כן הוא מתגבר עד אמצעית המציאות כמו שאמרתי למעלה ולא מאור אחר ונשלם הניקוד הב' שהוא מן האות הב'. מאור הג' נתגדל על המאור הזה בדרך אחר (נ"א אחד) נחשב אצלו ככלום בהיותו עולה למעלה ומתפשט ברוב גדולתו למזרח ולמערב ולצפון ולדרום ולמעלה ולמטה לו' קצוות העולם, והמאור הזה הנורא מרוב התפשטו נראה במסך אחת נטויה לפני הכבוד, ולא נראו הגלגלים וכל המאורות אצל רקיע זה אלא כמו נרות קטנות מאירות מעט, ומן רוב שפע הרקיע הגדול והנורא אשר תראה מעלתו כמה היא גדולה מתפשטים שרפים בעלי היכולת, הם עומדים על המשמרת לנהוג לכל העולמות ולנהוג לכל הדברים אשר בהם סוד הדברים אשר סדר הקב"ה כאשר ברא י"ח אלף עולמות כמו שפירשתי, ומן זה הרקיע נשרשו הגלגלים וצבאותיהם ונראו הגלגלים כמו חרדל לתקפו ולגבורתו, וזה הרקיע מתקפו ומתפארתו מתפשט ניצוץ אחד יפה ונאה כלול מכל מיני תפארת והוא המאור העומד למעלה לשכר העה"ב והוא המכסה אותו,
ויצא המאור השביב הנורא הכלול מכל מיני יופי וחמדה לנהוג את השם הנכבד אשרי אדם יודע והשיג תכונתו ויפיו וממשלתו ולהוציאו ולהביאו, והוא מאור מחלק מזון ושפע לכל צבא מרום הגדולים והקטנים, ומהם מקבלים גבורה ומהם מקבלים רחמים שנמשך בגבורה כל מלאך ומלאך כפי יכלתו וכפי מאורו ושכלו שהוא משיג, ולאחר שכולם מתפרנסים מזה המקום והמאור הזה חופף עליהם מרוב התפשטו ומרוב ממשלתו ומגיע המאור הזה בשביבו (נ"א ושביבו) שנתפשט ממנו אל מקומות המשמרות שמשם מתפשטים מנהיגי המעלות, ובהגיע אל מקום המשמרות נותן לכל דבר ודבר כח וגבורה ומשם יוצאות המשמרות לקחת גבורה וממשלה לשמור את העולם, ומתפשטים מחנות השרפים לאלפים ולרבבות בכח משמרתם לשמור לעליונים ולתחתונים, ועכשיו תוכל להבין מעלת ארץ ישראל כמה היא גדולה וכיצד ההשגחה האמתיית וברורה מן מקום המציאות הממציא הכל והוא שורש הכל ויסוד הכל. מן זה המאור הג'
שדימיתיהו בלשון רקיע מפני שהוא מתפשט לכל הצדדין ומפני רוב התפשטו קראתיהו רקיע גדול, מזה המאור מתפשטים ד' משמרות של רחמים לד' צדדין (נ"א צבאות), ובאורך כל משמרה ומשמרה מהאלו המשמרות אלפים אמות מן אמות הקודש ונמצא הריבוע שבין ד' משמרות גדול מאד, ובאלו הד' משמרות נמצאו חלונות שמגיעים עד הממציא לכל והם כדמיון חלונות כי לא יש חלונות למעלה אלא בלשון משל, ומאלו החלונות משם יוצא זיו והדר וחמדה ושופכים הצינורות הללו לזה הריבוע שנמצא בין (נ"א מן) המשמרות ונתמלא הריבוע ההוא זיו והדר וחמדה מלא על כל גדותיו. אמרו שזהו שם יהוה מקום ההשגחה הנכונה והברורה והאמתית היוצא על פני הכל מלפני אדון הכל שורש הכל, וזה הריבוע הוא מכוון כנגד א"י זה לעומת זה וע"כ אמרו שהשגחת א"י באה מן הממציא לכל הנמצאים ולא באה ע"י אמצעי ולא נתערב עם שום מאור אחר אלא הוא לבדו יוצא מבלי כח אחר, וזה הרקיע חופה על הארבע
משמרות שסובבים הריבוע הנאה ונראו אליו המשמרות כאשר כסה עליהם הרקיע כדמיון היכל נאה מאד והזיו מבפנים אין לו ערך ודמיון וליופיו אין ראות לראות, ונקרא זה ההיכל היכל האהבה היא ירושלים העליונה שמשם יורד שפע אל התחתונה ולהעמידה על משמרתה ועל מתכונתה, הוא היכל סגור לפי רוב חכמתו, וע"ז ההיכל סידר שלמה הע"ה שיר השירים בחכמה גדולה. והשביב הנאה שנראה ברקיע תלוי ממנה מתגבר מאד לעלות ולהתגבר, ונראה לפי רוב גבורתו כמגדל אחד בלבנון של אהבה שלארכה ולרחבה אין שיעור ואין מניין, ובהתגברו השביב הנאה מתפשטים ממנו הברקים הגדולים והלפידים והבזיקים, וכל מאור ומאור מאלו שנתפשטו נמצאו כל אחד ואחד בצורתו מצוייר שכלו לבד, וכל דבר ודבר מהרקיע מתפשט לעברו מהפעולה פועלים (וכל ברק וברק נתפשט לעברו וכמה פעולות פועלים) ואלו הן המאורות הגדולים שמתפשטים מן השביב והשביב הוא מאור שנמצא לו שם פועל פעולות והרקיע
הזה נמצא שמו לבד, ועל דרך השם תוכל להבין הגבורה שמתפשט מן השם הנעלם, ואלו המאורות שמתפשטים מי יוכל לדבר גבורתם וממשלתם אין להם ערך ודמיון, ואלו השמות המנהיגים את השם הנכבד והמוציאים אותו ממקומו ומן מעון קדשו ומן מכון שבתו וממהרים אותו לפעול פעולותיו של שם יהו"ה ואלו הם השמות שם הרקיע זהרי"רון (נ"א יהזרי"רון (נ"א יזהד"ירון נ"א יזהדרי"רון) ושם השביב נפשירי"רון (נ"א בלא יו"ד אחר השי"ן) ב' שמות גדולים וטובים פועלים פעולות כמו שתראה, כאשר אצרף שם יהו"ה בדרך מבוא השערים שם תראה דעת וחכמה לאין סוף ותבין הפעולות העשויות בלי עמל והפעולות העשויות בעמל על כל דבר וכל דבר ודבר במקומו עומד. וזהו הניקוד השלישי הוא ניקוד קמץ של אות השלישית מן השם הנכבד יהו"ה והיא אות נמשכת גבורתה בקו הגבורה כמו שאמרתי פעמים רבות בזה העניין שהאות הזה גבורה גדולה וקשה והיא הנקראת חרב הקב"ה הלוקח נקמה
והנוקם נקם ברית. מאור הד' הוא מאור השלום והשמחה והשפלות, והוא מאור העומד לישראל להושיע ולהגן עליהם ברוב גבורתו, והוא מאור ממולא מכל המדות הטובות והחזקות והנוראות, ובצאתו מן שורשו מן שורש אילן החיים נותן פניו למטה והתחיל לכסות לכל הנבראים הנדכאים על התורה ועל הנכשלים. ומן זה המאור הד' הנורא מתפשטים כל מיני החמדה העומדים על ישראל השומרים החומות, והוא מאור שכולו אחד ולא נפרד הנה והנה ולא הביט כה וכה אלא נתן פניו והביט מטה מטה, ולמה הביט מטה מטה מפני רוב גאותו נשפל ומורה שיש עליון שורש אדון מלמעלה מנהיג אותו לרצונו ושהוא אינו הולך כי אם בכח מוכרח עושה רצון מנהיגו, ומפני רוב זכותו וחשיבותו מקרר האישות והשרפים בעלי היכולת, כאשר רואים שזה המאור נתפשט והביט למטה חרדו אלו לעומת אלו פן לא יתקררו גם המה, ולולי רם ונשא הצופה הדרכים והעמידם במקומותיהם שסידר לזה המאור דרך שיצא שם
ולא יביט כה וכה, ובצאתו נתפרדו ממנו ד' משמרות הם משמרות שומרים לישראל, משמרה ראשונה כאשר מדות הפורעניות יוצא מלפני המושל בשעה ראשונה מן הלילה זו המשמרה חופפת על ישראל לבל ינזקו ישראל במדה הקשה הזאת, בחצי היום משמרת הקצף (נ"א הקטב) ויוצאת בעולם המשמרה השניה חופפת על העולם לבל יושחתו, בשעה האמצעית מן הלילה מתפשטת חרון ובמשמרה השלישית מתפשטים כלבים צועקים ומשמרה הרביעית חופפת על העולם, וכן כל המשמרות החזקות הללו. ואומר לך כלל בשני המאורות. המאור הגדול הזה המביט למעלה (נ"א למטה) לארץ בו נשרשו המשמרות וממנו מתפשטים לעשות כרצונם והרשות בידם להשחית ולאבד כמו שאמרתי, ומתפשטים ממנו ו' מאות אלף (נ"א ו' מאות) מיני תפארת כנגד ו' מאות אלף שהיו ישראל כשיצאו ממצרים, ואלו הו' מאות אלף אין בהם נפתל ועקש וכולם גבורים מלאים ממשלת והוא אות הברית שענפיו מגיעים עד תפארת ספירה האמצעי ונטעי נטעיו הגיעו עד
מלכות היא כנסת ישראל מקום שכל המאורות מצאו שם מנוחה והנחה, ואלו שני הספירות הם משפיעות שפע לישראל כמו שאמרתי למעלה, והמאור הזה המביט למטה פעולותיו גדולות ונמהרות מן המאור העולה למעלה, ומפני שהמאור העולה למעלה המנהיג את השם מרוב גאותו וממשלתו לא ישגיח לשום אדם בשמעו האותיות כראוי, אבל המביט למטה מפני רוב שפלותו וענותנותו פועל יותר במהרה מכל המאורות כמו שאמרתי, וזה שמו אשר נמצא לו יוה"ך שם אמיץ וחזק מנהיג את השם בכח השם כי לא בכח בעצמו כי כל המנהיגים את השם יהו"ה בכח יהו"ה מנהיגים אותו, ובכאן נודע כמה גבורות השם כי אותם שמנהיגים אותו נשרשו בו, והניקוד הזה הוא חירק באות רביעית וסימן ניקוד ראשון מניקוד הששי סימנו תשוק"תו ניקוד החמדה והגאוה והתשוקה שכל צבא הגלגלים מקבלים כח מזה המקום. הנני סיימתי ניקוד הראשון של שני הניקודים מן ניקוד הששי. והנני מבאר ניקוד השני שנמצא יותר בשם
זה. והם ב' ניקודים בניקוד הששי. וניקוד זה שאפרש עכשיו לא נמצא לו סימן בתורה ולא בשום מקום אלא ע"ד השכל וע"ד ההבנה כמו שתראה עכשיו, ובהיותך רואה הדברים הללו אל תדונם ע"ד הפשט אלא ע"ד העמוק ואז תצליח. מאור א' מתפשט מן שורש החמדה (נ"א החכמה), ומן עיקר אמונתנו ושורש תורתנו הוא מאור הממהר לפעול מרוב גבורתו והדרתו, והוא מאור שהוא מתגבר לעלות ונמשך בקו הגבורה לגמרי, ובהיותו נמשך בקו הגבורה נראה כמו אש אדום לגמרי מתנוצצים ממנו הניצוצים, והניצוצים הם בעלי שכל וחכמה וחמדה ומצויירים בצורות נפלאות עמוקות בחכמה ושמות מביאים פעולותיה, וכהתגבר המאור הנורא הזה לעלות מתחלק לג' חלקים זה אחר זה הולך ועולה, והראשון ממשיך את השני והשני ממשיך את האחרון ושלשתם בג' מעלות עולים, מי יוכל לדבר ולהעמיק סוד הג' כי שלשתם נמשכו בגבורה. והראשון זה חוקו לעלות ולחבר לכל המאורות אחת אל אחת לבל יהיו נפזרים
ולעשותם גוף אחד ולהשפיעם השפעה גדולה בלי חסרון, וצינורותיו של זה המאור הראשון מן הג' מגיעים עד מקום ספירת הגבורה היא מדת הדין הקשה שהיא מחזקת לכל הדברים ומאמצם בגבורה גדולה, והמאור העולה אחרי הראשון מנגד כי אינם מתגברים זה על זה מפני רוב ממשלתם שלא יהיה להם מקום להתפשט אם יהיו עולים זה על זה זה מנגד וזה מנגד ומתגברים אלו על אלו. והשני הנמשך בכח הראשון ממשיך אליו כמו כן כל מיני הפחד והיראה הוא המטיל פחד ואימה מרוב גבורתו על כל באי עולם ועל המאורות, וממנו מתפשט היראה מטה ומעלה ובו נשרש, והוא המחבר כל כלי קדש הקדשים לבל ישמשו בהם הנכריים והנכרים, הם מאורות שנשרשו מצד השמאל בגבורה גדולה מאד. והאחרון שנתן פניו מטה ושלא נתגבר לעלות הוא המחבר כל מיני השלום אחד עם אחד והתפארת והחמדה. ולכן הפועל כאשר יפעול הנקודה הזה הנעלם יתכוין בראשון שהוא מקום החסידים ושמו שד"י, והאמצעי מקום הגבורה ושמו
אדנ"י, והאחרון הנותן שלום בין דבר לדבר והמחבר כל מיני חמדה והעוז והממשלה מקום האור ששמו וה"ו. וכאשר יתכוין כמו שאני אומר יפעול כל אשר ירצה. ויתכוין עוד שג' הניקודים הללו הם ג' עולמות ששמור הג' שמות שאמרתי למעלה, ויתכוין עוד שהם המקומות שמשם נאצלו ונגזרו הנשמות של האבות אי"ו [אברהם יצחק ויעקב] הג' העמודים הגדולים, ושהם שלשה הנענועים המנהיגים שלשה עולמות והמביאם כרצונם וחפצם. וא"ת למה קראת למעלה שם שד"י אל מאור, אתה לא ירדת לסוף הדעת הגדולים האלו באיזה מקום הוא מתפשט שם שד"י, כי לפעמים יהיה שיקרא שם שד"י בשם אחר לפי המקום שמשם יוצא. וע"כ אל יהיה שום אדם מקשה דברי אמת, כי האמת שעליה אין להרהר כי בשם שד"י נמצאו שמות בלי מניין לפי רוב המקומות שיוצא משם, ולשם אדנ"י נמצא כמו כן שמות לאלפים כמו לשם שדי לא פחות ולא יותר. והנה לך מ"ש הקב"ה בתורתו, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שד"י
ושמי יהו"ה לא נודעתי להם (שמות ו' ב'), וא"ת והרי מצינו במראות הנבואות שהשיגו לשם יהו"ה כמ"ש באברהם, וירא אליו יהו"ה (בראשית י"ח א') וכן ביצחק, וירא אליו ויאמר אל תרד מצרימה (שם כ"ו ב') וביעקב כתיב, והנה יהו"ה נצב עליו ויאמר אני יהו"ה אלהי אברהם וגו' (שם כ"ח י"ג). אבל י"ל שהשיגו מעלת שם שד"י כאשר מכסה על שרשו כמו הענפים המכסים את השורש כן שם שד"י מכסה שם יהו"ה שהוא שרשו והיו משיגים האמת דבור על אופניו. וזה הניקוד הוא ניקוד שור"ק בלי וא"ו באות ראשונה מן השם יהו"ה. מאור השני הוא וא"ו שעולה מן ניקוד הג' ניקודים מן העליון מן זיוו שנתגבר מעלה נעשה מאור בפני עצמו ולא הביט כה וכה אלא עולה דרך מהלכו להשתחוות לפני המציאות ולא נתערב לשום מאור מן הנזכר לעיל, ובהגיעו אל המציאות המאור הנכבד הזה שם עומד ושם לא נראה עוד, הוא ניקוד חולם באות השנייה וזה שמו הנורא אהויולר והוא שם נורא מאד יוצא מן
שמוש התורה מן התיבות "את "הגן "ומשם "יפרד "והיה "לארבעה "ראשים (בראשית ב' י') ר"ת, והוא שם אמיץ פועל פעולות גדולות ואמתיות כמו שתראה בצירוף. האור הג' הוא דומה לשני אלא שזה עולה וזה הג' יורד, ושם הג' הזה כמו שם השני ושמו כשמו מפני שהוא תולדות השני ושמו אהויולר וניקודו הוא חירק. מאור הד' משך הגבורה מקום הנצחון ומקום הישועה כמ"ש, אין [לי"י] מעצור (לי"י) להושיע ברב או במעט (ש"א י"ד ו') והוא המסך הנטויה ממזרח ועד למערב והוא ניקוד פתח באור רביעית, וזה שמו אשר נמצא לו בשימוש התורה אגל"א שם הגבורה אמיץ מאד והוא לנצח בכל מיני נצוח כמו שאמרתי למעלה. ובכאן נשלם הניקוד הששי על דרכים גדולים כללים ופרטים בסודות עמוקות סתומות וחתומות: ניקוד הז' מי יוכל לדבר עומקו וגבורתו וחכמתו ועוצם נפלאותיו ומהלכיו ומעמדיו מעמדות גדולות ומובחרים ונוראים מראים חכמה ודעת. והוא ניקוד מורה הייחוד של הקב"ה
יותר מכל המאורות האחרים אשר פירשנו למעלה. כי זה המאור בהיותו עולה מחבר אש התחתון עם אש העליון ואש העליון מחבר בכח מקורו, וכן עושה בכל הדברים, וכאשר הוא יורד מחבר העליונים עם התחתונים וצורות בצורות, כי האמת האדם צורתו צורה עליונה כעין אדם העליון, וכן שקצים ורמשים ולכל בריאה יש צורתה למעלה כמו שפירשתי למעלה בזה הענין המופלא. והמאור הזה הוא מרחיק המאורות מרוב זכותו ואח"כ מקרבם בכח גדולתו ממשיכם אליו ברוב הדרו זהו מורה כמה הוא גדול מאוד לאין תכלית ולאין סוף. והמאור הזה כאשר הוא יוצא ומתפשט מן השורש הנאה המובחר הידוע שהוא בלי תערובות וצח מאד ונורא אז עולה דרך המסלה העולה בית אל, ובהתגברו לעלות נחלק לג' חלקים כדי שיהיו ג' חלקים הללו מחברים לכל הנבראים כל דבר ודבר במקורו (נ"א במקומו) כדי להביא הממשלה אל בעלה, ונחלקו לג' חלקים הא' מחבר כל העליונים כל אחד ואחד במקומו (נ"א במקורו),
והשני מחבר כל התיכונות כל א' וא' במקומו (נ"א במקורו), והג' מחבר כל התחתונים א' עם א' בכח מקורו הגדול כדי שיהיו כל הממשלות ממשלה אחת, והממשלה הזאת קשורה באדון א' לחבר את האהל להיות אחד, וג' המאורות הללו השנים עולים בשוה והא' נמשך בגבורה בין השנים ההולכים בשוה, והשלישי שהיה ראוי להיות עליון פניו למטה פונה והוא נאחז בשני חביריו והוא המושכם למטה בגבורה חזקה אפי' שהוא מביט למטה, וג' המאורות האלו הם הנקראים מקומות של מאורות הסגולה הנתונה לישראל כמ"ש, והייתם לי סגולה מכל העמים (שמות י"ט ה'), ובכח קדושת שני המאורות ההולכים בשוה והג' שנקשר בהם מגיעים עד מקום מסה ותבערה, שם מתאמצים, ומאור נוסע מלפני הממציא הכל (נ"א ומאורות עמדו לפני המציאות הגדול) וזורקם לכל הפנות, ולסוף יום ואשמורה אחת המאור הג' שכסה מסה שנאחז בהם אחז בהם וקבצם והשיב אותם למעלותם כבראשונה, ובכאן אם תבין תמצא סוד עמוק כי זה
המאור בפזורי ישראל, וכאשר יתקבצו תראה חכמה עמוקה מאוד דברים מיושבים הוא ניקוד סגול ואחרי זרקא סגול, וצריך שתשים לבך להשיג חכמה גדולה מאוד ותמצא יחוד שלם אשר לא השיגו אבותיך ואבות אבותיך. ג' מאורות אלו אשר נקשרו כולם א' בא' מן ג' מיני ממשלה נראו זה מחבר העליונה וזה מחבר התיכונה וזה מחבר התחתונה בגבורות, ובהיות ג' הממשלות הללו מחוברים נראו כמו גוף א' נקשר בסבה ראשונה, וכל מה שאלו הג' המאורות עושים בגבורה עושים וע"כ היא תנועה קטנה נמשכת בגבורה נמשכת בסבה ראשונה, הם ג' המאורות העומדים על ישראל לקבצם מן המקומות אשר נדחו שם בארץ אויביהם, והם מאורות חשובים מאד. ומן אלו המאורות נתפשט מאור אחר גדול אשר מקבלים ממנו כהות המשחית והחבלה הם אשר פזרו את יהודה ואת ישראל מעל אדמתם, וג' המאורות הללו אינם פועלים עכשיו עד עבור יום ואשמורה הוא סימן הגאולה תשואות חן חן לה, כי בהגיע הזמן הזה
גאולה מתפשטת בכל פנות העולם ממזרח שמש עד מבואו ובן דוד יוצא ממקומו לפקוד את עון אדום עליו וגם להשיב תגמולו בראשו ולשלם אליו כפעלו וכמעלליו אשר עשו לבני[ו] לבני ישראל אחיו, ותהיה מהומה גדולה לכל הממלכות אין שלום ליוצא ולבא ובקרוביו יקדשו את ישראל יקבץ במהרה, והמאור אשר פזרם נתפשט ממשלתו בגבורת יום ואשמורה למה מפני שכאשר האור בא אז החושך יתאמץ מאד ויעלה כי המשחיתים מתפשטים בעולם וזהו רמז הגאולה כאשר יבא יתאמץ הגלות, ורבים מן המשכילים יכשלו בראותם בלבול הגלות והצרות גדולות וכדי להנצל מפני חרב היונה יצאו מן הדת וזהו שכתוב, ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע (ירמיה ל' ז') שיושיעם הקב"ה ברוב רחמיו ולא ימאסם לכלותם להפר בריתו אתם כי מלא רחמים הוא ויחנן השם צבאות שארית יוסף, ואשרי האדם המחזיק בתומתו ללכת בדרך הטובה ולהרחיק את עצמו מן הרעה בימים האלה אולי ימלט מן הצרות הנקראים חבלי משיח, ובזמן הגאולה כתיב,
וסכסכתי מצרים במצרים [וגו'] עיר בעיר ממלכה בממלכה (ישעיה י"ט ב') ואח"כ יהיה שלום ושלוה ומנוחה והשקט, אשר לא נחשבו דורות ראשונים לדורו של משיח, לא דור המדבר ולא דור שלמה המלך ע"ה שבני אדם יתמלאו תאוותם בדורו של שלמה הוא המלך המשיח מן הדין היה אם לא שהנשים יפות שהיו לוקחים ישראל בזמן ההוא אז הם היו דורו של משיח אבל הם