השיבו לו, כי משה שאל אם באלו האותיות שהם א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י והולידו כללים ורבועים והם א"ג ו"י י"ה כ"א כ"ח ל"ו מ"ה נ"ה ורבועם א"ד ט' י"ו כ' ה' ל"ו מ"ט ס"ד פ"א ק' ושאל אם האותיות האלו בהם הברכה והקללה או יש בהם הברכה בלא קללה או יש בהם הקללה בלא ברכה, והשיבו לו מפי מטטרון בהם הברכה והקללה ושאל ממנו ראיה והשיבו מן האותיות עצמן שהכלל הם ר"כ והרבוע הם שפ"ה והאותיות עצמן הם נ"ה הנה עולים כולם קלל"ה ממית"ה, וכן עולים בגימ' כ"ח ברכת"י, ואמר משה ולמה תצא מן ברכה קללה ומן הקללה ברכה, והשיבו לו כי כן באלו האותיות הגמול ועונש ואמר במה תוכיחו שהגמול והעונש בהם והשיבו לו האותיות אלו עולים סת"ר בגימ' גמו"ל עונ"ש נהפ"ך, והנה בהם הגמו"ל והעונש. גם דע לך סת"ר בגימ' ובה"ם הליל"ה והימי"ם חיי"ם שבהם ואמר משה מי הוא המחיה המתים, והשיב לו סת"ר בגימ' אלהינו מחי"ה מתי"ם, והנה באלה האותיות עשרה כללם ורבועם העולים סתר בהם השכר והעונש, בהם הלילה והיום, בהם מות וחיים, הלילה ממית והנה העונש, היום מחיה והנה השכר, ואמר משה מי הוא המחיה והשיבו לו הבינה שהיא אלהים, ושאל ובכח מי והשיבו בכח הזמן שעליו תלויה כל אמונה, ומי שאינו יודע ומכירו מה לו ולנשמתו, וסוד הזמן תמלאהו ותבינהו, זי"ן מ"ם נו"ן בגימ' החמר (ול"נ גימ' גרן ך"ב אותיות מא' עד ך"ב גי' הנ"ל) והוא החומר הראשון והוא העליון אצל ראשון כתר עליון הנותן כח לבינ"ה להחיות המתים. והנה החמר בגימ' נברא ולו עץ החיים ואם תאכל מפריו גם ברוך תהיה, ר"ל עץ חיים בגימ' ברוך, וראה והבן ששם להט החרב המתהפכת לשמו"ר א"ת דרך עץ החיים בגימ' לשמו"ר ברו"ח הקוד"ש, ומלת המתהפכת הוא בס"ת של חכמת בחוץ תרונה ברחובות תתן קולה, שם אותיות תצ"ה ת"נה ועולים בגימ' המתהפכ"ת, וגם ראשי תיבות של זה הפסוק הם אותיות חב"ת בת"ק להודיעך שבתשרי נברא העולם והעד שהוא יום הדין ואנו אומרים זה היום תחלת מעשיך כי חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, והנה חב"ת בת"ק ח' מחב"ת ק' מבת"ק זהו חק ובתוכו בת בת, ואחר ילדה בת ושמה דינ"ה בגי' הדי"ן ר"ל מדה"ד כי צורת יעקב חקוקה בכס"א הכבוד וע"כ דינה מיעקב ודינה הוא חרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, וזהו עץ חיים בגימ' ברוך שאם תהפכהו הוא כרוב ונברא שמו לשמור וכרו"ב נברא בגימ' ימין שמא"ל ובגי' איל"ן שמי"ם והנה צורת המתהפכת כח הק"ף בגימ' כח הפנים ובגימ' כח הפע"ל, כח הק"ף חלף ופ"ה ר"ל כח הק"ף במ"ג הם תשע מאות וכמו שהוא ישר קפ"ה צרוף קפ"ה עם תשע מאות והוא אלף ופ"ה הם, ודע והבן כי הכל תלוי ב"ך הם כ"ב אותיות התורה והם מנהי"ג המי"ן בגי' אביר ובגימ' יג"ר שהדותא: ד"ה ועתה אבאר לך איך הוא הצירוף ועתה אבאר לך איך הוא הצירוף דע לך בני שהצירוף דומה לשמע האזנים כי האוזן שומעת הקולות והקולות יצטרפו לפי צורת הניגון וההברה וזה לך העד כינור ונבל שמצטרפים ובצירוף הקולות האזנים שומעת חלוף ותמורה בחבלי אהבה והיתירים המוכים ביד ימין ושמאל הם מתנענעים והטעם מתוק לאזנים ומהאזנים עובר הקול אל הלב. ומהלב אל הטחול והשמחה מתחדשת באמצעות תענוג חלוף הניגונים ואי אפשר זה לחדשם כי אם בצורת הצרופים, והצירוף כך הוא מכה ביתר הראשון הנמשל לאות ראשון בדרך משל ויעבור הימנו אל יתר אחד או שנים או שלשה או ארבעה או חמשה יתירות ומן היתר החמישי גלגול ההכאות ויתחדשו בגילגול ניגונים ונעימות. ומגלגלים הלב באמצעות האזנים כן הדבר הזה בצירוף האותיות שהצירוף מגלגלן האותיות מחוץ עד העטרה והסתרים שנמצאים בגלגולם משמחים הלב שאז הלב יודעת את אלהים ושמחה ניתוסף אליה, הוא שנאמר תורת ה' תמימה משיבת נפש ר"ל כשהיא תמימה אז היא משיבת נפש לשמחה זהו משמחי לב, והצירוף הוא כענין אותיות אמש כפירושו אויר מים אש והנה אמש אויר מים אש, אשם אויר אש מים, משא מים אש אויר, מאש מים אויר אש, שאם אש אויר מים, שמא אש מים אויר, והנה הצירוף מחדש דברים חדשים שמחת הלב וכן כל כיוצא בזה ובאלו והדומים להם. ודע והבן שמה שאמר שלג שתחת כסא הכבוד בגימטריא החש"ך הוא שנאמר חשכת מים עבי שחקים והרמיזו במאמרם ואמרו כשתגיעו לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני ומלת אבני יורה על שני מינים. והעד דכתיב ונטה עליו קו תהו ואבני בהו והאבן אחת הוא אבן שתיה שממנה הושתת העולם ומלת שתיה מורה שני עניינים אחת מלשון שתי והשתי הוא יסוד הערב, ואחת מלשון והשתיה כדת ור"ל שהבינה הוא יסוד ועטרה הוא יסוד אלא שזו בעליונים וזו בתחתונים וזהו שאמרו שמשם הקב"ה משקה כל האלנות והיסוד נופל בזו ובזו זהו האבן אחת הנקרא שתיה. והאבן השנית הוא ספיר דמות כסא והאבן הראשון יאיר לאבן השני ר"ל פי' השני כפי' הראשון אלא שזאת מקפת בכל, וזאת מוקפת מכל, ושניהם נקראים מים ושניהם נקראים אבן אלא שאין השגתה השגה אחת וזה מי שהשיג בהם אל יחשוב שהם אחד רק בשם דא"כ דובר שקרים, ואעפ"י שאמרתי לך שהבינה נקראת אבן ומים היא הגוזרת והיא שעשתה הרקיע להבדיל בין מים העליונים למים התחתונים ומכאן תבין שיש הבדל ביניהם: ד"ה וראה והבן שג' הבדילים הם, והם וראה והבן שג' הבדילים הם, והם אלהים רקיע ואדם. האלהים שנאמר ויבדל אלהים. הרקיע ויהי מבדיל. האדם שהם ישראל לבד שנאמר ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרוים אדם ואין אומות העולם קרוים אדם וזהו נעשה אדם כי האומות אינן נקראים אדם אלא בהמה ונקראים בשם אדם בשיתוף השם כעין הבהמות והחיות והעופות שכולם נקראים בהמות הן טהורות וטמאות וכן העופות כן האדם כולם נקראים בשם המין אלא שזה אדם טהור וזה אדם טמא, וא"כ ישראל מובדל מאומות העולם הוא שנאמר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי ונאמר והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, וא"כ גם הם צריכים להבדל הוא שנאמר והבדלתם בין הבהמה הטהורה ובין הבהמה הטמאה ובין העוף הטמא לטהור ובכל אשר תרמוש האדמה הבדלתי לכם לטמא, ואומר זאת תורת הבהמה והעוף ובכל נפש הרומשת במים ובכל נפש השורצת על הארץ להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל. ודע והבן בני סוד נפלא כי שר"ץ נפ"ש חי"ה הוא אצל המקובלים השלימים סוד גדול ונפלא מאד מאד והוא, שר"ץ נפ"ש חי"ה בגימ' שר"ץ מכ"ר החפ"ץ והוא בגימ' ת"ג מכי"ר טיפ"ה אשר ממנה כגוף המדמה והיא נחלקת לשני דמים. דמים בגימטריא ד"ם וד"ם וכן שרץ נפש חיה בגימ' אג"ם שהא' מורה אל"ף וג"ם היינו אג"ם היינו ד"ם, דם בגימ' א"ב א"ם והוא שם המפורש במילואו יו"ד ה"א ו"ו ה"א ונפש חיה בגי' חצ"י הש"ם, ובשעה שרץ ומתנענע הוא שם שלם יו"ד ה"א וסוד ישרצו המים בגימט' ירצו השמי"ם ומצטייר י"ה כי ביה ה' צור עולמים, וייצר בשני יודין יצר יצר שש מאות, ושש מאות בגימ' שק"ר ואמ"ת חתומים ביצירתו של אדם, י"ה מלא יו"ד ה"א והוא יהו"ה תמלאהו יו"ד ה"א וא"ו ה"א והוא אד"ם, שק"ר ואמ"ת בגימ' בהזכ"ר ונקב"ה בר"א אות"ם, הדמיון הרע צודק ומכזב והבן זה, כי האדם נברא ביצר טוב ויצר הרע וכן האדם העליון באש ומים והנה נאמר תוצא הארץ נפש חיה למינה והיא ארצית וטבעה לח ויבש הלח מקבל צורה כשהוא בינוני וכן היבש מעט אבל הלח במים מקבל הצורות לאחריו למפרע הפוכים באמצעית הבל המדומה ששמו בבואה אשר הוא באה בי. והיבש ג"כ מקבל זה באמצעית הזוהר במראה הנקראת אספקלריא ופעל הארץ בששי כפעל המים בשלישי כאשר פעל האש והרוח בראשון וברביעי. סוף דבר בני דע לך לכולם יש זוג והשביעי אין בו זוג כי אם כנסת ישראל, והסוד הזה הוא נפלא מאד ומופלג אבג חת זרע ביסוד, ת"ת, ות"ת בגימ' שנים שנים, ר"ל ח"ת ספירות הת' הוא שנים וט"ת ספירות הת' הוא שנים בגי' דהו זי טת זהו שנים שנים באו אל נח אל התיבה זכר ונקבה ז' בראש זכר והה' בסוף נקבה צרפם והוא ז"ה זהו יסוד עולם כענין שנאמר זה אלי ואנוהו. והבן בני הז' ראש וה' זנב שזה בראש התיבה וזה בסוף התיבה והאותיות שבין הז' זכר ובין הה' של נקבה הם אותיות כ"ר נק"ב ועולים בגימ' חשמ"ל פעם ח"ש ופעם מ"ל, ותבין אמיתת זה הסוד מסוד חצי כסף וחצי זהב ושניהם יאמרו לך כדברים האלה קח כסף וחצי זהב ר"ל חצ"י כס"ף וחצ"י זה"ב בגי' קח כסף וחצי זהב והנה חשות וממללות כי זכ"ר ונקב"ה בגימ' חצי כסף חצי זהב, וכן זכר ונקבה בגי' ק"ח כס"ף וחצ"י זה"ב כשהוא חצי כסף וחצי זהב חשים וכשהוא קח כסף וחצי זהב ממללות א"כ זכר ונקבה מורה זה פעם ח"ש ופעם מ"ל. גם תבין זה מאדם הראשון שהיה קרבנו כזה שארז"ל שור שהקריב אדה"ר קרן אחד היה לו במצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס מקד"ם בגימ' מפרי"ס והסוד כי י' מספר ספרים ר"ל י' מספ"ר הוא מפרי"ס ואם תהפכהו הוא ספרים. והנה מקר"ן בגימ' זכ"ר ונקב"ה מפרי"ס בגימט' זכר ונקבה והנה זכר ונקבה בגימט' השכינ"ה וגם הכל הר סיני ר"ל זכר ונקבה בגימ' הכ"ל ה"ר סינ"י והם כלולים כל שם ור"ל זכר ונקבה בגי' כ"ל ש"ם, וכ"ש בגי' שם האדם ר"ל זכר ונקבה בגי' ש"ם האד"ם שכולל שם אב ואם ר"ל שם האדם בגי' ש"ם א"ב וא"ם וזהו מקרים ר"ל שם האדם בגי' מקרים, ממנו הולד נוצר, ר"ל שם האדם בגי' יל"ד נוצ"ר, וגם גי' מקו"ר ד"ם והנה מקור לידה ר"ל מקור דם בגי' מקור הלד"ה מצורף שם ודם ר"ל זכר ונקבה בגי' ש"ם וד"ם, אנדרוגינו"ס ר"ל זכר ונקבה בגי' אנדרוגינוס ושניהם אסר"י נו"ן וד"ג ר"ל זכר ונקבה בגי' אסר"י נו"ן וד"ג, וזה תבין מן אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותה כי שם בן ע"ב חתום ביין ר"ל ביי"ן בגימט' ע"ב ביי"ן ובד"ם בגי' עד"ן והם שני עדים נולדים מסוד הגפן עם ענבים כי כן ג"ן מורכב מע"ב פנים ומהם תדע כי יש ענבים בג"ן, וכשתצרף גפן עם שרקה תמצא ג"ן משותף עם שר קפ"ה ר"ל הגפן והשרקה הם הד"ו פרצופים והם שר קפ"ה שעולה בגי' שר הפנים: ד"ה ותדע באמת כי זכר ונקבה הוא ותדע באמת כי זכר ונקבה הוא שמים כוללים ז"ח שמות ר"ל ז"ח פעמים כ"ו עולים שמי"ם ז' מהם זכות בשם יעקב שמדתו מדת אמת ר"ל ז' פעמים כ"ו עולה יעקב. הוא התפארת הנחקקות בעשר דברות שתיבותיהם עקב הוא יעקב והי' כ"ע ואותיותיהם עשרים ר"ל אותיות י' הדברות הם עשרים כי שני יודין ליעקב ולישראל ושני יודי"ן עולים כ' וכ' הוא עשרים ועשרים בגי' כת"ר שהוא כתר יעקב אשר לו שני יודי"ן העולים עשרים, ועשרי"ם בגימ' שר"י ע"ם והרי עם בגי' רוחות לומר לך כתר יעקב הוא בהיות רוח הקודש בגן עדן, ר"ל רו"ח הקוד"ש בג"ן עד"ן בגי' כתר יעק"ב כי איש ואשה עדים בגן ר"ל אי"ש ואש"ה עדי"ם בג"ן בגימט' כתר יעקב. והאמת בני דע לך שז' שמות זכות, וח' שמות חובה כשם יצחק ר"ל יצח"ק בגי' עולה ח' פעמים כ"ו שהוא יהו"ה ומדת יצחק מדת הפחד ע"כ הם שמות חובה והאיל עד נאמן ועל כן שם אשתו רבקה ושניהם שני הפכיים כי מדתה מדת הדין הקשה שנאמר ותמהר ותורד כדה העינה, והעד בדבר כי הנזם על אפה והצמידים על ידיה והוא בגי' כד"ה שידי"ה הם כד"ה, הנזם על אפה הזמ"ן על ידיה, ר"ל והצמידים על ידיה בגי' מצו"ה ידי"ם, על ידיה כוחות פועלות על כוחותיהם וע"כ היא מהפכת כוונת יצחק ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך אימתי ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, ר"ל כי ציד בפיו בגי' כ"י צ"ף בידי"ו והידים ידי עשו והוא מדת החרב, ועל חרבך תחיה רוצח עשו ליצחק ורבקה אוהבת את יעקב ואין שם טעם מפורש, וע"כ נצחה במטעמים שאינה דומה עובד מאהבה לעובד מיראה כי העובד מיראה מבקש טעם לעבודתו ואם אין מוטעם לו חוזר מאדונו אבל העובד מאהבה כל עבודתו מוטעמת לו תמיד. ועתה שים דעתך וכוונתך לדעת דברי אלהים חיים ודע כי מה שהם י"ה שמות מיוחדים הם ו' שמות מכוונים והנה החותם שלהם יה"ו ר"ל שמות מיוחדים יהו"ה שמות כנוים הם אדנ"י, וי"ה פעמים יה"ו עולה ו' פעמים אדנ"י, וזהו החותם שלם יה"ו י"ה יהו"ה ו' אדנ"י, והנה שפ"י קצ"ה מפ"ה גם קצ"ה מפ"ה ר"ל י"ה פעמים הוי"ה עולה שפ"י ותחלק כפ"י והוא קצ"ה קצ"ה ב' פעמים, והרמז כרוב אחד מקצ"ה מזה וכרוב אחד מקצ"ה מזה מן הכפורת יהיו שני הכרובים, כרבים כתיב כרבי"ם הם נצח והוד שים עוד על זה ה' שמות מיוחדים שהם שני שמות מכוונים ותמצא הכל חתום בהוי"ה ר"ל ה' פעמים הוי"ה הם שמות מיוחדים ושני פעמים אדנ"י הם שמות מכוונים ומה שעולים אלו עולים אלו, והנה הוספת על י"ה פעמים הוי"ה עוד ה' פעמים הוי"ה הרי שני ההי"ן וי' ועוד הוספת שני אדנ"י על ו' אדני הרי כאן ב"ו זהו הכל חתום בהוי"ה, כי שני ההי"ן וי' וב"ו הם אותיות בהוי"ה בהשם הקדוש אשר הכל הי"ה, ר"ל מי"ה שמות המיוחדים ומה' שמות מיוחדים שהוספת הם הי"ה והי"ה פעמים הוי"ה עולים ו' פעמים אדנ"י וב' פעמים אדנ"י א"כ בהוי"ה יצא מהי"ה זהו הכל הי"ה ורמז הגדול בני חביבי הוא זה כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו ואם תכפול מלת כ"ח הוא עולה יו"ם ר"ל י"ו שמות מכוונים שהם אדנ"י י"ו פעמים עולה מ' שמות המיוחדים שהם מ' פעמים הוי"ה, וזהו יו"ם י"ו פע' אדני מ"פ הוי"ה, כי כן לעולם ששם הוי"ה עולה אחד אחד שוה בשוה והכינוי שהוא אדני עולה אחד אחד אחד אחד א"כ י"ו פעמים אדני מ"פ הוי"ה, וזהו בהבראם ר"ל באדני שעולה ה' פעמים אחד אחחד אחד אחד ונעלם הה' י' כזה ה"י הוא שנאמר כי בי"ה ה' צור עולמים כי הה' לעולם נעלמו י'. ודע ששני פעמים אדנ"י הם ה"פ יהו"ה ודע שכינוי אחד עולה שנים וחצי המיוחדים ר"ל אדני הם ה"פ אחד ועולים שני כ"ו וחצי כ"ו שהם ד' פעמים אחד אחד אחד אחד שני כ"ו ואחד הנשאר הוא חצי כ"ו. וראה עתה בני והבן זה חמש"ה וזה שני"ם ר"ל אדני ה"פ אח"ד ויהו"ה שני פעמים אחד וכשתאמר זה חמש שנים בגי' חמשי"ם שנה וזהו וקדשתם את שנת החמשים שנה. ברא"ם אבר"ם בגי' אבר"ך די"ו ר"ל מספר אברך די"ו למספר הגלות שמספר שנותיו יהיה ארכ"ב אל"ף ומאתים ועשרים ושתים שנה ויושלם בשנת החמשים וישלימו הנוצרים שנת אלף ומאתים ותשעים, וזה מה שאמרו את הרשום בכתב אמת כי בדבריו אמר דניאל חלם חזא וחזוי ראשה על משכבא באדין חלמא כתב ראש מילין אמר ר"ל ר"ת אמ"ת אלף מאתים תשעים, ראש מילין אחר מאר"ץ ישרא"ל ר"ל ראש מילין אמר בגי' מארץ ישראל, חלמא כתב כ"ח א"ם לב"ת ר"ל חלמא כתב בגי' כ"ח א"ם לב"ת, וארץ ישראל גבוה מכל הארצות ושמה נחלת גוים וחתום עליה חלו"ן והיא הטיפ"ה הבתול"ה שבגי' טיפ"ה נפ"ש חי"ה קרואה וזהו תוצא הארץ נפש חיה למינה הארץ הידוע וסימן אר"ץ אלף מאתיים תשעים, והנה ארץ ישראל שהיתה ארץ כנען שהוא לב העולם וזהו מבכ"י נהרו"ת חב"ש. ודע שכוכב שבת"י כנגדו בכוכבים שהוא גבוה מחביריו והנה הגבוה ראוי להגביה ישראל אומה אחת מכל האומות כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם והגבוה היא עפר ארץ ישראל ועליו גבוה שהשומרו הוא שבת"י וישראל הם גבוהים עליהם על שניהם וזה ידוע ומבואר: ד"ה ודע והבן כי כשתחבר נפש חיה ודע והבן כי כשתחבר נפש חיה מימיות עם נפש חיה ארציות תמצא ביניהם תכלית ההבדל אך לשתיהן רשות ר"ל נפש חיה נפ"ש חי"ה בגי' רשו"ת ור"ל רשות באו"ת תאומי"ם כלומר שהם אותיות בטבע כלומר אותיו"ת טבעי"ת בעול"ם ובשנ"ה ובנפש, אבל הלשונית הם הסכמיות, וצורת אותיותינו וחבור לשוננו הם פעולות אלהית לבד, ושתי הנפשות סודם שבת"י וצד"ק ר"ל נפש חיה נפ"ש חי"ה בגי' שבת"י צד"ק רמז שק"ו צי"ת ר"ל שבתי צדק בגי' שק"ו צי"ת שהוא שם בן מ"ב וממנו נאחזים, והם ז' שמות ושק"ו צי"ת שם שביעי והראשון אב"ג ית"ץ וסודו בתול"ה ודגי"ם ר"ל אב"ג ית"ץ בגי' בתול"ה ודגי"ם כי ראשו חובר בשני מזלות שהם בתול"ה ודגי"ם וסופו חובר בשני כוכבים שהם שבת"י צד"ק ועושים הרקי"ע א"ש ורוח, ר"ל שבת"י צד"ק בגי' הרקי"ע א"ש ורו"ח והמזלות עושים די"ו מימי"י ועפרי"י ר"ל בתול"ה ודגי"ם בגי' די"ו מימי"י ועפרי"י יסודו במולדות ח"י וגם המזלות ר"ל במולדות בגי' המזלו"ת שהם הראש ר"ל בתולה ודגים בגי' הראש כי הם בשם אב"ג ית"ץ שהוא שם הרא"ש, גם גלגל תלי ור"ל בתולה ודגים גי' גלג"ל תל"י וכן מזל י"ב בתולה סוף הו' מטלה ר"ל כשמתחיל למנות מטלה יבא בתולה סוף הששה ודגים סוף הששה ממאזנים כשתתחיל למנות ממאזנים ששה יבא הדגים בסוף הו', והאמת מזל מאזנים נברא משם י"ה מרובע גם מזל טלה נברא משם ו"ה מרובע ר"ל אם תרבע שם י"ה ותאמר י"ה פעמים י"ה עולה רכ"ה והם מזל מאזני"ם עולה רכ"ה, גם אם תרבע ו"ה ותאמר ו"ה פעמים ו"ה עולה קכ"א ועולה ג"כ מז"ל טל"ה קכ"א, ורומזים יחד ה' איש מלחמה ה' שמו, ר"ל רבוע י"ה רכ"ה ורבוע ו"ה קכ"א עולים בגימט' שמ"ו, והנה בתולה עפר דגים ומים בתולה ודגים שני מלכים ר"ל בתולה דגים בגי' שנ"י מלכי"ם עפר ומים שניהם קשורים שניהם חייבים ר"ל עפ"ר ומים בגימ' שנ"י חייבי"ם בשני זכאים ר"ל שני חייבים בגי' שנ"י זכאי"ם ערפליים ר"ל שני חייבים בגי'