אנ"י שגם השכינה הנקראת אני שמחה, ותמה אני עליך עד מתי תלך בעורון הזה עני הדעת ומרוד השכל. פקח עיניך וראה מה שאמרו לו חכמ"ו ישכילו זאת והכוונה הוא להמשיך מחכמה עלאה לחכמה תתאה וגם ארז"ל חכם מתיר את הנדר. ולא אמרו ידען או למדן עד שהעמידוהו שהוא ראוי להיות כאחד מהחכמים וזולתם כולם הדיוטים אצל הנדר. גם אמרו חכמים המה להרע ר"ל שהיו משנים הצינורות ולא היו משפיעים טובה בעולם. וגם אמרו מי כהחכם יודע פשר דבר ר"ל ה' של החכם שהיא חכמה תתאה והיא של חכמה עלאה וגם אמר הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם. שהיו מפרישין הה' מיהו"ה ובמקומו יתבאר בעז"ה, לכן אחר שנזקן אדם ונתלבן שב לדוגמא העליונה כולו לכן צריך להטיב מעשיו ולטהר ידיו ולא ימצא דבר בבגדו ר"ל עון בגופו שהגוף מלבוש הנפש שיש עבירה כוללת עבירות הרבה ובעשותה כאלו עבר על כולם. וצריך להיות רחמן בתכלית הרחמים ובמקומו ית' בע"ה. וראה כי הל' של אלהים
בחולם וה' של אלהים בחירק לומר לך פעמים הוא בחולם עם העולם חומל מוחל וסולח ופעמי' הוא בחירק קרח מן המצות. רחק רחקו ממנו חרק עלימו אך חמל ומחל כשחקר ורקח ר"ל חקר בדרכה של תורה ורקח מלשון רוקח. ובא החולם בל' מבלי ו' שאין מעלת הו' כמעלת הל', גם בא הי' בין הה' והמ' ובמקום חירק לומר שהכתר בחולם והי' בחירק. ועתה בפעם הזאת פקח עינך וראה ואור קנה מקנה נתמלא אלהים בכחותיו פעמים צהר ופעמים צרה, א"ל ר' פתחתי עיני וקויתי לראות אור וראיתי חושך מהו אלהים בכחותיו ומהו צהר וצרה, א"ל אגיד לך ולא תשאל א"ל אם לא אבין אשאל. א"ל אין לדבר סוף, א"ל הרשום בכתב אמת ר"ל ירשום האמת ולא אוסיף, א"ל הכל אמת, א"ל ראש דברך אמת, א"ל ראש דברך אמת ולא סוף דברך אלא מסוף דברך ראש דברך אמת, א"ל ראש דברך צריך ביאור מסוף דברך, א"ל א"כ שמע נא נתמלא אלהים בכחותיו אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם כחותיו הם אותיות הנעלמים ועולים כולם רצ"ה,
וחילוף רצה צרה ור"ל רצה ה' אלהינו כעמך ישראל ואל תפלתם שעה ופנה וראה את רגליהם רגל ישרה וקבל תפלתם ושבו הכחות לצהר בעולם. ואם לאו נתהפך הצהר לצרה וקם הצר הצורר הוא אחיזת המן וס"ם וכוחותיו. וכשישלוט עליהם אז הם שבים בתשובה הוא אלהים ומיחדים כוחותיו שהם י"ג אותיות. ודע כי אלהים לקח שליש האלפא ביתא. ר"ל כשתמלאהו תמצא בו ט' אותיות מהאלפא ביתא בעבור שהט' הוא תשלום כל החשבון וכן אלקים הוא תשלום כל חשבון אם לטובה ואם לרעה כי הוא הזכות. ועתה אגיד לך את שאהבה נפשך אח"ד שלשים שמונה מאות שלשים ארבעים ארבעה חמשה חמשה עשרה ששה ארבעה ארבעים שש מאות א"ל השכלת א"ל ר' עינים לי ולא יראו א"ל העבודה עלה קרום במוחך, א"ל אדה"ר גרם, א"ל ובקבלת התורה לא סר, א"ל החזירה בעגל, א"ל ומתי יוסר א"ל ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד. א"ל א"כ מה אומר לך, א"ל א"כ תתבטל התורה, א"ל א"כ נצחתני, א"ל אלהים במילואו כמה
אותיות הם א"ל י"ג הם, אלף למד הה יוד מם, א"ל אלף אחד, למד שלשים, ף' שמנה מאות במ"ג וכן כולם ותעלה כולם בחשבון והם ו' אלפים קכ"ו וידעת שקכ"ו ק"ו הוא קו האמצעי וכ' היא בת זוגו הנקראת כף אחת שנאמר כף אחת והם ד"ו פרצופים המנהיגים עולם השפל. וכמה שנים ינהגו הוי אומר ו' אלפים וזהו שאמר רב קטינא ו' אלפי שני הוי עלמא, והנך רואה בעינך אלהים הרמוז בבינה הוא מלך על ז' שמטות והוא היובל הגדול, גם תמנה כל האותיות והם ס"ה הוא אדנ"י בא"ד וזהו יחזרו הדברים בבינה:
ד"ה שאלו את רבי מהו בינה, א"ל שאלו את רבי מהו בינה, א"ל מפני שיבה תקום, א"ל וקמת ועלית, א"ל ר' אימא לן ונבין א"ל אמרתי לכם, א"ל א"כ יכתוב מפני שיבה קום. וקום ועלה אל המקום א"ל מתקום קום, א"ל זה קשה מן הראשון, א"ל זהו מתוק מכולם, א"ל ר' סגרת השער, א"ל פתוח ועומד הוא א"ל א"כ נכנס א"ל צדיקים יבואו בו, א"ל א"כ רשעים אנו. א"ל אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, א"ל ר' תזכה בטוב ואימא לן, א"ל ולא הייתם במעמד הר סיני, א"ל מי יודע א"ל אבל אני הייתי במעמד הר סיני ושמעתי. זו מדה בתורה בינה ב' פעמים י' י' פעמים ב' נ' פעמים ה' ה' פעמים נ' עולה תק"ם ור"ל מפני שיבה תקם מפני חכמת אלהים שהוא פני השיבה שהשיבה הוא כתר נאצל תקם שהוא הבינה, ולכן אמר וקמת ועלית ר"ל ו' של וקמת ועלית קח משך הו' עם תי"ו ועלית ועלה אל הבינה ומתקם קום ר"ל הבינה יאמר לכ"י קום בתולת ישראל. זהו מתוק מכולם ר"ל מתק"ם קום בתולת ישראל כי היא גאולת ישראל.
ושרש למעלה ואז השער פתוח ואפ"ה צדיקים יבואו בו. פעם אחת היינו הולכים לטבריא ושאלו לרבי בדרך מהו אלהים, א"ל אזנים להם ולא ישמעו, א"ל מהיכן נשמע, א"ל הקשיבו שמעו בת קול ואמר אם אד"ם, א"ל לר' זה הקול מאין א"ל האלהים יעננו בקול, אדהכי והכי בא אליהו ז"ל א"ל שלום למר במה קא עסיק קב"ה, א"ל ובמה קא עסקיתו אתם, א"ל מהו אלהים. א"ל וקב"ה בהא קא עסיק מאי אלהים, א"ל ומאי קאמר א"ל א"ם אד"ם וא"ם אד"ם א"ל א"כ יש א"ם לא"ם ואד"ם לאד"ם. ר"ל אלהים נקרא בינה אלהים נקרא כ"י, ומלת אלהים א"ם אד"ם בגי', ור"ל הבינה היא אם ת"ת ישראל הנקרא אדם שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם, וכ"י היא אם האדם הגשמי הנקרא אדם, וכיון שכך הוא חייב האדם לקום מאמו ר"ל בהיפוך אותיות ד' עם למ"ד שילדתו ושם אם עליה כי היא דוגמא עליונה, ובא וראה מה אמר רב יוסף סגי נהורא לחביריו כד שמע קל כרעיה דאמיה דקאתי אמר איקום מקמיה שכינה ר"ל
דוגמת שכינה, וראה האם כי היא מוכרחת ואינו כן באב כי אינו מוכרח וכיוצא בזה אמרו כל המוסיף מוסיפין לו ודלא מוסיף יסיף אמר רב יוסף תקבריה אמיה א"כ הא"ם היא כ"י בינה בי"ת יו"ד נו"ן ה"ה שנים עשרה ארבע מאות עשרה ששה ארבעה חמשים ששה שבע מאות חמשה חמשה, ר"ל בינה במילואו י"א אותיות, ומולידים תיבות חצי גימ"ל במ"ה הוא אחד ואותיות נ"א, ואמר אנא שא נא פשע ר"ל כיון ביחוד ובקש מאנא תן ב' ווין של יהוה יהוה לבקש מהבינה אם הבנים לישא כ"י הנקראת נא ואז יתכפר פשע ישראל וזהו אל נא רפא נא לה קנה מקנה קנה חכמה ומה קנה אותיות מרובעת, א"ל ר' והא כתיב בהמתך לא תרביע כלאים, א"ל דמיתי לא דומה בדומה הוא אותיות התורה כולם קדושים הם ובתוכם יהו"ה, א"ל מא' עד ת' כמה הם, א"ל כ"ז, א"ל תוציא כ"ו הרי כאן הויה וא' יתר הוא הא' המקיימם כי קריאת הא' עליהם, ואם תמלאם הוא כך אלף בית גמל דלת הא ואו זין חת טת יוד כף כף למד מם מם
נון נון סמך עין פה פה צדי צדי קוף ריש שין תיו והנה הנעלם של האלפא ביתא הם אותיות מ"ה זהו ובתוכם יהוה. ר"ל הוי' במילואו עולה מ"ה צרף הנגלה והנעלם של האלפא ביתא והם ע"ב אמרתי עולם חסד יבנה והנה כל האותיות נגלה ונעלם עולים חס"ד, וזהו החסד הרה וילד פחד. ועתה עיין וראה נעלם הא' פ' ונעלם התיו ו' הרי כאן פ"ו, הרי אמרנו מא' ועד ת' נגלים ונסתרים עולים חס"ד, ומנעלם האלף ומנעלם התיו הוא פ"ו שהוא אלהים, וזהו המים הרו וילדו חשך אברהם הוליד את יצחק, א"ל מהו אלף א"ל פלא אפל. פלא במופלא ממך אל תדרוש, אפל שלא תוכל להשיגהו, ובמילואו אלף למד פה ר"ל האלף הוליד פה היא מדה הנקראת פרה אדומה, ולמד מלשון מוליד וזהו נעוץ סופן בתחילתן שהכל מן האלף גם למד אלף פה עולים פ"ר. והוא ר"ף (וזהו צינן את הנקבה) ובמקומו יתבאר בע"ה. ואותיות מתרבעות בהר ה' יראה ר"ל הבינה נקרא הר ורבוע כתר עליון, ר"ל בינה ב' פעמים ב', י'
פעמים י', נ' פעמים נ', ה' פעמים ה', הרי כאן ב"א תרכ"ט ר"ל בכח תר"כ שהוא כתר האצילה הט', א"ל ומהו ט', א"ל בטן הוא פרי העץ כי הט' פנה למעלה ולקח אות השביעי והוא ב' פנה למטה ולקח אות הז' והוא נו"ן והט' באמצע כי השביעית אליה מתערבין וזהו בטן. א"ל מהו ה"ר א"ל ראיתי אנשים גדולים והלכתי וישבתי לפניהם ואמרתי להם מהו ה"ר דכתוב בהר ה' יראה ואמרו לי זה הקב"ה יאמר אותו, והלך אחד מהם לפנינו למעלה ושאל וראינו אותו שירד וישב למקומו ואמר כי הה' יש לה ג' נעלמים "ה'י'א" וה' הנגלה הרי כאן כ"א הוא אהיה כתר עליון, והבטן היא נקודה קטנה ובאה הנקודה ונכנסה במקום הבינה שהיא ר' ונעשת ה' זהו ה"ר ר"ל עתידה כ"י להתעלות בבינה ע"י ת"ת ישראל בגזירת אהיה הוא הכתר ובמקומו ית' בעז"ה. א"ל ומהו כתר א"ל הגד הוגד לי שהכתר במ"ק א"ז, א"ל ומהו אז, א"ל כשעלה משרע"ה ברקיע א"ל להב"ה מהו אז ישיר משה, א"ל הב"ה אז ימלא שחוק
פינו, א"ל עתיד הב"ה שהוא הא' להלביש למשה ז' מדות ר"ל להשפיע ולברך מדתו של משה שהוא הנצח ר"ל במתן תורה ולהסתלק זוהמת הנחש. ויהיו ישראל כמלאכי השרת ועתיד להחזיר הזוהמה בעשיית העגל וילכו בגלות ועתיד לסלקו בזמן הגאולה שנאמר אז ימלא שחוק פינו, א"ל משה א"כ אשרי כל חוכי ל"ו, א"ל הב"ה למשה מהו ל"ו, א"ל כף, א"ל מהו כף א"ל פ"ה, א"ל מהו פ"ה, א"ל ה"ה, א"ל א"כ היינו קנה בן קנה, א"ל מהו קנה בן קנה א"ל ה"ה, א"ל מהו ה"ה א"ל א"א, א"ל מהו א"א א"ל אז ישיר משה אז ימלא שחוק פינו, א"ל הב"ה א"כ אשרי כל חוכי ל"ו ר"ל ל"ו בא"ת ב"ש הוליד כ"ף ונעלם הכף הוא פ"ה ונעלם הפ"ה היא ה"ה, א"ל א"כ היינו קנה בן קנה ר"ל ה' ראשון שבשם בן ד' שהיא בינה האצילה ה' אחרון שהיא כ"י גם האציל הו' ומשך הו' שהיא ת"ת ויסוד כי הקו היא ו' ובמ"ק הוא זי"ן, ונקראים ב' ווי"ן כ"א הוי' הוי' הרי ב"ן, וראה שהאם האצילה ב' ווין והי' וזהו ה"ה,
ונעלם ה"ה הוא א"א, והא' אז ישיר והאחר אז ימלא שחוק פינו, ר"ל שהא' יתחבר עם הז' ויצאו ישראל מגלות, א"ל קב"ה א"כ אשרי כל חוכי ל"ו א"ל קב"ה למשה מהו א' דאז ישיר, א"ל א' בגי' אל רם ר"ל אלף למ"ד פ"ה, א"ל מהו ז' דאז א"ל מט"ה, א"ל מהו מטה, א"ל מטה של משה, א"ל מהו מטה של משה א"ל נצ"ח, א"ל מהו נצח א"ל קמ"ח, א"ל ומהו קמח א"ל תורה, א"ל מהו תורה א"ל תושב"כ, א"ל מהו תושב"כ א"ל חתום וסתום, א"ל מהו חתום וסתום א"ל תושבע"פ, א"ל מהו תושבע"פ א"ל פה אל פה אדבר בו, א"ל א"כ זה ה' קוינו לו ר"ל ז' דאז הוא מטה של משה, שהמטה הוא הנצח שהוא מדתו של משה ולכן הז' כצורת מטה והנצח בגי' קמ"ח, והקמ"ח במ"ק היא בינה ואם אין בינה אין תורה כי הבינה האצילה תושב"כ הוא ת"ת ישראל והת"ת כלול באמצעותו תורה שבע"פ הוא כ"י וזהו פה אל פה אדבר בו. א"ל א"כ זה ה' קוינו לו והפה באמצעותו, א"ל קב"ה למשה מהו ל"ו א"ל זהו חלון, א"ל מהו חלון
א"ל זהו פשפש, א"ל מהו פשפש א"ל פשפש תתאה א"ל מהו פשפש תתאה א"ל פשפש עלאה, א"ל מהו פשפש עלאה א"ל שושבין, א"ל מהו שושבין א"ל דמלכא ומלכתא, א"ל מהו מלכא א"ל זהו שבת, א"ל ומהו מלכתא א"ל שבתא, א"ל א"כ מזמור שיר ליום השבת ר"ל ל"ו נקרא חלו"ן על שהוא בין ת"ת וכ"י, וחלון במ"ק הוא פשפש והם כ"ב כי אליו תשלום הכ"ב אותיות כי הוא מכלל הו' וע"כ נקרא משך הו', ועשו במקדש פשפשין נגד העליון והוא הנקרא שושבין קטן שהחסד הוא שושבין הגדול והוא שושבין לת"ת הנקרא מלך ושבת ולכ"י הנקראת מלכתא ושבתא, א"ל א"כ מזמור שיר ליום השבת, א"ל ר' מהו חכמת אדם תאיר פניו א"ל חכמת אלהים היא חכמת אדם שהוא ת"ת והיא תאיר פניו של ת"ת אדם לשבת בית, ועוז פניו תאיר ת"ת שהיא כ"י, א"ל ר' שמעתי אדם עולה זי"ת ולא ידעתי איך ומה ר"ל איך עולה זית ומה למדנו, א"ל תשבע שלא תוסיף לשאול יותר א"ל ר' אעבור על שבועתי א"ל א"כ מה אומר לך א"ל ר'
שמעתי ולא הבינותי ואקח את הדברים במה שאינן רמוזים והכתוב אומר לפני עור לא תתן מכשול. א"ל אדם מתרבע זי"ת כי מ' פעמים י' הם ת' [הגהה - ואינו מובן כי בתיבת אדם אין שם י' ובכ"י הנוסחא מ' פעמים מ' אבל אין החשבון מכוון לפ"ז שיהיה עולה ת' וצ"ע] ד' פעמים ד' הם י"ו וא' פעם א' לעולם הוא אחד ואינו מתרבע והנה בין הכל עולה זי"ת, ור"ל כשהת"ת הוא אד"ם היא זית שמן וכשהוא כל היא כלה הכלולה מכל ולמה נקרא זית בעבור שהז' מדות אליה באים והי' מדות אליה מתועדים וזהו מקום ז"י, הוא הת' והוא זי"ת. א"ל תוכיח לי א"ל תמלאם זי"ן יו"ד תי"ו כמה אותיות הם א"ל ט' א"ל א"כ היינו בטן שמכיל הז' והי', ועוד זית בא"ת ב"ש עולה אי"ק ואי"ק רומז בכתר עליון ור"ל בגזירת אי"ק היא זית והיא כלה והכל מן המקבלים, א"ל ר' א"ל אבא אי"ק הם ג', א"ל אמת אמר לך, וכך הוא ג' אותיות הם והם כתר חכמה בינה, ומה מעלתם משאר האותיות, א"ל בן
ב"ג ב"ג יגיד זה הא' האציל הב' בלא כח אות אחר והב' האציל הג' בכח הא', ר"ל א"א עושים ב' ואם תכפיל הב' לעולם אינה עושה ג' אם לא שיצטרף אל הא' לעשות ג' הוי אומר הכל מן הא', וכן הי' אם תכפול עושה כ' ואם תכפיל הכ' אינה עושה למ"ד אם לא בכח הי' כי הכ' מצטרף עם הי' ועושה ל', וגם כח הי' מהא' שהא' הוא אי"ק וא"כ כח הי' מן הא' וכן הק' אם תכפיל אותו עושה ר' ואם תכפיל הר' אינו עושה ש' אם לא בכח הק' כי הר' מצטרף עם הק' ועושה ש' והנה הכל בכח הא' שעושה אי"ק הוי אומר הכל מן הא' זהו א' אלהים. א"ל ר' מהו בן ב"ג ב"ג יגיד וטיב שמו לא ידענו א"ל בני רחוק אתה מזה הסוד. א"ל רבי אם חטאתי אשוב לי א"ל בני ועד עתה לא שבת ואת עצמך לא טהרת א"ל שבתי ומן המים עליתי א"ל אפ"ה לא אלך רכיל מגלה סוד א"ל בנך אני והתורה אמרה בעמך א"ל בני בכלל עמי א"ל א"כ במה שקויתי לא הועלתי, א"ל אמרתי לך התחיל לבכות א"ל א"כ פנה מקום
וב"ג מתרבע ועולה י"ג כי ב' פעמים ב' הוא ד' וג' פעמים ג' הוא ט' הרי כאן י"ג וב"ג הוא י"ג הרי כאן כ"ו הוי'ה, והנה הו' מושך ו' אחר וכל אחד מהם נקרא הוי'ה הרי כאן ב' פעמים הוי'ה הוי'ה עולה ב"ן זהו ב"ן העולה מב"ג ב"ג. ודע כי הו' עולה כ"ו הרי כאן ו' ומשך הו' תמלאם ומושכים עוד ב' ווי"ן הרי כאן ד' ווין ובמלואם וא"ו וא"ו וא"ו וא"ו הרי כאן ב"ן. וגם דע שהה' מושך הה' והו' מושך הו' אחר ונכתבו ב' ההי"ן בשם בן ד' וו' אחד בעבור שהו' הנעלם גנזו הקב"ה לצדיקים ולכן נסתר מהוי'ה ואינו רק י' אחד אך הה' השני שבשם בן ד' עשאו מלך ונגיד בעולם השפל ולכן לא העלימו כמו הו' ולכן שני ההי"ן ו"ו אחד בשם בן ד':
ד"ה את הרי כאן כל האותיות תחלתן את הרי כאן כל האותיות תחלתן וסופן כי לקח הא' כל האותיות וירד אל הת' הוא בתו של אברהם אבינו וזהו וה' בירך את אברהם בכל שכל האותיות מן הא' נאחזים והת' מקבלת מן כולם זהו כל הנחלים הולכים אל הים ואיני יודע מתי אברך ברוך פוקח עורים. כי לעולם בעוורון אתה לא שמעת קרא דכתיב ואשמע את הקול מדבר אלי משמע שכ"י נקראת את ואנה כל האותיות, א"ל בכללן, א"ל ודבר אחר אינך רואה א"ל לא, א"ל נעשה הא"ת ה' במ"ק ונעשת אתה זהו תחלתו את וסופו אתה, הוי אומר ואתה תשמע השמים ר"ל ה' השמים נתחבר עם א"ת ונעשה אתה הרי כאן כל האותיות שהם את בה' השמים שגם הוא שב אל האת. ובא וראה הא' הוליד הת' בא"ת ב"ש והת' הוליד א' הרי כאן א"ת א"ת זהו שאמר משה בת"ת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע. שכל הפעולות מא' עד [ס"א ע"י] ת' זהו את, וראה, ערב ובשר לחם ובקר אלו זרועות ע"י ד"ו פרצופים גם אמר הכהן בת"ת ה' את ירכך נופלת ואת
בטנך צבה שגם הרחמים ממיתים, גם נתמלא הת' והוליד אדנ"י בא"ד ר"ל תי"ו מלא במ"ק הוא אדנ"י במ"ק וא' נתגלגל והלך לי' ונתחבר עמו ונאצלו כל הכתרים והחכמה עד אדנ"י שהא' עם הי' היא אדנ"י במ"ק זהו את, גם נתמלא הא' ולקח סופו נתמלא התי"ו ולקח סופו שהם פ"ו והוא אלהים נתחבר אדנ"י עם אלהים ויצא מב' השמות קנ"א ר"ל אדני אלהים עולה קנ"א, וי לאותו דור שקנאה יוצאת משניהם זהו בקנאו את קנאתי ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי הוי אומר הכל מן הא"ת, מן המצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה ואמר לי שהאת הוא ל"ב ישראל זהו שנאמר ויאמר ה' אל לבו ר"ל יש אל"ף בי"ת שמקבלת מת"ת ומתחלת א"ל ב"ת והנה הא' לקח ל' ות' לקח ב' זהו ל"ב ר"ל ל"ב נתיבות החכמה ניתנו לכ"י, וגם צריכים אנו לדעת הא' למה שכן בל' ונעשה א"ל כי הל' יחוד האותיות ר"ל מא' ועד ל' אותיות אחד והת' שכן בב' זהו בת, ועוד אבאר בעז"ה וגם ראה שנסמך האת עם ה' השמים להורות שא"ת
הוא נעשה אתה הוא ה' השמים וזהו החיבור צריך אדם לעשות ולכוין בכל מצות ה' בעבור זה הכוונה כי אז העולם מתקיים ומתברך. גם אני שמעתי שהאל"ף מילא ציורו והאציל בן הוא תפארת הנקרא בן וחברו עם הת' זהו את השמים ר"ל האלף מצטייר יו"י תמלאם יו"ד ו"ו יו"ד הרי כאן ב"ן ואת האציל עולם השפל הוא הנקרא אבן ישראל אבן בגי' ג"ן גן נעול אחותי כלה ואצילות עולם השפל במקומו יתבאר בעז"ה. את הוא ה' אחרון שבשם בן ד' וניתן לאברהם אבינו ע"ה את א' הוא ראש לכל האותיות וזהו וה' בראשם שכל הוי' הוא א' והוא מחשבה והוא מלך למעלה על ת' ולמטה מן הת' זהו א"ת. גם הא' הוא בראש שהוא קודם מן הב' שהוא תורה קדומה וע"כ הא' בא בתורה שבע"פ לתת לו כח זהו א"ת ויהו"ה בראשם מאי ו' לומר לך שהא' העלה הת' למעלה מן השמים הנקרא ראש ראש דברך אמת זהו את השמים שהאת