Segment 1
מא
ב"ה, ה' נשא תר"צ אומין.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
מכתבך קבלתי קודם חג השבועות העבר, והנני להשיבך, כי מכתב התעוררות לא"ש לא אכתוב כי אי אפשר לכתוב כעת, אך נראה לדעתי כי באם יתבוננו עצמן באמת בגודל הטובה שקבלו על ידי בענין הארת דעתו הקדושה של אדמו"ר ז"ל, ירגישו ממילא כי מחויבים לעסוק בהדפסת הליקוטי עצות עברי טייטש בכל כחם, וכו', ואקוה לה' כי כל הליקוטי עצות עברי טייטש יצא לאור ויעשו פירות, אך אפשר צריכין להמתין קצת. ה' יתברך ירחם וימהר התגלות האמת כרצונו יתברך וכרצון אדמו"ר ז"ל.
אביכם המברככם בכל טוב, ובהרחבה כשרה בכל פרט.
שמשון בארסקי
Letter 48 is a remarkable public circular — the only letter in the entire collection addressed to all Anash everywhere, not to an individual. Rabbi Shimshon sets out in full his theology of the Likutay Aitzos with Yiddish commentary. Two key teachings: (1) The Rebbe's main intention was always for the "dwellers below" — the lowest and simplest souls — so said Reb Nosson several times. (2) Without the Rebbe's daas, even a person called "Breslov Chassid" for years who travels to Uman has no substance in his drawing-close — citing Likutay Moharan 255 directly.
Segment 2
מב
ב"ה, ג' קרח תר"צ אומין.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
... ה' יתברך יעזור לך לעסוק הרבה בספרי אדמו"ר ז"ל ולהתחזק ולהתחדש בנקודת היהדות תמיד ולהרבות תמיד בתפילה ובבקשה לה' יתברך, ותזכה לכוון אל האמת בכל פרט, וכו'.
... והעיקר שלא תשכח את החסד ואת הטובה שעשה עמך ה' יתברך בכמה וכמה ענינים ובפרטיות את החסד הגדול שעשה עמך בענין הדירה, ותודה ותהלל את ה' יתברך תמיד עבור זה ועבור כל החסדים והטובות שעשה עמך חוץ מזה, ותבקש רחמים על להבא בכלל ובפרט ובוודאי יעזור לך ה' יתברך בכל הענינים. אביכם המברככם בכל טוב בגשמיות ורוחניות, והמצפה תמיד לתשועה ה' בכל פרט.
שמשון בארסקי
Letter 49 — by R' Yitzchak Breiter, martyred in the Holocaust — is a luminous tribute to Rabbi Shimshon. He describes him as a man of extraordinary simplicity, with a wondrous spirit of individual Divine Providence — teaching that all that befalls a person is for his good, that one should not rely on natural striving, and that all natural efforts are only a test of whether one will look to the means or to G-d.
Segment 3
מג
ב"ה, א' כי תצא תר"צ אומין.
כתיבה וחתימה טובה לחיים ולשלום ולשמחה.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
ת"ל בעד החיים והשלום יעזור ה' יתברך לשמוע טוב תמיד, וכו'.
... כי באמת לענין פרנסה אין שום עצה כי אם אמונה באמת ובטחון באמת בה' יתברך לבד ואם קשה עליך הטרדות והטרחות, תתפלל באמת לה' יתברך ותבטח בו יתברך באמת, ויקל מעליך הטרדות והטרחות ויוסיף לך בחסדו הרחבה הן בפרנסה, הן בשאר ענינים כי רבים רחמיו, הרבה ריווח והצלה למקום ב"ה.
אביכם המברככם בכל טוב.
שמשון בארסקי
Letter 50 contains the definitive ruling on trust vs. idolatry: trusting in a circumstance (one's business, employer, etc.) as the source of one's livelihood is literally idolatry — avodah zarah mamash — may the Merciful One save us. Citing Likutay Moharan I:62: G-d sustains sometimes through a circumstance, sometimes without — but before Him, there is no difference.
Segment 4
מד
ב"ה, ד' נצבים תר"צ אומין.
כתיבה וחתימה טובה לחיים ולשלום ולכל טוב.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
... ולפי אמונתי אתה צריך לעשות כפי שכתבתי לך, אך באם מי מאנ"ש ירצה לסייע לך איזו סיוע לענין ביטול החובות זה מותר, וגם בזה צריך אתה ליזהר מאד לבלי לחשוב ח"ו כי זה היא טובה מאיזה אדם, רק צריך אתה להאמין בכל לב כי זה הוא מחסדו יתברך לבד מהשגחתו הפרטית, אבל בתמידות להסתכל לטובת בני אדם זה בוודאי אסור, כי יכולין עי"ז ליפול בטעותים גדולים ובאמונות כוזביות שהוא ע"ז ר"ל, וכבר כתוב ברוך הגבר אשר יבטח בה' וכו'.
ומענין בילבול המחשבה והרהורים המבלבלים אותך הוא שטות גדול, ובחנם אתה סובל מרירות מזה, והכל הוא מחמת שאינך עוסק כראוי בספרי אדמו"ר ז"ל והעיקר בהתורות מהליקוטי מוהר"ן הקדוש המסוגלים לרפאות בשלימות מפגם המחשבה, ראשית זאלסטו גוט אובער לערנען דיא תורה הקדושה סימן ע"ב חלק א' "להתחזק" שם מבואר היטב תיקון גמור לפגם המחשבה, והשנית זאלסטו גיט איבער לערנען אין ליקוטי עצות עברי טייטש אות מ' דעם ענין פון מחשבות והרהורים, נאר בלי תירוץ זאלסט לערנען דעם ענין מחשבות והרהורים, הן דעם לה"ק הן דעם ביאור עברי טייטש ניט במהירות, נאר במתינות אין בעיון גדול, ווארום אין דעם לימוד הנ"ל, מחשבות והרהורים בהליקוטי עצות נמצאים רפואות גמורות לפגם המחשבה, נאר מע דארף דאס לערנען בעיון ובמתינות כמה פעמים בכדי מע זאל גידיינקען לעשות ולקיים, ובוודאי דארף מען גם כן פיל בעטען פין ה' יתברך כפי הלימודים הנ"ל וועגען תיקון המחשבה, בפשיטות אויף דשארגאן, אין אז דיא וועסט מקיים זיין אזוי וויא איך שרייב דיר גלייב איך אז דיא וועסט בעזרת ה' יתברך בקרוב ניצול ווערען פין פגם המחשבה בשלימות גמור, וכו'.
אביכם המברככם בכל טוב ובשנה טובה בכלל כ"י.
שמשון בארסקי
Letter 52 prescribes letter 143 of Alim LiTrufah as a specific spiritual medicine — to be read multiple times until memorized — with the tender note: "I myself read this letter several times and it greatly revived me."
Segment 5
תרצ"א
Letter 56 is unique — a frank, even sharp complaint-letter to a friend who collected money for the Breslov kloyz but neglected to send Rabbi Shimshon his portion. It is rare window into the genuine financial desperation of his final years, and his dignity in facing it.
Segment 6
מה
ב"ה, א' נח תרצ"א אומין.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
... על ראש השנה הקדוש היו אנשים חדשים שלא היו מעולם באומין, ובמוצאי ראש השנה היו בביתינו כמה מאנ"ש והביאו לביתנו מנגנים עם כלי שיר, ושמחנו בעזרת ה' יתברך בשמחה גדולה עד כמה שעות לאחר חצות לילה, וגם בליל היארצייט הקדוש של רבינו ז"ל, ובימים אחרונים של חג הסוכות הקדוש שמחנו ברבים בשמחה גדולה, ולהאריך בזה אי אפשר ודי למבין וכו' וה' יתברך יעזור שיהיה הכל כרצונו יתברך וכרצון אדמו"ר ז"ל, וכו'.
אביכם המברככם בכל טוב.
שמשון בארסקי
Letter 60 is among the most beautiful in the entire collection — distilling Rabbi Shimshon's personal path to a single sentence: "All my vitality and existence is only through these two paths — in all that passes over me." The two paths: "In my distress You have broadened me" (for materiality) and "I will sing to my G-d while I yet exist" (for spirituality).
Segment 7
מו
ב"ה, ב' אמור תרצ"א אומין.
לבני יקירי נתן יחיה ולכל בני ביתו שיחיו.
... וה' יתברך עוזר בכל פעם בדרך נס, ואסור להיות בעצבות ובדאגות הן מחמת פרנסה הן מחמת שאר ענינים, אדרבא צריכין להתחזק ולהתחדש באמונה ובבטחון באמת הן לענין פרנסה הן לענין שאר דברים המוכרחים, כי אמונה ובטחון באמת הם עיקר היסוד ושורש של כל התורה והעבודה.
אביך המברכך בכל הישועות עם ב"ב בגשמיות ורוחניות.
שמשון בארסקי
Letter 63 is entirely about his grandson Yisrael's education — a grandfather's urgent plea: no anger, no fear, no harsh words from teacher or parent. The child's mind is tender. Raise him with gentleness alone.
Segment 8
תרצ"ב
Letter 65 — the final letter of the entire book — is written on the eve of Rosh Hashana, in the Ten Days of Repentance. Rabbi Shimshon is close to the Sabbath, close to the holy day, and has no time to elaborate. He blesses his son with a gemar chasimah tovah — a good completion and a good sealing — and it is with this blessing that the book closes.