{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "19", "title": "ספר הפליאה — קטע 19", "hebrewTitle": "קטע 19", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/19/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/19/", "segments": [{"index": 1, "he": "ואם לא תוכל להלחם עם היצר הרע לקום ולעיין בסופי משמורות כי לא נתנו לך שינה רק \nשיתין נשמי, וראה והבן שיתין נשמי שינה שהדין פועל בכחו נשימה אחת והו' סיבות נחים \nוכ\"א כלול מעשר ע\"כ שיתין נשמי, ואם לא תוכל בכל משמר עכ\"פ חצי שעה קודם לאור היום \nקום כדי לתקן עצמך בעבודת הלב הוא התפלה ולא תלבש מיושב אלא קח חלוקך ותכנוס בו \nראשך וזרועך בעודך שוכב ונמצא תקום שאתה מכוסה ואל תאמר הנני בחדרי חדרים ומי יראני \nכי הקב\"ה מלא כל הארץ כבודו כי נהורא עמיה שריא שאם לא תלבש חלוקך בזו הדרך יראה \nהברית: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ד\"ה וראה והבן מה אתה רואה ומה\nוראה והבן מה אתה רואה ומה רומז הברית, ותדקדק בחלוקך ללבשו בלא היפוך שלא יהפוך \nחיצון לפנימי כי הוא כיסוי הגוף והפנימי הוא טהור ונקי ומצד החיצון מקום טומאה. \nולכן אל תהפוך כי ת\"ח מדקדקים שלא להפוך חלוקם. ותנעול מנעל ימין תחלה ולא תקשרנו \nואח\"כ שמאל ותקשרנו, ואח\"כ תקשור מנעל ימין, א\"ל ולא בעי לנעול כתפילין, א\"ל דינא \nהכי הוא נועל של שמאל תחלה אלא מפני שהברייתא אומרת נועל של ימין תחלה עבדינן \nכתרווייהו נועל של ימין תחלה וקושר של שמאל תחלה. א\"ל מאן דאמר כתפילין מאי דעתיה, \nא\"ל בני מנעל הוא ימין ושמאל שנאמר מה יפו פעמייך בנעלים. וכשם שתפילין מניח של \nשמאל תחלה כדי שלא יהא תפילין של ראש בראש והיא ר\"ל כ\"י אינה לשם. ע\"כ צריך להניח \nביד וכשיבא להניח בראש אז האשה בביתו ומברכה ואומר ברוכה את לה' בתי וכן המנעל נועל \nשל שמאל תחלה כתפילין פן ינעול של ימין ולא ימצא המנעל של שמאל ברגלו. א\"ל והאומר \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "של ימין תחלה למה, א\"ל בני תפילין של יד יש לה י' המורה רחמים ובעבור שרוצה לעלות \nאל המלך נוטל רשות מהשוער ולכן מניח של יד תחלה מ\"מ אין צריך הכנה כי הי' עמו, אך \nהמנעל אשר הוא ברגל של שמאל ומנעל שמאל תכין לך הדרך ותנעול של ימין תחלה ואח\"כ של \nשמאל וכדי לצאת ידי שניהם נועל ימין תחלה ואינו קושר והכין מקצת ואח\"כ נועל שמאל \nוקושר והנה רוצה לעלות ולעשות קשר וחבור בימין והכל אחד. ותלך שלא בקומה זקופה פן \nתדחוק רגלי השכינה שנאמר והארץ הדום רגלי. רגלי הקב\"ה הם יכין ובועז והם על הארץ \nוהיא כ\"י והיא כפופה תחת רגליו ולו הכח והממשלה וקומה זקופה ואם לא תלך בכפיפה אתה \nעושה היפך דוגמת השכינה, ותבדוק ותיטול ותניח תפילין ותתפלל היא עול מלכות שמים \nשלמה. שכן אמר ר' יוחנן הרוצה לקבל עול מלכות שמים שלמה יפנה ויטול ידיו ויניח \nתפילין ומתפלל. ואתה יודע שכל מקום שהולך אדם מלוים אותו שני מלאכים כענין שאמרו \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ביעקב אבינו ע\"ה מלאכים שלווהו וגו' לכן בכניסתך לבית הכסא עשה התעוררות והתפלל \nואומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני המתינו \nהמתינו עד שאכנס ואצא שכן דרכן של בני אדם, ובעבור שתניחם בחוץ והשדים והמזיקים \nבבתי כסאות ע\"כ בקש מהם שמירה. א\"ל ר' ולמה פעמיים, א\"ל כענין שוב אשוב שאין השמירה \nמכח עצמם אלא מכח הקב\"ה. וכן תאמר בכל פעם שתכנוס כי השעות מחולקות כ\"ש שמשתנות כפי \nמעשה המקבלים. ולא תגלה עצמך עד שתשב ותגלה מלפניך טפח ומאחריך טפחיים ואשה מאחריה \nטפח ומלפניה לא כלום, ע\"כ צורך הגלוי, מכאן ואילך יש ליזהר שלא לגלות ואפי' לדרעיה \nכד מנח תפילין כי כל איברים של אדם רומזים לדברים גדולים ונוראים ואין שבח כצניעות \nבעולם. וכשתשב יהיה פניך לדרום כדי שתעשה כבוד לאברהם ואחורך לצפון מצפון תפתח הרעה \nולא תשב בין מזרח ומערב הם ד\"ו פרצופים שלא לחלוק וכ\"ז כשתפנה במקום מגולה אבל \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בבה\"כ שבבית שיש לו מחיצות אין לדקדק, ובשדה אחורי הגדר תפנה מיד מבלי דקדוק ובבקעה \nתתרחק עד שלא יוכל חבירך לראות פריעתך ולא תאנוס עצמך לדחוק יותר מדאי כי אתה מעורר \nהצער. ותקנח ביד שמאל ולא בימין כי הימין הוא מעולה, ולמה ישמש בו שימוש שאינו ראוי \nלו מאחר שרמוזו גדול. ולא תקנח בחרס כי הוא מן העפר וגם מן האש ואין הכשפים באים \nאלא מן העפר והיא מדה האחרונה שהיא אשה, וע\"כ תזהר מכישוף וכיון שכן הוא ע\"כ תרחיק \nכל נזק מגופך כגון עשב יבש וצרור שקינח בו חבירך כי גופך רומז בדבר גדול ולכן \nתשמרהו, ותפנה בלילה כמו ביום אחר שאתה מקדש עצמך מצד כבוד העליון מה לי ביום מה לי \nבלילה ונהורא עמיה שריה. ועמוד במקום גבוה ותשתין או לתוך עפר תיחוח משום ניצוצות \nהניתזים על רגלים ויאמרו שאתה כרות שפכה ואינך מוליד והם בנים אחרים ונפשם נפש \nמסואבה, ואם תבא להאחז האבר ולהשתין אחוז מן העטרה ולמטה לצד הארץ ואף אם אתה נשוי \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פן תבא לידי קושי והקושי מביא לידי הרהור והרהור עולה ונדבק ופוגם יותר מן עבירה, \nואל תשהה צרכך כי אתה מזיק את הגוף אשר הוא טהור כלי הנפש העליונה ותרחוץ כפיך \nותברך בא\"י אמ\"ה אקב\"ו על נ\"י, ומלת נטילה הגבהה כענין וינטלם וינשאם כל ימי עולם. \nונטילת ידים ונטילת תפלה שווים בהגבהה ע\"כ תגבה ידך שהם עשר אצבעות נגד י' ספירות \nותכוין להתקדש מן העשר כאדם שהוא ת\"ת מגביה ידיו למעלה אלו זרועות עולם וממשיך מן \nהמקום העליון ומוריד שפע למטה ומברך את העשר, וכן תמשוך אתה שהמים רומזים רחמים \nוהאצבעות הם עשר עשר כנגד עשר ע\"כ תגבה ידך ותכוין זהו שארז\"ל בתר כוונה אזלינן. \nוע\"ז אמר הכתוב ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי וכן בעשותך למטה חקיקה וציור כן יעשה \nלמעלה, וידקדק לערות עליהם ג\"פ כי ג' רוחות רעות שורים על היד ותעביר א' א', א\"ל \nויעביר כל הג' בבת אחת, א\"ל רוחות רעות מאין נאצלים מג' מדות אשר שלשתן דין והראשון \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מצפון תפתח הרעה והו\"ד ואש\"ה עקרן משם ודרך שם יורד החשך בעולם, אחד אחד מכבים \nומעברין או שלשתן בבת אחת הוי אומר א' גם אתה כן. ומצד ג' רוחות הללו תזהר קודם \nנטילה שלא תיגע ידך בפה או בחוטם או באוזן או בעין הן תוליד נזק כי כל אלו מרמזים \nלכוחות עליונים וכל א' גבוה מחבירו. וזהו קדושים תהיו כי קדוש אני ה' ותכוין בברכה \nכי קריאת השם הוא לשון אדנות באל\"ף דל\"ת והכוונה שהוא אדון הכל. ובשעת קריאתו ביו\"ד \nה\"א המורה יהו\"ה שהוא היה הוה ויהיה ובמקומו אבארהו. גם מלת אלהי\"ם ומלת א\"ל בע\"ה. \nובחסרון המים תעביר בכל מידי דמנקי אלא שמצוה מן המובחר במים. ואחר נטילת ידים תברך \nאשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים כי הוא דוגמא עליונה \nהנקבים וחלולים הם הצינורות אשר דרך שם נותן הנותן ומקבל המקבל ואם יסתום אחד מהם \nלא יתקיים המקבל. וראה והבן שרמ\"ח איברים רוחניים מתקיים דרך נקבים וחלולים שכן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "חלולים חלולים עולה רמ\"ח. א\"ל ר' והלא בהסתלק עלת העלת הפתוחים נסתמים. א\"ל בני היש \nלהם קיום. ועוד תינוק שבמעי אמו טבורו פתוח אשר הוא סתום ופיו שהוא סתום הוא פתוח \nוהנה עלת העלת פותח וסותם ואמת מברך מפליא לעשות היש או הראית פלא כזה נאד מלא רוח \nשהוא סתום ורוח שמור בו יעשה בו נקב כחודו של מחט רוח חלף והלך לו. והאדם מלא נקבים \nוהרוח שמור בקרבו. ואם רצונך לסדר עם שאר ברכות גם על נטילת ידים בבית הכנסת רשאי \nאתה, אך אם תברך מיד אחר נטילת ידים ואשר יצר אמור אלהי נשמה וכו' ותחתום ברוך אתה \nה' המחזיר נשמות לפגרים מתים לפי שהיא סמוכה לחברתה ואינה פותחת בברוך שכיון שחברתה \nמבורכת וצדיק חונן ונותן למה יברך בפתיחה אין צורך וכל שאין צורך אין לברך. גם כל \nהיום כשתפנה בין לגדולים בין לקטנים תברך על נטילת ידים ואשר יצר והוא ששפשפת או \nקנחת אבל בלאו הכי תברך אשר יצר לחוד והדין נותן אחר שהעביר רוח רעה מגופו ונשאר \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "נקי וטהור האיך לא יעורר לברך, ואל תברך כ\"א בשעת הניגוב שכל זמן שלא ניגב לא עשה \nכלום שהרוח רעה עם הניגוב עוברת. ומיד תברך בציצית טלית קטן על מצות ציצית, ועל \nטלית גדול להתעטף בציצית, וצריך להתעטף מעומד שנאמר לכם לג\"ש שלא תאמר אחר שמצות \nטלית רומז בכ\"י א\"כ יהיה מיושב כי עליה נאמר ואתה קדוש יושב תהלות והוא השער הנזכר \nועליה אמר אנה הלך דודך ונבקשנה עמך ר\"ל עמך יוכל להשיגו וזולתך לא ומלת יושב ממתין \nכמו ותשבו בקדש והישיבה מורה עיכוב והמתנה ומרמיז אל הנרמז, וכדי שלא תעשה אותה \nמיושב חייבה תורה מעומד הואיל וזו המצוה רומזת בה' קשרים ה' אחרונות וח' חוטין ח' \nספירות ואלו ואלו אח\"ד וחוט התכלת בה רומזת אל החי\"ך הוא חכמה עלאה אם כן ראוי \nלעשותה מעומד. א\"ל ר' א\"כ דברים הרומזים בכ\"י צריכים להיות מיושב, א\"ל אין הכי נמי, \nואבי אמר לי ג\"כ דברים שרומזים בכ\"י כגון נפילת אפים ותהלה לדוד ותפילין של יד \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "וכיוצא בהם צריכין להיות מיושב כי מצוה מיושב ממשיך מכ\"י ומצוה מעומד ממשיך מתפארת \nישראל. ואם עשה מעומד הדברים שראוי לעשותן מיושב הרי הוא משקר ומחליף ומקלקל \nהצינורות והפך בהפך. א\"ל ר' והלא של מיושב עושים מעומד, א\"ל שלא לתת פחיתות באחרונה \nוסוף הענין דברים שמיושב ועושה אותן מעומד צריך לכוין במה שרומז אף שעומד מצד שלא \nיהא פחיתות בדבר וכן העושה של מיושב מיושב ומכווין שלא יחליף הדברים ושלא יקלקל \nהצינורות ואינו נותן פחיתות לדבר, על שניהם נאמר כי ישרים דרכי ה' ועם כל זה העושה \nמיושב צריך לעשות כבוד לנרמז בשעת ברכה ולקום מעט וכן הדין נותן. ואח\"כ תניח תפילין \nבזרוע שמאל למעלה מה' פרקים והנח מיושב וחלק כבוד בברכה ונגד הלב כי הלב לצד שמאל \nומברך להניח, ואח\"כ של ראש ומברך על מצות תפילין ואין כאן מקומם ובמקומם אבאר בע\"ה: \n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": " \nד\"ה א\"ל ר' אמור כאן מעט ושם הרבה,\nא\"ל ר' אמור כאן מעט ושם הרבה, א\"ל מה אומר, א\"ל למה להניח. א\"ל להניח ברכה אל \nביתיך. ובשל ראש על מצות כי מן הראש מורידים הברכה בבית, א\"ל ואם שח, א\"ל מברך על \nשל ראש להניח, ועל מצות. א\"ל הנה של ראש להניח א\"ל הכי כוונת הענין אתה הראש הפסקת \nהצינור מלהניח אשר צויתני להניח ברכה אל הבית ותתקן. ותמיד תמשמש בשל יד תחלה ואח\"כ \nבשל ראש כי אם לא יעלה דרך הסולם יפול ויהרוס. והמשמוש הוא שלא יזוזו ממקומו כי אין \nהדבר נכון ולא תישן בהם הן יבא לידי נפיחה. וראה והבן קדושתן, ואחר הנחתן תמשמש \nותברך שכן אמר רב אשי כל אימת דממשמש בה מברכי, ובענין שינה יש בהם כמה חלוקי \nדינים. כשהם בראשו יוכל לישן שינת עראי כי שינת עראי אין בהם לא חשש נפיחות ולא \nהיסח הדעת. אבל לא קבע כי יש לחוש לשניהם. וכשהם בידו לא קבע ולא עראי פן יפלו לארץ \nמקום דריסת רגלים. ויש חילול בקדשים וכשמניחם אצל מראשותיו פורס סודר עליהם כי מכבד \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הקדשים וישן אצלם בין שינת קבע בין עראי, ואם תכנס לבית הכסא תחלצם ותניחם חוץ לד' \nאמות או כרוך ותנם בכלי תוך כלי. א\"ל ר' והלא מכוסים בעור, א\"ל יש בעור שם שדי ש' \nבראש וד\"י ביד. ואח\"כ תלך לבית הכנסת ובלכתך מהר פעמיך שכן כתיב בבית אלהים נהלך \nברגש ובהלוך בתי כנסיות ובתי מדרשות מעורר הלוך רחמים מסבה לסבה. א\"ל א\"כ ילך וישב \nוידום, א\"ל מעלת ההולך מצד מעלת התפלה ומעלת תלמוד כי הם מעוררים את האהבה. ויבדוק \nמנעליו פן יהיו מטונפים וכתיב מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב ואם יהיו מטונפים מה \nתועלת לו בתפלה. ובהכנסך לבית הכנסת תאמר מה טובו אוהלך יעקב משכנותיך ישראל. מ\"ה \nבמילואו מ\"ם ה\"ה מוליד מ\"ה אחר ומנה מ\"ה מ\"ה היא הו' ומשך הו' כי מ\"ה עולה אדם א\"כ \nב' ווין הנקראים יהו\"ה ור\"ל אתה מ\"ה הוא ת\"ת טובו אוהליך הוא יסוד ומלכות אהלי \nיעקב, ואמר יעקב כי בגלות מבקשים ממנה טובה אבל בגאולה משכנותיך ישראל שבמקום ישראל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אין שטן ואין פגע רע, ועתה בקריאתך מה טובו אהליך בבואך לבית הכנסת תעורר הטובה \nואחר הקריאה הזאת שבקשת להתברך מהטוב אמור ואני ברוב חסדך אבא ביתך אשתחוה אל היכל \nקדשיך ביראתך והוא שאמר הטוב ומלת אשתחוה אריק וגם בקריאה זו תועיל ותשב במקומך, \nואם יש לך טלית אחר תתעטף ותשהה מעט ולא תפתח פיך עד שתחשוב בלבך לפני מי אתה עומד \nומי הוא השומע דבריך ואז תלבש אימה ופחד ותפתח פיך ואמור תפילתך על הסדר אחד המרבה \nואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים, ר\"ל לעשות הלב היא כ\"י לשמים היא ת\"ת על \nמחשבתו זה הממעיט, אך המרבה הוא מכוין להוריד השפע מבריכה עליונה להשקות למעלה מן \nהעשר ואח\"כ לבו לשמים. ותתקן מלבושך שנאמר הכון לקראת אלהיך ישראל. א\"ל א\"כ מי \nשמלבושיו קרועים לא יתפלל ואם אין בידו לתקנם מה יעשה. א\"ל אין הבגדים הללו כמשמען \nרק הכוונה היא ככה מלבושי הלב הם מחשבות השכל וכשאדם רוצה לעמוד לפני אלהיו צריך \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לתקן מחשבות שכלו שגם ישראל רוחני אמור לו הכון לקראת אלהיך היא הבינה אתה הנקרא \nישראל. והנה שלמטה מעורר להעשות למעלה. וכשאתה מתפלל אל תגביה קולך בתפלתך רק השמע \nלאזניך מה שאתה מוציא מפיך שהתפלה והקול במקום א' זהו שפתיה נעות וקולה לא ישמע \nולכן כל תיבה ותיבה תחתוך בשפתיך ולא תבלעם. שהתיבה רומזות בעליונים הם הסבות \nוכשתוליד חסרון בתיבה ולא תוציאה בשלימות כ\"י עדותיך חסרון והוא שקר, כי אין חסרון \nואף כי יש חסרון בהשפעתה גם זה רעה חולה שאתה מחסר השפע, וס\"ת תפרידם זה מזה פן \nתכשל באמרך ספרו בגוים את כבודו, שא' של את נבלע והמ' של בגוים מתחבר בת' של את \nונמצא ששב הא' למ' והוא גידוף ל' מת ח\"ו, וכן שבחי ירושלים את, וכן וייראו העם את \nה' תפרידם. א\"ל ולמה ידביקם עד שיצטרך האדם להפרידם ושמא יכשל, א\"ל מוכרחים הם כי \nהתיבות מרמזות בספירות והספירות הם דבוקים דביקות עולם כענין נעוץ סופן בתחלתן והנה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מוכרח להורות אל הדיבוק ואף כי דבוקים נפרדים בהשפעה הרי כאן פירוד ואין הדיבוק \nוהפירוד מורה רק בזה. ולא תאריך בתפלתך יותר מן הצבור פן תחשב מגסי הרוח ואין הגאוה \nרק להשם יתברך שנאמר ה' מלך גאות לבש: \n \nד\"ה א\"ל ר' והלא מאריכין לו ימיו\nא\"ל ר' והלא מאריכין לו ימיו ושנותיו א\"ל ה\"מ יחיד אבל עם הצבור יחשוב עם הצבור ולא \nיאריך יותר מן הצבור. ובק\"ש תהא נזהר מאד מה שתוציא מפיך והשמע לאזניך רמ\"ח תיבות \nשבו, וכן אמר לי כשעלה מרע\"ה לרקיע שאל להקב\"ה למה חסר הג' תיבות מק\"ש עד שיצטרך \nהאדם להשלים ואם הקב\"ה מחסרן אדם מאין לו להשלימם. והשיב גלוי וידוע לפני מי שאמר \nוהיה העולם שעתידין ישראל ללכת בארץ לא להם ארץ נכרים יעלו עליהם בהמות טהורות גם \nטמאות שפן וגמל שמו עליהם כי פנו מדרכי השם, ור\"ל בגלות יתגלגלו בבהמות אפי' בטמאות \nויפנו ממצות השם אל האלהים אחרים ואין הטומאה נוגעת רק עד ו' קצוות והוא מת אבי \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "אבות הטומאה, שני לו אב הטומאה, ר\"ל מי שנגע במת הוא אב הטומאה, שלישי לו ראשון, \nרביעי לו שני בחולין, חמישי לו הוא ג' בתרומה, ששי לו הוא רביעי בקודש, ע\"כ חסר \nהקב\"ה בזו השמיטה ג' תיבות מק\"ש המעיד על רמ\"ח איברים של אדם והוא נגד כתר חכמה \nבינה להרמיז כי אף בגלות לא נאמר על אלו הג' העניים והאביונים מבקשים מים ואין, ר\"ל \nמבקשים גם אותה המדה הנקראת אי\"ן וכ\"ז בגלות רק ששת ימי בראשית אשר הטומאה מגעת שם. \nאבל הג' הם כתר חכמה בינה אין שום טומאה מגעת שם. ולכן חסר הג' תיבין בקריאת שמע \nלהודיעך קושט דברי אמת, אך האדם אשר הוא דוגמא העליונה צריך לכללם בחזרת שלש שמות \nאני ה' אלהיכם אמת הרומזים לג' שאמרתי, אני רומז לחכמת אלהים, כענין אני חכמה אלפים \nלעולם קדומה, ור\"ל אני של יהוה שהוא כ\"ע האצלתי אלהיכם הוא הבינה, והנה ג' רוחניים \nהם ברמז ולכן אנו כופלים אני ה' אלהיכם, נעלמים בנעלמים, והנגלים הם כנגד הנגלים, \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ר\"ל נעלמים הוא הכפל. ונגלים הם הנראים והנקראים והם נגד הנגלים, ר\"ל אני רומז \nלחכמת שלמה כענין אני בכר אתנהו. ור\"ל אני חכמת שלמה, יהו\"ה שהוא ת\"ת ישראל לקחני \nמבית אבי הוא פח\"ד יצחק שהוא אלהיכם והמליכני עליכם, והרי כאן ששה שמות ג' נעלמים \nוג' נגלים. ואם הוא העלימם מפני הכבוד אתה צריך להעלותם כי הוא אמונתינו ועל שק\"ש \nהוא עדות ברורה פעמיים בכל יום ע\"פ שנים עדים חייבים כל ישראל להעלות עדות זו \nפעמיים בכל יום. ואשה פסולה לעדות לכן אשה פטורה מק\"ש ומבשרי אחזה אלוה שהיא ראשך \nכמין י', והי' קטן ונעלם מן האותיות ויש לו קוץ למעלה להרמיז אל הכתר וקוץ למטה \nלהרמיז אל הבינה, וע\"כ במוח שכל חכמה ובינה, והראייה שמשם בא בלבול אדם, והטיפה \nשהולד נוצר בה נמשך מן המוח ומתפשט בחוט השדרה ומשם לגידין אילך ואילך עד הצדיק \nוצדיק חונן ונותן לאשה. והנה דוגמתו במרכבה העליונה, ואצילות מן המוח הוא כתר חכמה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ובינה בחוט השדרה שהוא תפארת ישראל ומשם לצדיק שהוא הברית ומברית לאשה והאשה בעולם \nהשפל. ואם לא יבין בגופו ובשרו לא יאמין הנה הכחיש בדוגמתו כפר בעשרה מאמרות אל \nיענו אוון מפיהו כי אין קדושתו קדושה ויוציאוהו מעליהם כי טמא הוא מחוץ למחנה מושבו \nהוא ירבעם הרשע, לכן יזהר להשלים, ויש לך להתבונן ארבע פרשיות בקדושה חמורה והם \nתפילין שבראש וד' בקדושה קלה הם תפילין של יד וכ\"י מתעטרת בהם הרי כאן ט' והברכה \nכולל העליון ואין כאן חילוק, ובעבור שהם עדות של יחוד ע\"כ צריכים שלימות, גם התבונן \nבסוד הקדושה אחדות העשר קדושות זו בזו והם הספירות ע\"כ אין לפחות מי', והנה עשר \nשמות אינם נמחקים להרמיז אל הענין גם עשרת הדברות ג' מצות עשה וז' מצות לא תעשה, \n", "en": ""}]}
