{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "51", "title": "ספר הפליאה — קטע 51", "hebrewTitle": "קטע 51", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/51/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/51/", "segments": [{"index": 1, "he": "יורדת, וזהו ברוך אתה ברוך כתר, אתה החכמה, והוא מלשון אתה ואם תחליפם בא\"ת ב\"ש הוא \nש\"ב והוא כי הוא מתחלף ב\"ש והוא שב זהו שוב אל ארץ אבותיך ואטיבה עמך. א\"ל ר' א\"כ \nהר' של ויברך מה מורה א\"ל תמלאהו ר\"ש והוא ש\"ר כי מאין הברכה באה לעולם משר על \nכולם. א\"ל ר' ך' של ויברך מה מורה, א\"ל הך' במ\"ג והר\"ש הוא אלף וז\"ש משה החל רש כי \nממנו נתברכו בני ויבושו אויביכם ונפלו לפניכם לחרב, ראה ף' פחד יצחק ך' מדת הדין \nהרפה הם המפילים האויבים: \n \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ד\"ה ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את\nויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו \nפרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה, ר\"ל אחר שבירך אותם אמרה להם הבינה הנ\"ה עולה ס' \nהרומז בבינה, והבינה אמרה נתתי לכם לראותכם ולסדר אתכם לעשות כפי מעשה המקבלים, את \nכל ר\"ל המדה הנקראת את ונקראת כל נתתי לכם הם ד\"ו פרצופים, ומלת נתתי בין הנה ואת \nכל פונה לכאן ולכאן, עשב זורע זרע ר\"ל כל ספירה זורע זרע המקבלת שפע מלמעלה אשר הוא \nהכת\"ר על פני כל הארץ ר\"ל כל ספירה וספירה המקבלת שפע מאשר על פני כל הארץ ישפיעו \nואת כל העץ הם הו' ומשך הו' והעטרה. אשר בו פרי עץ זורע זרע לכם יהיה לאכלה, ר\"ל \nאשר הוא כ\"ע בו פרי עץ ור\"ל בו' שהוא תפארת פרי העץ היא העטרה שהוא העץ לכם יהיה \nלאכלה כל כחם יהיה לאכלה ולהאכיל העולם. א\"ל ר' מאי ויאמר אלהים, א\"ל אלהים הוא דין \nויאמר רחמים. ומלת עשב מה מורה, א\"ל בזמן שהעולם מתוקן כל העשב שהם הספירות משפיעים \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "שפע שיורד עליו וזהו זורע זרע, ואם לאו יתהפך עשב שבע, ויסרתי אתכם אף אני שבע על \nחטאתיכם. ומהו זורע זרע, א\"ל משפיע שפע שיורד עליו ואין לו כח לשנות. א\"ל ולמה ננקד \nהז' של זורע בחולם והוא חסר ו', א\"ל בני הז' מורה כל שבעה ימים עליונים ולמה יתמלא \nבו' שהרי נכלל בז' וננקד בחולם לומר לך שהשפעתם מן החולם הוא הכתר. א\"ל ר' ז' רומז \nבז' ימים, ר\"ע של זרע מהו, א\"ל בני ראה נקודם ב' נקודות וקו א' שכל א' רע לחבירו, \nא\"ל ר' ואין לו הכרח וכך תאמר רע כמו רע, א\"ל בני השם יחייך החייתני בשאלה זאת, כך \nאמר לי אבי ז\"ל, דע לך בני שגם המדה נקראת רע שבה רע והנה הרעים והטובים ריעים \nואהובים. ומלת אשר מה מורה, א\"ל אשר הוא הכתר והוא על פני כולם נקראים פני כל הארץ, \nהפנים העליונים הם פנים של יסוד ועטרה והפנים יש להם שתי כוונות פנים עליונים ופנים \nתחתונים. ואת כל העץ למה נכתב בו' א\"ל בני הרי חתן וכלה ושושבין, מ\"מ נכנס השושבין \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "בין החתן וכלה חברם קב\"ה במלת וא\"ת, ו' חת\"ן, את כלה, א\"ל ר' ואל יכניס השושבין \nשהוא כל באמצע ויחסר הו' של ואת, א\"ל אין לשנות סדר האצילות. א\"ל ר' בכולם אתה בקי \nכי חננך השם כי שמא תדע לומר גם ה' העץ למה נכתב, א\"ל אוי לשכלך הקשה והרע ואוי \nלשאלותיך המכוערים, א\"ל הבנים בחופתם והאם בחוץ חלילה וחלילה להיות כזה לכן הה' מן \nהעץ הוא ה' ראשון שבשם בן ד', א\"ל ד' זה הייתי מקוה לומר לי ואני איני רשאי לומר לך \nאוי לתשובתך מ\"מ היש חופה שהבנים והאם ביחד והאב בחוץ, א\"ל עינים לך ולא תראה שפיל \nלסיפא דקרא אשר בו פרי עץ ר\"ל אשר הוא הכתר כלל בו' פרי ה' עץ בב' שהוא חכמת אלהים \nוהוא אב, וכך הוא הכוונה בב\"ו בו פרי עץ ונסמוך הו' בב' ואמר בו' כמו שנסמוך הה' \nבעץ כי למעלה אמר העץ האם עם בנה וכאן אמר עץ בלא ה' בעבור שאמר בו' שהאם עם בנה. \nא\"ל ולמה שנה מלמעלה אמר זרע הז' בסגול וכאן אמר זרע הז' בקמץ, א\"ל למעלה רומז בעשב \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הם ז' ימים עליונים שכלם נכללים במלת עשב שהוא מתהפך שבע, וננקד הז' בסגול לומר לך \nשהשבעה מקבלים מסגול העליון הם כתר חכמה בינה, אבל זרע אחרון מדבר בחתן ושושבין \nוכלה והאב והאם עמהם נעלמים ומקבלים מחסד עולים דרך הו' ומשך הו' בעטרה ונקמץ הז' \nלומר לך שגם העטרה קומצת מקמיצת הכהן. א\"ל ר' אם הכתוב מדבר בג' אחרונים והז' של \nזרע מורה ז' ספירות מה תאמר בזה, א\"ל בני קמיצת הכהן יורד מאמצע דרך הווי\"ן ומן \nהנצחים דרך הצדדים והנה ז' עם זרועות, א\"ל א\"כ מהו לכם יהיה, א\"ל לכם הרי כאן שתי \nסודות לומר הבינה אמר לספירה שלמעלה מד\"ו פרצופים לכם יהיה הד\"ו הפרצופים לקבל \nהשפעתכם ואמר לד\"ו פרצופים שהם למעלה מכם לכם יהיה השפעתם אם לטוב ואם לרע. א\"ל ר' \nא\"כ מהו מלת יהיה, א\"ל בני כל מקום שמזכיר הז' צריך להזכיר גם הג' רוחניים וזהו \nיהיה בגימ' כח\"ב ר\"ל ר\"ת כתר חכמה בינה. א\"ל ר' לאכל מבעיא ליה מאי לאכלה, נחסר הו' \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "מהחולם ונתוסף ה' לרמוז בדבר שהוא ה' אחרון שבשם בן ד', א\"ל בני דע לך כי מלת לאכלה \nשב באחרונה ובעבור שהיא אוכלת מהפחד זולת הו' ע\"כ נחסר הו' ונתוסף ה' לרמוז בדבר \nשהוא ה' אחרון, א\"ל ולמה אתנח במלת זרע, א\"ל בני כאן הרמיז לנו אחר טרדת הגלות זמן \nמנוחה מהגלות ותתהפך הוא א\"ת ח\"ן. א\"ל ר' ויאמר אלהים למה א' באמצע והוא נעלם ולא \nדי לומר וימר, א\"ל בני קחהו לעצמו בלא א' מהו וימר שניהם לרעה ואמור יורם שניהם \nלטובה. א\"ל מי כתוב יורם אלהים ויאמר כתיב, א\"ל בכל מקום יאמר יורם ואל יאמר וימר \nוהא' לא יכנוס באמצע, א\"ל קחם ברבועם ו' פעמים ו' הוא ל\"ו י' פעמים י' ק' הם קול \nהסר ו' הוא ק\"ל הוא סיני, מי הוא הממלא את הק\"ל להיות בו' מלא, א\"ל הא', א\"ל ע\"כ \nאחר הו' א'. א\"ל ר' ולמה נעלם א\"ל אע\"פ שהקול מלא אינה משגת הא', א\"ל ר' בזה אתה \nפוטרני, א\"ל א\"כ שמע בני דע לך כי הא' בין ו\"י למ\"ר שהפחד הוא ו\"י והעטרה הוא מ\"ר \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ואלולי שא' מפסיק ביניהם העולם היה חרוב, א\"ל אחר שהא' נעלם יעלם בכל מקום ולמה \nבניקודים אחרים נהגה, א\"ל בני המקום שננקד נהגה במקום שלא ננקד לא נהגה, וכאן היה \nנקוד בחולם וא' בלי נקוד ונכנס באמצע להרמיז: \n \nד\"ה ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים\nולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב \nלאכלה ויהי כן ראה בני והבן מה רומז חית הארץ כאן קבלת הס\"ם ר\"ל הו' ולכל שהם הו' \nומשך הו' המחיה את הארץ היא העטרה ולכל עוף השמים ולכל רומז בו' ומשך הו' המקבלים, \nעוף השמים הם הזרועות ולכל רומש על הארץ ולכל הו' ומשך הו' הבא להם מן הפחד לבד הכל \nעילתנו, אשר בו נפש חיה אשר הוא הכתר שהסמיך הו' בחכמה וזהו בו', ואימתי הוא בחכמה \nכשהוא חי עם האלף והוא אמת זהו אשר בו נפש חיה. את כל ירק עשב לאכלה ר\"ל אתם הד\"ו \nפרצופים ירק עשב ג\"כ לאכלה. והוא מלשון ירקרק או אדמדם שב, ואמר ויהי כן אע\"פ שקבלו \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "חושך ואפילה קב\"ה הוא הבינה יעלם באביהם זהו ויהי ו\"י עם ה' ה' עם היד ולכן הכ' של \nכן ברפה ושניהם כאחת הכ' והן' ד\"ו פרצופים, א\"ל ר' תמיה אני על הפסוק הזה יותר \nמכולם ותניחני לשאול עליו כל מה שקשה לי ואל תכלימני כי לא אתבייש מכלימתך שלא \nהביישן למד, א\"ל בני ומתלמידי יותר מכולם כמדומה לך שאני כועס עליך למנוע אותך \nמלשאול חלילה לי מעשות זאת לכנוס בקללה מונע בר יקבוהו לאום, א\"ל א\"כ ברוך תהיה, \nלמעלה אמר חיה הרומשת וכאן לא אמר חיה אבל אמר רמש, ועוד רומש בו' הרמשת בלא ו', \nא\"ל כאן שתי סודות הרמשת מלשון רמשא והוא חשך ואמר חיה לומר שגם הרמשא הוא הפחד \nמתמלא ברחמים ושב לחיה ולכן נחסר הו' לומר לך שאין לו ו' עם הרמשא שזה למעלה וזה \nלמטה. ולמטה אמר רומש בו' ולא אמר חיה לומר לך שגם הו' שב לרמשא וזה וזה על הארץ. \nא\"ל א\"כ למה שינה ולמעלה אמר עשב בלא ירק וכאן אמר עשב וירק, א\"ל בני כל עשב שהם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "השבע בירק ר\"ל בדין כענין העניים והאביונים מבקשים מים ואין, פעמים הן עש\"ב ע\"ב \nשמות וש' באמצע כולם ברחמי\"ם בגימ' ש'. א\"ל ר' ומה בין ירק לעשב האי ירוק והאי ירוק \nא\"ל לא, האי ירוק והאי כרכום והנה אסתר ירקרקת היתה ואיך תוכיח שזה דין וזה רחמים, \nא\"ל ע' ביסוד וש' בבינה ב' בחכמה י' בחכמה ר' ביסוד ק' בבינה והיינו הך, א\"ל א\"כ מה \nיהיה, א\"ל אתה יודע, א\"ל בני אמת אני יודע שאם תהפכהו הוא ריק, ריק מרחמים. א\"ל \nואימא ריק מדין, א\"ל והא כתיב ואביה ירק ירוק בפניה והנה מרים מצורעת, א\"ל ר' ולכל \nקרי ולכל כתיב, א\"ל הו' הוא בראש או באמצע, א\"ל ר' את כל אין לו ו' באמצע, א\"ל ההוא \nכל ביסוד לבדו ואין צריך להכניס שם ו', א\"ל הראית דבר גדול ולכל רומש ולכל יש לו \nפסיק, א\"ל רומש על הארץ אתה רואה והם עומדים ונפסקים, א\"ל א\"כ למה נטעם בשופר ישר, \nא\"ל בני רואים הארץ כרמשא ורוצים לרוץ להשלים המלוכה עם רעותיהם שהם ו' כתרים והיא \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בכללם והבינה מפסקת זהו פסיק על שרבה רעת האדם ולכן שופר ישר במלת רומש כי אלו \nנפסקו ורמשא ממהר על הארץ: \n \nד\"ה וירא אלהים את כל אשר עשה והנה\nוירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי. כאן רמז לנו \nשתחלה היתה הבנין שלמעלה בהויותה עליונים למעלה ותחתונים למטה כחות הטהרה יונקים \nבפנים מן המוח העליון הוא כתר וכחות הטומאה בחוץ וזהו עליונים למעלה ותחתונים למטה. \nכל אשר עשה כענין אני ה' עושה כל, ואין הכוונה שה' עושה כל אבל הוא מאמר העטרה \nהנקראת אני ואומר אני ה' שהוא תפארת עושה היסוד הנקרא כ\"ל, וכן כל אשר עשה ר\"ל כל \nשהוא היסוד אשר שהוא הכתר עשה ר\"ל בגזירתו כל להיות בין האיש ובין האשה. והנה טוב \nמאד ר\"ל והנה היא הבינה משפיע ביסוד, טוב על ידי הו' זהו ו' והנה הוא שנאמר טוב ה' \nלכל, טוב שליח ה' שהיא הבינה, לכל שהוא היסוד וזהו אמרו צדיק כי טוב, א\"ל הרבה אתה \nנזהר מהו מאוד, א\"ל שב וכלל הכל במלת מאד כי מאד הוא יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א זהו נעוץ \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "סופן בתחילתן. ויהי ערב ויהי בוקר, יהי אין כתיב אלא ויהי, אלא מכאן שסדר זמנים היה \nקודם לכן וזה בונה עולמות ומחריבן החורבן הוא אלף שנים שמיטה והבנין שיתא אלפי שני \nהוי עלמא דין הניין לי ודין לא הניין לי ושיתף יום הששי לפי שהעה\"ז נברא בה' לפיכך \nאומר הששי כאדם שמלא כוס א' ירוק ואח\"כ חתמו בחותמו ירוק: \n \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ד\"ה וראה והבן שזהו השלמת מעשה\nוראה והבן שזהו השלמת מעשה בראשית שכלו נרמז ביהו\"ה לפיכך חתום באות ה' שהוא סוף \nיהו\"ה זהו יום הששי, ומיד ויכלו השמים שהוא הוי\"ה. א\"ל ר' הששי מה מורה, א\"ל בני ש' \nעם ה' ש' עם י'. א\"ל באר לי, א\"ל בני הש' הוא ברחמים ועולה בי' היא חכמת אלהים \nויורד בה' היא העטרה, א\"ל יכנוס ש' אחד בין ה' לי' ונלמד כל דבר, א\"ל בני הש' הסמוך \nלי' לומר שהי' חכמת אלהים הנקרא י\"ש וזהו הש' עם י' י\"ש. ועוד הששי מלאהו ה\"ה שי\"ן \nשי\"ן יו\"ד והיא עולה תש\"ן עורה למה תשן ה'. א\"ל ר' מי הוא המעיר, א\"ל כת\"ר שכן \nהשש\"י עם נעלם ה' עולה כת\"ר, א\"ל ר' אבל אני שמעתי כי בלעם הרשע כיון לקלל את ישראל \nבאותיות אלו שכן השש\"י עולה במספר קטן א\"י ע\"ה ורצה להכניס ולא מצא מקום. א\"ל מהו \nערב, א\"ל תהפכהו והוא בר\"ע זהו פן אראה ברע אשר ימצא את אבי. א\"ל ר' אלו הו' ימים \nמה הם ומאין יצאו ונעשו ימים, א\"ל הם נקראים ארזי הלבנון אשר נטע ר\"ל אשר נטען ומהו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "לבנון זה מקל לבנה הוא חסד עולם, ולבנון עצמו מהיכן יצא מבראשית הוא חכמת אלהים כי \nהוא נקרא ראשית, והימים נקראים נטיעות כענין קוצץ בנטיעות. א\"ל חייב המלוה בתורה \nדוגמתה למעלה אין, א\"ל בני כל המדות כולם הם הספירות לוות זו מזו החכמה לווה מבינה \nובינה מחכמה, א\"ל ר' עולם הפוך אני רואה הבינה מחכמה שפיר אבל החכמה מהבינה מה \nלווה, א\"ל בני לחכמה אמר אחותי אתה ומודע לבינה תקרא, החסד לוה מן הצדקה והוא \nהתפארת, והצדקה לוה מחסד שנאמר רודף צדקה וחסד, השמים לוים מן הארץ, והארץ לוה מן \nהשמים, וכל זה מן המניקים שצריכין להניק והיונקים צריכין לינק, א\"ל ר' אמור לי מאי \nטיבו של פסוק זה, א\"ל בני וירא אלהים וכו' יש לו נ' אותיות להרמיז בחמשים שערי בינה \nכי השלימה הבנין כולה, א\"ל מה שמה י', א\"ל י\"ה שמה, א\"ל מנלך, א\"ל ליתן חלק מחמשים \nשערי בינה לט\"ו תיבות שהם י\"ה. וראה והבן שהפסוק הזה יש לו י\"ה תיבות, א\"ל ר' והלא \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "גם העטרה נקראת י\"ה, א\"ל זהו הששי שהוא י\"ה וזהו בה' בראם: \n \nד\"ה ויכלו השמים והארץ וכל צבאם\nויכלו השמים והארץ וכל צבאם אחר שסיפר סדר הבריאה והמעשה שב ואמר כי השלמת מעשה \nבראשית הוא שם וה\"ו. א\"ל ר' ויכלו מה מורה, א\"ל מלא הו' הוא אחד נשלם היחוד, א\"ל ר' \nהיחוד מהו, א\"ל קחנו בכללו הוא אהי\"ה שכלל הו' עולה אהי\"ה, ועוד תחליף הו' והוא פ\"ו \nו\"פ בא\"ת ב\"ש ופ\"ו הוא אלהים, מאהי\"ה ועד האלהים הוא היחוד עד ועד בכלל, א\"ל ר' יש \nאלהים לאלהים הוא שנאמר אלהי האלהים איזה אלהים הוא משלים היחוד. א\"ל בני תמלא פ\"ו \nפ\"ה ו\"ו הנעלמים עולה ה\"ו ועולים א\"י ר\"ל מא' ועד הי' הוא היחוד ועד בכלל, א\"ל ר' \nמה מורה הי', א\"ל קח כללה הוא נ\"ה הוא הבינה יוצר העולם, ואם תמלאהו יו\"ד הוא כ\"ף \nוכ\"ף הוא קוף והק' הוא יהו\"ה ויהו\"ה הוא אדם שזהו הבינה האצילה האדם. ושמעתי בני \nענין אחד שהתנא מהפך הקו\"ף בלשון פו\"ק והיה אומר פו\"ק, ואמור ליה לאבא מאחר שעשיתו \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "קודש תעשה חול והיה מרמז לו שהוא סוף יהו\"ה ברבוע והוא קדש ושבת הוא ואין להקל \nעליו, וכדי להעלימו אמר בלשון רפה כלומר צא ואמור לו והוא יבין שהקודש הוא פו\"ק הוא \nקו\"ף ויבין ולא יקל. ראה והבן עד היכן העמיקו לדבר ברמיזה ואתה אינך משים דעת ונפש \nלדעת בדבור ראשון וברמז א\"ל ר' השם חננך ולי לא חנני. א\"ל ר' והכ' מה מורה, א\"ל בני \nחבר הכ' בא\"ת ב\"ש והוא ל' וזהו כי כל בשמים ובארץ הקב\"ה הוא הבינה שמו סמוך לארץ \nלהאיר עליה זהו המאיר לארץ. ועוד כ' פנים ואחור שלו הרי נ' צרף הכ' עמהם והם ע' \nשבעים שרים המתפרנסין מאור הארץ שכל הוא היסוד מאיר עליה. א\"ל רבי והל' מה מורה, \nא\"ל בני ראיתי שעל כל פנים הל' פונה גם הוא פנים ואחור ולקח הכ' מצד אחד ומ' מצד \nאחד ונתחבר עמם ועלו בצ' היא הבינה אם הבנים, הראית בני שכולם נסרכים אחרי אמם. א\"ל \nרבי הו' מה מורה א\"ל בני הו' משך הו' הנמשך אחר הל'. א\"ל ר' ולמה נחסר הו' ובא בג' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "נקודות מעוקמים הנקרא שור\"ק א\"ל ג' ווי\"ן במלה אחת מה צורך, א\"ל ר' אמצא לך תיבה עם \nג' ווי\"ן א\"ל בני לכשיבקע הנוד. ודע והבן ויכלו בגימטריא ע\"ב הרי כאן ע\"ב שמות \nהקודש של \"ויסע \"ויבא \"ויט שכל פסוק מהם יש לו ע\"ב אותיות ומצטרפים ויוצאים ע\"ב \nשמות כל שם בג' אותיות ובמקומם אבארם בעזרת השם. א\"ל ר' מהו לשון ויכלו א\"ל בני \nלשון כלה הכלולה מן הכל והנה גם הבינה נקראת כלה כי כל\"ה עולה ה\"ן, וה\"ן רומז בבינה \nהכל על שם הכלה כי כלה והחתן עמהם ע\"כ בואו ונצא לקראת כלה מלכתא על שניהם אומר, \nועוד בני לא ידעתי ויכלו הו' בו' קצוות ונרמזו בלשון ויכולו לשון כלים כי הם כלים \nאל הבינה יוצר בראשית. ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי \nמכל מלאכתו אשר עשה א\"ל ר' קודם כל דבר אמור זה מהו ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו \nבר מינן ומכל עמו ישראל ביום השביעי כלה מלאכתו ח\"ו ואל תשיב לי שהקב\"ה בין השמשות \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "השלים ויודע ואין ספק לפניו א\"כ למה קרא בין השמשות שביעי, יקראהו ששי ונוכל לומר \nיאמר בפירוש ויכל אלהים בבין השמשות מלאכתו. א\"ל בני העוד לך דברים, אמר לו עתה \nהתחלתי ודעהו, אמר לו אם כן תשלים דברך. א\"ל ר' קמא קמא דמטא קמייהו אייתי אמור לי \nזה ועוד כי שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב. אמר לו בני דע לך שמלת ויכל אינו \nמלשון השלמה רק הוא לשון חמדה ותרגום ירושלמי וחמיד, והכוונה וחמיד אלהים הוא הבינה \nאת יום השביעי, א\"ל יישר כחך ר' וכי לא ידע הקב\"ה לכתוב וחמיד במקום ויכל ותרגום \nירושלמי הוא יונתן בן עוזיאל אשר נזדעזע א\"י ת' פרסה על ת' פרסה מפני שרצה לגלות את \nהקץ, הקץ ידע וא\"א שלא ידע מלת וחמיד למה אמרו בלשון ויכל וזה אמור לי מנ\"ל כל זה \nלמה שינה, א\"ל בני נבהלתי מדברך ואל תבהילני כי אין הדבר רק הבינה זימנה חמש קרואים \nכענין ויקרא אלהים לאור יום וזימנה החתן עמהם מה חסר משם כלה הוי אומר ויכל אלהים \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ביום השביעי ור\"ל השביעי זימנה אלהים כלה. א\"ל ר' כמדומה לך שמהרה אתפייס בדברי \nדיחוי, הנהיה כדבר הגדול הזה הקב\"ה זימן לחתן את יום השביעי לקרוא כלה א\"כ דהכי הוא \nיאמר ויכל אלהים יום השביעי אבל עתה שומע אני שכלה מלאכתו ביום ממש, א\"ל בני ויכל \nקרי ביה כלל ור\"ל כלל אלהים ביום שהוא קו האמצעי כל הז' ימים עליונים. א\"ל שומו \nשמים על זאת יאמר כלל אלהים ביום השביעי מהו לשון ויכל ומאי ביום השביעי. א\"ל בני \nפעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגעתי בזקן אחד והוא אליהו ז\"ל ואמרתי לו במאי קא עסיק \nקב\"ה ואמר דין ומשפט אירע במתיבתא דרקיע בפסוק ויכל אלהים, א\"ל אדוני ומה אמרו שם, \nא\"ל מקוים תשובתך ואמרתי לו מה אני להשיב במתיבתא דרקיע ולא רציתי והפציר בי ואמרתי \nויהי ערב ויהי בקר יום הששי זהו שתא אלפי שני הוי עלמא, ויכל אלהים את אלף השביעי \nמלאכתו אשר עשה העולם העליון מתנהג שלא נהג באלף השביעי כי כל אותו אלף השביעי אין \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "שטן ואין פגע רע וצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ואמר לי כך הוא, א\"ל ברוך טעמך. \nמ\"מ מהו וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, א\"ל וישבות השביעי שהיא הכלה ביום \n", "en": ""}]}
