{"bookId": "kabala-0ad1947932d8", "part": "1", "torah": "11", "title": "ספר ברית מנוחה — קטע 11", "hebrewTitle": "קטע 11", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-0ad1947932d8/1/11/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-0ad1947932d8/1/11/", "segments": [{"index": 1, "he": "וחדש רצון, ויום הט' לחדש מן המובחר שבכל החדש, ושעה תשיעית של יום שעה טובה \nומובחרת משעות היום, וכסדר הזה למעלה בין העליונים התשיעית היא המובחרת, כי גלגל \nהט' יותר מובחרת מן העשירית מפני שהעשירית אינה פועלת כמו התשיעית, כי השפע לכל \nהדברים מן גלגל הט' הוא בא ובו נשרשים וממנו הם מתפשטים. והמאור הזה הט' שהוא מתפשט \nלהתפשטותו מן שורש המנוחה בלי עמל מן שורש עץ החיים ובהיותו תשיעית הוא מובחר משאר \nהמאורות גם מהז' נבחר, גם השבת התחתון הוא מעלה השביעית ושבת התיכון הוא מעלה \nהשמינית ושבת העליון הגדול שהוא שורש תורתינו הוא מעלת הט', על כן כל איש שנולד \nבשנה הט' ליובל בחודש השני ביום התשיעי בשעה הט' ושיתחיל לצמוח הוא כמו צומח של כל \nאלו הרי זה עולה למלוכה בלי ספק אם לא מפני האריכות הייתי מביא ראיה מכמה צדדין. \nועכשיו שהזהרתיך לכן היה מעיין בזו המעלה ובחכמתה תראה חכמה ויאיר עיניך כי מעלה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הט' אינה מן אלו האחרות שאמרתי למעלה כי היא מדריגה גדולה מכולם כמו שאמרתי, והוא \nמאור יוצא לפי תומו לא מוכרח מגבורה (נ\"א לא מגבורה) ובהיותו יוצא ומתפשט לפי תומו \nמי ימלל זכותו ואורו המצוחצח, ונראה באורו בהרות בהרות קטנות לבנות, וכל בהרת ובהרת \nמתגברת לעבדו ומתחזקת לצדדיה וכל א' וא' בעל שכל וחכמה מצוייר צורה נפלאה והם \nמאורות הנחמדים על הניקודים (נ\"א על הפקודים) לידע מן הצבאות לבל יצאו מן הדרך \nויפעלו שלא לרצון שוכן ערבות, ואלו המאורות מתקשרות במעלות התפארת שהוא שבת הנרמז \nבתורה בלשון זכר בלשון משל שבת הוא לה' (ויקרא כ\"ג ג'). וזה המאור הט' כאשר הוא \nיוצא יוצא ברחמים לפי הדרו וזכותו ואיננו מרעיש לשום מאור ועולה דרך מסילתו בקו \nהמישור, וכאשר מגיע אל מקום הממשלה שמשם יוצאות הממשלות אשר הוא אלהינו ואנחנו \nעבדיו ומשתחוים לפניו ומתפללים לשמו הנורא אהיה אשר אהיה כאשר יגיע אל זה המקום \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "מתאמץ מאד אין קץ לגבורתו ומצא זיוו אדום כמו גחלת ויוצאים (נ\"א ומתפשטים) ממנו \nהניצוצות והוא איננו מתערב עם שום מאור בממשלתו כי יש בו ממשלה לכל המאורות האחרים, \nוזה האודם הנראה במאור איננו מצד דין גבורה קשה אלא רפה (נ\"א לא קשה ולא רפה) אבל \nהוא חותם דם הברית שבישראל הידוע בפנת המרכבה כמו שאמרתי למעלה, וזה חותם דם הברית \nאיננו יורד דרך המורד כי אם עולה דרך המישור, ואפי' שיתערב אליו מאור אחר מאור אחד \nמן המאורות של ישראל (נ\"א של שמאל) על כל זה איננו נוטה לא לשמאל ולא לימין אלא \nעולה דרך מסילתו ומגיע עד מקום מלך מלכי המלכים מקום הייחוד השלם והאמיץ, וע\"כ אמרו \nכל מי שמקבל עליו דם ברית איננו יורש גיהנם וזהו האמת, ובהיות המאור הגדול הזה \nמתגאה לבדו בלי מאור עמו כל המאורות מתחרדים לפניו, אמיצי כח העושים רצון קונם \nממהרים לעשות מצות רצון קוניהם בפחד ואימה, והוא עובר על כל המאורות ומרעישם לבדו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בלי סיוע של מאור אחר עמו, וכל המאורות בעלי כנפיים ובעלי הממשלות בראותם גדלו עד \nאיזה מקום ממשלתו מגיע (ו)כורעים ומשתחוים לפניו וקוראים לפניו אברך וקוראים לפניו \nמלך הגדול המתקאה כי הוא חותם הקרבנות ואליו היו כל הקרבנות מגיעים וממנו היו \nמתקרבים מן אלו לאלו עד שהיו עולים עד מקום הממציא הכל, עליו כתיב (ויקרא ב' י\"ג) \nולא תשבית מלח ברית אלהיך וגו'. על כל המאורות זהו המושל אהו\"ה, ועל סוד הניקוד הזה \nהנעלם אמר שלמה המלך ע\"ה כשהיה רואה חרבן הבית וישראל הולכים בגלות מפוזרים בכל \nהפנות כצאן אשר אין להם רועה ואמר לחכמי ישראל אותם שנשאר בהם החכמה השבעתי אתכם \nבנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ (שיה\"ש \nב' ז', ג' ה'), בנות ירושלים אלו הם החכמים שעמדו תחת צל השכינה, בצבאות בשם צבאות \nהמפרנס לכל הצבאות ר\"ל בגלות הוא מקום גזרת הנשמות כמו שאמרתי למעלה, או באילות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "השדה הם ארבע פנות הסומכים המרכבה והן אדם נשר אריה שור ארבע חיות סומכות הכסא בדרך \nשאמרתי, אם תעירו ואם תעוררו לא אתם ולא אחרים למענכם, את האהבה זהו דרך ההנחה שאני \nמפרש אותה והיא מדברת בניקוד שורש האמונה של השם הנורא והנכבד יהו\"ה כמו שכתוב, \nלאהבה את ה' אלהיך (דברים י\"ט ט', ועוד), ומפני זה (נ\"א ופני זה) הואיל וראית שבועה \nכזאת שהשביע שלמה המלך ע\"ה, והנה עד כי יגיע עת דודים לפדות הבנים ועכ\"ז תהיה מעמיק \nלידע הודאי כי תראה באלו הדברים שרשים עמוקים מראה בו חכמה ודעת באלו הנקודים אשר \nראית שרשם וחכמתם. והנני מקדים ומצוה לך הקדמה באלו הדברים משכלי ומחכמתי. כל \nהדברים אשר ראית שפירשתי עד הנה אל תחשוב מחשבה בלבך שהם כפשוטן הסר זה מלבך כי \nאינם כפשוטן אלא על דרך אחר שאם תעיין תבין חכמה, ועוד תעיין בזה הניקוד הנעלם \nועיין ותראה כי לא לחכמים חכמה ולא לנבונים בינה, והואיל ושלמה המלך ע\"ה היה רואה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ברוב חכמתו חכמת הניקוד של שם יהו\"ה ומרוב חכמתו לפיכך השביע ברוח הקודש לכל זרע \nהקודש לבל יעמיקו בה עד שירחם הקב\"ה על עמו ונחלתו ויפתח להם שערי אורה, ועתה כמו \nשאמרתי התחילו השערים לפתוח של חכמה, לכן תהיה מעיין ותשיג שכל וחכמה גדולה מאד, כי \nזה הניקוד הט' מן אות ראשונה הוא ניקוד חול\"ם והוא מל\"ח ולפיכך קראוהו דם הברית \nוחותם הקרבנות כמ\"ש, על כל קרבנך תקריב מלח (ויקרא ב' י\"ג) כי מלח הוא הפוך חל\"ם \nוהוא תנועה גדולה לפיכך צריך כוונה גדולה וקדושה כמו שתראה בפעולות כשאבא לפרש \nתעצומות הפעולות בדרך מבוא השערים, ועל ניקוד זה הנעלם אמר החכם כראותו גדולתו פתח \nהחכם ר' שמעון ודרש, באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם וגו' (במדבר כ\"א י\"ח) פוקו חזו \nבני נשא גנזיא דקב\"ה דנהורא חד נפיק מקדמוהי ובסגיאות שופריה וטיבותיה קרא ליה קב\"ה \nמלכותא עילאה, וכד נהורא דנא נפיק מסגיאות גבורתיה וזיוויה והדריה כד הוה סליק \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "באורח מישרא כל נהוריא דחלין מן קדמוהי הדא הוא דכתיב, מי לא ייראך מלך הגוים כי לך \nיאתה (ירמיה י' ז'), דנא רב וחסין הוא ושליט על כל נהוריא דנפקין מן קדם מלכא \nנהורין שבעין לקביל שבעין שרים דאינון ממנן על שבעין עמין והן נהורין דמתפשטין בכל \nגלגלא ורקיע, ומסגיאות שופריה אתחזי נהורא דנא באתר חד סתימאה, וכל מלאכיא דאתנגידו \nונפקו באורח מישר וגבורתא ורחמין בעין למנדע אורחיה וכל דנא מיניה חכמתא, ומסגיאות \nשופריה וטיבותיה כד הוה סליק לעילא ואינון מלאכיא דאתבריאו בקדמיתא קדם דברא הקב\"ה \nעלמא אלפין שנין ויהוא\"ל (נ\"ל ומטטרו\"ן) שמיה (נ\"א עמיה) אתברי ומלאכיא תליתאה \nדסליק על כולהון דאתבריא קדם אילין הוא הנקרא שמועיא\"ל דהוא מקבל צלותהון דישראל \nוהוא קאים באתר דחכמתא ולא באתר דענפין מעיין תמן אלהין בשרשוי דחכמתא ואיהו מלאכא \nחכים מכל חכימיא רברבין דהוו בעלמא וכולהו לא מטו לסגיאות גבורתיה דמלאכא דנא, כד \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "מלאכא דנא סליק לעילא למיחזי די נהורא דגבורתיה לית סופא נפקין שרפי נורא ונפקין \nנהורין דלית להו סופא ובתחלת מלאכיא אילין שויאו תחומא לנהוריא דנא עד די אתר מגיע, \nועד די אתר יהא גבוריה גבורתא, ועל אילין מלאכיא די אמרנא כתיב באר חפרוה שרים, \nואילין מלאכיא סלקא דעתך דאינון שויאו תהומא דנהורא דא, שתוק ואל תמלל כדין, אלא \nהקב\"ה יהיב בידיהון דאינין תלת מלאכיא גבורתא חד דנפיק מן קדמוי דכולא דינא קשיא \nדשמיה אלהי\"ם ונהורא דנא שוי תחומא לכל נהוריא כל חד וחד כמא דאתחזי ליה, ושמיה דנא \nליתוהי גדול בגבורתא בתלת מלאכיא אילין כמה דאמרין במחוקק במשענותם, ונהורא דנא \nדשמיה אלהים מתקרי מחוקק בסגיאות גבורתיה דאית ביה, ואמרו דכד נהורא דנא דשמיה \nאלהים סליק לעילא ומטי עד נהורא רבא דחל\"ם שמיה כד הוא מטי לאתר דנא דאילין נהוריא \nקיימין באימה מסגיאות גבורתיה ומתרין אילין נהוריא מפלגא תחומיהון נפקי נשמתהון \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "דצדיקייא רברבין גבריא למיעבד רעותא מן מארי עלמא, כמה דעובדא עשרה צדיקים דקטיל \nמלכא דאינון ר' עקיבה וחברוי נשמתהון דאילין נפקי מאתר דנא, וכל בר ישראל דיתחזי \nדאיהו צדיקא בגבורתא למיעבד רעותא דקב\"ה מכסי עלוהי ויהיב ליה חכמתא וגבורתא \nוחכימיא דישראל ר' שמעון ור' אלעזר בריה ור' עקיבה וחברוהי וכל חכימין נפקין \nנשמתהון מאתר דנא, ובתר כן נהורא דשמיה אלהי\"ם נחית מתמן לאתר דתלת מלאכיא אילין \nבלחודיהון יתיהיב גבורתא דנא הדא הוא דכתיב במחוקק במשענותם, וממדבר מתנה מאתר דנא \nנחית לתמן יתקרי מדבר ולאתר דסליק להזדווג תמן עם נהוריא דנא אתקרי מתנה, אתר דנא \nדמתנה שמיה הוא אתר דכל נהוריא רברבין נפקין מן קדם מארי עלמא דאינון אתר כד אינון \nמטיין לאזדווגא באתר דנא ואתיין נהורייא אחרנין לקבלא מאתר דנא, ונהורייא דאתקריאו \nמתנה די [י]הון אתר יהבין חכמתהון וגבורתהון לכל נהורייא דמטיין תמן ועל דנא אתקרי \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "מתנה, ואם לא ידענו מאן הוא רבונא דקאים באתר דנא דאתקרי מתנה די נהורייא אתר מטיין \nלתמן שמיה דרבונא דקאים לתמן אדונ\"יהו הוא שמוע\"אל עבדא דאלהא דשמיא, והא לך מה \nדאמרין חכימייא הוו בדילין לחדא מן נכנס באילין עמיקתא מן קדם דלא יטעון במיחזיהון \nגבורתא דמלאכיא אילין דכתיב עלייהו, זה שמ\"י (שמות ג' ט\"ו) כמא דאמרנא, ורזא דנא \nישתכח בנהורא דנא דחל\"ם שמיה דכל בר נש דימטי לרזא דנא ידע עמיקתא דעלמא דאתי \nוגבורתיה וטוביה ויחודיה דקודשא בריך הוא, דנהורא דנא כד הוה נפיק נפקין מיניה \nנהורין אחרנין דמתנין (נ\"א דסמכין) לכל נהוריא הדא הוא דכתיב באר חפרוה שרים כרוה \nנדיבי העם במחוקק במשענותם לישן טב, וכל דלא למה אתברי בכל ישי (נ\"א בשביל ישראל). \nואני אם הייתי בכאן עושה פירוש עניין המרכבה היית יודע שכל חכם וצדיק מישראל שהוא \nמרכבה בפני עצמו ושיש לו ארבע חיות סומכות למרכבה כמו שיש לכסא ושהעולמות ממנו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "תלויים, והאמת החכם שבישראל הוא הנקרא מרכבה בפני עצמו ועליה עומד כמו שיש בעליונה \nהמפורשות במרכבת יחזקאל אשר ראית בו כמה דברים עמוקים וסודות עמוקים לאין תכלית, \nוהיית יודע השם של העומד במרכבת יחזקאל (נ\"א החכמה) והוא שם יהו\"ה שורש האמונה \nועיקריה וסודו כמו שאמרתי, והשם של זה הניקוד העליון אשר ראית עד עתה עמקו וחכמתו. \nועל ניקוד אות ראשונה הזאת שהוא נקרא חל\"ם אמרו חכמים שהם הים שאין להם סוף והוא \nהנקרא מלך על כל המאורות המנהיגים והמוציאים והמביאים תחת ממשלתו והוא ממשלת עיקר \nשפע צינורות שפע המרכבה אשר הדר המרכבה וגבורתה בצינורות השם הזה באים, ואלו \nמורכבים באלו כדי שיהיו כולם אחדים לעשות רצון קונם ממהרים לפעול, וגובה להם ויראה \nלהם שכל רואיהם מרחוק ישגיחו מפני רוב גבורתו וממשלתו והוא מאור שאמרו שממנו נמשכו \nהמאורות של עצמות הפועלות עבודתם בגבורה ובקדושה, ובזכות מאור השני המנענע גבורות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "והנחות של אות השניה ומנענעה כרצונו לכל עבר שהוא רוצה, ובאות הזאת היוצאה בלי עמל \nויגיעה בה נגלו מטמוני שכר העולם הבא שכתוב בו, עין לא ראתה אלהים זולתך וגו' \n(ישעיה ס\"ד ג'), אפילו שרף מהגדולים וחשמל מהאדירים לא ידעו ולא הביטו דרכי האות \nהזאת, מפני מה מפני שאם יראו אות אור כזה שהוא מתפשט בלי עמל וכולו מנוחה והנחה \nולמיני זיוו אין דמיון יאמרו כך מה זה רבון כל העולמים אדם שהוא עפר רמה ותולעה \nוכולו תאוות וכולו יצה\"ר וטומאה לו הכינות מעלה גדולה כזו ואנחנו עבדיך קוראים בשמך \nומשמשין לפניך תמיד מנעת ממנו מנוחה בלי עמל כזו מקום שהצינורות באים אליו דרך ישר \nמן יחוד מציאותיך מן שורש השרשים, ומפני שלא יחלקו אלו עם אלו מפני שלא יקבלו משם \nשפע שעל המאור כתיב העומדים בפרץ באלו החמשה מקומות ומעלתו מופלאה עד מאד (בנ\"א \nכתוב כל זה וז\"ל) שפע שעל המאור הזה כתיב, ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור (בראשית א' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ג'), ועוד מפני מה גנזו והעלימו מן מלאכיו עושה רצונו מפני שלא יקבלו שפע וגבורה \nותהיה ממשלתם כממשלת אלהים הגדולה מאד. ואומר לך כלל כעין השפע המקבל המלאך כן \nעבודתו שהוא עובד ואם המלאך היה מקבל ממקום המנוחה שלא יהיה שם תערובות של דבר אחר \nלא היו פועלים דבר ולא היו מכירין אדון עליהם ומפני זה גנזו, ונמצאו בזה המאור \nהנשרש בשורש אילן החיים שיצא להנחיל את מקורו כמו שאמרתי נמצאו בו חמשה דרכים \nקשורות בפני אחת לבל יפזרו הנה והנה, ושמותם דרך המנוחה המתפשטת עד דרום עד מקום \nהמציאות הנעלם (נ\"א העולם), והשנית דרך החמדה שכל מאור שמשיג השגת הדרך הזאת מתאוה \nלדבוק בו יותר ועל כן נקראה בדרך החמדה, והשלישי דרך הרצון, והרביעי דרך השלום, \nוהחמישי דרך האהבה. חמשה דרכים סובבים הגלגל לניקודים ידועים בשכל מוכתר, ונמצאו \nהגלגלים וכל צבאותיהם כאשר הדרכים הללו סובבים אותם כדור אחד מלא כל משכיות שבעולם, \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "והם נראו אצל מעלת המציאות כלא היו ולא נראו מעולם וממשלתם עצומה והם לא נחשבו דבר, \nובאויר שמתפשט מן אלו החמשה דרכים כל תולדות העולם באים וכל חפצי הבריות והשרצים \nוהרמשים להבין כמה ממשלתם עצומה, ושמותיהם נוראים מראים הדרם וזיום ויקרם וגבורתם \nוהם שמות משמשין בלי מלאך ובלי השבעה לזכור אותם על פעולותיהם ומיד נעשו. שם הראשון \nיהדריאל וממנו נמשכים אחרים שנקראו בשם הזה הגדול ואלו צריכין טהרה והשבעה לאלו \nהמלאכים שמקבלים מהם אבל (נ\"א אצל) זה השם אינו צריך מלאך ולא השבעה, ושם השני \nיוצפחירון, ושם השלישי מכליליה, ושם הרביעי יוחצצבירון ושם החמישי מפריצמון ונקודים \nשל אלו החמשה מאורות מעלתם כמה היא גדולה לפי תנועות האותיות ולכל דבר מועילים כי \nהם העומדין בפרץ באלו החמשה מקומות ומעלתם מופלאה עד מאוד. (ע\"כ נוסח הגירסא \nהאחרת). ואלו החמשה שמות הם שרשים נענוע אות שנייה מן השם שהיא אות המנוחה שכל (נ\"א \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "שכר) העולם הבא. דע כי כאשר אמרתי לך כי מעלת הצדיק וחכם יותר גדולה היא מהמלאכים \nהגדולים ומן השרפים בעלי היכולת, מפני שהמלאכים אינם גופניים ולא יש בהם איברים \nשיתאוה תאוה ודירתם במקום קדוש וכל מעשיהם קדושים ועל כן הולכים בדרך רצון מלכם \nואין להם שבח בזה. אבל האדם שבראו הקדוש ברוך הוא בארבע יסודות ובמינים רבים וסידר \nבהם סודות (נ\"א יסודות) של תאוה ושל שכל ושל חכמה ושל דעת, והם טמאים ומדובקים \nבטומאתם ובתאוותיהם ודירתם במקום שרצים ורמשים, והאדם בשכלו הטוב נדחק מכל אלו \nהדברים ומתדבק בהש\"י ועושה שליחות הקב\"ה ומצותיו ונותן עצמו למות על קדושת שמו, \nבודאי לזה יש מעלה גדולה מן המלאכים, ונקראו החכמים לפי עניין זה מרכבה בפני עצמו \nוד' חיות יש להם והם ד' יסודות שנתאכל התערובת ונשאר הברור והאמת ועל כן הם מרכבה \nבפני עצמו. ואלו הה' מאורות שראית שמותם ומעלותם כמה היא גדולה הם כמו תולדות המאור \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הזה המנהיג אות שנייה מן השם הנכבד והנורא יהו\"ה, והמאור הזה ברוב גדלו ותעצומו \nכאשר הוא מתפשט ויוצא מן שורשו שורש החיים והחכמה נראה כמו גלגל סובב, מפני שכאשר \nיוצא עולה למעלה להשתחוות לפני מגדילו ושורש שרשו הוא שב אל מקורו חוזר חלילה ושב \nאל מקורו, ונראה כי כמו שהגלגל הוא הגלגל הסובב היכל הפנימי ששם מציאות שורש השרשים \nויסוד הכל, ונראו חמשה מאורות האחרים לזה המאורות כקערות קטנות בחשבון ידוע שהייתי \nמראך במאור החשבון (נ\"א דע שהיה מאריך החשבון), והמאור הזה העליון כאשר הוא סובב את \nאלו המאורות הוא מרעישם רעש וגם מרעישם בגבורה גדולה ומחכימם ומשפיעם גבורה כל אחד \nכפי גדולתו וגבורתו, וכאשר סובב אותם הגלגלים נחשבו אצלו כלא היו. והבן חכמה כי \nהגלגלים מן זה המאור נאצלו והם ניצוצות הגלגל הזה, בא לרמוז שאלו הגלגלים בזה המאמר \nהעליון נקשרים אשר אין קץ לגבורתו ואין סוף לממשלתו, והפסוק מוכיח דכתיב, כאשר יהיה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "האופן בתוך האופן (יחזקאל א' ט\"ז, י' י'), ובהיותו סובב המאור העליון הזה את הה' \nמאורות שנאצלו מן זה הגלגל נגזרו ממנו שתי אשות מהדרו ומתוקפו הא' מקרר והא' שורף \nונקראו אש ומים, ומן אלו שני המאורות שנאצלו מן זה הגלגל נאצלו השמים כמו שאמרתי, \nוזהו סוד השמים וכל הגלגלים מאש ומים הם כלומר אש מקרר ואש שורף, ומן אלו הב' \nהמאורות כאשר הם מתגברים נאצל מהם זיו חופף עליהם מלמעלה כדמיון רקיע, ומי יוכל \nלדבר מעלת שני המאורות והרקיע שחופף עליהם שמבין שלשתם יוצא השירה והרנה המגעת עד \nמקום המציאות, מהללים שמו בנועם התהלות והתפלות עליהם כתיב, השמים מספרים כבוד אל \nומעשה ידיו מגיד הרקיע (תהלים י\"ט ב'), אלו הם ב' המאורות אשר רמזתי למעלה האחד \nמתחיל והשני עונה ומוסיף שבח על שבח, ומן ההדור והדבור הזה יוצאים הנשמות הזכות אשר \nעליהם אין מעלה אחרת זולתי המציאות הנורא, ונקראו ספירות שנאמר, ספיר גזרתם (איכה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ד' ז') ועל כן כתיב מספרים לשון ספירים, והמאור הנורא שנראה כדמיון רקיע אחרי \nשמסיימו שני המאורות לומר השיר עונה הוא, בכלל שירתו מביא מעשיו של הקב\"ה, משבח \nכיצד בראם וכיצד סידרם לבל יתגברו ולבל יתפשטו אלא עד מקום ידוע, ועל כן כתיב ומעשה \nידיו מגיד הרקיע ולמי הגיד אלא מפני שנשמע שבחו עד מקום שני המאורות, ואלו השני \nמאורות האש והמים מרוב זכותם הנחמד וטהרתם הגדולה הוסיפו קדושה על קדושה ואהבה על \n", "en": ""}]}
