{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "21", "title": "ספר הפליאה — קטע 21", "hebrewTitle": "קטע 21", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/21/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/21/", "segments": [{"index": 1, "he": "וביטל כל שפע וברכה, ועל הכל אין לתפוס סכין עמו אף כי מכוסה שהברזל הוא מקצר ימים \nוזה מבקש להאריך ימים ועתה קיצר, וראה כי הוריד דין במדה ולא הוריד דין בדרך שלום. \nואל יתפלל אחורי אדם שלא יראה שמשתחוה לאדם אחר וטוב לחסות בה' מבטוח באדם, ואף כי \nהוא רבו אל יתפלל אחוריו, ואל יעשה את תפלתו קבע ולומר כך תפלות מוטלות עלי להתפלל \nבכל יום שא\"כ אתה קובע מקום לתפלה והוא כענין הבה נבנה לנו עיר, אלא עשה תפלתך \nרחמים ותחנונים לפני המקום ב\"ה כלומר כוון להוציא ממקום יניקתם הוא הפחד ותחברנה \nברחמים כי זה אוהבת כענין ורבקה אוהבת את יעקב. ואל יעיין בתפלתו ואין פירושו שלא \nיעיין ויכוין בתפלתו כי אדרבה יכוין ויעיין כי אז תבא עליו ברכה בעיון ובכוונה \nגדולה וראויה תפלתו להתקבל, אלא ר\"ל אחר העיון והכוונה שהתפלל כבר תפלתו אומר כבר \nהתפללתי בעיון ובכוונה גדולה, ראויה היא תפלתי שתהיה מקובלת אם כך עושה יזכירו לו \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "עונותיו כמקטריגים ויאמרו לפני השם הוא עושה כך וכך אלא שבדין יש לו לחשוב ולעמוד \nולכוין בתפלתו ומאחר שהוא בשר ודם למה יתגאה הלא לכך נוצר. א\"ל אם ימצא אדם שבעל \nכרחך יתגאה לבו ואז מה יעשה שבעל כרחך הוא ויזכרו עונותיו. א\"ל יש לו תקנה ישוב \nוישפיל עצמו וישיב אל לבו ויאמר כמה גאוני עולם עברו מהעולם הזה אשר עשו אלף מדות \nיותר מעשים טובים ממני מה אני מה חיי. וע\"כ שליח צבור אינו יורד לפני התיבה אם לא \nשיתנו לו רשות, כי ש\"ץ אינו רשאי לרדת אם לא שיתנו לו רשות גדולי הצבור מפני שנראה \nשמתייהר לפני השם וי ליה כי יזכירו עונותיו המקטרגים. ובעודו בבית הכנסת יזהר מלדבר \nשיחת חולין עם בני אדם וגם לא בשעת קריאת התורה ואם יש בני אדם שמדברים יעשה עצמו \nכמתפלל וינענע בשפתיו ובכן ישתיק אותם אוי להם לבני אדם שמערבים חול בקודש וחטאתם \nרבה ולא ידעו. ואל תתפאר ביניהם כי אינך מדבר שנראה שאתה מתפאר במצות השתיקה וקרוב \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שאתה נוטל שכרך. וראה והבן שהמערב חולין בקדשים גם הוא יתערב בחולין אע\"פ שהוא \nקודש. ויכוין בכל ברכה וברכה לענות אמן אחריה שמלת אמן מורה אומן והנה שני אומנות \nהם חכמת אלהים וחכמת שלמה. ויכוין להוריד מאומן לאומן ברכה וחיים. הלא תראה שאמן \nעולה גימטריא יהו\"ה אדנ\"י והנה מוריד הרחמים אל הדין. ויהא שמיה רבא יאמר בכל כוחו \nפי' בכל כוונתו ואין הכוונה שיגביה קולו. ויזהר בשעת התפלה ובשעת ברכת המזון ובשעה \nשאדם עוסק בתורה שלא יגע בשערו ובשער בית השחי וערוה כי שערות הם כוחות הטומאה ועל \nכן אם נגע יטול ידיו להעביר הטומאה. ואסור לקרות קריאת שמע ולהסתכל באשה פן יבא \nלהרהור אשר הוא נדבק במדות יותר מן העבירה וזהו הרהורי עבירה יותר קשים מעבירה. \nוהנה אם רוצה לצאת מבית הכנסת אל יצא מיד אלא ישהה מעט שלא יראה שדוחה כל מה שעשה \nויצא בנחת ובכריעה שיראה שאוהב כל מה שעושה. שכן אמרו היוצא מבית הכנסת אל יפסיע \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "פסיעה גסה. ויאמר פסוק ה' נחני בצדקתיך למען שוררי הישר לפני דרכיך שלא יראה שעד \nכאן צריך מהש\"י ומשם ואילך לא, וכשילך בדרך אל ישוח יותר מדאי ואל ישפיל סודרו על \nעיניו שאם ישוח יותר מדי כביכול מצער קונו ואם יכסה עיניו מעיד שקר שעיני ה' \nהמשוטטות בכל הארץ, וגם לא ילך בקומה זקופה כמו שאמרנו למעלה אלא במדה בינונית \nוישפיל עיניו בכדי שלא יראה הבא כנגדו גלגלי עיניו, שעיניו עיני ה' המשוטטת בכל \nהארץ, והארץ שלימה טהורה נקייה. ותקדים בשלום כל אדם אפילו בשלום גוי כדי שיתאהבו \nישראל באומות ואתה הגורם שעל ידי שלום שלך מתפרנסין שרי מעלה ושבעים פרים יוכיחו \nאבל לא בשלום אשה שאינה עם בעלה ולא תחסום לגמרי. והנה בא אל ביתו בשלום ויסיר \nהתפילין של ראש שאין דרך לצאת האיש מביתו והאשה איננה שם, ואח\"כ יסיר של יד ויתנם \nבתיק כי כולם בתיק נמצאים ומתערבים ותנהיג בהם כבוד לתלותם גבוה מעשרה שכל למעלה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מעשרה הוא קריאת הא' א סמיכות כולם: \n \nד\"ה ודע שהמכנסים רומזים על\nודע שהמכנסים רומזים על השוקיים נצח והוד מים ואש הבאים אל המעור הוא היסוד הוא \nמכריע שני, ולכן צריכין להיות ממתניים שהוא הו' ועד הירכים ואין עד אלא כנסת ישראל \nוזהו ועד ולא אמר עד. ובחסרון המכנסים מן המעור והמעור מן כנסת ישראל הנה אשה יונקת \nמכחות הטומאה וראה ערותך וזהו לא תגלה ערותך עליו, ולכן יהיה לו מכנסים טהורים \nונקיים להיותם לו בשעת בהכ\"נ להורות על עניינים גדולים ונוראים ואחר צאתו מבהכ\"נ \nוהסיר התפילין יסיר גם המכנסיים ההם וילבוש האחרות ומיד יעסוק בתורה שנאמר ילכו \nמחיל אל חיל, ר\"ל על ידי העסק בתורה כ\"י מתחברת עם ת\"ת ישראל וישוב ה' להתחבר בחיל \nשהוא עולה מ\"ח הם מ\"ח אותיות שהעלה יהו\"ה בריבועו י\"ב הויות שבו שהם מ\"ח אותיות \nוכשתחבר הה' עם חיל הוא החי\"ל בגימ' ג\"ן והנה חיל שנעשה החי\"ל נתחבר עם חי\"ל שהוא \nיהו\"ה. ואל יפסוק ממשנתו לדברים בטלים אף אם יאמר מה נאה אילן זה מה נאה ניר זה שיש \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "בזה דבר שבח לבורא שמברכין ברוך שככה לו בעולמו אעפ\"כ ארז\"ל שמתחייב בנפשו ואתה \nיודע תורה שבע\"פ אין להכניס אליו דבר חול וזה מתחייב בנפשו מדה כנגד מדה וק\"ו \nבדברים בטלים ושיחה של ערוה שהשח בהם עובר בלאו ועשה. בלאו דכתיב כל הדברים יגעים \nלא יוכל איש לדבר. ובעשה דכתיב ודברת בם ולא בדברים אחרים, דהיינו דברים בטלים, \nולאו הבא מכלל עשה עשה. א\"ל ר' נאמר ודברת בם והוא הדין בדברים בטלים אלא שעשה עקר \nבדברי תורה, א\"ל הואיל והלאו נאצל מן העשה מוכרח אתה לומר ולהוליד לאו מן העשה \nולומר ולא בדברים אחרים היינו דברים בטלים, א\"ל א\"כ יהא בלאו שהרי נולד הלאו למה \nתאמר לאו הבא מכלל עשה עשה. א\"ל וכי יש לבן כח ורשות לפני אביו הרי הבן ברשות האב \nעומד ומאחר שאביו עשה גם הוא עשה, והשתא ומה בלא תורה כך עובר בלאו ועשה כ\"ש שאין \nלהפסיק מדברי תורה החביבים עליך לעסוק בדברים בטלים, וכל המפסיק מדברי תורה העלה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "חול בקדשים והעלה עשן באפו ועליו הכתוב אומר הקוטפים מלוח עלי שיח שרש רחמים לחמה, \nר\"ל מאכילין אותו גחלי רתמים בגיהנם. ואח\"כ ילך לעסקיו שיפה ת\"ת עם דרך ארץ כי כשם \nשהקב\"ה נושא ונותן כן הוא ישא ויתן שכשם שהמו\"מ של הקב\"ה הוא באמונה, והאמונה בנו \nכן הוא ישא ויתן באמונה, ויהיו כל עסקיו לש\"ש אז יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. \nוירחיק מדבר שקר כי כל דברי השם אמת ויציב ואתה דוגמא שלהם ואם תאמר שקר אתה יוצא \nמדוגמתם. גם תזהר בני מחבורת אנשים רעים ומושב לצים שנאמר ובמושב לצים לא ישב כי \nאין לצים בדוגמתו. ואל יעשה אונאת דברים לחבירו כי ענשו חמור שלא ניתן להשבון כי \nחבירו דוגמא עליונה ואונאתו אונאת דוגמתו, ואף עם נכרי יהיה מו\"מ באמונה כי גם הוא \nמהאמונה מתפרנס ואם תגזול מה שהאמונה מפרנסתו הנה שם שמים מתחלל בין הגוים ואתה הוא \nהגורם. ולא יוציא דבה מפיו. וראה והבן בני מה נעשה לצדיק שהחליף צדקתו בחסידות וגרר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "דבר אחר את לשונו וראה אדם אחד ויצא לתרבות רעה. הנה דבה רעה הרג שלשה האומרו \nוהנאמר והאמצעי ור\"ל יוסף הצדיק הוציא דבה רעה על אחיו ונתגלגל בחסיד אחד ובא חזיר \nוגירר לשונו וראה אדם אחד ואמר הלשון שהוציא מרגליות מפיו כך זו תורה וזו שכרה יצא \nלתרבות רעה, הנה הרג יוסף שלשה יוסף ואחיו ואותו אדם, ואם יקללהו אדם או יחרפהו אל \nישיב לו מאומה אלא יהיה נעלב ולא יעלוב שהעולב עולב דוגמא עליונה והנעלב הקב\"ה יבקש \nעלבונו. ואל יצא לריב מהר שאתה מונע השלום ואל ישנא את חבירו בלבו כי אם את אשר \nישנא השם הם פריצים עזי פנים מעמי הארצות אשר אין הוגים בתורה. ובשובו מעסקיו לביתו \nאל ישב בטל שהבטלה מביא לידי שעמום ולידי הרהורים רעים ועי\"ז מתבטלים למעלה. וראה \nששכר התלמוד והמצות אין להם שיעור, ואם יבא לו אורחים יכניסם בסבר פנים יפות ומיד \nבבואם ישים לפניהם לחם לאכול כי לאו שלו אוכלים, ופעמים בא עני מדרכו ועדיין לא אכל \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ובוש לשאול ויתן לפניו לחם וכל אשר יוכל ישים לפניהם בפנים מאירות, ואף אם יש בלבו \nאיזה עצב ודאגה יסירם מלבו לפניהם וינחמם בדברים ויהיה להם למשיב נפש, ואפילו יש לו \nמאה עבדים ושפחות יטריח בעצמו ויעמוד עליהם. כי מי גדול מאברהם אבינו ע\"ה ששימש את \nהמלאכים והיה לו כמה עבדים ושפחות והוא בעצמו שימש. ואע\"פ שנזדמנו לו בדמות אנשים \nערביים ואברהם כיון בעצמו שהם מלאכים חיצונים ומשתחווים לאבק רגליהם הם השרים \nהחיצונים הנקראים אבק ההיקף ובעבור שמדתו חסד והם רחוקים ממנו ע\"כ אמר קחו מעט מים \nורחצו רגליכם להעביר הטומאה מעליהם, ואחר רחיצת המים השתדל הוא בעצמו שכן מפרנסין \nאותם מתוך ההקף. ואל יאמר לפניהם תלאותיו כך וכך אירע לי אל יספר לפניהם כי דברים \nקשים משברים את הגוף ורוחם, וכמדומה להם שהוא אומר בשבילם כן וכמעט שאין לו שכר \nבעולמו, וגם יכבדם כאדונים שכן אמר אברהם אדוני. וגדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "פני שכינה שמאחר שנותן יתנו מן השמים לשכינה ושכינה בכל העולם ואתה הגורם ומדה כנגד \nמדה לא בטלה. ובשעת אכילה יראה עצמו צעור לפי שאינו יכול להטיב להם יותר ותפק לרעב \nנפשך שאומר לו תצא נפשי על שאין לי כלום לתת לך, ואם ילינו אצלו תשכיבם על מטה טובה \nכי גדולה מנוחת עני בהיות שוכב בטוב ויותר נחת רוח עושה לו המשכיבו בטוב מן אכילה \nושתיה, ותהא מכבד כל אדם כגופך ויהיה בעינך כלסטים כי לא תוכל להכיר הלבבות ושמא \nנפשו נפש מסואבה ויזיק במדתו, ובבקר סעדהו ולוהו וחשוב כי גלגל הוא החוזר בעולם \nהיום עשיר ולמחר דך ונכלם. ויתן להם פת צידה לדרך כי על פת לחם יפשע גבר. ועל שלא \nנתן יהונתן פת לדוד בהפרדו ממנו נתגלגל הדבר ונהרגו נוב עיר הכהנים שמונים וחמשה \nאיש נושאי אפוד בד. והעניק תעניק לו מסת נדבת ידך כדי שיעניקוך מן השמים, ואם בא \nמצוה לידך שמח בה ותזרז עליה כי זריזות מביא לידי זהירות וזהירות מביא לידי נקיות \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ונקיות מביא לידי פרישות ופרישות מביא לידי טהרה וקדושה ויראת חטא ויראת שמים \nומעשה. והוי זהיר בכבוד חכמים אם יבוא חכם בעיר תקבל פניו וכבדהו בכל יכולתך ותשתדל \nאליו בכל ענינו קודם לענינך. ואם לא תעשה כך דע כי יביטך בעין רעה ויזיקך כי עינו \nעוקר ואפילו לעוסק שלא לשמה הם בעלי תלמוד, אך בעלי רודפי האמת הם העוסקים לשמה \nועכ\"ז מתוך שלא לשמה בא לשמה, ואם יש חתן וכלה שמחים תשמח עמהם. כי חתן וכלה רומזים \nבד\"ו פרצופים היונקים מן העשר ומן ההקף שהם ז' ומן חמש ספירות הם הה' קולות שהשיגו \nישראל במתן תורה הואיל וכך הוא אם תשמח תזכה ותקבל שפע וברכה מהם. ואם יש מת בעיר \nלך ותספדהו כי ראוי לכל האדם לבכות על הניצוץ נשמה שמן השמים בו ואיך משפטו יצא. \nואל תעיד עליו דברים שאין בו רק דברים שהיה בו בזה קלסהו. שתיקה יפה מכולם פן תכשל \nותעיד עליו מעלות שלא היה בו וראה והבן שגם עדותיך השקר. ואם יש מילה בעיר לך ועסוק \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בו ותסייענו שהמסייע לדבר מצוה כאלו עושה מצוה, וידעת מעלת המצוה ההוא שעמה נשלם \nאברהם אבינו ע\"ה כי היה חסר ה' אברים מאבריו וזהו אברם אברהם. ואם יבא ח\"ו צער על \nהציבור היה גם אתה בצער בכל צרותם כי קב\"ה ג\"כ מצער בצרות ישראל ואל תשמח בכשלונם \nשאתה שמח בגלות השכינה ושמח בשמחתם, ואם שמעת צרות ישראל הרחוקים תאנח עליהם ותתפלל \nעליהם וכ\"ש על הקרובים ותברך לצורך וכ\"ז לעלות אנחותיך ותפילתך אצל הקב\"ה וישמע \nאלהים את נאקתם ואם מה דהוי הוי מ\"מ לפחות ינכה מעונותיך. ועל הטוב ועל הרע ברך \nאלהים. על הטוב הטוב והמטיב. ועל הרע דיין אמת. כי אין משפטו רק אמת ואם יבא עליך \nיסורין תחשבם לטובה כי הם באים למרק עון זהו כל מה דעביד רחמנא לטב עביד. והתרחק מן \nהשבועות ומן הנדרים כי בעון נדרים בנים של אדם מתים. שהנדרים בבינה וע\"י נדרים בנים \nמתים ונשארו בלי מים זהו חיותם וזהו כל נדר לה'. וע\"כ ימותו ח\"ו בניו של אדם. גם \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "השחוק והכעס מבלבל דעתו של אדם. וראה והבן למי שאתה דוגמא ואתה מביאו לידי כעס וגם \nראה והבן מה עשה לו השחוק שמוציאו מן העולם ואינו מתיישב באהבת הבורא יתב' הראית \nבני ששוחק בצער השכינה אשר היא מצטערת בגלותינו ובזמן הגאולה אז ימלא שחוק פינו \nושפתינו תרועה. וזהו שארז\"ל לא תרתח ולא תחטא וגם שהמע\"ה אמר בחכמתו והסר כעס מלבך \nכי כעס בחיק כסילים ינוח הם כוחות החיצונים. וראה והבן היש גדול ממשרע\"ה ובכ\"מ שבא \nלכלל כעס בא לכלל טעות כי מן המוח הבלבול ירד ואתה הגורם ודברים שעשה חבירך שלא \nכהוגן אל תזכור לו. מאחר שעברו כבר כי אין אחר המעשה כלום רק תשובה, ויהא ענוותן \nכהלל ז\"ל שהיה עניו גדול ואל תטיל אימה יתירה בתוך ביתך, רק כעס מעט שרי פן ישלטו \nבו ביתו ובניו, רק יזהר שיהא דעתו מיושבת עליו ויכנע יצרו מכל אשר יתאוה, ואף מלדבר \nשיחה בטילה כי מה יתרון בדברים שאין בהם צורך ואין יתרון לבעל הלשון כי אם הרבות \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "פשע, זהו כל המרבה דברים מביא חטא. ותרצה ביתך גם חבירך כדי שירצו ביתו של הקב\"ה. \nואל תשהה כעס אדם עליך אלא לך ותרצה אותו מיד עד שיתרצה ויתפייס, שכן זעם השם עובר \nמיד שנאמר כי רגע באפו. ואל תאמר פלוני חטא לי עליו מוטל לפייסני אפי' חטא לך טוב \nלהקדים ולפייסנו כי אין רעה כגבהות לב באדם כי תועבת ה' כל גבה לב. והזהר ממילי \nדבדיחותא ושמחה שלא לצורך, והחכמים הפותחים בבדיחותא כוונתם לש\"ש כדי לפקח לב \nהתלמידים. והתרחק מן הכבוד וכבד כל האדם כי מעשה השם הוא ועבור על מדתך שכן מעביר \nהב\"ה על פשעיך. והוי דן את כל האדם לכף זכות שכן הקב\"ה דן את כל אדם לכף זכות מדה \nכנגד מדה, ובמדה שאדם מודד מודדין לו. ואם אתה אצל אביך ואמך תירא מהם ותכבדם מפני \nכבוד האב עליון חכמת אלהים ומפני האם הרוחניות היא כ\"י. איזה מורא לא ישב על מקומם \nואל יסתור את דבריהם אף אם יאמרו דבר שאינו כן אל תאמר שאינו כן, ואם היה אביו עובר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "על ד\"ת אל יאמר לו אבי עברת על ד\"ת אלא יאמר לו אבי כך כתיב בתורה וכך היא ומתוך כך \nיבין בעצמו. ולא יתבייש ואם יש ביניהם דבר אל תכריע ביניהם ואל תכנוס בדבריהם כי \nאפי' הנכנס בדברי חבירו נקרא גולם. כלל הדבר כל הכבוד שיוכל לעשות עשה להם. וכשהוא \nמדבר בהם או בשליחותם יתלה הכבוד בהם ולא בעצמו, ואתה יודע כי הוקש כבודם לכבוד \nהמקום ויראתם ליראת המקום, ואם אתה מכבדם אתה מכבד המקום. ואם תעשה ח\"ו היפך רצונם \nהם מצטערים על ידך ולמי אתה מצער כי הגיע צערם למעלה בשותפם. הוא שארז\"ל ג' שותפים \nבאדם הב\"ה אביו ואמו וחייב אתה להאכילם ולהשקותם ולהלבישם ולהנעילם ולהכניסם \nולהוציאם ובלבד שיעשה הכל דרך כבוד. שיש שמאכיל את אביו ואמו פטומים וטורדו מן \nהעולם שאינו דרך כבוד, ויש מטחינו ברחיים ומכניסו בג\"ע מפני דבריו הטובים ואביו שמח \nבהם. ואפילו יזרוק ארנקי בים או לאור אל תכלימהו, ואם ישמע לאיזה אדם שמדבר עליהם \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "שלא כהוגן יקהה שיניו ויאמר שקר אתה מדבר. סוף דבר עשה רצונם כרצונך זהו כבודם. ואם \nמחלו על כבודם כבודם מחול. והוי ירא את החכמים ואף תלמידי חכמים שכן דרש ר\"ע את ה' \nאלהיך תירא לרבות ת\"ח. וראה והבן תירא בגימ' ת\"ח (והפעם אגלה אזניך מה היה אומר אבי \nז\"ל. והי' עושה וסיני בלי שום שינוי. פעם אחת היה מלאך אחד הולך לומר שירה לפני רבו \nופגע בכת מלאכים שהיו עוסקים בתורת משרע\"ה בעשרת הדברות בפסוק כבד את אביך ושאל \nמלאך אחד את חבירו מאי כבד את אביך, א\"ל כך שמעתי בעולם התחתון אתין לרבות. א\"ל מאי \nעולם התחתון א\"ל עלמא תתאה דוד תתאה, א\"ל לא אלא עלמא עלאה דוד עלאה דהא כתיב כי \nאתה אלהים לבדך עליון על כל הארץ עלמא תתאה הוא ת\"ת ישראל דוד תתאה היא כ\"י, עלמא \nעלאה זו חסד ונקרא אלהים כענין אלהי אברהם. דוד עלאה זהו פחד יצחק והוא עליון על כל \nהארץ, אמרתי עולם חסד יבנה. עוד חזרו לשאלתם וא\"ל מהו אתין לרבות. א\"ל דא הוא מלכא \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "עלאה, א\"ל מאי מלכא עלאה, א\"ל דא הוא מלכא דמלכין, א\"ל מאי מלכא דמלכין א\"ל דא כתרא \nעלאה, א\"ל מאי כתרא עלאה, א\"ל כתרא דכתרין, א\"ל מאי כתרא דכתרין א\"ל יוד\"א, א\"ל מאי \nיוד\"א א\"ל קוצא דיו\"ד, א\"ל מאי קוצא דיו\"ד, א\"ל דא א', א\"ל מאי א' א\"ל דא תפילין \nדמרי עלמא. א\"ל בתפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו, א\"ל ישראל אשר בך אתפאר, מיד ענו \nכולם ואמרו אשריך ישראל מי כמוך, אמר המלאך אלו לא באתי אלא לשמוע דבר זה די. וראה \nוהבן א\"ת במה רומזים, והיא את השמים.): \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ד\"ה ועשה להדביק בדרכיהם הטובים\nועשה להדביק בדרכיהם הטובים ועמוד בפניהם. גם מפני הזקנים אפי' אינם ת\"ח שנאמר מפני \nשיבה תקום והדרת פני זקן, ואפילו ארמאי, ובטל רצונך מפני רצונם כי הם דוגמא עליונה, \nואת דוגמתו אתה מכבד ואתה יודע שאין חכמה ותורה יוצא מפי ע\"ה א\"כ אל תרדוף אחריהם \nותתוועד עמהם. אלא רדוף אחר חכמת חכמים כי מהם תלמוד חכמה. והוי רגיל בצדקה כפי \nכוחך ולכל הפחות שעבד עצמך לתת בכל שבוע פרוטה אחת אפי' עני המתפרנס מן הצדקה צריך \nהוא לעשות צדקה. וראה והבן שהצדקה נקרא ת\"ת ישראל והמות הוא כ\"י והת\"ת מציל ממות \nע\"י הצדקה שאתה נותן וכשתתן תן בסתר כי מתן בסתר יכפה אף הוא המות, ובפרק איזהו נשך \n", "en": ""}]}
