{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "23", "title": "ספר הפליאה — קטע 23", "hebrewTitle": "קטע 23", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/23/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/23/", "segments": [{"index": 1, "he": "נקבה במ\"ק קללה ע\"ה. ולכן לעולם דרך הנקבה לקלל. ולמה נקראת לחם עוני בעבור כי לחם \nעוני אינו מצוי אלא בשני לילות ראשונות של פסח והגדולות והנפלאות שנעשו לישראל עם \nזו המדה העשירית נעשו. ושלא יטעו ישראל שבידה הכח והיכולת לכן ציותה התורה שלא לערב \nשום דבר במצה. מפני שהיא הדוגמא לעוני, ולא מלח מפני שהוא דוגמא לעשירית אלא מים \nלהורות כי היא לא עשתה הנסים האלה אלא מכח המים שהוא מדת החסד, ולכן נקרא לחם עוני \nלהורות כי אלו שתי לילות של פסח אין להם שום המשכה משום צד. ולמה נקרא א\"ל שד\"י כי \nהוא מלשון די ואם היה אומר שדי לבד היה נראה שיש ביכולתה להנהיג העולם בלתי סיוע \nאחר לכן בא אל קודם שדי להורות הכח הפועל שדי בתחתונים היא מקבלת מאל שהוא החסד אבל \nלא מעצמה. א\"ל שד\"י בגימ' מש\"ה שבהם נשתמש מרע\"ה. ולמה נקרא ירושלים עשהו מלה \nמורכבת יר\"ו בגי' ארי\"ה הוא חסד עולם הנקרא ארי\"ה ובהתקרבו לשל\"ם נעשית ירושל\"ם היא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "כנסת ישראל מש\"ל בעולם. א\"ל למה נחסר היו\"ד מירושל\"ם א\"ל פעם אחת נכנסתי לחורבה אחת \nמחורבות ירושלים כי שעת תפלה היה ומצאתי אדם אחד בפנים וא\"ל פעם אחת נכנסתי בחורבה \nזו ושמעתי סבת חסרון הי' מירושלים ואמרתי לו תגיד לי מה ששמעת ואמר לי י' ירושלים \nרומז לי' שד\"י, לי' י\"ה, לי' אדנ\"י, לי' אהי\"ה, ואם יחסר י' משדי ישאר ש\"ד וזהו שד \nמשדי יבוא, ואם יחסר י' מיהו\"ה ישאר הו\"ה והוא כענין ותפול עליך הוה, ואם יחסר י' \nמאדנ\"י ישאר אד\"ן כענין ואדן לרבי, ואם יחסר י' של אהי\"ה ישאר אה\"ה, ואם היה חסר \nהיודי\"ן משמות הללו היה כליה לשונאי ישראל, ויען שהיה הגלות בגזירה עלינו להיות \nגלות של שארית וקיום לכן נחסר הי' מירושלי\"ם ונסתלקה השכינה משם ומישראל כי נסתלקה \nשכינה עליונה משכינה תתאה. ונפלנו בגלות אנו והשכינה עמנו, עד ישוב חרון אף השם \nמישראל וירחם עלינו ברחמיו הרבים. זהו בשוב ד' את שיבת ציון ואומר אם תשוב אלי תשוב \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "כלומר תשוב הנחסר מירושלים ומה היא חסירה י\"ה, כי מצינו ירושלימ\"ה ומלת י\"ה הוא \nשאמר אלי תשוב כלומר תשוב הנחסר מירושלים והוא י\"ה ואיך אל\"י הוא י\"ה, שהה' הוא ה' \nשל אהי\"ה ושימהו עם כולם כגון ה' עם א' הם ו', ה' עם ה' הוא י', ה' עם י' הם ט\"ו, \nסך הכל הוא א\"ל, נשאר הי' של אל\"י צרפהו עם ה' היוצא ממנו א\"ל והוא י\"ה. ולמה נקרא \nשכינה על שם ששוכן בתחתונים בבית המקדש של מטה הוא ציון ובית המקדש, וגם הבינה נקרא \nי\"ה ושוכנת בשכינה ע\"כ נקרא שכינה שכן י\"ה. ולמה נקרא גנוזה על שם שהיא נסתרת \nונעלמת מעיני כל חי וקדושה במעשיה. אם תרצה לדעת מה פירוש גנוזה הסנהדרין הם ע' \nועמה ע\"א וגניזה עולה ע\"א, מלמד שמעולם לא יצא שום טעות ושגגה מסנהדרין. ולמה נקראת \nמים התחתונים בעבור כי ה' ספירות תחתונים נקראו מים התחתונים וזה הספירה הפועלת \nפעולתם ועל ידה נעשים פעולות המים התחתונים ועל כן נקרא י\"ד שהי\"ד מורה ה' אצבעות, \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וכן הפחד נקרא י\"ד שמורה גם הוא ה' אצבעות ופועל פעולת מים עליונים הם ה' ספירות \nעליונים וזו הספירה פועלת הפעולה של מים התחתונים ע\"כ נקראת מים תחתונים. ועל מה \nשנקראת מזבח הנחושת בעבור שהיו ב' מזבחות מזבח העולה הרמוזה לתפארת ומזבח הזהב \nהרמוזה לגבורה בעבור שהוא דין קשה ומזבח הנחושת הרמוזה לעשירית שהוא מלכות הוא דין \nרפה שאינו כ\"כ קשה כמו הזהב שאין נחושת אדום כמו הזהב. ולכן היא רמוזה בנחושת. וגם \nנקראת בת כמו בת מניקת חלב מן האם כן זאת העשירית מניקת השפעה מכל הספירות וזאת הבא \nניתנה לאברהם שנאמר וה' ברך את אברהם בכל. וארז\"ל בת היתה לאברהם ובכל שמה, ואמר \nוה' הוא ובית דינו ור\"ל שהוא בין צפון לדרום וזהו ברכתה שברכה שמצפון מקבלת דין דרך \nההוד ורחמים דרך החסד דרך הת\"ת ויסוד, וכמו שרוצה הבת לינק כן רוצה אם להניק והאם \nהיא הבינה וגם אברהם עמה נתברך שזו המדה כלולה בכל וכל הברכות עמה. ולמה נקראת מלח, \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הטעם כי מלח הוא קיום העולם וזו הספירה הוא קיום העולם שנאמר על כל קרבנך תקריב \nמלח, רומז למה שאמרנו כמו שמבואר באשת לוט שנאמר ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח \nמדה נגד מדה, כי שמה של אשת לוט מלח, ולמה נקראת מלח שהיו העניים מבקשים ממנה לחם \nונותנת להם מלח וכי לא היה לה לתת צדקה רק מלח ע\"כ היו העניים מתפללים עליה ומבקשים \nמן השם להחזירה תל מלח, והשם שמע תפלתם ונהפכה למלח, וכשהיתה שומעת היתה חוזרת \nוענתה אמן בחשבה כי תפלתם לטובה עליה כי המלח נעשה מן המים ומן העפר וכוונתה שהיו \nדבריהם לטובה. וכוונתם היתה לרעה והנה נתקיימה כוונת העניים וחזרה לנציב מלח. ועוד \nטעם אחר אשת לוט היתה ראויה להשיג פני השכינה הנקראת מלח ולא רצתה לשמוע ולשמור מה \nשאמר לה המלאך אל תביט אחריך לכן מדדה השם מדה כנגד מדה היא עברה בגזירת מלח ושבה \nלנציב מלח. ומה שנקרא יונק נפש כי המלך העליון הוא הנפש וזאת יונקת משם ר\"ל מאותה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "השפעה. גם נקראת מראה שחורה כי בזו המדה היו משיגים הנביאים נבואתם אבל בהרגשה, הוא \nשנאמר ותמונה אינכם רואים זולתי קול, ולכן נקרא שחורה כמו שהשחרות אין אדם יוכל \nלהשיג בו כן הנבואה והמראה הזאת אין שום בריה יכולה להשיג שם. ועל מה נקרא תורה \nשבע\"פ הטעם כי זו המדה בעבור שנקראת עוה\"ז ואם אין אדם זוכה בעוה\"ז איך יזכה לעוה\"ב \nשהעה\"ב הוא היסוד ועוה\"ז היא כנסת ישראל והוא השער, כמו כן אם מאמין אדם בדברי רז\"ל \nבתורה שבע\"פ שהוא עוה\"ז זוכה לתורה שבכתב שהוא העוה\"ב, ואם אינו מאמין בדחז\"ל כמו \nהקראים המינין האפקורסים לא יזכה לעולם לתורה שבכתב שהוא עוה\"ב. ולכן ניתנה התורה \nבשני לוחות להורות למה שאמרנו תושב\"כ ותורה שבע\"פ. א\"ל בני בא ונשלים תורה שבע\"פ הם \nי\"ג מדות, א\"ל ולמה לא השלמנו אותה כשהתחלנו, א\"ל אם לא ניתן חלק גם לזאת א\"כ נשיקה \nמאי\"ן. א\"ל ר' א\"כ נתחיל ואיה\"נ ר\"ל אנה ה' הושיע נא, א\"ל בני נתחיל מי כמוך נאדר \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בקודש נורא תהלות עושה פלא: \n \nד\"ה כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא\nכלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט ר\"ל כלל הוא מה שהיו כולם בכח. פרט הוא \nהאצילות שנאצל איש איש לדגלו. וכלל שלא תאמר אחר שנאצלו אין להם יותר שום צורך בבעל \nהכלל הוא הגחלת ע\"כ חזר וכלל לומר לך שהפרט תלוי ונאחז מן הכלל אשר משם נאצל, ועכ\"ז \nהכלל אין דן כי אם כעין הפרט, אם העולם כדאי ורוצה הקב\"ה להביא עליהם רחמים נעשה גם \nמן הדין רחמים ומרחם ואם אינם כדאים ורוצה הקב\"ה להביא עליהם דין נעשה גם הרחמים \nדין והכל בהסתכלות [בכת\"י בהסתלקות] עלת העלת עם הפרט או בהיותו עמהם, ולכן דנין \nבכהאי גוונא ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל, בבקר ובצאן פרט, ובכל אשר תשאלך נפשך \nחזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש שהוא ולד ולדות \nהארץ אף כל שהוא ולד ולדות הארץ. א\"ל ר' ברוך שפתח פי כי נלאתי מהקשיב, א\"ל מעתה \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ירא אני ממך פן תעשה כמו שעשית במדות הקודמות, א\"ל תירא ותירא. תינח כלל ופרט וכלל: \n\n \nד\"ה פרט וכלל ופרט שאי אתה דן אלא\nפרט וכלל ופרט שאי אתה דן אלא כעין הפרט כלל למה לי ועוד היינו הך ומה הפרש בין כלל \nופרט וכלל ובין פרט וכלל ופרט, א\"ל בני תירא ותירא אמרת לי מאביך ומרבך לא הייתי \nירא וממך אירא עני בדעת, אם אין הפרט כלל מנין, וא\"כ ע\"כ פרט וכלל ופרט ואפ\"ה אין \nבכלל אלא מה שבפרט. פרט עלת העלת פשוט בתכלית הפשיטות. כלל הוא כתר עליון שכל העשר \nהם שם בכח והיה צריך להאציל כל א' וא' כמשמעו וכמשפטו ואפילו הכי אין שינוי שהכלל \nדן כעין הפרט כענין שאמרנו ולכן פרט וכלל ופרט אתה דן כעין הפרט, א\"ל בני פתחת פיך \nנסתם או לא נסתם. א\"ל נסתם ונסתם ואלו ידעתי כחך (הזקן) לא נתפארתי: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ד\"ה מכלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא\nמכלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל. מכלל הוא הכת\"ר אשר בו כל העשר תלוים \nוהוא צריך פרטיו לפעול מעשיו ולהוציאם לפועל כמשפט אברי הגוף שהם יודעים ופועלים \nמחשבת השכל לפועל. אפ\"ה הפרט שהם הספירות צריכים לבעל הכלל לקבל חיות וכח משם הלא \nתראה שאין שום תועלת ניכר מאברי הגוף אם לא ע\"י הנפש הנותנת להם כח וחיות, וכענין \nזה דנין, א\"ל ר' האיך דנין, א\"ל קדש לי כל בכר יכול אפי' נקבות ת\"ל זכר הנה הכלל \nצריך לפרט ואפ\"ה הפרט צריך לכלל, וזהו אי זכר אפי' נולד נקבה לפניו ת\"ל פטר רחם אי \nפטר רחם אפי' נולד אחר יוצא דופן ת\"ל בכר זהו כלל הצריך לפרט, ופרט הצריך לכלל: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ד\"ה כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל\nכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד. לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו \nיצא, כל דבר שהיה בכלל דבר הוא כ\"י, שהיא דבר הכל שהיה בכלל העשר אז היא כלולה \nברחמים, ויצא מן הכלל יצא מן הרחמים ללמד דין ולא ללמד על עצמו יצא להיותו הוא לבדו \nבדין אלא ללמד על הכלל כולו יצא שגם הם מסכימים עמה בדין, ובכי האי גוונא דנין \nוהנפש אשר תאכל מבשר זבח השלמים והלא שלמים בכלל כל הקדשים היו ולמה יצאו לא ללמד \nעל עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח \nדווקא: \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ד\"ה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון\nכל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טעון אחד שהוא כענינו יצא להקל ולא להחמיר כל דבר היא \nכ\"י שהיא דבר של כל, שהיה בכלל היא היתה כלולה עם העשר, ויצא מן הכלל לטעון דין \nשהוא כעניינו כי הוא דין רפה ולכן קורא הדין ענינו יצא להקל, להשאיר שארית בארץ ולא \nלכלות זהו להקל ולא להחמיר בעבור שיצא מן הכלל והיא מרחמת כענין דבר וחרב ורעב ואש \nאשר הם באים בחלק. וכן דנין בכה\"ג. ועתה אבאר לך שחין ומכוה בכלל כל הנגעים היו \nשאלו לא כתוב אלא כלל שכולל נגעי עור ובשר כענין אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת \nאו נגע צרעת כי תהיה באדם וכו' ואח\"כ שתק הוי שחין ומכוה בכלל בין להקל ובין להחמיר \nבהם כעור ובשר ושאת וספחת טמאים בהם. ויצא מן הכלל ופירש בפירוש לטעון טעון אחד \nוכשפירש דינו שונה מעור ובשר הוא כעניינו מ\"מ כנגעי עור ובשר הם שהרי במקום בשר \nועור הם ולא במקום שער ושאת ובהרת שם כן נגע ובד' מראות לובן ושער לבן טומאתם כמו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בעור ובשר. יצא להקל ולא להחמיר להקל עליהם שלא ידונו במחיה ופירוש מחיה סימן טומאה \nהוא בעור בשרו כדכתיב ומחית בשר חי בשאת וגו': \n \nד\"ה כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון\nכל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טעון אחר שלא כעניינו יצא להקל ולהחמיר, כל דבר היא \nכ\"י שהיא דבר של כל, שהיה בכלל הכתר בכח הרחמים ואין שם דין כלל. ויצאה בפועל לטעון \nטעון אחר שלא כעניינו כי כשהיתה בכח היתה ברחמים וכשיצאה בפועל יצאה בדין ולא יצאה \nבדין מבלי רחמים אלא בדין וברחמים זהו דין רפה א\"כ יצאה להקל. רחמים ולהחמיר דין. \nבכה\"ג דנין כיצד, ואיש אשר יהיה בו נגע בראש או בזקן הלא ראש וזקן בכלל עור ובשר \nהיו ולמה יצאו לטעון טעון אחר שלא כעניינו יצאו להקל ולהחמיר שלא ידונו בשער לבן \nלהקל עליהם ושידונו בשער צהוב להחמיר עליהם ה\"ה דמצי למימר שלא ידונו במחיה אלא \nשרצה לפרט קולא שאין אף בשחין ומכוה: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ד\"ה כל דבר שהיה בכלל ויצא לידון\nכל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש. אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו \nהכתוב לכללו בפירוש. דבר זהו ת\"ת ישראל שהיה בכלל הרחמים ויצא מן הרחמים לידון בדבר \nהחדש לידון דין שהוא חדש אצלו. כי רובו רחמים ועתה נוטה אל הדין כענין הרשעים \nמהפכין את הרחמים לדין, זהו שנאמר ארדה נא ואראה הכצעקתה, אי אתה יכול להחזירו \nלכללו הם הרחמים שהיה בכללם עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש, הכתוב הוא החס\"ד שהוא \nתורה שבכתב תורת חסד על לשונה, בפירוש הוא ירושלים תורה שבע\"פ היא מדה\"ד הרפה, שכן \nירושלים עולה פירוש כדי למזג הדין עם הרחמים. כענין זה דנין ושחט את הכבש במקום אשר \nישחט את החטאת ואת העולה במקום קדוש. שאין ת\"ל כי כחטאת האשם הוא לכהן אלא שיצא \nלדבר החדש לידון בבהן יד ובבהן רגל ובאזן ימנית וכו' יכול לא יטעון מתן מזבח ת\"ל כי \nכחטאת האשם הוא לכהן מה חטאת טעון מזבח אף אשם טעונה מזבח: \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": " \nד\"ה דבר הלמד מעניינו דבר שהיא כ\"י\nדבר הלמד מעניינו דבר שהיא כ\"י שרוצה לפעול דין והיא ממוזגת ברחמים לומדת מעניינה \nהוא הדין הוא פחד יצחק כענין זה דנין ואיש אשר ימרט את ראשו קרח הוא טהור הוא. יכול \nיהא טהור מכל טומאה ת\"ל או בקרחתו או בגבחתו נגע לבן אדמדם. דבר הלמד מעניינו שאין \nטהור מכל טומאה אלא מטומאת נתקים לבד וכו': \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ד\"ה דבר הלמד מסופו ת\"ת ישראל אינו\nדבר הלמד מסופו ת\"ת ישראל אינו דן עם פחד יצחק שהוא מדת דין הקשה אלא עם כ\"י לבד \nשהיא מדת הדין הרפה: \n \nד\"ה שני כתובים המכחישים זה את זה\nשני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם, שני כתובים זה \nחסד ופחד שמכחישים זא\"ז, עד שיבא הכתוב השלישי הוא ת\"ת ישראל שהוא שלישי להיקף \nויכריע ביניהם, ומכריע ועושה שלום ולכן לעולם הלכה כדברי המכריע, ובזה ענין דנין \nכתוב א' אומר וירד ה' על הר סיני. וכתוב אחד אומר מן השמים דברתי עמכם הכריע ביניהם \nמן השמים השמיעך את קולו ליסרך מלמד שהרכין הקב\"ה שמי השמים העליונים על ראש ההר \nודיבר עמהם מן השמים, וכן הוא אומר ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו. א\"ל ר' ברוך \nשזיכנו הש\"י להתחיל ולהשלים מ\"מ למה הם י\"ג מדות לא פחות ולא יותר. א\"ל בני תורה \nשבע\"פ הם י\"ג מדות שמבארת תורה שבכתב ותורה שבע\"פ מיחדת את העשר לעשותן אחד, גימ' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "י\"ג. ולכן בי\"ג מדות התורה נדרשת ונקראת באר בשדה בעבור שהבאר שואב מים בכל יום \nולעולם אינו חסר כן זאת המדה לעולם אינה חסירה השפעה להשפיע בעולם השפל, וכשם שהבאר \nשבשדה הוא הפקר כל הרוצה לשאוב שואב כן זאת המדה אין הפרש בין עני ועשיר בין חכם \nובין ע\"ה, כל מי שרוצה לעשות טובה הרשות בידה להשפיע אליו כי הפקר היא, וזו המדה \nאוהבת הגרים הבאים לחסות תחת כנפי השכינה והסבה בעבור שהיא גולה לעולם עם בניה \nכענין ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים. ונדבק הגר בבאר. הלא תראה ר\"ע \nששורשו גר ונדבק בבאר. וראה והבן גר בגימ' באר. ולמה נקראת בהמה בעבור כי רוח הבהמה \nיורדת (למטה) מזו המדה כי היא העושה בריאה בכל הדברים שבעולם ומה שאמר שלמה המלך \nע\"ה מי יודע אם רוח האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת למטה לארץ ר\"ל אחר שרוח \nאדם ורוח הבהמה בריאתה שוה זה אוכל וזה אוכל לזה עור ובשר ועצמות וגידים ולזה ג\"כ \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "כן. האדם יש לו רגלים וידים וכל כלי הנפש. וכן לבהמה ואין הבדל ביניהם אלא שהאדם \nהוא הולך בקומה זקופה והיא הולכת על ד' ומי יודע אם אדם עושה פעולת הבהמה כגון \nשרודף אחר תאותו ואחר תענוגים גופנים אם יהיה לו זכות יותר מן הבהמה דכתיב נמשל \nכבהמות נדמו. וההבדל ביניהם שהשכל באדם ולא בבהמה. בהמה בגימ' אליהו, מלמד שהיה \nאליהו ז\"ל מתפרנס כבהמה בזמן שהיה בורח מן אחאב. א\"ל מהו נותן לבהמה לחמה, א\"ל \nהבהמה נקראת כ\"י וקב\"ה מזמן לה פרנסתה הוא שפע רחמים מחכמה עלאה שכן לחם בגי' \nהחכמה. ולמה נקראת חמור נוער, הטעם כי כל החומריים באים ממנה כי בידה הד' יסודות, \nוגם נקראת חוה כנגד דוגמא התחתונה כי כמו שיש חוה למטה כך נקראת כ\"י חוה למעלה. \nולמה נקראת לבנה בעבור שהלבנה יונקת משם והיא פעמים דין ופעמים ממוזגת. וכן הלבנה \nפעמים כסויה פעמים גלויה. וראה והבן לבנה במ\"ק י\"ה. וגם נקראת לילה כי כל פעולתה \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "בלילה. וזהו חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך. ועוד תמלאהו למ\"ד יו\"ד למ\"ד \nה\"י ס\"ת כ\"ב אלה הם ך\"ב אותיות התורה שהם לילה זולת תורה שבע\"פ המבארת אותם, ולכן \nאותיות שניות צ\"א הוא ע\"ז שנאמר צ\"א תאמר לו לומר לך שכל ע\"ז משם הוא בא שמפרידים \nומחלקים תורה שבע\"פ מתורה שבכתב. וכן נקרא כ\"י שת\"ת ישראל שם כניסתו וגם ישראל \nהגשמי שם כניסתו וגם הוא יקבץ נדחי ישראל לעשותם כנסיא אחת, וכן נקראת משכן ומקדש. \nוגם נקראת דוד כי דוד נאחז משם ולקחה לעשות נקמה בגוים וללחום מלחמותיו זהו דוד מלך \nישראל חי וקיים. ומשם בא לו רוח הקודש ונקראת ויעש אלהים כי בעבור שהעשיה שהיא \nתשלום הבריאה באה מזאת העשירית שגם היא נקראת אלהים שהוא מדת הדין הרפה, ונקראת \nנערה בעבור שהיא יונקת מכל הספירה כמו שהנער יונק משדי אמו כן זאת המדה יונקת מהשדה \nהגדולה שהוא היחוד, ונקראת שדה תפוחים הטעם כי הכתרים נקראים תפוחים והתפוח יש לו \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אודם ולובן כך הכתרים יש להם אודם ולובן וריח טוב וזאת העשירית שדה שלהם כי לשם \nמשפיעים והיא המוציאה פעולתה מכח אל הפועל. וזהו שדה ת\"ת ישראל הנקרא אדם מטייל \nבאותה שדה לרוב מכל הספירה הלא תראה שאם תמלאהו שי\"ן דל\"ת ה\"ה אותיות שניות עולים \nאדם והנה אדם בשדה, ונקראת כתב כי מכתב הוא השם הגדול שכן המכתב עולה במ\"ק יהו\"ה \nהוא הת\"ת הוא השם הגדול הקדוש והנורא. ונקרא אלף זעירא היא הפלא הקטן כענין ויקרא \nאל משה שהקריאה אליו מכ\"י לכן א' זעירא אבל א' גדולה בכתר עליון פלא גדול, וכן \nנקראת ה' קטנה שה' ראשונה שבשם בן ד' היא רמז לבינה שכל הדברים נאצלים ממנה וה' \n", "en": ""}]}
