extent reached out the awesomeness of the tremendous height of his holiness and conception (“hasaga”) o.b.m. Except upon one of his prime disciples, he is our teacher the tzaddik the holy etc. the rav Rabbi Nussun o.b.m. for the life of the future world, upon him Rabbainu o.b.m. himself testified that he (Rabbi Nussun) has a little knowledge and conception of his great height, as this is explained a little elsewhere.”), ## Segment 12 however, we - - the secret is from us as well, we do not know, because if we would know from this secret we would be completely something else! - - - ## Segment 13 R' Yisroel – he was unique in the world, a “chad bidura ,” he was unique among the Breslover chasidim! Why is this?! Because he unearthed the secret! He merited to know from the secret! More than us! ## Segment 14 And similarly it is a secret from us the Toaroas (-holy teachings) of Likutay Moharan, for us it is a secret, and the holy Rebbe'ns greatness is a secret for us – even though we know (of him) - - and the Likutay Tefilos is a secret. Because if it wasn't a secret, we would be learning the Toaroas completely differently, and saying the prayers differently, and it would be such a type of light – and the entire world would run after us! Just what then?! We sleep! We do not see the secret! ## Segment 15 (*See Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 246, “And similarly, one time I heard from him himself o.b.m. that he said 'biressess oovizaya ', 'behold you know the nature of the world now, behold if the world wouldn't be like this, I would be a novelty.' That is to say, that if the physicality and coarseness of the current affairs of the world wouldn't hide and conceal him so much, everyone would see his dramatic awesomeness, that he is a wondrous, awesome, and supreme novelty.”) ## Segment 16 The holy Rebbe said, “I am a secret from the world!” ## Segment 17 (*See Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 579, “But what my matter is, this no person knows.” And there, article 83, “And all that is found in our words, any praise of Rabbainu the extremely holy and awesome o.b.m., it is necessary to know, that it is considered as nothing, and isn't even a drop in the ocean, because it is absolutely impossible to tell over his praise, because he was hidden in the uttermost hiddenness from human intellect. And even great tzaddikim cannot perceive a little of his height, and we do not have any perception or grasp of him whatsoever, except through the scant wondrous Toaroas which he revealed in his holy books, and the wondrous stories which are brought here, and from this it is possible for each one, according to what his heart can fathom, to understand slightly less than a little the extent of the reach of his lofty power and his holiness to no end, fortunate is the son of woman who merited to such a height which goes higher and higher, what the mouth is not capable to speak nor the heart to think.” ## Segment 18 And in The Life of Our Leader Rabbi Nachman of Rabbi Naftoli the tzaddik o.b.m., in manuscript, in the introduction, “And the matter was repeated twice and thrice, because everything that is explained here, isn't even like a drop of the ocean of the his great and awesome praises, because his praise is truly hidden from the eye of all life, because he was utterly concealed and hidden, and the tzaddik resembles his Creator etc., therefore it is permissible to say of him what Eliyahu said to Hashem Yisburach (Introduction to Tikunay Hazohar 17a), 'there is no one that knows of You at all,' and everything that we merited to know and perceive, a miniscule little of his greatness, and of his praises, and from the utter dramatically extreme preciousness of the holiness of his eminence, is just in the aspect of “muttee vilow muttee ” etc., and he forced himself with all types of forces to reveal himself a little in the world, so that the Children of Israel would be able to imbibe a little from him, in order that the light should not be hidden completely etc..”) ## Segment 19 Whoever applies himself more, and whoever puts aside his cunning, and seeks the truth, and has meseeras nefesh (-self sacrifice), he doesn't look upon his honor and upon his money – as it should be – when there will be found today such a thing, the whole world would run after such a Rebbe'n! Yeah! It would make an uproar in the world! One, one person in the entire world would make an uproar!…. ## Segment 20 And for us it is also a secret - - for the world it is even more secret, however, for us it is also a secret! Because when this is not a secret, and we would take the Likutay Tefilos, and we would go have hisbodidus, and we would have battles with tenacity – that we get out of this world, from the desires of this world!! - - When there are such prayers with such Toaroas – how can one be [drawn] to this world?! # Fires of Israel - Part 39 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/39/ # Fires of Israel - Part 39
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/39 ## Segment 1
רביה"ק; "אני סוד מכל העולם"
Nu, R' Yisroel – every day of the (-his) fifty years was a novelty! Why is that?! Because he felt the secret! He felt the Rebbe'ns Toaroas, with the prayers, with every word of the Rebbe'n – because he put aside his cunning completely, and he had meseeras nefesh (-self sacrifice) so that he could imbibe from Rebbe'n! ## Segment 2
רביה"ק; "אני סוד מכל העולם" אוי ויי - צריכים להתעורר, צריכים לספר זה לזה מהענין של רבינו הקדוש - מענין האור של רבינו הקדוש, שרבינו הקדוש הוא סוד - סוד מהעולם! דהיינו - עדיין אין אנחנו אנשים גדולים כאלה שאצלינו אין זה סוד, רק רבי נתן - רבי נתן יודע קצת, אבל אנחנו - גם אצלינו זה סוד, אנחנו לא יודעים, כי אם היינו יודעים מהסוד הזה אז היינו נעשים ענין אחר לגמרי! - - - רבי ישראל - הוא היה יחיד בעולם, חד בדרא, הוא היה יחיד בין חסידי ברסלב! למה?! כי הוא חתר את הסוד! הוא זכה לידע מהסוד הזה! יותר מאתנו! וכן גם אצלינו הוא סוד, התורות של הליקוטי מוהר"ן הם סוד אצלינו, וגדולת רבינו הקדוש הוא סוד אצלינו - אף שאנו יודעים ממנו - - והליקוטי תפלות הוא סוד. כי אם לא היה סוד אז היינו לומדים התורות באופן אחר, והיינו אומרים הליקוטי תפלות באופן אחר, והיה נעשה אור כזה - שכל העולם היו רצים אחרינו! רק מה?! ישנים! לא רואים את הסוד! רבינו הקדוש אמר; "אני סוד מכל העולם"! מי שיגע יותר, ומי שמשליך את שכלו, ומבקש את האמת, ויש לו מסירת נפש, ולא מסתכל על כבודו ועל ממונו - כמו שצריך - אם היה בנמצא היום כזה, אז היה כל העולם רץ אחר רבי כזה! כן! היה נעשה רעש בעולם! אחד - אחד בעולם היה עושה רעש!... ואצלינו הוא גם כן סוד - - אצל העולם זה סוד יותר, אבל גם אצלינו זה סוד! כי אם לא היה זה סוד, והיינו לוקחים את הליקוטי תפלות, ולילך לעשות התבודדות, ולעשות מלחמות בעקשנות - שנצא מהעולם הזה, מתאוות העולם הזה!! - - כשיש תפלות כאלה ותורות כאלה - איך יכולים לימשך אחר העולם הזה?! נו, רבי ישראל - כל יום מחמישים שנותיו היה חידוש! למה?! כי הוא הרגיש את הסוד! הוא הרגיש את התורות של רבינו, ואת התפלות, וכל דיבור מרבינו - כי עזב את שכלו לגמרי, ומסר את נפשו שיוכל לינק מרבינו! (השואל; הכלל שצריכים לצאת מהבלי העוה"ז כדי שנוכל לזכות - - אה! אה!!! כן כן! זהו הכי קשה מהכל! (השואל; מה עשה רבי ישראל שיזכה לכל זה? - שיזכה לכל זה?! הוא עזב את השכל! הוא זכה לאמונת חכמים ברבינו הקדוש שהיה ענין אחר לגמרי! * מוהרנ"ת זצ"ל לרבינו הקדוש היה לו הרבה תלמידים, גדולי עולם. אצל רבינו היה תלמידים שהיו בעלי מקובלים, הם היו צדיקים וקדושים, אנשי אמת, שונאי בצע! זה לא רואים - זה רואים רק אצל רבינו הקדוש! הוא יכול לעשות כזה! אבל אף-על-פי-כן לעומת רבי נתן - - אף אחד לא היה כמו רבי נתן! לרבינו היה תלמיד "רבי אהרן ברסלב'ר" - רבי אהרן הרב של ברסלב, שרבינו הקדוש אמר עליו גדולות כאלה - אבל אף אחד לא היה כמו רבי נתן! זה היה "רבי" עם "תלמיד" מששת ימי בראשית - שרבי כזה עם תלמיד כזה עדיין לא היה בעולם! לרבינו הקדוש היה תלמידים - - רבי יודל (מדאשיב זצ"ל הוא היה איש מופת, הוא היה בעל מקובל, אבל רבי נתן היה - - מה שאנו רואים מכל זה - שרבי נתן הציל אותנו, הוא ידע מרבינו יותר מכל התלמידים, ועבר עליו הרבה, והוא זכה שהוא עשה ספרים כאלה - כל דיבור שלו מציל אותנו! - - המכתבים, ה'עלים לתרופה' - כשאני לוקח את ה'עלים לתרופה' אני לא יכול להתאפק - אני לוקח אל הפה ונושק ונושק.... זה מציל אותי! כל דיבור - מכל מכתב! * * * (רבי ישראל בער שואל את אחד הנוכחים; האח שלכם, דיברת עמו משהו? האם נעשה עמו איזה שינוי בההתקרבות? ומשיב; קצת, מסתמא איזה משהו קצת נו, זה לא הולך בפעם אחד! כשהמח מורעל - אנחנו מורעלים עם התנגדות - כזה. אני היה לי נסים - אני נתגדלתי מקטנותי בקרלין, אצלי היה קרלין עולה על הכל - רבי מוטל (קסטלניץ - סלונימער זצ"ל, הדיין ומנהיג חבורת חסידי סלונים בטבריה היה לי כמו אבא, ואני החזקתי אותו כמו מלאך, הוא ג"כ היה חידוש, הוא היה למדן גדול, ירא שמים. האכילה שלו לא היה כאדם פשוט. השינה שלו - תמיד כשהתעורר מהשינה הוא צעק עם קולות להשם יתברך - כדי שיתעורר. והוא רק למד, לא ידע מרבינו, הוא עדיין היה מתנגד. נו, היה לי נסים - - * * *
(Someone: The rule that it is necessary to get out of the vanities of this world in order to merit - - ) Ah! Ah!!! Yeah yeah! This is harder than everything! ## Segment 3 (Someone: What did R' Yisroel do that he merited to come to this?) - So that he achieved this?! He put away his cunning (“saichel” - intellect)! He merited to such a type of faith in the sages (“emoonas chachumim”) in the holy Rebbe'n, so he was entirely something else! ## Segment 4 (*See The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 320, “He said, anyone who listens to me, and fulfills everything I command, certainly he will be a great tzaddik, be what may, and the main thing is to cast away one's cunning (“saichel” - intellect) completely, just as he (Rabbainu) says fulfill everything as he said. And he said then the matter of 'A nation which is nuvul (-ingrate/receiver of the Torah) and not wise (-cunning)' as explained in Likutay Moharan, Torah 123.”). ## Segment 5 Rabbi Nussun the tzaddik o.b.m. ## Segment 6 The holy Rebbe had many disciples, universal greats. By Rebbe'ns disciples there were kabalists, they were tzadikim and kedoashim (-holy), 'men of truth who hate dishonest gain (Exodus, Yisro 18:21)!' This, one doesn't see – this, one sees only by the holy Rebbe'n! He can make such! But nevertheless compared to Rabbi Nussun - - no one, there never came up to Rabbi Nussun! ## Segment 7 The Rebbe had a disciple, Rabbi Aaron Breslover – Rabbi Aaron the Rav of Breslov, of whom the holy Rebbe said about him such great things – but (even still) there was never anyone who came up to Rabbi Nussun! This was a “Rebbe with a Talmid (-disciple)” from the Six Days of Creation – which such “a Rebbe with a Talmid” has yet to be in the world! ## Segment 8 (*See Koachvay Ohr, Chuchma and Beena, article 41, and Chuchma and Tevuna, end of article 21, “Because it is the Rav and the Talmid that they beheld and looked upon them from the day of the creation of the world until now etc.”) ## Segment 9 The holy Rebbe had disciples – R' Yudel (-from Dushiv o.b.m.) was a miracle worker, he was a kabalist, but Rabbi Nussun was - - ## Segment 10 What we learn out from this – that Rabbi Nussun saved us, he knew from Rebbe'n more than all the disciples, and he so much surpassed them, and he merited that he made such books – every word of his saves us! - - The letters, the Ullim Litrufa (“Leaves for Healing” - collected letters of Rabbi Nussun) – when I take the Ullim Litrufa I can't hold back – I take it to (my) mouth and am kissing (it) and kissing… this saved me! Every word – from every letter! ## Segment 11 (*See the letter from the 11th of Tishray 5593 (Friday, October 5, 1832) where he writes to his son, “And you should show these letters to our fellow men who desire the truth, and return and hide them by you, because they are precious things and they need to be guarded, because they will be needed with the help of Hashem Yisburach to give life to many souls with His great kindness blessed He.” And in the letter from Sunday, Torah Portion of Kedoshim 5591 (1831), “Because I put my hope in Hashem that our letters will be precious in the days to come with the help of Hashem Yisburach, because all of them revolve on the central point of the real truth, to yearn and long for Hashem, and His Torah, and for the true tzaddikim, and for their holy ways etc..”). ## Segment 12 (Saba Yisroel asks someone, “Your brother – have you epes (somewhat/somehow) spoken with him? Was there epes (something/somehow) of a change by him in his drawing close to the holy Rebbe'n?” - The person replies, “epes yeah, probably epes yeah.”) – Nu, it doesn't go in one time! When the mind is poisoned – when the mind is poisoned, we are poisoned with opposition – such. ## Segment 13 I had miracles – I grew up from infancy in Karlin (-a sect of chasidus), by me Karlin stood higher than everything – Rabbi Muttel (-Kastelnitz – Slunimer o.b.m., the da'yan (judge) and leader of the Slunim Chasidim, Slunim is very closely affiliated with Karlin) was by me like a father, I held of him like an angel, he was also a novelty, he was also a very big lamdan (-skilled scholar), a person with fear of Heaven. His eating was not like that of a coarse (/simple) person. And his sleeping – always when he would wake up from sleeping he would make koaloas (-shout out) to Hashem Yisburach that he should awaken. ## Segment 14 He only learned, he didn't know from Rebbe'n, he was still a misnaged (-antagonist). Nu, I had miracles - - - ## Segment 15 NaChMu ## Segment 16 NaChMaN ## Segment 17 Mai'Uman ## Segment 18 Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach ## Segment 19 Dedicated in loving memory ## Segment 20 of my grandparents: # Fires of Israel - Part 4 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/4/ # Fires of Israel - Part 4
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/4 ## Segment 1
התבודדות
Be Strong and Courageous In Your Devotion 157 ## Segment 2
התבודדות איי איי איי - אוי צריכים להיות חזק, אוי ויי, צריכים להיות חזק בהתבודדות, ובכלל בכל ההנהגות - בכל התיקונים שרבינו הקדוש הביא לעולם. כל דיבור שיצא מפי רבינו הקדוש צריכים לראות - צריכים להיות גיבור גדול לקיים אותו - שנאחז בו. למשל, אז בזמן רבי נתן היה מתנגדים גדולים, ואפילו היום שאין התנגדות גדולה כמו אז, אבל עדיין יש כוחות, מניעות מאחרים - ומעצמו. המוח הוא רחוק, מרגישים שבור, מרגישים רחוק, מרגישים מיואש. אחרי כל זה - אם רבינו צעק כל כך; "זייט אייך נישט מייאש" ["אל תתייאשו"] אז היא ככה! צריכים להיות חזק! אם רבינו הקדוש אומר "זייט אייך נישט מייאש" - אז דוקא מתגברים הכוחות הכי גדולות שאכן נתייאש!... אז צריכים להיות גיבור גדול! כל דיבור שיצא מפי רבינו הקדוש תלוי בזה כל הגאולה שלנו, כל התקוה שלנו, כל התיקון - בזה ובבא! במילה הזו שרבינו הקדוש אמר; "זייט אייך נישט מייאש" - יש בזה לכל היהודים עיקר התקוה! הטובה! - זהו זה! שלא להתייאש! ודוקא זה קשה מן הכל. אומרים אותו, ורוקדים... ועדיין מתייאשים! זה כמו קליפה - השם יצילנו - כמו דיבוק שמתדבק אל האדם ואין מניח אותו לנוח! הוא רוצה רק להפיל!... * וכן בהתבודדות, הולכים להתבודד - מאיפוא אנו יודעים מהתבודדות? וכי העולם יודעים מהתבודדות?! רבינו הקדוש הוא אמר לנו ההנהגה של התבודדות! שמשך שעה אחד נהיה - מתים מן העולם! שנלך למקום מיוחד - - פתאום נעשים כמת!... נו, דבר ראשון; זה קשה, שזה נראה כמו דבר קל - לילך ולשפוך שיחתו לפני השי"ת?! לא עושים מזה חיוב כל כך. אם רבינו הקדוש אמר את זה לנו - צריך להיות חיוב גדול כמו תפלין! כמו כל מצוה! כי רבינו הקדוש ידע שזהו התיקון שלנו בזה ובבא, כל הגאולה שלנו! מילה אחד; "התבודדות"! ואחרי זה - כבר לוקחים את עצמו, וכבר הולכים להתבודד, ומגיע למקום שהולך, ורוצים לדַבֵּר קצת, רוצים להשיג משהו, להרגיש משהו - כדי שאשוב מדרכי הרע, וכדומה - כל מה שרוצה להתפלל - - רבינו הקדוש ציוה להתפלל אפילו על כפתור שחסר לו! לרבי נתן היה חסר לו כפתור, רבינו הקדוש ציוה שילכו במלבושים נקיים, שלא יחסר כפתור, שלא יהיה קרוע. היה חסר לו כפתור, אז רבינו הקדוש דיבר איתו מהכפתור, ענה לו כי אין לו מי שיתפרו בבגדו, אמר לו [רביה"ק]; "צריכים לבקש מהשי"ת על זה! גם על דבר קטן כזה"! נו - ואנחנו לא מוכנים לזה, לא זוכים לראות שנקיים את זה. על כל פנים, כשכבר באים להתבודד - אז נעשים כמו אבן; אני לא יודע! שכחתי לגמרי איפוא אני בעולם! אני לא יודע כלום! כמו אבן! נו, צריכים להיות חזק, ולהגיד; "רבונו של עולם", "רבונו של עולם", ועוד הפעם - "רבונו של עולם". אצל העולם דבר זה הוא - לא יכולים להבין אותו, לא יכולים לעכל אותו! במקום להתבודד ישב וילמוד!... זה היפוך מהעולם! - וזה דבר קל מאוד!... זה לא לישא אבנים - לישא איזה משאוי!... ואותו השעה של התבודדות, כל שכן בלילה ובשדה - - נו, אפילו אם ילך בחצי הלילה לעשות התבודדות - - חצות?! על זה מתגבר הבעל דבר בלי שיעור! בין על הקימה, ואפילו כשכבר קמים נמצאים בחושך, לא יכולים לפתוח את הפה. רבינו הקדוש אומר; יכולים לשפוך שיחתו בחצות כמו התבודדות! יכולים לשפוך שיחתו לפני השי"ת בכל דיבור מחצות! וכן מתהלים! ואצלינו - התהלים וכן החצות - רדום!... אבל אם חזקים בזה, ולא זזים - - אני לא מפסיק! שעה אחד על השעון! אני צריך לעמוד שעה אחד! אני אגיד איזה דיבור, אני יתגעגע להשי"ת שיתן לי דיבורים - אני צריך לעמוד משך שעה! * וכן הוא בכל דיבור של רבינו הקדוש! ואנחנו לא - - מקבלים אותו כמו איזה ענין של חסידות - לא! כל הדברים שיצאו מפי רבינו הקדוש - זה מה שנתן לנו רבינו הקדוש, זה מתנות כאלו - לא יודעים מה זה! אבל אם חזקים בזה - - למשל, רבי ישראל (קארדונער זצ"ל - האם לא היה אצלו אותו דבר? היה לו גם כן - - הגיע לו בקושי! התבודדות - כל הנהגה של רבינו הקדוש, כל עבודה מעבודת השם - כל דבר שבקדושה מגיע בקושי! אבל זה שנתקשר עצמנו אל רבינו הקדוש - לעשות כל מה שרבינו הקדוש מצַוה - העולם הם ההיפוך! מה זה?! ללכת בשדה בלילה?! התבודדות?! לשפוך שיחו לפני השי"ת?!... נו, אפילו חסידים - ליטאים אין מה לדבר - אבל אפילו חסידים לא יודעים כלל מזה! כי הוא סתום ונעלם מכל העולמות! אפילו צדיקים גדולים, צדיקים גדולים! אבל לעומת רבינו?! אפילו לא - - - כקליפת השום! אפילו הצדיקים הכי גדולים - אמיתיים! משקרנים לא מדברים כלל, מדברים מצדיקי אמת! אבל לעומת רבינו הקדוש - אם היו יודעים מהסוד של רבינו הקדוש, היו נעשים כמו רבי נתן - היו רצים אחר רבינו הקדוש שידריך אותם, שיביא אותם! כי רבינו הקדוש מלמד אותנו דרך - לא לעמוד! לא עומדים! אצל העולם מתנהג ככה - אפילו חצות, או בהשכמה, נו, הוא מתנהג כן כל השבעים שנה, אין אצלו; פחות - או יותר. זה מין קביעות - תורתך קבע, קביעות! הוא רגיל בזה שצריכים להתפלל!... לא! אני ראיתי איך שהעולם מתפלל - ואיך שרבי ישראל מתפלל! הוא היה יחיד! * ואני נתגדלתי בין חסידים, אנשי מעשה, יראים, נו - אבל זה הוא דרך חדש, הדרך של רבינו הוא דרך חדש, הולכים לעשות התבודדות - זה דרך ישן, אבל רבינו הקדוש אמר; אני הורדתי לעולם שערי תפלה כאלו שלא היו עדיין מיום בריאת העולם!... כמדומה לי שזה כבר נדפס. ככה אמר רבינו - שהוריד שערי תפלה כאלו שלא היו עדיין בעולם!... נו, רואים את ה'ליקוטי תפלות' - נראה, ניקח כל התפלות שהיו בעולם מיום בריאת העולם, אם יש תפלות כאלו כמו הליקוטי תפלות!... איי איי איי, ומאיפוא לקח רבי נתן את הליקוטי תפלות? הכל מרבינו! רבינו הקדוש ציוה אותו כן! וכן הליקוטי הלכות, החידושים שלו - כל מה שרבינו הקדוש הסמיך אותו... * [חוזר לענין ראשון, להניגונים שקיבל מרבו רבי ישראל זצ"ל] [בסידור כתוב (בפיוט 'אליהו הנביא' שאומרים במוצאי שבת; "אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי". אבל הוא אמר בהיפוך, הוא אמר; "אליהו הגלעדי - אליהו התשבי"! רציתי לשאול אותו ולא שאלתי - מה זה השינוי. (מנגן כמה מהחרוזים של הפיוט אליהו הנביא. אולי צריכים להגיד כמו שכתוב בסידור, שלא יהיה שינו. הוא אמר ככה, מעולם רציתי לשאול אותו למה הוא משנה, ולא שאלתי, ועד היום איני יודע מה זה]. כן הוא תמיד, כשהאדם חי - אז חושבים - אין לי מה למהר, חושבים שעדיין יש זמן. חולפים ועוברים שנים, ולא זוכים אל מה שצריכים... * * *
R' Shlomo Wexler o.b.m. 166 ## Segment 3 “I Am A Secret From The Entire World” 176 ## Segment 4 Rabbi Nussun o.b.m. 180 ## Segment 5 Rabbi Nachman of Breslov: ## Segment 6 Who He Was and What He Said 187 ## Segment 7 Tikun Haklali Section 2 page 37 ## Segment 8 NOTICE: HY is abbreviation for Hashem Yisburach , when Saba himself said HY, I write it out in full, however when Saba used the Yiddish: “Aybershter ,” just HY is given, except for the first. ## Segment 9 Na Nach Nachma Nachman MayUman ## Segment 10 The Fires of Israel ## Segment 11 The Story of His Drawing Close ## Segment 12 The Holy One Blessed He (-HY: Hashem Yisburach - from here on as explained in the Notice at the end of the Table of Contents) desired that I draw close to Rabbainu, so He brought about such circumstances that I should know of the book (Outpouring of the Soul) – from the book I made hisbodidus, and I saw such wonders – that it is impossible to tell over verbally – I saw wonders! ## Segment 13 I would steal myself to the fields with the book (Yid: papers), I wanted to save my soul. So I did what is written there, and I saw such – abolition of nature! Abolition of nature! ## Segment 14 I used to learn books – books of Chasidus, books of Mussar (ethics), in order to save my soul. But what I saw here, I never saw in my life! HY showed me – HY desired that I come close to the Rebbe – that I must come close to the Rebbe, so from all the opposition against the Rebbe – was ashes and dust (-nothing). ## Segment 15 I saw Rabbi Yisroel (Karduner o.b.m.) - I saw that this is a completely different matter! This is Oalum Hazeh (this world) – and this is Oalum Habu (the future world), two entire opposites! ## Segment 16 And afterwards – this is the way it was methodically, for the holy Rebbe said (Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 318), “To come close to me is a very hard enterprise!” It is necessary to be cleansed of honor and the vanities of this world! To draw close with a full stomach – with arrogance – eating and drinking – with money?! A person is always surrounded with impediments – this is all obstacles! Blockage from the true tachlis (purpose, end)! ## Segment 17 Nu, I saw that HY has compassion on me - - it is wondrous how I got out - - I had already came to a resolution that I would not be a Breslov Chussid! I would learn the books – but would not be a Breslover!… ## Segment 18 However, HY had mercy on me, and I merited to see what takes place here – just my hearing from R' Yisroel'n (affectionate suffix – this is true throughout the book for the various different names) a davenen (-praying), a prayer, or a word, and his manner, and his mitzvos (-good deeds) - - I saw that the world sleeps! That this is the place! That this is the place where there is what to see – that it is possible to draw close to HY in truth – it is only here! ## Segment 19 And certainly – I still did not know what I know now. The more time goes by, I see what goes on – how the world looks – and how it is by the Rebbe – yeah. But the main thing is – what I merited to know Rebbe Yisroel'n! ## Segment 20 I knew more of the elders, I knew R' Shlomo Wexler. He was such a novelty - - Rabbi Chaim Sonnenfeld (the Chief Justice of the Chareidi Court of Israel) had derech eretz (-formal etiquette and respect – meaning amongst other things, he would stand up for him) before him! R' Shlomo was his neshama (soul), he treated him with (formal) respect! R' Shlomo, R' Shlomo! # Fires of Israel - Part 40 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/40/ # Fires of Israel - Part 40
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/40 ## Segment 1
ניצחתי ואנצח
Yaakov Tzvi and Chasha Hochman ## Segment 2 (24 Cheshvon, 5753; 11 Ellul, 5756) ## Segment 3 Moshe Menachem Mendel and Shprintza Weinberg ## Segment 4 (22 Tishray 5763; 23 Eyar 5752) ## Segment 5 ___________________________________ ## Segment 6 YBCL”C ## Segment 7 May Hashem Yisburach bless profusely their offspring, ## Segment 8 my distinguished beloved parents ## Segment 9 Rabbi Moshe and Chava Bracha Hochman ## Segment 10 and all my siblings: ## Segment 11 Rena, Chaya Leah, Ayala Hinda, Sara Atara, Yitzchok Matisyahu, Aviva Rochel, Devora, Bas Sheva Rosa, Yosef Noach, Rivka Rus, Yisroel Meir. ## Segment 12 Na Nach Nachma Nachman MeUman! ## Segment 13 Rabbi Nachman ## Segment 14 Breslov ## Segment 15 Who He Was and What He Said ## Segment 16 Na Nach Nachma Nachman Me'Uman ## Segment 17 Page 187 - - 1 ## Segment 18 Please guard the sanctity of this book! ## Segment 19 __________________________________________ ## Segment 20 In memory of the true key bearer of the Breslov tradition # Fires of Israel - Part 41 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/41/ # Fires of Israel - Part 41
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/41 ## Segment 1
קדושת הברית
Rabbi Yisrael Dov Odeser o.b.m. ## Segment 2 Student of Rabbi Yisrael Karduner o.b.m. ## Segment 3 Student of Rabbi Moshe Breslover o.b.m. ## Segment 4 Student of Rabbi Nussun of Breslov o.b.m. ## Segment 5 Student of the holy master ## Segment 6 Rabbi Nachman of Breslov ## Segment 7 Na Nach Nachma Nachman Me'uman ## Segment 8 And in memory of ## Segment 9 Aharon Ben Yaakov Patz o.b.m. ## Segment 10 ____________________________________________________ ## Segment 11 www.BreslovBooks.com ## Segment 12 All of Rebbe Nachman's books ## Segment 13 at non-profit prices and for free download ## Segment 14 "MAL'E VEGADISH" Foundation ## Segment 15 Printing and distribution of the books of Rabbi Nachman ## Segment 16 Publicizing the Name of the Tzadik / +972-52-888-7039 ## Segment 17 naanaach@gmail.com ## Segment 18 naanaach.blogspot.com ## Segment 19 youtube.com/ancientlyoung ## Segment 20 ________________________________________________ # Fires of Israel - Part 42 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/42/ # Fires of Israel - Part 42
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/42 ## Segment 1 Books of Rabbi Nachman of Breslov available in English ## Segment 2 Character – The Aleph Bet Book of Traits ## Segment 3 The Stories of Rabbi Nachman of Breslov and Saba Yisroel ## Segment 4 Outpouring of the Soul ## Segment 5 The Fires of Israel ## Segment 6 __________________________________ ## Segment 7
2016 - תשע"ו
## Segment 8 Table of Contents ## Segment 9 1. Approbation of Rabbi Moshe Feinstein 4 ## Segment 10 2. Famous Powerful Quotations and Teachings ## Segment 11 of Rabbi Nachman of Breslov 5 ## Segment 12 3. The Tzaddik 20 ## Segment 13 4. Rabbi Nachman said of himself 23 ## Segment 14 5. Coming to the holy tomb of Rabbi Nachman ## Segment 15 especially for Rosh Hashana (Jewish New Years) 25 ## Segment 16 6. Rabbi Nachman of Breslov: Who he was 28 ## Segment 17 7. The Petek 30 ## Segment 18 8. What is Na Nach Nachma Nachman MeUman? 32 ## Segment 19 9. More quotations from Rabbi Yisroel Dov Odesser 35 ## Segment 20 10. Comprehensive “General Rectification” - # Fires of Israel - Part 43 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/43/ # Fires of Israel - Part 43
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/43 ## Segment 1
ה'קלויז'
Teekoon Haklallee – transliteration 37 ## Segment 2 11. Short Prayer 52 ## Segment 3 Na Nach Nachma Nachman MeUman ## Segment 4 Rabbi Moshe Feinstein was the leading most venerable sage of the Orthodox Jewish World. Although he was known to help many people with approbations, this approbation is phenomenal in that it explicitly mentions the wondrous Petek, and it specifically attests to Rabbi Yisroel Dov Odesser's mastery in Kabballah. Rabbi Moshe Feinstein strongly avoided any dealing with Kabbalah his whole life, and if he simply wanted to put in a good word to help out, there was no reason for him to break his lifelong practice of shirking away from any mention of the Kabbalah. The reality however is quite the contrary, Rabbi Feinstein upon meeting personally with Rabbi Odesser, was completely blown away and spoke with him at great length, even though he was very sick and old and had stopped speaking to visitors. Rabbi Feinstein asked Rabbi Odesser for a blessing, and extended to him his full service in helping him get in touch with some powerful contacts. There's a great deal more to this fascinating story, but I must suffice with this for now. ## Segment 5 Famous Powerful Quotations and Teachings of Rabbi Nachman ## Segment 6 1. It's not enough to believe in G-d and His Tzadikim, you also must believe in yourself. [Words of Rabbi Nachman 140; Likutay Halachos, Laws of an Object Deposited for Safekeeping and Watchmen 5:7; Laws of the First of the Month 7:35; Outpouring of the Soul 92] ## Segment 7 2. It is forbidden to be old – neither an old saint or an old devotee, being old is not good. One should always start living and do good deeds as if it is his/her first time. Elders of Holiness constantly lengthen their days expanding their consciousness with fear of Heaven. In this way they reveal and draw the Divine Will making it clear that the world is governed completely by Divine Providence, thus nullifying all the philosophers and scientists, their philosophies and wisdoms. Giving charity helps to open these gates of renewal and Divine Desire (The converse also holds true; leaders and rabbis who do not actively renew their devotions to G-d with new excitement, knowledge, intensity, and desire, cause the Holy Faith to be shrouded in the darkness, gloom, and depression of philosophy and science). [Likutay Moharan 60; Likutay Halachos, Laws of Tefilin 5:5; Likutay Aitzoas, Fear and Devotion 25] ## Segment 8 3. When a person knows that everything that happens to him is for the best, this is a taste of the world to come. [Likutay Moharan 4] ## Segment 9 4. The main job of a Jew is to wake up for midnight (which is 6 hours after nightfall). [Words of Rabbi Nachman 301] ## Segment 10 5. Know that the primary essence of exile is only our lack of belief. [Likutay Moharan 7] ## Segment 11 6. Gan Ayden (Garden of Eden - heaven) and Gi'henom (hell) are literally in this world. [Likutay Moharan 22] ## Segment 12 7. A Jewish person needs to always look at the wisdom within everything in order that it will enlighten him so that he can come close to G-d through each thing. Because this wisdom is a great light and it will enlighten all his ways. [Likutay Moharan 1] ## Segment 13 8. All the deficiencies are in reality only deficiencies of 'daas' (realization of knowledge), as the Talmud revealed, if one has daas he has everything, and if one does not have daas, he has nothing. [Likutay Moharan 21] ## Segment 14 9. Everybody says there is this world and the coming world. Behold, the coming world -- we believe that the coming world exists; perhaps this world also exists in some world, because here it looks like hell, for everybody is full of great afflictions all the time, and he (Rabbi Nachman) said that this world does not exist at all. [Likutay Moharan vol. 2, 119] ## Segment 15 10. Know! You need to judge every person favorably, even someone who is completely wicked, you need to search and find any little bit of good. By finding in him a little good and judging him favorably you actually bring him over to the side of merit and you can return him in teshuva (repentance). [Likutay Moharan 282] ## Segment 16 11. A person also needs to find in himself a little bit of good. Because no matter how low a person is, how can it be that he didn’t do one good thing in his entire life? [Likutay Moharan 282] ## Segment 17 12. Every single Jew has a point in them that is uniquely precious. And it is with this point that he bestows upon, enlightens, and arouses the heart of others. We all need to accept this arousal and this unique point from each other. As it says, “And they receive one from another” (Isaiah 3). [Likutay Moharan 34] ## Segment 18 13. Every single Jew has in him a portion of G-d above. [Likutay Moharan 35] ## Segment 19 14. Every single Jew is a portion of G-d above, and the essence of G-dliness is in the heart. This G-dliness, which resides in the heart of a Jewish person, is infinite, for the light of its flame reaches infinity, that is, his yearnings and desires are without end or limit. [Likutay Moharan 49] ## Segment 20 15. Just as G-d constricted His infinite light in creating the world, for due to the greatness of the light there was no room for creation, so too a person needs to constrict the infinite light of his heart in order to serve G-d in measure and in steps, for if the light would remain unconstricted it would be impossible to serve Him. So it turns out, that this “constriction” of light, of both good and bad desires, actually makes room for its own “revelation.” [Likutay Moharan 49] # Fires of Israel - Part 44 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/44/ # Fires of Israel - Part 44
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/44 ## Segment 1
בך רבינו נגילה...
16. There are two concealments. When Hashem is hidden in one concealment, it is certainly very hard to find Him, but nevertheless, since it is only one concealment a person is able to exert himself and search until he finds Him, for at least he knows that Hashem is hidden. However, when Hashem is hidden in a concealment within a concealment, that is, the concealment itself is hidden from the person, in other words, he has no idea that Hashem is hidden from him, then it is extremely difficult to find Him, for he doesn’t even know that Hashem is hidden. (In this atmosphere the Kingdom of Evil prevails, encouraging people to covet and desire to amass and accumulate possessions). Even still certainly G-d is there giving life and sustenance, and when one reads aloud the Torah, which is in fact a composition of the Names of G-d, he is calling G-d to reveal Himself, and all layers of concealment are transformed to be the most profound and intimate presence of G-d! [Likutay Moharan 56] ## Segment 2 17. There is no despair in the world whatsoever! [Likutay Moharan vol. 2, 78] ## Segment 3 18. Wherever a person is, even in the depth of defilement and filth, G-d can be found, even in the lowest places it is G-d who is sustaining everything with the letters of the Torah. However, due to the impurity, the Torah there must be of the most secret and esoteric. Even still, when one holds on to the belief in G-d, and screams out to Him, “Where is my holiness?!” He reveals the signs of G-d, and gains profound G-d Knowledge. [Likutay Moharan vol. 2, 12] ## Segment 4 19. A person must know that “G-d's glory fills the entire world” (Isiah 6), and “There is no place void of Him” (Tikunay Zohar), and “He fills all worlds and surrounds all worlds” (Zohar)… even in the most defiled places there is G-dliness, for He gives life to everything as it says, “And you give life to everything” (Nechemia 9). So even if a person is stuck in the lowest of places, he cannot excuse himself and say, “I cannot serve Hashem here because of all the thickness and materialism that attacks me always,” for even there you can find Him and cling to Him and do complete teshuva (repentance), “For it is not far from you” (Devarim 30), only that in this place there are many garments.” [Likutay Moharan 33] ## Segment 5 20. This is the Tikun Haklali, the general rectification. Whoever destroys his sexual impulse, it will be easy for him to get rid of his other evil desires. For all other impulses stem from this one. [Likutay Moharan 36] ## Segment 6 21. Whoever breaks free from the lust for food can become a miracle worker. But someone who is stuck in this desire it is a sign that he is a liar. Even a Tzaddik who already freed himself from all desires and then falls back into the desire for food, it must be that something false left his mouth. It also shows that there is judgment upon him from above, and it is a sign of poverty. [Likutay Moharan 47] ## Segment 7 22. If you believe that you can damage, then believe that you can rectify! [Likutay Moharan vol. 2, 112] ## Segment 8 23. It is a great good deed (mitzva) to be happy always. [Likutay Moharan vol. 2, 24] ## Segment 9 24. Sadness is very very damaging. Sadness is from the “other side” (i.e. realm of evil). [Likutay Moharan vol. 2, 48] ## Segment 10 25. Man has to pass through in this world on a very very narrow bridge, and the principle and main thing is not fear whatsoever. [Likutay Moharan vol. 2, 48] ## Segment 11 26. When one enters the devotion of G-d, he must be obstinate and hold himself up no matter how he much he's thrown down. [Likutay Moharan vol. 2, 48] ## Segment 12 27. When a person is right at the door, the very threshold of entering real holiness, the “other side” (i.e. evil) goes all out with terrible intensity to overpower him, confusing and confounding him. Know this well to be strong and do whatever it takes to break through. [Likutay Moharan vol. 2, 48] ## Segment 13 28. Know that every movement and extraction that you remove and move every time, even the slightest amount, from the physicality to the devotion of the Blessed One, all of these gather and join and bind and come to your aid in time of need. [Likutay Moharan vol. 2, 48] ## Segment 14 29. One should go with the practice of seeking and searching and finding in one's self any merit, any good point, and with the small good that one finds in himself, one should be happy and strengthen himself, and not leave his place even if he fell to what he fell G-d forbid, even still he should strengthen himself in the tiny miniscule good that he still finds in himself, until he will merit to return through this to the Blessed G-d, and all his sins will be turned into merits. [Likutay Moharan vol. 2, 48] ## Segment 15 30. When a person enters into service of Hashem and sees it is so hard for Him, and it seems as if they are distancing him from above and not allowing him at all to enter, he should know that all this feeling of being “distanced” is truthfully only his being “drawn near.” He must remain very very strong not to be discouraged even if many years of hard work go by and he still feels that he is very far and that he didn’t even begin to enter into the gates of holiness, for he sees that he is full of materialism, evil thoughts and the like, and every time he tries to do something holy it is so hard for him and all his crying and pleading with G-d seems to be going to waste… On all this he needs great courage not to pay attention to these delusions at all. Because all this “distancing,” in truth, is only his “drawing near,” and all the great tzaddikim had to go through this kind of experience before they reached their level. [Likutay Moharan vol. 2, 48] ## Segment 16 31. You need to have great stubbornness in the service of Hashem. [Likutay Moharan vol. 2, 48] ## Segment 17 32. You need to greatly encourage yourself in His service as much as you can, even if you are the way you are, you should rely on His abundantly great mercy which is beyond limit, for certainly He will not forsake you, no matter how badly you’ve acted. The past doesn’t exist. The main thing is that from now on you honestly resolve not to do it again. [Likutay Moharan vol. 2, 49] ## Segment 18 33. The main thing is to be happy always, and one should make himself happy however possible, usually this is only attainable though foolish things, to act as if he is crazy and do silly funny things or to jump around and dance, in order to come to happiness which is a very great thing. [Life of Our Leader Rabbi Nachman 593; Likutay Moharan 24, 48] ## Segment 19 34. When a person falls from his level he should know that it’s Heaven-sent, because going down is needed in order to go up, therefore he fell, in order that he arouses himself more to come close to Hashem. Whenever a person rises from one level to the next, it necessitates that he first has a descent before the ascent. Because the purpose of any descent is always in order to ascend. [Likutay Moharan 261] ## Segment 20 35. There is a lot to talk about here (in the above topic). Because each person who fell to the place where he fell thinks that these words weren’t spoken for him, for he imagines that these ideas are only for great people who are always climbing from one level to the next. But truthfully, you should know and believe, that all these words were also said concerning the smallest of the small and the worst of the worst, for Hashem is forever good to all. [Likutay Aitzoas, hischazkus-encouragement 5, based on Likutay Moharan 22:11] # Fires of Israel - Part 45 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/45/ # Fires of Israel - Part 45
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/45 ## Segment 1
נהניתי מאוד מעבודתך...
36. It is a great thing for a person to still have an evil inclination because then he is able to serve Hashem with the evil inclination itself. That is, to take all of the fire in his heart and channel it towards service of Hashem. For example, to pray with fiery passion of the heart, etc. For, if there is no evil inclination in a person, his service cannot be complete. [Likutay Moharan vol. 2, 49] ## Segment 2 37. It is good to set aside a specific time everyday to be heartbroken and to speak out all ones problems before G-d (especially at midnight – 6 hours after nightfall), but the rest of the day be only happy. [Likutay Moharan vol. 2, 34] ## Segment 3 38. The essential joy comes from good deeds. [Likutay Moharan 30:5] ## Segment 4 39. Hisbodidus (personal private prayer and conversation with G-d) is a virtue of great height and magnitude more than everything. I.e to set a time, at least an hour (sometimes in Hebrew “an hour” can refer to a small slot of time) or more, to be alone in seclusion in a room or field, and express himself to his Creator, with argumentation and justification, with words of favor, good will, and appeasement. To ask and plead before the Blessed G-d, that He should draw him to His devotion in truth. This prayer and conversation should be in one's vernacular. [Likutay Moharan vol. 2, 25, The holy book of Outpouring of the Soul is dedicated to this subject] ## Segment 5 40. A person needs to scream to his Father In Heaven with a powerful voice from the depths of his heart. Then G-d will listen to his voice and turn to his outcry. And it could be that from this act itself, all doubts and obstacles that are keeping him back from true service of Hashem will fall from him and be completely nullified. [Likutay Moharan vol. 2, 46] ## Segment 6 41. Know that it’s not enough to have yearnings [for G-d] in the heart alone, for a person needs to bring all his yearnings out into words. [Likutay Moharan 31] ## Segment 7 42. When a person has a yearning for something and he brings it out into words, a soul is created. This soul flies in the air and reaches another person thereby awakening in him too a yearning. [Likutay Moharan 31] ## Segment 8 43. Behold! Precious is the sigh (called ‘krechtz’) from a Jewish person. [Likutay Moharan 8] ## Segment 9 44. When one prays with all his energy as in “my entire essence speaks…” (Tehilim 35), the energy (coa’ach) that he inserts into the words are the 28 (coa’ach) letters which the world was created with. The 10 sayings of creation receive their energy from these 28 letters. The words that come out of this person's mouth are then actually the words of Hashem, as in the verse “I will place my words in your mouth” (Isaiah 51). [Likutay Moharan 48] ## Segment 10 45. Prayer depends on the heart. A person should put all of his heart into it, so that it shouldn’t be in the aspect of “With their lips they honor me but their hearts are far from me (Isaiah 29).” [Likutay Moharan 49] ## Segment 11 46. Someone who wants to merit to do teshuva (repentance) should make it a practice to say Tehillim (Psalms). [Likutay Moharan vol. 2 73] ## Segment 12 47. A person should find himself within the words of Psalms. Tehillim (Psalms) was written with Divine Inspiration and includes within it each individual’s personal struggle, whatever he may be going through at any given time. [Likutay Moharan vol. 2, 125; Outpouring of the Soul 1] ## Segment 13 48. Rabbi Nachman revealed that saying the following ten chapters of Psalms together serves as a Tikun Klali – a general rectification: 16, 32, 41, 42, 59, 77, 90, 105, 137, 150. [Likutay Moharan vol. 1, 205; vol. 2, 92; Sefer Hameedoas, Nocturnal Emission 5, Words of Rabbi Nachman 141; Life of Our Leader Rabbi Nachman 59, 162, 184, 225. “General Rectification” - Likutay Moharan 29]. Many Jews say these every day. ## Segment 14 49. “Even when people are serving idolatry, nevertheless, deep down, they are all submissive to G-d and serving Him, only it is taking place in a greatly concealed realm.” [Likutay Moharan 56] ## Segment 15 50. Immersion in a mikvah redeems a person from all hardships, and purifies from all impurities and from all sins, for the mikvah draws down extremely lofty awareness and supernal kindness and compassion. [Likutay Moharan 56] ## Segment 16 51. Philosophies and intellectual wisdoms are not needed at all. Only pure and simple faith. Sophistication can greatly damage a person. Devotion to G-d is not even with real wisdom, only with pure and simple faith! It is even necessary in the devotion to G-d, to act and do things that appear foolish or silly, as it says in Proverbs (5) “in his love he constantly errs foolishly,” even to roll in all types of mud and mire for the service of G-d and His blessed commandments, even just for a nuance of fulfillment of the Divine Will, to bring our Father in Heaven nachas (enjoyment). Through this one merits to understand the most hidden ways of G-d – even why bad things are brought upon the righteous and the wicked enjoy privileges. One is granted to unrestricted access to G-d's treasure houses. [Likutay Moharan vol. 2, 78; also see the Legendary Tale of the Sophisticate and the Simpleton] ## Segment 17 52. The greatest wisdom of all wisdoms is not to be wise at all, rather to be pure and honest with simplicity. [Likutay Moharan vol. 2, 44] ## Segment 18 53. A person shouldn’t take upon himself added stringencies, as our Rabbis taught ‘The Torah was not given to angels.’ Stringencies can make one fall from the service of Hashem. Rabbi Nachman testified on himself that he himself had no stringencies, not even regarding Passover (where the Code of Law recommends stringencies). [Likutay Moharan vol. 2, 44] ## Segment 19 54. It is incumbent upon every single Jew to study Halacha (Jewish law) every day without allowing a single day to pass without it. Even if he is held back for he didn’t have time, he should study at least one section of “Shulchan Aruch” no matter which one, even if it is not in the place he is holding during his usual order of studies. For a Jew must learn at least some law in Shulchan Aruch every single day, all the days of his life. If he is not held back due to extraneous circumstances, he should have a set study in Shulchan Aruch each and every day, in order, from the beginning to the end. When he finishes he should go back and do it again. In this way he should accustom himself his entire life. For it is a very very great fixing of the soul. [Words of Rabbi Nachman 29] ## Segment 20 55. When there are harsh judgments on the Jewish people G-d forbid, through dancing and clapping ones hands, the judgments are sweetened. [Likutay Moharan 10] # Fires of Israel - Part 46 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/46/ # Fires of Israel - Part 46
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/46 ## Segment 1
רבי אלטר קרימנצ'וגר ז"ל
56. When one sings the words of prayer and the song resonates with great clarity and purity, he dresses the Shechina (Divine Presence) with luminous clothing in the colors of the rainbow. This appeases the Divine wrath. [Likutay Moharan 42] ## Segment 2 57. When we clap our hands during prayer it awakens the 28 letters that the world was created with, which parallel the 28 joints in the hands. The air that is expelled, dispels and banishes the impure atmosphere of the lands of the nations, and the air that is drawn in, welcomes and ushers in the pure atmosphere of the Land of Israel. [Likutay Moharan 44] ## Segment 3 58. It is a great thing to hear music from a holy person playing on an instrument for the sake of Heaven. Because through this, false fantasies are dismissed, the spirit of depression is dispelled, and the person merits happiness. Through this the memory is preserved, that is, the memory of the World to Come, and a person is able to understand the hints that Hashem is constantly hinting to him everyday. Furthermore, through this a person can reach the level of the spirit of prophecy and divine inspiration, and he will be able to pour out his heart like water before Hashem. [Likutay Moharan 54] ## Segment 4 59. The Blessed Holy One constantly constricts His G-dliness from utmost infinity to the most finite center point of this physical world, and He sends to each person; thought, speech, and deed, according to the person and according to the time and place. He enclothes within the thought; speech and deed, hints, in order to bring the person close to His service. Therefore a person needs to delve his mind into this and expand his consciousness in order to understand what the hints are in their details which Hashem is sending to him in the thoughts, words, and deeds of this day according to the specific circumstances he finds himself in. In business or work, and in everything that Hashem sends to him each day, he needs to delve and expand his mind in it, in order to understand the hints of Hashem. [Likutay Moharan 54] ## Segment 5 60. When a Jew turns to G-d to speak to Him in a personal fashion, G-d so to speak drops everything to give this Jew His complete attention. Thus if G-d forbid there was a bad decree being enacted, it will be postponed or abolished. [Words of Rabbi Nachman 70, Adir Bamurom 242-3] ## Segment 6 61. You need to know that just as evil arrogance is a very bad character trait, so too a person needs to have holy arrogance. Because it is impossible to come to the true tzaddikim or to draw near to holiness without arrogance, as our rabbis taught (Ethics of Our Father), “Be bold as a leopard.” [Likutay Moharan 22:11] ## Segment 7 62. A person needs holy arrogance, holy chutzpah. He should be bold as a leopard against the people who are preventing him and mocking him. He shouldn’t subjugate himself before them, and he shouldn’t be embarrassed in front of them at all. Even though it seems that they are tzaddikim and they are better than him, and even if it is true that they are better than him, even so, since his intentions are for Heaven, and they want to confuse him, and block him from the path of life, he needs to strengthen himself with holy arrogance against them. And even against one's own Rabbi, a person needs this boldness, in order to be strong to say whatever he needs to and not be embarrassed. On this it is said, “a timid person cannot be a learned person.” [Likutay Moharan 271] ## Segment 8 63. Anyone who wants to enter into the service of Hashem, the only way possible is to be like Avraham who considered himself to be the only one in the world. That is, he should not pay attention to anyone who is preventing him from coming close to Hashem, whether it be his father, mother, in-laws, wife, children, etc. or anyone else in the world who mocks him and tries to prevent him from serving Hashem. He should not pay attention to them at all, rather he should follow the verse “Avraham was one” (Yichezkel 32) As if he is the only one in the world. [Likutay Moharan vol. 2, an addendum after the introduction] ## Segment 9 The Tzadik (Saint) ## Segment 10 64. Rebbe Nachman would often tell his students about the great level that he reached in order to get them jealous and inspire them to serve Hashem like he did. One time someone responded to him, “Who can possibly reach the level of the Tzaddkim like yourself, certainly you were all created with really great souls.” Rebbe Nachman answered him in a stringent manner; “This is the main problem with you all, that you think the greatness of the Tzaddikim are due to their high level of soul, that is not true, every single person can reach my level and be exactly like me. It all depends on effort and honest work.” [Words of Rabbi Nachman 165] ## Segment 11 65. The world says that a person doesn’t need to seek greatness. I say that you must certainly seek greatness. Investigate and seek out only the greatest Tzaddik. [Words of Rabbi Nachman 51] ## Segment 12 66. Conceptions of G-dliness are only possible to grasp through many constrictions. Therefore a person should search very much for a proper teacher who is able to explain things and make these lofty concepts understandable, for this, a person needs a tremendously great teacher who is able to explain such lofty concepts on a simple level enabling small-minded people to understand. The smaller a person is and the further away from Hashem he is, the greater teacher he must find, just as the sicker a person is the greater the doctor he needs. Much prayer is needed to find a teacher like this, but one must never lose resolve and settle for mediocrity. [Likutay Moharan 30] ## Segment 13 67. A Rav must have in him the two powers that there are in the Torah, that is, “a drug of life and a drug of death” (Yoma 72), in order that it will be possible for those who come close to him to receive according to their own will, as in the Torah “the righteous will walk and the wicked will stumble” (Hosea 14). If he yearns for true service of Hashem he can receive from the Rav a straight path to serve Hashem, but if his heart isn’t pure, he can also find in the Rav something impure and be led completely astray. There are those who connect to the Tzaddik and become complete apostates. [Likutay Moharan 31] ## Segment 14 68. Every Tzaddik needs to be both; well versed in Torah and full of good deeds, for if he is not learned, our sages say, “an unlearned person cannot be a chassid.” But a person only learned, isn’t anything, for it is possible to be a very educated and studious person and remain completely wicked, for “If he is not worthy it will be a drug of death” (Talmud Yoma 42b). Torah without good deeds is not only insignificant - it is detrimental. [Likutay Moharan 31] ## Segment 15 69. Since the evil forces see that the Jewish people are very very close to the end (to the messiah), and there are Jews nowadays who have tremendous yearning and passion for spirituality and G-dliness, such a thing that has never occurred in past generations, so the evil forces insert arguments between the tzaddikim, and they establish in the world many false leaders, and even between true tzaddikim the evil forces cause great arguments, until no one knows where truth can be found. Therefore, a person needs to plead very much from Hashem to merit to recognize and come close to the true Tzaddik. [Likutay Moharan vol. 2, 44] ## Segment 16 Rabbi Nachman said of himself: ## Segment 17 70. “A chidoosh (novelty) like me never existed in the world.” [Life of Our Leader Rabbi Nachman 247] ## Segment 18 71. “I am a river that purifies all stains.” [Life of Our Leader Rabbi Nachman 332] ## Segment 19 72. “I am a beautiful and wondrous tree with great awesome branches, but below I am set firmly in the ground.” [Life of Our Leader Rabbi Nachman 245] ## Segment 20 73. “How could they not oppose me, for I walk a new path, one that no man has ever walked before, nor any creature since the time the Torah was received. Even though it is a very old path, nevertheless it is completely new.” [Life of Our Leader Rabbi Nachman 392] # Fires of Israel - Part 47 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/47/ # Fires of Israel - Part 47
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/47 ## Segment 1
חזק ואמץ בעבודתך...
74. “There are those who are against me yet they don’t even know me at all. This is as it says in the Zohar, when the Torah states that Pharaoh said to the Egyptians, “Let’s outsmart the Jews.” Could it be that he went to each and every citizen to personally relate this message? Rather he inserted it into their hearts.” [Life of Our Leader Rabbi Nachman 394] ## Segment 2 75. “You should constantly review my teachings until you know them by heart.” [Life of Our Leader Rabbi Nachman 346] ## Segment 3 76. “All my teachings are introductions.” [Words of Rabbi Nachman 200] “My teachings are completely ideational aspects.” [Life of Our Leader Rabbi Nachman 350] ## Segment 4 77. “My fire will burn until the coming of the Messiah.” [Life of Our Leader Rabbi Nachman 46, 229, 306; The Petek] ## Segment 5 78. “The whole world needs me. You (my students) already know how much you need me, however, even all the Tzaddikim need me, for they too need to be benefited. All the nations of the world need me as well.” [Life of Our Leader Rabbi Nachman 250] ## Segment 6 79. Rebbe Nachman said that all of his teachings and sayings are not only for us. Rather, “for those who are here standing with us today and for those who are not here with us today” (Devarim 29:14). In other words, it is for the generations that are yet to come. He spoke to us about this many times and he hinted to us in his words to make it known to the future generations… One time when he told us about passing on everything that happened with us and everything we heard from him to our children, he said this verse with great passion like fiery coals, “You should make known to your children and your childrens' children.” And he said, “Know and believe, if its possible to take one person out of the garbage dump, anyone who holds on to that person will come out as well.” [Words of Rabbi Nachman 209; Life of Our Leader Rabbi Nachman 225] ## Segment 7 Coming to the holy Tomb of Rabbi Nachman – especially for Rosh Hashana – the Jewish New Years: ## Segment 8 80. Our Rabbi of blessed memory already assured us during his lifetime, and designated two kosher witnesses on this, that when he passes away, when [people] come to his grave and give a penny to charity (*) and say these ten Tehilim/Psalms that we have recorded for remedy for nocturnal emission, Heaven spare us, then our Rabbi himself will span the length and width [of the universe], and will surely save this person. And he said, that he will pull him out of Gehinom/hell by his peyos/sidelocks, even regardless of how that person be, and even regardless of what happened, only from now on he must accept on himself to not return to his wicked ways Heaven forbid. And the night before he passed away, he said: "What do you have to worry about, since I go before you; and if the souls who did not know me at all, look forward to my tikunim/remedies, all the more so [should] you" etc. (And likewise even those who were not privileged to know our Rabbi of blessed memory during his lifetime, when they come to his holy grave and rely on him and learn his holy books and accustom themselves to walk in his holy ways that are mentioned in his holy books, surely they have on what to rely. Fortunate are they! Fortunate is their portion! "And none of them that take refuge in Him shall be desolate" [Ps. 34:23], for he already revealed his mind in several terms, explicitly and by hint, that all that he is involved in with us is not only for us, but with "those who are here… and with those who are not here" [Deut. 29:14], as explained further below (see Sichos Haran 209).) (*) Printer's comment [Rabbi Nussun]: I heard from Rabbi Naftali z"l, who was one of the two witnesses who Rabbeinu z"l designated on this matter, i.e. Moreinu Harav Aharon z"l and Harav Rabbi Naftali as mentioned, that Rabeinu z"l said it then in these words: "When they come to my grave and give a penny to charity for my sake (he means, for remembrance of his holy soul, as commonly practiced), ..." and in Yiddish: "in vet gebin apruta tzedaka fun maynit wegin etc"/and will give a penny of charity for me." [Life of Our Leader Rabbi Nachman 225] ## Segment 9 81. Rabbi Nachman said: “My Rosh Hashana is more important than everything. So its wondrous to me, why my followers who do believe in me, so why don't they warn all those that are drawn to me, that they should all be by me for Rosh Hashana, no one is exempt. For my entire matter is just Rosh Hashana. And he (Rabbi Nachman) warned that an announcement should be broadcasted that whom so ever that is inclined to his directives and is close to him, should be by him for Rosh Hashana, no one should be missing. And whomever merits to be by him for Rosh Hashana is befitting to be very very happy. [Life of Our Leader Rabbi Nachman 403] ## Segment 10 82. Eat or don't eat, sleep or don't sleep, pray or don't pray; just make sure to be by me for Rosh Hashana! [Life of Our Leader Rabbi Nachman 404] ## Segment 11 83. My Rosh Hashana is a great novelty. The Blessed G-d knows that this matter isn't an inheritance from my fathers, just the Blessed G-d gave me this as a present, that I know what Rosh Hashana is. Not only all of you are completely contingent on my Rosh Hashana, even the whole entire world is contingent on my Rosh Hashana. [Life of Our Leader Rabbi Nachman 405] ## Segment 12 84. What can I tell you, there is nothing greater than this [to be by Rabbi Nachman's tomb for Rosh Hashana], and if other tzadikim didn't say this, so that's another question (i.e. people have had all types of questions and problems with Rabbi Nachman, so just mark this up as another...). [Life of Our Leader Rabbi Nachman 126, 220, 406] ## Segment 13 Rabbi Nachman of Breslov ## Segment 14 By means of great mercy G-d created the most divine and the utter sublime. G-d shines His light into the souls of Israel and in the reflection of His light we experience and understand Him in every way conceivable [this is the greatest gift, for anything else is secondary]. G-d does this with infinite wisdom granting free choice to the recipients of His goodness to determine that it is in fact G-d's light they are experiencing that is sustaining them. Based on the position of your soul you testify and acclaim G-d. ## Segment 15 There is a Master of all the souls, this is the Tzadik (righteous one), the Ambassador of G-d (so to speak). Thus our relationship with G-d and our every experience is completely pivoted on the Tzadik. The Tzadik is responsible for building the Kingdom of G-d in the light of G-d as it reflects from all the souls of Israel. The Tzadik guides and uplifts all creation. An individual soul or group of souls can not pay tribute to G-d without acknowledging His Tzadik. We must follow the ways of the Tzadik. When we pay homage to the Tzadik we honor G-d. That is the way G-d chose to create the world for our benefit. ## Segment 16 Rabbi Nachman of Breslov lived approximately 245 years ago. Rabbi Nachman was born in the house of his great grandfather the Baal Shem Tov (father of Chasidism). Aside from the purity and holiness of his soul which enabled him to have special perception of the divine, his genius allowed him to learn a book by just perusing it in a few moments. Despite these gifts, Rabbi Nachman did not choose to spend his time and energy in kabalistic meditation or the pursuit of wisdom, rather he desired to seek G-d in the most simple and meaningful fashion. He was particularly fired by stories of devotion of the early Chasidim. At a very young age Rabbi Nachman purged his body of all desire, subjugating it to the holy desires of his soul. He delighted in doing abundant common mitzvot. Most important, Rabbi Nachman mastered the prime service of G-d, prayer, especially hisbodidus ['to be alone with G-d', that is to speak to G-d personally, in your own words, knowing that He is paying great attention]. Rabbi Nachman teaches that everything that there is to achieve can be achieved through prayer (more over anything that was achieved without prayer, is lacking). Many Rabbis had previously taught the importance of prayer, Rabbi Nachman established and instilled the ways of prayer in the world. Just as we have now 4 established prayers (shacharis, mincha, mariv, tikun chatzos) when Messiah comes everyone will be praying a 5th prayer, in his own words, known as hisbodidus, as established by Rabbi Nachman. Fortunate are those who begin this practice now. ## Segment 17 As a result of his great self sacrifice and devotion to G-d, Rabbi Nachman became the Master of all the souls of Israel. Rabbi Nachman saw every soul, from Adam till the coming of the Messiah, and every rectification necessary for every soul, and he addresses each and everyone, without exception, in the holy books which he authored. ## Segment 18 Anyone who desires to have mercy on himself should study and practice Rabbi Nachman's teachings. The rectification of the world and the final redemption are completely reliant on this. ## Segment 19 In 1922, a Breslover Hasid, Rabbi Yisroel Dov Odesser o.b.m., known as the Saba, received a Petek (note) from Rabbi Nachman: ## Segment 20 “Very hard it was for me to descend to you\ my precious student to tell you that I enjoyed\ greatly your service and upon you I said\ my fire will burn until the\ mashiach will come be strong and courageous\ in your service\ Na NaCh NaChMu NaChMuN MEyUMaN\ # Fires of Israel - Part 48 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/48/ # Fires of Israel - Part 48
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/48 ## Segment 1
להתעורר מהשינה
and with this I shall reveal to you a secret and it is\ full and heaped up from end to end (PTzPTzYH)\ and with strengthening of service you will understand it and a sign\ the 17th of Tamuz they will say that you are not fasting.” ## Segment 2 Rabbi Nachman signed his name in this unique fashion [1,2,3,4]! The Petek says that the continuation of Rabbi Nachman is through Saba Yisroel. Saba Yisroel's name is not mentioned, because the Petek is for everyone to consider personal. ## Segment 3 60 years later, the Saba began to publicize the Petek. Saba said: “If I were to reveal just two words about the Petek, I would annul the free will of the whole world.” “This is a novelty and wonder, the likes of which have never before been seen in this world. The song Na Nach Nachmu Nachmun MayUman fixes everything and heals everything!” “This is only from Rabainu, only a miracle. A signature such as this, no Tzadik ever signed a signature like this: the 'simple, doubled, tripled, quadrupled.' And Rabainu in his lifetime also never signed this way. Only in this Petek – we didn't know – this is found in Likutay Moharan, that the holy Rabainu talks about this Song. He is this Song. But here, he reveals to all the world Na Nach Nachmu Nachmun MayUman. What is now in the world, was never known, we know nothing.” Saba inspired R' Moshe Feinstein zt"l with the Petek, and received from R' Moshe a unique letter of approbation and recommendation. ## Segment 4 Saba said: “Na Nach Nachmu Nachmun MayUman is a sigoola (object, action, or saying with saving and enhancing powers) for every problem and situation.” “This song is the matter of the redemption.” “Na Nach Nachmu Nachmun MayUman lifts man from absolute descent to absolute ascent.” “Just to say this name Na Nach Nachmu Nachmun MayUman, sweetens all the sufferings and all the judgments, all the sins and all the blasphemy – everything! It transforms everything, happy is the one who believes.” “We have no conception what it is, that we merited, in these generations, to know from this, from a secret like this Na Nach Nachmu Nachmun MayUman. There is a great deal to speak about, but I can not speak!” ## Segment 5 What is Na Nach Nachmu Nachman Me-Uman? ## Segment 6 'Na Nach Nachmu Nachman Me-Uman' is the name of our holy leader Rabbi Nachman of Breslov (1772-1811). Through a note he sent (In 1922) in a miraculous manner to Rabbi Israel Dov Odesser (called 'Saba' or 'Saba Israel'), Rabbi Nachman revealed that his name (meaning his soul and teachings) is the Song that is Single (Na - נ), Doubled (NaCh - נח), Tripled (NaChMu - נחמ), and Quadrupled (NaChMaN - נחמן). ## Segment 7 Great tzadikim (holy sages) preceding Rabbi Nachman's time spoke of the Song that will be revealed in the future, among them Rabbi Yonason ben Uziel (in his translation of Shir Hashirim – the Song of Songs, in the first verse) and Rabbi Shimon bar Yochai (Master of the Zohar and Tikunay Zohar). These tzadikim explained that before the coming of the Messiah, there will be revealed a song that is Single, Doubled, Tripled, and Quadrupled, and that through this Song the true faith and belief in G-d will be restored in the world as G-d will renew the world in His wondrous ways. All of this will occur before the coming of the Messiah. The Messiah himself will sing this song and redeem the Jewish People and bring the Knowledge of G-d, peace, and compassion to the whole world. ## Segment 8 Rabbi Nachman of Breslov taught (Likutay Moharan 64) that every Wisdom and Intellect has it's own specific tune and melody. It is from the melody that the wisdom is produced and extended (as can be discerned in Psalms (47) 'sing enlighten'). Even the wisdom of heresy has its own specific tune and melody unique to the wisdom of heresy. ## Segment 9 [This is what our Sages of the Talmud (Chagiga 15) attributed the deviation of 'Achair' (Elisha, the teacher of Rabbi Meir) stating that it was caused because of Greek melody that was always with him, and that when he would rise from the Torah study hall, books of heresy would fall from his lap, because these two things are dependent on one another. The Greek melody that was always on his mouth was the cause for his having the books of heresy that would fall from his lap, for this particular melody was specific to the heresy that he had.] ## Segment 10 Also according to the ascending level of the wisdom so too the tune and melody will be of higher distinction. This is true on every level higher and higher even up to the beginning point of all of creation which is called "the start of Emanation," there is nothing higher than it, nothing that exceeds the wisdom that is there, except the "Light of the No Limit ," the wisdom on this level is unfathomable to humans, and so on this exalted level, all wisdoms are a matter of faith. ## Segment 11 Faith also has a tune and melody specific to faith. Just as we see that even the mistaken faiths of the Worshipers of the Stars and Constellations, each of their faiths has their own song that they sing and conduct in their houses of prayer. As it is with false faith so it is in holiness, every faith has a tune and melody. This unique melody of the above mentioned faith, which is the faith above all wisdoms and faiths in the world, the faith in the Light of the "No Limit" Himself which encompasses all the worlds, this melody is also higher than all the tunes and melodies of the world which are particular to all wisdom and faith. All the tunes and melodies of all the wisdoms come forth from this melody and tune which is higher than all the tunes and melodies of all the wisdoms, for it is the melody associated to the faith in the "Light of No Limit" Himself, which is higher than everything. ## Segment 12 In the future when all the nations will recognize The Name (G-d) (as it says in Tsifanya 3) and everyone will believe in the Blessed G-d, there will be a fulfillment of the verse (Shir Hashirim – Song of Songs) “come sing from the height of faith,” specifically from the “height of faith” the aspect of the highest faith mentioned above, which is the head (root or source) of all faith as previously explained. This is why the verse says “sing” specifically, it is the tune and the melody associated with this height of faith mentioned above. ## Segment 13 The aspect of melody of this exalted faith, no one merits except the Tzadik (holy sage) of the generation, who is an aspect of Moshe (Moses), who is on the level of this faith. ## Segment 14 With this song of the Tzadik, all the souls that fell into heresy of the Vacated Space (where G-d is hidden) are freed. For his song is an aspect of the “height of faith” that is the faith which is higher than everything, this song and faith nullifies all the heresy, and all the tunes are included and nullified within this tune, which is above everything, and from which come forth all the tunes, as previously mentioned. ## Segment 15 Na Nach Nachmu Nachman Me-Uman is this holy melody that can lift us from our dreary existence to the height of faith and belief in G-d! ## Segment 16 More quotes from Rabbi Israel (-Saba) about Na Nach Nachmu Nachman MayUman ## Segment 17 Simply by reciting the name of our leader Rabbi Nachman, just as it signed in the signature on this Petek (note) – Na Nach Nachmu Nachman MeUman - this eases all the troubles and sweetens all the harsh judgments, all the sins and all the falls and all of the heresy of the world. This is enough to destroy the Other Side (the Evil Inclination), to dispel all the darkness, everything, it transforms everything. This is a new power like nothing that was ever before in the world. ## Segment 18 Na Nach Nachmu Nachman MeUman, this has the power, this opens up all the gates of mercy, all the gates of prayer, all the gates of repentance, all of the Torah. ## Segment 19 Na Nach Nachmu Nachman MeUman – this is the main point. This contains all of the Redemption, and all of the salvations are included in this name, for the central point of everything is dependent on Rabbi Nachman. ## Segment 20 This is effective for everyone, on both the general and individual levels. Every person should pray and say verbally: "May the merit of Rabbi Nachman protect us and all the Jewish People, the merit of Na Nach Nachmu Nachman MeUman." Our holy leader Rabbi Nachman, this matter is an entirely new secret, yes. Rabbi Nachman revealed that his name is a Song that is Single, Doubled, Tripled, and Quadrupled – Na Nach Nachmu Nachman MeUman. # Fires of Israel - Part 49 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/49/ # Fires of Israel - Part 49
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/49 ## Segment 1
רבי שלמה וקסלר זצ"ל
If one is suffering or there is some sin – immediately say Na Nach Nachmu Nachman MeUman, this already transforms everything. This renews – everything, transforms – to good. Nachman MeUman – this transforms everything. ## Segment 2 Teekoon Haklallee ## Segment 3 transliteration ## Segment 4 The Comprehensive/General Rectification ## Segment 5 Rabbi Nachman of Breslov ## Segment 6 NaChMa ## Segment 7 NaChMaN ## Segment 8 Me'Uman ## Segment 9 The Teekoon Haklallee is composed of ten chapters from the Psalms, each one representing one of the ten types of melodies which comprise the Psalms. Optimally one should have in mind, throughout the recital, that these melodies of Tehilim (-Praises of Psalms) liberate the drops of seed which are under captivity of Lilith (-depressing wailing, antithesis of Teheela of Psalms, under the numerical value of 485), with the Divine Kindness and Might invested in the Names, Ai”l Elohi”m, spelled out (=485:) אלף – למד, אלף – למד – הי – יוד – מם. The root of these melodies are inherent in the ten letters (1,2,3,4 =10) of the name of the tzaddik: Na NaCh NaChMa NaChMaN Me'Uman (=485 & 6 inclusives) – נ נח נחמ נחמן מאומן. ## Segment 10 Transliterator's note: The method used here is not the sophisticated conventional way, rather it is extremely simple and straightforward. There are basically only three rules to keep in mind. ## Segment 11 3 rules to reading the phonetics: ## Segment 12 1. ch=kh ## Segment 13 2. ALL vowels are soft (like: bed, sit, luck. including eh, also at the end of the word) unless they are doubled, like ai, ay, ee, ey, oo, oa, ue, uy ## Segment 14 2b. The soft a, is closer to the “a” in “was” and not like in “ran.” ## Segment 15 3. aye=eye=iy ## Segment 16 Teekoon Haklalee ## Segment 17 Comprehensive “General Rectification” ## Segment 18 * It is extremely propitious to give (or at least set aside) charity, even one penny, for the merit of Rabbi Nachman, before reciting the Tikun. ## Segment 19 Hereby, I bind myself, in the recital of these ten chapters of Psalms to all the true tzaddikim of our generation, and to all the true tzaddikim who dwell in the earth, the holy ones whom are in the earth, and specifically to our holy master, the tzaddik foundation of the world, the gushing stream source of wisdom (Nachal Noavaya Mikor Chuchma: acronym Nachman), our Master Na Nach Nachmu Nachmun Me-Oomon may his merit protect us and all of Israel, amen. ## Segment 20 16 (Bracha) # Fires of Israel - Part 5 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/5/ # Fires of Israel - Part 5
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/5 ## Segment 1
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד
All of this is an astounding wonder! Astounding wonders! Wondrous Wonders! - How I got out of Egypt?! (*). How is it that I got out – how is it that I merited to draw close to the Rebbe'n?! ## Segment 2
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד רבינו הקדוש אינו מניח אותנו להיות בעצבות. "עצבות ועצלות" הם שני מזיקים כאלו - - ולדאבונינו נופלים בין בעצבות - ובין בעצלות... ועל כן אין לנו חיות ביהדות כמו שצריך. ויותר מזה, רבינו הקדוש הזהיר אותנו; לא רק - שלא נהיה בעצבות ובעצלות, רק - להיות בשמחה! כמו שכתוב בסיפורי מעשיות - שהמלך אמר לו; אני חוזה בכוכבים שאתה עתיד לירד מן המלוכה, בכן תראה שלא יהיה לך עצבות - רק תהיה בשמחה! קודם כל - עצבות - זה לא, רק מה? להיפוך - יותר מזה - שיהיה בשמחה! נו, רבינו הקדוש אומר - רק להיות בשמחה תמיד. נו, אם כן זהו מצוה! רבינו הקדוש מדבר כל כך משמחה, ורבי נתן בליקוטי הלכות, ובליקוטי עצות, מה שרבינו הקדוש מדבר בשיחות הר"ן - - בשיחות הר"ן יש שיחות משמחה כאלו, שכמדומה שכבר אי אפשר - - איך יכולים להיפרד מזה?! נו, והבחירה הוא כל כך גדול, ולא יודעים - - רבינו הקדוש הוריד את זה לדרך! *
(* See Likutay Halachos, OC, Laws of Blessing of Thanksgiving 6:67 – how a person is obligated to see himself as if he got out of Egypt – recognizing all the goodness, miracles and wonders, that HY does for him especially for drawing him close to the true tzaddikim which is an eternal kindness etc. see there.) ## Segment 3 I did such things that were mamash – so cruel. My father was blind, and poor, he was an embittered man. A blind person – may the Holy Merciful one spare us – a sick person – either he dies or he lives, and this (-blind person) lives and suffers – a man lives and he cannot see?! ## Segment 4 And father begged me so much – he gave me permission – I can be whatever chussid – I can choose what I want! “Perhaps you feel better with a different chassidus. Just not Breslov!” ## Segment 5 It wasn't necessary for me to make such an issue, and (should) not (have) said, “Father, it cannot be any other way, I will not listen to you!” I pained him so. ## Segment 6 It is possible that this was “reeboy ohr” (-too much light – overenthusiastic and carried away), I should have had wit, and not have said that, the aspect of “arrow in the eye of Satan” (*the Talmud warns that one should not openly and overtly challenge or take on the evil inclination, with such a proclamation), it was not necessary for me to say, “it is not possible for it to be any other way,” and, “you will not accomplish anything,” and, “I will not obey.” I should not have made out to be knowing (-certain, resolute), yeah - - (rather) hear what he says, and answer, “I will see,” “I will consider,” “for the time being it is undecided.” - - No! I was so - - but even still – bidee-eved (-not optimal but since it was already done) this was good. ## Segment 7 And everyone, and the family, and the whole city, saw how I was so cruel, how I don't listen to father and mother, and how I don't pay attention to everyone – and this was a tremendous kiddush (sanctification of) Hashem. ## Segment 8 And afterwards, in the time of R' Yisroel – he was in Tiberius, he was our crown, he was an altogether different matter - - ## Segment 9 Like Rabbi Nussun sang to himself, when the misnagdim (antagonists) wanted to kill him - - he traveled to the wedding of his son, and the misnagdim found out that Rabbi Nussun would arrive, so they went out towards him outside the city, and they wanted to kill him. And Rabbi Nussun hid himself, and afterwards R' Nachman Tulchiner searched for him – he traveled with R' Nachman Tulchiner, and R' Nachman saw from a distance how Rabbi Nussun – there in his hiding place – how he dances and sings with great joy, “Master of the World, our greatness and our splendor will be revealed in the time to come, when Messiah arrives!” (* based on Likutay Moharan 66:3; see the entire story in Siach Sarfay Kodesh 3:135). ## Segment 10 Standing here are men who want to kill him – Is it possible, he is going to marry off his son! Where has such a thing been heard – that a father who is going to marry off his son – even the most execrable – that they should demean him so much – that they should want to kill him?! ## Segment 11 And Rabbi Nussun needed to hide himself, and he left the wagon, and hid himself somewhere in the forest, and R' Nachman Tulchiner went to search for him, and he found him standing and dancing, “Our greatness and our splendor will be revealed in the time to come, when Messiah comes!”…. ## Segment 12 Nu, and we merit here in this world – even though this is not quite how it should be – however it is also a kidush (sanctification of) Hashem. Every soul that comes to Rabbainu Hakadosh is a kidush Hashem – after such a conflict, after such a concealment. ## Segment 13 Whoever wants - - the holy Rebbe - - however he is, the holy Rebbe searches for aitzos (remedies, advice), schemes, how to draw us out from all the vanities of this world. This is something nevertheless! It is not the way it should be?! It is not R' Yisroel?! Nevertheless there is made from this – it pays off to come! ## Segment 14 It comes Rosh Hashana – many Jews come to Rabbainu for a tikun (rectification) – on Rosh Hashana. I think, this year – who knows if there will even be space – even to stand! ## Segment 15 Already a year ago - two years ago – I spoke with some Jews who came for Rosh Hashana, I asked them, “Who was mikarev (drew close) you? Where did you hear?” He answered, “No one was mikarev us, we didn't hear from anyone, we bought the books” – in The Life of Our Leader Rabbi Nachman he saw how the holy Rebbe speaks of his Rosh Hashana, so he came for Rosh Hashana! From The Life of Our Leader Rabbi Nachman he came for Rosh Hashana! From the Likutay Moharan he is coming for Rosh Hashana! And from the Likutay Tefilos he is coming for Rosh Hashana! ## Segment 16 There are prayers for Rosh Hashana, and one must already prepare himself for Rosh Hashana – one must already say the prayers for Rosh Hashana, so as to merit to know of Rosh Hashana – that Rosh Hashana is approaching! ## Segment 17 R' Yisroel r.i.p. always was burning (-enthused) like fire, for Hashem Yisburach, but Elul (the month before Rosh Hashana) was an altogether different matter! This transcended everything - - a completely different matter! His (reciting from the Rosh Hashana prayer) “And every creation will know that You created it, and every formation will understand that You formed it!” burned! It was a burning fire! ## Segment 18 He was in Meron, and his hisbodidus – all of his devotions – Elul (his devotions of that month) was completely different from the whole year! A completely different fire! He was always a fire, this I saw! ## Segment 19 And thank G-d, the holy Rebbe said – when one draws close to the tzaddik through toil and exertion then one merits to receive more from the tzaddik (*Likutay Moharan, Torah 185, summarized in Likutay Aitzos, entry of Mineyos – Impediments, article 5)! The essence is from the toil and exertion! ## Segment 20 Here I was the geebor (-champion) from among the chasidim, the greats of the world, yeah. And I was a frummer (devout/pious), and I was always with them. Nu, suddenly… what happened here?! There exists one R' Yisroel, a poor Jew - - and HY brought about circumstances so that I merit to hold (-remain) by Rabbainu Hakadosh. # Fires of Israel - Part 50 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/50/ # Fires of Israel - Part 50
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/50 ## Segment 1
רביה"ק; "אני סוד מכל העולם"
1. Michtum liDuveed shumrainee Ail key chusseessee buch. ## Segment 2 2. Umart lAdoanuy Adoanuy uttu toavussee bal ullechu. ## Segment 3 3. Likidoashim ashehr bu-uretz haimu vi-adeeray kul cheftzee vum. ## Segment 4 4. Yeerboo atzvoasum achair mu-huroo bal aseech neeskai'hem meedum ooval essu es shimoasum al sifusuy. ## Segment 5 5. Adoanuy mi-nus chelkee vichoasee attu toameech goarulee. ## Segment 6 6. Chavuleem nufiloo lee bani-eemeem af nachalus shufiru ulluy. ## Segment 7 7. Avuraich es Adoanuy ashehr yi-utzunee af lailoas yisiroonee cheelyoasuy. ## Segment 8 8. Sheeveesee Adoanuy linnegdee summeed key meemeenee bal emoat. ## Segment 9 9. Luchain summach leebee va-yuggel kivoadee af bisuree yishkoan luvetach. ## Segment 10 10. Key low sa-azoav nafshee lishoal low seetain chaseedichu leeroas shuchas. ## Segment 11 11. Toadee-ainee oarach cha-yim soava simuchoas es punechu ni-eemoas beemeenichu netzach. ## Segment 12 32 (Ashray) ## Segment 13 1. LiDuveed maskeel ashray nissoy pesha kissoy chatu-uh. ## Segment 14 2. Ashray udum low yachshoav Adoanuy low uvoan vi-ain biroochoa rimeeyu. ## Segment 15 3. Key hechehrashtee buloo atzumuy bishaagussee kul ha-yoam. ## Segment 16 4. Key yoamum vullayelu teechbad ullaye yudechu nehpach lishaddee bicharvoanay ka-yitz sellu. ## Segment 17 5. Chattussee oadee-achu vaavoanee low cheesseessee umartee oadeh allay pishu-iy Ladoanuy vi-attu nussussu avoan chattussee sellu. ## Segment 18 6. Al zoas yeespalail kul chusseed ailechu li-ais mitzoa rak lishaitef ma-yeem rabeem ailuv low yaggee-oo. ## Segment 19 7. Attu saisehr lee meetzar teetzirainee runnay falait tisoavivainee sellu. ## Segment 20 8. Askeelichu vi-ohrichu bidderrech zoo sailaich ee-atzu ullechu ainee. # Fires of Israel - Part 51 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/51/ # Fires of Israel - Part 51
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/51 ## Segment 1
ניצחתי ואנצח
9. Al tee-hi-yoo ki-soos ki-fe-red ain huvveen bimmesseg vu-ressen edyoa leevloam bal ki-roav ailechu. ## Segment 2 10. Rabbeem machoaveem lurushu vi-haboatai-ach bAdoanuy chessed yisoavivvenoo. ## Segment 3 11. Seemchoo vAdoanuy vi-geeloo tzaddeekeem vi-harneenoo kul yeeshray laiv. ## Segment 4 41 (Maskeel) ## Segment 5 1. Lamnatzai-ach mizmohr liDuvveed. ## Segment 6 2. Ashray maskeel el dul bi-yoam ru-uh yimallitaihoo Adoanuy. ## Segment 7 3. Adoanuy yeeshmiraihoo veeycha-yaihoo vi-ooshar bu-uretz vi-al teetinnaihoo binneffesh oyivvuv. ## Segment 8 4. Adoanuy yeesuddennoo all eres divvuy kul meeshkuvvoa huffachtu vichulyoa. ## Segment 9 5. Annee umartee Adoanuy chunnainee riffu-uh nafshee key chuttussee luch. ## Segment 10 6. Oyivaye yoamiroo ra lee mussaye yumoos vi-uvad shimoa. ## Segment 11 7. Vi-eem bu leeroas shuv yidabair leeboa yeekbutz uven low yaitzai lachootz yidabair. ## Segment 12 8. Yachad ullaye yislachashoo kul soanuy ullaye yachshivoo ru-uh lee. ## Segment 13 9. Divar bileeya-al yutzook boa va-ashehr shuchav low yoaseef lukoom. ## Segment 14 10. Gam eesh shiloamee ashehr butachtee voa oachail lachmee heegdeel ullaye ukaiv. ## Segment 15 11. Vi-attu Adoanuy chunainee va'hakeemainee vaashallimu luhem. ## Segment 16 12. Bizoas yudattee key chuffatztu bee key low yuree-a oyivee ulluy. ## Segment 17 13. Vaannee bisoomee tumachtu bee vatatzeevainee lifunechu li-oalum. ## Segment 18 14. Burooch Adoanuy Eloahay Yisru-el maihu-oalum vi-ad hu-oalum umain vi-umain. ## Segment 19 42 (Sheer) ## Segment 20 1. Lamnatzai-ach maskeel leevnay Koarach. # Fires of Israel - Part 52 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/52/ # Fires of Israel - Part 52
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/52 ## Segment 1
קדושת הברית
2. Ki-a-yul taaroag al afeekay muyeem kain nafshee saaroag aillechu Eloaheem. ## Segment 2 3. Tzumi-uh nafshee lAiloaheem li-Ail chuy mussaye uvoa vi-airu-eh pinai Eloaheem. ## Segment 3 4. Hu-yisu lee deemussee lechem yoamum vuluylu be-emohr aillaye kul ha-yoam a-yai Eloahechu. ## Segment 4 5. Ailleh ezkirru vi-eshpichu ullaye nafshee key e-evohr basuch edadaim ad bais Eloaheem bikoal reenu visoadu humoan choagaig. ## Segment 5 6. Ma teeshtoachachee nafshee va'tehemee ulluy hoacheelee lAiloaheem key oad oadennoo yishoo-oas punnuv. ## Segment 6 7. Elloa'haye ullaye nafshee seeshtoachuch al kain ezkurchu mai-eretz yardain vichehrmoaneem mai'har meetzur. ## Segment 7 8. Tihoam el tihoam koarai likoal tzeenoarechu kul meeshburechu vi'gallechu ullaye u'vuroo. ## Segment 8 9. Yoamum yitzaveh Adoanuy chasdoa oovalayelu sheeroa eemee ti'feelu li-Ail cha-yuy. ## Segment 9 10. Oamiru li-Ail, sa'lee lumu shichachtunee lumu koadair ailaich bilachatz oyaiv. ## Segment 10 11. Biretzach bi-atzmoasaye chairifoonee tzoariruy bi-umrum aillaye kul ha-yoam a-yai Eloahechu. ## Segment 11 12. Ma teeshtoachachee nafshee ooma te'hemee ulluy hoacheelee lAiloaheem key oad oadenoo yishoo-oas punnaye vAiloahuy. ## Segment 12 59 (Neetzoo-ach) ## Segment 13 1. Lamnatzai-ach al tashchais liDuveed meechtum beeshloa-ach Shu-ool va-yeeshmiroo es haba-yees la'ha'meesoa. ## Segment 14 2. Hatzeylainee mai-oyivaye Eloahuy meemeeskoamimaye ti'sagvainee. ## Segment 15 3. Hatzeylainee meepoa-alay uven oomai-anshay dumeem hoasheyainee. ## Segment 16 4. Key heenai urivoo linafshee yugooroo ullaye azeem low feeshee vilow chatusee Adoanuy. ## Segment 17 5. Bilee uvoan yirootzoon vi-yeekoanunoo ooru leekrussee ooray. ## Segment 18 6. Vi-attu Adoanuy Eloaheem Tzivu-oas Eloahay Yisru-ail hukeetzu leefkoad kul hagoyeem al tuchoan kul boagday uven sellu. ## Segment 19 7. Yushoovoo lu-erev ye'hemoo cha'kullev veesoavivoo eer. ## Segment 20 8. Heenay yabee-oon bifeehem charuvoas biseefsoasaihem key mee shoamai-a. # Fires of Israel - Part 53 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/53/ # Fires of Israel - Part 53
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/53 ## Segment 1
ה'קלויז'
9. Vi-attu Adoanuy teeschak lumoa teelag lichul goyeem. ## Segment 2 10. Oozoa ailechu eshmoaru key Eloaheem meesgabee. ## Segment 3 11. Eloahay chasdee yikadimainee Eloaheem yarainee vishoariruy. ## Segment 4 12. Al ta'hargaim pen yeeshkichoo amee haneyaimoa vichailichu vihoareedaimoa mugeenainoo Adoanuy. ## Segment 5 13. Chatas peymoa divar sifusaymoa vi-yeeluchidoo veegoanum oomai-ullu oomeekachash yisapairoo. ## Segment 6 14. Kalay vichaimu kalay vi-aynaimoa vi-yaidoo key Eloaheem moashail bi'Yaakoav li-afsay hu-uretz sellu. ## Segment 7 15. Vi-yushoovoo lu-erev yehemoo chakulev veysoavivoo eer. ## Segment 8 16. Haimu yinee-oon le-echoal eem low yeesbi-oo va-yuleenoo. ## Segment 9 17. Va'annee usheer oozechu va'aranain laboakehr chasdechu key hu-yeessu meesguv lee oomunoas bi-yoam tzar lee. ## Segment 10 18. Oozee aillechu azamairu key Eloaheem meesgabee Eloahay chasdee. ## Segment 11 77 (Neeggoon) ## Segment 12 1. Lamnatzai-ach al yidoosoon li-ussuf meezmohr. ## Segment 13 2. Koalee el Eloa'heem vi-etzuku koalee el Eloa'heem vi'haazeen ailluy. ## Segment 14 3. Bi-yoam tzurusee Adoanuy durushtee yudee layelu neegiru vilow sufoog mai-anu heenuchaim nafshee. ## Segment 15 4. Ezkiru Eloa'heem vi-ehemu-yu useechu vi'sees'ataif roochee sellu. ## Segment 16 5. Uchaztu shimooroas ainuy neefamtee vilow adabair. ## Segment 17 6. Cheeshavtee yumeem mee'kedem shinoas oalumeem. ## Segment 18 7. Ezkiru nigeynusee baluylu eem livuvee useechu va-yichapais roochee. ## Segment 19 8. Hali-oalumeem yeeznach Adoanuy viloa yoaseef leertzoas oad. ## Segment 20 9. He-ufais lunetzach chasdoa gumar oamehr lidohr vudohr. # Fires of Israel - Part 54 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/54/ # Fires of Israel - Part 54
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/54 ## Segment 1
בך רבינו נגילה...
10. Hashuchach chanoas Ail eem kufatz bi-af rachamuv sellu. ## Segment 2 11. Vu-oamar chaloasee hee shinoas yimeen elyoan. ## Segment 3 12. Ezkohr ma-alilay Yu key ezkiru mee'kedem pee'lechu. ## Segment 4 13. Vi'hu'geesee vichul pu-ulechu oovaaleeloasechu useechu. ## Segment 5 14. Eloaheem ba'koadesh darkechu mee Ail gudoal kAiloaheem. ## Segment 6 15. Attu hu-Ail oasay felle hoadaatu vu-ameem oozechu. ## Segment 7 16. Gu-altu beezroa-a amechu binay Yaakoav vi-Yoasaif sellu. ## Segment 8 17. Ru-oochu ma-yeem Eloaheem ru-oochu ma-yeem yucheeloo af yeergizoo sihoamoas. ## Segment 9 18. Zohrmoo ma-yeem uvoas koal nussinoo shichukeem af chatzutzechu yees-haluchoo. ## Segment 10 19. Koal ra-amchu bagalgal hai-eeroo virukeem taivail rugizu vateerash hu-uretz. ## Segment 11 20. Ba-yum darkechu ooshveelichu bima-yeem rabeem vi-eekivoasechu low noadu-oo. ## Segment 12 21. Nucheesu chatzoan amechu bi-yad Moashe vi-Aharoan. ## Segment 13 90 (Tfeela) ## Segment 14 1. Ti'feelu liMoashe eesh hu-Eloaheem, Adoanuy mu-oan attu hu-yeesu lunoo bidohr vudohr. ## Segment 15 2. Bi'terem hureem yooludoo vatichoalail eretz visaivail oomai-oalum ad oalum attu ail. ## Segment 16 3. Tushaiv enoash ad daku vatoamehr shoovoo vinay udum. ## Segment 17 4. Key elef shuneem bi-ainechu ki-yoam esmoal key yaavor vi-ashmooru valuylu. ## Segment 18 5. Ziramtum shainu yee'hi-yoo baboakehr ke'chutzeer yachaloaf. ## Segment 19 6. Baboakehr yutzeetz vichuluf lu-erev yimoalail vi-yuvaish. ## Segment 20 7. Key chuleenoo vi-apechu oovachamusichu neevhulnoo. # Fires of Israel - Part 55 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/55/ # Fires of Israel - Part 55
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/55 ## Segment 1
נהניתי מאוד מעבודתך...
8. Shattu avoanoasaynoo linegdechu aloomainoo leemi-ohr punechu. ## Segment 2 9. Key chul yumaynoo punoo vi-evrusechu keeleynoo shunaynoo chimoa hegge. ## Segment 3 10. Yimay shinoasaynoo vu-hem sheeveem shunu vi-eem beegvooroas shimoaneem shunu viruhbum umul vu-uven key guz cheesh vanu-oofu. ## Segment 4 11. Mee yoadai-a oaz apechu oochyeerusichu evrusechu. ## Segment 5 12. Leemnoas yumainoo kain hoada vinuvee livav chuchmu. ## Segment 6 13. Shoovu Adoanuy ad mussuy viheenuchaim al avudechu. ## Segment 7 14. Sabainoo vaboakehr chasdechu ooniraninu vineesmichu bichul yumainoo. ## Segment 8 15. Samichainoo keemoas eeneesunoo shinoas ru-eenoo ru-uh. ## Segment 9 16. Yairu-eh el avudechu fu-ulechu vahadurichu al binaihem. ## Segment 10 17. Veehee noa-am Adoanuy Eloahainoo ulainoo oomaasay yudainoo koaninu ulainoo oomaasay yudaynoo koaninai-hoo. ## Segment 11 105 (Hoadu-uh) ## Segment 12 1. Hoadoo lAdoanuy keeroo veeshmoa hoadee-oo vu-ameem aleeloasuv. ## Segment 13 2. Sheeroo low zamroo low seechoo bichul neefli-oasuv. ## Segment 14 3. Hees-haliloo bishaim kudshoa yeesmach laiv mivakshay Adoanuy. ## Segment 15 4. Deershoo Adoanuy vi-oozoa bakishoo funuv tumeed. ## Segment 16 5. Zeechroo neefli-oasuv ashehr ussu moafsuv oomeeshpitay feev. ## Segment 17 6. Zera Avruhum avdoa binay Yaakoav bicheeruv. ## Segment 18 7. Hoo Adoanuy Eloahainoo bichul hu-uretz meeshputuv. ## Segment 19 8. Zuchar li-oalum bireesoa duvur tzeevu li-elef dohr. ## Segment 20 9. Ashehr kuras es Avruhum ooshvoo-usoa liYischuk. # Fires of Israel - Part 56 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/56/ # Fires of Israel - Part 56
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/56 ## Segment 1
רבי אלטר קרימנצ'וגר ז"ל
10. Va-yameede'hu li'Yaakoav lichoak li'Yisru-ail birees oalum. ## Segment 2 11. Laimohr lichu etain es eretz kinu-an chevel nachalaschem. ## Segment 3 12. Beehi-yoasum misay meespur keemat vigureem bu. ## Segment 4 13. Va-yees-halichoo meegoy el goy meemamluchu el am achair. ## Segment 5 14. Low heenee-ach udum li-ushkum va-yoachach alaihem milucheem. ## Segment 6 15. Al teegi-oo vee'misheechuy vi'leenivee-aye al turai-oo. ## Segment 7 16. Va-yeekru ru-uv al hu-uretz kul matay lechem shuvur. ## Segment 8 17. Shulach leefnai'hem eesh li-eved neemkar Yoasaif. ## Segment 9 18. Eenoo vakevel ragloa barzel bu-uh nafshoa. ## Segment 10 19. Ad ais boa divuroa eemras Adoanuy tzi'rufus-hoo. ## Segment 11 20. Shulach melech va-yateerai'hoo moashail ameem va-yifatichaihoo. ## Segment 12 21. Sumoa udoan livaisoa oomoashail bichul keenyunoa. ## Segment 13 22. Lesohr suruv binafshoa oozkainuv yichakaim. ## Segment 14 23. Va-yuvoa Yeesru-ail Meetzru-yeem vi'Yaakoav gur bi-eretz Chum. ## Segment 15 24. Va-yefehr es amoa mi-oad va-yaatzeemaihoo meetzuruv. ## Segment 16 25. Hufach leebum leesnoa amoa liheesnakail baavuduv. ## Segment 17 26. Shulach Moashe avdoa Aharoan ashehr buchar boa. ## Segment 18 27. Sumoo vum deevray oasoasuv oomoafseem bi-eretz Chum. ## Segment 19 28. Shulach choashech va-yachsheech viloa muroo es divuroa. ## Segment 20 29. Hufach es maimaihem lidum va-yumes es digusum. # Fires of Israel - Part 57 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/57/ # Fires of Israel - Part 57
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/57 ## Segment 1
חזק ואמץ בעבודתך...
30. Shuratz artzum tzifardi-eem bichadray malchai'hem. ## Segment 2 31. Umar va-yuvoa uroav keeneem bichul givoolum. ## Segment 3 32. Nussan geeshmaihem burud aish le-huvoas bi-artzum. ## Segment 4 33. Va-yach gafnum oosainusum va-yishabair aitz givoolum. ## Segment 5 34. Umar va-yuvoa arbeh vi-yelek vi-ain mispur. ## Segment 6 35. Va-yoachal kul aisev bi-artzum va-yoachal piree admusum. ## Segment 7 36. Va-yach kul bichohr bi-artzum raishees lichul oanum. ## Segment 8 37. Va-yoatzee-aim bikesef vizu-huv, vi-ain beeshvutuv koashail. ## Segment 9 38. Sumach Meetzra-yeem bitzaisum, key nufal pachdum alai'hem. ## Segment 10 39. Puras unun limusuch, vi-aish li-hu-eer luylu. ## Segment 11 40. Shu-al va-yuvai siluv, vilechem shuma-yeem yasbee-aim. ## Segment 12 41. Pusach tzoor va-yuzoovoo mu-yeem, hulichoo batzee-oas nuhur. ## Segment 13 42. Key zuchar es divar kudshoa, es Avruhum avdoa. ## Segment 14 43. Va-yoatzee amoa visusoan, bireenu es bicheeruv. ## Segment 15 44. Va-yeetain lu-hem artzoas goy-eem, vaamal li-oomeem yeerushoo. ## Segment 16 45. Baavoor yeeshmiroo chookuv visoaroasuv yeentzoaroo halliloo-Yu. ## Segment 17 137 (Mizmor) ## Segment 18 1. Al na'haroas Buvel shum yushavnoo gam bucheenoo, bizuchrainoo es Tzey-oan. ## Segment 19 2. Al aruveem bisoachu, tuleenoo keenoaroasainoo. ## Segment 20 3. Key shum shi-ailoonoo shoavainoo deevray sheer visoalulainoo seemchu, sheeroo lunoo meesheer Tzey-oan. # Fires of Israel - Part 58 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/58/ # Fires of Israel - Part 58
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/58 ## Segment 1
להתעורר מהשינה
4. Aich nusheer es sheer Adoanuy, al admas naichur. ## Segment 2 5. Eem eshkuchaich Yirooshulu-yeem teeshkach yimeenee. ## Segment 3 6. Teedbak lishoanee licheekee eem low ezkiraichee eem low aaleh es Yirooshula-yeem, al roash seemchussee. ## Segment 4 7. Zichohr Adoanuy leevnay Edoam ais yoam Yirooshulu-yeem hu-oamreem uroo uroo, ad ha-yisoad bu. ## Segment 5 8. Bas Buvel hashidoodu ashray she-yishalem luch, es gimoolaich shegumalt lunoo. ## Segment 6 9. Ashray she-yoachaiz vineepaitz es oalula-yeech el hasula. ## Segment 7 150 (Haliloo-Ya) ## Segment 8 1. Halliloo-Yu halliloo Ail bikudshoa, halliloohoo beerkey-a oozoa. ## Segment 9 2. Halliloohoo veegvooroasuv, halliloohoo kiroav guedlow. ## Segment 10 3. Halliloohoo bisaika shoafuhr, halliloohoo binaivel vicheenohr. ## Segment 11 4. Halliloohoo bisoaf oomuchoal, halliloohoo bimeeneem vi-ooguv. ## Segment 12 5. Halliloohoo vitzeeltzilay shuma, halliloohoo bitzeeltzilay siroo-uh. ## Segment 13 6. Kohl hanishumu ti-halail Yuh, halliloo-Yuh. ## Segment 14 Na Nach Nachma Nachman MeUman ## Segment 15 The effectiveness of saying these 10 Psalms is to arouse the ten types of song which are included in the Song of the Future, the song that is single, double, triple, and quadruple, which unites with the name of G-d, and has now been revealed to be the holy name of the Rebbe, Head of the People of Israel: Na NaCh NaChMu NaChMuN Me’Uman. Therefore by pronouncing this name, and especially by singing it, as it is a wondrous song, one invokes colossal rectification for one’s soul and effects the faithful and supernatural renewal of the entire world! Many people have experienced awesome miracles, for example sick people without any cure, they received healing and full recovery by saying this holy awesome name! ## Segment 16 Na Nach Nachma Nachman MeUman! ## Segment 17 Short Prayer ## Segment 18 Many say this prayer every day after Tikun Haklalli ## Segment 19 This prayer we found in our files, it is short and powerful ## Segment 20 Master of the World, Effector of effectors, and the Causer of all the causes, You are above, higher than all, and there is nothing higher than You, for no thought can grasp You at all, and silence is befitting praise for You (Psalms 65:2), and [You] are loftier than all blessing and praise. You, I turn to, You, I beseech to bore a tunnel in a hidden (/established) way from You, by way of all the worlds until my evolution in the place where I stand, in accordance with what is apparent to You, Knower of the hidden, and in this way and path shine upon me Your light, to return me in truly complete repentance before You, as is Your true desire, as is the desire of the choice of creation: Na Nach Nachma Nachman MeUman, that I should not think in my thoughts any foreign thought or any thought or confusion which is against Your Will, just, to bind to pure, pristine and holy thoughts of Your service, in truth, in perception of You and Your Torah. “Incline my heart to Your testimony (Psalms 119:36),” and give me a pure heart to serve You truly. And from the depth of the ocean take me out to great light, extremely quickly and soon, the salvation of Hashem in the blink of the eye, to bask in the light of life all the days I am on the face of the earth. And I should merit to renew my youth, the days that transpired in darkness, to return them to holiness, and my departure from the world should be as my entry – without sin. And I should merit to see the pleasantness of Hashem and visit His chamber (which) entirely resonates glory: amen, netzach (eternally/victorious), selah, vu-ed (forever). # Fires of Israel - Part 59 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/59/ # Fires of Israel - Part 59
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/59 ## Segment 1
רבי שלמה וקסלר זצ"ל
NaChMu ## Segment 2 NaChMaN ## Segment 3 MayUman ## Segment 4 Na NaCh NaChMu NaChMaN MayUman ## Segment 5 Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman!Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman MeUman! Na Nach Nachma Nachman # Fires of Israel - Part 6 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/6/ # Fires of Israel - Part 6
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/6 ## Segment 1
התבודדות כשאין לו דיבורים
There in Tiberius was someone called 'Reb Laizshikeh'. Reb Eliezer, he was a Cohen (-dynasty of the priesthood), and out of affection he was called 'Reb Laizshikeh', and he was an old man, seventy years ago he was already ninety years old, he had a hernia/hunchback (?), he slept on the floor (-in the Hebrew this was translated – he shlepped (-dragged) himself about like that). And he left Maariv (-the evening prayer) later than everyone else. Nu, from the synagogue to his house, how big is all of Tiberius already, from the synagogue to his house is not such a – nu, however, he would take tiny steps, and he would carry along at a crawl, and I would go with him – I went, I would help hold him so that he wouldn't fall, after Maariv, and I would go with him – at night – there is no one on the street. And I would speak out my heart before him, I wanted to hear from him words that I could use towards Judaism – towards fear of Heaven. ## Segment 2
התבודדות כשאין לו דיבורים התבודדות, טוב - יכולים פעם - כשלא הולך לו אזי עושים פעם התבודדות, אבל כל יום למשך שעה?!... רבי שלמה וקסלר היה איש קדוש ותלמיד חכם - תלמיד חכם אמתי, ואני ראיתי אצלו כזה - כזה 'מאמין' - כזה 'אמונה' שהיה לו - התפעלתי ממנו! אני ראיתי אותו, אז ראיתי שאני עומד בחוץ לגמרי! שמעתי האמונה שלו, נעשיתי בטל לגמרי! ורבי שלמה אמר לי שהוא אינו יכול לעשות התבודדות!... אין לו דיבורים!... נו, גם אני באותו הצרה... אבל אני הכרתי יהודי שהיה לו התבודדות, עם כל כך דמעות, עם כל כך דיבורים, שהיה צריך להכריח את עצמו להפסיק, היה צריך לילך להתפלל!... זאת אומרת - הגמרא אומרת שתפלה הוא "מהדברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהם"! וכל שכן "התבודדות", לילך לשפוך לבבו לפני השם יתברך - זה לא כמו תפלה - תפלת שחרית או מוסף - - נו, לא חזקים בזה כראוי, ועל ידי זה אובדים כל החיות! זה כל החיות שלנו!... אני זוכר, רבי נפתלי כהן (מאנ"ש בירושלים, חותנו של רבי אברהם ב"ר נחמן בזוו"ש אמר לי - הייתי קובל לפניו שאי אפשר לי לעשות התבודדות, אין לי דיבורים - אני הולך, ואני כמו אבן! אז אמר לי; אם תגיד הרבה ליקוטי תפלות אז תוכל לעשות התבודדות! כי הליקוטי תפלות זה כמו 'שיעור' על התבודדות - זה 'לימוד' איך לעשות התבודדות! - הוא אמר לי; אם אתה רוצה לרחם עליך - אם אתה רוצה שתוכל לעשות התבודדות, אז תגיד הרבה תפלות! רבינו הקדוש מגלה לנו גדולת השם! ועל ידי רבינו הקדוש נודעים מגדולת השם! ובלתו - אין יודעים כלום! כן, יש דברים שנראים כדברים קלים, ולא מחפשים אחריהם כראוי, אבל הם עיקר גדול. למשל - התבודדות, זה דבר קל, אבל הוא מוכרח מאוד, ואין לו זמן... כי כשצריכים כסף - אם אבלה שעה או שתים אז ארויח - אפילו אם יש לי דבר אחר מה לעשות. נו, אבל על זה?! נו, משמע שרבינו אכן רצה שנהיה לנו שיעור קבוע בהתבודדות, בין מקום - ובין זמן! זמן - עיקר הזמן הוא חצות, אבל אם יש לו זמן אחר - שיהיה בקביעות! כשמגיע הזמן - אני עסוק!... למשל, היום - לא הייתי יודע לפני חמשים שנה מה שאני יודע עכשיו, אני מתבייש - - הליקוטי מוהר"ן, או הליקוטי תפלות - זה לא היה ככה. למה?! אם היה לי רבי ישראל - אז הייתי - - אבל לא היה לי מי - - הייתי יתום, נשארתי לבד! אבל זה לא הולך לאיבוד - הגעגועים והרצונות. ועכשיו שהרבונו של עולם נותן לי חיים - אני רואה עכשיו למפרע - איך יקָרָה היא העבודה הפשוטה, אפילו בלי חיות! ואפילו אם נדמה לי שאני עומד בחוץ לגמרי - רחוק לגמרי. *
And this Reb Laizshikeh told me about R' Yisroel'n – that he his such a thing, a novelty! Yeah, this Reb Laizshikeh - - ## Segment 3 [- - R' Yisroel was in the Land of Israel twice, one time he came – the first time – he was here for a few weeks, he came – to go four cubits in the Land of Israel, but he traveled back. And the second time he came already to settle permanently in Jerusalem – he sat (-settled) in Jerusalem, however HY brought about circumstances which had him travel out of Jerusalem and carried him into Meron!….] ## Segment 4 And this R' Laizshikeh showed me great friendship, he loved me dearly – a sincere Jew loves temeemus (unfeigned wholeheartedness). And the whole way I spoke with him, and afterwards when he arrived – he went into the house, he brought me inside the house, he sat down by the table, and spoke with me. ## Segment 5 And this was before drawing close to R' Yisroel'n. When I drew close I was seventeen years old – and from before bar-mitzva until seventeen years I had an ordeal – I lived a life, I didn't know from Rebbe'n. And suddenly HY had mercy on me, there was a creation of the world! ## Segment 6 I found the Outpouring of the Soul in the garbage, I take it and go to throw it into the geneeza (-cache of the tattered remains of holy articles). Before I threw it into the geneeza, I see that the name of the book is Outpouring of the Soul! And I had learned then many books, books of mussar (ethics), and many books of tzaddikim. Nu, and such a name of a book I still had never heard and had not seen. I contemplated, let me look inside, let me see what this is, maybe this is good for me. I started to look inside, previously I had just seen the name of the book, Outpouring of the Soul, I started to look and see – I only set an eye on the page I opened to – it was without a cover – I saw immediately that this was hashgacha (-Divine Providence) – that this was good for me! ## Segment 7 I used to take the papers and go out between the fields, because the yeshiva stood between the fields. And I saw what I saw - - ## Segment 8 Nu, it became known to me that these pages are from the books of Breslov, which one mustn't look in them… ## Segment 9 I saw what is going on here – I saw the papers, what they have in them, how this saved me. Nu, HY brought about such circumstances that I came to know of the - - ## Segment 10 *Here the tape is interrupted a bit, and apparently the missing part is the story of the boy who discovered Saba reading Outpouring of the Soul. ## Segment 11 - - I told him that, “For me it is good! It is none of your business! For me it is good!!” ## Segment 12 “Like that? You are so impudent? Such brazeness?!” ## Segment 13 So he tore the papers from me and took them, and I was left an orphan – without the papers! ## Segment 14 Nu, picture for yourself – what delight I had from the papers – and he took them away from me – he took from me my neshama (soul)! ## Segment 15 However, I became aware of drawing close to Rebbe'n – that this was from the books of Breslov which are forbidden to look in them… So I began to inquire by the chasidim – there were precious Jews there, Heaven fearing, chasidim, so I asked, “What is this?!” I told over to them how I found a book which saved me more than all the books, and so and so came along – and says to me that this is from the books of Breslov which one mustn't look in them, “Who is this Breslover? What is this Breslov?” ## Segment 16 He (R' Laizshikeh) knew, and he said to me – “There was a great tzaddik and gaon (genius) and his name was Rabbi Nachman Breslover!” I asked him, “If he was such a gaon, such a tzaddik – why does he say that one mustn't look in his books?” He said, “There was a conflict, and I say,” he said, “in my opinion, one needn't look at the conflict – men of our status - -!” Yeah, that is what he told me… ## Segment 17 I told him how he had torn the book, and he had indignation. However he was really from the unique special individuals – one who held that one should not oppose Rebbe'n, Rabbi Nachman, yeah. However the majority – everyone – were misnagdim (antaganists). ## Segment 18 And shoyn (-already, it is done, now) I did not have the book, but I became knowledgeable that there is Breslov! Previously I didn't know that there is in the world a type of chasidus by the name of Breslov, and now I became aware that this is - - ## Segment 19 Nu, and I had already tasted the taste of the book, I used to go out – without the book – I would go out to do hisbodidus between the fields, because the yeshiva was situated between the fields. I would go out, and I would beg and cry before Hashem Yisburach - - I gave Him thanks for having brought me the book, and now that I did not have it – I begged Him, “Master of the World, have mercy on me that I should merit that You bring me – books of Breslov – and chasidim of Breslov!” That is what I beseeched before Hashem Yisburach. ## Segment 20 Nu, people of our aptitude - - I beseech, who knows - - I beg - - however I saw the results of the begging, I saw – it wasn't long – R' Yisroel Breslover – that's what the whole world called him, and that is what is written on his tombstone… - was sitting (-settled) – nu, and he was sitting in Meron, and his entire avoada (devotion) was with modesty (-secrecy), in Meron there is hisbodidus, Torah and prayer. However he was alone over there, he was in the Garden of Eden, he was engaged there in avoadas (devotion of) Hashem – according to the Toaroas (-holy teachings) of Rebbe'n – with the prayers (-built on the teachings), with the halachos (-Likutay Halachos of Rabbi Nussun). Nu, he was in the Garden of Eden. From where did there come about R' Yisroel – if not from the holy words?! If not for the Toaroas?! From the prayers – from the books?! # Fires of Israel - Part 7 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/7/ # Fires of Israel - Part 7
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/7 ## Segment 1
שמחת שבת
Nu, if they would give him all the money in the world, he would not leave Meron and travel to Tiberius. How does one take such a person out of Meron to Tiberius – to Yisroel Ber'n?! How is this possible?! Nu, HY is omnipotent, He desired that I should have R' Yisroel'n in Tiberius, so He effected His [program]! And He took him out from Tsfas, and He bought him to Tiberius. ## Segment 2
שמחת שבת - 'שמחת שבת', שמחת שבת ראיתי שמחה כזה! אבל אני - עד היום אני מתייגע שאהיה בשמחה! כי רבינו הקדוש הזהיר כל כך על שמחה - אפילו באמצע השבוע, אבל שבת?! שבת הלא הוא - מין דעת כזה כמו השמחה של שבת, זה 'מוחין' כאלו - מה שראיתי בעיניים, עין בעין! נו, אבל אנחנו בחוץ, זה קשה! למה זה כל כך קשה להיות בשמחה?! בשבת הלא יכולים בודאי להיות בשמחה, יש לנו גם מאכלים טובים... ואין לנו עבודה, ואסור להרהר בשום עסק ומסחר, ושום דאגה - כלום! וככה אנחנו תועים, בלי רבינו תועים! אף על פי שהוא חסיד ברסלב, אבל יכולים לתעות ככה ולישן כל השנים - ולהיות ברסלב'ר! לא משימים לב, לא מרחמים על עצמו באמת. * [חוזר לענין התבודדות בלי דיבורים כדלעיל] אז מה?! שאפילו שהולכים לעשות התבודדות - ואין לי דיבורים, ביליתי משך שעה ולא היה לי דיבורים! אמרתי רק; "רבונו של עולם"! עשיתי אנחה! וגם האנחה עצמה הוא - לא מעומק הלב כראוי, רק רדום. אני מתייגע, מתייגעים, אבל זה לא הולך לאיבוד! דוקא זה לא הולך לאיבוד! אצלינו נדמה; אם אומרים בהתלהבות, בכח, נו, זה אני מבין! אבל סתם פשוט?! נו, בודאי התכלית היא שנרגיש את החיות, העיקר הוא שנרגיש את החיות. אבל זה לא הולך לאיבוד! שום פסיעה - כשהולכים לעשות התבודדות - לא יכולתי לעשות התבודדות, אבל קיימתי את ה'שעה', שאתבודד לפני השם יתברך, שאדבר לפניו, אז כל מה שעושים צריכים להיות חזק בזה! וצריכים להאמין בזה! אם רבינו הקדוש ציוה אותנו ככה - צריכים לעשות ככה! וזהו לנו תיקון גדול! כן. וכן כל העבודות - לא ליפול! אם מרגישים שעדיין לא נטהרנו מתאות הגוף, שלא הרגנו עדיין את היצר הרע - - ויכולים להרוג אותו! בכוחו של רבינו הקדוש הורגים אותו!... - - נו, איך יכול להיות לי פנים לדבר לפני השם יתברך - לשפוך שיחי לפניו?! כשאני רואה שעדיין אני לגמרי לא כמו שצריך להיות?! כל שכן מרבינו הקדוש - מרבינו הקדוש אנו רחוקים לגמרי! אם היינו מקורבים אליו - - ככל שמקורבים אליו ביותר, וככל מה שמקיימים בפשיטות הנהגותיו הקדושים ביותר - הדיבורים הקדושים שלו - אפילו חוט השערה, דבר קל מאוד - מה שהוא מצַוה צריכים להיות חזק בזה, למסור כל המח, אם הוא מצוה לעשות ככה - - מה איכפת לי?! אני צריך לעשות ככה!... כן, ככה! וזה לא הולך לאיבוד, כל זה מצטרף יחד - - למשל, כשנתקרבתי לרבי ישראל. נו, ביום ראשון כבר הרגשתי הכל?! כבר ידעתי הכל?! ועם כל זה - מי נתן לי את הכח מיום הראשון לעמוד נגד מתנגדים כאלו - נגד צרות כאלו?! משמע מזה שהקב"ה מרחם ומאיר לו התנוצצות שירגיש כבר משהו. אבל עדיין זה לא מה - - כששמעתי רבי ישראל אומר תהלים או תפלות, חשבתי; איך יכול להיות שאני יגיע לזה?! איך מגיעים?! נעשה לי חושך בעיניים - איך מגיעים לזה?! לעבודה כזה?! לחיים כזה?! איך?! עכשיו אני רואה - אפשר! צריכים רק להאמין! - מאיפוא הוא נעשה כן?! מרבינו! נו, מי שרוצה לקבל מרבינו! כפי הרצון, כפי שהוא חי!... לא שייך להגיד; "פעם היה רבי ישראל" - או שאר חידושים מאנשי שלומינו - קדושים כאלו, כמו שרבינו הקדוש עשה עם אנשיו. בודאי יש מדרגות, אבל הקטן ביותר - - הכל כפי הרצון, כפי המסירות נפש, וכפי שמצייתים לרבינו הקדוש! *
And at that time there weren't taxis, there were donkeys, and HY brought about circumstances so that R' Yisroel would already travel to Tiberius – he didn't want to travel – however HY effected His [program], (so) he traveled to Tiberius. ## Segment 3 So he came to Tiberius, and immediately from the donkey – HY brought about circumstances – that he come into our house. He came on Thursday, and we had begun to bake bread that week on Sunday, to sell. Nu, he needed bread, and we had bread left over by us, and he met a relative (of ours) and this person brought him to us, and we had by us a house with more children, older and younger, and HY brought about that I brought out the bun to him, and the way I saw him (-immediately upon seeing him), I saw a sort of image not from this world! I speculated that this was one of the thirty-six (hidden tzaddikim of the generation) - - ## Segment 4 I had begged HY that He should bring me someone that can benefit me in Judaism, so I saw - - I had begged for Breslover Chasidim, but HY sent from the very thirty-six tzaddikim… ## Segment 5 And this was a creation of the world! This came about from such a concealment - - it was so remote that R' Yisroel would come to Tiberius – to leave Meron and travel to Tiberius, however HY willed it - - “For He said and it was, He commanded and it stood (Psalms 33:9)!” He finalized His (will)! He brought R' Yisroel'n to Tiberius – into our house, and from this was a creation of the world. ## Segment 6 And in this way we need to learn a practical lesson, to be more given over to Rebbe'n. And this is our entire tachlis (purpose)! Money is nothing - - no! ## Segment 7 And so too every word from the holy Rebbe'n, from every matter of the holy Rebbe'n, it is necessary to deduce from this – that we must run to the holy Rebbe'n! We need the holy Rebbe'n just like we we need the neshama (soul)! And we mustn't look at (-pay attention to) the world! And we must see to it that we heed the Rebbe'n, and not to be wise (-extraneous superfluous reasoning) – (just to be) like the holy Rebbe taught us! ## Segment 8 We don't need our reasoning, we don't need anything! We have everything all set! The holy Rebbe prepared for us everything we need! What every Jew needs, and what he needs every day and at all times – his whole life! What he needs – he prepared everything – the holy Rebbe! ## Segment 9 Just what is it then? One doesn't give heart (- isn't mindful), and desires just the name – to be a Breslover, and that's it, thank G-d I am a Breslover… Nu, one must see to it to be such a Breslover - - ## Segment 10 Every word is a gushing brook (“nachal noavaya” - an appellation of Rabbi Nachman), every word from the holy Rebbe'n is a gushing brook, every matter which comes from the holy Rebbe'n. ## Segment 11 Nu, we see wonders coming out from the holy Rebbe'n, for in accordance to the holy Rebbe being opposed to all the sciences and all the philosophies, with all the research, with sciences and languages, which the entire world is sunken (-engrossed) in, they should not speak of him at all in the world! There is no one to speak with! He is opposition - - like the Country of Money (* Legendary Tales of Rabbi Nachman, Story 12 of a Prayer Leader) – he speaks against our faith (- in money) - - it can't be anyone else – this must be the Prayer Leader! ## Segment 12 [In a conversation about the songs of the Breslover Chasidim, he sings “Unu Bikoach” as is the custom to sing it on Chanuka, repeating every word seven times. And afterwards “Bimoatzu-ay Yoam Minoocha” and “Chadaish Sisoanee” which are are sung Saturday night after Shabbos. And afterwards he spoke of the song “Adeer U-yoam Vinoaru”] ## Segment 13 “Adeer U-yoam viNoaru ” - - it is known, probably also now it is sung this way, this is intentional. This is such an arousal – it is brought in the letters (* Ullim Litrufah, letter 163, Tuesday of the Torah Portion of Mishpatim 5595 – they were dancing from the midst of great screaming to Hashem Yisburach, with a wondrous song which very much breaks the heart...) – Rabbi Nussun was – in the time of strife, he was in Tirhavitza, they danced with this song (he sings:), “Adeer U-yoam viNoaru , Batzar lee lichu ekra , Hashem lee viloa eIera , lee viloa eera .” they were nebach (pitifully) “bitzar” (in difficulty) – Rabbi Nussun with his men, they were in dire dangers, many fell out, they did not go to Rabbi Nussun'en – they had fear, there were some that had mesiras nefesh (self sacrifice) – who did not look (-pay attention) – one needs parnassa (a livelihood)?! - There is no force in the world that can separate, but that is the way it was then - - (he continues to sing the song). ## Segment 14 Ah, “Piday (redeem) amchu (Your nation) mayazim (from the brazen),” the brazen faced – they were so brazen - “piday (redeem) amchu (Your nation) mayazim (from the brazen),” - in Tirhavitza they danced a lot over “piday (redeem) amchu (Your nation) mayazim (from the brazen).”… ## Segment 15 (Singing in the way that today is sung on the last verses of the song Al Teerah Avdee Yaakov) ## Segment 16 “Umar Hashem Li-Yaakov (Hashem said to Jacob),” yeah Tatteh (Father) yeah, yeah Futter (Father) yeah, “Al teerah (do not fear) avdee (my servant) Yaakov,” no Tatteh no, no Futter no, mir hubben dach far kaynim moarah nisht (we have no one to have any fear of), nor (except) far deer alain (from You alone). “Buchar Hashem Bi-Yaakov (Hashem chose Jacob)” - yeah Tatteh yeah, yeah Futter yeah, “Al teerah (do not fear) avdee (my servant) Yaakov,” no Tatteh no, no Futter no, mir hubben dach far kaynim moarah nisht (we have no one to have any fear of), nor (except) far deer alain (from You alone) - - ## Segment 17 I remember, we had such a type of arousal, I did not get tired, every piece over again; no – no [no Tatteh no, no Futter no]. It ingrained in me such faith, such faith and joy – (he sings:) “Al teerah (do not fear) avdee (my servant) Yaakov,” no Tatteh no, no Futter no, mir hubben dach far kaynim moarah nisht (we have no one to have any fear of), nor (except) far deer alain (from You alone). ## Segment 18 “Gu-al Hashem es Yaakov (Hashem redeemed Jacob),” Yeah Tatteh yeah, yeah Futter yeah, “Al teerah (do not fear) avdee (my servant) Yaakov,” no Tatteh no, no Futter no, mir hubben dach far kaynim moarah nisht (we have no one to have any fear of), nor (except) far deer alain (from You alone). ## Segment 19 “Gu-al Hashem es Yaakov (Hashem redeemed Jacob),” ay ay ay – HY redeemed us in every generation – with the Righteous Redeemer, the true redeemer, “Gu-al Hashem es Yaakov!” ## Segment 20 (He sings:) “Gu-al Hashem es Yaakov (Hashem redeemed Jacob),” Yeah Tatteh yeah, yeah Futter yeah, “Al teerah (do not fear) avdee (my servant) Yaakov,” no Tatteh no, no Futter no, mir hubben dach far kaynim moarah nisht (we have no one to have any fear of), nor (except) far deer alain (from You alone) - mir hubben dach far kaynim moarah nisht (we have no one to have any fear of), nor (except) far deer alain (from You alone). # Fires of Israel - Part 8 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/8/ # Fires of Israel - Part 8
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/8 ## Segment 1
פרנסה
This song is such a type of hisbodidus - “mir hubben dach far kaynim moarah nisht (we have no one to have any fear of), nor (except) far deer alain (from You alone)!” This is what we must know when we speak with Hashem Yisburach, meaning; we still have not reached there, we are still far from it, but we long for it, and we say it verbally; “mir hubben dach far kaynim moarah nisht (we have no one to have any fear of), nor (except) far deer alain (from You alone)!” ## Segment 2
פרנסה אחד התאונן פעם אל רבינו הקדוש על פרנסה - היה נצרך לפרנסה. אז אמר לו רבינו הקדוש; איך יש לו לב - אין כבר על מה לדאוג רק על פרנסה?! ואמר - ש'לחם' ו'מלפפון' הוא מאכל טוב! היינו - הכרחיות! פרוסת לחם עם חתיכת מלפפון! הכרחיות! נו, אז מה?! על הכרחיות אין צריכים להיות מונח בזה - לא צריכים לבלות כל כך זמן, כל כך דאגות - פרוסת לחם עם מלפפון!... וכן עם דירות ומלבושים. הרב מטשערין (מתלמידיו של מוהרנ"ת, מח"ס אוצר היראה, דרך חסידים, לשון חסידים ועוד - היה גאון כזה וצדיק כזה, ושמעתי עליו שהוא היה חי בבית שלו כמו העני הכי גדול! בהכרחיות! בצמצום גדול! כן. היה לו משכורת טוב, הוא היה גאון - הראש בית דין, כן. והוא היה יכול לחיות כמו העולם. לא! הוא חי בביתו כמו עני, בהכרחיות! כן. * ראיתי, שהשם יתברך סיבב עמי שלא היה לי כשרונות, אין לי כשרונות, והשם יתברך כך רצה, אבל אני לא הייתי מרוצה בזה, היה לי קשה על הרבונו של עולם - למה לא נתן לי שאהיה בעל מח, אז הייתי יכול לפעול - לקרב יותר אנשים. נו, זה הכל שטויות! כל הקושיות - האם האדם יודע איזה גלגול היה?! - מה שהוא צריך לתקן בשנים שלו בזה העולם?!... * * *
Hisbodidus ## Segment 3 Ay ay ay – oy, it is necessary to be strong, oy vay – one must be strong at hisbodidus, and in general with all practices – with all tikunim (rectifications) which the holy Rebbe brought into the world. Every word which went out from the holy Rebbe'n, we must see to it – it is necessary to be a great warrior to keep them – we must adhere to it. ## Segment 4 For example, then, in the time of R' Nussun'en there were great antagonists, and even now that there is not great opposition like back then, there are still forces, obstacles from others – and from oneself. The mind is distant, one feels broken, one feels distant, one feels hopeless. After all this – If (when/being that) the Rebbe gave such a shout (* Words of Rabbi Nachman article 153), “Do not despair,” it is so! One must be strong! If (when/being that) the holy Rebbe says “Don't despair” - then particularly the biggest forces surmount to make one despair!… One must be a great geebor (mighty warrior)! ## Segment 5 Every word which went out from the holy Rebbe'n, contingent in it is our entire redemption, our entire hope, and the entire rectification – in this (world) and the next! ## Segment 6 In this word that the holy Rebbe said, “Do not despair” - there is in this for all the Jews the main hope – goodness! - This is it! Don't despair! And precisely this is harder than everything. We say it, and we dance… and we go nebach (pitifully) – and we nevertheless despair! It is such a kleepa (evil husk) – HY should save us – just like a dybbuk which possesses a person and does not let him be! He wishes only to make him fall!…. ## Segment 7 And so too hisbodidus, one goes to do hisbodidus – from where do we know of hisbodidus? Does the world know of hisbodidus?! The holy Rebbe told us (*Likutay Moharan vol. 2, Torah 25, Words of Rabbi Nachman, article 68) of the practice of hisbodidus! That for an hour one should be – one should be dead to the world! One should go out to a place - - suddenly one becomes like a dead man!… ## Segment 8 Nu, first of all; it is difficult, since this looks like a light matter – to go speak out one's heart before Hashem Yisburach?! We don't make this such an obligation. If (-being that) the holy Rebbe said this for us – this must be a great obligation, just like tefilin! Just like every mitzvah! Because the holy Rebbe knew that this is our tikun (rectification) in this (world) and the next (*Words of Rabbi Nachman, article 185), our entire redemption! One word, “hisbodidus!” ## Segment 9 And already – when one already picks himself up, he already goes to do hisbodidus, and comes to the place where he goes, and desires to say something, desires to attain something, to feel something – so that I return from the bad way, and similarly - - what everyone has - - the holy Rebbe commanded to pray even for a button that is missing! Rabbi Nussun'en was missing a button. - The holy Rebbe held that we must go clean (-clothing – Life of Our Leader Rabbi Nachman, articles 201 and 422, and see Likutay Moharan 29:3), that there should not be any button missing, that it (-one's clothing) should not be torn. So he was missing a button, so the holy Rebbe spoke with him about the button, so he said to him that he didn't have anyone to sew for him, so [the Rebbe said – Words of Rabbi Nachman, article 233], “One must pray to HY for this, for such a small thing!” Nu – and we are not prepared to do this, we do not merit to see to fulfilling this. ## Segment 10 In any event, when one comes already to do hisbodidus – he becomes like a stone; I don't know! I forgot entirely where I am in the world! I know nothing! Just like a stone! Nu, one must be strong, and say, “Master of the World, Master of the World,” and again - “Master of the World.” ## Segment 11 (*Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 440: Even when one cannot speak in hisbodidus, just the words “Master of the World,” this also is very good.) ## Segment 12 By the world, this matter is – they cannot understand it, they cannot digest it! Instead (of doing hisbodidus) one should sit and learn!… This is the opposite of the world! And it is such a light thing (*see Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 558, brought down in Likutay Halachos, Laws of Arvis 4:7)!… This is not carrying stones – it isn't a heavy burden!… ## Segment 13 And this hour of hisbodidus, (Hebrew: all the more so. Yiddish: he who speaks) in the night and in the field – nu, and even if he goes at midnight (/half the night) in hisbodidus – midnight?! On this the litigator (-evil inclination – Satan) rises against without limit! Whether it be getting up, and when one already gets up, he is in darkness, one cannot open the mouth. ## Segment 14 The holy Rebbe said (*Likutay Moharan, vol. 2, Torah 101), it is possible to speak out the heart by chatzos (-midnight rectifcation) like hisbodidus! One can speak out his heart before Hashem Yisburach with every word of chatzos (-midnight rectification)! And so too regarding Psalms! And the Psalms by us – and the chatzos by us is like – it is sleepy! However if one is strong, and does not budge - - I will not let up! One hour on the clock! I must stand one hour! I will say some word, I will beg Hashem Yisburach that He should give me words – I must stand one hour (* see Likutay Moharan, vol. 2, Torah 25)! ## Segment 15 And so with every word of the holy Rebbe'n! And we nebach (pitifully) – receive this like some matter of chasidus (piety) – no! All the things that left the holy Rebbe's mouth – this is what the holy Rebbe gave us, this is such gifts – we don't know what this is! However, if one is strong at this - - ## Segment 16 For example, R' Yisroel (Karduner o.b.m.) - was it not the same by him as by me?! He also had – it was also hard for him! ## Segment 17 'Hisbodidus' – every practice of the holy Rebbe'n, every devotion of serving Hashem – every matter of holiness comes with difficulty! ## Segment 18 (* See Words of Rabbi Nachman, article 185: And everything that he commanded to do, even if it appeared to be an easy thing and very simple, it was extremely heavy on the person to do, and it had resting on it all types of heaviness, and it had on it many, many impediments, even though it was a simple thing.) ## Segment 19 Just that we bind ourselves to the holy Rebbe'n, to do what the holy Rebbe commands – the entire world is the opposite! What is this?! To go out in the field at night?! Hisbodidus?! To speak out one's heart before Hashem Yisburach?!…. ## Segment 20 Nu, even chasidim – of Litvaks (-stemming from Lithuania – the Yeshiva system) there is nothing to talk about – but even chasidim know nothing at all of this! Because it is concealed and hidden from all the worlds! Even great tzaddikim, great tzaddikim! However, opposite Rebbe'n?! There is not even - - like the peel of garlic (* see Life of Our Leadre Rabbi Nachman, article 290)! Even extremely great tzaddikim – true ones! From frauds there is nothing to talk of, I am speaking of true tzaddikim! However, against the holy Rebbe'n – if they knew of the secret of the holy Rebbe'n, they would have become like Rabbi Nussun – they would run after the Rebbe to guide them, so that the holy Rebbe should bring them! Because the holy Rebbe taught us a way – not to stand! No standing! (*See Likutay Halachos, Orach Chaim, Laws of Tefilin 5:9). # Fires of Israel - Part 9 URL: https://ajew.org/reader-plain/fires-of-israel/1/9/ # Fires of Israel - Part 9
אשי ישראל
Source: https://ajew.org/reader/fires-of-israel/1/9 ## Segment 1
רבי ישראל קארדונער זצ"ל
The world, goes about like that – even chatzos (-midnight), or early in the morning, nu, that is his practice all the seventy years, there is not by him; more or less. This is a type of fixity – your Torah is fixed, fixity! He is accustomed to this that it is necessary to pray!… No! I have seen how the world prays – and how R' Yisroel prayed! He was unique! ## Segment 2
רבי ישראל קארדונער זצ"ל זהו עיקר גדול - עניוות, מה שלא זוכים אצל רבינו זה לא בסדר! הוא עניו - אבל יש הרבה מיני עניוות... כמו אמת - יש הרבה מיני אמת, וכן בכל מדה. אבל אצל רבי ישראל עליו השלום - ראיתי כזה - להיות עובד השם - ולהיות כזה 'אפס', כזה 'אין', כזה 'אפס' - 'כלום'! איך יכול להיות כזה בעולם?! איך זה יכול להיות?! זה רק בכוחו של רבינו הקדוש! בכוחם של התורות של רבינו הקדוש נעשה כזה - שבורחים מהבלי העולם הזה! מה זה גדלות? יש לו הנאה מה שאחרים מחשיבים אותו - שיש לו שם בעולם!... והוא היה נקי מזה לגמרי, כמו שרבינו הקדוש אומר, שצריכים לטהר את הגוף כמו עור - עור יש לו ריח של נבילה, אבל מעבדים אותו כל כך - שיש לו גם ריח יפה! ככה רבינו הקדוש רצה שנטהר את הגוף! נו, מישהו חושב על זה?! אני ראיתי אחד, מלפני שבעים שנה ראיתי אחד - - ראיתי עוד חסידי ברסלב - סוחר, חסיד ברסלב, מאמין ברבינו הקדוש, אבל - העולם הוא גם כן עולם... אצל רבי ישראל היה - - הוא טיהר את הגוף - כזה! הוא לא נתן להגוף תענוגים - - 'לחם' עם קצת 'תה', בלי סוכר... (השואל; ממש ככה אכל אצל כל הסעודות? איך יכולים לחיות עם זה, שלש פעמים ביום לחם עם תה?! אני ראיתי את זה! הייתי אצלו חמש שנים, הייתי עמו תמיד, תמיד - בבית ובשדה, לא עזבתי אותו - ראיתי הכל! זאת אומרת - 'שימוש', אצל שימוש יש גם כן הרבה מדרגות - אם נכנסים פעם בחודש זה גם כן שימוש - זה גם כן תלמיד! אבל תלוי כפי מה שרוצים לקבל! אני כל מגמתי בחיים היה לדעת; אימתי אזכה גם אני להגיד כן ליקוטי תפלות?! אימתי אזכה לאור כזה כפי מה שהוא זכה?! הייתי עומד אצל הציון של רבי שמעון - מה שאני מספר לך! היה עומד 'באגם של מים'! 'באגם של מים'! אם לא מכירים אותי יכולים להגיד; מה זה - זה שקר, הוא שקרן, הוא מספר דברים שאי אפשר להיות בעולם!... כן, אני ראיתי את זה! מי שרוצה לקבל יקבל, ומי שלא אז לא - מה אני יכול לעשות?! זה מה שאני ראיתי!... אני הייתי עומד כאן, והוא עמד כאן - בצד זה, ואני ראיתי זה, אז אני חשבתי לעצמי; רבונו של עולם, איך אני יכול להגיע לזה?! מתי?! מה?! איך?! הייתי גם כן רוצה לזכוֹת לבכיות כאלו לפני השם יתברך! הוא בכה כל כך לפני השם יתברך, למה בכה? הוא רצה להכיר את השם יתברך! הוא רצה לזכות להגיע אל מה שיהודי צריך להגיע! זהו הבכיה!... נו, ואנחנו יודעים שיש מין כח כזה - מין אור כזה בעולם, יכולים להתנקות, וצריכים להיות גיבור! נו, ברוך השם - אני לא מתפאר בזה, לא מגיע לי כלום בשביל זה. כי באמת לדבר כזה צריך לשלם כסף, לשלם כח, לשלם כבוד, לשלם הכל... כן. אה, איי איי איי, אני ראיתי איש אחד [- רבי ישראל קרדונר] יהודי, עני - הוא עבד?! היה לו פרנסה?! היה לו חנות?! מה?! - והוא חי עם אמונה ובטחון, בלי דאגות! עם מנוחת המח - בלי בלבולים! הוא חי כל רגע - הכל בהשגחה מהשם יתברך! * - הכאבים שהיה לו שעל ידי זה הוא בא לטבריה - לא היה אצלו שכואב לו סתם - לא! זה בכונה מהשם יתברך, זה בהשגחה, זה תיקון בשבילו, כן. אבל לא היה יכול להתפלל וללמוד! זה היה כאבים כאלו, כמו שלוקחים אדם חי וחותכים חתיכות בשר! לא היה יכול לסבול אותם! והוא לא תלה אותם בטבעיות, הוא תלה אותם בהשגחה מהשם יתברך - זה לטובה, והוא לא רואה את הטובה, הוא לא יודע מה זה. הכלל, אז נכנס אצלו מחשבה שיסע לטבריה, אולי לא יכאב לו כל כך, ויוכל להתפלל וללמוד. היה רע בעיניו, אבל נסתבב כך - הקב"ה רצה שיבוא לטבריה לישראל בער! - אני לא נעשה עייף! כל זמן שאני נזכר מזה, אני מתחדש בעצמי! אני רואה שסיפור כזה - יש הרבה סיפורים יפים - אבל סיפור כזה?! זה מהמופתים של רבינו הקדוש! מהפלאות של רבינו הקדוש! אני הייתי בטבריה - נולדתי בטבריה, ושמעתי מכל מיני חסידיות, ומ'ברסלב' לא ראיתי ולא שמעתי, והקב"ה רצה שאתקרב - - קודם הוא סיבב סיבות שאדע שיש 'ברסלב' בעולם, ואחר כך - התפללתי, אז הקב"ה לקח את רבי ישראל וגירש אותו - הוא הוציא אותו בעל כורחו! במירון?! היה לו שם התבודדות לבדו בין ההרים! וחוץ מהציון - העבודה שלו היה שמה! כי אצל אנשי שלומינו העיקר הוא העבודה שהוא בסתר! בהעלם, שיהיה נקי, אמת נקי, אמת זך וצח! וחוץ מזה - בסוד - כמו שרבינו הקדוש היה סוד, רבינו הקדוש היה נעלם - - רבינו הקדוש שפך דמעות - אצל רבי ישראל היה נהר - אבל רבינו הקדוש שפך 'נהרות' של דמעות, נהרות של דמעות! איך לוקחים זאת?! - לא מצינו בשום צדיק דבר כזה! מה שהוא שפך נהרות של דמעות לפני השם יתברך - על כל חוט השערה של יהדות - על כל חוט השערה. נו, אבל הוא זכה לחכמה כזו שהוא יודע - כל נפש מישראל בכל דור ודור - הוא יודע מה שחסר לו, ומה שנצרך לו, ואיך לעזור לו - איך להציל אותו - איך שיטהר מהבלי העולם הזה! * אני ראיתי 'איש אחד' [רבי ישראל] שהוא טיהר עצמו מזה העולם, היה לו אשה וילדים, והוא היה בעולם - גוף! נו, והוא חי חיים של עולם הבא! של לעתיד! מהעולם של משיח!... אין זה פלא מה שהייתי אוחז איתו, מפני שאני חיפשתי מקטנותי, חיפשתי, אז הקב"ה ריחם עלי, ונודעתי מזה, וביקשתי על זה, ואחר כך הוציא הקב"ה את רבי ישראל ממירון, והביא אותו לטבריה, ומהחמור - ישר לתוך הים... (בבית הכנסת של תלמידי הבע"ש שהיה אז מוצף ממימי הכנרת ושם למד עם רבי ישראל בלילה הראשון שפגש אותו. * אוי אוי אוי, ואני יודע בעצמי, כל אחד יודע בעצמו - היה לי נסים נפלאים - מפלאות של רבינו - היה לי נסים נפלאים! אצל העולם, כל מה שהוא יותר חסיד ירא שמים - אז עושים מזה יותר פרסום. היה חסיד קרלין - חסידי קרלין צועקים בתפלה, אז הוא צעק יותר מכולם. על כל פנים, אמרו לי שהוא כזה - איש קדוש כזה. אז הוא היה אצלי קודש קדשים, וכשאני ראיתי אותו, הסתכלתי על הצורה שלו - על הפנים שלו - לסגולה, שיהיה לי גם כן יראת שמים כמוהו... ראיתי שבלי רבינו - יכולים להיות למדן, ויכולים להיות - - זה לא זה. חלילה וחס - אני לא אומר, אבל מה שיכולים להיות על ידי רבינו הקדוש!... *
And I grew up between men of (good) deeds, chasidim, frum (-devout, Heaven fearing), nu – however, this is a new way, the way of the holy Rebbe'n is a new way, one goes to do hisbodidus – this is the old way. ## Segment 3 (*See The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 392. And the introduction to Outpouring of the Soul: He renewed this holy old way which our fathers from time immemorial traversed, and he engaged copiously in prayer, and entreaty, and hisbodidus in the fields and forests, as it will be told further on of his holy practices, see there.) ## Segment 4 However, the holy Rebbe said, “I brought down such gateways of prayer that never were since the day of the creation of the world! This I think is already printed in the books (* see something similar in Bayur Halikutim on Likutay Moharan 9:5. And see Koachvay Ohr, The Men of Rabbi Nachman, article 25:3 regarding Likutay Tefilos). The Rebbe said this – that he brought down such gateways of prayer which never were in the world!…. ## Segment 5 Nu, one sees the Likutay Tefilos (Collection of Prayers – composed by Rabbi Nussun, built on the holy teachings of Rabbi Nachman) – let us see, let us take all the prayers which were in the world since the day of the creation of the world, if there are such (prayers) like Likutay Tefilos!…. ## Segment 6 Ay ay ay, and from where did Rabbi Nussun take the Likutay Tefilos? All from Rebbe'n! The holy Rebbe commanded him! And so too the Likutay Halachos (Collection of Laws – explanation of the meaning and working of the Laws of the Shulchan Aruch based on the teachings of Rabbi Nachman), his novelties – all from what the holy Rebbe ordained him… ## Segment 7 [Returning to the first topic, to the songs which he received from his mentor R' Yisroel o.b.m.] ## Segment 8 [In the prayer book it is written (in the song “Elijah the Prophet, which is song Saturday night after Shabbos), “Eliyahu the prophet, Eliyahu the Tishbee, Eliyahu the Gilaadee.” And he said the opposite, he said, “Eliyahu the Gilaadee – Eliyahu the Tishbee!” I wanted to ask him, and I didn't ask him – what is this difference. ## Segment 9 (He sings some of the verses of the song Elijah the Prophet). ## Segment 10 Perhaps one should say the way it is written in the prayerbook, so that there shouldn't be – so that there shouldn't be a deviance. He said it like that, and I always wanted to ask him why he deviated, and I didn't ask him, and until today I don't know what this is]. ## Segment 11 This is the way it is, when a person lives – he thinks – I still do no know this – I have nothing to rush, he thinks that there is still time. Years go by nebach (pitifully), and he doesn't merit to what he should… ## Segment 12 It Is A Great Mitzva To Be Joyous Always ## Segment 13 The holy Rebbe does not let us be sad. “Sadness and laziness” these are two extreme destroyers (*See Likutay Moharan, Torah 189, condensed in Likutay Aitzos, entry of Joy, article 23 which call them the main bite of the snake) - - and nebach (pitifully) we fall into sadness – and into lethargy… and therefore we don't have vitality in our Judaism the way it should be. ## Segment 14 Furthermore, the holy Rebbe warned us; not only – not to have sadness and laziness, but – to be happy! Just like in the Legendary Tales (*Story #13 – The Seven Beggars, at the beginning) it is written – that the king told him (-his son); “In the stars I see that in the future you will descend from the monarchy, you should see to it that you should not have any sadness – just be joyous!” First of all – no sadness – this [for sure not], So what then? On the contrary – even more so – he should be happy! ## Segment 15 Nu, the holy Rebbe says – just to be always happy (* Likutay Moharan, vol. 2, Torah 24). Nu, if so it is a mitzva! The holy Rebbe speaks so much about joy, and Rabbi Nussun in Likutay Halachos, and Likutay Aitzos (-remedies, directives), what the Rebbe says in The Words of Rabbi Nachman – in the Words of Rabbi Nachman there are such words about joy, that it appears that it is already impossible - - how is it possible to part from this?! Nu, and the becheera (free choice) is so great, and we don't know - - the holy Rebbe brought this down as a way! ## Segment 16 Hisbodidus When One Doesn't Have Words ## Segment 17 Hisbodidus, good – it can happen – when things are bad by me, I'll go do hisbodidus one time, but every day for an hour?!…. ## Segment 18 R' Shlomo Wexler was a holy man and a talmid chuchum (Torah scholar) – a true talmid chuchum, and I saw by him such – he was such a believer – he had such faith – I was amazed! I saw him, so I saw that I stand completely outside! I heard his faith, I was totally nullified! ## Segment 19 And R' Shlomo told me that he can not do hisbodidus!… He doesn't have words!…. Nu, I am also in the same predicament… but I knew a Jew that had hisbodidus, with so many tears, with so many words, that he had to force himself to stop, (because) he had to go pray (-the regular set prayers)!… ## Segment 20 That is – the Talmud (*Brachos 6b) says that prayer is from the “matters that stand at the height of the world and people denigrate them!” And who mentioned (-all the more so) “hisbodidus”?! To go and speak out one's heart before Hashem Yisburach – this thing is not like the prayers – the morning prayer or Musaf (-additional prayer on holidays) - - Nu, we are not strong enough in this, and we lose nebach (pitifully) because of this all the vitality! This is our entire vitality!…