והוא שם יחוד השמות ועיקר הפעולות ליודעים מקורו וניקודו ותעלומו ויוצא מזה הפסוק, מגדול עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב (משלי י"ח י') והוא שם הכח כי אותיותיו סימן כ"ח וזהו השם משוי גמיק דירו להון עוצש והצג זבדב (נ"א משוי גמיק דירו להון עוצש והצש זבדב) ואלו הז' חלקים כולם שם א' מבלי דבר אחר וניקודם כמו שכתוב ומקורם שם יהו"ה. והפועל בכולם יהיה מכוין ויעלה הפעולה בידו. וגם הם שמות לכל דבר לבטל גזרה ולהסיר גזרה מעל העיר ולשומרה ולשמירה ולשאלה בלי מלאך. וכבר ידעת שהאישים הם כמו תולדות השרפים והם מאש חלש מאד וכתות המלאכים הידועים והם למעלה מן האישים פונים לימין נמשכו ברחמים שמקורם נצח והוא שם אמיץ מאד. וגם המלאכים האלו נמצאו שהם מן רוח ומן אויר הנחמד המחכים וזהו מקורם עמרמאליזה (נ"א עמרמאליזה) יוצא מפסוק, עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט (תהלים ק"ד ד'), וזהו שם שנמשך בדין וברחמים כמו
שמראים הפסוקים וגם נצח ישראל (ש"א ט"ו כ"ט) זהו רחמים ומצח אשה (ירמיה ג' ג') זהו דין קשה ונמצא דין רפה ולמעלה למלאכים כת בני אלהי"ם אלה המתפשטים מן נהר דינור המיישרים דרכי בני אדם והמסיתים אותם ועליהם כתיב, ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ובתוכם השטן גם כן (ע"פ איוב א' ו', ב' א') מכאן אתה למד שבני האלהים מהם משחיתים ומהם מיישרים וזהו האמת ואלו המקבלים מהוד הפונה לשמאל המתחזק בגבורתה וכאשר המאורות באים אליה נתחברו כולם ונמצא להם שם אחד אשר הוא יוצא מן פסוק זה מאותיות האמצעיות והוא זה, ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו (בראשית ו' ב') רנלבנקהכשיה (נ"א רנלבנקהכשיה) והוא שם אמיץ מאד שנמשך בגבורה כאשר אמרתי, ומלמעלה לבני האלהים מחנות שנאנים אשר קול שאונם כקול שאון מים רבים והם מקבלים מחסד והם מאש אבל לא שורף ולא משריף אלא מקרר וכולם נמשכו ברחמים
ומשמשים ברחמים וזה שמו של מקורם על דרך השכל כי אינו יוצא משום מקום אלא נקרא על שם אורו הנחמד וזהו שמו טכסיסיה שמו הוא העונה לקוראיו לרצונם והוא הנקרא טכסיסי הזהב אשר בעטרה היא כתר עליון וזהו מקומו של אברהם ולמעלה לאלו השנאני"ם התרשישים ומשמשין בקדושה ומרוב קדושתם יצאו לצד הגבורה והם מקבלים מגבורה היא מדתו של יצחק כאשר פירשתי ושם המקום (נ"א המקור) הזה אלהי"ם, ומלמעלה לתרשישים הם אופני הקודש מעריצים ומהללים ומגדילים ליוצרם והם כתות חשובות עד מאד עד קצה האחרון והם מקבלים מן חכמה והם המשפיעים דעת לכל הברואים, וכל המלאכים שתראה שהם ממונים על החכמה או על התורה מכת האופנים הם והם מכת האש אבל לא כמו אש השורף ולא כמו אש המשריף ולא כמו אש המקרר אלא כמו אור לא פחות ולא יותר ושם החכמה יה"ו והוא אנ"י והוא אי"ן ולכן הפועל כך יכוין כמו שאני אומר, ומלמעלה לאופנים לצד השמאל מקדישים בגבורה מחנה
הכרובים והם מקבלים מן הבינה כמ"ש, ואי זה מקום בינה (איוב כ"ח י"ב, כ') ושם זה המקום ברמז ממוסך ברחמים ובמשפט וזה שמו הגדול והנורא אשר נקרא יאהדונהי (נ"א יאהדונהי) שם אמיץ בניקוד זה מועיל לכל דבר ולשאלה יותר ויותר בלי מלאך ובלי טהרה אלא בכוונה בלבד. והנה לך שמות מקורות שמות צבא השמים למען תדע ותבין כיצד הפעולות הם נעשות, ולכל מלאך ומלאך מאלו הכתות נמצא מקורו בניצוצות מן המאורות שמתפשטים מן המקור של כולם, ולא יש מנין וסוף לכל המקורות המלאכים ועל כן הוצרכתי לקצר ולא להאריך. והנה כי נשלמה דרך השלישית ונשאר עדיין ענין אחד שלא פירשתי לך שהואיל והתחלתי בדרך הזאת וזהו הפסוק הזה יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור וגו'. כל הע' שרים שממשלתם על כל צבא מרום נמצאו נחלקו לב' כתות אלו הנה ואלו הנה על אלו מושל שרו של ישמעאל הוא הנקרא מצרים ועל אלו מושל שרו של אדום והוא הנקרא אשור זה הוא
מקבל מן גבורה מצד שמאל מן המרכבה וזה כמו כן כי בגבורה נמצאו שני צדדין זה קשה וזה רפה והקשה קשה עד מאד והרפה רפה לפי הקשה ומאור אחד מתפשט בדרך התפארת והדר וחופף על ב' מדות הללו ומכסה אותם ומשפיעם וזה יהיה לעתיד לבוא וכשיראו ב' השרים כך יקראו למאור הזה מאור הברכה הדא הוא דכתיב ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה, והנה נודה באמת כי קצת מעו"ג יחזרון לממשלות ישראל. ועתה הנני מתחיל דרך רביעית נמשכת בתפארת מדברת נפלאות להבין ולידע המלאכים אשר הם נמשכים בת"ת ופעולתם הם בת"ת, ולהעמיק עוד בענין זיווג תפארת עם כתר עליון וזיווג המלכות עם הת"ת וכאשר ג' המאורות הללו מתחברים כמה מאורות מתפשטים מהם, ומגמת פניהם אנה פונים ושמות מאורות הללו ופעולותיהם ברמז מפני שזה הדרך מדבר מעט בצירוף השם הנכבד והנורא. ועל תפארת מפני שהיא משפעת לישראל כתיב (ישעיה מ"ט ג') ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. ומי שיש לו עינים יעיין
ויראה חכמה. תם ונשלם דרך השלישי: הדרך הרביעית הדרך הד' הוא הנקרא דרך היראה והתפארת, אשרי איש מצא חכמה, היא הנרמזת בבעלי השכל המדקדקים במאורות והיודעים הילוכם ונסיעתם ובאיזה מקום נשרשו ידעו והבינה כאשר הדבור יוצא מבין גבורת מלכות והיא אשר נשפעת מהתפארת ומהגבורה שעליה כתיב (ישעיה ס"א י') שוש אשיש ביהו"ה שהוא הת"ת, תגל נפשי באלה"י שהוא הגבורה, כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני זהו שפע הגבורה, וע"כ כחתן יכהן פאר רמז גדול שכאשר מלכות מקבלת מת"ת כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה. שוש אשיש ביהוה שהוא ת"ת, תגל נפשי באלהי שהוא גבורה, כי הלבישני בגדי ישע זהו שפע הת"ת שמקבלת מלכות כי מלכות אומרת אלו הדברים, ומעיל צדקה יעטני זהו שפע הגבורה, וע"כ אמר כחתן יכהן פאר רמז גדול שכאשר מלכות מקבלת מת"ת גם היא נתמלאת זיו והדר ות"ת, וככלה תעדה כליה לשון כלי מלחמה על דרך הקבלה ועל זה אמרו שהמלכות הוא דין הרפה מפני שמקבלת מן הת"ת שהוא
רחמים ומגבורה שהוא דין קשה ובהיות צנורות מלכות עולות לקבל מן הת"ת קודם הגיעה אליו מצאו מאור אחד שמתפשט מן המציאות ונקרא כור המצרף מצרף הגבורה לבד והרחמים לבד ועושים לרחמים צינורות של רחמים שמגיעים עד ת"ת ועושים לגבורה צנורות שמגיעים עד הגבורה הקשה ומקבלים שני מיני צנורות ושופכים על כנסת ישראל ומשפיעם אותם ומזה המקום שקראתיהו כור המצרף בו נמצאים מאורות של יהוה מצורפים ומוכנים על הסדר אלו לבד ואלו לבד כי הכור הזה מעמידם במקומותיהם וכיצד מצרפין זה המאור הגדול שזה שמו אאההיוהה (נ"א אאההיוהה) הוא שם אהי"ה ושם אהו"ה שמות חשובים הם לאין תכלית כי הם אשר מצרפים לכל הדברים, כאשר השם הנכבד והנורא יהו"ה מתפשט ויוצא ממקום חשיבותו ומציאותו מן קדש הקדשים שום מאור אינו עומד לפניו אבל מה עשה סבת הסבות סדר כך דרך קצרה לאותו המאור המצרף והקדים ויצא לפני יציאת יהו"ה ועמד לו בין ב' הדרכים בין
המסלה העולה בית אל ובין המורד היורד דרך החורונים ומקום השפעות הצבאות ששם עומד המאור הזה ושם ממתין לו עד שיבא ויצרפהו ויחלקהו לד' רוחות השמים גבורתו הקשה לבד וגבורתו הרפה לבד והרחמים לבד וגוף ממשלתו לבד לבל יתערבו ויתחברו ד' ממשלות כמו אלו במקום אחד ובהגיע השם הנכבד מרעיש מפניו צבאות לאלפים ולרבבות ומחשיך למאורות ומאיר מאורות ומשפיע לכל הדברים כי הוא הנקרא נהר דינור ועל מקום הצירוף הזה כתוב בתורה ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (בראשית ב' י') שהם צבאות המרכבה ומשם יפרד בכח המצרף והיה לארבעה ראשים בכאן רמז כי שם יהוה אחד מן צירופיו והי"ה ורמז כמו כן שהוא נחלק לד' ראשים ומן אלו הראשים נצטרפו מאורות לאלפים ולרבבות כלולים בדברי התורה ובדברי הנביאים ובדברי המשוררים, והד' ראשים הללו אע"פ שהם מצורפים על סדר חכמתם מקורם כלול עמהם לכל הדברים. ואלה הם שמות הד' ראשים, שם הראשון שכולו רחמים
לא דין קשה ולא דין רפה נכללו בו ההה והוא כלול בתורה בשני ר"ת ובסוף תיבה אחת "האזינו "השמים ואדברה", וא"ת בלבבך שבשם ההוי"ה לא יש אלא ב' ההי"ן, זאת האחת רומזת למהות האלהות שאין בו תערובת של דבר אחר, והשניה מנוחות רמז לשכר העוה"ב, והשלישית רמז לשבת הגדול העליון ושם הראשונה שהיא רמז למהות המציאות זה שמו אשר נקרא לו אאהחידה תמצא בשם הנכבד הזה כלולים בו שם אהיה ושם אח"ד ושם השניה שהוא רומז שכר העה"ב נקרא שמו היהתזעהה (נ"א היתזעהה נ"א היתעזהה) והוא כלול בזה הפסוק, הליי' תגמלו זאת עם נבל וגו' (דברים ל"ב ו'). וב' ההי"ן בסוף השם מן השם הנורא ושם ה' השלישית שהם רומז לשבת הגדול הוא שם נורא מאוד אהי"ה. ועכשיו תראה מעלת השבת שקראו הקב"ה בשמו כמו במאור אחד שמתפשט ממנו שנקרא אהי"ה כמו שאמר בפסוק (שמות ט"ז כ"ה) "אכלוהו "היום כי" שבת "היום ובג' ר"ת ובסוף תיבה אחת הוציאה לך שם אהי"ה מבתי
גנזי החכמה וניקודו של זה השם השלשה מן אחד השלישית כמ"ש בדרך הזאת אהיה אשרי האיש יודע את סודו למה נכלל בכאן כדי לתת כבוד לשבת שהוא הברית שהעולם עומד עליו וזה השם של ג' ההי"ן שהוא ראש א' מן הד' ראשים של המרכבה ופונה אל הדרום אל מקום השלום והרחמים ושם מצא בית קבול ונקרא שמו של זה השם בד' הנהרות פרת והוא המבדיל בין הקדש ובין החול ושם השני מן הארבע ראשים שהוא ממוסך בדין וברחמים ופניו מזרחה שמש הוא יה"ו חלק הנחמד ג' אותיות מובחרות לולי שאחד מהן אות המנוחה מבלי תערובת וע"כ הוא ממוסך ברחמים ובמשפט ונקרא שמו של זה בד' הנהרות חדקל גם לאלו הג' אותיות של יה"ו נמצאו ג' שמות מראים גבורת נפלאותיו ונכלל בתורה ובנביאים ובמשוררים שם אות הראשונה יוצא מן שמוש התורה מזה הפסוק "וזהב "הארץ "ההיא טוב שם "הבדולח "ואבן "השהם וזה השם נחלק לשנים בלי ב' תיבות שהם טוב ושם כאשר הוא נקוד והשם הוא בן ו' אותיות בין
שניהם ואלו הם השני שמות והה הוה שמות מובחרים פועלים בלי מלאך מרוב גבורתם, ולמה הוצאתי תיבות טוב שם מאמצע מפני שהגבורה בהם היא מתגברת והרחמים היא מתמעטת שם אות השניה שהיא אות המנוחה כמו כן שם אמיץ יוצא משמוש התורה ששם נכלל בזה הפסוק, ותחת" רגליו" כמעשה" לבנת" "הספיר "וכעצם "השמים (שמות כ"ד י') וזהו השם הרמוז בפסוק הנזכר תוה"ת הו"ה ניקודו כמ"ש בתורה והוא שם פועל בלי מלאך ובלי טהרה כמו שתראה בצירוף יהו"ה כאשר אדבר באריכות במבואות השערים ושם אות הג' שהיא אות הגבורה הקשה הנוקמת נקם ברית והוא כלול בתורה בזה הפסוק, הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא (דברים ל"ב ד') תיבות צדיק וישר הוא לבד וככה תוציאהו מסופי תיבות רמוילוטלה"נ בן עשר אותיות שם אמיץ מאד ומקורו הוא שם אדני ומקורם של כל אחד ואחד אם תחלקהו בהם וניקודו כפי תנועתו ושם הג' מן הד' ראשים הנצרפים בתחלה
מן שם יהו"ה וזה שמו וו"ה (נ"א יו"ה נ"ל זה עיקר) והוא שם קשה יותר מהשני ונמצא לו ג"כ ג' שמות ונקרא שמו בד' הנהרות גיחו"ן ואלו הם שמות הג' אותיות ששם זה שם האות הראשונה על דרך השכל כי אינו נכלל (נ"א נמצא) בשום מקום ושמו צפצף והוא שם חזק ואמיץ לכל דבר מועיל ושם אות הב' כמו כן על דרך השכל ושמו מצפץ ושם אות הג' שהיא נמשכת ברחמים כמו כן אינו יוצא משום מקום ושמו נורא הוא אדירירון שם הד' מהד' ראשים שמרוב זיו הדרו משיב הנפשות ומחכים לכל רואיו ונקרא שמו בד' הנהרות פישון והוא שם יה"ה ט"ו מעלות נתגבר זה על כל הג' המפורשים למעלה. וג' שמות נמצאו כמו כן לזה השם הד' גדולים וגם נוראים וקדושים והם יוצאים מן שמוש התורה, שם האות ראשונה יוצא מזה הפסוק מסופי תבות להבין כמה מעלות של נפתלי דכתיב (בראשית מ"ט כ"א) נפתלי" אילה" שלוחה" יעקב אבינו ע"ה שם חותם בזה בנפתלי ורומז שזה השם הגדול הוא מקור התפלה והוא
פועל בלי מלאך ובלי טהרה אלא כוונה וכאשר תאמר השם הזה תהיה מכוין בפסוק, ושם האות השניה כמו כן נכלל בתורה בזה הפסוק, וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהוד' (דברים ל"ג ז') וזהו השם מסופי תבות תהרעהלהיה ותשים אחר אותיות שם י"ה החזק והקדוש והוא משיב הספקות וניקודו כפי תנועתו, ושם אות השלישית כמו כן מן התורה והוא יוצא מן הפסוק, ויאמר יהו"ה הנה מקום אתי ונצבת על הצור (שמות ל"ג כ"א) וזהו השם ויהמאועה. והוא יוצא מר"ת פסוק ויאמר הנזכר וניקודו כמ"ש שם בדוק בלי מלאך לשאלה ובלי טהרה אלא כוונה שלימה בלבד. והנה לך הד' ראשים שמתחלקים ונצרפהו בתחלה מן שם יהו"ה ואלו הם מקורות כל תולדות שם יהו"ה אשר נתפשטו ממנו ומפני שזה המקום מקום הצירוף אשר מצרפים שם כחות יהו"ה הוא בגבול הת"ת ומה שדברתי עד עכשיו כמו בהקדמה להביא הענין אל משקלו ולאמתתו למען תדע כמה חכמת הדרך הזו שלמה, וכאשר תראה הדרכים תראה ותבין שכולם צריך
לענין ושאינו פועל כרצונו עד שידע השור' הדרכים הללו אשר אפרש עתה בעזה"ש. המאורות שמתפשטים מן אלו הד' ראשים אין להם סוף ומניין ובמקום שמתחברים שם הם מתפזרין כל מאור לצדו ובמקום אשר שם מתחברים הוא בתפארת הידוע לכל בעלי השכל הוא שבת האמצעי בריח התיכון מבריח בין הגבורה אל החסד כאשר פירשתי ומכל ראש וראש מהד' ראשים הללו יוצאים ד' שמות מלבד אותם האמורים למעלה בסוד האותיות והם שמות מובחרים מאד ותראה כל מקור ומקור לכל אחד ואחד ולכל אחד ואחד נמצא לו בית קבול בת"ת ומשם מתפזרת הגבורה לכל הצדדין וד' שמות הראשונים המתפשטים מן המאור הראשון ששמו הה"ה הם מאורות הממהרים לפעול יותר מן מקורם מפני שכאשר הם מתפשטים מן הת"ת עוברים דרך הגבורה ומתגברים לפעול. הראשון מן אלו הד' ראשונים הוא כלול בתורה והוא שם אמיץ בזה פסוק תמצאהו, מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך (בראשית מ"ט כ') מסופי תבות והוא זה
רהואניך ניקודו הוא כפי תנועתו והשם הזה מקורו זיו עליו מן אש השורף שנמשך בדין רפה והמלאכים שמקבלים ממנו נמשכים בדין רפה כמו כן אשר אלה שמותם אצריא"ל אשריא"ל מלכיא"ל יהושעא"ל ואלו המלאכים הם מן כת השורפים אבל אינם מהמשריפים. והשם השני הוא שם מורה ממשלות כך מקורו וגאון עוזג וכמו כן הוא יוצא מפסוק וזה השם האמיץ הגדול והמפואר מלא גבורה ויכולת וממשלה עומד בפרץ ומשיב הספיקות ותמצאהו כלול עם השם השני של מ"ב הוא ית"ץ (צי"ת) שסימנו מקורו מן פסוק, "צור "ילדך "תשי (דברים ל"ב י"ח) והשם הזה צפרימון והוא כלול עם אותיות צי"ת וכן תכלול אותו צצפריתמון (נ"א צצפריתימון) (נ"א צצפריתמון) הוא שם הקדוש והנורא ומועיל לכל דבר וזהו מכללו של זה השם מלבד שם ית"ץ צבאו"ת פל"ה ר"ם יהו"ה מרו"ם וה"ו נור"א. ואלו הז' שמות כאשר תזכור את השם למעלה תשים כוונתך באלו ואין דבר עומד לפניו, וראה עכשיו מאיזה מקום
יוצא שם צבאות. כאשר ראה יעקב אבינו ע"ה גודל צבאות העליונים אמר כן, ויק"ץ יעקב (בראשית כ"ח ט"ז) הא לך שתי אותיות מצבאות וגם כן הפסוק השני תמצא ויירא ראש וסוף תיבה זו (נ"א גבורת השם יה"וה) בכאן רמז גבורת השם הזה בכח מקורו יהו"ה וכאשר ראה ששמשו רחמים אמר כן אין זה כי אם בית אלהים לקח אות התי"ו משם הנה לך שם צבאות כלול באלו הפסוקים בראש כל המדות, ושם הב' שהוא פל"ה יוצא מג' תיבות הללו "פה אל" פה" אדבר בו (במדבר י"ב ח') מראש וסוף ג' תיבות ראשונות, והג' שהוא ר"ם והיא מדה של גבורה גדולה עומדת בראש כל המדות ויוצא מן פסוק, כי רם יהו"ה ושפל יראה (תהלים קל"ח ו'), והשם הד' שהוא יהו"ה הוא כלול בהרבה מקומות ואינו יוצא משום פסוק כי הוא כח בפני עצמו אבל סימנו, יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הו"ה גביר לאחיך וגו' (בראשית כ"ז כ"ט) תמצא שבכל אות ואות מתחלת בענין בפני עצמו וזה ניקודו יהוה, ושם הה' שהוא
מרו"ם הוא שם בפני עצמו, ושם הו' שהוא וה"ו יוצא מזה הפסוק, וזאת הברכה אשר בירך משה וגו' (דברים ל"ג א') לפני מותו אמרו כך שמכח השם הזה הבריח משה את מדת הגבורה, ושם הז' שהוא נור"א הוא גם כן בפני עצמו ואינו יוצא משום פסוק. השם הג' שהוא יוצא ומתפשט מן שם הראשון הוא שם איום ונורא והוא זה יוחצצבירון, והוא שם אמיץ לכל דבר תמצאהו ולשאלה יותר ויותר בלי שום ספק ויוצא מזה הפסוק, ויאמר יהו"ה הנה מקום אתי ונצבת על הצור (שמות ל"ג כ"א) וחסר אות חי"ת מפני שהוא בחילוף של אלפ"א בי"ת (צ"ל באלב"ם), ושם הד' הוא אזבוג"ה והוא יוצא מפסוק, אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גא"ה גא"ה (שמות ט"ו א'). והנה לך שמות השם הראשון. ואני לא הייתי מביא אלו העניינים אלא מפני שהם יסוד לצירוף שם יהו"ה ובצירוף זה תמצא חכמה לאין קץ, ועוד שאלו השמות אשר אני מביא הם שורש לצירוף כמו
שתראה בראיות מיושבות על הלב. ושמות שם הב' שהוא נרמז בלשון משל שהוא חדק"ל הם ד' שמות אבל אינם יוצאים משום מקום שם הראשון צפדימיהוא (נ"א צפרימיהוי) והוא שם גדול מאוד ושם השני יקרא חצצבירון (נ"א חצביהואהואהו ושם הג' אהוה (נ"א אהוה) ושם הד'