{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "25", "title": "ספר הפליאה — קטע 25", "hebrewTitle": "קטע 25", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/25/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/25/", "segments": [{"index": 1, "he": "האמצעי הוא שדרת האדם שהוא הת\"ת. משא\"כ בכ\"י היא הלילה המשכת אצילות החשך שהוא הפחד \nבא אליה ע\"כ נחסר ו\"י ואמר קרא לבד שהיא הזמנה והמשכה כי איך יוסיף הכתוב אותיות \nיתירות בדבר שאין צורך שהרי אפי' קוץ האות וחטוטרות שלו צורך גבוה הוא, וכשעולה \nהאור הזה הוא הו' אל החכמה הוא הי' גם כולל עמו כ\"י כי הבן והבת אוהב השם גם שניהם \nוכיון שהוא עולה ע\"י אמצעי א\"כ אין צורך אליה הו' והי' אלא קרא לבד, הלא תראה שאם \nתמלא הו' והי' כאלו וא\"ו יו\"ד עולה ג\"ל גל נעול. ואף כי יש אומרים שהגל במשך הו' \nכענין עד הגל הזה ועדה המצבה מ\"מ יוסף ורחל בהדי הדדי. ומה שאמר ויקרא אלהים לאור \nולא אמר אלהים לאור ויקרא שלא נאמר כי הבינה היא מזמנת וממשכת זולת כח הקודמים ממנה \nלכן אמר ויקרא אלהים לומר הזמנה והמשכה מכח הקודמים באצילות לאלהים היא הבינה והיא \nמזמנת וממשכת לבניה כפי דינם ועניינם. ומה שאמר ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "לילה לאו היינו הך שהאור גדול מהיום ויותר מאיר מהיום ועל שהאור הוא ת\"ת המשיך \nהיסוד הוא היום ע\"כ קרא לאור יום ולא הוא הוא, הלא תראה שלפניו ילך דבר הוא היסוד \nוחשך קרא לילה החשך הזה עמוק וקשה חשכו יותר מחשך לילה ועל שממשכת ומזמנת אצילות \nהחשך אל כ\"י קראה לילה כי היא ממוזגת ממדת האור והיום. ומה שאמר ויקרא אל משה מי \nהוא הקורא כ\"י, ע\"כ הא' זעירא ומי הוא המדבר הו' בא לומר לך בזמן שהו' מדבר עם משה \nהוא הו' היורד מן הי' תורה קדומה תורה רשומה והנה ויקרא אל משה, ואף על פי שבכל \nהאמירות והדיבורים וצוואות קדמה קריאה מ\"מ קריאה עם ו' וי' הוא קריאת החבה. והנה גם \nקריאת המלאכים חבה הוא אע\"פ שנחסר הי' הואיל והו' עמהם והחסרון הי' מהם לומר שאינם \nמשיגים בי' מ\"מ הו' עמהם להודיע החבה זהו וקרא זה אל זה. ואל תקשה לי מבלעם דכתיב \nויקר שהו' והי' עם הקריאה. כי יש להשיב הואיל ונחסר הא' היא כנסת ישראל א\"כ אין \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הקריאה אליו מן ההיקף חלילה וחלילה רק ממקום הדומה לו, כי הא' זעירא מורה על השלמת \nהיחוד ואין הקריאה אליו משם. זהו ויקר מלשון קרי כענינו של בלעם שהוא סתום העין \nמקום אצילותו, וו' של ויקר לומר לך מאחר שהו' העלה אותם אל ארץ זבת חלב ודבש ובלעם \nהי' עושה היפך רצונו ע\"כ הו' עם מלת ויקר לומר לך שהו' הוא הגוזר לבא אליו נבואה \nממקום דוגמתו. ועדיין לא קמו ללכת ובא להם זקן אחד ונכנס עמהם בדברים ואמר להם. \nויקרא אלהים הזמין להוציא תפארת ישראל אור א' הוא המכריע ראשון בין הזרועות חסד \nימין פחד שמאל והנה היום הוא יסוד עולם ונקרא מכריע שני כי עומד בין השוקיים ימין \nנצ\"ח ושמאל הו\"ד. והנה היסוד נאצל מן האור הוא ת\"ת והזמין והמשיך מן החשך אור אחד \nוממשלתו בלילה ולכן קראו לילה והזמינה מלך על הארץ, והלילה הזה כלולה עם הת\"ת והת\"ת \nעולה עד חכמת אלהים ועם כלל החכמה בכתר עליון ונוטל שפע וברכה מהכתר ומהחכמה שהוא \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "האב ומהבינה שהוא האם ששלשתן ראש א' ראש חיך ולשון יורד ומשקה העניים והלילה עמו \nבחבוק ודבוק ונישוק, ולכן הוסיף ו\"י במלת ויקרא שהי' וקוצו רומזים ב' מדות דקות \nכת\"ר וחכמ\"ה, והו' לקו האמצעי. וראו והבינו שזה האמת שהו' עם כללו עולה אהי\"ה הוא \nכתר עליון ואהי\"ה מתרבע אמת שאהי\"ה פעמים אהי\"ה הריבוע עולה אמת, ות\"ת נקרא אמ\"ת. \nוהנה האמת באהי\"ה ומרוב תוספות ברכה ורוח הקודש שבו נקרא מוסף, והמוסף הזה הואיל \nוהוא יום מן האור ועומד בין זכר ונקבה לכן נתוספו לו ב' אותיות ו\"י והנה המוסף הזה \nעושה שלום בין הנצח ובין ההוד ימין ושמאל ולכן נתוספו לו אורות ממה שלמעלה ממנו וכל \nהספירות האלו אליו באים ומאותו תוספות נקרא מוסף ומשם יוצא כל שפע וברכה באשה, \nומאשה בעולם השפל. והנה קיום העולם ומשם יוצאים הרוחות וזהו אל אלהי הרוחות כי מן \nהבינה נאצלות ושם באות, ומלת ויקרא ו\"ו יו\"ד קו\"ף רי\"ש אל\"ף אותיות שניות עולים \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "נ\"ח, נח איש צדיק תמים זה יסוד. והנה אלהים שהוא הבינה המשיך מאור שהוא הת\"ת את \nהיום שהוא היסוד הוא נ\"ח. אלהים במ\"ק בינה עם המלה חיק הבינה הוא מדת הדין הרפה, \nוזהו ויוציאה מחיקו והנה ידו מצורעת כשלג והאלהים שהוא הבינה המשיכה מן החשך שהוא \nהפחד הלא תראה אחר אלהים הם אותיות במוכ\"ן עולים חי\"ק: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ד\"ה לאו\"ר תמלאהו למ\"ד אל\"ף ו\"ו\nלאו\"ר תמלאהו למ\"ד אל\"ף ו\"ו רי\"ש ראה והבן שהא\"ם היא הבינה כלולה בלאור, הלא תראה \nמילוי לאו\"ר במ\"ק עולה א\"ם, יום הוא יסוד ונקרא גם הוא אדם שכן פני יום עולה אדם \nשפני יום הוא טה\"ל, ובעבור שיש לו דין יותר מת\"ת ע\"כ עולה דם ובהיותו עם הת\"ת הוא \nנשמתו א' זהו תתן אמת ליעקב נקרא גם הוא אדם. ולחשך תחליפהו בא\"ת ב\"ש פכ\"ס ב\"ל עולה \nבגימ' יעקוב ע\"ה. ולחשך בגימ' שמיטה מלמד שעתה הוא שמיטת הפח\"ד מלמד שישלים החושך \nהוא הפחד עם יעקב הוא ת\"ת. ויפלו למעלה כל הנאחזים ממנו שבזה השמטה יתגבר יעקב \nויפלו אויביו למטה עד הארץ. קרא בגימ' אש שמן. האש הוא הפחד נמשך הלילה. לילה, פני \nלילה הם כטכ\"ד עולים גן היא כ\"י הנקרא גן, גן נעול אחותי כלה. והיא הנקראת לילה \nשעקר ממשלתה בלילה, ומלת גן בגימ' יהו\"ה כ\"ז שר\"ל יהוה תורה שבכתב אשר בו כ\"ז \nאותיות מחוברים ומדוייקים ומבוארים מג\"ן תורה שבע\"פ. נעול במ\"ק עולה אהיה. אחותי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "מלשון מנין ר\"ל אחת שלי, ואחת במ\"ק אחד, ר\"ל היא המייחדת יחודו של הקב\"ה, ועמה \nהיחוד. כלה בגימ' הים שכל הנחלים הולכים אל הים, וגם הבינה נקראת הים וחשבון הי\"ם \nה\"ן, הן לה' השמים, ויקרא נפתח הו' בפתח לקבל מן הי' חכמת אלהים וניקוד הי' בחירק \nחר\"ק ר\"ת חסד רחמים קול, הרמז קול ה' חוצב להבות אש. הוא מדת הגבורה והנה החירק \nמוליד שתיים כאלה ונקרא ציר\"י, והם כדמות שלשה מיני אצילות והכל א' ואלה הנקודות \nרומזים הא' לכתר עליון והב' לגדולה וגבורה. וראה והבן חירק הבא אחריו צירי הג' \nנקודות נעשים סגו\"ל להורות על מציאות אחר שאינו ממין זה והוא אצילות ג' כתרים \nהנעלמים אך חירק הם שלש כתרים (הנעלמים) חס\"ד ורחמי\"ם וגבורה הנקראים קול גדול, \nבאותה הנקודה עצמה נאצלת בת הקנאה מאין נבכת\"י ממין] המאציל אותה וגם היא נקראת על \nשם פעולתה. חר\"ק ר\"ת חרד\"ה רעד\"ה קנא\"ה, וננקד הי' ויקרא בחירק להריק לשני הנקודות \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "המוליד הם גדולה וגבורה, והק' בשב\"א להורות שהמעור עולה אל הק' הוא הבינה לקבל שפע \nולכן הר' שהיא בבינה בקמ\"ץ שהוא ר\"ת \"קרבת \"מלך \"צדק, קמץ מלשון וקמץ הכהן מלא \nקומצו שפע מן האצילות קמוץ סגול, וסגול פי' וסגור שהוא זרע השלום. אלהים א' בסגו\"ל \nהוא כח נאצל מאצילות יסוד ושמו נקודות סגול שלוש [בכת\"י סגל שלש] ונקרא כן על שם ג' \nסגולות כדמות שלש נקודות רוחניות שמיחדים לו שלום. וחמדת ימים זהו סגול ג', ושם הכח \nהזה שח\"י ח\"י א\"ל. ור\"ל שלום חי העולמים חמדת ימים. והנה המעור ממהר ודוחה הסגול. \nלהעלותם בחולם הוא חולם הל' זהו חטף סגול בא' אלהים וחולם בל'. אלהים הה' בחירק הוא \nהבינה והי' שבין ה' למ' נעלם, הוא חכמת אלהים. וכולם מקבצם המ' של אלהים שהמ' רומז \nלת\"ת. ולפעמים בכ\"י: \n \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ד\"ה לאור הל' שהוא בבינה קמץ\nלאור הל' שהוא בבינה קמץ מהא' ולכן הא' בחולם, והו' לאור נעלם הוא ת\"ת ומתגלגל \nועולה בכתר לקחת מלא קומצו ברכה. והר' מלאור מקבצם היא הבינה המסבב היסוד. והמלה \nיום הי' בחולם הוא חכמת אלהים שעלה בחולם הוא כתר עליון, והו' נעלם לעולם הוא אחר \nהי' בהלוכו והו' והי' יורדים במ' הוא העטרה זהו מ' מקבצם, ונקרא יום: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ד\"ה ולחשך ראו עתה והבינו ניקוד\nולחשך ראו עתה והבינו ניקוד הו' בשבא כי לקח יעקב שהוא הו' את יוסף בנו עמו שהוא \nהשבא ועלו בל' הרומז בבינה כי הל' מלא קמח סולת שכן הל' קמוצה, והח' לחשך ננקד \nבחולם כי הח' רומז בהוד ובזמן שהו' בכתר עליון כל הצד השמאל נשלם אין שטן ואין פגע \nרע, והבינה שהוא הש' ננקד בסגול כי היא המשלמת הסגול ובזמן שהשלימה בין ימין ושמאל \nאז הבינה עם החכמה וכתר ראש אחד, ואע\"פ שלעולם הג' רוחניות ראש א' מ\"מ אז מליאים \nמילוי גמור. והך' בשב\"א שירדו כולם אל השלום והשלוה שהוא השב\"א בך', שהך' במלכות \nע\"כ השב\"א בך': \n \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ד\"ה קרא והנה הק' שהיא הבינה קמץ\nקרא והנה הק' שהיא הבינה קמץ מהמדות הקודמים. והר' פעמים רומז בכ\"י בזמן שהאם בשמחה \nגם הבת בשמחה והכל מסבת הא' זהו קרא: \n \nד\"ה לילה הל' רומז בבינה ולכן בקמץ\nלילה הל' רומז בבינה ולכן בקמץ ולעולם המעור בחכמה שהוא השבא שתחת הי', והל' השני \nהוא תפארת שהל' פעמים בבינה פעמים בת\"ת היא בקמץ, והכל נחים בה' זהו לילה, והנה זקף \nקטן במלת יום ואתנח במלת לילה לומר לך המאור שאינו מאיר עוד אורו יהיה זקוף ויזריח \nאורו הגדול שבעתיים כאור שבעת הימים כשיניק השפע אור האצילות מימין ומשמאל והוא \nטועם ויונק שני טעמים טעם אצילות החסד וטעם אצילות הפחד. והכוונה שכ\"י שהיא באתנחתא \nבזמן הגלות מצד האור שהוא היום ואינו מאיר יתמלא אורה ויזקוף זהו זקף במלת יום. ע\"כ \nדברי הזקן: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ד\"ה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד\nויהי ערב ויהי בקר יום אחד התחיל מאחד הוא שמי שמים וסיים בששי יום השישי, הנה \nהודיענו ו' קצוות באחדות. ולכן אמר אחד ולא אמר ראשון וכאן הרמיז הגלות הרביעי ואמר \nאע\"פ שיהיה ערב ובקר בגלות ויאיר לכ\"י ורדא סומקא עתיד הערב לחזור ולהיות יום. \nויאמר לה ורדא חוורא בהתעלות הו' בכתר עליון זהו ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, שהערב \nוהבקר אחד, והכוונה כי ערב ובקר יחזרו יום מצד היחיד ומיוחד המושל בעולם. א\"ל ר' \nולמה כתיב בפסקא ראשונה ה' אורות וב' ימים ובפסקא אחרונה כתיב ה' ימים, א\"ל ה' \nאורות בפסקא ראשונה הם ה' ספירות ראשונות. וה' ימים בפסקות אחרונות הם ה' אחרונות, \nואע\"פ שכולם רוחניות מ\"מ האורות יותר נעלמים מן הימים ועל ששני המכריעים הם בשדרה \nבחוליות האילן ע\"כ אמורים עם האורות בפ' ראשונה להודיעך ריבוי שפעתם וברכתם מן \nהאורות העליונות. ועם כל זה המכריע הראשון הזמינו אור זהו ויקרא אלהים לאור יום מצד \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מעלתו מהמכריע השני, ואפ\"ה שב ואמר ב' ימים אחר ה' אורות להרמיז שאף המכריעים אינם \nשכליות כמו האורות ע\"כ הוכרח להזכיר הימים אחר האורות להודיע מעלת יניקתם. ושב בסדר \nהימים והזכיר חמשה ימים וחמש נגד חמש הרי כאן עשר והוא הפרד\"ס וגם אמר ה' אורות וב' \nימים להרמיז בז' ספירות הוא ההיקף ז' ימי בראשית, ועכ\"ז חזר ויחד הבקר וערב ואמר \nיום א' להרמיז באחדותן הם הד\"ו פרצופים. ושמעתי על שהאור הוציא יום הוא יסוד והחשך \nהוציא לילה היא כ\"י ע\"כ חזר וכללם ואמר יום אחד ששניהם מחד אצילות נאצלו ואין \nלהפריד. וגם אומר לך מה שקבלתי, הת\"ת הוא באור וכ\"י בחושך והפרישן להודיע בין האור \nשהוא הרחמים ובין החשך שהוא דין והם מדרגות עולות ויורדות כפי המקבלים. מ\"מ שניהם \nאחד שהרי חשך מאיר מצד האור. ואודיעך סדר הענין עשר ספירות הם. חמש עליונות רוחניות \nושכליות יותר מה' אחרונות ולכן אחרונות פועלים בתחתונים ואף כי הראשונות פועלים מ\"מ \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "האחרונות יותר וכל זה כי אין המקבלים יכולים להתנהג רק במדות ממוצעות. הלא תראה \nהד\"ו פרצופים הם מנהיגי המקבלים אשר בכללם כל ההיקף שהת\"ת עם כ\"י נקרא אדם. ואדם יש \nלו זרועות שוקיים ומעור ועטרה הרי כאן ששה, וראש המחייהו הרי כאן ז', א\"ל ר' \nתשאליני גם אתה ושמא אוכל להשיב. א\"ל בני אשאלך והלואי תשיב כתיב ויהי ערב ויהי בקר \nיום א'. אא\"ב דכתב רחמנא ויקרא אלהים לאור בקר ולחשך קרא ערב שפיר קאמר קרא ויהי \nערב ויהי בקר יום א', יום ולילה כתיב, יכתוב בחיבורם יום ולילה, ויהי לילה ויהי \nיום. ועוד אי כתב רחמנא ויקרא אלהים לחושך לילה ולאור יום שפיר הקדים ערב לבוקר. \nאבל השתא דכתיב ויקרא לאור יום ולחושך קרא לילה א\"כ יאמר ויהי בקר ויהי ערב. ועוד \nמאי ויהי ויהי יכתוב ויהי ערב ובקר יום א'. א\"ל ר' אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני \nוהפה שאסר יתיר. א\"ל בני הקשר חזק ואמיץ ואין יכולת להתיר האיך יתיר. א\"ל ר' יכול \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תוכל ואין לי ספק ואם אין אתה יודע יש אחרים מסבתך והגורם כעושה זהו גדול מעשה \nהצדקה ולא אמר עושה הצדקה, א\"ל בני חוה לא היתה נחשבת אצל האדם לכלום ואפ\"ה פתתה \nאותו ואף כי היה הפיתוי רעה, ואתה לא תפתני כ\"ש פיתוי שהוא לטובה אבל מה אעשה שאני \nיודע שהשאלות עמוקות ונעלמות מן השכל. א\"ל מה יהיה אם לא נדע בריאת העולם א\"כ מה \nנדע, א\"ל עיני כל אליך ישברו ובוטח בד' חסד יסובבנהו. וישאו עיניהם ויראו והנה אדם \nאחד בא כנגדם וירוצו כנגדו ויאמרו לו אדונינו הלנו אתה, א\"ל על חסרון הידיעה באתי, \nא\"ל ברוך אתה בבואך אבל אין לנו חסרון ידיעה וברוך העוזר, א\"ל א\"כ אשאלכם והודיעוני \nלמה כתיב בקר בחולם בלא ו' ועוד היינו בקר היינו בר\"ק, היינו ערב היינו רע\"ב, למה \nסדרם בכי האי גוונא והנה ערב צועק איש בע\"ר לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. א\"ל \nאדונינו מהו בע\"ר, א\"ל ערב, א\"ל מהו ערב, א\"ל רעב, א\"ל מהו רע\"ב, א\"ל בכלל דבריך \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "דברינו ושאלתינו התוכל להשיב, א\"ל אם לא אשיב אני תשיבו אתם ונראה אם כנים אתם, א\"ל \nהלא אמרת לנו איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת, א\"ל א\"כ לפי דבריכם בשבילכם \nדברתי ועליכם באו דברי חלילה וחלילה, האמת גיליתם חסרון ידיעכם שאף דברי לא הבנתם \nוצריכין ביאור, א\"ל א\"כ באר לנו ולא נוסיף לדבר, א\"ל אבאר דברי או דבריכם, א\"ל \nאדונינו טובים השנים מן האחד, א\"ל אם היה אומר ויהי לילה ויהי יום היינו אומר \nשהלילה הוא מדת הדין רפה ולעולם היא לילה, חזר ואמר ערב שכל המדות מתערבות שם, וא\"ת \nא\"כ לכתוב ולחשך קרא ערב א\"כ היתה ערב לעולם, וכיון שהיא ערב אינה פועלת כליה לכן \nאמר לילה יש זמן שהיא לילה ופועלת כליה כעין זמן המבול. שאלו אמר ערב אין מבול \nלעולם וצופה ומביט עד סוף כל הדורות ולכן נטמן נח וכל חברתו בתיבה כי היא לילה \nופועלת כלייה ודבר שאינו נראה כאלו אינו, ואף כי היא ערב פועלת לקצת והנה הקריאה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לילה. והויה ערב והנה לילה עם ערב עם המלה באי\"ק בכ\"ר עניינם אחד, ויום א' שנמשך מן \nהאור אין לו עירוב לילה שהיכן שיש עירוב לילה יקרא בקר שהבקר עולה בהסרת לילה, וא\"כ \nיש לו עירוב מן הלילה, וא\"ת למה אמר אחר הבקר יום יש לומר אותו יום שב לבקר וערב \nשיהיו שם ויחשבו אחד שאין הבדל והפרש בחבורם, ובהזמנה קראו יום, כי יום הוא מבלי \nעירוב שגם העירוב היה עמו בכח והיה יום עד שהאציל והמשיכו אליו החשך ונעשה לילה \nוא\"כ מוכרח הבקר והערב להאמר אחר היום והלילה. ואם היה מקדים הבקר לערב היה נראה \nשאין זה ערב לילה ואין זה בקר יום ויטעו לומר ולחשך קרא לילה ויהי בקר שהבקר נאצל \nמן הלילה, ע\"כ אמר ולחשך קרא לילה ואותו לילה הוא ערב, וגם בעבור שקדם שורש הערב \nשהוא הפחד מן האור שהמשיך הבקר, ע\"כ הקדימו הכתוב. הלא תראה שהערב היה בכח הבקר \nונאצל ממנו א\"כ צריך לחזור אחר הערב ולהעלותו. ומלת ויהי ב' פעמים צורך גדול היה כי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "לא נשתמש במציאות זה האור כי אם בהוי\"ה לחוד זהו ויהי אור שאין בו שמוש אחר וכל זה \nבעבור שהן תכשיטי ותשמישי קדושה. וראו והבינו שנמשך האור במלת ויהי זהו שאומר ויאמר \nאלהים יהי אור ויהי אור, ומלת ויהי הוא המכריז מ\"ה פעל א\"ל, שמלת ויהי עולה אל ור\"ל \nא\"ל פעל מ\"ה הוא אדם שעמו כלול הער\"ב והבקר. וראה והבן היחוד ויהי מיוחד עליו שכל \nההויות בלתי ההויה הקדמונית בו נכללות בדרך זה היחוד הוא יהו\"ה תצרף עמו ויהי ועשה \nיהו\"ה יה\"ו יה\"י צרף הי' עם יה\"ו והוא ויהי, הרי יהו מיהוה, יהי מן ויהי, והנה בשם \nיהו יהי תמצא יהוה וגם ויהי, וגם מציאות המלאכים מויהי והעד שמיכאל גבריאל רפאל \nאוריאל למה חותמם אל בעבור שמציאותם מן ויהי, שויהי עולה אל. א\"כ ויהי בבקר ויהי \nבערב, וערב אל פעל ובקר אל פעל, ומה שלא אמר ו' בחולם בוקר בעבור שהו' פשוט מן הדין \nוהבקר עדיין יש לו דין שמן הלילה עולה זה יוצא וזה נכנס, ע\"כ לא בא הו' והיינו ערב \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "והיינו רעב אדרבא היא הנותנת כשהיא ערב מתהפכת רעב כשהמקבלים חייבים להביא עליהם \nרעב, וכשהיא לילה כלייה מבלי חמלה וכן בקר אע\"פ שהוא בקר מביא ברק ומזיק. אבל יום \nאין שטן ואין פגע רע, ואם היה קורא אותם רע\"ב ובר\"ק א\"כ אין כח לבקר להטיב ולא \nלערב. אבל עתה המשיכם ערב ובקר שמטיבים ומריעים כפי המקבלים והכל ע\"י גזירות המקום \nוזהו איש בער לא ידע כי הערב צועקת אם המלה מהופכת היא בער ואין מתקרבת לטובה, זהו \nלא ידע כענין וידע אלהים. קרבם אל הרחמים. וכשמתהפך המלה לבער לרעב הוא ככסיל לא \nיבין את זאת כלומר לא ימשיך אליה ממדת הבינה. כי פועלת דין ומשפט אך הערב מעורב \nמכולם האמת מן המקבלים תהפך הערב לבער וכשנתהפך לבער אז רע\"ב בעולם. ואמרתם לי \nהואיל שאתה באת ושאלת מענין שהיינו עוסקים א\"כ בתוך דבריך דברינו וידיעת שאלתינו: \n \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "ד\"ה ויהי באו וראו כחו שמתחלף בא\"ת\nויהי באו וראו כחו שמתחלף בא\"ת ב\"ש פמצ\"ם שעולה נר שהוא נר אלהים, ערב תמלאהו עי\"ן \nרי\"ש בי\"ת עולים במ\"ק כ\"ו מלמד שיש לערב השפעה מכ\"ו. ויהי אחורי הוא זכו\"כ הוא עולה \nג\"ן הוא הערב מלמד שהערב הוא עם הבקר. בקר תמלאהו בי\"ת קו\"ף רי\"ש אותיות שניות כ\"ו \nוכ\"ו במלואו ה' אלהים מלמד שבקר משני שמות הללו פעמים בקר פעמים ברק. יום בא\"ת ב\"ש \nעולה סיני הוא כ\"י מלמד ששניהם אחד, אחד עולה אבי, ואומר כ\"י אחד שמי ואבי הוא \nיהוה, והוא הי' עשרה, ה' חמשה, ו' ששה, ה' חמשה, תעלה חשבונם ועולה אלף תתפ\"ו והוא \nעולה אין משותף הא' של האי\"ן מורה אלף והשאר תתפ\"ו, ור\"ל יהוה הוא שם שאינו מורה \nכ\"א הוי\"ה בעולם ואינו דבוק עמו שיתוף אחר. ובעבור שמורה על השניות לא שהשניות \nוהשלישיות או הרבוע דבוק לעצם הויותו, חלילה מלהאמין זה כי זה כפירה גמורה והרחקת \nהיחוד, והשם יצילנו מהאמונה זו, אבל בעבור שהוא יתברך זיוו וטובו שופעים על ד' \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "המרכבות ורוכב עליהם ומנהיגם, ואמרנו עליו אלף בית גימל דלת לא שהמנין דבר הדבוק לו \nלעצמו אמנם הוראתו על שניות הוא כחשבונם של יהוה הוא כ\"ו וכ\"ו הם שני אחדים אחד, \nאחד גם מורה ג' אחדים כשיהוה מתחלף באלפא ביתא לקחת פניו והוא שם כוז\"ו ועולה ג' \nפעמים אחד ואחד ואחד, וג' אחדים עולה יהוה, אחד גם מורה על ארבעה אחדים שכ\"ו הם \nיו\"י תמלאם יו\"ד ו\"ו יו\"ד והם ארבעה פעמים אחד אחד אאחד, ואם תרצה למנות ה' פעמים \nאחד תמצא המרכבת היא אדני, וחשוב ליחד החמשה שהחמשה אחדים אחד אחד אחד אחד אחד \nעולים אדני היא המייחדם יחוד גמור, ולא תימא בעבור שהוא כינוי אינו מורה על היחוד \nשהרי בה' אחדים שהוא אדני עולה אותיות י\"ה ותמלא י\"ה יוד הא והוא יהוה, והנה חזרו \nכולם על שם העצם שהוא מלך על כולם וכולם יהו\"ה ובעבור שהם ד' רגלי הכסא ע\"כ שבים \nכולם למה שהיה כ\"ו הוא שם יהו\"ה: \n \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "ד\"ה ויהי נפתח הו' בפתח, פתח ר\"ת\nויהי נפתח הו' בפתח, פתח ר\"ת \"פאר ת\"ת \"חמדה והי' היא העשירית נדבקה ביסוד הוא י' \nשב\"א, והה' בחירק, הה' הוא הבינה חירק הוא כח החסד ומדתה והוא כח אצילות ושמו חרק \nטביאל ר\"ל \"חסד \"רצונו \"קרוב לטובה טביאל הוא שר ממונה מן החסד, לפי קצת חכמי האמת \nהוא נקרא חשמל ופחד עמו ועל החסד אומר חשים ועל הגבורה ממללת, ופירוש חשמל רץ קרוב \nטביאל. ור\"ל כי זה מלאך ממונה קרוב אל החסד שהוא חשמל: \n \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "ד\"ה ערב הע' הוא היסוד הנכנס\nערב הע' הוא היסוד הנכנס בצינור לקבל שפע מב' שהוא חכמה ולכן ננקד בסגול להודיעך \nשהצינור מוריד מג' רוחניות הם כתר חכמה בינה, והע' שהוא היסוד מקבל דרך הממוצע מהג' \nוע\"כ הע' והר' ננקדו בסגול. ויהי בא לומר לך שנפתח הו' הוא ו' הנגלה כי הוא הקודם \nמן הנעלם הוא היסוד וע\"כ שבא ביוד הרומז ביסוד הוא סמוך לפתח הו' לומר אע\"פ שהם \nמקבלים מן הרוחניות דרך הממוצע אפ\"ה ע\"י ו' הנגלה וה' בחירק הוא ה' ראשון הרומז \nבבינה והיא מינקת הבנים גם ע\"י צינור חסד שהחרק רומז בחסד הוא כח מן החסד. בקר ב' \nחכמה עלאה בחולם כי משם יניקתו, והק' שהוא הבינה בסגול להודיעך שהוא עיקר קבלת \nהסגול שהיא סגולתא, ואפ\"ה הצינור מקבלם שכן הר' הרומז פעמים בצינור מקבצם: \n \n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "ד\"ה יום הו' בחולם כי הו' עתיד\nיום הו' בחולם כי הו' עתיד לעלות בי' ולהאחז בכתר ע\"י החכמה וע\"כ הו' שהוא סמוך לי' \nנעלם ועם כל זה הם' שהוא רומז פעמים בבינה מקבצם ומחזקם ומעלה אותם אל הי' שהוא \nחכמה: \n \nד\"ה אחד ננקד הא' בסגול להורות שא'\nאחד ננקד הא' בסגול להורות שא' הוא מלך הסגול. והח' הרומז ביסוד [בכת\"י בהוד] בקמץ \nלהודיעך שגם היסוד הושלם ונתאחד כי הכל מן הא' תלוים ונאחזים, וע\"כ הד' הרומז \nבמלכות הוא מקבצם כולם להודיעך היחוד שהם מיחדים כל העשר ולכן הוא ברפה. וראה והבן \nמאריך טרחא בויהי ערב ויהי בקר שהערב הוא מאריך הגלות וטרחא לבקר כי רוצה להניק עד \nישוב הנרמס הוא ישראל לארץ חפץ ולארץ צבי ושם ינוחו יגיעי כח מנוחה שלימה השקט ובטח \nעד עולם ואז יהיה יום אחד: \n \n", "en": ""}, {"index": 25, "he": "ד\"ה ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך\nויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. א\"ל ר' יודע אני מאבי \nשהרקיע הזה הוא ת\"ת ומבדיל בין המים העליונים הוא הים הגדול היא בינה ובין מים \nהתחתונים הוא הים אשר כל הנחלים הולכים אליה הוא כנסת ישראל ותפארת מבדיל בין המים \nהעליונים למים התחתונים. א\"ל שמעת ושכחת שאלו היית נותנה בכתב לא היית שוכחה, כי \nהמים העליונים הם מימי החסד ועתיד הקב\"ה לעשות כנפים לצדיקים לעתיד לבא לשוט על פני \nאותן המים. ויסוד עולם הוא מקום הצדיקים ומימי מדת הדין הרפה הם מים התחתונים והם \nמלוחים ממדת הדין, א\"ל ר' איני מבין תוכן דבריך מאין נמצאים מים התחתונים, א\"ל מים \nהתחתונים נשפעים ממים העליונים והיה מן הדין להיות מתוקים אלא בעבור שיורד הדין \nעליהם שבים מלוחים, ובכל יום מעשים בביתך שקדרותיך מלא מים מתוקים ואם תשים בתוכו \nמלח שבים כולם להיות מלוחים ולכן קראו המים העליונים זכרים והמים התחתונים נקבות \n", "en": ""}, {"index": 26, "he": "שאלו משפיעים ואלו מקבלים. מ\"מ כל הויות שהם הצינורות מכתר עליון יבאו. א\"ל ר' שמים \nורקיע בת\"ת רומזים מהו רקיע ומהו שמים. א\"ל בני איני יודע אמור אתה. א\"ל ר' אומר \nואומר ותקשיב אזניך כי כל דברי סיני ואין להרהר עליהם ושמים נקרא כל שמקבל מאש ומים \nהלא תראה שהוא השקיט המחלוקת. א\"ל מנלך שמים אימא מלשון אש ומים וא\"כ אין הכוונה \nכאשר אמרת הלא תראה שהש' רומז בבינה ומה לך לאש. א\"ל ר' אע\"פ שלא נכתב האש בפירוש \nמ\"מ נרמז בא' דא\"כ היכן יניח פתח הש' אלא ודאי כך הוא שא מים, א\"ל א\"כ פתח המ' היכן \nינוח בא' א\"כ ש\"א מ\"א י\"ם הוא, א\"ל אפ\"ה אש ומים הוא, א\"ל שיטה הכי הוא א\"ש א\"ם י\"ם \nור\"ל א\"ש הוא פחד, ים הוא חסד, א\"כ שניהם מן האם היא הבינה ושניהם לתפארת הוא \nהרקיע. א\"ל ר' ולמה בא הא' אחר הש' והא' אחר המ' ירמוז אותם כסדר. א\"ל אי בעית אימא \nכשם שאין מוקדם ומאוחר בתורה בפסוקים כן באותיות שא\"ת המוקדם מוקדם ומאוחר מאוחר \n", "en": ""}, {"index": 27, "he": "אין הדין הזה בסבות העליונות והתיבות והאותיות רומזים עליהם וכשם שאלו אין מוקדם \nומאוחר כך אלו אין לקבוע להם מקום רק ניידי ומסבבי כל אחד לחבירו. סוף סוף מהו רקיע \nא\"ל קרום, א\"ל מהו קרום לא שמעתי כי אם בגוף האדם, א\"ל ר' הוא למעלה כמו גוף האדם \nשעומד קרום ונקרא טרפשא ומקבל הליחות והכח המזין ואחר ינקו כל שלמטה ממנו כן ת\"ת \nעומד באמצע ומפסיק ביני ביני ומקבל כל השפע היורד מן הראש ואחר ינקו מה שלמטה ממנו. \nא\"ל ר' אי הכי הואיל ואדם הוא דוגמא עליונה הרי ראוי להיות לו חמש קרומים כנגד חמש \nרקיעים עליונים א\"ל הכי הוא. האי טרפשא דקא אמרת ג' קרומות יש לו זה ע\"ג זה הסמוך \nלכרס רמז לרקיע כ\"י תחתון והסמוך לריאה רומז ת\"ת, והאמצעי רמז ליסוד, זהו כי כל \nבשמים ובארץ ר\"ל כ\"ל הוא היסוד ועומד בין השמים ובין הארץ שהוא ת\"ת וכ\"י, ועוד ב' \nקרומות בשוקיים ימין ושמאל מקום שהחלב והכרס ובני מעיים שוכבים ואותן הב' קרומות \n", "en": ""}, {"index": 28, "he": "עומדות כדופני הסוכה, אבל אלו הג' שהם בטרפשא מפסיקות באמצעות כסדר תפארת ויסוד \nוכנסת ישראל, וגם בזו הפסקא יש ה' פעמים מים הם חמש ספירות אחרונות. ויאמר אלהים \n", "en": ""}]}
