Segment 1
לד
ב"ה, ה' בא תרפ"ט אומין.
לבני יקירי נתן נ"י ולכל בני ביתו שיחיו.
הנני להודיעכם כי אנחנו ברוך ה' בחיים ושלום, ה' יתברך יעזור שנזכה לשמוע אך טוב תמיד, וכו'.
... ובענין התחזקותך בדרכי אדמו"ר ז"ל, בוודאי אתה מחייב לזכור היטב כי עצבות אסור באיסור חמור מאד, הן בגשמיות הן ברוחניות, בגשמיות צריכין תמיד להסתכל על החסדים והטובות שה' יתברך גומל בכל עת, כמו שפירש אדמו"ר ז"ל את הפסוק "בצר הרחבת לי", היינו שצריכין להסתכל תמיד על ההרחבות והחסדים אשר ה' יתברך גומל עם האדם תמיד בגשמיות.
וברוחניות צריכין תמיד לחפש ולמצוא בעצמו נקודות טובות בכדי להתחזק בשמחה תמיד, אבל עצבות אסור מאד גם צריכין לשמור עצמו מאד ממדת הגאות וגסות הרוח השכיח במדינתכם, כי עצבות וגאות הם שני קילקולים המרחקים את האדם מאד מן האמת לאמיתו.
ה' יתברך ירחם וישמור אותנו תמיד מכל מיני מדות רעות ויזכנו לכל מדות טובות, ובפרט לשמחה באמת ולשפלות אמיתי אשר לכל הנ"ל אי אפשר לזכות כי אם ע"י דעתו הקדושה של אדמו"ר ז"ל אם מבטלין עצמן לאורו הקדוש באמת כראוי.
אביך הדורש שלומכם והמברכך עם ב"ב בכל טוב ברוחניות וגשמיות.
שמשון
These sixteen letters span five years of Rabbi Shimshon's correspondence with his son Nosson. They form a remarkable unified tapestry of pastoral guidance — covering the same core themes repeatedly, yet always with fresh nuance and personal depth. The reader senses a father watching over his son from afar, with limited means of communication, patiently repeating the same essential medicines of the soul across the years.
Segment 2
לה
ב"ה, ד' תצוה תרפ"ט אומין.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
הנני להודיעכם כי אנחנו ברוך ה' בחיים ושלום, וכו'.
... ובלי תירוץ להתרחק מעצבות ומדאגות, רק להתחזק באמונת השגחה פרטית ובבטחון אמיתי בה' יתברך על כל פרט הן לענין פרנסה הן לענין רפואה, הן לעצמך, הן לבני ביתך יחיו ועל ידי זה תחיה תמיד בשמחה ובישוב הדעת, וזה מסוגל לכל טוב.
אביך הדורש שלומכם וטובתך ברוחניות וגשמיות, והמתפלל תמיד בעדך ובעד בני ביתך.
שמשון בארסקי
The great recurring themes:
Segment 3
לו
ב"ה, ב' מצורע חמישי לחודש ניסן תרפ"ט אומין.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
הנני להודיעכם כי אנחנו בעזרת ה' יתברך בחיים ושלום, ה' יתברך יזכנו לשמוע אך טוב תמיד ברוחניות וגשמיות וכו'. ה' יתברך ירחם עלינו וימתיק מעלינו כל צרותינו ויסורינו, ויזכנו להכיר אותו יתברך והשגחתו הפרטית מתוך הרחבה ונחת בכלל ובפרט. וכו'.
אביכם הדורש טובתכם והצלחתם ברוחניות וגשמיות, ומברככם בפסח כשר ושמח, ומזהירכם זיך היטען פין כעס און פין עצבות. וואס דאס איז דער עיקר חמץ, ונזכה להתחזק תמיד באמונת השגחה, ובבטחון אמיתי, ובשמחה מתוך הכרת חסדי ה' יתברך בכל פרט וואס דאס איז דער עיקר מצה כמבואר בספרי אדמו"ר ז"ל.
אביכם שמשון בארסקי
"In my distress You have broadened me" (Tehillim 4:2) — cited in Letters 34, 37, 42, and 47 — becomes the master-verse of this entire period. Rabbi Shimshon applies it as Rebbe Nachman's teaching: always look for the expansions and kindnesses even in times of constriction.
Segment 4
לז
ב"ה, ג' אמור תרפ"ט אומין.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
... אך כל זמן שאינך יכול לנסוע בלי שום פחדים ובילבולים אסור לך להתעצב ממניעת הנסיעה לאומין, ואפילו לחשוב בזה יותר מדאי גם כן אסור, כי הדאגות והמחשבות בזה יותר מדאי גורמים ח"ו מכשולות הרבה של עצבות וחלישות דעת וזה היפוך האמת לגמרי, בוודאי צריכין להשתוקק ולכסוף באמת לבוא לאומין ולהשתטח בתפילה לפני ה' יתברך על הציון הקדוש של אדמו"ר ז"ל, אבל אם אין יכולים לנסוע מחמת מניעת וסכנת הגבולין, בוודאי אסור להתעצב ולהתבלבל מזה. כי ע"י לימוד ספרי אדמו"ר ז"ל ולקיים כפי הכתוב שם יכולין להיות צדיק גמור בכל מקום שנמצאים שם, אם בלתי אפשר בשום אופן לבוא על הציון הקדוש, כמו עתה, ועל העת הזאת אמרו חז"ל אונס רחמנא פטריה, וכו', ובענין חלישות בריאותך וצימצום פרנסתך גם כן אתה מחוייב להתחזק באמונה ובבטחון לה' יתברך ולקוות לרפואה ופרנסה בריווח, ולהסתכל תמיד על החסדים וההרחבות אשר ה' יתברך גומל עמך ועם ב"ב ולהתחזק ולהודות לה' יתברך תמיד על כל חסד וחסד, וע"י זה ירחיב לך ה' יתברך הן בפרנסה הן ברפואה, ואתה מחויב להתגבר בכל מה דאפשר להתרחק בכל מיני התרחקות מעצבות ומדאגות ומיגונות. כי ע"י זה באין ח"ו מכשולות רבות ה' ישמרנו.
ואתה יכול ללמוד התחזקות אמיתי ממני בעצמי כי אני תמיד איש חולה כמו שידעת ועל פרנסתי אין לי שום יסוד עפ"י הטבע. ואני מוכרח תמיד לסמוך על ניסים והכל ע"י מעט האמונה ומעט בטחון באמת, שהכניס בי אדמו"ר ז"ל, וה' יתברך ברחמיו אינו עוזב אותי ח"ו ועוזר לי בחסדו בכל פעם מעט רפואה ומעט פרנסה.
וכן אתה כשתתחזק באמונה ובבטחון ובשמחה יעזור לך ה' יתברך ברכה והצלחה במעשי ידיך כמו שכתוב "וברכך בכל אשר תעשה", ותזכה בעזרת ה' יתברך לפרנסה ולרפואה לך ולב"ב, והעיקר שתתרחק מעצבות ומדאגות בכל מיני התרחקות, ותתחזק בשמחה ובתקוה לה' יתברך ולהסתכל תמיד על ההרחבות והחסדים אשר ה' יתברך גומל עמך ועם ב"ב בכל עת, ואז טוב לך בוודאי בעזרת ה' יתברך, יותר אין צריכין להאריך, הלוואי שתקיים ככל הכתוב במכתבי הזה כי לא מעצמי כתבתי כל הנ"ל כי אם מדעתו של אדמו"ר ז"ל.
דעם דאזיגאן מכתב זאלסטו ליינען זמן רב פעם אחת בכל יום. אביך הדורש טובתך והצלחתך ברוחניות וגשמיות.
שמשון בארסקי
Sadness and anger as forbidden — appearing in almost every letter. Letter 36 delivers the sharpest formulation: anger and sadness are the main spiritual chametz; faith, trust, and joyful recognition of G-d's kindness are the main matzah.
Segment 5
לח
ב"ה, ד' במדבר תרפ"ט אומין.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
... נלע"ד כי אינך צריך להתעקש על הנסיעה רק אם יעזור ה' יתברך עצות כאלה שתוכל להשיג הדבר בלי בילבולים רבים ובלי סכנות בוודאי מה טוב, ובאם לאו מחייב אתה להמתין ולבקש רחמים מה' יתברך עד שיעזור לך ה' יתברך שתוכל לנסוע לאומין בלי ריבוי בלבולים, ולעת עתה תעסוק בכל יום בלימוד ספרי אדמו"ר ז"ל בהתמדה ובחשק ובפרט בתהלים ובתפילות ובשערי ציון הקדוש, והכל בתמימות ובפשיטות, וה' יתברך יעזור שיהיה הכל על צד היותר טוב...
אביך הדורש שלומכם וחפץ בטובתך וכו' והמזכיר אתכם לטובה על הציון הקדוש.
שמשון בארסקי
The blemish of thought — Letter 44 prescribes a two-part remedy: Likutay Moharan 72 ("L'hischazek") and the entry on thoughts and imaginings in the Likutay Aitzos with Yiddish commentary — studied with patience, multiple times, and followed by prayer in the vernacular.
Segment 6
לט
ב"ה, ב' נו"י תרפ"ט אומין.
כתיבה והחתימה טובה בגוף, נפש וממון לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
... על כן איז דיא עצה אז דיא זאלסט פיל בעטען פין ה' יתברך נאר באמת גמור ציא וויסין איך להתנהג בכל פרט, וועט דיר בוודאי ה' יתברך העלפין דיא זאלסט פערשטעהען דעם אמת פין יעדער זאך.
אביכם המברככם בשנה טובה בגוף, נפש וממון.
שמשון בארסקי
גם דברתי עם ר' אברהם סופר ונתברר הדבר, אז דיא אסיפה פין אנ"ש בפולין כמו בשנה העבר איז נאר אטובה להתפלל במתינות ובהתעוררות אבער וועגען תיקון פין ראש השנה דארפין כל א"ש ביינקען לאומין. כי ראש השנה שם ולא בשום מקום, כן אמר מוהרנ"ת ז"ל.
Letter 37 is the most intimate of the group — Rabbi Shimshon holds himself up as living proof of his own teaching: "I am always a sick person... I have no natural foundation for livelihood... I always rely on miracles." The instruction closing it — "Read this letter for a long time — once every day" — shows how much weight he placed on it.
Segment 7
תר"צ
Letter 39 contains the definitive ruling on Rosh Hashana: gatherings of Anash in Poland are a good thing for prayer — but for the rectification of Rosh Hashana, every Chassid must yearn for Uman. "Rosh Hashana is there — and nowhere else." — The words of Reb Nosson himself.
Segment 8
מ
ב"ה, ב' בא תר"צ אומין.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
מכתבכם משבוע העבר קבלתי והנני להודיעכם כי אנחנו בעזרת ה' יתברך בחיים ושלום ה' יתברך ירחם שיתהפך הכל לישועה ולטובה גדולה, וכו'.
ולענין רפואה בלי תירוץ להתרחק מרופאים, רק להתחזק ברפואות המבוארים בספרי אדמו"ר ז"ל, תפילה, אמונה, בטחון, גם צדקה כפי היכולת, והכל באמת ובעזרת ה' יתברך יתרפאו ע"י הרפואות הנ"ל.
אביכם המברככם בכל טוב וברפואה שלימה.
שמשון בארסקי
Letter 47 was printed in the Likutay Aitzos with Hebrew-Yiddish commentary — Rabbi Shimshon's major life-project — testifying to its particular importance.