{"bookId": "kabala-0ad1947932d8", "part": "1", "torah": "5", "title": "ספר ברית מנוחה — קטע 5", "hebrewTitle": "קטע 5", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-0ad1947932d8/1/5/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-0ad1947932d8/1/5/", "segments": [{"index": 1, "he": "פנה ופנה משמרת הידוע לבדה עומדת כי מגאות המאור החופף על ההיכל נתן פניו לד' פינות \nההיכל ולמקום שכל מחשבותיו ועיניו ולבו נתן שם הוא פינת דרום (נ\"א דמסמן), מזאת \nהפנה מתגברים (על) כל משמרות הרחמים העומדים על כל צבא השמים שהם משמרות המישרים, \nומן הפנה הזאת (נ\"א השנית) המבטת לצפון מתפשטים כל משמרות הגבורה המתפשטים בעולמות \nהרואים דרכי בני אדם, כל אלו הם מאורות של מאור המכסה על ההיכל, וכאשר כסה את ההיכל \nנעשה כמגדל גבוה מאד ובה חלונות שלשה מאות וששים וחמשה (נ\"א ושלשים וחמשה) גדולים \nמאד, שבכל מאור ומאור נמצא סוד עמוק מאד, ובכל חלון וחלון נמצא צינור שמגעת אל מקום \nהמציאות ובהגיע אל מקום המציאות לא נתערב עמה דבר אחר אלא היא בזכותה הולכת ובחכמה \nמתגברת, וברוב החכמה הגדולה שיש בה כל המאורות שירצה להתקרב לשום צינור מאלו נשרף \nמיד, ובהגיע ג' מאות וס\"ה צינורות למקום המציאות הגדול כי זה הניצוץ הגדול הוא נאחז \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "בכל הצינורות וגם נאחז בקרקעו (נ\"א ברקיע) שמשם נתרבו ונאצלו בנייני ההיכל, ובהיות \nהמאור הנמשך בעד הצינורות חופף על ההיכל לא נראה מן ההיכל כי אם הניצוץ שנקשר בקרקע \n(נ\"א ברקיע) ונאחז בצינורות ונתגבר על מאור החופף, ומגבורת הניצוץ נוסף בו כח נשגב \nנראה באור החופף כדמיון עטרה, ומן מנוחת העטרה ומהדרה נאצל מן מבפנים הפנימי זיו \nגדול, זכאי הוא שכר האנשים החסידים היראים מצות המלך השומרים משמרותיו ועובדים \nהעבודה. ואם שכר החסידים במקום הזה עומד יש תקוה לישראל, ע\"כ כל מי שאומר אבדה \nהאמונה (נ\"א המנוחה) ונכרתה התקוה ח\"ו הרי הוא בכלל המחרפים והמגדפים שמו של הקב\"ה, \nוזה הניצוץ והרקיע הוא ניקוד קמץ למען תבין כאשר תפעול מה רומז הניצוץ ומה רומז \nהרקיע, ולניצוץ נמצא שמו לבד והוא שם י\"ה והוא מדריגה על חמש עשרה מעלות המפורשים \nשהם מדריגות האורה והזיו והחכמה (נ\"א והחמדה), ולרקיע נמצא שמו כיהרירו\"ן (נ\"א \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ניהדירירו\"ן), לכן הפועל כאשר יזכיר השם באלו השמות הניקוד יהיה כוונתו ואז יצליח \nויעשה כל אשר ירצה ויתכוין מאיזה מקום נמשכו. מאור אחר מתגבר והוא מאור הג' והוא \nגדול מן השני וגם מן הראשון נכבד כי מושל הוא מעלה ומטה מאיר למעלה ומאיר למטה, \nוכאשר יוצא ממקומו להופיע לשורש הנאה (נ\"א הנראה) בגבורה גדולה יוצא בסערה וקול \nסופה, וכאשר יוצא בסערה גדולה מתגבר לעלות וקוצו (נ\"א וקצהו) פונה למעלה וקוצו פונה \nלמטה והקצה מן הקצה נבדל כי זה מתגאה לבד וזה מתגאה לבד, העולה מעלה פניו דרומה \nוהפונה מטה פניו צפונה, והעולה למעלה מפניו יעמדו כל המאורות במקומם והוא המרעישם \nמפני רוב גבורתו והדרו, וכראות המאורות שהמרעיש (נ\"א שהרעיש) יוצא ממקומו החלו גם \nהם לצאת ולהראות גבורתם וממשלתם ומתחברים אלו עם אלו ושם מזדווגים ושם הברקים \nיוצאים ומשם ההמולה הגדולה יוצאת, ומדי עלותו בקו המישור נוסף בו רחמים על רחמים \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וגבורתו מתאכלת ונשארה הרחמים עד שנראה המאור כדמיון דגל הוא דגל המלך הידוע \nלמקובלים שמן דגל הזה (נ\"א המקום הזה והדגל הזה) נאצלו שרשים גדולים וענפים רבים \nמאד, והשרפים בעלי היכולת והממשלה אינם משיגים ההשגה השלימה מזה הדגל כמו שראוי \nלהם, והמאור המביט למעלה כאשר הוא יורד מגיע זהרו והדרו ותפארתו אל מקום השרף הגדול \nשמועא\"ל, והמקום שהאור המביט למטה מתעכב שם ועומד נקרא שמו של אותו המקום ים ערבה \nומשם שואבים מים כל צבא צבאות המלך, והמאור המביט למעלה למקום שהוא הולך נקרא שמו \nים החכמה הוא ים הנסתרות, אשרי איש אשר הלך בו והשיג קצת מן דרכו ועליו כתיב, הנותן \nבים (ישעיה מ\"ג ט\"ז) זו היא החכמה, ואלו שני המאורות הם ניקוד שבא שבאות הגבורה מן \nשם יהו\"ה ושם המביט למעלה יוחצצבירין העומד להשיב מענה נכונה לקוראיו וליודעים \nמקורו ותעלומותיו וכבר פירשתי מעלות השם הזה, ושם הניקוד המביט למטה בי\"ה הוא יסוד \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הכל הידוע בספירות כמ\"ש, כי בי\"ה ה' צור עולמים (ישעיה כ\"ו ד'). וג' אותיות הללו \nכולם שם א' כי אות הב' אינה משמשת כי אם השם עצמו הוא, והבן, כי המקור (נ\"א הניקוד) \nהנעלם הזה הוא שורש הגבורה והרחמים וע\"כ הפועל כוונתו בגבורה וברחמים ובשני שמות \nהללו מי יוכל לדבר גבורתם והדרם וזיוום כי אין ערך להם, ואין שכל באדם להשיג השגתם \nעל דרך פרט, ושם שני המקומות שאמרתי שהעליון עולה עד מקום החכמה זה קצת גבורות לשם \nאהי\"ה הקדוש והנורא הוא הראש וים הערבה זהו קצהו (נ\"א קצת) אמצעיות שם יהו\"ה בשמות \nשאמרתי למעלה, ומבין שני המאורות הללו יוצא משבח ואומר ישמחו השמים ותגל הארץ, \nוהשירה הזאת עולה למעלה עד גבול (נ\"א קצת) שם אהי\"ה הקדוש והנורא ראש המציאות מקום \nהאמונה והשלום וההנחה (נ\"א והתקוה) והאמת והמנוחה והוא מקום שאין לו סוף והוא מקום \nשכל המאורות מגיעים שם ולא עוד ומהם מתאכלים ומהם עומדים קיימים. המאור הד' מתגבר \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "כמו השני זולת שזהו שורש השני והשני תולדות המאור הזה הד', והשמות ששמתי אל שניהם \nשמות של זה הד' והוא שמו כשם רבו, ונמצא הפרש בין רקיע לרקיע ובין ניצוץ לניצוץ כי \nזה הרביעי בהתגברו מכסה מטה ומעלה ולא נראה מן ההיכל הנאה (נ\"א הנראה) ומן המגדל \nדבר מפני גבורת המאור הזה, ונמצא באמת שמרוב התגברות מאור הד' מגיע עד שם אהיה \nופירש (נ\"א ונשרש) שמה ע\"כ הוסיף יכולת על יכולת וממשלה על ממשלה, ואלו השבילים \nשהמאור הזה עולה בעדם הם ששים (נ\"א שמשים) במניין סובבים משמרת שנייה שכינה עליונה \nכמ\"ש, הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל (שיה\"ש ג' ז'), ושם הרקיע \nביהרירו\"ן ושם הניצוץ הוא י\"ה, ומי יוכל לדבר הניצוץ הנאה שמן הרקיע הזה מתפשט אין \nלו חקר ותכלית ואין שכל באדם להשיג ההשגה השלימה, וזהו ניקוד קמץ שבאות הרביעי \nוסימן הניקוד ישמחו השמים ותגל הארץ, ואע\"פ שניקוד הפסוק שמא לא הלך על דרך הדקדוק \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "זהו אמת אשר אין עליה להוסיף וממנו אין לגרוע, וזהו ניקוד מפואר עד מאד פועל בלי \nטהרה כמו שתראה, והנה כי זה הניקוד שהוא השני יותר עמוק מן הראשון, ואם תבין סוד \nהניקוד הזה תבין יחוד הקב\"ה על דרך שלמה כמו שהשיגו הראשונים אנשי המעשה אשר היו \nמעולם ונשלם הניקוד השני על דרך פרטו: \nניקוד הג' הוא טהור ופועל בלי טהרה יותר מן השני והוא ניקוד מפואר מאד מן העמוקים \nשבכולם (נ\"א שבעולם), זהו כי המאור הזה מתפשט מן המקום שורש הנעלם מן אילן החיים \nויוצא דרך גבולו בקו המישור הפונה מזרחה שמש, והמאור הזה בתתו פניו דרך המזרח מרוב \nהזכות שיש לו נבדל מגופו מאוד (נ\"א מאור) ונעשה הגוף שני חלקים, הא' פונה מעלה, \nוהב' פונה מטה, אבל נמצא יתרון גדול לפונה למעלה מן הפונה למטה כי הפונה למעלה מרוב \nזיוו נתמלאו פנות המרכבה אור צח מאד, ונתגברו הארי\"ה והשו\"ר שני החיות סומכות הכסא, \nונתמלאו תפארת האד\"ם והנש\"ר והצינורות מרוב השפע נתמלאו על כל גדותם ושפכו כולם אל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ככר הירדן הוא ים הערבה הוא מקום אשדות הפסגה הוא עמק המלך, כי מרוב הזיו העליון \nשנתפשט מן המאור המביט למעלה נתמלאו כל המאורות וכסה לכל המאורות והעמידן \nבמקומותיהם והחזירם חלילה למקום המציאות וקשרם אלו באלו ועשאן גוף אחד כדי שלא \nיתפרדו אלו מאלו ויהיו פועלים אלו לבדם ואלו לבדם, אבל זה המאור מוציא הספק (נ\"א \nהפסק) ומחבר לכל המאורות אחד עם אחד כדי לחבר את האהל להיות אחד ולהעמידו על משמרתו \nועל תכונתו וזהו לפי גדולת מאור הראשון, והמביט למטה כמו כן הוא אור צח מאד מאיר \nלפי רוב הגדולה והתפארת והממשלה, והמאור הזה מרוב שפלותו מגיע עד מקום המציאות מוצא \nצח מאד ממולא מכל אבני שוהם ואבני המלאים, ומרוב זכותו משריף את כל המלאכים הפועלים \nבלתי מאמר והיוצאים מדרך האמונה והמתגבר בגאותו מיד נשרף בנהר דינור. והמאור הזה \nהאחרון הוא מאור שחופף על כת השרפים וכולם נחשבו אצלו כיונים קטנים אצל זיוו והדרו, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ושניהם נמצאו להם שמות ע\"ש החכמים כי הם שבים האבידה לבעלה ושבים לכל מאור ומאור \nלמקומו, שם הראשון יוטפצחירון, ושם האחרון וניהאעומ\"עירע (נ\"א וכיהאעומעירע ואלו \nהשני שמות יש להם כ\"ב אותיות כנגד כ\"ב צינורות אשר נמצאו בשני המאורות, כי כל אות \nואות צינור בפני עצמו, וכל צינור וצינור נמצאו שמו לבד אשר אין זה מקומו, וכל \nהצינורות באים אל מקום אחד, ומשם מתפשטים בעשר דרכים לעשר מיני מלאכים, ואחרי כן \nהדרכים חוזרים חלילה ושבים למקומם אל מקום המציאות, ואלו שני המאורות הם שב\"א שבאות \nראשונה מן השם והוא ניקוד מפואר עד מאד, ונמצא מאור אחד ממעל לשני המאורות הללו \nשמחשיך (נ\"א שממשיך) אליו שני המאורות ומגביהם אליו ומעלה אותם אליו והוא טעם \nהרביע, ועל סוד הרקיע (נ\"א הרביע) אמרו שהוא סוד השם יהו\"ה, ולכן הכותב השם והאומרו \nצריך לאומרו בניקודו הנכון ובטעמים שלו לעולם, ואלו הן הטעמים של יהו\"ה רביע על \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "היו\"ד משה\"ה בה' כ\"ל מ\"ה שיוכ\"ל (נ\"א מפני שהוא אות של כל יוכל נ\"א מה שיוכל), \nאתנחתא באות השנייה מפני שהיא אות של רחמים, מאריך באות השלישית, זקף באות המנוחה \nהיא אות רביעית אות ה\"א, אשרי אדם מצא חכמה לידע עיקר שם הזה מקום המנוחה והרוחה \nוהששון והשמחה. ומאור הב' המתגבר על כל המאורות והעולה ופניו דרומה ומביט לעבר אחד \nולעולם לא ירד, ובעלותו מתפשטים ממנו כל משכיות הנעלמות והגנזים המובחרים ובתי \nאוצרות אשר למלך, והוא מאור שכאשר הריח (נ\"א מאור הריח) המובחר ראש המציאות אהי\"ה \nשזה המאור עולה אליו יוצא (להגבילו) [להקבילו] ומתחברים שני המאורות כאחד, ומן \nההתחברות הנאה והמובחר כמה מאורות יוצאים לאלפים ולרבבות גדולים ואדירים אין ערך \nלאורם ולזיוום המובחר, וכאשר זה המאור השני עולה ומתחבר עם המאור הגדול משניהם לא \nנראה דבר לא מן הראשון שיצא להקביל ולא מן השני שפניו תימנה, ובהתעלם המאורות הללו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מי יוכל לדבר השאון הגדול שנשמע חוצה לעיר המלוכה שאון רעם ונחשב כאילו לא היה, \nולשאון הגדול שנשמע יוצא זיו מעורב נאה שורה על המלאכים, ובין הזיו והשאון נשמע דבר \nשאומר שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, ובשמעם הדבור הנאה והנעלם \nמתחרדים אלו לעומת אלו, ובהתעלם שני המאורות הגדולים המאור שהוא עולה חוזר חלילה מן \nאור לאור ומן מעלה למעלה ושב למקומו כבראשונה אל מקום ההדר והוא העולה הוא הנקרא \nברית (נ\"ל הנקרא נחליאל) ובדרך העיקר נקרא אזבו\"גה המפורש בניקוד הראשון והאחר \nשפירשתי נראה שהוא תולדותיו של זה והשם ששמתי לראשון הוא שמוש לזה והוא ניקוד חולם \nהוא חותם המלך העומד בכל הדברים והביא אותם תחת ממשלתו והוא ניקוד אות שנייה מן השם \nהנכבד (נ\"א יהו\"ה) וזהו הניקוד הפועל בלי טהרה יותר מן הראשון ומן השני. מאור הג' \nכאשר מתפשט מן מקורו מקור החיים לנהוג את כחות הגבורה ולהעמידם על משמרותם משום \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "גבורתו כאשר הוא יוצא מתחלק לשנים ואין זה יוצא בלתי זה, שמרוב הגבורה של שניהם \nכאשר עולים נתאכל גבורות הא' עם כל היכלות המביט צפון והמביט דרום נשאר ברחמים \nויצאו שניהם מלאים הוד והדר ועטרת מלכות בראשם לנהוג את כחות הגבורה ולהוציאם \nולהביאם ולחלקם במשמרותיהם לעבוד עבודתם, ושניהם המאורות כאחד מתגברים ומרוב הדרם \nנעשו זיוום כמין השבכה ובשבכה הזאת שאר המאורות עוברים ובה שורפים ובה מקבלים, \nובהיותם עולים כאחד כסה את כל המאורות ולא נשאר דבר שלא נתכסה וחסו בצלם ובמעלותם \nהגדולה מאד, ונמצאו לב' המאורות הללו גבולין שעד שם הן מגיעים ושם עומדים רבוצין, \nומן מקום הזה יוצא זיו והדר ומן התחברם כאחד יוצא רעם העליון ומן המקום הזה יוצא כל \nמיני העדן של צדיקים ושל צבא המרום, ואלו האדנים (נ\"א העדנים) אין להם ערך ודמיון \nוהם עתים שמהם נהנים הנשמות והוא זיו שאיננו תופס מקום, ובהיותו שורה על ראש החסיד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "(נ\"א החסד) תופס מקום כי ממלא את ראשו ונמצא ראשו כדמיון עטרה ממולאת מכל אבני השהם \nואבנים הטובות שנמצאו תחת הכסוי (נ\"א הכיפה), ובהיות שני המאורות הללו מתגברים נראו \nכשני מגדלים הא' פונה לצפון והא' פונה לדרום, ובראש אלו המגדלים שומרי החומות ואלה \nשמותם שם הראשון הפונה דרום נקרא אתניק ושם השני הפונה צפון גליליה שני שמות גדולים \nוטובים הם שני המגדלים החזקים והטובים אשר משם מתפרנסים (נ\"א שרפים) לאלפים ולרבבות \nומשם מתפרנסים חשמלים ואופנים וכרובים ותרשישים ובני האלהים ומלאכים ואישים כל אחד \nואחד כפי גבורתו וכפי ממשלתו כך הוא מקבל, וכן עולה עד מקום נורא כל איש כפי השגתו \nשהוא משיג, והוא ניקוד צירי שבאות שלישית, והשמות הללו כמה גדולה מעלתם הם שמות \nעומדים על הדברים גבורים הגדולים לפעול ומאד קדושים שמרוב קדושתם לא הוצרכו קדושה \nאחרת, כי הם הצופים בכל הדברים ורואים תחתיהם את כל המאורות כקערות קטנות לפי \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "קטנותם ולפי גודל מעלתם הגדולה של אלו השנים הנ\"ל. והמאור הרביעי דומה למאור הראשון \nוזולת שתחת (נ\"א שזה) הראשון הוא עומד ודומה כמו תולדות הראשון והשמות שנמצאו \nלראשון נמצא לזה הגדול והנורא ואלה הם יוטפצחירו\"ן וניהאעומעיר\"ע, ואלו שני המאורות \nהם ניקוד שבא שבאות הרביעי מן השם, ונוסף גבורה ע\"ז האחרון מן הראשון שזה האחרון \n(נ\"א הראשון) מחלק שלל לכל המאורות ומשקה לגנות המלך ונותן כח לכל דבר ודבר. וזה \nהניקוד שהוא השלישי הוא נורא מאד ורמזתי מעלותיו, ואם תעיין תראה כל העיקר וסימן זה \nהניקוד ונהר יוצא מעדן להשקות (בראשית ב' י'), וזה הסימן הוא חותם הברית הידוע \nבאיברי בני ישראל, ומכאן אביא לך ראייה שהברית סומך המרכבה ושום חכם לא הגיע לסודו \nשל אלו הד' תיבות שהם ונהר יוצא מעדן להשקות (בראשית ב' י'). והרביעי אלו ד' מאורות \nנכללו בד' התיבות הם ד' פנות המרכבה על תכונתם, ומניין של אלו ארבע תיבות הם מצות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מילה ראשי תיבות שלהם וימ\"ל, ואלו הד' מאורות שהם בד' ראשי תבות הללו סימן וימ\"ל \nכולם נכללו בחכם אשר בישראל אשר הוא בראשון אור עומד, וזהו ונהר וזהו עיקר חכמתו \nעומדת בו, השני הוא אור יוצא אור שמתפשט חכמתו בעולם, הג' אור מעדן שחכמתו מעדנת \nהעצמות לאחר שמקבלין ממנו, הד' להשקות אור מפרנס (נ\"א מתפשט) כן (נ\"א מן) החכם \nהמחכים לכל העולם בחכמתו ועליו עומדים, וזה הפסוק הוא סוד הברית כמו שרומזין ראשי \nתיבותיו וימ\"ל ואחר כך את הג\"ן ומשם יפרד והיה לד' ראשים שהם ישראל זרע הקודש. \nובכאן נשלמו דרכי ניקוד הג' על כללים ופרטים כאשר צריך להיות גלוי וידוע אל חכם \nמבין בכל החכמה, ומי שמדקדק בכאן ימצא חכמה ודעת הרבה ויוסיף לקח גם יוסיפו לו שנות \nחיים: \nניקוד הד' נורא מאד ממוזג (נ\"א ממוסך) ברחמים ובגבורה ממהר לפעול, ומן הג' הנו נכבד \nוהוא מורה הייחוד מן המפורשים למעלה יותר ויותר כמו שאמרתי, אם תעיין באלו דרכי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "הנקודה תבין למי אתה עובד ולמי אתה מודה לאלוה עליך כי כל הדרכים לא נראו אצל זאת \nכלא היו ולא נדמו (נ\"א נראו) לעולם, ואלו המאורות הם גדולים ונוראים כפי שתראה \nעכשיו. מאור א' מתפשט מן מקום המציאות הנורא אשר לדמיונו אין דמיון, ולחזיונו (נ\"א \nולמראיתו) אין חזיון אחר, ולמראהו אין מראה שידמה לו, ולממשלתו אין ממשלה אחרת כמהו \nזולתי המציאות, ולגבורתו כל הגבורות נראו כלא היו, ויצא זה לפעול ולנהוג את שורש \nהמנוחות והנחות ולהוציאו ולהוביאו, ואם מאור זה יצא לנהוג את השם הנכבד על אחת כמה \nוכמה גבורותיו שאין להם סוף, ובצאת המאור הזה לפני אדוניו המאורות שנתפשטו מן זכותו \nומן הדרו סובבים אותו הם המרננים לפניו כל מיני תפילה ושמחה הם המשמיעים השירה \nוהחדוה לכל הפנות (נ\"א פנות העולם) והמאור באמצע כולם עומד (נ\"א הולך) כדמיון מלך \nועטרה בראשו ושאר המאורות קוראים לפניו אברך, ובהתגברו לעלות נראה כדמיון סולם בין \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ג' מעלות זו גדולה מזו וזו גדולה מזו, והג' מעלות מי יוכל לדבר גבורתם וממשלתם כמה \nנתגאו (נ\"א נתאוו) ועלו מעלה מעלה, ובעלותו מעלה מעלה נראו כדמיון ג' חלונות מאירים \nלכל צבא המרום, והג' חלונות הם מאירים לכל הדברים ולכל המאורות ועליהם מיוסדים כל \nההיכלות וכל העמודים, וכל הדברים על ג' מאורות האלו עומדים, ואלו ג' מעלות עליהם \nעמדו ג' האבות וכל מאור ומאור כסה לעבדו, ובכסות המאור מן הג' המאורות האלו את \nהגלגלים וכל צבאותיהם ומראות (נ\"א מרוב) הזיו שנאצל מבין שלשתם נגזרו נשמות (נ\"א \nשמות) האבות וזהו מקום השורש הנעלם, והמאור הזה הראשון אשר לג' חלקים נחלק הוא היה \nמראה אשר ראה יעקב בבית אל כמ\"ש, ויחלום והנה סלם מוצב ארצה וגו' (בראשית כ\"ח י\"ב) \nונאמר, ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה (שם שם י\"ז), וסולם הזה בו כל משכיות החמדה \nנשרשים וכל מיני התאוה שמתאוים כל צבא מרום להגיע לשורש הנעלם הזה וזהו ניקוד שורק \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "באות מן השם (נ\"א יהו\"ה) שורק בן (נ\"א בו) ג' נקודים, והמאור הזה הראשון מרוב זכותו \nכאשר הוא עולה מכסה את שם יהו\"ה ומוביאו ומוציאו כרשותו ומנהיגו לשלשה פנות לפנת \nדרום ולפנת מזרח ולפנת מערב, ולפנת צפון לא הנהיג אותו. והמאור הזה בהיותו מכסה את \n", "en": ""}]}
