Hilchasa Kinachamani · General Index (cont.) (61) הלכתא כנחמני · מפתח כללי — המשך · (61) Source: https://ajew.org/reader/hilchasa-kinachamani/1/61 Segment 1 HE: מעשה ט תמימות ז־ח־ט־י־יא־ נגינה כד חקירה ל־לא צדקה עב עבודת השם קה־קו־קז־ ינ־יג־יד־טו־טדידיח־ ר״ה יד מריבה - כ״ו קשה מריבה - צ״ ח ולקדקח קח קט קי יט־כ־כא־כב־כג־כד־ רצוץ יז Segment 2 HE: דיבור נז כהיכו שמחה נה־נו ח נופה - מ״ח כל יחוס - נ״ט אין מעשה ד מעשה י תפילה קצ־קצא ניאוף - נ״ב ואנשי תפילין כב Segment 3 HE: תשובה עד צדיק שלז־שלח־שלט התבודדות - ע׳ נטל דעת עז־עח־עט שמ־שמא־שמב־שמג־ יראה - ע׳ חונה מעשה ו התחזקות מד־מה־מו שדמ״שמה־שמו־שמז־ טלטור - מ׳ טרף Segment 4 HE: ליצנות ו שמח־שמט־שנ־שנא־ ברכה - ל״ט והי׳ ענוה לו מעשה יא שנב־שנג־שנד־שנה־שנו לה״ ר - שמות ז׳ לא אמת לה־לו ממון קא שבת נד Segment 5 HE: ממון - שמות ל״א מי נהנה מאחרים - ויקרא מעשה ז צדיק שכא־שכב מעשה יב בסוף הסימ״ע ט״ו דאכיל ממון קב־קג־קד־קה מעשה מהסוס צדיק - סוטה ל״ ד נשא מעשה ח Segment 6 HE: צדיק שלד־שלה־שלו והפלומם דעת - חולין צ״ה שמואל מניעות כד תוכחה יח־יט־כ־כא ר׳ תאוות טו אות א אבות א האבות הם תלת גוונין דעינא ובת עין (ר׳ ת״ז ד׳ בראשית) (ל״ק יג־ד). ב כשאתה רוצה שיתגלו על ידך האבות בעולם כדי לדחות הדין והחושך צריך שיהי׳ לך הבל שאיץ בו חטא וע״י צדקה לא״י תכלול עצמך באוירא דא״י שהוא בחי׳ הבל הק׳ שאין בו חטא (ל״ק לז־ד) (ר׳ הק׳ הז׳ א׳ הניצנים). Segment 7 HE: ג הנה ע״י נגינה נמתקין הדינין כי הקשת היא השכינה ותלת גוונין דקשת הם האבות והם לבושין דשכינתא ואותיות התפילה היא השכינה ונקרא קשת וקול הנגינה הם בזכות ובבהירות אזי מלביש השכינה היינו האותיות בלבושין דבהירין והקב״ ה רואה אותה ובזה נמתקין הדינין וזה וירא בצר להם בשמעו את רנתם ויזכור להם בריתו וינחם כרוב חסדיו שע״י שקול הנגינה בזכות נמתקין הדינין (ל״ק מב) (ר׳ ז׳ פנחס רטו וירא) (ר׳ ויחי מ״ח בחרבי). ד אפילו עכשיו בגלות שא״י היא תחת יד הס״א ואין יכולת בקדושתה להתגלות אעפ״כ יכולין להמשיך קדושתה ע״י התנוצצות אור זכות אבות ועי״ז זוכין לראות במפלתם של רשעים (ל״ק נה־ב). ה ע״י תפילה כתיקונה מתנוצץ אור זכות אבות ולא די שניצול מרע עין של הרשעים אלא גם רואה בהם מה שהם רצו לראות בו (קל״ק נה־ח). ו ע״י פגם אמונה באים מכות מופלאות שאין מועיל להם לא רפואות ולא תפילה ולא זכות אבות כי עיקר התגלות זכות אבות לזכות לרפואה בזכותם הוא ג״כ רק ע״י אמונה (קל״ת ה־א). ז גם אין מועיל להחולה קול צעקת של אח וגניחות שלפעמים מועיל להחולה שמרחמין עליו ע״י הקולות הללו אבל ע״י נפילת האמונה גם זה אין מועיל כי הגניחות והצעקות הם קול בלא דיבור וקול זה בחי׳ אבהן כי הקול כלול מאש מים רוח (תיקון סט) שהם בחי׳ תלת אבהן והם נראין ונתגלין רק ע״י אמונה (ל״ת ה־ו) (ר׳ הק׳ הז׳ א׳ הנצנים) (ר׳ ד׳ יסודות א). ח ע״י תפילה בכח נתחדש השבועה לאבות ונעשה כאלו עכשיו נשבע לאבותינו (קל״ת פד) (ר׳ עקב ח׳ וזכרת). אברהם אבינו א העונשים של כל הדברים החליף אברהם אבינו ע״ה על שעבוד מלכיות אך עונש העזות דס״א נשאר בגיהנום (ל״ק כב־יא). ב וע״כ היה אברהם מגייר גרים כי היה בעל השגה גדול שהשיג כל התורה עד שלא ניתנה וגם היה יכול לצמצם השגת אלקות ע״י השכל התחתון להבינו לכ״א (ל״ק ל׳ בה״נ) (ראה ב״ב ט״ז בת) (שכל טו). Segment 8 HE: ג וע״כ יצאו מאברהם יצחק וישמעאל יעקב ועשו שהם כנגד ד׳ מלכיות דקדושה ורדף אחרי הד׳ מלכים, שהם הד׳ מלכיות דס״א כדי להכניעם כי אברהם עשה תמיד חסד להעלות המלכות דקדושה מהס״א (קל״ק ל־ט) (ראה ברכות כ״ו אברהם תיקן)■ ד יש שני בחי׳ ברית בחי׳ אברהם ובחי׳ אליעזר אברהם הוא ברית עילאה בן חורין בחי׳ צדיק ואליעזר הוא ברית תתאה בחי׳ שמירת איסור והיתר וצריך לאדם להיות לו אלו שני בחי׳ ברית היינו שיהא צדיק ולמדן (ל״ק לא־ה). ה ובשביל זה נתנה מדת החסד לאברהם כי הוא היה ראש למאמינים וראש לנימולים כי ע״י שמירת הברית בב׳ בחי׳ שהוא צדיק ולמדן נתגלה החסד היינו אהבה והשתוקקות להשי״ת וכיסופין טובים שהוא דבר יקר מאד (קל״ק לא־י) (ר׳ תהלים פ״ט לעולם). ו ומי שהוא במדריגת אברהם היינו בחי׳ בעל נפש וכו׳ שע״י בחי׳ אברהם שהוא בחי׳ אמונה ושמירת הברית עי״ ז עביד תולדין שהם בחי׳ נפשות לאותיות התורה עי״ז כל אכילותיו בבחי׳ לחם הפנים ואז כל העכו״ם וכל הכוכבים כולם טורחין בשביל זה האיש (ל״ק לא־ט) (פל״ח לא־ט). ז וע״כ אברהם שהי׳ ראש לגרים ולא היה לו ממי ללמוד ולא היה לו רק לב שחשק מאד לעבודת הבורא קיבל ג״כ מזה הלב של מעלה שנקרא ספר זכרון ואז לא היו שום צדיקים בעולם והיה נכתב על הלב מה שחידשו הנשמות קודם הבריאה (ל״ק קמב) (ר׳ ברכות ו׳ ולחושבי). ח אברהם עבד ה׳ רק ע״י שחשב בדעתו שהוא רק יחיד בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם שסרים מאחרי ה׳ ומונעים אותו ולא על אביו ושאר המונעים רק כאלו הוא אחד בעולם (התחלת הל״ת) (ר׳ יחזקאל ל״ג אתד) (ר׳ מניעות ח). אדם הראשון א אדם הראשון משוך בערלתו היה (עיין סנהדרין לח אדם) (ל״ק יט־ט). ב ע״י תענית מחלישין הארבע יסודות של הגוף שמהם באים כל התאוות ונכנע החומר בחי׳ בהמה ונתעלה השכל צורה ואז נקרא אדם (קל״ק לז־ג) (ר׳ גוף ז) (ראה זוהר בראשית כ״ז ויקח). Segment 9 HE: ג אדם הראשון פגם בבחי׳ תפילין שהם בחי׳ עץ החיים ודבק עצמו באילנא דמותא ועי״ז ויגרש אותו מגן עדן כי עזות פנים לגיהנם וכד תב בתיובתא ויעש להם כחנות אור דא תפילין שהם בחי׳ יראה בחי׳ בושה שזה עיקר התשובה (ל״ק לח־ו). ד עיקר גלות מצרים היה לתקן חטא אדה״ ר שהיו שדים מחממין אותו והוליד שדין (עירובין יח) והחימום הוא ע״י חלישות המלאך ובניסן נגאלו ונתתקן חטא אדה״ ר אז נמצא שבניסן נתחזק כח המלאך (ל״ת ה־י) (ר׳ ר״ח ניסן ב). אהבה ויראה א צריך לשמור היראה שלא יהיה לו יראה חיצונית כי ע״י יראה חיצונית השכל שלו אטום ואין דבריו נשמעין לבריות (ל״ ק ה־ד). ב צריך לשתף אהבה עם יראה כדי שיתעביד רעמים וזה מסטרא דימינא מוחא חורא ככספא והיראה צריך לשתף עם אהבה כדי שתתגבר על אויביך בבחי׳ שב לימיני עד אשית אויביך וכו׳ (ל״ק ה־ה). ג צריך להקדים היראה ואז תבוא אליו האהבה ממילא כי האהבה מחזרת אחר היראה תמיד (ל״ק ה־ה). ד עיקר ההתגברות הוא ע״י אהבה אך אעפ״כ צריכין להקדים את היראה (קל״ק ה־י). ה מי שיש בו יראה קולו נעשה רעמים (ל״ ק ה־ג) (עיין ברכות ו׳ מי). ו להמשיך שלום בעולם צריך להעלות כבוד הקב״ ה לשרשו דהיינו ליראה (ל״ ק יד־א). ז כ״א יכול לידע אם מעלה הכבוד לשרש היראה לפי הכבוד שמכבד יראי השם כי כל זמן שהכבוד בגלות הוא מזלזל ביראי ה׳ (ל״ק ידיו). Segment 10 HE: ח ועיקר הדבר שיכבד יראי ה׳ בלב שלם (ל״ק יד־ז) (עיין קידושין ל״ב דבר). ט כשמחזיר הכבוד ליראה יש שלום בעצמיו ועי״ז זוכה לתפילה וזוכה לשלום הכללי (ל״ ק יד־ח) (עיין שמואל א׳ א׳ וחנה). י ע״י שמעלין מדת היראה לשרשה טועם טעם אור הגנוז דהיינו סודות התורה (ל״ק טו־ו) (עיין אור הגנוז). יא במה מעלין היראה בבחי׳ משפט (עיין משלי כט מלך) (ל״ק טו־ב). יב שורש היראה היא דעת שידע ממי יתיירא היינו יראת הרוממות (ל״ק טו־ג). יג יראה ואהבה א״א לקבל כ״א מצדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה ואהבה (ל״ק יז־א). יד ע״י שהצדיק מגלה ההתפארות של השי״ת עם עמו ישראל עי״ז נתגלה היראה והאהבה (ל״ק יז־א). טו תפילין הם בחי׳ יראה (עיין ברכות ו׳ מנין שהתפילין) (ל״ק יז). טז ע״י התגלות ההתפארות נמשך יראה עי״ז נתגלה הרצון בחי׳ אהבה, (ל״ק יז־א) (עיין תהלים פ״ט כי תפארת).י יז כשנחשך אצל אחד היראה והאהבה זה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק שממנו מקבלין יראה ואהבה (ל״ק יז־ב). Segment 11 HE: יח אהבה היא בחי׳ התדבקות רוחא ברוחא רוח האוהב ברוח הנאהב שזה בחי׳ אויר הנח שרוחם נחים זה מזה ועי״ ז נשמעים דיבורי הצדיק למרחוק וזה נעשה ע״י הצדקה שמרבה האהבה (ל״ק יז־ה). יט יראת שמים הוא בחי׳ חוטם והוא מהשבעת הנרות המעוררין שפע אלקי לבא (ל״ק כא)(ר׳ בהעלותך). כ עיקר שלימות השמחה היא ע״י יראה בחי׳ תפילה והיראה בחי׳ בושה שירא ומתבייש מהשי״ ת לבל יחטא ח״ו (קל״ק כב־יא). כא לאהוב אותו ית׳ בכל מקום בין בטובו בין בעקו ולאהוב את חביריו ושיהיה שלום בין ישראל זה זוכין ע״י התורה וע״י הצדיקים שנקראים שלום (קל״ ק לג־ב) (ראה משלי ג׳ וכל נתיבותיה). כב יש שני מיני אהבות אחת היא אהבה שבימים שהיא התור שבה הלביש אהבתו וצמצם את אלקותו דוקא באלו תרי״ג מצות שעל ידם נוכל להשיג אותו וזה שבפועל ויש אהבה שהיא בבח היינו האהבה שהיה בין ישראל לאביהם שבשמים קודם הבריאה ולעתיד לבוא שיתגלה אורייתא דעתיקא סתימאה אז יתגלה אהבה שהיא בדעת אזי יתרבה השלום (ל״ק לג־ה) (ראה ישעי׳ י״א וגר זאב). כג ויכול כל אדם לטעום אור האהבה שבדעת כ״א לפי בחינתו אפילו עכשיו כשיקשר את לבו לדעתו והמדות והימים הס נכללין בלב ויודע שיש אלקים בכלל ויודע בידיעות התורה וכשלבו ברשותו אזי נכללין המדות שבלבו לדעתו אזי משיג אור הגנוז היינו הצדיקים והתורה שהי׳ גנוז עד עתה ממנו (ל״ק לג־ג). כד בזה אנו יכולים להבין אם יש לאדם יראת שמים היינו בושה לאחר תיקון החטא כשאנו מסתכלין על פניו ונופל עלינו יראה ובושה (ל״ק לח־ה) (ראה משלי ב׳ אז). כה יראת ה׳ זה הבושה כי קודם התשובה עדיין ידיעתו בקטנות עי״ז בושתו אינו בפועל על פניו כי חטאתיו מטמטמין שכלו ע״י רוח שטות שבקרבו אבל כשעושה תשובה ומסיר ממנו הטפשות אז מתבייש ביותר ונתגלה הבושה על פניו(ל״ק לח־ה) (ראה נדרים כ׳ לבעבור). כו לבוא לשלימות הדעת צריך שיהא יראת חטאו קודמת לחכמתו (ל״ק נג) [ר׳ דעת כ]. Segment 12 HE: כז מי שמשתדל תמיד לקרב בני אדם לעבודת השי״ ת הוא בונה בחי׳ היכל הקודש היינו זה שבנ״א נשארים דבוקים ביראה שלימה על ידו אעפ״י שיש כמה שנפלו מקדושתם אעפ״כ מאלו שנשארו עי״ז קדוש יאמר לו והיכל זה בחי׳ כבוד כי זה עיקר כבודו ית׳ כשהרחוקים מאד נתקרבים אליו (ל״ק נט־א) (ר׳ ז׳ יתרו סט כד). כח ע״י יראה זוכץ לאריכת ימים היינו שהיראה מביאה תוספת קדושה בכל יום שעי״ז נתארכין ונתרחבין הימים כי התחלת הימים הם קצרים היינו שבתחלת היום קשה עליו העבודה ואח״כ מתרחבין בתוספת קדושה ע״י יראה, נמצא שזוכין ע״י היראה לאריכת ימים שעי״ז זוכין לעשירות (ל״ק ס־ג) (ר׳ משלי יו״ד יראת). כט שקר החן והבל היופי תלוים זה בזה כי ע״י תאוות ניאוף והבל היופי נלכד בחן של שקר כי יש כמה מיני חן של שקר שעושין בנ״א בעמידה באכילה בדיבורים וכו׳ ועי״ז בא עניות והיראה הוא ההיפך מזה וזוכין על ידה לעשירות (ל״ק ס־ג) (ר׳ משלי ל״א שקר). ל שלימות היראה היא בבחי׳ שלש ק וין בחי׳ מורא שמים ומורא רבך ומורא אב ואם וכשיש חכם הדור שזוכה לתלמידים הגונים ולבנים הגונים אזי היראה בשלימות (ל״ק ס־ד). לא ובחי׳ יראה של כל אחד מהג׳ הנ״ל צריך שיהיה כלול משלש שלש דהיינו מורא של הרב שהוא מורא שמים צריך שיהא כלול בכל התלת מוחין חב״ד ויראת התלמוד דהיינו מורא רבך שהוא ע״י הלימוד צריכה שתהא נמשכת בכל חלקי הלימוד בחי׳ אורייתא תליתאה ויראת הבן שהוא מורא אב ואם צריך להמשיכה בבחי׳ נחלת אבות בשלשה חלקי עשירות (ל׳׳ק ס־ג) (ר׳ ב״מ מ״ב לעולם). לב התגלות היראה הוא ע״י פקידת עקרות כי כל מה שנפקדין עקרות ביותר נתגלה היראה ביותר, וע״כ בר״ה היה פקידת יצחק שהוא תוקף התגלות היראה בחי׳ פחד יצחק וע״י יראה זוכין לאריכת ימים בחי׳ זקן (ל״ק ס־ה) (ר׳ פקידת עקרות ב׳). לג עיקר שלימות היראה זוכין ע״י הצדיק אמת שיכול לעורר בני העולם משינתם ע״י סיפורי מעשיות של בחי׳ שנים קדמוניות שעי״ז הוא פוקד עקרות ועי״ז נמשך יראה גדולה (ל״ק ס־ה־ו). לד׳א כשבא כבוד חדש לאדם ומלובש בתוכו נפש דקדושה צריך לחזק עצמו במדת היראה ואהבה ועי״ז יזכה להוליד ולגדל את הנפש החדשה (ל״ק סז־ח). לד כי אנו רואין בחוש תיכף כשאדם רזצה לילך בדרך הישר מתעוררים עליו דינים והסברא הוא להיפך אך כי יש שני מיני יראה יראת העונש ויראת הרוממות יראת העונש נקרא צדק ויראת הרוממות נקרא אמונה וא״א לבוא לאמונה רק ע״י יראת העונש בחי׳ צדק וצלק הוא בחי׳ דין ומזה בא שמתעוררין על האדם דינין ויסורין אך כשבא ליראת הרוממות Segment 13 HE: בחי׳ אמונה אז כל הדינין נמתקין בשרשן(ל״ק פז) (ר׳ אמונה מ״ב). לה באיזה עניץ יוכל לעורר השפע בעולם ביראה ויש שני מיני יראה יראה עליונה שבאה לאדם לפעמים מחי שתרצה ועל יראה כזו אין שכר ויש יראה שבאה לאדם מכח אדם עצמו ויראה זו נקרא צדיק מושל ביראת אלקים וביראה כזו התפילה נשמעת ושפע יורד לעולם ונתגלה מלכותו (ל״ק קב) (ר׳ ברכות ו׳ כל מי). לו יש אנשים כשרים קצת ומחמת שנוגע יראת ה, בלבו משפיל עיניו קצת ואינו מסתכל בנשים ואעפ״ב הוא גונב את העין כלאחר יד ומסתכל מן הצד (ל״ק קכח) (ר׳ יומא סט לענין). לז מדת היראה בעצמה היא יראה מהשי״ ת ואם כן יש לה ג״כ יראה וכן נכלל יראה אחת בחברתה למעלה למעלה עד אין סוף (ל״ק קמח) (ר׳ ירושלמי שבת פ״א מה). לח דע כי יש יראות נפולות וכל היסורין והדינים שיש לאדם כולם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו ייסורין ממנו וצריך להעלות היראות הנפולות למקומם ומקום היראה היא בלב והיראה צריכה להיות עם דעת ועיקר הדעת כשהוא בלב (ל״ק קנד) (ר׳ משלי ב׳ אז). לט כשמדברין עם חבירו בי״ש אף שאין מקבל ממנו אעפ״כ הוא מקבל התעוררות מחבירו כי ע״י שיצאו הדיבורים מפיו לחבירו חוזר האור אליו ע״י בחי׳ הכאה כמו מי שמכה ומשליך איזה דבר לכותל חוזר הדבר אליו משא״כ אם היה מדבר אלו הדיבורים בינו לבין עצמו לא היה מתעורר מהם כלל (קל״ק קפד) (ש׳׳ה צט). מ עיקר השלימות הוא היראה ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מהשי״ת בגין דאיהו רב ושליט וע״י יראה זאת אשתלים שמא דקוב״ה ויש יראה למטה ממנה היינו ע״י שירא מחיה או משר עי״ז הוא נזכר ובא ליראת ה׳ וע״י יראה זאת נמשך השפעות בעולם וצריך לעשות כלי לקבל השפע וע״י הרצון לנסוע לצדיקי אמת נעשה רושם הכלי ואח״כ כשבא אליו נעשה הכלי (ל״ק קפה) (ר׳ בראשית ב׳ ואד). מא שלימות היראה תלויה בלב אך יש ג׳ מדות שהם מפסידין היראה והם תאוות ממון ותאוות אכילה ותאוות משגל כי ג׳ מדות אלו הם בלב וע״כ הם מפסידין היראה שבלב (ל״ת א־ד). מב ולתקן ג׳ מדות אלו הוא ע״י הדעת שצריך להמשיך הדעת אל הלב וע״י תיקח שלימות היראה שבלב זוכין להמשיך השפעת הנבואה אך צריך ליזהר מאד מתאוות ההתמנות להיות ראש כי זה הזוכה ליראה יש לו השתוקקות להתמנות אבל ההתמנות מפסיד השפעת הנבואה (ל״ת א־ו־ז). Segment 14 HE: מג־א רוב החסד א׳׳א לקבל רי אין יכולין לקבל רוב טובה וצריך לעשות כלי וצנור לקבל על ידו אח החסד וע״י יראה נעשה כלי וצנור (קל״ת ד־ה)(ר׳ חסד ז׳). מג ועיקר היראה נעשה ע״י שנתגלה שהכל מתנהג ברצונו ית׳ בלי שום חיוב כלל ואין שום חיוב הטבע כלל עי״ז נעשה יראה כי אזי יש שכר ועונש ושייך להתיירא מפניו ית׳ אבל כשנופלין לכפירה וכאלו מתנהג הכל ע״פ הטבע ח״ו אין שייך יראה ח״ו (ל״ת ד־ה) (ר׳ איוב ט״ו אף), מד כשאהבתו חזקה כ״כ להש״י עד שמסלק כל חכמתו ומשליך עצמו לרפש וטיט בשביל עבודתו ית׳ כדי לעשות לו ית׳ איזה נחת אזי הוא טובה להמוחין כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמוחין מה שגס משה בחייו לא השיג היינו בחי׳ צדיק ורע לו רשע וטוב לו (ל״ ת ה־טו) (ר׳ ברכות ז׳ צדיק). מה ע״כ צריך כ״א לעסוק בזה להכניס דעת ויראת שמים בחבית שעי״ז נעשה חבירו בחי׳ תלמיד אצלו ואזי כשימלאו ימיו ויגיע זמן הסתלקותו אזי יתלבש בזה הדיבור שהכניס בחבירו ויהיה נחשב כאלו הוא בעצמו ממש קיים בזה העולם (ל״ת ז־ד) (ר׳ תהלים מ״ט פי). מו אמנם מי שרוצה לדבר עם חבירו ביראת שמים הוא צריך שיהי׳ לו יראת שמים כדי שיהיו דבריו נשמעין אצל חבירו וגם כדי שיתקיימו דבריו אצל חבית (ל״ת דה ; ) (ר׳ ברכות ו׳ כל). מז וצריך לכלול העולמות שיהיה הבן כלול מבחי׳ תלמיד וכן התלמיד יהיה כלול מבחי׳ בן כדי שיהיה להם יראה (ל״ח ז־ט) (ר׳ דרי מעלה ג). מתו ו ע״כ כשמעיינים ומדברים מאיזה חידוש שחידש החכם שבדור אזי נופל יראה (ל״ ת דיג) (ר׳ צדיק קעב). מט ע״י מזונא דגופא דהיינו תאוות אכילה ושתיה נחלש מזונא דנשמתא ונפגם היראה שהוא בחי׳ ריח טוב שהיא עיקר מזונא דנשמתא (קל״ ת ח־ב) (ר׳ משלי כ״ב עקב). נ והתיקון לזה הוא ע״י בחי׳ קול כי בחי׳ קול הוא משקה את הגן ששם גדילים כל הריחות והיראות (ל״ת ח־א) (ר׳ בראשות ב׳ ונהר). נא יש צער שבא מיראה דקדושה ויש שנשתלשל ח״ו Segment 15 HE: עד שבא הצער מבתי׳ יראות הנפולות כי כ״א מישראל צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום אבל ע״י אכילה דקדושה ממשיך עליו היראה דקדושה אזי עי״ז ממתיק הצער שלא יתגבר ביותר כי הוא ממשיך עליו היראה שעי״ז עולין ונמתקין היראות הנפולות (ל״ת עז). נב אפילו איש פשוט ג״כ צריך שיהיה לו יראת שמים ויש כמה בחי׳ יראה כי יש יראה למעלה מיראה וצריך לחזק עצמו ביראת שמים גם בעת פשיטותו בכל תה שיוכל ויוכל לבא לשמחה גדולה ע״י תמימותו ואמונתו־(ל״ת עח) (ר׳ צדיק רי). נג ע״י תיקון הברית נתחזק יצרו הטוב שהוא בחי׳ ימין בחי׳ לב חכם לימינו(ק ןהלת י׳) ובימין הזה הוא מקים את הנופלים לאהבות ויראות רעות לאהבות ויראות קדושות ומעביר החשך מעיניהם ואז עיניהם רואים נפלאות ונחשב כאלו ברא את העולם ועי״ז מעלין כל הבקשות שאנו מתפללים ומעוררים הגאולה התלויה בלב (ל״ת פג). נד עיקר העבודה בתחילה היא רק מחמת יראת העונש ואפילו צדיקים צריכים ג״כ יראה כי עובדי מאהבה הם מועטים מאד ועיקר היא יראת העונש (ש״ה ה). נה כל היראות והדאגות והימורים שיש להאדם הם מקצרים ומכלים ימי־ חייו ח״ו אבל הימורים והיראות שיש לאדם מחמת יראת ה׳ ואפילו הימורים שיש להאדם מחמת שפגם איזה פגם או עבירה ח״ו ומתחרט על זה ויש לו צער אלו הימורים הם ג״כ בבחי' יראת ה׳ כי הכל מיראתו ית׳ וע״כ הם מוסיפים חיים להאדם בחי׳ יראת ה׳ תוסיף ימים (ש״ה קב מ״ב יראה). אהבת חברים א לאהוב את חביריו ולהיות שלום בין כל ישראל ולאהוב זה את זה, זה זוכין ע״י התורה וע״י הצדיקים <קל״ק לג־ב). ב אף אם יש לו יסורין מחבריו יסבול וישתדל לדונו לכף זכות שלא כיון חבירו לרעה כ״כ כמו שהוא סובר ועי׳׳ז יזכה שיהיה לו שלום עם הכל (קל״ק לג־ב). ג כ״א מישראל יש בו בחי׳ צדיק מושל כי יש בכ״א מישראל דבר יקר שהיא בחי׳ נקודה מה שאין בחברו ובחי׳ הזאת שיש בו יותר מחברו משפיע ומעורר לב חברו בחי׳ ומקבלין דין מן דין(ל״ק לדד) ד צריך כ״א לדבר עם חבירו ביראת שמים כדי לקבל* Segment 16 HE: התעוררות בלבו מהנקודה שיש בחבירו יותר ממנו כי בהנקודה הזאת הוא בחי׳ צדיק לגבי חבירו(ל״ק לד־ח). ה לפעמים מקבלין הנקודה מחברו ע״י שמדברין עמו שיחת חולין ואז מקבלין אור הנקודה ע״י התלבשות (ל״ק לד־ח). אויבים א ע״י אמונה מתגבר על אויביו ומנצח המתנגדים ומבטל הע״ו והכפירות והבזיונות הבאים מהם (קל״ק כח־ב) (ראה איכה ד׳ האמונים). ב ע״י הצום אויביו נופלים לפניו ויכול לפעול באכילת שבת מה שפועל בתענית ועל שם זה נקרא שבת כי בסגולתו להשבית אויב ומתנקם (ל״ק נז־ה) ר׳ תענית ה׳). אומות העולם עיין עכו״ם, דרכי אמורי, לשונות עכו״ם, ממשלת עכו״ם. א ע״י קדושת א״י הכל חוזרין להש״י אפילו אומות העולם (ראה א״י יח) (ל״ק מח). בע״י מצות סוכה הכל יחזרו להש״י אפילו או״ה לעבדו שכם אחד (ראה סוכה) (ל״ק מח). Segment 17 HE: גע״י תפלה בכח חוזרין הכל להש״י (ראה תפלה) (ל״ק מח). ד ע״י דיבורים שאינן קדושים נתעורר סוכות עכו״ם ומתרחקים מקדושת א״י (ראה דיבור כ)(ל״ק מח). ה לעתיד לבוא יתנסו או״ה ע״י מצות סוכה ואז נתהפך ריב לשונות ולא יהיה בחי׳ ריב ויהיה שפה אחת ואז יתגבר האמת היינו אפילו עכו״ם יחזרו לעבדו שכם אחד (ל״ ק מח) (ראה תחלים ל׳׳ א תצפנם). ו כשבא ספר חדש לעולם וזה מבואר אצלנו שיש חידושים שנעשץ ע״י דמעות אזי אלו הדמעות הם עומדים כנגד גזירות האומות ומבטלן והדבר מבואר כי כל כחם מן הדמעות של עשו ועל כן כשיש אלו הדמעות הנ״ל הם עומדים כנגדם ומבטלן (ל״ת ל׳) (ר׳ הושע ב׳ והיה). ז הכח שיש לאומות לגזול את ישראל ע״י שלומדים סנ״ך (ס״ה ממון). ח לעתיד הקב״ ה יהא נפרע מאותם המלובשים מלבוש עכו״ם (ס״ה בגדים). ט כשישראל באחדות האומות מתפחדין מהם (ס״ה פחד). אור אין סוף ב״ה א כשנכלל באין סוף אז הנעשה תורתו היא בחי׳ תורת ה׳ ממש כי אין גבוה משם והנשמע תפילתו היא תפילת ה׳ ממש (ל״ק כב־י) (ראה נעשה ונשמע משפטיס כ״ד). Segment 18 HE: ב דע שיש אור שהוא למעלה מנפשין ורוחיץ ונשמתיץ והוא אור אין סוף ואע״פ שאין השכל משיג אותו כי הוא למעלה מנר״ן אעפ״ב רדיפא דמחשבה למרדף אבתרי׳ אז השכל משיג אותו בבחי׳ מטי ולא מטי (ל״ק כד־א). ג וזה כלל גדול כי מפי עליון לא תצא כ״ א אור פשוט אך לפי בחי׳ כלי המקבל את האור כך נצטייר האור בתוכו אם הוא אדם טוב נעשה צירוף של ברכה ואם לאו להיפך (ל״ק לו־ו) (ראה איכה ג׳ מפי עליון}. ד כי קודם הבריאה היה אור הקב״ה אין סוף (ראה מלכות דקדושה י״ז) (ל״ק מט־ד), אור הפנים к כי עיקר אור הפנים הוא שמחה ועיקר השמחה הוא מן המצות ועיקר השמחה היא בלב והלב של כל השנה הם השלש רגלים והשמחה מהמצות של כל השנה מתקבץ אל הלב שהם השלש רגלים וע״כ הם ימי שמחה ואז מאיר הפנים (ל״ק ל־ה}(ראה ויקרא כג אלה מועדי). ב עיקר המוחין שמקבלין ע״י אמונה אין מקבלין אלא מאור הפנים יש מקבלים מאור הפנים של התורה כי שבעים פנים לתורה ויש מקבלים מאור פני הצדיקים כשהצדיק מסביר לו פנים מקבל שכל חדש ונשמה חדשה (ל״ק לה־ה) (ראה משלי טז באור פני). אור וחושך א אלו בנ״א הנופלים בתאוות ממון ורודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות הם אוכלי לחם בעצבון הם נקשרים בפנים דס״א אלקים אחרים חשך אבל אלו שמשאם ומתנם באמונה הם דבקים באור הפנים בחי׳ חיים ושמחה (ל״ ק כג־א). ב ע״ י צדקה לא״ י תכלול עצמך בא וירא דא״י שהוא בחי׳ הבל הק׳ שאין בו חטא שעי׳׳ז עיקר ביטול הדין והחשך מן העולם (ל״ק לז־ד) (ל״ע צדקה טז). ג כאשר רואה האדם שהוא משוקע בתכלית החשך והקליפה ואין לו שום פתח לצאת עצתו שימשיך עצמו להאמת וידבר הדיבור באמת שיאמר ה׳ Segment 19 HE: הושיעה באמת ועי״ז השי״ת מאיר לו בחי׳ ה׳ אורי וזוכה לצאת מחשך לאור (ל״ק קיב). ד כשנחשך אצל אחד אור הצדיק שהוא מאיר בכל העולמות ואעפ״ב אצלו אינו מאיר אדרבא הוא חשך אצלו זה מחמת מעשים רעים ודעות נפסדות וחכמות נכריות (ל״ק יז־ב) (עיין ירמי׳ ד׳ חכמים). איש כשר א אפילו אחר אכילת איש כשר בהכרח שיהי׳ לו בלבול הדעת מחמת שיניקת הכסילות הוא משם (ל׳׳ק יז־ג) (עיין מזבח א). כ כשאחד רוצה להיות איש כשר כל העולם טורחים עבורו (ח׳׳מ נ׳ ללעמ׳ א). ג עוד יהי׳ זמן שמי שיהי׳ איש כשר פשוט יהי׳ חידוש גדול כמו הבעש״ט ז״ל (ש״מ ע״ה יא). אכזריות א כשמתחלין להתנדב לצדקה אזי צריכין לשבר את האכזריות שלו להפכו לרחמנות ע״כ כל נדיבי לב שרוצים לקיים מצות צדקה כראוי צריכים לשבר האכזריות שבטבעם להפכו לרחמנות ליתן צדקה ועי״ז נתהפך גם רוגז השי״ת לרצון(קל״ת ד־א) ר׳ מלכים א׳ י״ז ואת העורבים). ב לפעמים כשהס״א יונקת מן הרחמנות אזי נתמעט הרחמנות אצלינו ואפילו מעט הרחמנות שנשאר הוא בבחי׳ אכזריות כי ע״י שהם יונקים מן הרחמנות נתקלקל הרחמנות ונעשה אכזריות ועי״ן • נפגם הדעת (ל״ת ח־ב). אכילה Segment 20 HE: א עיקר יניקת הקליפות הוא רק מבחי׳ מזבח היינו בחי׳ אכילה אם הוא אוכל בכשרות נכנעים הקליפות ואם אוכל כזולל וסובא זה בחי׳ פגם המזבח (ל״ק יז־ג). ב אפילו אחר אכילת איש כשר בהכרח שיהי׳ לו בלבול הדעת מחמת שיניקת הכסילות משם (ל״ק יז־ג). ג ע״י אכילה בכשרות נכנע הכסילות ונתרומם השכי־’ (ל״ק יו־ג) (עיין בבא קמא ע״ב דלא אכלי). ר מי שיכול להתעורר התנוצצות האותיות שבכל מעשה בראשית שיש בכל דבר אז אכילתו וכל תענוגיו אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתי׳ (ל״ק יט־ז) (עיין רות ג׳ ויאכל). ה ע״י חכמה לבד יכוליז לידע האותיות שיש בכל דבר אעם״ כ יכול להיות שאכילתו ותענוגיו יהי׳ מגוף הדבר ולא מהתנוצצות האותיות אבל זה שזכה לשלימות לה״ק ע״ י שבירת תאות המשגל לגמרי והביא התנוצצות חדש בלה״ק זה הצדיק אינו מרגיש שום תענוג משום דבר כ״ א מהתנוצצות האותיות שיש בכל דבר (ל״ק יט־ח) (עיין תהלים כ׳ מציון). ו החלומות הם כפי המאכלים שאוכל וכל דבר נברא ע״י אותיות והצדיק שיש לו שלימות לה״ק הוא יודע התנוצצות האותיות שיש בכל המאכלים שמהם החלומות ע״כ יוכל לפשר חלמין שבתרדמה (ל״ק יט־ט). ז יש שני מיני עבודות פנימיות וחיצוניות תורה ותפלה היא פנימיות ואכילה ושתי׳ הוא חיצוניות ועבודה חיצונית של האדם ממדריגה עליונה היא מאירה ומשובחת יותר מעבודות פנימיוה של האדם ממדרגה תחתונה (ל״ק כה־ג). ח ע״י אמונה ושמירת הברית כל אכילותיו וסעודותיו בבחי׳ לחם הפנים ואז בל העכו״ם והכו׳ ומז׳ טורחים עבור פרנסתו (ל״ק לא־ט). ט כשאדם מרגיש רעבון שמתגבר עליו אכילה ידע שיש לו שונאים בכן צריך לשבר הבהמיות שלו המתאווה לאכול ועי״ז ינצל משונאים (ל״ק לט).