{
  "bookId": "hilchasa-kinachamani",
  "part": "1",
  "torah": "80",
  "title": "Hilchasa Kinachamani · General Index (cont.) (80)",
  "hebrewTitle": "הלכתא כנחמני · מפתח כללי — המשך · (80)",
  "sourceUrl": "/reader/hilchasa-kinachamani/1/80",
  "plainUrl": "/reader-plain/hilchasa-kinachamani/1/80/",
  "segments": [
    {
      "index": 1,
      "he": "קנ מדירת הצדיק ניכר מעשה הדור (ר׳ מגילה י״ד והיא) (ל׳׳ק רסט).\n\nקנא ע״י שעושה ועובד הרבה את ה׳ זוכה לעזות דקדושה לדבר עם הרב והצדיק וע״י שהוא מדבר עמו עי״ז נתעורר ביותר לעבוד את ה׳ נמצא שזה תלוי בזה ואין יודעים מהיכן ההתחלה כי כ״א מתחיל מחבירו (ל״ק רעא) (ר׳ עזות טז).\n\nקנב יש צדיקים בני עליה גדולים מאד שהנשמות שממשיכים לבניהם הם בבתי׳ למעלה מששים רבוא נשמות ישראל (ל״ק רעג) (מ״ב צדיק).\n\nקנג דע שכל מצוה שעושין נעשה ממנה נר אחד וכשנסתלק האדם אם היא נשמה גדולה שהיא יקרה מאד בעיני השי״ת אזי נותנין לה להיות מחפש בגנזיא דמלכא ויקח לו מה שירצה וזהו תכלית כל תענוגי עוה׳׳ב ולחיפוש צריכין נרות והנרות נעשין מן המצות אבל יש צדיק שממית עצמו בחייו וגם בעודו בחיים הוא מחפש בגנזי אביו(ל״ק ערה)(ר׳ משלי ו׳ נר).\n\nק נד כשיש מחלוקת על האדם והחולקים עליו הם צדיקים בוודאי כוונתם הוא רק לטובה שמרימין ומנשאין אותו עי״ז וממתיקים דינים מעליו והוא כמו אחד שחופר עצמו תחת בית חבירו ומשליך לו מתנה טובה כן זאת המחלוקת של צדיקים הוא שנותנין לו טובה בהעלם והצנע (ל״ק רעז) (ר׳ חהלים צ״ב בקמים).\n\nקנה יש צדיק שהוא גדול במעלה כ״ כ עד שאינו מקנא שום צדיק לא בעוה״ז ולא בעוה״ב רק אותו לבדו ית׳ בחי׳ בקנאו את קנאתי (ל״ק רעח) (ר׳ שוחט ה ותבץ).\n\nקנו יש אומרים תורה שהיא למטה רחבה מאד שמרחיבין הדבר ומגדילין אותה מאד אבל למעלה היא קצרה מאד כי למעלה בקדושה לא נשאר ממנה רק איזה ניצוץ בעלמא אבל יש להיפך כי הצדיקים האמתיים אומרים תורה שהיא למטה נראה קצרה\n\nאבל למעלה היא רחבה וגדולה מאד מאד אשרי להם (קל״ק רעט).\n\nקנז מי שיכול לעשות ניגונים דהיינו שיכול לדון את כל אדם לכף זכות אפילו את הקלים והרשעים כי משתדל לחפש ולבקש ולמצוא בכולם נקודות טובות שעי״ז נעשין ניגונים זה הצדיק שאוחז במדריגה זאת הוא יכול להיות חזן ושליח ציבור דהיינו להתפלל לפני העמוד כי הוא יש בו בחי׳ זו הצריכה להש״ץ ההגון באמת שצריך שיהיה בו בחי׳ שיהיו כל הנקודות טובות תאבים אליו ויהיו נכללין בו כי הוא יכול לקבץ כל הנקודות טובות שנמצא בכ״א מישראל אפילו בפושעי ישראל (ל״ק רפב).\n\nקנח ודע שיש בכל דור ודור רועה ישראל בחי׳ משה רעיא מהימנא וזה הרועה ,הוא עושה משכן שמהמשכן הזה מקבלין התינוקות של בית רבן הבל פיהם שאין בו חטא ועל כן התינוק כשמתחיל לקרות ולהכנס בתורה הוא מתחיל מן ויקרא אל משה שהוא אלף זעירא כי ויקרא מדבר מגמר הקמת המשכן ומשם מתחילין לקרות ולהכנס לתוך התורה (ל״ק רפב).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 2,
      "he": "קנט ודע שכל הצדיקים שבדור בכ״א ואחד יש בו בחי׳ משה וכאו״א הוא בחי׳ רועה ועושה בחי׳ משכן כמו כן יש לו תינוקות שמקבלין הבל פיהם משם אך לידע כל זאת היינו לדעת כל צדיק איזה הם התינוקות השייכים לו וכמה הם מקבלין ממנו ולידע כל הבחי׳ שיש בזה והדור שיבוא מהם עד הסוף דע שמי שיכול לדון את כל אדם לכף זכות ולמצוא נקודות טובות אפילו בפושעי ישראל שעי״ז יכול להיות ש״ץ וחזן הוא יודע כל זה כשלימות (ל״ק רפב) (ר׳ שבת ל״ג תינוקות) (וגם י״א באמת).\n\nקס כשטועמין טעם הטוב של הצדיק האמת אז אפילו בעת ההתרחקות שהוא בחי׳ לילה וחושך היינו שנמנע אח׳׳כ ואינו מתקרב אעפ׳׳כ תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצל הצדיק האמת (קל״ק רפה) (ר׳ משלי ל״א טעמה).\n\nקסא הצדיקים הם גבורי כח עושי דברו שהם עושים ומנהיגים עם הדיבור כרצונם דהיינו לשנות הטבע כרצונו ע׳׳י שלימות דיבורו (ל״ ת ב־ו).\n\nקסב בתחילה כשהצדיק בצער ובצרה כמה וכמה נשמות שבעוה״ז ועוה׳׳ב מקוננין ומתאבלין על צערו וגם השכינה מקוננת כי אפילו על דמם של רשעים השכינה מקוננת ק״ו על דמן של צדיקים\n\n(סנהדרין מו) אבל כשזוכה לרפואה אזי מתנחמין ונמשך שמחה לכולם (ל״ת ב־ו).\n\nקסג הכנעתם של אלו החיות רעות חכמי הטבע הוא ע״י חכם גדול שבקדושה שיכול לקשר כל הרצונות בשורש הרצון ששם הוא בחי׳ הסתלקות משה (זהר יתרו פח) ועי״ז הוא מכניע דעות חכמי הטבע שכופרים ברצון (ל״ת ד־ז).\n\nקסר עיקר תולדותיהן של צדיקים מצוות ומעשים טובים נמצא שהמצוות ומעשים טובים וכל עבודת ה׳ היא בחי׳ הולדה (ל״ת ד־ב) (ר׳ תנחומא נ״ח כי).\n\nקסה וזה בחי׳ רבי עם תלמידים שכשיש רבי אמיתי עם תלמידים עי״ז נחתקן כל הבחי׳ כי ע״י קיבוץ התלמידים אצל הרב עי״ז נתקבץ חלקי אמונה וע״כ נקרא לימוד הרב עם התלמידים ישיבה על שם קיבוץ חלקי אמונה שהוא בחי׳ (שמות ט״ז) ארץ נושבת בחי׳ אמונה היפך ארץ לא זרועה שהוא בחי׳ פגם אמונה והרב האמת הוא משגיח על כל חלקי אמונה של כ״א לקבצם ולהעלותם גם נתתקן על ידם תיקון הברית שהוא תיקון המוחין ותיקון השינה שעי״ז ניצולין מטומאת מקרה הן ע״י המאכלים והן ע״י רבנים שאינם כשרים גם כל החמשה חושים נתתקנים כי ע״י שרואין את הרב נתתקן חוש הראיה כי הראיה שרואין את הרב הוא דבר גדול וע״י ששומעין מוסר הרב מתקנין חוש השמיעה וע״י הטרחות שיש לכ״א לנסוע אל הרב מתקנין חוש הריח כי א״א לקבל מחכמתו הק׳ כ״א ע״י טרחות ויגיעות וע״י שזוכין לטעום אמרי נועם של הרב עי״ז נתתקן חוש הטעם וע״י הוצאות שיש לכ״א שמוציא ממונו ויגיע כפו כדי לבא להרב עי״ז נתתקן חוש המשוש ועיקר זמן הקיבוץ להרב האמת הוא בראש השנה שאז הוא תיקון של כל החמשה חושים כי תיקון החמשה חושים שע״י הרב עם התלמידים ותיקון החמשה חושים שע״י ר״ה מאירים ומחזקים זה את זה (קל״ת ה־טז) (ר׳ כל הענינים של התורה ה׳ ותבין).\n\nקסו ע״י הפרנסה הוא מצחצח נפשו כי אכילת הצדיק הוא רק בשביל הנשמה ושביעת הנפש זה בחי׳ שמצחצח נשמתו ע״י אכילתו ואזי הוא איש תבונות ועי״ז נתגלין העצות ומשם גדילה האמונה (ל״ת ה־ ג).\n\nקסז ע״י גאווה של מנהיגי הדור של שקר עי״ז מתגבר ח״ו תאוות ניאוף בעולם ואי אפשר להנצל ממנה כ״א ע״י כח המגינים שבדור שהם הצדיקים",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 3,
      "he": "והכשרים שנקראים מגיני ארץ שיש להם מלחמה גדולה בענין זה והם מעלין מבחי׳ החתים בשרו שהוא חותם דסט״א לבחי׳ חותם דקדושה (קל״ח ה־ ז) (ר׳ מחשבות לד).\n\nקסח ולמעלה מן הכל הם המקיפים העליונים של חכם הדור שהוא הרבי שבדור שע״י שזה הרבי והחכם שבדור עוסק לדבר עם תלמידיו ומכניס בהם דעתו עי״ז נכנסים המקיפים שלו בפנים והמקיפים שלו הם בחי׳ אריכות ימים ושנים בחי׳ עוה״ב שהוא יום שכולו ארוך למעלה מהזמן וזה עיקר התענוג והשעשוע עוה״ב בחי׳ תכלית הידיעה שלא נדע (ל״ת ז־ו).\n\nקסט וזה החכם והצדיק שזוכה לאלו המקיפים צריך שיוכל ללמוד עם דרי מעלה ועם דרי מטה היינו להראות להגבוהים במעלה שאינם יודעים כלל בידיעתו ית׳ ולהיפך לדרי מטה שהם המונחים בעוונותיהם בתוך הארץ ממש בתכלית הירידה צריך להראות להם שעדיין ה׳ עמם ואצלם וקרוב להם ולחזקם שלא יתייאשו ח״ ו בשום אופן בעולם כלל (קל״ת ז־ז).\n\nקע וזה השלימות מוכרח שיהיה להצדיק ובלא זה אינו צדיק כלל כי צריך להראות למי שהוא למטה מאד בדיוטא התחתונה לגמרי שעדיין הוא סמוך לה׳ ממש כי מלא כל הארץ כבודו וכן להיפך למי שהוא למעלה מאד צריך הצדיק להראות לו שהוא רחוק לגמרי מהשי״ת מה חמית מה ידעית (ל״ת סח) (מחובר לתורה ז־ז) (ר׳ דברי הימים כ״ט כי).\n\nקעא גם זה החכם צריך לידע איזה מקיפים שהוא צריך להמשיכם ואיזה שאין צריך ובשביל זה יש דברים שאין רשאים לגלותם בפני התלמידים כי אם יגלה אותן הדברים יכנסו מקיפים אחרים לתוך שכלו ולפעמים אין צריך לקבל אלו המקיפים כי הם בחי׳ מקיפים שהם למעלה מהזמן שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתירוצים שיש שם (ל״ת ז־ח) (ר׳ מקיפין ה).\n\nקעב וע״כ כשמעיינים ומדברים מאיזה חידוש שחידש החכם שבדור אזי נופל יראה על זה שמדבר ומעיין בהחידוש כי כשחוזרים את החידוש אזי נתעורר ונתגלה ים החכמה שמשם מקבל המלכות את הפרנסה ועיקר היראה היא במלכות כ״ש אלמלא מוראה של מלכות (אבות פ״ג) ואזי נתעורר היראה של החכם שחידש זה החידוש כי הכל תלוי כיראה ע״כ נופל יראה ופחד גדול מהשי״ ת על זה שמעיין בהחידוש (ל״ת ז־יג) (ר׳ ברכות ו׳ כל) (פרנסה י).\n\nקעג ' ע״י בחי׳ רוח נבואה של הצדיק המנהיג האמת עי״ז עיקר בירור המדמה שעי״ז עיקר שלימות האמונה הק׳ דהיינו להאמין בחידוש העולם שהשי״ ת ברא את עולמו יש מאין המוחלט כי חידוש העולם א״א להבין בשום שכל רק באמונה שזוכין ע״י צדיק האמת כי יש מנהיגים של שקר וכשמתקרבים אליהם אז אדרבא באים לאמונות כוזביות (קל״ת ח־ו).\n\nקער ע״י התקרבות לצדיק האמת נפסק זוהמת הנחש ולהיפך ע״י מנהיג של שקר מתגבר הזוהמא ח״ו (קל״ת ח־ז).\n\nקעה הצדיקים מנהיגי הדור האמתיים הם בחי׳ רוח כמ״ש (במדבר כז) (איש אשר רוח בו) שיודע להלוך נגד רוחו של כ״א וישראל הם בחי׳ לב וצריכין מנהיגי הדור לנשב בבחי׳ רוחם על כ״א מישראל לנפח מהם העפרוריות דהיינו מרה שחורה ועצבות שנופל עליהם ח״ו שעי״ז אינו יכול האיש הישראלי לבעור להשי״ת (קל״ת ט) <ר׳ ת״ז י״ג כולהו).\n\nקעו יש צדיקים אמתיים גדולים במעלה ויש להם פה קדוש ודרכם לדבר גדולות ונפלאות והם באמת יכולים לעבוד ה׳ בכל דבר שבעולם באכילה ושתיה ושאר דברים וכמובא בכוונות שלפעמים ממתיקין דינים ע״י אכילה ושתיה ויש צדיקים שיכולים לעשות פדיון ע״י אכילתם ומחמת ההתפארות של אלו הצדיקים הגדולים מזה בא שנמצאים שקרנים שמתדמים עצמן כקוף ומתפארין עצמן ג״כ ממש באלו הלשונות (ל״ת טו) (ר׳ ירמיה מ״ט הנני).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 4,
      "he": "קעז אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות ויש מהם שהם מנהיגי הדור עיקר יניקתם רק מצדיקים כאלו שהולכים בגדולות ונפלאות כי מצדיקים פשוטים עובדי ה׳ בפשיטות בתורה ותפילה ומעשים טובים אין להם שום כח מאחר שהצדיקים בעצמן אינן מדברים גדולות ואע״פ שגם בזה אפשר קצת שימצאו שקרנים צבועים כמו שיש אנשים שיושבים מעוטפים בטלית ותפילין כל היום והם צבועים עכ״ז אין להם כח להטעות העולם כ״כ כמו אלו המתפארין בגדולות (ל״ ת טו) (ר׳ שבת ע״ז וזה ששאל).\n\nקעח כי דע שהצדיק האמת מקבל דיבור פיו הק׳ מבעלי צדקה והצדיק הוא בחי׳ בכור ובכור נוטל פי שנים היינו שדיבור פיו הק׳ יש לו שני משמעות ומזה בא שיש כח ויניקה להצבועים לינה מהם\n\nלהפוך דבריהם אל השקר שלהם (ל״ת טו) (ר׳ וזאת הברכה ל״ג בכור).\n\nקעט באמת הוא טובה להצדיק מה שנמצאים אלו השקרנים המתדמים אליהם כי יש שנותנים צדקה והם רשעים ונואפים והצדקה שלהם היא מזקת להצדיק האמת וע״כ הוא טובה מה שנמצאים השקרנים שעי״ז הרשעים פונים אליהם בצדקתם כי השי״ת מכשיל את הרשעים שיחנו הצדקה שלהם להשקרנים ועי״ז ניצול הצדיק האמת מהצדקה שלהם (קל״ת טו) (ר׳ צדקה נ״ג ותבין).\n\nקם הצדיק הגדול מאד הוא יכול להכניס עצמו בזה ללמוד השבע חכמות כי מי שנכנס בתוך החכמות הללו ח״ו יכול ליפול שם כי יש אבן נגף בכל חכמה שהיא בחי׳ עמלק אבל הצדיק כשנכנס באלו השבע חכמות הוא מחזיק עצמו ונשאר קיים על עמדו ע״י אמונה בבחי׳ (חבקוק ב) וצדיק באמונתו יחיה (ל״ ת יט) (ר׳ משלי כ״ד שבע).\n\nקפ־א ודע שכמה וכמה צדיקים גדולים ומפורסמים סיפרו שלא באו למדרגתם רק ע״י הנהגה זו של התבודדות והמשכיל יבין מעצמו גודל מעלת הנהגה זו העולה למעלה למעלה והוא דבר השוה לכל נפש כי כולם יכולים לנהוג הנהגה זו ועי״ז יבואו למעלה גדולה (ל״ ת כה) (ר׳ התבודדות כ).\n\nקפא יש צדיקים גנוזים והם יודעים פנים בתורה אך הם צריכים להעלים תורתם וגם אצלו יש לפעמים שיודע תורה והוא צריך להעלימה ואינו אומרה ולפעמים אינו כותבה ולפעמים כותבה ואח״כ שורפה ובאמת אם היתה נכתבת היה מזה ספר והיה בא בתוך העולם אך העולם מקלקלין זאת וצריכין להעלימה ולשורפה אבל הוא טובה להעולם מה שנעלם ונשרף תורות וספרים הללו (ל״ ת לב) (ר׳ אפיקורסים יב).\n\nקפב לפעמים הצדיק נוסע על המדינה ומאיר להתלמידים ולפעמים התלמידים באים אצלו ודע שזאת הבחי׳ כשהגדול נוסע להקטן היא גדולה ביותר כי זה פשוט שהקטן צריך לבא להגדול כי הוא צריך לקבל ממנו אך לפעמים אורו של הגדול הוא גדול מאד עד שא״א להקטן לקבל מן הגדול במקומו מחמת ריבוי האור ע״ כ מוכרח הגדול להוריד ולהכניע עצמו אצל הקטן ולילך אליו כדי שעי״ז יתמעט האור כדי שיוכל הקטן לקבלו (ל״ת לח).\n\nקפג עיקר הדבר שצריך הצדיק להאיר בתלמידיו הוא להגדיל דעתם ולהוציאם ממוחיז דקטנות למוחין\n\nהגדלות ולפעמים הוא מאיר בהם ע״י הארת פנים ונחמות שמנחם אותם ולפעמים אינם יכולים לקבל אורו עי״ז ואז צריך להאיר בהם ע״י יסוריץ שצריך לייסרם ולבזותם כדי לבטל אותם בכדי שיוכלו לקבל אורו (ל״ת לח).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 5,
      "he": "קפר מה שהצדיק מוכרח לפעמים להוריד ולבטל עצמו 'קצת מגדולתו כדי שיוכל הקטן לקבל כל זה הוא רק לפי שעה ואח״כ חוזר למעלתו אבל עי״ז הוא מתקן ומגדיל את הקטן לגמרי (קל״ת לח) (ר׳ ענוה כה).\n\nקפה מי שיודע מארץ ישראל שטעם באמת טעם א״י הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ר״ה (ר׳ א״י לו) (ל״ת מ).\n\nקפו מי שרואה את הצדיק האמת שהוא מקרב בני אדם לעבודתו ית׳ והוא עיקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים נמצא שהוא בעצמו ההתפארות שמתפאר השי״ת בעמו כי על ידו כל ההתקרבות וההתפארות אזי מי שמסתכל בו ועיקר הדבר בעת הקיבוץ בעת שמתקבצים אליו העולם וביותר בר״ה שאז הוא הקיבוץ הגדול אזי נתגדל וניתוסף פאר ויופי הצדיק אזי מי שמסתכל בזה הצדיק האמתי אזי הוא ג״כ מקבל מן ההתפארות הזאת ונעשין אצלו ג״כ בחי׳ תפילין מוחין ואזי נעשין עיניו בחי׳ עיני ה׳ ואזי גם בכל מקום שהוא מסתכל נעשה ג״כ בחי׳ א״י (ל״ת מ) (ר׳ התפארות ז).\n\nקפז הצדיק הוא בחי׳ שבת בחי׳ נקודה הפנימית שבתוך העגולים והבע״ד מתגבר על האדם ומזמין לו מניעות ואינו מניח אותו להתקרב אל הנקודה הפנימית שהוא הצדיק שממנו יונקים הכל אך כל זמן שהוא בתוך כלל ישראל אז עדיין יש לו תקוה להתקרב אל הנקודה הפנימית (קל״ת מה) (ר׳ שבת לח).\n\nקפח ודע שהמניעות שיש לכ״א לעבודת הבורא ית״ש כגון לנסוע להצדיק אמת ולכ״א נדמה שהמניעות שלו גדולים יותר משל חבירו וקשה לעמוד בהם דע שלב״ א אין לו מניעות רק כפי כחו כפי מה שיכול לשאת ולעמוד בהם אם ירצה ובאמת אין שום מניעה כי גם בהמניעה בעצמה מלובש שם השי״ת (ל״ת מו).\n\nקפט המניעה הגדולה היא מניעת המוח ור׳ מניעות יג) <ל״ת מו).\n\nקע הצדיק האמת יש לו אימה גדולה כשאומר תורה יותר מאימת ר״ה ויוה״כ (ל״ת מז).\n\nקצא כ׳׳א כשבא אל הצדיק לשמוע תורה בא עמו גם הרע שלו דהיינו הקליפות הנבראים ע״י עבירות\n\nח״ ו והם הדוחקים את העולם ועושים בלבול ודוחק גדול בשעת אמירת התורה כי הרע הנ״ל של כ״א רוצה לבלבל ואלו הקליפות רוצים ג״כ לינק מן התורה ויניקתם הוא רק ממותרות מה שא׳ שומע יותר ממוחו והבנתו ע״כ צריך החכם האומר תורה שיהיה לו אומנות שלא ישמע שום אחד מהשומעין מה שאינו שייך לו כדי שלא יתן להם יניקה (ל״ת מז) (ר׳ תורה ק).\n\nקצב מה שקשה קשיות על הצדיקים זהו מוכרח להיות כי הצדיקים מתדמים ליוצרם וכמו שקשה קשיות על השי״ת כמו כן בהכרח שיהיה קשה קשיות על הצדיק (ל״ ת נב).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 6,
      "he": "קצג דע כשצדיק גדול אמתי מגלה חידושים נעשה רעש גדול שזה מגלה חידושים נוראים כאלה הוא טובה להקטנים במעלה שעי״ז נתגדל הקטן במעלה שהכל רצים ובאין אליו מחמת הרעש והוא עומד עצמו על איזה פסוק ואומר להם מה שאומר (ל״ת נז) (ר׳ זבחים קט״ז כמו).\n\nקצד יש בני אדם שאומרים שכשהצדיק גדול במעלה מחמת גדולתו אינו יכול להשגיח ולהסתכל על בני העולם כי הוא רחוק מהעולם ובאמת אינו כן כי אדרבא כשהצדיק גדול מאד הוא יכול להשגיח ולהסתכל יותר על העולם כי באמת מי שהוא יש אזי אינו יכול להיות בכל מקום בבת אחת אבל מי שהוא אין אין מקום שלא יהיה שם וע״כ כל מה שהצדיק נכלל יותר באין הוא יכול להסתכל בעולם יותר כי אין לו מקום כלל (ל״ת נח) (ר׳ כלים פ, י״ז מ׳ ט״ז אוי).\n\nקצה מי שהוא צדיק מנעוריו והולך מדרגא לדרגא כשהוא זריז גדול ורץ בזריזות ממצוה למצוה אזי הוא מפסיד עי״ז את בחי׳ הקדושה מה שהוא בין מצוה למצוה כי מצוה גוררת מצוה ובוודאי יש איזה בחי׳ בין המצוות שהוא מקשר מצוה אחת לחברתה וזאת הבחי׳ היא ג״כ יקרה מאד וכשהוא רץ בזריזות אל המצוה אזי יוכל לדלג בחי׳ הנ״ל דהיינו מה שהוא בין המצוות וע״כ הוא זריז ונפסד אבל כששוהה קצת יוכל בתוך כך להשיג גם הבחי׳ שבין המצוות (ל״ת נט) (ר׳ תשובה מז).\n\nקצו הצדיק הוא מוכרח לעשות תשובה בעד כל ישראל כי כל העונשים שהשי״ת מעניש את האדם כמו שהם נוגעים להשי״ת כי בכל צרתם לו צר כמו כן נוגעים להצדיק ג״ כ כי האדם נתהווה מד׳ יסודות אש רוח מים עפר והד׳ יסודות נמשכין מיסוד הפשוט שהוא בחי׳ צדיק וע״כ כל המקורבים\n\nלהצדיק ביותר תשובתם בנקל ביותר כי הצדיק עושה תשובה בעדם (ל״ת סו) (ר׳ תשובה מח).\n\nקצו יש מאורי אור שהם צדיקי אמת ויש מאורי אש שהם מפורסמים של שקר והם זה לעומת זה שכשיש כח למאורי אור אזי נכנעין מאורי אש וכן להיפך ח״ו שכשנכנעין ונסתלקין מאורי אור ח״ו אזי מתגברין מאורי אש (ל״ ת סז).\n\nקצח כי יש צדיק שהוא היופי והפאר והחן של כל העולם כולו וכשזה הצדיק נתפרסם ונתגדל בעולם אזי נפתחין העינים של העולם שכל מי שמתקרב אליו ונכלל בשמו נפתחץ עיניו ויכול לראות והעיקר להסתכל על עצמו איך הוא אוחז בכל המדות שנמשכין מד׳ יסודות שהם נמשכין מהצדיק גם יכול לראות ולהסתכל בגדולת ה׳ ולהסתכל בעולם (ל״ ת סז).\n\nקצם כשהצדיק נתגלה ונתפרסם זה בחי׳ שם ובתוך זה השם של הצדיק מלובש ומשותף שמו ית׳ כי שמו משותף בשמעו וכל מה שנתגדל יותר שם הצדיק נתגדל יותר שמו ית׳ כביכול כי שמו ית׳ הוא אחדות פשוט אך למטה משתלשל משמו יח׳ שהוא בחי׳ ד׳ אותיות השם בחי׳ תלת גוונץ דעינא ובת עין ואח״כ משתלשל לד׳ יסודות ומקודם משתלשל לבחי׳ צדיק יסוד עולם שממנו נמשכין כל הד׳ יסודות (ל״ת סז).\n\nר ע״י שמתגברין ונתגדלין בשם אלו המפורסמים של שקר שעי״ז נתעלם שם ה, ח״ו אזי נתגדלים בעולם בעלי שמות וקדריים ובאין לעולם ח״ו דברים שאין מועיל להם כ״א שמות הטומאה ח״ו ואזי נסתלקין ונכנעין מאורי אור ח״ו ואזי מתגברין מאורי אש ומזה באין שריפות בעולם ח״ו ומתגברין מאורי אש בחי׳ ממרום שלח אש שזה בחי׳ שריפת ביהמ״ק שנעשין ג״כ ע״י הסתלקות מאורי אור שעי״ז נתגברו מאורי אש (ל״ת סז).\n\nרא כל הדורות כולם נמשכין מהצדיק שהוא הראש האמתי בחי׳ ראש בית וכשזה הצדיק נסתלק ונתעלם אע״פ שלו בעצמו אין הפסד כי אם נסתלק מכאן הוא גדול ומפואר בעוה׳׳ב אבל על הדור יתום שנשארו הוא רחמנות גדול כי מתגלגלים בראש כל חוצות ואין איש לאסוף אותם הביתה אבל כשיש זה הצדיק שהוא הראש בית אז כל בני הדור בבחי׳ בני בית (ל״ת סז) (מ״ב צדיק) (ר׳ ישעיה מ״א קורא).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 7,
      "he": "רב דע שלראות א״ע עם הצדיק האמת הוא ג״כ דבר גדול מאד בוודאי כשזוכין לשמוע מפיו תורה הוא מעלה יתירה אבל גם הראיה לבד הוא ג״כ טוב מאד\n\nכי עי״ז מקבלין גדולה ועיקר הגדולה היא שפלות (ל״ת עב) (ר' יתרו י״ט היו).\n\nרג יש מוח כללי ויש מוחין פרטיים וכל המוחץ הפרטיים הם מקבלין ממוח הכולל שהוא חכם הדור וזה מעלת הזוכה לראות א״ע עם הצדיק האמת שהוא חכם הדור כי ע״י שזה החכם הכולל רואה אותו ומסתכל בו עי״ז מתנוצץ מוחו ועי״ז מקבל גדולה כי ע״י שמסתכל בו מאיר בו חכמה ומוחין ומתנוצץ מוחו (ל״ת עב) (ר׳ משה רבעו כה).\n\nרד כי כ״א יש לו איזה מוח ודעת לפי מדריגתו אבל המוח של כ׳׳א מונח בקטנות ואינו מתנוצץ וע״י שמסתכל בו חכם הדור שהוא מוח הכולל עי״ז מתנוצץ מוחו של כ״א כפי מדריגת מוחו ועי״ז מקבל גדולה כפי מדריגת מוחו (ל״ת עב).\n\nרה כשמקבל כ״א גדולה לפי הראוי לו באמת לפי מדריגת מוחו ע״י שיש מנהיג אמיתי בחי׳ משה אזי יודע כ״ א מהמנהיגים של ישראל לחדש חידושין דאורייתא כפי הראוי לו וכמה הוא צריך לחדש בתורה ובפני כמה אנשים הוא צריך לומר תורה (ל״ת עב).\n\nרו כי יש בחי׳ רוח בכל אחד והמנהיג האמיתי של כל ישראל דהיינו בחי׳ משה הוא בחי׳ רוח הכולל שיודע להלוך נגד כל רוח ורוח כי כולם מקבלם ממנו ורוח הזה הוא בחי׳ רוח אלקים בחי׳ המוחין וכ״א לפי בחי׳ רוח אלקים שיש בו שהוא בחי׳ רוח הקודש רוח נבואה כמו כן הוא זוכה לחדש בתורה (ל״ח עב) (ר׳ פנחס כ״ז איש).\n\nרז ע״י שמקרב עצמו לצדיק האמת ורואה אותו מכש׳׳כ כשזוכה לשמוע מפיו תורה זוכה עי״ז גם בעצמו לחידושין דאורייתא ועי״ז זוכה לבושה ותשובה וזוכה שיהיה נחיה אצלו השפלות והענוה של משה רבעו המושרש בכ״א מישראל בכל רמ״ח אבריו ועי״ז רואה ומרגיש כ״ א שפלותו (קל״ת עב).\n\nרח מי שבא אצל צדיק אמיתי ושומע מפיו תורה ראוי שימשך עליו בושה ושפלות גדול וזה סימן שהיה אצל צדיק אמיתי כי ע״י התורה שממשיך הצדיק עי״ז נמשך בושה כמו שהיה בשעת מתן תורה וע״י הבושה דהיינו תשובה עי״ז נחיה השפלות של משה שיש בכ״א בכל אבר ואז מחויב שירגיש כ״א שפלותו באמת אבל מי שבא אצל איזה מפורסם ושומע מפיו תורה ובא עליו גדלות עי״ז ההיפך מובן ממילא (ל״ת עב).\n\nרט הסתכלות פני הצדיקים לבד הוא ג״ כ דבר גדול מאה\n\nכי ארז״ל שהת״ח הוא גדול מן התורה ואצל התורה מצעו כי המאור שבה מחזירו למוטב מכ״ש אור הצדיק שההסתכלות בו לבד הוא מועיל לקדושה מאד בוודאי כשזוכין לדבר עמו טוב יותר (ל״ת עה) (ר׳ מכות כ״ב כמה).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 8,
      "he": "רי לפעמים הצדיק האמת הוא איש פשוט ממש שמתנהג עצמו בדרכי הפשיטות ואינו מגלה שום תורה ועוסק בשיחות חולין וכיוצא והוא אז בחי׳ איש פשוט ממש וא״כ במה מחיה עצמו באותו העת הלא עיקר החיים הוא התורה אך דע כי הוא מחיה עצמו אז מבחי׳ קיום העולם קודם מתן תורה היינו מהתורה הנעלמת ועי״ז הוא מחיה כל האנשים הפשוטים שבעולם (קל״ ת עח),\n\nריא צריכץ לבקש מאד מהשי״ת לזכות להתקרב להצדיק אמת כי אשרי למי שזוכה להתקרב בעודו בחיים חיותו לצדיק אמת אשרי לו אשרי חלקו כי אח׳־כ (היינו לאחר מיתה) קשה אז מאד להתקרב כי הבעל דבר שם לבו ע״ז מאד עכשיו לבלבל את העולם (ל״ת עח).\n\nריב כי ישראל הם עכשיו קרובים אל הקץ מאד ויש עכשיו לישראל כיסופין גדולים להשי״ת אשר לא היתה כזאת מימי קדם ע״כ הערים הבע״ד והכניס מחלוקת בין הצדיקים והקים בעולם מפורסמים הרבה של שקר וגם בין הצדיקים האמתיים הכנים מחלוקת גדול עד שאין אחד יודע היכן האמת ע״כ צריכין לבקש מאד מהשי״ת לזכות להתקרב להצדיק האמת (ל״ת עח).\n\nריג כשהצדיק אומר תורה הוא בחי׳ משדך שידוכים כי דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר ע״כ צריכין לשמוע מפיו תורה דווקא ועי״ז יכולים למצוא זווגו (ל״ ת פט) (ר׳ ירושלמי ר״ה ראוהו ב״ד דברי).\n\nריר דע כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמתיים הוא תועלת גדול מאד כי עי״ז זוכין לתשובה שלימה ולכפרת עון ונמתקין הדינים ונעשה עי״ז יחוד קוב״ה ושכינתי׳ (ל״ ת צא) (ר׳ ז׳ ויגש ר״ ו כי).\n\nרטו זה הצדיק שעוסק ביותר בעסק התפילה היינו שמדבר עם אנשיו ומזהירם להרבות בתפילה והתבודדות ע״ז הצדיק יש עפ״י רוב מחלוקת ביותר כי תפילה הוא מהדברים העומדים ברומו של עולם ובנ״א מזלזלים בהם כמשרז״ל (ל״ ת צג) (מ״ב צדיק) (ר׳ מחלוקת שעליו ז״ל א׳).\n\nרטז גם שמעתי בשמו שאמר שכל ההשגות הגבוהות שהוא משיג אינו עולה אצלו כנגד איזה דיבור\n\nשהוא מגלה בפני העולם ומזכה את ישראל בזה כי בכל דיבור ודיבור שהוא מגלה בפני העולם תלויים בו כל העולמות עליונים ותחתונים (ל״ת קב).\n\nריז יש טועים וסוברים שצריכין להכיר את הצדיק או שאר דבר שבקדושה להכירו בפניו שיהיה משונה בדמותו ובתנועותיו דייקא ובאמת לא כן הוא כי הצדיק הוא בדמות וצלם ככל האנשים ואין בו שום שינוי ואעפ״כ הוא ענין אחר לגמרי ושאר בנ״א אינם בדמותו כלל כמו שאמר רבעו ז״ל שאיש הכשר נדמה שהולך עם כרכשות ודקין כמו שאר בנ״א ואעפ״כ באמת לאמתו אנו מאמינים שהוא ענין אחר לגמרי מכ״ש הצדיקים האמתיים וענין זה נצרך לכמה עדנים והבן <ל״ת קטז) (ש״ה יד) (ר׳ א״י מה).\n\nריח מה שמבלבל את האדם כשנכנס לקרושה גבוה כגון כשמתקרב לצדיק האמת וכיוצא אזי דייקא יקרה לו מקרה בלתי טהור ח״ו ובאמת הבלבול הזה שטות כי ממה נפשך אם יקרה לו מחמת הרהור מי חייב בזה ואין לו להתרעם כלל מאחר שהוא בעצמו גרם לו ואם אינו מחמת הרהור אזי בוודאי אינו סימן רע כלל כי אם היה ענין רע לא היו ריז״ל נותנין אותו לסימן יפה לחולה (ברכות נז) (ל״ת קיז) (ר׳ מקרה ג).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 9,
      "he": "ריט בזכות הצדיק תלמידיו מתפרנסים (ם״ ה צדיק).\n\nרב הממון שמהנה את הצדיק ה״ז כאילו עבד עבודת בית המקדש (ס״ה צדיק).\n\nרכא קרבת צדיקים טוב בעולם הזה ובעוה״ב (ס״ה צדיק).\n\nרכב טוב לבלות זמן רב בשביל שעה אחת שיתקרב לצדיק (ס״ ה צדיק).\n\nרכג הצדיק כל זמן שהוא בעולם הזה הגן עדן שיש לו משתמשין בו צדיקים אחרים שבגן עדן (ס״ ה צדיק).\n\nרכר יכול להיות שיהי׳ אדם צדיק גדול אע״פ שלא למד הרבה (ס״ה צדיק).\n\nרכה דברים שאתה שומע מפי הצדיק הם מועילים יותר ממה שאתה לומד בספרים (ס״ ה צדיק).\n\nרכו הצדיק הוא צלם אלקים של הדור (ס״ ה צדיק).\n\nרכז רשע שעשה חטאים רבים תקנתו שיהי׳ פעולותיו לחיות את הצדיק (ס״ה צדיק).\n\nרכח ביאת המשיח תלוי בקרבת הצדיקים (ס״ה צדיק). רכט התקשרות לצדיק הוא רפואה גדולה (ס״ה צדיק). רל ע״י הפרנסה שמפרנסיז את הצדיק נמחל להם",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 10,
      "he": "עוונותיהם כמו הכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים (ס״ה צדיק).\n\nרלא ע״י הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא שינוי במעשה בראשית כלומר לשנות הטבע (ס״ה צדיק).\n\nרלב ופעמים יש אחד שמקורב בהתקרבות גדול לצדיק ואינו מרגיש בעצמו שום יראת שמים ידע כי אם לא הי׳ מקורב לא הי׳ ראוי לחיות כלל (ס״ה צדיק).\n\nרלג החילוק שבין צדיק לירא שמים שהירא אין לו רשות לגלות מסתוריו של הקב״ה אבל הצדיק יש לו רשות (ס״ה צדיק).\n\nרלד הצדיקים הגדולים זוכיץ ע״י נסיעתם לא״י להשיג חכמה עילאה (ר׳ א״י נא) (ח״מ נסי׳ לא״י ויז)\n\nרלה הצדיקים זוכין ע״י קדושת א״י להשגות נפלאות (ר׳ א״י נב) (ח״מ נסי׳ לא״י יא־יב1.\n\nרלו כל צדיק קודם שמגיע למדריגתו מוכרח שיהי׳ עליו מחלוקת וע״כ הצדיק הגדול שהוא הולך בכל עת ורגע ממדריגה זו למדריגה עליונה ביותר עי״ ז בהכרח שיהי׳ עליו מחלוקת תמיד (ש״מ עמ״ש י) (מ״ב מחלוקת).\n\nרלז לעזור לצדיק שהוא בזה העולם להרימו ממדריגתו קשה יותר מלעזור לאלפים רשעים שכבר נסתלקו (ח״מ נסי׳ לאו׳ יג).\n\nרלח א״א להיות איש כשר באמת כ״א כשמתקרבין להצדיק האמת שבדור (ש״מ מ״ה נט).\n\nרלט הצדיק אין לו בשבילו מה לעשות בזה העולם רק בא לעולם לתקן נפשות ישראל אבל א״א לתקנו רק כשבא אצלו (ש״מ מ״ה סז).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 11,
      "he": "רמ הצדיק יכול לעשות טובה לאדם גם אחר פטירתו רק העיקר שיאמין בצדיק (ש״מ מ״ה סט).\n\nרמא אמר אני נהר המטהר מכל הכתמים (ש״מ מ״ה ,צב).\n\nרמב הצדיקים שוגים בזה שמאחרים זמן התפילה (ש״מ ע״ה מא).\n\nרמג לפעמים הצדיק מצוה לעשות דבר קטן וצריך להאמין שבזה תלוי רפואתו (ש״מ ע״ה מו).\n\nרמר ע״י הקשיות שמקשים על הצדיקים עי״ז יש להם פרנסה (ש״מ ע״ה מז).\n\nרמה עיקר מעלת הצדיק כפי קדושתו בתיקון הברית כי שאר התאוות בקל אפשר לשברם (ש״מ ע״ה קמט).\n\nרמו מי שאינו זוכה להיות קרוב להצדיק בבחי׳ בשר אעפ״כ אם יכריח עצמו לשמוע קול הצדיק יש לו תקוה לשמוע קול דקדושה בעצמו (ח״מ שה״ל יז>.\n\nרמז יש צדיק שאין רואץ ממנו עובדות ויגיעות כמו\n\nמצדיק אחר אעפ״כ הוא גדול יותר מפני שמסתיר עצמו (ח״מ שה״ל מ).\n\nרמח עצה לכ״א שיוכל לבוא אחר הסתלקותו לצדיק האמת שישבע ע״ז בנקיטת חפץ שלא יטעוהו החיצונים ר״ל (ח״מ ס״ח כא).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 12,
      "he": "רמט בעלמא דקשוט דנין את האדם לפי מלבישיו ויש כח ביד בצדיק לתת מלביש להמקורבים שלו ולהצילם מעונש כף הקלע (ח״מ ס״ח כב).\n\nרנ האדם צריך להתחזק בהאמונה בהצדיק האמת בהתחזקות גדול עד שיהי׳ חזק כל כך שאפילו אחר מיתתו יהי׳ חזק באמונה ולא יוכלו להטעותו שם בשום אופן בעולם התוהו (ח'״מ ס״ח כא).\n\nרנא יש צדיקים גדולים בני עליה שזוכין להשיג השגות נפלאות ואעפ״כ כל השגתם אינו עולה אצלם כנגד איזה דברי תורה שהם מגלין בפני העולם כי כל דיבור שהם מגלין תלויים בו כל העולמות עליונים ותחתונים (ש״מ מע״ת לה) (מ״ב צדיק).\n\nרנב מזה שרואין שצדיק אחד מכניע עצמו בפני חבירו אין מזה ראיה שמסתמא חבירו גדול ממנו כי לפעמים יכול להיות שהוא להיפך רק שזה הצדיק הוא עניו יותר מחבירו (ח״מ שה״ל לח) (מ״ב צדיק).\n\nרנג עיקר יגיעת ועבודת האדם להתקרב להצדיק האמת הוא רק בשביל התכלית כי עכשיו אין מרגישין טעם כל כך בהתקרבות מחמת עכירת החומר ורוב המניעות רק אז אחר ההסתלקות של האדם אם יזכה יבין מה ששמע כבר לבד מה שיזכה לשמוע אז יותר מצד הנשמה כפי מה שיזכה כ״א (ח״מ ס״ח כא) (מ״ב צדיק).\n\nרנד באמת גם אחר הסתלקות של האדם צריכין ג״כ התחזקות גדול להאמין בהצדיק האמת כי יש נשמות הרשעים שמלבלין ומחלישין דעת האדם גם אז בדיבוריהם הרעים ורוצים להטעות את האדם ולמנוע אותו מלילך ולבא להצדיק אמת לקבל תיקון לנשמתו ויש שמוליכין אותם דרך בחי׳ עולם התוהו ע״ כ צריכים להתחזק גם אז באמונה גדולה בהצדיק עד שעי״ז זוכה לבא להצדיק ולקבל תיקון לנשמתו (ח״מ ס״ח כא)(מ״ב צדיק) (גם ש״מ מע׳ המ׳ סט).\n\nרנה העיקר תלוי כפום מה דאיתדבק בר נש בהאי עלמא וכו׳ כשרז״ל ומי שזוכה בזה העולם להתחזק באמונה שלימה ולהתקרב להצדיק האמת אזי בוודאי גם שם לא יוכל למנוע אותו מזה שום בלבול ומניעה וגודל התיקונים הק׳ שיכולים לקבל בעוה״ב\n\nע״י התקרבות להצדיק א״א לבאר כלל כי יש נשמות ערומות ר״ל עד שהיו נאבדין בתוך כף הקלע ר״ל וע״י שזכו להתקרב להצדיק האמת ניצולין מזה וח״מ ס״ח כא־כב) (מ״ב צדיק).\n\nרנו הצדיק הגדול האמתי צריכין כל העולם לא מיבעי אנשים כשרים רק אפילו צדיקים שיכולין כבר להתפלל הוא יכול להראות להם שאינם יודעים כלל מהו תפלה ולהראות להם דרך בתפילה ואפילו הצדיקים שעוסקים לייחד יהודים הוא יכול להראות להם הדרך ביחודים (ח״מ נסי׳ לא״י כ) (מ״ב צדיק).\n\nרנז המקורבים של הצדיק האמת הם צריכים להתחזק בעבו״ה כל ימי חייהם ואין צריכין לחוש ולדאוג כלל רק לבטוח ולהשען באמת על כח וזכות הצדיק ההולך לפניהם כי מה הנשמות שלא הכירו אותו כלל הם מצפים על התיקונים שלו מכש״כ אותם שזכו להתקרב בחיים חיותם ולחסות בצל כנפיו באמת שבוודאי יקבלו עי״ז תיקון גדול לנשמתם (ח״מ נסי׳ לאו׳ ז) (מ״ב צדיק).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 13,
      "he": "רנח כשהרשעים הגדולים נכנסים לפעמים להצדיק האמת ומכניעין עצמן קצת לפניו מזה בעצמו נעשה ג״ כ תיקון גדול במקום שנעשה כי דייקא כשבאים מרוחקים כאלה נתעלה ונתגדל שמו ית׳ ביותר (ח״מ נסי׳ לאו׳ ט) (מ״ב צדיק).\n\nרנט בכל עבודה מעבודת ה׳ יש דבר שאין מצווין בפירוש שיעשה כן רק הדבר תלוי בדעתו ובחירתו וזה עיקר העבודה אצל הצדיקי אמת כי מה שבוודאי רצון השי״ ת אין להם נסיון כלל ועיקר הבחירה שלהם הוא רק בהדבר שנשאר רק על דעתו והוא אינו יודע איך הוא רצונו ית׳ אם לעשות או לא (ח״מ נסי׳ לאו׳ יב) (מ״ב צדיק).\n\nרס אפילו בענין הנהגת העולם ולעסוק■ עם בנ״א להחזירם למוטב שזה בוודאי דבר יקר מאד אעפ״כ יש להצדיק כמה ספיקות בזה כי כ״ ז שהאדם מלובש בגופו והוא בעל בחירה אפילו אם הוא צדיק קשה מאד לנתקו מבחירתו ולהנטותו אל האמת מאיזה ענין שצריכין להשיבו ובנקל יותר אצל הצדיק לעזור אלפים נשמות הרשעים ברוחניות היינו נשמות המתים מלעזור לצדיק גופני בעבו״ה כו׳ שהוא בבחירתו אעפ״כ כשזוכין לעזור לבעל בחירה זה בוודאי דבר יקר מאד אשר אין לשער (ח״מ נס׳ לאו׳ יא־יב) (מ״ב צדיק).\n\nרסא הנסיעות והדרכים שנוסעין אל הצדיק האמת בכדי להתקרב על ידו להשי״ת הם יקרים מאד ומכל\n\nפסיעה נברא מלאך והצדיק בעצמו משתוקק שיזכה לראות אור בהירות הדרכים שנוסעין בהם אלו הזוכין להתקרב אליו (ש״מ ג״ה נא) (מ״ב צדיק). רסב אלו הזוכים להתקרב אל הצדיק האמת אין להם לחשוב שום מחשבות כלל ואינם צריכים רק לשאת אבנים וסיד היינו לעסוק בעבו״ה בתו״ת ומצוות ומעש״ט והצדיק בונה מזה בנינים נפלאים (ש״מ מ״ה נג) (מ״ב צדיק).\n\nרסג מי שזכה להתקרב להצדיק האמת אפילו אם עוברים כמה שנים ואינו נעתק ממדריגתו למדריגה עליונה ממנה ב^;את שמים ואפילו אם נדמה לו ח״ו שהוא גרוע יותר מבתחלה אעפ״כ ההתקרבות בעצמו הוא ג״ כ טוב מאד ואם לא היה מקורב היה גרוע עוד יותר ואם יהיה חזק בהתקרבות להצדיק בוודאי יזכה לבא בזה העולם לשלימות תיקונו (ש״מ מ״ה עה) (מ״ב צדיק).\n\nרסר הדרכים תאבים מאד לנסוע עליהם להצדיק האמת ומי שהוא רגיל לנסוע ואח״כ נמנע מזה אזי הדרכים עצמן מתאבלים על זה ומתגעגעים אחריו כשרז״ל הדרכים מבקשים את תפקידם (ש״מ מ״ה עה) (מ״ב צדיק).\n\nרסה דבר זה בעצמו שזוכין להיות נמנה בין אנשים כשרים שזכו להתקרב להצדיק האמת זה ג״ב טוב ויקר מאד בלי שיעור ומכש״ב אם זוכה בעצמו ג״כ לעבוד את השי״ת והעובדות נכללים בתוך השותפות הק׳ של החבירים האהובים הנ״ל ואזי הוא טובה לכולם כי גם הם יכולים להצליח ביותר ע״י העובדות הק׳ שלו (ש״מ מ״ה עה) (מ״ב צדיק)\n\nרסו כל מי שיציית ומקיים דברי הצדיק בוודאי יהיה צדיק גדול יהיה מי שיהיה והעיקר להשליך ולבטל שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הצדיק יקיים הכל כמאמרו וכו׳ ומסתמא מי שיכול ללמוד ביותר מסוגל ביותר (ש״מ מ״ה פ) (מ״ב צדיק).\n\nרסז טוב מאד להרגיל עצמו לילך אל הצדיק האמת ברגליו וזה טוב יותר מליסע אליו בעגלות (ש״מ מ״ה סח) ומ״ב צדיק).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 14,
      "he": "רסח ע״י אמונת צדיקים זוכה לממון הרבה (ש״מ ע״ה סז) (מ״ב צדיק).\n\nרסט יש צדיקים שהם נאים ויפים מאד כי הם צדיקים אמתיים וגדולים ואעפ״כ אינם יכולים להנהיג את העולם (ש״מ ע״ה סח) (מ״ב צדיק).\n\nער צריכין אנשיו של הצדיק לשמש את הצדיק בכל צרכיו ולעשות לו כל מה שהוא היה צריך לעשות וש״מ ע״ה פה) (מ״ב צדיק).\n\nרעא הברכה שמברכין עצמן אצל הגדולים וחשובים הוא דבר יקר מאד וטוב להשתדל לברך א״ע אצל כולם (ש״מ ע״ה צד) (מ״ב צדיק).\n\nרעב טוב מאד לראות פני כל צדיקי אמת שבדור כי צדיקייא אנפי שכינתא (ש״מ ע״ה צה) (מ״ב צדיק).\n\nרעג מי שמקורב להצדיק ימים ושנים הרבה ושומע דבריו אע״פ ששומע כמה דיבורים שאינו מבין בהם שום עצה לנפשו אעפ״כ אם יזכה יוכל אח״כ ברבות הימים להבין למפרע ללמוד ולהוציא מכל דיבור עצות גדולות לעבר׳ ה וכל דיבור ששמע מקודם יהיה לו אח״כ תועלת גדול ויאמר זה רימז לי מורי אז בדיבור זה באותו זמן וכן בכל פעם יצמחו לו בדעתו רמזים ועצות מכל מה ששמע מכבר אם ישים לבו היטב לזה (ש״מ ע״ה צז) (מ״ב צדיק).\n\nרעד בנ״א השומעים התורות של הצדיק האמת צריכין לקיימם בפשיטות עכ״פ לילך עם איזה תורה ששמע מפי הצדיק או שלמד בספריו וכל העבודות שלו יהי׳ עם אותה התורה שהוא הולך בה בעת ההיא ואח״ב יבחר לו איזה תורה ומאמר אחר וילך בו איזה זמן עד אשר ברבות הימים יוכל לזכות לילך עם כל התורות ששמע מפי הצדיק האמת או בשמו ז״ל (ש״מ מ״ת מט) (מ״ב צדיק).\n\nערה ישנם אנשים שסוברים שעיקר מעלת הצדיק הוא מצד הנשמה אבל לא כן הדבר אלא העיקר תלוי במעשים טובים ויגיעות ועבודות (שב״ ה כו) (ר׳ נשמה כו).\n\nרעו לפעמים הצדיק פוגם באיזה דבר נגד רצונו ית׳ והשי״ת הוא אוהב משפט וע״ב משפטו חרוץ למיתה ח״ו רק מחמת שהשי״ת אוהב את הצדיק ע״כ לפעמים מחליף את משפט המיתה על בושה ע״ כ נפטר בזה מן דינו וזה האיש שביישו נענש אח״כ ונתקדש ממילא ש״ש שבשביל כבוד הצדיק נענש ובאמת גברא קטילא קטיל כי כבר הוא חייב עונשו מקודם והצדיק לא הענישו כי גם ענוש לצדיק לא טוב (שב״ה כט) <מ״ב צדיק).\n\nרעז יש צדיקים שעבדו את ה׳ וטרחו ביגיעות גדולות עד שזכו לאיזה מדריגה עליונה כ״ א כפי מעלתו אבל הצדיק האמתי המופלג במעלה עליונה אינו עומד על מדריגה אחת בשום פעם רק תיכף כשזוכה לאיזה השגה שאז יש לו נייחא קצת אבל תיכף הוא נכסף להשי״ת כאלו לא התחיל לכנוס בעבודת ה' והוא טורח ומתייגע בכל עת ובכל שעה עד שבא להשגה יותר עליונה ובאמת אעפ״י שהידיעה של",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 15,
      "he": "הצדיק והשגתו הוא חידוש גדול אבל האיבו יודע שלו הוא חידוש גדול ביותר היינו מה שבכל פעם הוא מסלק ושוכח לגמרי כל חכמתו ועושה עצמו באמת כאינו יודע עד שעי״ז בעצמו זוכה לבא בכ״פ למדריגות גבוהות ועליונות עוד יותר (שב״ה לג) (מ״ב צדיק).\n\nרעה טוב מאד מי שזוכה להיות מקורב לצדיק אמתי כי לעתיד ינערו רשעים מן הארץ אבל מי שמקורב לצדיק אזי יאחז עצמו בהצדיק ויהי׳ נשאר קיים ולא יהי׳ ננער עם הרשעים (ש״ה כב) (ר׳ איוב ל״ח לאחוז).\n\nרעט ודע שלעתיד מזכירין את האדם כל מה שלמד אף אם שכח גם בני אדם השומעים התורה של הצדיק האמת ואינם מבינים אותה לעתיד בעוה״ב יבינו כי עיקר התורה היא להנשמות אשרי המבלה ימיו בתורה ועבודה הרבה (ש״ה כו גם ש״מ מ״ת מט).\n\nרם אפיקורסית נקרא משא ע״כ כשנוסע להצדיק הוא משליך מעליו משא גדולה מאחר שנוסע כבר יש לו אמונה שהוא היפך אפיקורסית (ש״ה לז) (מ״ב צדיק).\n\nרפא כי עכשיו נתפשט האפיקורסות שהותרה הרצועה לדבר סרה על כל הצדיקים ועל כל יראי ה׳ והוא כמו מי שפושט לשונו בגד כל העולם שאינו משגיח על כל העולם ובאמת זה האפיקורסות הוא נגד הש״י בעצמו (ש״ה לח) (ר׳ תהלים ע״ג שתו).\n\nרפב אין טוב להיות זקן הן חסיד זקן והן צדיק זקן לא טוב כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש (ש״ה נא).\n\nרפג העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות ואני אומר שצריך דוקא לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר (ש״ה נא).\n\nרפד בכל מדינה יש דבר חשוב ותיכף כשמתחיל אותו הדבר יש בו טוב ורע והטוב הוא מעט והרע הוא שוה ממש בכל התנועות אל הטוב כדי שלא יהא ניכר כגון במדינה זו חשוב בעלי שמות אמתיים וצדיקים ועתה נתרבו הרבה בעלי שמות של שקר ומצליחים אף שהוא שקר השי״ ת יגלה האמת ב״ב אמן (ש״ה סג).\n\nרפה מי שאינו שומע וציית לדברי חכמים אמתיים הוא יכול להשתגע כי עיקר השגעון של כל המשוגעים מחמת שאינו ציית לדברי הבעלי שכל (ש״ה סז).\n\nרפו יש צדיקים שמגלין ואומרים תיכף מה שהם רואים אבל יש צדיק ששרשם מבחי׳ גבוה יותר והם",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 16,
      "he": "יכולין להחזיק אצלם כל מה שרואין (ש״ה עג) (מ״ב צדיק) (ר׳ שבת ק״צ מנצפך).\n\nרפז בהתחלת התקרבות לע״ה או לצדיק באים הרהורים ובלבולים גדולים וזה נמשך מפני שמקודם הי׳ מעורב הטוב ורע ביחד אבל עכשיו כשמתחיל להזדכך ואז עולה כל פעם הרע למעלה וצריך שיעמוד אחד שיסיר ממנו חלאתו ואז ישאר זך באמת כראוי (ש״ה עט) (ר׳ עבודת ה׳ פט).\n\nרפח בנ״א יש להם הכח למנוע מעבו״ה ומהצדיק יותר מהיצה״ר כי היצה״ר רק מעולם אחד אבל האדם כלול מכל העולמות (ש״ה פ).\n\nרפט בזה שאויבים שלי אינם רעים כי צדיקים חולקים עלי בזה ידעתי כי חפצת בי (ש״ה פב) (ר, תהלים מ״א בזאת).\n\nרצ מי שאינו מקושר להצדיק אזי כל עבודתו כקוף בפני אדם שמעקם עצמו ומתדמה לחבירו כי אין ממש בעבודה כ״א ע״י הצדיק האמתי(ש״ה קיא) (ר׳ משלי י״ ט אולת).\n\nרצא הצדיק האמתי אינו אומר מוסר בפירוש כדרך המוכיחים אבל אעפ״כ כל דבריו וכל שיחותיו הם רק מענין עבו״ה וכל דבריו כגחלי אש ממש (ש״ה קכד).\n\nרצב פ״א אמר אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון אני נותן לו כי בזה שאני מקבל אני נותן כמבואר בהמעשה של יום ר מהז׳ בעטלערס (ש״ה קג).\n\nרצג כשבאים על קברי צדיקים אין צריכין לחשוש שמא איננו שם כי מיתת הצדיק הוא כמו מי שיוצא מחדר לחדר אחר וסוגר הדלת שבוודאי אם יבא אחד ויצעק רבי ומורי וכר בוודאי ישמע דבריו וצעקתו ויעזור ויושיע לו בכל מה דאפשר (ש״ה קנו) (מ׳׳ב צדיק).\n\nרצד הצדיק יוכל לדבר עם העולם ואעפ״ב יהיה דבוק בהשי״ת ועוסק בתורה ממש אבל לא בפ״א באין לכל המעלות רק צריכין להתייגע ולטרוח בעבודתו מאד (שקורץ האריווין) קודם שבאין לאיזה מעלה טובה (ש״ה קנח).\n\nרצה הצדיק נדמה בעיניו שלא התחיל כלל בעבו״ה ואומר בדרך קובלנא איך זוכין להיות יהודי כי מי יודע מה שיש עוד להשיג כי לגדולתו ית׳ אין חקר אך זאת נחמתו שכל היום מבלה רק על תורה ותפילה (ש״ ה קנט).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 17,
      "he": "רצו כשסיפר רבינו זצ״ל מגודל עבודתו ויגיעתו בע״ה העיקר בשביל קנאת סופרים שגם אנחנו נלך בדרכיו\n\nכי עיקר גדולת הצדיק היא כפי עבודתו וכ״א יכול לזכות לזה (ש״ה קסה).\n\nרצז הצדיק האמת דן גם את החולקים עליו לכ״ז באשר שבאמת אין חולקים עליו כלל רק על מי שעשה מעשים כאלו כמו שבודים החולקים אבל לא על הצדיק כלל ואם היו גם הם יודעין גודל מעלת צדקתו וקדושתו של הצדיק בוודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי (ש״ה קפב) (מ״ב מחלוקת).\n\nרצח הצדיק האמת יודע את כ״א כפי מה שהוא מתחילה ועד סוף וכל מה שעשה ועבר וידיעה זאת הוא דבר פשוט אצלו לגמרי (ש״ה קפד) (מ״ב צדיק).\n\nרצט הצדיק הגדול וכר הוא ■יודע כל שרשי נשמות ישראל ומשיג אותם מתורה שבכתב ותורה שבע״פ ויודע לתת תיקונים לכ״א בעבודת ה׳ וכן בסדר הלימוד לכ״א כפי שורש נשמתו ואעפ״י שהבע״ד מתגבר למנעו מלקיים הנהגות שמצוה עליו הצדיק אעפ״כ צריכין להתגבר בכל לבבו לקיימם בשלימות כי כל הנהגה שהוא מצוה לעשות הוא סגולה ותיקון על העבר ועל העתיד וכו׳ ולימות המשיח ולעתיד לבא (ש״ה קפה) (מ״ב צדיק).\n\nש הצדיק מרגיש הצער והיסורין כשבאין לפניו שיתפלל על החולה וכיוצא כמו החולה בעצמו ממש (ש״ה קפח).\n\nשא לאחד מאנשיו שביקש אותו שלא ישכח אותו ענה ואמר איך אפשר לשכוח אחד מכם הלא כל אחד יש לו אצלי מקום בלבי (ש״ה קפח).\n\nשב יש דרכי ה׳ שא״ א להבין בשכל בשום אופן כי כל הצער והיסורין שיש להצדיק הוא רק מחמת שעוסק עמנו לקרבינו להשי״ת ואע״פ שהוא מוכרח לזה כי בוודאי השי״ת רוצה בזה ואעפ״כ היה לו יסורים גדולים מאד עי״ז כי הוא דרכי ה׳ (ש״ה קפט).\n\nשג הצדיק מצייר לעצמו עניני מיתה כאלו הוא מת ממש עד שמרגיש טעם מיתה והוא מלאכה לצייר לעצמו זאת היטב (ש״ה קצ).\n\nדש אמר רבינו ז״ל כמו שהשי״ת נמצא בוודאי כמו כן נמצאים צדיקים בכל דור (ש״ה קצב).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 18,
      "he": "שה מה שהצדיק עוסק לקרב אנשים לע״ה זה אצלו דבר קטן ובעיקר הוא עוסק לתקן נשמות ערטילאין שעדיין לא באו בגלגול (ש״ה קצה).\n\nשו מי שאינו שומע תורת הצדיק רק הקול או שרק עומד בבית טוב מאד בלי שיעור (ש״ה רו).\n\nשז לפעמים הצדיק מדבר לאיזה אדם ואין הדיבור\n\nעושה פעולתו עד לזמן רחוק כמו שיש איזה סמים לרפואה לפעמים הסם מועיל מיד ולפעמים צריך לשהות איזה זמן ואח״כ עושה פעולתו אבל סוף כל סוף יעשה הדיבור פעולתו ויועיל בודאי (ש״ה רז). שח כל דיבור של הצדיק עושה פעולה ולפעמים הדיבור מתגלגל מאדם לחבירו ער שעושה פעולתו (ש״ה ר״ח).\n\nשט דע והאמן אם אפשר להוציא אחד מן הרפש גם מי שיתאחז בו יוציאו אותו ג״כ (ש״ה רט) (מ״ב צריק).\n\nשי כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירת נפש בשביל הש״י הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות ואעפ״כ השואל אין צריך לקיים דבריו . .\n\nשיא בתחילה היה העולם מקולקל ואח״כ באו צדיקים בכל פעם ומתקנים בכל פעם את העולם ואח״כ בסוף יבוא משיח ב״ב ואז יהיה גמר תיקון העולם וש״ה הלט).\n\nשיב כשמקורבים להצדיק האמת טועמים טעם גן עדן כי הצדיק הוא גננא דגנתא (ש״ה רט) נמ״ב צדיק).\n\nשיג הצדיקים יש להם עיני ה׳ וע״כ בוודאי הם יכולים להסתכל ולדעת כל מה שעבר האדם (ש״ה הנו) (מ״ב צריק).\n\nשיד יש צדיקים שהם גדולים בתורה ובקיאים בספרים ומחמת זה דייקא אינם יכולים לחדש בתורה (ר׳ חידושי תורה כח) (ש״ה רסו).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 19,
      "he": "שטו הנשמה של כ״א מישראל היא נקראת בת מלך והיא מונחת עייפה ויגיעה בעוונותיה וצריכין צדיק בעל כח גדול שיוכל לרפאותה (ר׳ נשמה ל) (ש״ה רעג).\n\nשטז לענין מה שהצדיקים נעים ונדים בדרך כי יש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כ״א ע״י מה שהצדיק נע ונד ויש צדיק שהוא נע ונד בביתו היינו מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זה ג״כ בחיי נע ונד (ש״ה רפ).\n\nשיז כשנפררין ח״ו מהצדיקים כאילו עובדין ע״ז כי הצדיק הוא קוצא דאות די וכשנפרדין ממנו ח״ו אזי מפרידים קוצא דאות די ונעשה חייו אחר שהוא אל אחר כפירות כי עיקר אמונת היחוד הוא ע״י צדיקים אמתיים וש״ה רפב) <ר׳ ת״ז כ״א הצדיק).\n\nשיח הצדיק הגדול בכל דיבור שהוא מדבר נכללין בו כל הרברים שצריך כ״ א מישראל (ש״ה רצ).\n\nשיט בשעת התפילה צריכין לקשר עצמו להצדיקים שבדור ע״ב הזהיר לאנשיו שיאמרו קודם התפילה\n\nהריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו (ש״ה רצו).\n\nשכ מי שאינו שומע להצדיק הוא רומה כמו מי שנטבע במים והולך לאיבוד ובא אחד ופושט ידו ורוצה להוציאו משם והוא נותן כתף סוררת ופונה ערפו בעזות ואינו רוצה להניח א״ע לתפוס בו להוציאו ובורח מן הבא להצילו ולהשומע יונעם בעוה״ז ובעוה״ב (ש״ה שח).\n\nשכא קודם שיורדת נשמת הצדיק האמת להעולם אזי מכריזים בכל העולמות שכל מי שיש לו ללמד חוב על זאת הנשמה יבא מסתמא אין גם אחד בתוך כך בא הבע״ר שהוא הס״מ בעצמו וצועק אם זה הצדיק יבא לעולם מה לי לעשות עוד כי בודאי יחזיר למוטב את כל העולם אז משיבין לו הנשמה הזאת צריכה לירד להעולם ואתה חשוב לך עצה ואז הבע״ד נותן לעצמו עצה מסתמא ע״י שיעמיר עליו איזה מפורסם הדור שיחלוק עליו (ר׳ מ׳ מעשה ז).\n\nשכב זה החולק על הצדיק יש לו להס״מ הכירות עמו מכבר ולולא שהבע״ד מתגבר בכל דור להעלים אור הצדיק בווראי כבר היה תיקון העולם בשלימות אך אעפ״ב עוצו עצה ותופר ועצת ה׳ היא תקום והנשמה הזאת יורדת בעולם ואע״פ שעובר עליה מה שעובר אעפ״כ הצדיק הזה כובש מלחמות רבות וסוף כל סוף יתתקן העולם על ידו בשלימות (ר׳ מ׳ מעשה ז).\n\nשכג מעשה ח: (מרב ובן יחיד) סיפור נפלא ונורא ומוסר השכל איך הבע״ד מתגבר ומשתדל בתחבולותיו למנוע מלהתקרב להצדיק האמת והעיקר מהצדיק שבו תלוי כל תקוות ישראל וכל מה שהאדם גדול ביותר ויש בו מדריגה גבוה ביותר מתגבר עליו למנעו ביותר כי אם היה הוא מתקרב מי יודע מה היה נצמח מזה טובה ותיקון לכלל ישראל ולכלל כל העולמות כולם ע״כ התגבר עליו הבע״ד ביותר (ר׳ מ׳ מעשה ח).",
      "en": ""
    },
    {
      "index": 20,
      "he": "שכר עיקר ההתגברות היה למונעו מלהתקרב לצריק זה דווקא אבל גם הבע״ד היה מרוצה שיתקרב לצריקים אחרים ויכול להיות שהם ג״כ היו צדיקי אמת רק שלא היו כמדריגת ומעלת זה הצריק שבו היה תלוי שלימות תיקון נפשו של בן הרב ושלימות תיקון כל העולם כולו (ר׳ מ׳ מעשה ח).\n\nשכה גם מובן מסיפור זה איך שבענינים כאלו אין להעמיד על נסיונות אם יתנהג כסדר כי אררבא ברוב פעמים אם הענין הוא דבר גדול באמת יתגבר הבע״ד להזמין איזה סיבות שהם מבחי׳ שלא כסהר\n\nבכדי למנעו עי״ז ח״ו וצריכין להתפלל ע״ז להשי״ת מאד שלא יזמין לו נסיונות וסיבות ואם רואה שמתגברים המניעות כנגדו אז צריך להתגבר כנגדם בחשק גדול ביותר (ר׳ מ, מעשה ח).\n\nשכו העיקר צריך להתגבר נגד מניעות המוח כי הבע״ד מתגבר לעקם הלב בסברות של שקר כי הלא גם בסיפור הזה היה העיקר מניעת המוח ובתחלה היה המניעה מאביו שהשיב לו הלא אתה למדן ומיוחס יותר ממנו לא נאה לך לנסוע אליו ואח״כ כשנסע והעמיד על נסיון אם יתנהג כסדר זה ג״כ היה מצד מניעת המוח וכי אחר שנפל הסוס ובפעם שני נשברו שני ידות העגלה וכי היה להם עי״ז איזה מניעה ממש מלנסוע להצדיק רק שעי״ז התגברו עליהם מניעת המוח ביותר (ר׳ מ׳ מעשה ח).\n\nשכז ובהנסיעה השלישית שהסכימו שלא לעמוד עוד על נסיונות כאלו אם לא שיהיה איזה דבר מורגש מאד ונמנע אח׳׳כ ע״י שפגעו בהסוחר ודיבר לשון הרע ושקרים על הצדיק וכי דבר כזה הוא דבר מורגש מאד באמת שצריכין להמנע עי״ז הלא ידוע שכל העולם מלא שקרים ומפורסם שכמעט על רוב גדולי ישראל בפרט על יחידי הדורות היה עליהם מחלוקת הרבה ודיברו עליהם שקרים וכזבים הרבה ואח״כ איך נמנעו כ״ב ע״י מה שדיבר הסוחר לפי תומו מי יודע אם הוא לפי תומו כי אולי הוא מהחולקים ושונאים אותו וכששמע שהתחילו לדבר ממנו השיב להם לשיטתו 1ר׳ מ׳ מעשה ח).\n\nשכח מכל זה מובן שעיקר התגברות המניעות בענין זה היה רק מניעות המוח ע״כ צריכין להתפלל הרבה להש״י להנצל מזה והעיקר למעט בכבוד עצמו וכמובן גם בסיפור זה שהמניעה מאביו הרב היה רק מחמת פחיתות הכבוד כי השיב לו הלא אתה למדן ומיוחס יותר ממנו ולא נאה לך לנסוע אליו (ר׳ מ, מעשה ח).\n\nשכט באמת אין עיקר השלימות תלוי בלמדן ומיוחס רק הכל לפי רוב המעשה וכמו שרימז רבינו ז״ל בסיפור זה בעצמו במה שכתוב שם ואותו הבן הנ״ל עשה מצוה שבא על ידה לבחי׳ מאור הקטן ראה והתפלא על עומק קדושת דבריו ז״ל כי לא אמר סתם שאותו הבן היה בחי' מאור הקטן רק ביאר להדיא שבא למדריגה זאת ע״י מצוה שעשה (ר׳ מ׳ מעשה ח).\n\nשל ועיין שם עוד שאח״כ כשפגע הרב בהסוחר אחר פטירת הבן והכירו אמר לו אם תרצה אבלע אותך הגם כי לשון רגיל בבנ״א אעפ״ב הוא לשון תמוה\n\nכי מי הוא שירצה שיבלעו אותו ועוד אם יכול לבלוע אותו יבלע אותו גם אם לא ירצה אך יש לומר שרימז רבינו ז״ל גם בזה דבר עמוק ואמת כי באמת אי אפשר להבע״ד לבלוע את האדם בעל כרחו רק שהוא מסבב ברוב תחבולותיו עד שמכניס רצון בלב האדם לנטות אחריו ואז יכול לבלוע אותו ממש ח״ו (ר׳ מ׳ מעשה ח).\n\nשלא באמת ע״פ רוב מה שהבע״ד בולע לפעמים את האדם לגמרי ח״ו הוא ע״י שבתחלה מסיתו למה שמסיתו ואח״כ כששומע אליו הוא בא בעצמו ומודיע לו עוצם הפגם שפגם עי״ז עד שמחליש דעתו ומפילו לגמרי ח״ו וע״כ גם בכאן שבא להודיע להרב עוצם הפגם שפגם ע״׳ שנמשך אחריו אמר לו תחלה אם תרצה אבלע אותך היינו אם ירצה גם עכשיו להיות נמשך אחר עצתו ויחלש דעתו מאד אז יכול לבלוע אותו ממש ח״ו (ר׳ מ׳ מעשה ח).",
      "en": ""
    }
  ]
}