Segment 1
רָאוּי לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ נִמְשָׁךְ כָּל כָּךְ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בֵּין אֲנָשִׁים יִתְעוֹרֵר בְּכָל פַּעַם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּקָה גְּדוֹלָה וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִמְרָץ וְיִשָּׂא יָדָיו וְלִבּוֹ לְהַשֵּׁם וְיִצְעַק אֵלָיו לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ וּבְהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא, אַל תַּעַזְבֵנִי ה' אֱלהָי, וְהֵרִים אָז יָדָיו וְאָמַר הַפָּסוּק הַזֶּה בְּקוֹל נָעִים שֶׁל תְּחִנָּה וְגַעְגּוּעִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שָׁם, סִימָן ר"ל).
It is appropriate to be enraptured with yearning for G-d even when amongst people
Segment 2
לד.
Segment 3
אָמַר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין לֵב נִשְׁבָּר לְמָרָה שְׁחֹרָה כִּי לֵב נִשְׁבָּר הוּא כָּךְ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹמֵד בֵּין הָעוֹלָם יַחֲזִיר פָנָיו וְיאמַר, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְכוּ', וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה בְּעַצְמָהּ בְּתוֹךְ כָּךְ אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּהִתְעוֹרְרוּת נִפְלָא וּבִנְשִׂיאַת יָדַיִם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ כְּדַרְכּוֹ (שָׁם, סִימָן רל"א) .
It is appropriate for a Jewish man, that his heart should be so drawn to Hashem Yisburach, to the extent that even when he is amongst people, he will be aroused time and again to Hashem Yisburach with great longing and intensive awakening, and lift his hands and his heart to Hashem, and scream to Hashem Yisburach with all (lit. with the expiration of) his soul, and with wondrous arousal: “Do not leave me Hashem, my G-d (Psalms 38:22).” And he lifted his hands then and said this verse with a pleasant voice of entreaty and longing before Hashem Yisburach.
(Words of Rabbi Nachman, article 229).