# Hilchasa Kinachamani · Prophets & Writings Index (103)
הלכתא כנחמני · מפתח נביאים וכתובים · (103)
Source: https://ajew.org/reader/hilchasa-kinachamani/1/103 ## Segment 1
ד ושמעו הולך בכל המדינות, הדיבור של הצדיק נחקק באויר והולך ונשמע למרחוק ונכתב בספריהם של העכו״ם ועי״ז מוצאים בספריהם היפך אמונתם ונתגיירים (ל״ק ידה). דניאל א ר ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך כה זה בחי׳ כח אתוון דמעשה בראשית בחי׳ עשרה מאמרות.שבהם נברא העולם היינו שאלו שהם בהיכלא דמלכא הם מגלין ומאירין כח אתוון הנ״ל ע״י הכבוד וזה אשר כח כי בוודאי צריך שיהיה להם כח וגבורה לעמוד בזה שיזכו להיות בהיכלא דמלכא אשר שם הכבוד הוא כולו אומר כי הכבוד שיש להם הוא רק בשביל המאמר שנתהוה בשביל זה הכבוד כדי שיתגדל ויתעלה כבודו ית׳ (ל״ ת עא). ד ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך, כי יש למעלה היכל המלך ולמטה היכל המלך הוא הדיבור כי היכל דא אדני אד׳ שפתי תפתח וצריך שיהיה לו כח לעמוד בהיכל המלך בכח הצדיק היינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהי׳ לו כח לעמוד (ש״ ה קה) (ר׳ צדיק מתנגדיו יא). ב כא מהעדה מלכין ומה׳ק׳ם׳ מלכין ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם והשם הוא קמה (ר׳ וישב ל״ז והנה קמה) (ל״ק רלד). ד יד בגזירת עירין פתגמין היינו לאחר גזר דין אזי במאמר קדישין שאילתין הצדיקים מלבישים שאלתם במאמר כדי שהמלאכים לא יקטרגו (ל״ק ה־א).
## Segment 2
יז אילנא די חזית די רבה ותקיף וכו׳ ומזון לכלא בי׳ אנת הוא מלכא מי שרוצה לחגור מתניו ליתן פרנסה להתלוים בו הוא צריך שיהיה איש חיל כי צריך שיהיה לו קצת ממשלה כי כל הפרנסה נמשך מהמלכות בחי׳ אילנא וכו׳ אנת הוא מלכא וע״כ מי שרוצה לקבל פרנסה צריך שיהיה לו קצת ממשלה כדי שיהיה לו שייכות עם המלכות (ל״ת ז־י) (ר׳ רות ב׳ לעת). יט אילנא וכו׳ אנת הוא מלכא, כל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל ע״י המלך ז״ש אילנא ובו׳ ומזון וכו׳ ועיקר המלכות הוא ע״י ענוה (ל״ת טז) (ר׳ יומא כ״ב מפני). כ עיר וקדיש מן שמיא נחית התנא הק׳ ר׳ שמעון הוא בחי׳ ע׳יר ו׳קדיש מ׳ן שמיא נחית ר״ת ש׳מ׳ע׳ו׳ן׳ (התחלת הל״מ). ז ט ושער ראשיה כעמר נקי, שער ראשיה זה בחי׳ התנוצצות המוחין כי השערות יוצאין מן המוחין וכשהמוחין נקיים וזכים אזי נעשה גם מהרשימו בחי׳ מלאך וזה כעמר נקי ע׳מ׳ר׳ ר״ת ע׳ושה מ׳לאכיו ר׳וחות בחי׳ מלאכים בחי׳ חלום ע״י מלאך אבל כשאין המוחין נקיים וזכים היא בחי׳ חלום ע״י שד (ל״ת ה־ט) (ר׳ ישעיה י״ג ושעירים). ט ז לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים, ע״י צדקה לשם שמים תבא למדת הבושה (ס״ ה בושה). יב ב ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו היינו שמקיצין ומעוררין אותן משינתן מבחי׳ העדר הדיבור וזה אלה לחיי עולם היינו בחי׳ הדיבור ואלה לחרפות כי חרפה היא בחי׳ שכחה היינו אותן שאין ראויין לקבל שהם בחי׳ עור בהמה טמאה נשכח מהם (ל״ק ס־ח) (ר׳ זכרון ושכחה ט).
## Segment 3
אפשר שרבינו ז״ל רימז בזה לבאר מ״ש לעיל שהשי״ת שומר את הצדיק שלא יהיו דבריו נכתביץ בכח הזכרון של התלמיד שאינו הגון וזה ע״י שהשי״ ת מעמיד על הצדיק הזה חולקים שמחרפין ומבזין אותו ואזי כשהצדיק מגלה חידושי תורתו הנפלאים שעי״ז מעורר בני אדם מהשינה שכ״ז הוא בבחי׳ ורבים מישיני אדמת עפר יקוצו אז אלה לחיי עולם היינו התלמידים הגונים נחעורריץ לעבוד השי״ ת בחיות נפלא ואלה לחרפות היינו בחי׳ חרפה שברה לבי בחי׳ שברי לוחות בחי׳ שכחה כי התלמידים שאינם הגונים כששומעין החרפות שמבזים את הצדיק אזי נשבר לבם ונשכח מהם הכל ובאמת זה לטובת הצדיק בכדי שלא יהיו דבריו נכתבין בלב תלמידים שאינם הגונים (ל״ק ס־ח בפל״ח). ב ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראוץ עולם, ע״י שנתעורר שכל חדש בעבודת ה׳ עי״ז רבים מישיני וכו׳ אך אלה לחיי עולם כי צדיקים עובדין עם זה השכל את השי״ת ואלה לחרפות וכו שאינם עובדין בזה את השי״ ת רק מבזין ומחרפין את העולם וכמו ששמעתי לחרפות ולדראוץ עולם היינו לחרף ולבזות העולם ע״י שהם יודעים מזה השכל והעולם אינם יודעין מזה (ל״ק קעא) (ר׳ יהושע י״ד צדיקים). ב ורבים מישיני אדמת עפר יקוצו (ר׳ יתרו י״ח וזה) (ל״ ת עב). ג ומצדיקי הרבים ככוכבים, ע״י שמצדיק הרבים ע״י שמקרב ב״א להשי״ח או ע״י שדן כל אדם לכף זכות עי״ז מוריד ג״כ חמימות והתלהבות אל השי״ת ויוכל להוריד חמימות לאחר ג״כ כמו הכוכבים שמקבלים למעלה ומורידים למטה (ל״ק קנו). ד סתום הדברים וחתום, כי אין אדם יודע עתה איך מרומז שם זמן הגאולה אבל לעתיד אי״ה כשיבא משיחנו אז ידעו למפרע איך מרומז בדבריו זמן הקץ כמו כן ע״י שמאמין בהצדיק אזי אח״ כ כשבא לביתו כל מה שיארע אתו מבין למפרע שזה היתה כוונת הצדיק שרמז לו בעת שדיבר עמו (ל״ק קפו) (ר׳ צדיק קכ״ג). י יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים וכו׳ שכל כונתם היה שבאחרית הימים האלה יתנסו ויצטרפו ישראל באמונה שיקומו רבים שירצו להטעות אותם מהאמונה הק׳ שהם האפיקורסים והמחקרים שבימינו ומאחר שהודיע זאת היה ראוי לעמוד בנסיון אעפ״כ יהיה נסיון גדול למען ידעו החפצים באמת שכבר הודיע הוא ז״ל כל זאת למען חזק לבם בה׳ ובתורתו הק׳ (ש״ה רב). נחמיה ח י כי חדות ה׳ היא מעוזכם, ולבא לעזות דקדושה הוא ע״י שמחה היינו ע״י נעשה ונשמע בחי׳ תורה ותפילה (ל״ק כב־ט).
## Segment 4
ט ו ואתה מחיה את כולם, כל דברים גשמיים ובכל לשונות העכו״ם יכול למצוא בהם אלקות כי בלא אלקותו אין להם שום חיות וקיום כלל לבד שהאלקית הזה שם בצמצום גדול רק כדי חיונו (ל״ק לג־ב) (ר׳ לשונות עכו״ם א). ו ו׳צבא ה׳שמים ל׳ך מ׳שתחוים ר״ת מ׳ל׳ו׳ה׳ שכל צבא השמים הם משתחוים ונכנעים לשרשם שהוא בחי׳ דבר ה׳ בחי׳ הבעל תפילה כי כולם הם בחי׳ לוין זה מזה עד המלוה הגדול (ל״ת א־יג) (א״ה ר׳ דעת זקנים מבעלי התוספות (וישב ל״ז והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ואיתא בב״ר פ״ד כשאמר לו יהושע לשמש שמש בגבעון דום לא רצה לעמוד עד דאמר ליה וכי אינך עבדו של יוסף דכתיב ביה והנה השמש וכו׳ משתחוים לי מיד ויעמוד השמש וע״פ הנ״ל שהצדיק הוא מלוה הגדול שכולם נכנעים ומשתחוים לשרשם שהוא בחי׳ דבר ה׳ עד המלוה הגדול א״ל כי בהפסוק ה׳שמש ו׳הירח וכו׳ מ׳שחחוים ל׳י ר״ ת מ׳ל׳ו׳ה׳ גם במה שאמר לו אביו ו׳יאמר ל׳ו מ׳ה ה׳חלום ר״ת מ׳ל׳ו׳ה׳ כתיב אח״כ ואביו שמר את הדבר, ע״י שהוא בבחי׳ המלוה גדול בטח יתקיים הכל ע״כ). דברי מימים יב לב ומבני יששכר יודעי בינה דע שיש שבילי התורה שיש בהם התבוננות גדול מאד שא״ א לבא להתבוננות הזאת כ״א ע״י עשירות ובני יששכר שהיה להם זאת ההתבוננות לא זכו לזה כ״א ע״י עשירות (ל״ק ס־א) (ר׳ ויחי מ״ט יששכר). טז יב מופתיו ומשפטי פיהו, לפעמים השי״ ת עושה מופתים ע״י בעלי הפוסקים בבחי׳ מופתיו ומשפטי פיהו שע״י משפטי פיהו שפוסק שיהיה כך נעשה מופת מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באיסור והיתר מקבלין רעתו כמו כץ כשפוסק באיזה ענין מקבלין דעתו ונעשיץ מופתים על ירו (ל״ת מא) (ר׳ מופתים ג). )כז הוד והדר לפניו כשעוז וחדוה במקומו, ע״י תיקון ה^רית זוכה להארת והדרת פנים דהיינו שיזדכך חכמתו בתורה וידע לבארה בי״ג מדות כי עוז וחדוה
## Segment 5
* הוא כחי׳ תיקון הברית (ל״ק כז־ו). כב ח לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים *שפכת, היינו שלא המתיק הגבורות ע״כ לא זכה לבנות הבית ואף שמלחמת ה׳ נלחם עכ״ז למעלה במקום שצריך להכלל היינו באין סוף שם כולו טוב וצריך להיות רק טוב בלי שום דינים כלל (ל״ק עב) (ר׳ תהלים ק״ט ולב). כג יז ובני רחבי׳ רבו למעלה (ר׳ ברכות ז׳ ובני) (ל״ק רעג). כח יט הכל בכתב ה׳ מיד ה׳ עלי השכיל, כי שלימות השכל הוא ע״י כתב כי עיקר מה שנעשין גרים הוא ע״ י שמוצאים בספריהם היפך אמונתם וזה בא ע״י שדיירי צדיק נחקקים בספריהם ועי״ז נתבטל הכסילות ונשלם השכל (ל״ק יז־ה) (עיין אסתר ה׳ וימצא כתוב) (ואסתר ט׳ ושמעו). יט הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל, כשהחכם הראוי לסמיכה נסמך בשם רבי אזי מביא הארה וכח בכתב ידינו וזה פי׳ הכל וכו׳ שע״י השכל שמקבל מיד ה׳ שזה בחי׳ סמיכה עי״ז מביא הארה וכח בכתב ידינו ואזי לא די שאין כתב ידינו נכנע למשפטם אלא אפילו כל משפטי הנהגות שלהם כולם ע״י כתב ידינו (ל״ק סא־ב) (ר׳ בהעלותך י״א ותנח). כט
## Segment 6
יא כי כל בשמים ובארץ ותרגומו דאחיד בשמיא וארעא, זה הצדיק שזוכה לאלו המקיפים בחי׳ שפע הכתר צריך שיהיה לו בחי׳ כל היינו שיהי׳ אוחז ומקיים שני עולמות עולם עליון ועולם תחתון שהם בחי׳ שמים וארץ כי יש דרי מעלה ויש דרי מטה וצריך הצדיק להראות לדרי מעלה שאינם יודעים כלל ולהיפך צו־יך להראות לדרי מטה שה׳ עמם והם סמוכים אליו ית׳ (ל״ת ז־ז) (ר׳ ישעיה ו׳ מלא). כג וישב שלמה על כסא ה׳ שמלך על עליונים ותחתונים כי ביומוי דשלמה אין הכסף נחשב היה המלכות דק׳ על תיקונה כי שונא בצע הוא בחי׳ מלכות (ל״ק ל־ד) (ר׳ תיקון ע׳ שערא אוכמא). דברי הימים ב׳ .טז ויחלא אסא וכו׳ על רגליו (ר׳ סוטה י׳ אסא) (ל״ת י ב־(). - יז ו• ויגבה לבו בדרכי ה׳, לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות כי כשצריך לבוא להשגה ולעלות לאיזה מדריגה אזי צריך לשכוח את חכמתו שמקודם וע״י גדלות שוכח את חכמתו כי בוודאי גדלות הוא איסור גדול מאד ואם יתגאה באמת בוודאי חכמתו תסתלק ויהיה נעשה שוטה ממש אך צריך לזה אומנות יתירה שיהיה לו גדלות רק כדי לשכוח חכמתו שמקודם ואעפ״ב יהיה עניו באמת (ל״ק רמו) (ר׳ פסחים ס״ ו כל).