עולם מסורים בידיו, ועתה התבונן עיקר מה שביארנו לך בסוד שלשת הספירות העליונות בשערי צדק ותראה סודות פנימיות גלוים לך בנקוד, והנה החלם והצרי שתיהם סוד מעלת כל הנקודות, והם מורות על סוד תכונת עולם המלאכים שהם בנין פשוט, והיותם משתוקקים ליסוד העליון שהוא למעלה מהן בסוד מתנשאים לעומתם ומשבחין ואומרין, בסוד רם ונשא: ודע כי יסוד האש העולה למעלה הוא מחובר על יסוד החלם והצרי, והמגיע לדעת ענין זה ידע סוד אור וסוד אש, והנה האור ההוא בהיות בו אש מאירה, וכשאינה מאירה נקראת אש ונקראת חשך, ויבדל אלה"ים בין האור ובין החשך, אחר שנאמר וחשך על פני תהום, וכשנאמר ורוח אלה"ים מרחפת אזי ויאמר אלה"ים יהי אור ויהי אור בודאי, ואחר שידעת זה התבונן בכל מקום שאתה מוצא בכל לשון הקדש נקוד צרי שהוא מתנהג לאט, והוא סוד עולם המלאכים, הוא הולך לאט בנחת, אינו מתאחז עם השבא לשאר הנקודים המתחברים, לפי שהצרי הוא השכל הנפרד אין חומר ממהרו ולא מעכבו מאמתתו, לפי שלא תמצא נקוד צר"י נאחז עם שב"א, ועדין תשיג בע"ה ית' בהגיעך לסוד ניקוד שב"א, ותדע כי כמו שאין האש והמים מתחברים אלא על ידי הרוח הרוחפת, כך אין הצר"י והשב"א מתחברים באות אחד ביחד אלא בניקוד סגו"ל שהוא מתווך בנתיים, וכמו שאין הנפש והנשמה מתחברים אלא על ידי הרוח האמצעי, וזהו סוד וחשך על פני תהום ורוח אלה"ים מרחפת על פני המים, מה כתיב בתריה ויאמר אלה"ים יהי אור: ואחר שידעת זה, התבונן בכל מקום שתמצא בלשון הקדש נקוד צר"י שהוא סוד הצורה והיצירה, וממנו נאצלות עליונות ותחתונות למיניהם, ואז יש צורות תחתונות וצורות עליונות, בתחתונות כתי' ויצר ה' אלקים מן האדמה כל חית השדה, בעליונות כתיב ויצר ה' אלה"ים עפר מן האדמה, ואם כן הרי לך מבואר סוד החל"ם והצר"י, שזה כדמיון יסוד וזה בסוד בנין אצלו, ואם במרכבות הנבראות מורה הצר"י סוד הבנין הנה בסוד עשר ספירות מורה הציר"י סוד שתי ספירות הסמוחות לכתר שהם חכמה בינה: ועתה התבונן בעיקרים הללו, כי מתוכן תוכל להכנס לכמה חדרים פנימיים שנסגרו עליהם השערים, ותמצא שערי עולם פתוחים לפניך, ותבין דרך אותיות התורה התמימה וסוד הניקוד הנערך לה, ותדע ותשכיל מן מוצא דבר ותראה מעלות לשון התורה ועמק סתריה באותיות ובניקוד: הניקוד השני מנקודות הבנין הוא סוד הנקרא סגול, והוא סדר שלש נקודות, שתים למעלה ואחת למטה, ושלשתם כדמיון עגולה בעלת שלש שטחין, אורך ורוחב ועומק, שאלו השלש לשונות כוללות כל השטחים והעגולות למיניהם, וכבר הודענוך למעלה כי השורק היא סוד תכונת עולם הגלגלים, ואמרנו כי כמו שהשורק הוא באמצע אות כך כל גלגל יסוד באמצעיתו, ועתה יש לנו להתבונן שאין לך כל גלגל שאין בו שלשה שטחים מתפשטים לשש קצוות, האחד אורך ושכנגדו קוצר, השני עומק וכשנגדו גובה, השלישי רוחב וכשכנגדו צר, ואלו הן שש קצוות העולם מעלה ומטה מזרח מערב צפון ודרום, כולם נכללים בג' שטחים, כשאתה מעריך אותם בשלשה שטחים תמצאם בסוד שורק נקודה אמצעית לכל גלגל, ותמצא סגול שהוא בנין השורק שלש נקודות עגולות כצורת ג' קוים שהם בכל גבול נקודה אמצעית ושתי מחלקות העגולה באמצע הנקודה, והנה הסגול היא מורה (בלי) בנין כל גלגל שהוא משולש ויש בו ג' שטחים שהם ו"ק מעלה מטה מזרח מערב צפון דרום, ובדרך זה תמצא אות וא"ו כוללת בצורת אותיות שם ידו"ד ית' שכוללת אות וא"ו ששה שמות גדולה גבורה תפארת נצח הוד יסוד, כמה עמקים כללים בסדר זה, והנה נמצאת למד כי נקודת סגול היא סוד בנין כל הגלגלים, שאין גלגל שאין בו שלשה קוים, וכל גלגל נחלק לשלשה, נמצאת למד מאלו הדרכים שביארנו סוד נקודת סגו"ל מבוארת לפניך, כי היא בנין הנקודה הנקראת שורק, וזה יסוד וזה בנין: הניקוד השלישי מנקודות הבנין הוא הניקוד הנקרא שב"א, והוא הניקוד המורה על בנין עולם השפלים הנקרא ארץ, מרכבו הוים ונפסדים, ומתגלגלים בארבע יסודות, והנה המורכבים בארבע יסודות חוזרים ומתהפכים, ואין להם קיום תמידי כקיום השמים והכוכבים שהם קיימים תמיד, ושלמטה הוים ונפסדים, ודוגמתם ניקוד שב"א מהם שתי נקודות זו על גב זו כצורה זו [] ואין להם קיום (מצד ה)תמיד אלא לפי שעה, כדוגמת כסא של רגל א' שאינה מתקיימת בעמידה, וכן הוא קיום צאצאי הארץ, וכמו שנקוד שב"א אינו יכול לעמוד בפני עצמו אם לא יתחבר לא' משאר הנקודים, כך הנמצאים למטה בעולם השפל אינן יכולין להתקיים אפילו שעה אחת אם לא יסמכום ויקיימום הכחות העליונים שהם בעולם השפל, ושמור זה העיקר הגדול שהוא יסוד ומשען לכמה חכמות פנימיות, ועל זה נאמר הידעת חוקות שמים אם תשים משטרו בארץ, לשון שוטר ומושל, ולפיכך לא תמצא בכל התורה כולה מלה א' בפני עצמה בנקודת שב"א כגון אם את כי כל ניקוד וניקוד יש לו תיבה מיוחדת בפני עצמה, אבל ניקוד שב"א לעולם לא תמצאהו אלא מחובר לא' משאר הנקודים, כגון בני שמי שמע סלח אבל לא תמצאהו בתיבה בפני עצמה, כדמיון כל הנבראים בארץ שאין להם קיום ולא העמדה אלא ע"י הגלגלים והככבים או על ידי הכחות העליונים [השפלים ובכל הנסים והנפלאות]. ואחר שביארנו לך העיקר הגדול הזה, התבונן כי השב"א לעולם עני כדמיון הסומך על שולחן אחרים, שאין לו שלחן ולא בית מיוחד, ועליו נאמר תפלה לעני כי יעטוף, וחייו תלויין בזולתו, ועל זה נאמר והיו חייך תלויים לך מנגד: ועתה פקח עינך וראה בפלאות אחר שהודענוך הדבר במרכבות התחתונים, יש לנו להודיעך סתומות ונעלמות. דע כי כמו שהחול"ם הוא רגל החכמה והבינה בסוד הכתר והחכמה והבינה (וסוד) [יסוד] חול"ם וצר"י, כך סוד השור"ק והסגו"ל סוד גדולה גבורה תפארת אעפ"י שהוא כולל סוד כתר תפארת מלכות מצד ג' נקודות זו על גב זו, וגם הסגו"ל כולל נה"י, אמנם החירק והשב"א הם סוד יסוד מלכות, המלכות הוא סוד החיר"ק בפני עצמו למטה מעשר ספירות, והשב"א היסוד יסוד ומלכות ב' נקודות זו על גב זו כצורה זו [] ואלמלא יסוד סומך למלכות בסוד נ"ה שהם סוד צר"י וסוד סגו"ל, וע"י יסוד מתקשרת המלכות בשאר הספירות כמעט נפלה בסוד שב"א, וזהו סוד אקים את סוכת דוד הנופלת, סומך ה' לכל הנופלים: המבין עיקרים הללו יכנס לכמה חדרים בסוד שב"א, והמבין סוד שב"א הוא סוד צווי לקיום הדבר, וכן הפסוק אומר שב"ה עמדי, ומטעם זה הוא סוד הגליות והנפילה נפלה עטרת ראשינו, וכתיב קומי אורי כי בא אורך, ואלמלא אור הלבנה נחשבת שאין לה מאור מעצמה הבן זה מאד, ולפיכך נקרא יבשה שאין המים העליונים נשפעים, וכן הוא אומר ותראה היבש"ה, יבש חציר יבשו נאות מדבר, ועד"ז לעולם מדת המלכות תלויה במעשה התחתונים להריק לה מים עליונים, או לשבר לה הצנורות, ועד"ז ראוי לה להיותה נסמכת, סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים וגו', ומטעם זה ראוי לסמוך גאולה לתפלה, כי המלכות צריכה סמיכה, וסמיכה שלה גאולה, וכך אמז"ל תכף לגאולה תפלה, וכבר ידעת כי גאולה ותפלה הם יסוד ומלכות, וכה"א סומך ה' לכל הנופלים, וכתיב אקים את סוכת דוד הנופלת, וכתיב אלה תולדות פרץ, וכתיב ויהי כמשיב ידו, וכתיב מה פרצת עליך פרץ, וכתיב ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח, ויזרח לו השמש, והלכו גוים לאורך ומלכים לנוגה זרחך, וכתיב מי העיר ממזרח צדק, וכתיב ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך, אלו הסתרים הגנוזים כלם סתורים וגנוזים בנקוד שב"א שהוא סוד המלכות שצריכה סמיכה, שאם אין סמיכה לשב"א אינו עומד מאליו אם לא יהיה סמוך לנקוד אחד משאר הנקודים, ושמור זה העיקר הגדול: והמבין זה הסוד יבין בענין אלקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך, כתיב באותו מזמור ויחי ויתן לו מזהב שב"א וגו', מזהב שב"א ולא משאר זהב, ותחי בודאי, ותחי רוח יעקב אביהם כי כשיתן לו מזהב (זה בשב"א) [שבא] אזי תתחבר לה ספירה הנקראת חיים, ושמור אלו העיקרים הגדולים הכלולים שבניקוד ותראה כל העולמות כלולים כלם מיוסדים על סוד הניקוד, הנה הודעתיך טעם הסמיכה גאולה לתפלה וטעם סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים, וטעם היות השב"א סוד בנין עולם השפל, וסוד הרכבה שלהם שאינה מתקיימת בלי סמיכה עליונים, ומתוכה הודענוך ע"ד הפנימי סוד ניקוד שב"א שהוא סוד מלכות, וצריכה סמיכה, ושהוא סומך אותה, וכן הוא אומר זכור י"י לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ער"ו עד היסו"ד בה, שהיתה כוונתם לערער הבנין התחתון כדי להפריד יסו"ד מן המלכות למעלה, ולא תתפתה בדעתך לומר סכלות, מנין היו יודעים בני אדום דברים הללו שיתכוונו להם, דע כי באותו הזמן מפורסמות היו כמה חכמות פנימיות אפילו לאומות שבעונותינו עכשיו הם סתומות אפילו מישראל, ולא לחנם היו אומות העולם גוזרין שמדות על ישראל שלא לקיים המצות, אלא מטעם שהיו יודעין כי בעשייתן יצליחו ישראל ויגברו עליהם וינצחום, והבן זה מאד כי צורך גדול הוא: ומתוך ניקוד שב"א וסמיכתו תבין סוד הלבנה שאין לה מאור מעצמה, ושהיא נפרצת לעתים, וכל מאורה היא מן החמה, ואם תעיין בניקוד שב"א יתבאר לך הכל, והתבונן בו מאד כי צורך גדול הוא: ואחר שהודענוך אלו השש מעלות בשלשה מיני הניקוד בסוד שלש נקודות יסודיות המורות על יסוד שלש עולמות, שהם עולם המלאכים ועולם הגלגלים ועולם השפל, בסוד חל"ם שור"ק חיר"ק, והודענוך כיצד הם רומזות על סוד הכתר והתפארת והמלכות, וכמו כן הודענוך סוד צר"י ושב"א שהם ג"כ מורות על סוד בנין שלשה עולמות שהם עולם המלאכים עולם הגלגלים עולם השפל, והודענוך כיצד הם מורות על סוד תכונת הספירות, לא בצד בנין חלילה וחס, אלא סדר תכונתם וסוד יניקתם ודרך הצינורות הנמשכות על ידיהן אלו לאלו: ועתה יש לנו לעוררך על עיקר גדול בשתי נקודים הנשארים והוא סוד קמ"ץ ופת"ח וסודם פותח ונועל, כי שני הניקודים הם מורים על פתיחת שערי צדק, ועל נעילת שערים, שזהו סוד פתח וקמ"ץ, ולפיכך תמצא סמוך לעולם שב"א לפת"ח, כאומרך אחרונים כעלות, וכיוצא בהם, אמנם כשהשב"א הוא סמוך לקמץ כגון אעלה אחכם מעני מצרים וכיוצא בהם, תמצאם שנקראו בהברתם קרוב להברת חלם, כלומר חזר גלגל המעלות להתאחז בכתר, כמו שאמרו עשר ספירות בלימה קשור ראשן בסופן ואחריתן נעוץ בתחילתן, וזהו סוד הייחוד האמתי השלם ית' שמו וית' זכרו, הרי לך מבואר סדר הניקודים כלם למיניהם ולא נשאר בהם אחד שאינו מסודר לפניך, ותשיג מתוך מה שביארנו ותראה מה טעם נקוד חלם לעולם למעלה ובנקודה אחת, וניקוד שורק מה טעם באמצעו נקודה אחת, ונקודת חירק מה טעם למטה ובנקודה אחת, וכן מה טעם צרי בשתים ולמטה, ואינה מתערבת עם נקודת שבא, והולכת לאט, כמו כן מה טעם נקודת סגול בשלש נקודות והוא מתערב עם נקודת שבא שהוא בשתים נקודות זו על גב זו, ולעולם אינה עומדת בפני עצמה, ואין לה בית מיוחד, ואינה נסמכת אם לא יסמכוה שאר ניקודים, ומה טעם פתח וקמץ שתיהם מתחברות לשבא, והכל מבואר וגלוי, בין בתבונת העולמות למיניהם ביסודותם ובניינם, בין ברמז סתרי המרכבה ומערכת הספירות, ואחר שביארנו לך עיקרים הללו נכנס לשאר סתרים היות כל הניקוד שלו למינו תלוי בארבע אותיות של שם המיוחד ידו"ד יתברך וית' ונאמר אמן: כבר הודענוך בספר הנקרא שערי צדק כיצד כל התורה נארגת על שם ידו"ד ית', והוא הבורא את הכל והמפרנס לכל, ואין זולתו, והכל צריכין לו והוא אינו צריך לזולתו, וביארנו לך כיצד כל שאר שמות הקדש והכנויים למיניהם כלם תלויים בשם המיוחד, והוא מתלבש בהם לפי ענין ממשלתו והוראת מלכותו, ולפיכך נקרא תפארת כמו שביארנו, והוספנו לך ביאור גדול במרכבת יחזקאל בענין זה, ואחר שתעיין באותן מקומות היטב ויתבארו לך הדברים תעיין במקום זה במה שאנו נכנסין לבארו, ותראה כל העולמות וכל הנמצאים וכל הלשונות וכל האותיות וכל הנקודים כלם תלויים בשם המיוחד שהוא שם ידו"ד: כבר הודענוך כיצד כל המעלות וכל התנועות חתומות בשם זה, ואמרנו לך כי עשר אותיות ראשונות שהם א ב ג ד ה ו ז ח ט י כשתערוך בהם עשר מעלות בסוד א"ט ב"ח ג"ז ד"ו י"ה תמצאם כל המעלות י"ה, ואם תתבונן היטב בסוד א"ט ב"ח תראה כל המעלות מושלות על כל מעלה ומעלה בהתרחקה מאת השם ית', בסוד כי גבוה מעל גבוה שומר, וכמו כן תמצא סדר התנועות שהם בסוד י"ה י"א בסוד אלו י' אותיות בסדר זה, א"י ב"ט ג"ח ד"ז ה"ו, ותמצא חותם כל התנועות ה"ו, הרי לך סוד ידו"ד חותם הכל, ואחר שידעת זה ותתבונן בו עם שאר העיקרים הגדולים שבארנו לך למעלה, ובשאר החיבורים, יש לך לפתוח עיניך בכל מה שאנו מסדרים לפניך עכשיו בשער זה, כי הוא שער גדול במה שיאירו עיניך ותראה ותצליח: דע כי ד' אותיות של שם המיוחד שהוא ידו"ד ית' עומדות הם במקום כל מיני הניקודים, והם מניעות כל האותיות שבעולם לכל צד תנועה שאי אפשר להם להתנועע, ונאמר, כבר ידעת שאין אות בעולם נקראת בלי אחד מחמש תנועות הנקראות פתוח"י חותם, ועתה התבונן כי אות ראשונה של שם שהיא אות יו"ד (ה"א) עומדת במקום שני ניקודים, במקום חיריק ובמקום צירי [וסגול], כיצד כאלו תאמר בני שמי עצמי אמרי, הרי העיקר הוא ש"ם ב"ן עצ"ם אמ"ר, והרי [אות] היו"ד במקום חיר"ק, וכמו כן באומרך [אמרי] שומרי עיקר המלה [אמר] שמר והנה [אות] היו"ד במקום ציר"י [או הסגו"ל]. וכן אות ה"א של שם המיוחד ית' עומדת במקום פתח וקמץ, כאלו תאמר אמרה שמרה הרי אות ה"א במקום קמץ ובמקום פתח, כי עקר המלה אמר שמר. וכמו כן אותו וא"ו עומדת במקום חולם ובמקום שור"ק, באומרך שמו עצמו וצלמו הרי הוא"ו במקום חול"ם, כי עקר המלה שם עצם צלם, וכמו כן באומרך אמרו גברו עמדו הרי הוא במקום שורק, כי עקר המלה אמר גבר עמד. והרי לך מבואר מתוך דברים הללו כי שלשת האותיות יה"ו כוללות כל הנקודות שבעולם, אות יו"ד כוללת חיר"ק וצר"י וסגו"ל, אות ה"א כוללת קמ"ץ פת"ח, אות וא"ו כוללת חולם ושורק, א"כ לא נשאר ניקוד בעולם שאינו נכלל באלו ג' אותיות של שם: ואחר שהודענוך זה, דע, כי כלל האותיות בשעה שהם מניעות את שאר האותיות הם נבדלות מהם ונשתנות מהם, כיצד באומרך שמי הרי עקר התיבה שם, וכשאתה אומר שמי אינך מזכיר שם אות יו"ד אלא היא מניעה ונסתרת, וכן באמרך בני אמרי שמו [שמרו] אמרה אמרו בכל אלו התנועות, ולא תמצא אומר אחת מאותיות השם בשעה שאתה מניע בהם האותיות, והרי הם מניעות את שאר האותיות ונסתרות בקריאתם, ועל זה נאמר הנסתרות לה' אלה"ינו ית' וית' זכרו, וכמו כן תמצאנה נבדלות מן האותיות שהם מניעות, שהרי אינם מתערבות עם שורש המלה שהם מניעות, באומרך שומרים הרי אות וא"ו ואות יו"ד שבמלת שומרים אינן נכללות בכל שורש המלה ואינן נזכרות בשעת הקריאה, כי שורש המלה שמר: נמצאת למד כי אותיות השם מניעות את שאר האותיות, והן נסתרות בקריאתם, ונבדלות מן השרש בשעה שהם מניעות, וכמו שהשם ית' הוא מניע את כל העולם כלו ואת כל חלקיו והוא נסתר מן הכל, כך האותיות השם ית' הוא מניע כל האותיות ונסתרות ונבדלות מהם, ושמור זה העיקר הגדול שהודענוך, וממנו תכנס לכמה גנוזים שננעלו עליהם השערים, ותמצא שכל השלשה עולמות מתגלות לנו מתוך תכונת האותיות והנקוד, תכונת כל העולמות בתכונת האותיות הם תלויות, וזהו סדר כל הלוכיו וכל ענייניו: וכבר ידעת מה שאז"ל במסכת מנחות (כ"ט ע"ב) אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ואמרו העולם הזה נברא בה"א והעולם הבא נברא ביו"ד, ואם זכית להכנס במה שאמרו בספר יצירה בענין אמ"ש, תמצא סוד א"ש רו"ח מי"ם תלויין על אלו האותיות אמ"ש, ותמצא בג"ד כפר"ת כנגד שבעה גלגלים של שבעה כוכבי לכת שהם שצ"ם חנכ"ל, ותמצא הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק כנגד גלגל של שנים עשר מזלות, והרי כל צורות העולמות למיניהם תלויות בשלשה ובשבעה ובשתים עשרה, ובכאן נגמרת צורת כ"ב אותיות של אלפא ביתא, ונמצאו כל העולמות תלויים בכ"ב אותיות: והמתבונן בסוד צרוף אלפ"א בית"א יתבונן סוד גלגל כל הנבראים בעלותם ורדתם בסוד תכונת האותיות, והזוכה להבין זה יבין כמה סתרים וכמה מעלות שהם נסתרות מעין הבריות, ויבינו וידעו גדולת השי"ת, וכיצד הכל נעשה מאמתת שמו הגדול, וכיצד הכל תלוי בשמו והוא אינו צריך לזולתו, וזהו הדרך שנכנס בו אברהם אבינו ע"ה לדעת ולהשיג סוד היות השם ית' בורא העולם והוא זן ומפרנס לכל, והיה מלמד בני אדם לדעת אמתתו ית', והיה מכריז ואומר בשם ה' א"ל עולם, והוא סוד בריאת העולם. והנה במלת א"ל הוא תחלת האצילות ולפיכך אמר א"ל עולם, וכשהתלבש במלת א"ל בה' מעלות הנכללות בעשר ספירות בסוד אבג"ד הו"ז חט"י בסוד הן לה' אלה"יך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה, אזי יכנס האדם להתבונן כיצד המעלות נקראות הי"ם ויסוד הבנין נקרא א"ל, ובהתחבר א"ל עם הי"ם הוא עיקר היסוד והמעלות נקרא אלה"ים, וזהו הכנוי שנתחדש לשי"ת בבריאת העולם ראשון ראשון, ולפיכך התחיל במעשה בראשית ואמר בראשית ברא אלה"ים, ואע"פ שהאלה"ים הוא ראשית הכנוי יש בו תלויים הנבראים בסוד א"ל ובסוד הי"ם, ואעפ"כ הוא תלוי בשם