Hilchasa Kinachamani · General Index (cont.) (88)
הלכתא כנחמני · מפתח כללי — המשך · (88)
Source: https://ajew.org/reader/hilchasa-kinachamani/1/88

Segment 1
HE:
קפה לענין התחזקות בתפילה אפילו אם האדם איך שהוא כמו שאי אפשר להקטיר קטורת בלי חלבנה כן התפילה שאין בה תפלת פושעי ישראל אינה תפילה (ש״ ה רצה) (ר׳ כריתות ו׳ כל).

קפו קודם התפילה יאמר כ״א הריני מקשר עצמי לכל הצדיקים שבדורנו (ש׳׳ה רצו) (מ״ב תפלה),

קפז צריכין לעשות מתורות תפילות דהיינו בכל מקום שלומד יתפלל שיזכה לקיים (ש״ ה רצז).

קפח העיקר היא מבטן שאול שועתי (ש״ ה ש״ב).

קפט גודל מעלת קדושת התפלה שעולה על הכל כי הלא הבעל תפילה שהיה צדיק גדול וקדוש מאד בכל המדות טובות ובכל מעלת הצדקות ואעפ״כ עיקר שמו נקרא בעל תפלה וחיבר חיבורים הרבה בענין תפלה והוא דייקא זכה לעבור על המקומות של כל אנשי המלך וכל אנשי המלך הודו שמה שנתקבץ המלך עם אנשיו ונתתקן העולם בשלימות הכל הוא רק בזכות הבעל תפלה וכן טהרת כל העולם ותיקוני כל כת כפי בחינתה היתה רק ע״י הבעל תפלה (ר״מ מעשה יב).

קצ כשמגיע היום להיות נגמר ונפסק שאז הוא זמן תפלת מנחה וערבית אז צריך האדם להתעורר בהתעוררות גדול ולהזכיר א״ ע איך שהלב של העולם והמעין שעל ידם עיקר קיום העולם מתחילים ליטול רשות זה מזה (שקורץ גיזעגינען זיך) ואומריםחידות ושירים באהבה רבה

והשתוקקות גדול מאד בכן צריך גם הוא להשתתף עצמו עמהם ולהתעורר אז בהשתוקקות וכיסופין גדולים להשי״ת להתפלל בדביקות גדול כי הבריאה

של כלל זה היום כבר נגמר ונפסק ומי יודע מה יולד יום (ר׳ מ׳ מעשה יג מיום ג׳).

קצא וכן אח״ כ צריך להכין עצמו לקבל קדושת הבריאה החדשה של יום הבא ולהזכיר א״ ע היטב שכל יום ויום משונה מחבירו בפרט הימים המקודשים שהם שבת ור״ח וכו׳ שכשהוא הולך ממקום שבא משם אז הוא הולך בחידות ושירים נפלאים מאד בכן צריך האדם לשתף עצמו ג״ כ לזה ולהתפלל בכל יום בחשק חדש והתלהבות דקדושה ולקשר עצמו ולהמשיך זכות וכח העוסק בזה ולקבץ החסדים של אמת ולהביאם לאיש חסד האמת שעי״ז עיקר התהוות הזמן וכן עיקר קיום וחיות המעיין והלב וכל העולם כולו ע״ פ (ר׳ מ, מעשה יג מיום ג׳).

קצב ע״י קידוש על היין בא מטר ונשמע תפילתו (ס״ה ממון).

Segment 2
HE:
תפילין

א התפארות של ישראל שמתפארץ עמו ית׳ הוא בחי׳ תפילין שנקראין פאר וע״י נתגלה יראה (עיין ברכות ו׳ מנין שהתפילין) (ל״ק יז־א).

ב תפילין של השי״ת (עיין ברכות ו׳ מנין)(ל״ק יז־א).

ג מחמת אהבה שאהב הקב״ ה את ישראל ורצה שידבקו בו ויאהבו אותו הלביש את אלקותו במדות התורה וצמצם אלקותו דוקא באלו התרי״ג מצות למשל ששיער בדעתו מצות תפילין שצריכה להיות ארבעה בתים וארבעה פרשיות כתובים ורצועות של עור ולא שיהיו מכסף וזהב שעי״ז נוכל להשיג אותו ולעבדו (ל״ק לג־ד).

ד אותיות התורה הם התלבשות רצונו של השי״ת כי רצונו היה שהמצוות יהיו כך למשל מצות תפילין היה רצונו שיהיה בארבע פרשיות ובתים של עור ולא של כסף ועכשיו שהתורה מסורה בידינו גם רצונו מסור בידינו (ל״ק לד־ד) (ראה תהלים קי״ד ישראל ממשלותיו).

ה כשאדם עוסק במו״מ באמונה ומקיים דובר אמת בלבבו כמו רב ספרא שאפילו מה שנגמר בלבו לא ישנה בזה ממשיך מלבוש מעולם הבינה סביב האמונה שלא ינקו ממנה החיצונים וזה בחי׳ רצועות של תפילין כי הם ג״כ בחי׳ מלביש להאמונה ושומרים אותה (ל״ק לה־ט) (ראה ב״ב כ״א וזה שאמר רב).

ו כי צריך כל אדם לפשפש א״ע בכל עת אם הוא

דבוק בהש״י והתפילין הם סימן על הדביקות (ל״ק לח־א) (ראה מהרש״א ברכות ו׳ מנין שהקב״ה).

ז במצות תפילין יש עוד מצוה של דביקות דכתיב לדבקה בו בו רמז לשמונה פרשיות שבתפלץ וגם שמברכץ על של ראש על מצות תפילין כי מצוה לשון התחברות ודביקות (ע״ש בתורה ד׳) (עו״ש רבד).

ח אי אפשר לבוא לבתי׳ תפילין בחי׳ דביקות אלא ע״י קדושת הדיבור ותיקונו כי פגם הדיבור בחי׳ דברים בטלים ולשה״ר ע״י בא עניות ותיקונם ע״י חורה שלומדין בצר לאדם בחי׳ חשך אז נתבטל העניות והדחקות (ל״ק לח־ב) (בה״נ לח).

Segment 3
HE:
ט תפלין נקראים פאר ופאר הוא כלליות הגונין וזה שאנו רואים כשאדם מתבייש נעשה כמה גוונין כי ע״י מצות תפילין זוכין ליראה ובושה (ל״ק לח־ה) (ראה ברכות ו׳ וראו).

י תפילין הם בחי׳ הארת פנים ועיקר פאר של ישראל והם בחי׳ חיים בחי׳ אמת ומשם עיקר העשירות וכל השפעות טובות וכשפוגמין בתפילין ח״ו בא עניות ובזיונות ובושות וחייו תלוים מנגד ר״ל (ל״ק מז).

יא תפילץ הם בחי׳ מוחין (ל״ ק נד־ג) (ר׳ ציצית ט).

יב ע״י תפילין ממשיכין על עצמן הזכרון לזכור תמיד בעלמא דאתי דהיינו להגדיל דעתו בכל יום להבין הרמזים שהש״י מרמז לאדם בכל יום שיתקרב אליו (ל״ק נד־ג) (ר׳ דעת כד).

יג ע״י מצות תפלין ממשיכין על עצמם התנוצצות המוחין וגם ממשיכין על עצמם ע׳׳י התפילין תיקון הצמצום של המוחין שצריך כ״א לצמצם את מוחו שלא לצאת חוץ מגבול שיש לו ואפילו בקדושה ובהתנוצצות אלהותו ית׳ לא יצא חוץ מהגבול ח״ו שלא יבא לידי הריסה (קל״ת ה־ח־ט).

יד וע״ב נקראו התפילין יקר (מגילה טז) כי התפילין בחי׳ מוחין נעשין ע״י תיקון תאוות ניאוף שהיא בחי׳ אשת איש נפש יקרה תצוד (משלי ו) וע״ב נקראין התפילין פאר כי נעשין ע״י תיקון הגאוה וההתפארות שמביאין הגרים (ל״ ת ה־ז) (ר׳ שמות ג׳ ומשה).

סו וזה בחי׳ שבעה רועים דקדושה בחי׳ משה היה רועה בחי׳ תפילין שין של ג׳ ראשים שין של ד׳ ראשים וזה בחי׳ שדי של תפילין זה בחי׳ הצמצום שצריך כ״א לצמצם את מוחו ושכלו שלא להניח את המוח לצאת חוץ לגבול שיש לו שלא יהי' משוטט המוח במה שאין לו רשות לפי מדרגתו (ל״ ת ה־ז)(ר׳ השם שדי ד)(ר׳ חגיגה י״ג במופלא).

טז וזה בחי׳ השמחה של תפילין כמו שארז״ל (ברכות ל) הוה ברח טובא אמר תפילין קא מנחנא היינו כי ע״י תפילין מוחץ נעשה בחי׳ מלאך וע״כ צריך שמחה כדי ליתן חיזוק להמלאך (ל׳׳ח ה־י).

יז בראשית ראש בית (ת״ז ג׳ יח) ראש זה בחי׳ מוחין בית זה בחי׳ הבתים של התפילין ששם הם המוחין בחי׳ ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה זה בחי׳ ד׳ מוחין(ת״ז ד׳ יג) ואמלא דייקא בחי׳ הבתים שהמוחץ ממלאין אותם ואזי יש בעל הבית בחי׳ ראש בית שהוא מחזק בדקי הבית כי תיקון הביהמ״ק הוא עי״ז כי ע״י הצדיק שהוא הראש בית זוכה שימשיך עליו מוחין קדושים וטהורים (ל״ת ס״ז).

יח כשעושין מצוה צריך שיהיה לו ג״ כ בושה גדולה כי איך באים לחטוף התפילין שהם כתרי דמלכא ולהניחם פתאום על הראש בוודאי ראוי שיהיה לו בושה גדולה וזאת הבושה נמשכת ע״ י המנהיג בבחי׳ משה וע״י הבושה עושין תשובה (ל״ת עב).

Segment 4
HE:
יט דע שב״א מישראל צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום ומה שנמחק הצער ע״׳י אכילה בקדושה אך דע כי זה בחי׳ מעברתא של תפילין כי תפילין הם בחי׳ מוחין והרצועה שעוברת בתוך המעברתא היא בחי׳ יראה כי רצועה בישא היא יראה נפולה ויראה דקדושה היא בחי׳ רצועה דקדושה וע״כ כל איש ישראל שזוכה בכל יום לבחי׳ מוחין בחי׳ תפילין עובר עליו יראה ג״כ והצער נשתלשל מן היראה אבל ע״י אכילה בקדושה וביראת שמים נמתקין היראות הנפולות (ל״ת עז) (ר׳ רות ב׳ לעת).

כ מי שאינו יודע סוד כוונת תפילין בתכלית השלימות הוא אינו יודע סוד הארבע רוחות של א״י((שב״ה לא).

כא ראוי לאדם להדר שיהי׳ לו תפילין טובים ויקרים מסופר הגון וצדיק באמת (ש״מ ע״ה סח) (מ״ב תפילין).

כב מעלת יקרת קדושת מצות ציצית ותפילין גדולים ויקרים מאד כמו שהפליגו חז״ל ובהם עיקר היכר קבלת עול מלכות שמים של איש הישראלי והרי כשהציל האנוס את המלך ממות ממש ונשבע לו המלך שיתן לו כל הכבוד שירצה ענה האנוס ואמר שזה עיקר כבודו שיהי׳ רשאי להניח טלית ותפילין בפרהסיא ואח״כ כשבא מלך אחר מבני בניו וביטל אותו ממצוות אלו נכרתו הוא וזרעו אבל שאר המלכים שהיו דרים יהודים במדינתם שמלובשים בטו׳׳ת המלכים האלו היו הולכץ דרך האש הגדולה

הזאת ולא הזיק להם כלל בזכות מצות ציצית ותפילין ראה והבן גודל כח קדושת מצוות אלו איך מגינים ומצילים מהנ״ל ומכש״ב להיהודים בעצמם שזוכים להיות מעוטפים ומלובשים בהם (ר״מ מעשה ר׳).

תקיעת שופר

א מי ששומע תקיעת שופר מאיש ירא וחרד בוודאי לא ידאג כל השנה מרעמים כמ״ש בקולות וברקים עליהם נגלית ובקול שופר עליהם הופעת שבקול שופר הופיע עליהם מקולות וברקים (ל״ק ה־ג).

ב קול שופר ששומעים בר״ה הוא בחי׳עזות דקדושה ועל ידו משברין עזות הגוף (קל״ק כב־ה).

ג קול התקיעות היא בחי׳ קול אנחה והוא משבר גופו של אדם וע״י יכול לבוא להרועים תקיעה הם הקולות קול עוז שברים שע״י נשבר עזות הגוף תרועה שעי״ז מתקרבים להרועים דקרושה (ל״ק כב־ה).

ד וזה בחי׳ תקיעות ר״ה כי ר״ה בחי׳ שינה בחי׳ מו״מ באמונה ותקיעות הם התעוררות השינה שהוא התחדשות המוחין דהיינו השכל והנשמה של כ״א ועי״ז יזכה כל אדם לפי בחינתו להמשיך שכל חדש ונשמה חדשה מאור הפנים (ל״ק לה־ד).

Segment 5
HE:
ה ע״י תקיעת שופר בראש השנה נמתקין הרינים כי תקיעה שברים תרועה הם האבות וסימנך קשת כי השכינה היא בחי׳ קשת ותלת גוונין דקשת הם האבות שמלבישין השכינה בלבישין רנהירין ועי״ ו נמתקין הדינים (ל״ק מ״ב) (ראה ל״ה חזקת מטלטלים ה׳ ה׳).

ו תקיעת שופר בר״ה היא בחי׳ התעוררות השינה שמעוררין בני העולם שלא יבלו ימיהם בשינה ח״ ו ועי״ז מוציאין הדיבור בכח גרול ונמשך בטחון ופקידת עקרות ונמשך יראה גדולה שעי״ז ניצולין מניאוף ומהבל היופי ומחן של שקר וזוכין לאריכת ימים דקדושה וזוכין לעשירות שעי״ ז זוכין להתבוננות גדול מאד בתורה וכ״ז זוכין ע״י תקיעת שופר של ר״ה אצל הצדיקי אמת שיודעין להמשיך כל התיקונים האלה (קל״ ק ס־יג).

ז וזה בחי׳ תקיעה תרועה שברים תקיעה זה בחי׳ חרדת הגוף בחי׳ (משלי יז) וקר רוח איש תבונה שעי״ז הוא תיקון האמונה ע״י איש תבונה תרועה זה בתי׳ ומשה היה רועה בחי׳ תפילין היפך רועה זונות שברים זה בחי׳ חלומות צודקים ואמתיים גם שברים הוא בחי׳ תיקה המשפט בחי' לב נשבר

דהיינו מה שהלב נשקה לכבות חימום הלב שהוא ע״י קלקול המשפט (ל״ת ה־יג) (ר׳ לב לט).

ח יש כמה דברים אבודים דהיינו מה שאובדים הרבה ע״י התאוות ואפילו מי שהוא צדיק אובד ג״כ לפעמים ודע שיש מלאך ותחתיו כמה ממונים וכולם אוחזים בידם שופרות ותוקעים תר״ ת והם עומדים וחופרים ומחפשים תמיד אחר אבידות וכשהם מוצאים איזה אבירה נעשה רעש ושמחה גדולה (ל״ת פח) (מ״ב אלול).

תרגום

א לשק תרגום הוא אמצעי בק לשק הקודש ובין לשק של שבעים עממין ולשון עממין כשרוצים לינוק מלשון הקודש א״א אלא ע״י לשון תרגום (ל״ק יט־ ד).

ב עץ הדעת טוב ורע הוא לשון תרגום ועיקר תגבורת הקליפה אינו אלא ע״י לשון תרגום (ל״ק יט־ד).

ג עיקר בנין ושלימות לה״ק היא ע״י שמפילין הרע שבתרגום ומעלין את הטוב ללה״ק (ל״ק יט־ד).

ד ע״י שמעלין הטוב שבתרגום ללה״ק נופלין כל הע׳ לשון (ל״ק יט־ד).

Segment 6
HE:
ה עיקר שלימות לה״ק הוא ע״י שמעלין הטוב שבתרגום שגימ׳ תרדמה ועי״ ז ניצולין ממקרה לילה שבתרדמה (ל״ק יט־ה).

ו להעלות הטוב מן התרגום הוא ע״י תיקון השגגות שצריך לתקן כל מה שחטא בשוגג (ל״ק יט־ט).

ז רשב״י קידש כ״כ את לשון תרגום עד שאפילו שאר דברים הנכתבים בלשון תרגום יש להם כח לעורר להש״י (ש״ה קט).

תשובה

א עיקר התשובה כשישמע בזיונו ידום בפה וישתוק בלב (ל״ת) (ל״ק ו־ב).

ב קודם התשובה אין לו הוי׳ כי טוב לו שלא נברא משנברא וכשבא לטהר א״ע אז הוא בחי׳ אהיה היינו שנמשך לו קדושה מהשם אהי׳ היינו אנא זמין למיהוי (ל״ק ו־ב).

ג כשבא לעשות תשובה אומרים לו המתן בחי׳ הבא לטהר אומרים וכו׳ כי א״א ליכנס בפ״א אל הקדושה רק לילך בהדרגה (ל״ק ו־ב).

ר קודם התשובה הוא בבחי׳ הסתרת פני אהי׳ (עיין פנים) גימטריא דם היינו שבאין עליו שפיכת דמים ובזיונות ע״ש ובוזי יקלו (ש״א ב׳) והחיקוז לזה

שיהפוך דם- לדם שיהי׳ מן השומעים חרפתם ואינם משיבים (ל״ק ו־ב).

ה צריך לאחוז תמיד במדת התשובה כי מתחילה עשה תשובה לפי השגתו הראשונה ואח״ כ הוא משיג יותר וצריך לעשות תשובה על תשובה על שהתגשם את רוממות אלקותו (ל״ק ו־ג).

Segment 7
HE:
ו וזה בחי׳ עוה״ב שיהי׳ כולו שבת כולו תשובה ובכל עת שישיגו השגה יתירה יעשו תשובה על השגה ראשונה (ל״ק ו־ג).

ז כשאדם רוצה לילך בדרכי התשובה צריך להיות בקי בהלכה דהיינו בקי ברצוא ובקי בשוב שתמיד יחזק עצמו בין בעלי׳ בין בירידה בבחי׳ ואציעה שאול הנך (ל״ק ו־ד).

ח עיקר דרכי התשובה הוא בין אם זוכה לעליה אל יסתפק עצמו בזה רק יאמץ שהוא צריך ללכת יותר וכן להיפך שאפילו אם יפול לשאול תחתיות ג״כ לא יתייאש עצמו לעולם ויחזק עצמו בכל מה שיוכל כי גם במקומו נמצא השי״ת (ל״ק ו־ז).

ט ע״י לימוד התורה בדיבורים בבחי׳ למוציאיהם בפה (עירובין נד) מאיר לו הדיבור בכל המקומות שצריך לעשות תשובה וע״י כל תשובה ותשובה הוא הולך מדרגא לדרגא ובא לתבונת התורה לעומקה (ל״ק יא־א).

י ע״י אמירות והדיבור של איש הישראלי בתורה יכול לזכות לעשות תשובת המשקל ממש (ל״ק יא־ א).

יא אם יקשה לך מדוע הלמדן שלומד להתייהר ולקנטר כשלומד החידוש של הצדיק היה לו לחזור בתשובה התירוץ ע״ז כי הצדיק אמר תורתו שיסבול שני משמעות משמעות טוב ולהיפוך והערמימיות שיש בהתורה בא בניקל והקדושה צריך סיוע מלעילא בגלל כן אינו חוזר בתשובה (ל׳ק יב־ב).

יב כשמקרבין הבעלי תשובה שהיו מבחוץ זה עיקר כבודו (ל״ק יד־ב) (עיין סוכה מ״ט ותורת חסד).

יג כשנכנס באדם רוח שטות היינו הרהורי זנות והוא משבר תאוותו ומסיח דעתו מהם זה עיקר תשובתו ותיקונו על פגם הברית שפגם מקודם בי זה בחי׳ תשובת המשקל ממש (ל״ק כז־ח).

יד עיקר התשובה הוא לבקש כפרה מהשי״ת על העונות שאינם ידועים לו (ל״ק ל־ו) (ראה תהלים ס״ט אשר).

טו השלש רגלים הם ימי דין ימי תשובה ואז מעלין המלכות דק׳ מהגלות של הד׳ מלכית דס״א וע״י תשובה מתוך שמחה מקרבין הגאולה (קל״ק ל־ו).

Segment 8
HE:
טז דע כי תשובה הוא לשוב את הדבר למקום שניטל משם להשיב הדבר לשורשו ושורש כל הדברים היא חכמה לכן צריך לשמור שכלו משכליות חיצוניות ומחשבות זרות וכששומר המחשבה שהיא החכמה שבמוח זה עיקר תיקונו ותשובתו(ל״ק לה־א)(ל״ע תשובה יז) (ראה תיקון כ״א זרקא).

יז קודם שזוכה לתשובה אין לו דעת כ״כ ■שיתבייש כראוי לו לפי עוצם פשעיו ולפי גדולת הבורא שפשע כנגדו אבל אח״ כ כשעושה תשובה ומסיר ממנו הטפשות ונתוסף בו שכל אזי הוא מתבייש ביותר ונתגלה הבושה על פניו ועי״ ז מוחלין לו כל עוונותיו ומדבק א״ע בעץ חיים (ל״ק לח־ה).

יח ע״י קדושת א״י הכל חוזרין להש״י (ראה א״י יח) (ל״ק מח).

יט ע״י תפלה בכח חוזרין הכל להשי״ת (ראה תפלה כח) (ל״ק מח).

כ ע״י מצות סוכה הכל יחזרו להשי״ת אפילו או״ה (ראה סוכה ג) (ל״ק מח).

כא עיקר התשובה תלוי בלב היינו במחשבה שבלב שיתגבר לברוח ממחשבות רעות ולחשוב מחשבות טובות לשום אל לבו היטב מה יהיה תכליתו וכו׳ ולחשוב עצות איך יזכה לשוב אל ה׳ ועי״ז יזכה להגיע ולהשיג אורייתא דעתיקא סתימאה דהיינו סתרי תורה שזה עיקר שעשוע עוה״ב (ל״ק מט־ו).

כב מי שפגם בבחי׳ מלכות ע״י עונותיו ח״ו ועיקר העונות באים ע״י מחשבות רעות אעפ״כ גם זה יש לו תיקון ע״י תשובה ועיקר תשובה תלוי בלב והלב היא בינה ועי״ז נתתקן גם המלכות (פל״ח ל״ק מטו).

כג ע״י שנזהרין במצות ציצית זוכין לתשובה בכל לבו (ר׳ ציצית ח) (ל״ק מט־ז).

כד אפילו כשזוכה לעשות תשובה ולתקן מה שקלקל עדיין צריך למלאות העבודה שהי׳ יכול לעשות בזמן שהיה רחוק מהשי״ ת ע״ כ צריך לרוץ מאד ולהזדרז הרבה בעבודת השי״ת למלאות החסרון שהי׳ יכול לעבוד בימי קלקולו (ל״ק מט־ז).

כה ע״י התבודדות בלילה שאז עיקר זמנה וכן ע״י קימת חצות נשמר הלב מכח המדמה וזוכה לחשוב בכל עת על תכליתו וסופו האחרון לעוה״ב עד שישוב בתשובה שלימה באמת ולהסתכל על כל מה שהש״י מסבב עמו ולהבין שהכל הוא לרמז לו בכל עת להתקרב אליו שזה עיקר ישוב הדעת האמתי ועיקר קיומו בזה העולם הכל הוא בשביל זה לבד (ל״ק נד־ס (ר, התבודדות ח).

Segment 9
HE:
כו ע״י שמכניעיץ קליפת עמלק שהיא פגם הברית וזוכין לתיקון הברית זוכין לשבת וע״י הארת שבת נתעורר העולם לתשובה מאהבה כי אהבה בא מתענוג שבת ותשובה מאהבה זה בחי׳ לחם משנה כי ע״י תשובה מאהבה עושה חסד לאלפיים דור (ל״ ק נח־ז).

בז ע״י תשובה מאהבה כל הכשרים שבדור נתרפאים כי קודם סבלו יסורים גם נעשים מכובדים בעיני הבריות (ל״ק נח־ח).

כח עיקר כח העבודה של כל הימים אינו אלא ההתחלה שאנו צריכין לחזור לאחורי ליום ראשון שהתחיל להבין להתענות שהוא תחילת התשובה שהיה קשה עליו ההתחלה שיצא מהיפך להיפך ובכל יום חוזר לאחוריו לקבל כח מהתחלה ומחמת שתאוות אכילה ושתיה הם סמוכים להדיבור וכשמתגברים ממשיכים הדיבור לגלות מצרים וע״י התענית שמרעיב א״ע הוא ממשיך מימי החסדים ללחלח הגרון ואזי יוכל לדבר לפני השי״ ת ל״ק סב־ה) (ר׳ תענית ח).

בט בכל עבירה ח״ ו פוגמין בכלליות העולמות ובכלליות השמות הק׳ ר״ל ואין תקוה כ״א בתשובה כי ע״י שמתחרטים על העבירה ועוזבים אותה עי״ז נתתקן כל הנ״ל וחוזר ומוציא תיקון כל העולמות מכח אל הפועל (קל״ק סו־ד).

ל עיקר התשובה היא חרטה בחי׳ פתח חרטה כי עיקר מה שצריכין פתח כדי לעקור הנדר מעיקרו כמו כן לענין תשובה שעיקר היא החרטה להתחרט על הדבר ולעקור אותו מעיקרו היינו שצריך להתחרט גם על שהניח את מחשבתו להרהר בעבירה שעי״ז בא לידי עבירה בפועל ר״ל וכשמתחרט באופן כזה מוחלין לו כי חוזר ומיחד כח ופועל בקדושה ע״י התשובה והחרטה (ל״ ק סו בפלח־ב).

לא לפעמים בא לאדם הרהור תשובה מחמת הטוב שהתעורר בתוכו אזי ע״י מעשיו באותו שעה המית יצרו בזה ההרהור תשובה ואח״כ מתגבר עליו יצר הרע אחר גדול ממה שהיה לו מתחילה ע״כ צריך בכל פעם התחזקות חדש נגד היצה״ר החדש (ל״ק עב) (ר׳ סוכה נ׳׳ד כל).

לג ע״י תשובה מאהבה לא נשאר מהחטאים שום רושם ואז זוכה להתפלל וללמוד בשכל צח שהוא בחי׳ מוחין דגדלות ואז זוכה להתפלל כראוי וללמוד ולהבין בלי עיון וזוכה לחדש מוחו בכל יום ויום (ל״ק עו).

לד הנה הכלל שצריך כל אדם לראות שמצידו לא יהיה עיכוב משיחא דהיינו לעשות תשובה שלימה ולתקן

מעשיו כדי שהוא לא יעכב בעונותיו ביאת משיח (קל״ק עט).

לה יש שני תשובות אחת יש בנ״א שעושין משא ומתן והולכין בהבלי עוה״ז ובאמצעות נופל לו הרהורי תשובה ואח״כ חוזר למקומו הראשון וזה בחי׳ והחיות רצוא ושוב שאין לו נייחא כי פעם טמא ופעם טהור כשר ופסול אסור ומותר חה בחי׳ ששת ימי החול אבל תשובה שלימה הוא בחי׳ שבת שיש לו נייחא ונדחה הרע לגמרי (ל״ק עט) (ר, מד״ר בראשית כ״ב כשפגע) (ר׳ מטט ב׳).

Segment 10
HE:
לו עיקר התשובה תלויה בתורה (ר׳ תורה עז) (ל״ק קה).

לז הנה ידוע כי הס״א מסבבת הקדושה ובפרט מי שכבר נמשך אחר עבירות ח״ו ונמשך אחר הס״א ושם מקומו ח״ו כאשר יעורר רוחו לשוב אל ה׳ קשה לו מאד להתפלל כי הן מסבבין אותו מכל צד לכן כל הדיבורים והתפילות לא יוכלו לבקוע המחיצות ונשארים למטה עד אשר יזכה לשוב באמת וידבר דיבורים מעומקא דלבא אז מבקע כל המחיצות ויעלו עמו כל הדיבורים שהיו מונחים למטה עד הנה (ל״ק קיב).

לח אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו היינו כשימול את ערלת לבבו ויצטער ויתחרט באמת ואזי מגודל החרטה ירגישו גם כל הלבבות של כל הטיפות שנמשכו ממנו (ר׳ נצבים ל׳ ומל) (ל״ק קמא).

לט עיקר מעלת הבכיה הוא כשהיא מחמת שמחה ואפילו החרטה טוב מאד שתהי׳ מחמת שמחה שמרוב שמחתו בהשי״ת הוא מתחרט ומתגעגע מאד על שמרד נגדו בימים הראשונים (ל״ק קעה) (ר׳ תהלים פ״ט בשמך).

מ מה שהשי״ ת משלם לאדם מדה כנגד מדה הוא חסד גדול שעי״ז הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה (ל״ק קפז) (ר׳ תהלים ס״ב ולך).

מא יש חילוק גדול בעבירה שעושה האדם ח״ו בין אם נתעורר תיכף ומיד ושב בתשובה אזי אפשר לו בקל לחזור למקומו כי עדיין לא נתרחק הרבה מדרך הטוב כי זה סמוך היה אצל השי״ת ועדיין לא שכח את הקול אבל כשכבר נטה הרבה מהדרך אז כבר שכח קול התורה והשי״ת אזי קשה לו לשוב (ל״ק רו).

מב וזה החילוק שבין עול ימים לזקן כי מי שעדיין בבחרותו ועדיין לא הזקין בחטאיו אפשר לו יותר לשוב מהזקן מחמת שעדיין הוא סמוך ולא שכח את

קול הקריאה של התורה והמצוות (ל״ק רו) (ר׳ תורה פט).

מג כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השי״ת ומתודה על גודל הפגמים שעשה אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה והיא מנחמת אותו שתבקש תחבולות לתקן כל הפגמים (ל״ק רנט).

מד יש דיבור של תשובה לדבר דיבורים הרבה של תשובה לפניו ית׳ ועיקר קיום ושלימות הדיבור הוא ע״י אמת (ל״ת ב־ד).

Segment 11
HE:
מה בשביל זה היה משרע״ ה מוסר נפשו בשביל ישראל לבקש מהשי״ ת שיסלח להם עונותיהם כי ידע שא״א לישראל לישא כלל המשאוי של עוונות אפילו יום אחד וע״כ מי שנכשל ח״ו באיזה עון צריך לעשות תשובה ולבקש סליחה וכפרה מהשי״ת כי העון הוא משאוי כבד.לנפש ישראל (קל״ת ז־יב).

מו ודע שעיקר התשובה השלימה היא כשאדם עובר באלו המקומות ממש שהיה קודם התשובה כל אחד לסי מה שעבר עליו בימים הקודמים ועכשיו פונה עורף מהם וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה הן במעשה הן במחשבה זהו עיקר התשובה (קל״ ת מט).

מז יש זריז ונשכר ויש זריז ונפסד היינו מי שהוא צדיק מנעוריו כשהוא זריז ביותר אזי הוא מפסיד עי״ז את בחי׳ הקדושה מה שהוא בין מצוה למצוה כי המצוה בעצמה הולכת אליו וגם הוא רץ בזריזות אל המצוה וע״כ הוא זריז ונפסד וכ״ז למי שהולך בדרכי ה׳ כסדר מנעוריו אבל מי שצריך לעשות תשובה הוא צריך דווקא להיות זריז גדול ואסור לו לשהות כלל כי הוא צריך לרוץ ולדלג ולקפוץ אל הקדושה ואיש כזה הוא זריז ונשכר (ל״ת נט) (ר׳ אבות ד׳ מצוה).

מח הצדיק הוא מוכרח לעשות תשובה בעד ישראל כי כל העונשים הם נוגעים להצדיק בעצמו כמו שמצינו אצל השי״ת שבכל צרתם לו צר כי הם חלק אלקי ממעל כמו כן אצל הצדיק כי האדם נתהוה מד׳ יסודות והד׳ יסודות נמשכין מיסוד הפשוט שהוא בחי׳ הצדיק וע״כ גם ענוש לצדיק לא טוב כי העונש נוגע להצדיק בעצמו וע׳׳כ כל המקורבים להצדיק תשובתם בנקל יותר כי הצדיק עושה תשובה בעדם (ל״ת סו).

מט כל המדות נמשכין מהד׳ יסודות וע״כ כשרואה האדם את הצדיק שהוא בחי׳ יסוד פשוט שממנו

נמשכין כל הד׳ יסודות ראוי לו שירגיש עי״ ז איך הוא אוחז בכל המרות וראוי לו לשוב בתשובה שלימה עליהם (קל״ ת סו) (ר׳ משלי י״ז גם).

נ עיקר התשובה היא ע״י בושה וע״י זה המנהיג בחי׳ משה שהוא מסתכל בכ״א ומתנוצץ מוחו וזוכה לחידושין דאורייתא עי״ז נמשך בושה על כ״א וכשזוכין לבושה אזי רואה כל אחד את ריחוקו מהש״י ועושין תשובה (ל״ת עב).

נא תשובה הוא בחי׳ חיים נצחיים של עוה״ב ועיקר החיים הוא להשפלות של כ״א כי השפלות של כ״א הוא יהיה נחיה ויקום בתחיה וע״כ ע״י תשובה חוזר ונחיה וקם בתחיה השפלות של משה רבינו שיש בכ״א מישראל בכל אבר (ל״ת עב).

נב מי שרוצה לזכות לתשובה יהיה רגיל באמירת תהלים כי אמירת תהלים מסוגל לתשובה כי יש מניעות רבות מאד מלעשות תשובה יש אחד שאין לו התעוררות כלל לתשובה ואפילו מי שיש לו התעוררות לתשובה יש כמה אנשים ששער התשובה סגור בפניהם ויש שאינו יודע להגיע אל השער השייך לו עד שיכול לבלות ימיו ולמות בלא תשובה ח״ו ועכ״ז מסוגל אמירת תהלים להתעורר לתשובה ולהגיע אל השער השייך לו ולפתוח השער (ל״ת עג).

נג עיקר תיקון התשובה היא ע״י קדושת המחשבה שמבררת ומתקנת כל הפגמים כי כולם במחשבה איתברירו (ז׳ פקודי רנד) (ל״ת עט).

Segment 12
HE:
נר ע״י תשובה זוכה לבטל את הזמן וכל הצרות והדינים ואחיזת הס״א שהם בבחי׳ זמן ועי״ז זוכין לשמוע הקול דקדושה ולהכניע הקול דס״א וזה ג״ כ מצוות זמניות כדי לזכות על ידם להעלות הזמן לבחי׳ למעלה מהזמן (קל״ת עט).

נה דע כי ההתקשרות באמת לצדיקים אמתיים הוא תועלת גדול כי עי״ז זוכין לתשובה (ל״ת צא) (ר׳ ז׳ ויגש ר״ ו כי).

נו לפעמים מגיע לאדם הרהור תשובה והשתוקקות להש״י באיזה מקום שצריך שם באותו המקום דייקא להתחזק בזה ההרהור תשובה כגון לדבר שם איזה דיבורים של תחינות בפה ובלב ולא ימתין ולא יזוז ממקומו אעפ״י שאין זה המקום מוכן לכך כגון בדרך הילוכו וכיוצא כי כשיזוז ממקומו יכול להיות שיופסק (ל״ ת קכד).

נז וכן ממנו ז״ל בעצמו ראינו ענין כזה שלפעמים נשאר עומד באמצע הבית ודיבר עמנו וגילה לנו תורה נפלאה ושיחה נאה מאד וגילה דרכים נפלאים

לעבודת השי״ ת והתעוררות גדול וכר ולא רצה לזוז

ממקומו עד שגמר מה שרצה (ל״ת קכד).

נח יש להקל אופן התשובה על החוטאים

(ס״ה

תשובה).

בט מי שרוצה לשוב יזהר מלהיות בעל חוב

Segment 13
HE:
(ס״ה

תשובה).

ס משעה שאדם חושב לעשות תשובה אזי מקבלין תפלתו אע״פ שלא עשה עדיין (ס״ה תשובה).

סא העבדות שאדם עובד ה׳ בבחרותו כל יום יקר משנים רבות של עבודה לעת זקנתו (ס״ה תשובה).

סב הנערים הוא בקל להשיב אותם להשי״ת מהזקנים (ס״ה תשובה).

סג הצדיק עושה תשובה עבור המקורבים שלו והעיקר שישמרו עצמן שלא יהיו מזידין (ש״ם מה״מ סד).

סד עיקר התשובה היא צעקה וזעקה להשי״ת ולא יתייאש עצמו לעולם (ש״ מ ע״ ה קיד).

סה עיקר התקוה ע״י בחי׳ למעלה מהזמן שמשיגיץ הצדיקים ושם יתחקן הכל (ש״מ ע״ה קיז).

סו על אחד שהיה רחוק מאד מהשי״ת אמר לו רבינו ז״ל שיחפש נקודות טובות בעצמו ועי״ז ישוב (ש״מ ע״ה קיח).

סז לפעמים יש אדם שהורגל בעבירות כ״כ ח״ו עד שנדמה לו שאין בידו למנוע עצמו מזה ידע שאעפ״ב יש בחי׳ התקשרות לקשר ולחבר עצמו יחד בהתקשרות חזק ועי״ז יכולין להתגבר ולהנצל וא״א לבאר בכתב אעפ״כ יכוליץ להבין כי הוא עצה נפלאה (ש״מ ע״ה ו) (מ״ב תשובה).

Segment 14
HE:
סח הפליג מאד בגודל מעלת התשובה ואפילו כשנופלים מאד ח״ו אעפ״כ אסור לייאש עצמו כי תשובה גבוה למעלה מן התורה כי אם יזכה יהיו נעשין מעונותיו עניץ אחר לגמרי כמשחז״ל שנתהפכין העונות לזכיות (ש״ה ג).

סט יש תשובה שהיא בכח ועדיין לא יצאה אל הפועל ובשביל זה אדם משיג לפעמים למעלה ממדריגתו

מה שאינו ראוי לזה והוא כדי שתצא התשובה מכח אל הפועל (ש״ה סא) (מ״ב תשובה).

ע בענין מ״ש בזוה״ק שעל פגם הברית אין מועיל תשובה אמר רבינו ז״ל שבזה המאמר זוהר אץ שום אדם מבין הפשט רק הוא לבד והכלל שבאמת מועיל תשובה (ר׳ ז׳ בראשית קפ״ח בענין) (ש״ה עא).

кѵ עיקר התשובה הוא לבל יעשה עוד מכאן ולהבא והוא מוכרח לעבור באלו המקומות והענינים שהיה בתחלה ולהתנסות שם וכשמרחם על עצמו עכשיו ואינו עושה עוד מה שעשה מקודם ומשבר תאותו זהו עיקר התשובה (ש״ה עא).

עב מי שהוא איש אמונה התשובה שלו הוא יותר קלה כי התשובה צריכה להיות תש 1 ו:בת.המשקל ומאחר שיש לו אמונה לא היה תענוגו בשלימות כי היה מעורב ביגון כי ידע כי יהי׳ לו עונש ר״ל רק שלא היה יכול להתגבר על תאותו ע״כ תשובתו קלה יותר אבל המחקרים שאין להם אמונה תשובתם כבידה יותר כי לא היה להם יסורים בשעת עבירה (ש״ה קב).

עג יש עבירה שעונשה שיהא בעל חוב תמיד ולפעמים מפיל גם אחרים להיות בעלי חובות ועצה לזה לשוב בתשובה בכלליות ולהתחנן לפני הש״י להצילו מעבירה זו ועת לשוב על זה כשהוא במוחין דגדלות כי מוחין דקטנות הוא בחי׳ בעל חוב (ש״ה קיב)(ר׳ ממון פב).

ער אם היה האדם זוכה לחרטה גמורה באמת אז אע״פ שיכול להיות שאח״כ יחזור למקומו ויהיה נעשה עמו מה שנעשה אעפ״כ כבר מבלבלין אותו מחשבות של חרטה בכ״פ עד שסוף כל סוף זוכה לבא אל תיקונו בשלימות וכמו שראינו מבן המלך שנחלף ואפילו בן השפחה ע״י שנתחרט היטב באיזה פעם עי״ז היו באים עליו גס אח״כ חרטות תמיד עד שע״י חרטות אלו של שניהם חזר העולם לתיקונו (ר״מ מעשה י).

כ ע ז ה ש י ״ ת

ס ט ״ י ע ש ״ ו

Segment 15
HE:
והלכתא

כנחמני

יד תורת

ולא סברנא סדרנא

אנא

והוא אינציקלופדי ספרי רבינו האדם רשכב״ה האדמו״ר

בן אבי מורי

ר׳ אברהם יצחק דב

נחל נובע מקור חכמה רבי נחמן מברסלב זצוק״ל חלק שני

על התני׳ך ועל הש״ס בבלי ירושלמי מדרש, זוהר, תיקונים וכר כמבואר במפתח הענינים

Segment 16
HE:
כאשר עיניכם תחזינה מישרי□ בהקדמת הספר

סודר ע״י

חד זעירא דמן חבריא דלא גמרנא

'1 ,■ ,,ו, ■ןי ׳ •י•י ■וי^ש^^•;ו*•י,״X^ן|וווףן^ו

^^₪מש^ןמושש<נתמומותף.,

Segment 17
HE:
1“' יצא לאור ע״י המוסד

סגולה גדולה ר״תיקון הכללי״מהצדיק הקדוש ר' נחמן זצ״ל מברסלב זיע״אבעהמ״ח הספר הק׳ ״ליקוטי מוהרץ״.

כמובא בשיחות הר״ן׳ ובס׳ המדות אות ק׳ תיקון גדול למקרה לילה ר״ל לומר אלו העשרה קפיטיל תהלים באותו היום שקרה לו ח״ו ואלו הן (נמינא למטי) וכר. וכמובא בליקוטי מוהר״ן סי׳ ״רה״ ואמר אז׳ שתיקון הראשון הוא המקוה.

והנה ענין זה של אמירת העשרה קפיטיל תהלים האלו צוה הצדיק הק׳ הנ״ל לגלותם ולפרסם בפני הכל׳ ואמר שאעפ״י שהוא דבר קל לומר יו״ד קפיטיל תהלים׳ אעפ״כ (מחמת גורל סגולתם) גם זה יהי׳ כבד מאוד לקיים כו׳ עכ״ל:

ולכן עשינו בזה מה שמוטל עלינו להודיע התיקון לכל החפץ להתתקן׳ וכל או״א אשר יראת ה' נוגע בלבו וחפץ בתיקון נפשו ירשום לעצמו את אלו העשרה קפיטיל תהלים לאמרם כנ״ל:

כתבו לכם העשרה קפיטיל תהלים

(ובזה הסדר דייקא)

טז. לב. מא. מב. נט. עז. צ. קה. קלז. קן.

והנה כבר נדפס ספר ״תיקון הכללי' והם העשרה קפיטיל תהלים האלו בשלימותן עם תפלה נוראה אחריהם מהלקוטי תפלות-וגם נדפס כעת ספר ״אות ברית' המובא שם כל עניני שמירת ותיקון הברית אשר היא ״תיקון הכללי'.