Halacha Misc - הלכות רכילות כלל ט - ד

וְאַף דְּדָבָר זֶה הוּא מִצְוָה רַבָּה וּבִכְלַל הֲבָאַת שָׁלוֹם הוּא, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹּא לְמַהֵר לְסַפֵּר עִנְיָן כָּזֶה כִּי אִם אַחַר שֶׁיִתְבּוֹנֵן לְפִי הָעִנְיָן, שֶׁעַל יְדֵי סִפּוּרוֹ יִשְׁמֹר הַשּׁוֹמֵעַ אֶת עַצְמוֹ, שֶׁלֹּא לֵילֵךְ לִמְקוֹם פְּלוֹנִי בִּיחִידִי, פֶּן יַכֶּנּוּ, אוֹ יְחָרְפֶנּוּ אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, אוֹ עֵצָה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תְּסֻלַּק הַקְטָטָה שֶׁבֵּינֵיהֶם.

כִּי פְּעָמִים הַרְבֵּה מָצוּי כְּשֶׁיְּסַפֵּר לוֹ, אֵיךְ שֶׁדַּעַת פְּלוֹנִי לְחָרְפוֹ, יִתְגַּבֵּר יוֹתֵר כַּעְסוֹ שֶׁל זֶה עַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וְיַקְדִּים אֶת עַצְמוֹ נֶגְדּוֹ לָרִיב עִמוֹ, וְתָבוֹא עַל יָדוֹ מַחְלֹקֶת גְּדוֹלָה יוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב מִתְּחִלָּה אֵיךְ לְתַקֵן אֶת הַדָּבָר.