{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "43", "title": "ספר הפליאה — קטע 43", "hebrewTitle": "קטע 43", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/43/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/43/", "segments": [{"index": 1, "he": "הוא העיקר. והאומר עד שינקבו שניהם צדקו דבריו לפניהם מ\"מ אפילו זה בלא זה טריפה \nאיזה משניהם, ואל תפרכס בדבר כי המאכלות אסורות מפסידות הנשמות והנפשות הטהורות \nוכשם שיש ממעל לרקיע אשר על גבי ראשי החיות כמראה אבן ספיר כדמות כסא כן בין אלו ב' \nהקרומים יש שם ליחה זכה ודקה עד שהיא ממוצעת בין אויר למים כי איננה אויר ממש ולא \nמים ממש. ודע כי מן הרקיע העליון אשר למעלה מן החכמה והוא הכתר מתפשטים ממנו נתיבות \nומהם ישלח כח ההרגש והשכל לכל אבר ואבר כראוי ולא ימצא שום הרגש ורצון זולת \nהנתיבות. והנתיבות נמשכים אחרי ג' אמות אויר מים אש ולסוד הז' כפילות ולכן יתפשטו \nמהם שבעה נתיבות הם ז' צינורות: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ד\"ה הצינור האחד הוא מתפשט מצד פני\nהצינור האחד הוא מתפשט מצד פני המצח לעומת ראש החוטם כי יש חקיקה ופיתוח בעצם ההוא \nהוא היו\"ד הוא חכמה אשר משם יוצא הצינור עד הארץ, הנה שהיא החיה המשלחת הצינור \nלהביא ריח ניחוח לה' כי הריח מתערב באויר והחיות מכח החיה רצוא ושוב ומתערב בחיות \nכח הקטרת ונקשר ברוח אלהים חיים המרחף ע\"פ המים. ולכן נקרא זה השם צי\"ת ית\"ץ וצי\"ת \nמלשון האזנה כי תרגום האזינו אציתו ואם תראה לקיים והאזנת למצותיו והוא צי\"ת ואם \nלאו נתהפך לית\"ץ מלשון ונתץ את הבית שפירושו הרסהו, וזה שהחרש הוא כשוטה לכל דבריו \nכי יצא מכלל הקשבת החיה המזהרת וא\"כ נהרס ונחרב ואין בדבריו כלום: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ד\"ה והנה החיה משלחת הצינור להביא\nוהנה החיה משלחת הצינור להביא בו ריח ניחוח לה' הוא הבינה או הת\"ת שהוא שכל לבינה \nאו לת\"ת, ואיך הצנור מעלה ריח ניחוח שהריח הוא הנפש כי הריח מתערב באויר והחיות מכח \nהחיה חכמה ומתערב בחיות כח הקטורת ונקשר ברוח אלהים חיים, והנה הצינור מעלה הנפש \nולכן אמר ריח ניחוח לה' שהוא מתהפך יר\"ח יח\"ר שאם ירח מוטב וירח לה' זהו ריח ניחוח \nלה' ואם לאו שלא האזין והקשיב למצותיו יחר לה' לפיכך הקטורת מבכרות ומבשלות, ואתה \nתראה ותבין כי כאשר יצא אותו נתיב מנקב העצם ויגיע לתחלת החוטם שתחלתה למעלה מן \nהעינים אז יוצאים ומתחלקים מקצה אותו נתיב שני דרכים. האחד הולך אל העין הימין. \nוהשני אל העין שמאל כי ראש החוטם הוא למעלה מן העינים, וכאשר יגיע מן החיה הצינור \nאל העין שמאלי לצד שמאל ואל העין הימין לצד ימין אז הצינורות מקיפין סביב אבן הספיר \nאשר הוא דמות כסא לשבת עליו כח והרגש של הראות העין, והנה הדוגמא בעין האדם כי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "באותו הספיר אשר בעין אותו הספיר הוא דוגמת הכסא לשבת כח ההרגש באותו ספיר אשר בעין \nיתראו כל הצורות בהתלוות להביט אחר אותו ספיר שבעין כי הוא מראה כל צורות כמו הבינה \nשהיא אבן ספיר וכסא החכמה ולה כח כל הצורות כן הספיר שבעין מראה כל הצורות כמו \nשהמים מראין כל הצורות והנה כבוד ה' חונה על אבן הספיר אשר מכח החיה ועל ידי הנתיב \nיחזיר את הנראה על החיה העליונה. ראה והבן הסומא אין הדין נותן שיחשוב שוטה כי אע\"פ \nשאינו רואה שב אל החיה העליונה כי הוא צי\"ת. אבל החרש ית\"ץ והרי הוא כשוטה אמנם \nהסומא הוא כמת כי התור שר מעליו ולא יתור אחרי עיניו כענין ולא תתורו אחרי לבבכם \nואחרי עיניכם ולכן סומא פטור מן המצות ואין הדין נותן מכולם רק ממצות התלוים \nבראייה, ועיין בעיון דק שכל תנועה תיוחס אל הנמצא ראשון הנותן כח להתנועע כן כל \nהתנועות שבאדם כולם יוחסו אל הכח ההיא אשר בין שני הרקיעים הם הקרומות והכח הוא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "המוח. ודע כי הקרום הדבוק במוח מתחלתו הוא רך ודק מאד ובאמצעיתו הוא יותר עב \nואחריתו נוטה מעט אל היובש והצינורות נמשכות מסוף המוח, כי דע לך יש צינורות נמשכות \nמאחורי המוח הם יותר חזקים ולכן ראוים הם להניע תנועות ולפיכך יבא נתיב השני מאחורי \nהמוח אל העינים כדי להניעם כפי הרצון שהנתיב שבא להם מתחלת החוטם נותן האור והנתיב \nמאחורי המוח נותן תנועה. והנתיב הג' נמשך להם מאחורי המוח ומאחורי הנתיב הב' ובא \nקצת מנתיב הג' אל הלשון לתת לו חוש הטעם וקצתו יבא אל השינים לתת בהם חוש המשוש. \nודע והבן שברוח הדק אשר בלשון יקובל בו הטעם ע\"י הליחות ותבלע בלשון טעם מן הנטעם. \nוהם ט' טעמים וכולם מין והפכו מתוק או מר או חמוץ או מלוח והשמנינות והחריפות \nוהקביצה והעפיצות והתפל כי הלשון הוא בשר רך ולכן לו מזומן לקבל הטעם וכח ההרגש בא \nאליו מן הנתיב הג'. והנה ניתן בזה הנתיב בבוא אל השינים חוש המשוש להבין קר וחם לח \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ויבש רך וקשה. והנתיב הד' יוצא ג\"כ מאחורי נתיב הג' והוא בא אל חיך העליון ונותן בו \nכח הטעם. והנתיב הה' מגיע ממנו קצת חוש השמע לאוזן ומקצתו ממנו יגיע קצת תנועה \nלפנים. והנתיב הו' יגיע קצתו אל הלשון והגרון ונותן ללשון חוש הטעם ולגרון חוש \nהמשוש וקצתו מתפשט אל הכתף וקצתו ילך אצל הצואר ויתפשט ממנו אל הגרגרת ויתפשט ממנו \nאל הריאה והוושט ויתפשט אל טרפשא דכבדא, והטרפש הוא הפרוכת המבדלת בין הקודש ובין \nקודש הקדשים, הכוונה בין כלי המאכל ובין כלי הנשמה שכלי הנשמה תלויה בקנה וכלי \nהמאכל תלוים בוושט. ויתפשט מטרפש הכבד ויתדבק בפי האצטומכא ויתפשט משם ויתדבק בקרום \nהכבד והטחול וקצת הקרביים ויתדבק שם קצת חלק מהנתיב הג', ודע והבן כי הקנה הוא נתיב \nלרוח אלהים חיים והוושט נתיב למאכל לפרנס בו אברי הגוף הם כלי הנשמה, והאצטומכא הוא \nכלי המבשל המזון המשתלח ממנו חלק לאברים וחלק לבני מעים לשלחו ולפעור כי חלק האברים \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "באברים וחלק הפעור בפעור. והכבד הוא כלי שבו יתבשל המאכל שיפסיד צורת הנאכל וישיבהו \nלדם בכח החום שבו הבא אליו מכח הגבורה והאש החזקה, והטחול כלי מוכן לקבל השמרים מן \nהמאכל, והקרבים הם נתיבות לשלוח הרעי אל הפעור. והנתיב הז' הוא צומח מאחורי המוח \nובא אל הלשון והגרגרת ונותן להם כח התנועות. והנה מבואר שבאלה הז' נתיבות באין \nההרגשות בכל האברים. ודע והבן כי חוט השדרה נמשך מן המוח ומחוט השדרה נמשכים \nומתפשטים ל\"ב נתיבות וכולם כפולים זוגות חוץ מנתיב א' שאין לו זוג. ואלו ל\"ב נתיבות \nהנמשכים מחוט השדרה. הנתיב הא' נמשך מן הנקב אשר בחוליא ראשונה מחולית הצואר ועולה \nעד שיתחלק סביב הראש שהוא הכתר עליון ולהודיעך שמשם הכח. הנתיב הב' נמשך מן הנקב \nשהיא בין חוליא הא' והב' ועולה עד שתתדבק בעור הראש ויתן לו חוש המשוש ויגיע ג\"כ \nלאצילים אשר בעינים והוא ממשיך להם התנועה. הנתיב הג' נובע מהנקב אשר בין החוליא ב' \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "והג' ויעלה לעין ולפנים שמצד הא' ויתן להם התנועה. הנתיב הד' נובע מהנקב אשר בין \nחוליא הג' וד' ויעלה עד שיתדבק במצח ולמעלה ממנו. נתיב הה' נובע מהנקב אשר בין \nהחוליא הד' והה' וקצתו היא סבה לתנועת הראש וקצתו אל הכתף. נתיב הו' נובע מהנקב אשר \nבין חוליא הה' והו'. והנתיב הז' נובע מהנקב אשר בין החוליא הז' והח' ועולים קצתם אל \nהראש וקצתם אל השדרה והמחיצה. הנתיב הח' נובע מן הנקב אשר בין חוליא הח' והט' ויעלה \nקצתם אל זרוע עליון והתחתון וקצתו אל הכתף. והנתיב הט' מתחבר עם נתיב הו' בכתף והם \nמביאים החוש לזרוע עליון ומנתיב הז' ילך אל הזרוע ובו תנועת הזרוע, וקצת מהנתיב הח' \nיתן החוש ויניע הכתף. הנתיב הי' נובע בין חוליא ט' והי' וקצת הנתיב זה מתפשט בדרך \nעצל אשר בין הצלעות וסבתם בדרכי השדרה כי משם דביקותו וקצתו יורד אל הכתף ויגיע בו \nהחוש והתנועה. נתיב י\"א נובע בין החוליא הי' והי\"א ומתפשט לעור ויתן לו החוש וקצתו \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יכניס לפנים בגוף ויחלק בין הצלעות ודרך העצל המלובש בחזה ויתפשט לשדרה ולכתף \nויתפשט עד הנתיב הי\"ט והנה יש לו ז' נתיבות: \n \nד\"ה הנתיב הכ' הוא נתיב האחרון\nהנתיב הכ' הוא נתיב האחרון היוצא מן השדרה בין החוליא הי\"ט והכ' עד אשר יתחלקו לה' \nנתיבות ויכנסו מבפנים ויתחלקו בדרך עצל הבטן וקצתו בעצלי המתניים ויתחברו עמהם ג' \nנתיבות מהמוח וירדו אל השוקיים ב' נתיבות אשר תחת הג' ויתפשטו מן השוק אל הרגל \nומתחלת עצם העגבות יצאו ב' נתיבות מכל עגב נתיב אחד וכולם יורדים אל הרגליים וג' \nנתיבות נמשכים אל האמה שהוא אמת המים. ראה והבן שנשלם האדם בל\"ב נתיבות החכמה דוגמת \nהל\"ב נתיבות שלמעלה וזהו נעשה אדם בצלמינו כדמותינו. גם אמר לי כי הל\"ב נתיבות \nנמצאות באדם בהרבה מקומות שבגופו: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ד\"ה וראה והבן שהל\"ב נתיבות\nוראה והבן שהל\"ב נתיבות המפוזרים כולם כלולים בגוף אחד ויש מקומות שכולם יורדין \nבמקום אחד והם ל\"ב שינים בפה שהם נתיבות למוצאי האותיות, וכן הל\"ב פרקים באצבעות \nהידים וכן באצבעות הרגלים. וכנגדן מלכי כנען שהרג יהושע כי היו ניזונים מבפנים ע\"י \nהצינורות היורדים בעטרה וכשנשלם עונם הרגם יהושע הנאחז מן הירח היא העטרה כן ההריגה \nלמעלה שהעטרה גזרה שלא לתת להם חלק ונחלה מא\"י ר\"ל ממנה. וכנגדן ל\"ב כוכבים הנאחזים \nמן הכבוד הראשון והשני וכנגדן שלשים מלכי בית דוד ומלך המשיח ומלכות ה' יתברך. וכשם \nשכל העולם מתכסה בל\"ב נתיבות כן כל חי מתנהג בל\"ב (ואלו הן) הקנה, הריאה, הכבד, \nהמרה, חלולי הלב, תורבץ, הוושט והקיבה, הכרס והמסס ובית הכוסות והדקין וב' קרומות \nשל מוח מעיים והמעי האחרון וזפק וגגו של זפק וקורקבן וקליפות הקורקבן הטחול והכליות \nוהביצים והאמה של שתן ושל זרע והמוח וחצר הכבד וכיס הלב ושני עורות לוושט ושני \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "עורות יש לריאה הוצא מהם גגו של זפק ומעי האחרון הרי ל\"ב, ואחר שכל פרטי החקיקות \nהיו רשומות בחכמה ומציאות החכמה בכח כתר עליון הויה א' ושמה י\"ה ובה כח כל הויות \nהנקראים יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א, דע שמאותן הויות נמצא גם מעלת העטרה הנקראת צבאות \nשפירושו אות בצבא שלו כי בה יראו כל המראות הצובאות וכל האספקלריאות, וכאשר הגיע \nבעטרה שהיא מראות הצובאות כח העליונות היא שולחת ומשפעת למטה. ונקרא אספקלריאות \nמלשון ספיר. ודע והבן כי אהיה הויה אדני נקראים ג' ספרים ומהם המציא כל המציאות \nבספר וספר וספור שהם שלש אותיות של שם המפורש שהוא יו\"ד ה\"א וא\"ו ובכללם הה' אחרונה \nשבשם בן ד' כי הוא עלול להם. ודע שתחלת כל הנמצאים נמשך מהשם יתברך משך השפע והי' \nנמשך והולך עד קצה הידוע ומתוך התנועה נתחדש להשפיע חום, ומן החום התלהבות ומן \nהתלהבות ניצוץ ומן הניצוץ אש. והנה האש הי' נמשך ונתגלגל עד שנתגלגל בעגולו ומתוך \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "העגול נתקשה ונהיה שמים אשר הקב\"ה נקרא על שמם שנאמר ואתה תשמע השמים, וזהו שארז\"ל \nלעולם יהא אדם ירא שמים וכל מעשיך יהיה לשם שמים, וזהו שאמר עוטה אור כשלמה נוטה \nשמים כיריעה, והנה חקק בספירת השמים נתיבות וחקיקות ושבילים וכל צבא הנבראים, \nוהשמים ההם הם רקיע כעין קרח הנורא והם אטומים כדמות היו\"ד שהיא אטומה והיא גולם \nבלי צורה, והנה רוח ה' מפרק הרים ומשבר סלעים וברוח ההוא שהוא רוח כתר עליון ועלת \nהעלות בצורת יאורים בקע וכל יקר ראתה עינו כי כאשר נחקקה החכמה בגולם היו\"ד המקיף \nלכל הנמצאים חקיקות צורת האותיות שהם אותיות של תורה הם גשמי החלקים אשר נחצבו מן \nהחלמיש צור שהוא הסלע הם האותיות וחללי נתיב חקיקתן נקראו נתיבות, והנה כל אות ואות \nנחקקו בה כל האותיות וזהו שאמר אברהם אבינו בספר יצירה שלו אלף עם כולם וכולם עם \nאלף ואז מן הנתיבות נבעו ג' מאות ושבעים ושמונה מיני אורות שנאמר בצורת יאורים בקע \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "וכל יקר ראתה עינו ומספר המאורות כמספר חשמ\"ל, ופירוש יאורים הם י' אורים הם \nהספירות, והנה היאורים ההם היו רצים ושבים כמרוצת הכסף באש ולפיכך הוקבע להם מקום \nשנאמר מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור, ופי' נהרות מלשון ונהורא עמיה שרא ומתוך \nשעצרן וחבשן בכל תעלומות הוציאם לאור הם סתרי כת\"ר וחכמ\"ה, והחכמה מאין תמצא ר\"ל \nמכתר עליון שאינו מושג מהותו, משם נמצא החכמה וזה יציאת יש מאין. ואיזה מקום בינה \nר\"ל כתר וחכמה הם סיבת מציאת הבינה שא' רמז לכתר וי' לחכמה לא ידע אנוש ערכה פי' אם \nבא אנוש בשר ודם לחקור ולידע מהות החכמה איך היא ערכה בכתר עליון הנקרא אי\"ן לא ידע \nלשום לה ערך לפי שבאי\"ן לא נתפש שום הבדל ולא שום הוי\"ה, וגם אם בא שום בריה לחקור \nעל מציאת החכמה איך היא בארץ עטרת החיים כ\"ע לא יוכל להגיע לאמיתת מציאותו כי ארץ \nחיים מיוחס לכתר עליון: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ה וראה והבן שנקרא נפ\"ש רו\"ח\nוראה והבן שנקרא נפ\"ש רו\"ח נשמ\"ה חי\"ה יחיד\"ה כי היא מיוחסת בשמות הממציאה ולכן ארץ \nשל כתר עליון נקרא ארץ החיים ר\"ל ארץ של חיים ואפילו החיה שהיא שם חכמה לא הגיע \nלאמיתת מציאותה. התהום אמר לא בי הוא ר\"ל אם בא לחקור על מהות החכמה אין ערכה בכתר \nעליון, מתוך תהום של כ\"ע לא נוכל להגיע. כי התהום מעיד על עצמו שאין השגת ערכה מכ\"ע \nא\"כ איך יוכל המשיג להשיגה מתוך התהום. והתהום רומז בחכמה עלאה גם בחכמה תתאה. ודע \nוהבן שאם נבא לחקור מה שבא ונמשך מכ\"ע לידע איך ערך החכמה בכ\"ע עדיין לא נוכל להגיע \nלמציאותה כי הנה י\"ם החכמה הוא ים שאין לה סוף אע\"פ שהוא מעיד על עצמו שאין עמו ערך \nבאמרו תהום אמר לא בי הוא א\"כ איך נוכל להגיע לתכלית חקירתה: \n \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ד\"ה לא יתן סגור תחתיה ר\"ל שכתר\nלא יתן סגור תחתיה ר\"ל שכתר עליון נקרא סגור ונעלם, ולא ישקל כסף מחירה פי' החסד \nשבא מכתר עליון אל החסד לא יתן לא יוכל להשיגה, לא תסולה בכתם אופיר ר\"ל אם נחקור \nעל ערך החכמה מכח ת\"ת הנדמת לכתם אופיר שדומה לצד הדין אשר עתיד לפעול בת\"ת ודמה צד \nהמקור החס\"ד אשר עתיד להמשיך אליה מכ\"ע לשוהם יקר וספיר, ולפי שיש בת\"ת שני סבות \nלעצמותו ולעטרה הדבוק בבריאה ראשונה לא יערכנה זהב הבא מכ\"ע, וזכוכית מצד הנצ\"ח הבא \nמכתר עליון, ותמורתה כלי פז הבא מצד כ\"ע בכל אלו המדות לא יוודע סבת החכמה וערכה \nבכתר עליון איך היא. ראמות וגביש אל החכמה היש להם ערך בכתר עליון לא יזכר כי בזה \nהמעלה אסור לחקור האמת, ומשך חכמה מפנינים ר\"ל מסבת הסבת וכשם שהכתר אינו מושג \nלזולתו כך החכמה אינו מושג לזולתה. ראמות ר\"ל רוממותו של כתר עליון אין דורש ואין \nמבקש רשאי לחשוב שם, האמת גביש ר\"ל ג\"ב י\"ש עליונות של יש כיצד נתחדש יש מאין אין \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לדרוש ואין לבקש, לא יערכנה פטדת כוש ר\"ל האבן הירוקה הנקראת קו ירוק, והכוונה אם \nתבא לחקור על ערך החכמה בכ\"ע מתוך קו ירוק ר\"ל ביה' המתפשטת מן החכמה לא תוכל, \nואומר כוש כי האבן היקרה מוצאה משם, והאמת כי כוש הנזכר כאן הוא מסוד ישת חשך סתרו \nוכינה החשך לכוש להיות החשך נראה שחור, ואמר כי אותו חשך הנקי והטהור כאשר יאצל \nממנו פטדה עדיין לא יוכל ליקח ערך חכמה מן הצד איך הוא בכתר עליון, לפיכך חזר ואמר \nבכתם טהור לא תסולה פי' תערוך: \n \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ד\"ה ואחר שביאר לך המנע השגת החכמה\nואחר שביאר לך המנע השגת החכמה ר\"ל ערכה בכתר עליון חוזר ופי' לך שגם אם ירצה האדם \nלחקור אחר ישותה בעצמה איך מקבלת האצילות ושפע מכתר עליון אמר גם הוא נמנע מהשיגה, \nוזהו שאמר והחכמה מאין תבוא, ר\"ל מכ\"ע ואיזה מקום בינה ר\"ל הבינה נאצלה מאין שהיא \nכתר וחכמה, שהחכמה נעלמה מכל חי ר\"ל אפי' מספירות שלמטה הימנה. ומעוף השמים אלו כל \nהמרכבות טהורות כי אין דבר טמא יורד מן השמים אבדון ומות הם ראשי התמורות כי אבדון \nתמורתה הוי\"ה כי ההויות נותנות הצורות והאבדון מפשיט הצורות, ומות תמורת החיים \nבאזנינו פי' בבינתה שמענו שמעה של החכמה, האמת אלהים שהיא הבינה הנכתב בהוי\"ה ונקרא \nבשם אלהים. הבין דרכה ר\"ל הנתיב שהוא בא לכל אחד ואחד והוא כ\"ע אותו הנתיב ידע ת\"ת \nאת מקומה מקום הליכות נתיבותיה, לפי שכ\"ע לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה ומתוך \nשמביט בארץ החיים ותחת כל השמים ששם מעשה כל היצורים נפרטים בסוד יהו\"ה אדנ\"י ולא \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "יעלם ממנו דבר לכן הת\"ת ידע את הליכות נתיבותיה, והם נתיבות החכמה לעשות לרוח של \nהמשתלחים משקל שיצא במדה במשקל ובמשורה ומים ר\"ל חסד תיכן במדה שנאמרה מי מדד בשעלו \nמים וגו'. בעשותו למטר חוק כמה ימטיר ויחיה וכמה לא ימטיר וישחית ויפסיד כדין בני \nחלוף מן המטר ודרך לחזיז קולות מצד הגבורה ויאמר לאדם ת\"ת הן יראת ה' ור\"ל החכמה \nשהיא של ה' שהיא הכתר. והוא יראת הבינה ר\"ל שהחכמה הוא יראת הבינה וסור מרע היא \nהבינה והנה ביאר לנו שאין לנו צד להשיגה רק מיראת ה'. וגם הבינה אין להשיגה אלא מצד \nשהיא למעלה. מכל תמורות שנאמר וסור מרע בינה. והיא היוצר של כל הספירות וכאשר נחקקו \nבה נתיבות בתמונת כל פרטי הפרטים והכללים אז היא תבנית כל האותיות זו לפנים מזו הוא \nאלף אחד ואלף עד אלף אלפים והם נמשכים ונחקקים זו לפנים מזו עד רבוא רבבן וכן כל \nשאר האותיות וכן תבנית כל כללי הנמצאים ופרטיהן ופרטי פרטיהון וכן תבנית כל עשב \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ועשב. ודע והבן שמנין פרטי עשבים הם כמנין ארץ שהם אלפים ומאה שהאלף הוא אלף וצדי \nפשוטה במ\"ג הוא תשע מאות והר' הרי אלפיים ומאה, וכן פרטי הצומח שהם אילנות ודשאים \nוכן פרטי חיות כל חי וכן מין המלאכים ועשר כוחותיהם ומשכנותם וכן הכוכבים והגלגלים \nומסלותם ופרטי פרטיהן וכן בימים ובנהרות והמורכבים מן הפרטים כדין בני חלוף כל אלו \nהנתיבות כולם נכללים מג' ספרים ספר ספר ספור והם אהי\"ה יהו\"ה אדנ\"י והם שלשה אותיות \nשל השם יו\"ד ה\"א ו\"ו, שכל משכיל מושכל, ולשון אחר הדעה הידיעה והיודע, לשון אחר דעת \n", "en": ""}]}
