{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "11", "title": "ספר הפליאה — קטע 11", "hebrewTitle": "קטע 11", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/11/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/11/", "segments": [{"index": 1, "he": "מאאלר\"ן וכן כולם בזה הדרך תקח ותמצא נמ\"א נמ\"א קת\"ל פוריס\"ן והנה אלה הצירופים \nכצירוף אמש שהוא מצורף ו' פעמים כמו אלו הצרופים ואלו הם: \nאמש - אשם: \nמשא - מאש: \nשמא - שאמ: \n \nד\"ה הנה כתבתי לך מה שאמרו\nהנה כתבתי לך מה שאמרו בסנהדרין להודיעך שחכמינו ז\"ל היו בקיאים בצירוף האותיות והם \nהם החכמים האמיתים, ואודיעך בני כי ידיעת הקבלה הוא ידיעת סוד האלפא ביתא ועניינה \nוי\"ג מדות שהקבלה מתבארת בהם ולפנים יתבאר בעז\"ה. א\"ל ר' סוד האלפא ביתא ועניינה \nהאיך הוא. א\"ל לא יכולתי לרדת לסוד הזה, א\"ל א\"כ למה הוצאת הדברים מפיך, א\"ל בסודות \nהאלו שהתורה תלויה בהם אין לפרסמם, א\"ל ר' אם תגלה לי מה טוב וא\"ל אומר אני שאינך \nיודע דבר. א\"ל אל תביאני לידי כעס פן תפסיד הרבה, א\"ל אחר שאינך רוצה לגלות לי אל \nתוציא אותו מפיך כלל כי פן אדאג עליו. וא\"ל הואיל ויצא מפי אגלה לך. פעם א' הפליגה \nספינתי בים והטיתי לראות בתוך הים וראיתי אדם אחד שהיה צף בים כמו דג. השבעתיו ועלה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ביבשה, וא\"ל מה טיבך בים, וא\"ל לשמור ספינתך מנחשול שבים, וא\"ל אם שמעת איזה סוד \nמאלפא ביתא א\"ל סוד זה ראיתי אותו כתוב בספר חנוך בן ירד, וא\"ל ספר לי א\"ל תחלוק \nהאותיות לג' חלקים מט' ט' וחלקתים וא\"ל האותיות האלו הם מורות כל חשבון וכל חכמת \nהקבלה חכמה האמיתית: \nא ב ג ד ה ו ז ח ט: \nי כ ל מ נ ס ע פ צ: \nק ר ש ת ך ם ן ף ץ: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ד\"ה וראה והבן שראשית כל מספר הוא\nוראה והבן שראשית כל מספר הוא הא' והיא אינה מספר רק הוראתה אחד והאחד בכל מספר \nימצא במעשיו ואין לך מספר שאינו צריך לאחד אך האחד אינו צריך שום מספר חוץ מעצמו \nוזהו אמיתות האחד, ותכלית האחדים הוא י' והיא ראשית העשרות ולכן התחיל השם המיוחד \nית' מן י' יהו\"ה והשלים הכינוי בי' ששם אלהים הוא כנוי בגי' וסוף כינויים הוא אדנ\"י \nנשארו באמצע השם ה\"ו שהוא החשבון והוא ה\"ו והוא עולה א\"י, והאות האחרון מורה על \nהשכינה גם באמצע הכנוי הוא דן, וראה והבן שה\"ו העולים א' וי' הם בראש אדני ובסופו \nא' בראש וי' בסוף, וגם ראה והבן שראש האחדים היא א' וסוף האחדים הוא ט' תצרפם \nותמצאם י', וכן ב\"ח ג\"ז ד\"ו והה' אין לה זוג כי הוא בעצמו כענין אהי\"ה אשר אהי\"ה \nשהראשון הוא אחרון והאחרון הוא ראשון בעצמו וכן הוא אמצעי, א\"ל ומספר העשרות באיזה \nמנין הוא וא\"ל תחבר י' עם צ' הוא ק' וכן כ' עם פ' הוא ק' וכן כולם וא\"ל המאות איך \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "א\"ל תחבר הק' עם הץ' יעלה אלף. והנה האלף האחרון כמו אלף הראשון לומר לך שהשם הוא \nראשית העולם ותכלית העולם. והוא ית' אין לו ראשית ואין לו תכלית כלל שהרי ראשיתו \nהיא תכליתו ותכליתו היא ראשיתו. וא\"כ אין לו ראשית ואין לו תכלית, וע\"כ א' מורה אחד \nשהוא ראשית כל מספר וכן מורה אלף תכלית כל מספר הנמצא באלפא ביתא ואין אות באלפא \nביתא המורה יותר מתשעה מאות ותשעים ותשעה וזהו טצ\"ץ עולה תתקצ\"ט, ובעל כרחך היכן \nתחזור בא' הוא אחד להשלים החשבון של אלף. וכן באותיות אי\"ק שהם ראשי החשבון כולו \nותכליתו וכן מספר רבוא הם עשרת אלפים ע\"כ חוזרים חלילה באי\"ק כי ראש האחדים א' \nוסופם ט' וראש העשרות י' וסופם צ' וראש המאות ק' וסופם ץ' ואמצע האחדים ה' ואמצע \nהעשירית נ' ואמצע המאות ך' הרי ראש ואמצע וסוף הם אי\"ק הנ\"ך טצ\"ץ ראש אי\"ק ואמצע \nהנ\"ך וסוף טצ\"ץ, ואמרתי לו למה נצרף הא' עם הת' והב' עם הש' את בש גר דק הצ ופ זע \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "חס טנ ימ כל ואמר בכ\"ב אותיות ברא עולם וכשתצרף הא' עם הת' ותשליכם ט' ט' ישארו ה' \nזהו בה' בראם וכן כולם בהשלכת ט' ט' ישארו ה' נמצא ה\"ו פעמים ה' עולה נ\"ה הוא הי' \nשבראש העשירית העולה עם כללו נ\"ה ושם נכלל הכל, וא\"כ השם המיוחד שהוא מן האחדים \nכולל הכל ויבא המספר הא' שהוא מא' ועד ט' מן י' ועד צ' מן ק' ועד ץ' בדרך זו, ה' \nפעמים ט' הם כלל השיטה הראשונה שהשיטה הראשונה היא מא' ועד ט', וה' פ\"ט מן י' ועד \nצ' והם כלל השיטה השנית, ומן ק' ועד ץ' ה' פעמים ט' והם כלל השיטה השלישית, והנה \nכולם יוצאים בה' וג' פעמים ה' הרי י\"ה, וראה והבן חצי השם כלל השם ולכן נקרא בכר \nלחכמה בכר לדין בכר לבכורים בכר החכמות כולם: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ד\"ה הספירה השלישית נקראת בינה\nהספירה השלישית נקראת בינה ונקראת נ' שערי בינה בעבור כי ז' תחתונות נקראים שמיטות \nובכל שמטה ז' שנים א\"כ זפ\"ז הם מ\"ט שערים והם נאצלים מבינה והיא השער הגדול שער \nחמשים משערי בינה, ובינה בא\"ת ב\"ש שמטה והה' בלא חילוף לומר לך שהיא כל השמיטות \nואליה שבים כולם, והבינה היא התשובה ומשם יסוד הנשמות ושם ישובו והרוח תשוב אל \nהאלהים אשר נתנה: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ד\"ה וראה והבן שמשרע\"ה היה משמטה\nוראה והבן שמשרע\"ה היה משמטה שעברה היא שמטת החסד וכששלחו בזו השמטה אמר רבון \nהעולמים אין אני מהשמטה הזאת אלא מהשמטה שעברה שהיתה כולה רחמים וחסד ומים זכים בלי \nיצר ובלי עון ולמה הבאתני אל השמטה הזאת, ואמרה הבינה אני הבאתיך לצורך העולם \nלהוציא על ידך את ישראל ממצרים ולהביא במצרים עשר מכות ולהעביר את ישראל בתוך הים \nביבשה ולהנחותם במדבר ולתת להם את המן ולהשקיע את צריהם של ישראל בים. ולרפות מי \nמרה ולהשקותם. ולהביאם להר סיני לקבל תורה ולתת להם על ידך בחשבון שמך ומפני זה \nיהיה לך כח להצילם ממדת הגבורה שהם עתידים לעשות עונות וחטאים כמורדים באדוניהם ועל \nעניינים רבים לבריאה הבאתיך ואני יודע כי היית במדת חסד נקי וטהור ושלם מבלי פשע \nולכן כתבתי בתורתי כי מן המים משיתיהו, ואמר משה א\"כ ח\"ו אחר שאני בא ביצר הרע שמא \nאכשל ואתגלגל ואמר לי נשמתך לא תחליף ולא תמיר ולא תגלגל עוד כל ימי עולם אלא תעלה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "במעלה הנקרא רב זהו שאמר למשה רב לך ולא תבא עוד בגלגול כמו שבא לך מהבל ושת וע\"כ \nכתיב ולא ידע איש את קבורתו מפני שכל המלאכים קבלוהו והעלוהו למרום. ואמר משה רע\"ה \nמפני מה לא ניתנה תורה לישראל רק ע\"י, וא\"ל מפני שישראל הם ששים רבוא דוגמא עליונה, \nוא\"ל רבונא דעלמא האיך חשבון התורה כחשבון שמי וא\"ל מפני שקראוך ישראל משה רבינו. \nמשה רבינו בגי' תרי\"ג מצות, וכשתחלק השם המיוחד יהו\"ה לב' שמות כמו שחלקם דהע\"ה \nשאמר הללו\"יה הללו ה\"ו תצרף יהו\"ה עם שמי י\"ה ועם זכרי ו\"ה ועולה שמי זכרי יהו\"ה \nתרי\"ג מצות שלמד משה לישראל, וא\"ל למשה י\"ה עם שמ\"י שס\"ה מצות ל\"ת וזהו החקוק על לב \nהחמה וע\"כ המצות שהם ל\"ת הם כחשבון ימות החמה וימות החמה ר\"ת י\"ה ואברי האדם ר\"ת \nו\"ה ואם תצרף ה\"ו עם זכרי תמצאהו רמ\"ח הרי שניהם תרי\"ג: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ד\"ה וראה והבן חלק י' של שמי ועשהו\nוראה והבן חלק י' של שמי ועשהו ד\"ו צרף ד\"ו עם שמי והוא ישמד\"ו לומר לך כל מי שעובר \nעל מצות לא תעשה השם יתברך הנקרא שמי ישמידו וזכרי הפכהו יזכר. ר\"ל מי ששומר מצות \nעשה הש\"י שהוא זכרי יזכרהו י\"ה שמי, בהיות הי' ד\"ו ישמדהו, ו\"ה זכרי יזכרהו, זהו \nהמחללו מחולל והמהללו מהולל. א\"ל רבש\"ע כל המצות תרי\"ג וכולם רומזין עלי ואני אדם \nאחד ואני כל המצות וא\"כ למה אמרו כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מי' די באדם אחד, א\"ל \nולמה קראתיך משה רבינו להרמיז אל כל התורה כולה צא בכל כחך עם כמה אתה שקול. א\"ל \nרבש\"ע שמעתי ממך שקול משה כנגד כל ישראל. א\"ל יישר כחך ישראל מי הוא ת\"ת ולקח ה' \nהאחרון שבשם בן ד' ונתגלגל לו' ועלה באהי\"ה הנה ישראל נאחז על כל העשר. א\"ל רבש\"ע \nכל העשר נקרא אדם אחד שכל העשר רומזים באברי האדם א', א\"ל ולא אמרתי לך צא בכל כוחך \nיצא בכל כוחו מ\"ם שי\"ן ה\"ה ועלה י' פעמים אדם א\"כ שקול משה כנגד כל ישראל שהוא עשרה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בני אדם א\"כ כל הספירות נחשבים לאדם אחד ואין דבר שבקדושה פחות מי', זהו הנקרא \nתשובה ששם שבין כולם וחמשים שערי בינה כולם מוטבעים בממשותה בג' כוחות שהם כח מושכל \nכח מורגש כח מוטבע. כח מושכל הוא המושך את הכח מלמעלה מן הניצוצות ומתנוצצים מן \nהחכמה ומספקת שפע וברכה באותן ניצוצות. כח מורגש ר\"ל שנותנת שפע הרגשה לכל הספירות. \nכח מוטבע שהיא נאצלת בדרך אצילות להשפיע כח לכל הנבראים שהיא דבוקה בשרשה של חכמה \nלכן בעלי האמת אומרים הכתר נקרא ראש שנאמר ראש דברך אמת, החכמה נקראת חיך שנאמר חכו \nממתקים, הבינה נקראת לשון כמו שהלשון היא מזומנת לדבר כך הבינה מזומנת בכל דבר \nנקראת אם הבנים בעבור שז' ספירות התחתונים נקראים בנים לה מפני שהם יונקים ממנה \nועליהם נאמר אם הבנים שמחה, ולכן צותה התורה שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך ר\"ל \nשלח תשלח את האם תחתונה לכבוד אם העליונה ואת הבנים תקח לך אלו הם ו' ימי בראשית \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שהם הספירות כי האם היא הבינה ומתוך העלמתה לא ניתן לנו רשות לדבר בה אבל בבניה \nתדבר ותחקור בהם. א\"ל ר' זוכר אני מאבי שאמר לי כ\"י נקראת אם. א\"ל הכי הוא כ\"י הוא \nאם ישראל שנאמר ובפשעכם שלחה אמכם אך אם האם היא הבינה, וא\"ל אבי ז\"ל כשעלה משרע\"ה \nלרקיע הי' מט\"ט רבו מלמדו שעה א' בכל יום ובין השמשות דליל מ' שמע קול דאתי ואמר \nכב\"ס של\"ח שאל למט\"ט קול זה מאין, א\"ל מאי\"ן, א\"ל משה להקב\"ה מאי כב\"ס של\"ח א\"ל \nבא\"ת ב\"ש ה\"א ה\"א ה\"א, א\"ל ואמאי קרי לשלח כבס א\"ל האי כבס מקוה ישראל שבו מתכבסים \nוטובלים ומטהרים, והכי קאמר ליה אתה הנק' כבס שלח האם ממך והבנים תקח לך ולא תניחם \nלגמרי כענין ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלותם. ואז גם \nהבנים יהיו תחת צילך שאם תקח היא הבנים ותצא בגלות תמיתם מרוב כעסה כי לא תרחם \nעליהם כענין ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלה אותם כרגע. ר\"ל תניחני ולא תורידני \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בתפלתך והיא לבדה תעשה הדין ותכלה אותם כרגע. והבינה הגוזרת הגלות אומרת ליסוד שלח \nהאם לצאת בגלות כי בניה עשו את העגל. וחלקו האילן לחלקים ולא תשלחנה לגמרי רק תעמוד \nבגלות ותגן עליהם כדי שיהיו בנים משומרים שהיצר לוחם עמהם וזולתך תהרגם וזהו והבנים \nתקח לך, א\"ל רבש\"ע ומתי תשוב האם על הבנים ותרחם עליהם, א\"ל למשה אמור לישראל תשלח \nהאם והבנים תקח לך לעשות התעוררות למעלה כענין וישמע אלהים את נאקת בני ישראל כי הא \nבהא תליא. ר\"ל נאקת היא כ\"י וישמע אלהים היא הבינה וכשאתה לוקח הבנים מן האם ההולכת \nוצועקת ומלאך הנקרא עוף כענין ועוף יעופף לוקח הצעקה ומעלה אותה לכ\"י שהיא אם הבנים \nורואה שנלקחה בניה ממנה וצועקת ונאקתה עולה לבינה ומוציאם מן הגלות, זהו וישמע \nאלהים את נאקתם כי ה\"א בה\"א תליא ר\"ל כ\"י שהיא ה' אחרונה שבשם בן ד' צריכה התעוררות \nמעוף השמים כדי לצעוק גם היא ה\"א ראשונה שבשם בן ד' כי ממנה תלויה ר\"ל ה\"א אחרון \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "תלויה בה\"א ראשון. א\"ל רבונא דעלמא כמה שליחות עשו ישראל למטה וכמה צעקות צועקת \nעופות השמים על בניה ולא נתעוררת לשוב על בניך וגם למה תבא התעוררות מעוף השמים. \nואמר מט\"ט דע לך כי בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו ואלולי היא שעומדת עלינו \nותצילנו ע\"י התעוררת עופות השמים ר\"ל א' מאהי\"ה הניתן לת\"ת הוא יעקב איש תם. ושב \nהתם ע\"י הא' לאמת תתן אמת ליעקב כי נפשו וחיותו היא הא' וי\"ה של אהי\"ה הניתן לכ\"י \nהנקרא אל\"ם מי ישום אל\"ם ושניהם אלם עם י\"ה הוא אלהים כי חיותו ונפשו הוא הי\"ה וזהו \nהי\"א שעמדה לאבותינו על ידי התעוררות עופות השמים אבל בניה היו כלים בבני עשו \nוישמעאל כי כל מין אוהב את מינו ושונא הפכו. וההתעוררות מעופות השמים. כי הב\"ה \nהעמיד מלאך הנקרא עוף כענין ועוף יעופף והוא המגיד לו העתיד כענין ועוף השמים יוליך \nאת הקול והוא המוסר אותם בתפיסה והוא המעלה קול נאקתם בלקחם מהם בניה, וע\"י אותו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "הקול אני צועק וצעקתי עולה לבינה ומרחם עלינו וזהו הי\"א שעמדה לנו וגם בזמן הגאולה \nע\"י קול הזה יוליד התעוררות ונצא מן הגלות, א\"ל ובגלות מצרים שלא היתה להם מצות \nשליחות האם. התעוררות מהיכן. א\"ל כתיב ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו דא היא \nהתעוררות, א\"ל וגם בזה הגלות יתלה הענין בצעקתה. א\"ל במצרים זימן הקב\"ה נחשים מכלים \nהבנים והאם צועקת והנה צעקת בני ישראל מעוררות צעקת העוף והעוף צעקת מט\"ט ובעבור \nשגורם חיים בשליחות זה (ר\"ל חיים הי\"א) לכן תלה שכר המצוה בחיים למען ייטב לך \nוהארכת ימים מדה כנגד מדה ובמקומו אבארהו די בעז\"ה. א\"ל רבון כל העולמים ולמה בעוף \nולא בענין אחר, א\"ל מעלת העוף מעלה גדולה ורצה השם לבא גאולה והצלה על ידם. וגם זה \nבמקומו אבארהו בעז\"ה. וגם שמעתי א\"ם עולה את\"ר ר\"ל זאת הא\"ם היא את\"ר לכל האתרים \nובגזירתה עשו ישראל במצרים. והחשבון משנולד יצחק ת\"י שנה שכן א\"ם בא\"ת ב\"ש ת\"י \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ונקראת הבינה חלה ולא שמעתי סבה בדבר ואם שמעת אתה אמור, א\"ל שמעתי חלה תרימו תרומה \nלה' והל' לבינה א\"כ חלה רמז לבינ\"ה אבל טעם וסבה לא שמעתי. א\"ל זה אפי' דרדקי דבי \nרב ידעו שחלה רומז לבינה אבל סבה שאלתי ממך וכיון שלא ידעת נשארנו בלא ידיעה, א\"ל \nזוכר אני מאבי שהבינה היא מל\"ך העולם. ולכן נקראת חלה שחלה על כל העולם. א\"ל עני \nבדעת אתה ממשמש כאשר ימשש העיוור בצהרים והדבר הוא ידוע שכל המדות נקראים עיסה \nוהחלה נותן טעם לעיסה, ודע שכל העיסה אינה יכולה לקבל השפע שבא להם מן החלה ולכן \nצותה תורה להסיר חלה מן העיסה ואסורה לישראל ר\"ל צריך אתה לעשות היכרא בדבר להודיע \nמעלתה של בינה הנקראת חלה שהיא נעלמת. ואין רשאי אחד מן המדות לנגוע אליה כי מה \nשלמטה ממנה נקרא ישראל שהוא מלך בו' קצוות, אך הכהן המורה אל הכתר הוא המושל בה \nולכן צותה התורה לתת החלה לכהן התחתון שהוא הדוגמא העליונה ולו ניתן רשות לאכלה כי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שלו היא. הראית בני שהבינה נקראת קנה כשמי וא\"כ מלת קנה יש בו סוד, א\"ל ר' קנה אני \nשומע. ואיני יודע איך נקרא קנה, א\"ל חלה עלתה בכללה ושבה קנה ר\"ל הח' עם כללו ל\"ה, \nוהל' עם כללו ק\"ה, והה' עם כללו ט\"ו, בין הכל קנ\"ה וזהו הבינה שהיא קנה קנתה הבינה \nמחכמה וזהו ה' בחכמה יסד ארץ ר\"ל ה' שהיא הבינה יסד ארץ שהיא כ\"י וכתיב כולם בחכמה \nעשית זהו קנה חכמה קנה בינה, א\"ל ר' דלגת מחלה לקנה מהו חלה. א\"ל הבינה היא לח\"ה \nלעולם מן הרחמים כי הלשון בחיך אינו מתייבש והחלה אמרה למשה הח\"ל ר\"ש, א\"ל וקנה \nמהו, א\"ל קנה שמים וארץ. א\"ל מנלך, וא\"ל הצר צורה הצר מושל בצורתו כן קנה הוא צ\"ר \nכי קנה במלואו עולה צו\"ר, קו\"ף נ\"ן ה\"ה וזהו אין צייר כאלהינו, א\"ל ולמה נקראת בית \nהטעם א\"ל המוציא כל תעלומות לאורה לא יקרא בית הטעם. א\"ל מהו בית הטעם א\"ל כל שהוא \nבכח יקרא בית ואינו נראה ואינו מוטעם. וכל הספירות היו בבינה בכח והיא האצילה איש \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "איש למקומו ואיש איש לעבודתו. ואז שב הכח לפועל והוא מוטעם. וא\"כ כל ענייניה \nמוטעמים ולכן נקראת בית הטעם. א\"ל בא בני ואגיד לך מה נעשה עמי פעם א' הייתי ברמ\"ה \nורציתי לעלות אל הר הזתים וראיתי מרחוק אדם א' יושב על אם הדרך והכרתי בו שהיה מלאך \nכי ראיתי אותו פעם אחר פעם. ורציתי לחזור. והבין וקרא אותי בקול גדול אל תחזור בא \nאצלי והחזקתי לבי והלכתי וא\"ל שלום לאדוני וא\"ל שלום ברוך אתה בבואך. ואמר לי מאין \nולאין. ואמרתי ברמה הייתי והעניים והאביונים מבקשים מים ואי\"ן. והם אנשים נכבדים \nוטובים אברהם הראשון. יצחק השני. יעקב השלישי משה הרביעי אהרן החמשי. יוסף הששי. \nורחל אמו הוא האבן התלוי בצוארו של אברהם גן נעול אחותי כלה כי תלאו בגלגל החמה הוא \nהחתן. שארה כסותה ועונתה לא יגרע. ואני עולה בהר הזתים כי בו יש מעיין נובע לא \nיכזבו מימיו לטהר הצינורות מקוצים ודרדרים המונעים המים מלרדת להשקות שבעה העניים \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "והאביונים. ואמר לי אתה הולך לגנוב מים וכבושת גנב כי ימצא ואינך יודע שהמעין הזאת \nיש לה אדון ובעל ומימיה עמוקים ומי שיגנוב מהם זולת רצון הבעל הוא מוטבע ונפסד \nכענין צללו כעופרת במים אדירים, וא\"ל ברוך זוכר הנשכחות. וא\"ל והלא אין שכחה לפניו \nוא\"ל אמת כי אין שכחה אך הנעזב כאלו נשכח והוא לא נשכח והודה לדברי. ר\"ל הייתי \nברמ\"ה זה השער והה' מוכיח. ורציתי לעלות אל הר הזתים הר היא הבינה הזתים הם הספירות \nשהבינה הר עליהם. וא\"ל מאין באיזה מדה אתה עומד. ולאין באיזה מדה אתה הולך ואמרתי \nברמה הייתי היא כ\"י והעניים והאביונים מבקשים מים ואי\"ן עניים מה שלמעלה ממדת כ\"ל \nאביונים מה שלמטה מכ\"ל וזהו אביון תאב לכ\"ל ושמות העניים והאביונים הם חסד ופחד \nותפארת נצח הוד יסוד וכנסת ישראל. ומצד העונות נשארו עניים ואביונים מבלי רחמים \nוהקוצים והדרדרים הם העונות המונעים השפע מלרדת ואני עולה בהר הזתים היא בינה לבקש \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ממנה למחול עונותיהם של ישראל לרדת שפע וברכה בהיקף שיתברך העולם. וא\"ל אתה הולך \nלגנוב את המים ר\"ל ליבש ולנגב הרחמים מלרדת כי הם מבקשים ממנה ואי\"ן ע\"י רשות האי\"ן \nואתה עולה בבינה והאי\"ן האיך הנחת אלא עלה באי\"ן שהוא בעל המעיין ומשם תרד עם השפע \nוהברכה וזולתו היית נענש ומיד אמרתי לו ברוך זוכר הנשכחות ר\"ל ברוך שהוא האי\"ן זוכר \nר\"ל ישפיע נשכחות הם הספירות שנעזבו בזמן קילקול הצינורות מצד העונות ורחל אמו הוא \nהאבן התלוי בצווארו של אברהם. ר\"ל היא כ\"י הנקראת גן ואבן ובעבור שמקבלת מן החסד \nקראוהו בת אברהם שמדתו חס\"ד ותלאוה בגלגל חמה היא תפארת ישראל שממנו מתפרנסת, ור\"ל \n", "en": ""}]}
