{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "2", "title": "ספר הפליאה — קטע 2", "hebrewTitle": "קטע 2", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/2/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/2/", "segments": [{"index": 1, "he": "ה\"ץ ו\"פ ז\"ע ח\"ס ט\"נ י\"ם כ\"ל להורות שבסוף כל השמטות יחזרו כולם בגחלת כאשר היו \nבכח. בא וראה איך נאצלים זה מזה ונאחזים זה בזה ומתפרנסים זה מזה כשלשלת שאין פירוד \nביניהם הסוף נעוץ בתחלתו השמר לך ושמור נפשך מאד כי יש מושל עליהם והוא הגוזר לא \nיוכל האדם להשיג גזירותיו רק זה יעיד האדם עליו שנעוץ סופו בתחלתו ותחלת המחשבה הוא \nסוף המעשה, ועל עשרה מאמרות שבהם נברא העולם בעל המאמרות הוא יודע, אך ילוד אשה \nיזהר וישמר כי השמטה קשה והיצר לוחם. ולא יוכל להשיג ושמא יהרוס איזה הריסה שיש \nהירוס גדול ויש הירוס קטן ותועבת השם גם שניהם, גם יזהר האדם שלא יזיק שום נזק מצד \nעונותיו ועבירות הכתובים בתורה וביטול המצות כי כל אלו מגיעים למעלה ומונעים השפע \nוהברכה מלרדת כאשר אבאר בעז\"ה: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ד\"ה נפנה לפן אחר בראשית הנגלה\nנפנה לפן אחר בראשית הנגלה והנעלם עולים י\"ח אותיות ר\"ל בי\"ת רי\"ש אל\"ף שי\"ן יו\"ד \nתי\"ו הרי י\"ח אותיות כנגד י\"ח עולמות הוא שאמר רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן ר\"ל \nרבותיים ב' אלפים אלפי שנאן קרי ביה שאינן א\"כ תוציא ב' אלף נשאר י\"ח אלף, וגם \nהנגלה והנעלם של בראשית עולה זן באי\"ק ר\"ל שבראשית זן את הו' קצוות ע\"י חמשים שערי \nבינה וזהו ז\"ן, וגם בראשית הנגלה והנעלם ונעלם הנעלם הוא ד\"ן ר\"ל בי\"ת יו\"ד תי\"ו \nרי\"ש יו\"ד שי\"ן אל\"ף למ\"ד פ\"א ופעמים בה' שי\"ן יו\"ד נו\"ן יו\"ד וא\"ו דל\"ת תי\"ו יו\"ד \nוא\"ו, הרי כאן אותיות ד\"ן לומר שבראשית דן את העולם. ע\"י דל\"ת ונו\"ן שהם דו פרצופים \nוזהו דן אנכי ולומר שהתחלת הדין מבראשית וע\"כ נקרא בכרי בכר לדין, והעלה אותיות ד\"ן \nבאי\"ק עולה קפ\"ז והנה קפ\"ז עולה יהוה אלהים כאשר אבאר שהקו\"ף לבדו הוא יהוה וא' \nיותר מקפ\"ו לומר לך שבראשית האצילה ה' אלהים אחד אלו הד\"ו פרצופים ויקרא את שמם \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אדם. ויהוה במילואו עם אלפין עולה אדם. ר\"ל מ\"ה אדם ותדעהו כענין וידע אלהים קירב \nהד\"ו פרצופים וכן הוא כיון שאדם עולה בחשבון זה קרבהו אל הרחמים. גם הד\"ן אותיות \nאלו מתחלפים בא\"ת ב\"ש ועולים ק\"ח אותיות ר\"ל שבראשית מזהיר את האדם לקחת את כולם \nליחדם יחוד גמור יחוד אמת כי כולם מאחד נאחזים ולכן הוא ראש על כולם. וצריך לדעת \nהנסתרות במה מדברים ובמה רומזים ולא לחקור אחר המדות וזהו קח לך בשמים ראש הוא מ\"ר \nשהוא מתהפך ר\"ם ר\"ל בשמים רומז למדות עליונות לדעת המצות איך מתקשרים במדות וזהו קח \nלך המדה ע\"י המצוה ולא לחקור אחר המדה כי קח מתהפך חק והוא עולה גהינם לומר לך שלא \nלהפריד ושלא לחקור כי ח\"ק הוא והשם הוא היודע ובעלי הקבלה אמרו כי יש דברים שגם \nממט\"ט נעלמו: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ד\"ה נפנה לפן אחר למה ב' בראשית\nנפנה לפן אחר למה ב' בראשית גדולה. יש להשיב בעבור שיש חכמה עלאה ותתאה חכמה עלאה \nבעולם העליון וחכמה תתאה בעולם התחתון הוא עולם השפל ע\"כ הב' גדולה לרמוז חכמה עלאה \nשהיא ברכה ומשם חיים כולם כענין אלהים חיים, אלהים בינה חיים חכמה. וכשתאמר ברכה \nמלשון בריכה שהיא מהברוך וזהו ברוך אתה מלשון אתה אתה לו הברכה מהברוך ומברך העניים \nוהאביונים ומלת ברוך פעול מעלת העלות והכל יתבאר בעזרת השם יתברך: \n \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ד\"ה שאלו מתיבתא דרקיע מקב\"ה מהו\nשאלו מתיבתא דרקיע מקב\"ה מהו בראשית א\"ל חכמה, א\"ל מהו חכמה, א\"ל חט\"י כ\"ז אותיות \nכל\"מ מלך הפועל בכ\"ז אותיות וזהו הביט בחכמה וברא את העולם, אמרו לו אמרת ח\"ך מהו \nמ\"ה, א\"ל זהו הכ' כי הכ' שהוא מ\"ה לוקח ג' אותיות לפניו והם חט\"י וג' אותיות לאחריו \nכל\"מ והכ' באמצע, א\"ל איך הוא הכ' מ\"ה, א\"ל הכ' מלא הוא ק' והקו\"ף הוא קפ\"ו. ויהו\"ה \nמתרבע קפ\"ו וכיון שהכ' הוא הוי' תמלאהו יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א הוא מ\"ה וזהו חכמה, וזהו \nהם המדברים אל פרעה מלך מצרים בכח ה\"ם שהוא הוי\"ה וזהו חכמה ה\"ם כ\"ח משה ואהרן וזהו \nיהו\"ה שלחני, א\"ל מהו חכמה עלאה, א\"ל חכמת אלהים ר\"ל חכמה האציל אלהים שהוא הבינה, \nא\"ל ומהו חכמה תתאה, א\"ל חכמת שלמה ששלמה האציל החכמה ומהו שלמה א\"ל ויקרא לו ה' \nשלום, מהו שלום ויבא יעקב שלם, ומהו שלם זה יוסף הצדיק מה שאירע ליעקב אירע ליוסף, \nא\"ל אימא חכמת שלום מהו הה', א\"ל הה' הוא ה' אחרון שבשם בן ד' וניתן לשלום לקיום \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "העולם. וזהו שלמה וזהו בראשית האצילה ה' ושלום האציל ה' זה חכם וזה שלום זה ניתן לו \nמה שהאציל וזה ניתן לו מה שהאציל זה חכמה וזה שלמה, א\"ל ומנין שהה' היא הבינה, א\"ל \nבינו הוי\"ה י', קוץ הי' הוא כתר וגוף הי' חכמה. ה' בינה. ו' ת\"ת. זרועותיו חס\"ד \nופח\"ד שוקיו נצח והוד והמעור זהו ו'. ה' האחרון אם אינו ענין אליו תנהו ענין לגילוי \nעטרה וזהו שם העצם שמתהפך לעולם הוי\"ה ובמקומו יתבאר בעזה\"י. א\"ל הה' עם כלל הו' \nאיך בא לבדו אחר הו', א\"ל חכמה עלאה נקראת יו\"ד שנעלמת מן העליונים ושלמטה ממנו \nוחכמה תתאה נקראת י' שנעלמת מן עולם השפל ושלמטה ממנה. והר' רומז בבינה והנה עלה \nיו\"ד התחתון ונכנס בר' ונעשה ה' וירד היו\"ד העליון ונכנס בר' ונעשה ה' וזהו ה' \nראשון וה' אחרון על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון שהבינה נתנה ה' הנעלם לחכמת שלמה \nוזהו החכמה בבינה ושניהם בדעת כי הה' אחרון הוא עם הדעת: \n \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ד\"ה ברא האצילות האציל אלהים הוא\nברא האצילות האציל אלהים הוא הבינה כי האצילות קודם מכל דבר הוא אצילות החכמה \nשנאצלה מכתר עליון וכל הדברים והאותיות נאצלו עם החכמה ומן החכמה לבינה וכן כולם. \nועתה בא לומר לך שבראשית שהוא חכמה ברא אלהים שהוא הבינה ובריאה ויצירה ועשיה כולם \nכינוי לאצילות, ובעבור שנקרא האצילות הראשון שהוא הכתר מן הב' בראשית ע\"כ קרא חצי \nבר\"א שי\"ת שהוא ברא אצילות שהאצילות אלהים וזהו רבא ברא גברא הפך שמו וברא ומכאן \nאתה למד והכל בכח הא' בר\"א אב\"ר שכל אברי האדם היו בכחו ועתה האצילה החכמה אבר אבר \nלעצמה שהם יד ימין ושמאל ולב שוק ימין ושמאל וברית ועטרה ואז אמר לעולמו די וניתן \nרשות והאצילה השמטה ערלה וקליפי ערלה ימין ושמאל ובמקומו יתבאר בעזה\"י. והעטרה \nהאצילה עולם הגשמי וכולם נאחזים מהאדם שהאצילו חכמה בכח הא' ומשם ניזונים ומשם חיים \nוזהו לפני לא היה אל ואחרי לא יהיה סוד כל השמטות, ברא הרי כאן ג' מדות כח\"ב שהיו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "בכח ויצאו לפועל והעולם על ידם קיים כי הג' מתוך דקותם ומעלתם עשאם ראש אחד מ\"מ \nגבוה מעל גבוה שומר ועלות העלות מקיימם ומזה אל תזוז רק בזה יהיה דעתך לעולם. ועתה \nהבינה הנקראת אלהים אשר נאצלת מבראשית האצילה המדות כסדר ועל פיה יחנו ויסעו והיא \nעל גזירת עלת העלות ונקראת אלהים בעבור שדנה את העולם בדין וע\"כ נקרא המלך המשפט \nר\"ל מלך שהוא משפט ואלהים מורה דין, ויש לשאול ולמה לא קראהו אלוה בלשון יחיד כי \nאלהים מורה ריבוי. כמו אלהים קרובים, ויש להשיב בעבור שהפחד הנקרא אלהים ואדני נקרא \nאלהים ואלה קמוצים וסתומים באמצעות הבינה ע\"כ נק' אלהים כי היא האצילה עוד אלהים. \nוראה והבן כי אדם החיצון נקרא אל אלא שהוא אל לא יושיע כי הוא המתפרנס מהאל המושיע \nוהוא אדם הפנימי. גם אלהים היה אל ה\"ם ר\"ל חוזק שלהם וי' להורות שהיא מתשת החוזק \nמלרדת בכח, וגם בא לומר שהיא מלה מורכבת ור\"ל מא\"ל י\"ה ואם תהפכהו הוא אלם והי' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שנתחבר עם אל\"ם הוא הי' מבראשית ונכנס בר' הרומז בבינה ונעשה ה' זהו י\"ה כי הוליד \nוהוא לא חסר ר\"ל תראה הה' והי' עומד ונתחבר עם אל\"ם ושב אלהים וזהו נשמת אל\"ם שלא \nהי' מראשית דבר ועכשיו הוא מראה כל דבר בפועל וזהו אלהים ועכשיו נקרא אלהים בפועל. \nוא\"כ יש לדעת כי כל השמות שנשתמשו בה בעלי העבודה כולם כלולים במלת אלהים, ואגיד לך \nחלק נקרא ים שכל הנחלים מתמלאים ממנה ומלת ים במלת אלהים וים עולה חמשים הם נ' שערי \nבינה ואם תהפכהו הוא מי וזהו מי יתן והיה לבבם זה מי יתיצב לפני בני ענק ורבים \nכמוהו, ה' ראשון שבשם בן ד' רומז עליו וראה שהה' הוא בשם אלהים וה' מצטייר ד\"י וזהו \nוהריקתי לכם ברכה עד בלי די ואם תהפכהו הוא י\"ד על שהאצילה יד חזקה ויד רפה כי היו \nבכח הבינה ועיין שלקח הי' כללו והד' כללו ושב אדנ\"י נכלל מה שאמר שהיו\"ד והדל\"ת \nלקחו כללם ר\"ל בחשבון קדמי, כי אדנ\"י בת אלהים ואם תחבר הא' של אלהים עם המ' הוא אם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "זהו שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך שאין התבוננות מגיע שם ואם תחבר מ\"ם של אלהים \nעם הה' הוא אדם והוא ת\"ת הנקרא אדם ופקח עיניך וראה שאם הבנים ילדה בן ואם תעיין אל \nשל אלהים הוא אל והוא חסד עולם הנקרא אל ואם תקרב הי' של אלהים באל הוא אלי, אלי \nלמה עזבתני שני פעמים אלי אלי ואם תבא לדקדק כפי הדין והאמת ה' במילואו הוא ו' \nובציורו הוא ד\"ו וכמו שהוא הוא ה' הנה הוד והוא מעבר אשה אשר דרך שם עוברת לכן \nחייבת במצות לא תעשה כי הוזהרה בעוברת דרך שם, והנה הא' של אלהים במלואה הוא משך \nהו' הנעלם והוא יסוד עולה כי ו' הנגלה נרמז במ\"ה של אלהים שהוא אדם ואם תחבר אותיות \nאלהים זולת הה' עולה א\"ף הוא הפחד אף חובב עמים, ואם תקח אחי הי' והה' של אלהים \nותצרפם הה' והי' עמהם שהם י\"ם ה\"ץ [בא\"ת ב\"ש] עולה נצח, ואף אם חסר הרמז רמז, והנה \nאם ז' הבנים שמחה הללויה כי הכל היו קמוצים וחתומים באמצעותה ונקרא שם אלהים בבריאה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ל\"ב פעמים לומר לך אלה הם ל\"ב נתיבות חכמה שהבינה מקבלת מהם ובעבור שנקראת חכמה \nתורה רשומה והתורה התחילה בב' והשלימה בל' והם ל\"ב וע\"כ נקרא ת\"ת ישראל ל\"ב: \n \nד\"ה ושאלו מתיבתא דרקיע למה התחילה\nושאלו מתיבתא דרקיע למה התחילה בב' והשלימה בל' יתחיל בא' וישלים בת' והשיב שהב' \nוהל' עמם משתמשים כולם. כמו בי בו בה לי לו לה משא\"כ בכל האותיות, ומלת אלהים עולה \nפ\"ו ושאלו גם בזה מהו פ\"ו, א\"ל פ\"ו פ\"ו, א\"ל ומהו פ\"ו פ\"ו, א\"ל ה\"ו ה\"ו, א\"ל מהו \nה\"ו ה\"ו, א\"ל כ\"ב אותיות התורה שנכתבו מתורה רשומה שהיא נובלות לתורה שבכתב הנקראת \nת\"ת ישראל וזהו ישראל אשר בך אתפאר הרי כאן ך\"ב וע\"כ נתנה תורה לישראל לזכותם יען \nשנאצלו ממקום ישראל דומה בדומה. א\"ל איך נולד מפ\"ו אחד פ\"ו פ\"ו שנים, א\"ל פ\"ו הפ' \nמוליד ו' והו' מוליד פ' בא\"ת ב\"ש הרי כאן פ\"ו והנעלם של פ\"ו פ\"ו הוא ה\"ו ה\"ו שהן \nכ\"ב אותיות הנה הכל באמצעות אלהים העולה פ\"ו שהוא הבינה, ונקרא אלהים בינה ר\"ל ב\"י \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "נ\"ה כי היה העולם עם כללו נ\"ה ר\"ל ב\"י ה\"ן ממני בגזירת עליון כי בי רשות ניתן ר\"ל \nמשה אמר הן אני ערל שפתים וכן הוא אומר הן קרבו ימיך למות בינה בן י\"ה הוא הו' ומשך \nהו' הנקרא יהו\"ה יהו\"ה העולים ב\"ן בנה פעמים בלא יוד ועולה ז\"ן כי הי' בכח החכמה \n[שהי' בחכמה היתה בכחו] ועתה יצא בפועל בבינה אם הבנים לזון את בניה והז' ז' בנים \nוהנ' נ' שערי בינה, גם בזה שאלו מהו ז\"ן, א\"ל ע\"ט, א\"ל מהו ע\"ט, א\"ל ז\"ן, א\"ל מהו \nז\"ן, א\"ל ו\"י, א\"ל מהו ו\"י, א\"ל תביר, ור\"ל אותיות זן בא\"ת ב\"ש הוא ע\"ט ואותיות \nשניות של זן זין נון הוא ו\"י והוא צורת תביר ור\"ל אם תאהבו את ה' אלהיכם לעבדו בכל \nלבבכם גם אני אזון אתכם ואתן מטר ארצכם בעתו. ואם לא תשמעו אל מצות ה' אלהיכם לעבדו \nיצא הע\"ט מלפני ויכתוב עליכם ו\"י כי תפלו ביד אויביכם ותשברו וזהו תביר ואבדתם \nמהרה. גם שאלו מהו בינה, א\"ל בי\"ת יו\"ד נו\"ן ה\"ה, א\"ל היינו בינה, א\"ל ו\"ו י\"ה, א\"ל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מהו ו\"ו י\"ה, א\"ל זך וישר אתה, א\"ל מהו זך ומהו אתה, א\"ל אותיות שניות של בינה הם \nו\"ו י\"ה ועולה ז\"ך הם כ\"ז אותיות התורה שבכתב הנקרא אתה ואתה תשמע השמים ר\"ל היו \nבאמצעות בראשית ונאצלו עם הבינה ועתה הם באמצעות הבינה, גם ישאלו מהו בינה, א\"ל \nזי\"ן סמ\"ך, א\"ל מהו זי\"ן סמ\"ך, א\"ל סמ\"ך הזי\"ן, אמרו היינו בנים אתם לה' אלהיכם ר\"ל \nבינה הי' והנ' סמך הה' והב' זין היא סמך הזי\"ן בנים, א\"ל מהו זי\"ן סמך, א\"ל יהו\"ה \nאלהים וא' עליהם. ועל ידם שהם ד\"ו פרצופים העולם ניזון ר\"ל זי\"ן סמ\"ך עולה קפ\"ז הק' \nהוא הויה ופ\"ז הוא אלהים וא' עליהם. ועוד שאלו מהו אלהים הבין דרכה, א\"ל דרכה של \nחכמה, א\"ל מהו דרכה של חכמה, א\"ל תורה, א\"ל מהו תורה, א\"ל חיים כי היא חייך ואורך \nימיך ר\"ל א' של אמת. וי\"ה של אלהים הם אותיות הי\"א וא' חיות של אמת וי\"ה חיות של \nאלהים ומתורה רשומה הנקרא חיים. אלהים חיים אלהים בינה חיים חכמה, וגם יש לנו לדעת \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "קב\"ה קרא שם המדה הג' אלהים ובאיוב קראוהו בינה בינה במ\"ק עם המלה אלהים ב' בינה \nלקח כללו ועשה ג' והבינה נקרא ג'. לכן יש לה עוקץ למעלה וזנב למטה לקבל ולהשפיע, \nהי' לקח כללו ועשה מ\"ה הוא יוד הא ואו הא שגם הבינה נקרא יהו\"ה וידעת שהבינה הוא \nאוצר הכתר והחכמה והעטרה אוצר לכולם ואנו מברכים ק' ברכות בכל יום להריק האוצרות \nולמלאותם, ולקח הנ' של בינה כללו ועשה קמ\"ה ק' ברכות למ\"ה שהיא הבינה יו\"ד ה\"א וא\"ו \nה\"א הה' לקח כללו ונעשה י' לומר שכל העשר צריכים לק' ברכות. והברכות יורדות דרך מ\"ה \nכמ\"ש איוב והחכמה מאין תמצא. ואיזה מקום בינה ומה בינה בכולם. ואמרו ב\"ה שהחכמה \nנאצלה מכתר עליון הנקרא אי\"ן והבינה מא\"י שהוא כתר וחכמה, ולדבריהם היה מן הדין \nלומר חכמה מאין תמצא א\"י מקום בינה אך הכוונה הוא כך ו\"ה שהם דו פרצופים חכמה מאין \nתמצא ו' אי זה משך הו' שהוא יסוד עולם. א\"י שהוא הכתר והחכמה האצילו הבינה ומלת זה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ר\"ל שגם הז' הנשארים הם של בינה הנקרא ה' ויבא זה כמו ויאמר אל האדם הן יראת ה' היא \nחכמה וסור מרע בינה משמע שבינה אינה אפשרות היכולת וזהו מי יתן והיה לבבם זה ר\"ל \nמדה הנקראת מי ובמקומו יתבאר בעזה\"י. וגם ברא נפתח כולו בעבור שהב' משפיע בבינה \nשהיא הר' והר' לבנים והא' הוא הגוזר אך נקוד אלהים נצטרך לדעת הא' של אלהים בג' \nנקודות והוא הנקרא סגול שלא תקח האם לעצמך ותאמר מאחר שיש לי יניקה מן האם אקחנה \nלעצמי כי היא עיקר אלהות לכן באו ג' נקודות תחת הא' ר\"ל הבינה הא' שלקח הג' נקודות \nהיינו הג' מדות תחתיו ולכן הג' נקודות מולידים נקודה אחת והוא חולם לומר לך לחולם \nאנחנו, וגם החולם לעולם מוליד ג' נקודות לומר לך אני האצלתי אתכם וסגול מלשון סגולה \nוהל' מקבצם לומר לך שהל' מקבץ השפעתם, והנקודה שהולידה ג' נקודות למה קראוה חולם \nהוא משיב חלם מלשון חלום דבר שאינו נתפס רק זו הנקודה חומל וסולח, גם הוא מלשון מלח \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לומר לך כשם שהמלח הוא דבר קיום ומקיים כן הנקודה הנקראת חולם והוא לחם הזן והמפרנס \nעליונים ותחתונים, והנה אתה רואה בעיניך שכל הדברים הטובים מולידים הנקודה הנקראת \nחולם. הלא תראה שגם לוחם עם האויבים לעתיד לבא ובמקומו יתבאר בעזה\"י. וכל זה בעבור \nשהוא לבן כשלג וכצמר חיור ורחמים לעולם. ולכן בהיותו עם מדותיו הם רחמים ובהסתלקו \nנסתלקו הרחמים. ולזה אמרה תורה והדרת פני זקן מפני הדור זקן עליון. שהוא לבן דוגמא \nעליונה וראה בעיניך שרבי יוסי הגלילי אמר אפי' יניק וחכים ואיסי בן יודא אמר אפילו \nזקן אשמאי וכוונת רבי יוסי הגלילי זקן העליון האציל החכמה וא\"כ קנה חכמה וגם יניק \nהואיל וחכים קנה חכמה וראייתו ה' קנני ראשית דרכו מאמר החכמה ה' קנני ראשית דרכו ה' \nשהוא הכתר קנני שאני ראשית דרכו וגם זקן זה קנה חכמה. ואיסי בן יודא שאמר אפי' זקן \nאשמאי שגרם נזק באשמתו הואיל והוא לבן אתה צריך להדרו ולא בא לחלוק על ת\"ק אך ת\"ק \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "סבירא לי' זקן וחכים ולא דרש לא נוטריקון ולא הפוך קנה חכמה מקנה יניק וחכים שאמר \nרבי יוסי ר\"ל חכים בנסתרות שהיא חכמה אמיתית אהוב למעלה ואהוב למטה ואין הכוונה \nשלמד ספרא וספרי ותוספתא. או שיתא סדרי משנה או כולהו תלמודא. חלילה וחלילה כי זהו \nיסוד שאין עקרו וכחו חזק. ואמשל לך משל למה\"ד לאדם שנסתם חוש ריחו שאין אכילתו \nמוטעם זולת הריח אך הריח עם האכילה הוא מוליד הטעם. וגם מי שלא מילא כריסו משנה \nותלמוד לא יוכל לרדת בסתרי תורה כי כל הנסתרות בתלמוד נסתרו ופנו אותם מפנה לפנה. \nאך זה עם זה הוא יניק שקנה חכמה והוא דוגמא עליונה וכן כל חכם סתם שהזכירו חז\"ל \nבדבריהם הוא חכם בנסתרות. ר\"ל לדעת ולהשיב היכן המצות נוגעת ומה תועלתה ובמה היא \nרומזת וראה משארז\"ל בפ' האיש מקדש. הרי את מקודשת לי ע\"מ שאני חכם אם שואלין אותו \nדבר חכמה ומשיב מקודשת ואם לאו אינה מקודשת. וכמה עוורי השכל המתפארים בעוורון שלהם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "נושאים ונותנים והכל הבל כי לא יועיל דבר וטועים לומר שאם למד לישא וליתן זהו חכם. \nוברוך השם ששילם להם כפעלם. והשליך עיני העוורון בעיניהם ולכן אף כי עינים להם לא \nיראו מאמרם שארז\"ל כל ששואלין אותו דבר חכמה ומשיב שלא אמרו דבר הלכה או דברי תורה \nומכאן יש לנו ללמוד שאפילו למד ספרא וספרי ותוספתא וכולהו תלמודא לא יקרא חכם. כי \nמה תועלת לו בכל אלה אם לא ישתדל לדעת עקרם ויסודם שכל דבריהם סודות נסתרים. וגם \nבחולין ארז\"ל אם הורה בה חכם מה חכם הוא זה אם לא ידע עיקר עניני השחיטה וענין ע' \nטרפות מאין להם המכה ולמה הסרכות משונות יש סרכא כשירה ויש סרכא טריפה נשחטה ונטרפה \nלמה נזדמנה ומה טיבה ומה עניינה מלתא דלא רמיה עליה ולא ידע איך יוכל להורות. ובא \nוראה כמה כח ידיעת החכמה ה' בחכמה יסד ארץ ראשית חכמה יראת ה' וכתיב חכם בני ישמח \nלבי גם אני. אין הכוונה ללמוד פשטים מבלי טעם וריח רק שישיג החכמה הנזכרת וזהו גם \n", "en": ""}]}
