{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "6", "title": "ספר הפליאה — קטע 6", "hebrewTitle": "קטע 6", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/6/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/6/", "segments": [{"index": 1, "he": "יגנוז והעולם לא ישתמשו בו כי יחטא אדם הראשון וע\"כ התחיל ויאמר ר\"ל וי אמר אלהים \nשיגנז זה האור מהם ולא יהיו כדאים להנות ממנו. וי אמר באמירה זו יצא נז\"ר העולם \nויגנז ולא ימצא ראש ראוי להנות ממנו כי אם הצדיקים לעתיד לבא, ר\"ל ויאמר בגי' נזר \nבוא וראה שהו' הזה הוא ו' הנעלם והוא אור הנגנז בי' והי' בא' ונשאר מר (ונגנז \nמדה\"ר) שהי' קודם שחטא אדה\"ר רם זהו ויאמר, והכוונה מצד חטא אדה\"ר הניחו העולם השפל \nבד\"ו פרצופים ועל שהעטרת אפשרית הידיעה ואפשרית היכולת כענין שנאמר היפלא מה' דבר, \nר\"ל מה' לא יפלא אבל ממני יפלא וכן מי יתן מי שבידו כח לתת אבל אני אין בידי, \nומצאנו שהבינה נקראת מי א\"כ העטרה אפשרית הידיעה והיכולת ות\"ת ישראל איננו אפשרי \nבידיעה כענין היפלא וגו' מ\"מ אפשרי הוא ביכולת כענין מ\"י יתן והוא לא נקרא מי, ע\"כ \nתורה שבכתב שהוא מתפארת והתורה שבע\"פ שהוא מן העטרה אומרת לאדם הנה נתתי לפניך את \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "החיים ואת הטוב את המות ואת הרע ובחרת בחיים, (אומרת העטרה לא קודמת ידיעתי מחטאיך \nשאני אפשרית ואומר ת\"ת אם קדמה ידיעתי אני אפשרי ביכולת לכן אין הדבר תלוי בי אלא \nבך ובחרת בחיים) ואל תשאל א\"כ הבינה שקדמה ידיעתה ויש לה יכולת כענין וסור מרע \nבינ\"ה ימנעהו ולא יניחהו לחטוא והוא הגורם שאינו מונעו ונמצא יוצא משפטו מעוקל \nמלפניו. כי יש להשיב הג' ראשונות שהם כתר חכמה בינ\"ה הם ראש אחד וכפי מעלתם וחטא \nהאדם מצוי בעולם הניחוהו ביד ד\"ו פרצופין לתת להם השכר והעונש כפי ענינם והנפש תבחן \nכי ע\"כ ירדה מן העליונים ואין כל חדש תחת השמש ר\"ל נפש חדשה: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ד\"ה ויאמר אמר לי בני אינך רואה\nויאמר אמר לי בני אינך רואה שנסתר מופת א' בתוך ויאמר ומלת ויאמר אומר אותו הבינה \nוגם כנסת ישראל הנקראת גם היא אלהים, א\"ל לא ראיתי ולא אראה איך נסתר מופת אחד בתוך \nויאמר, אמר א\"כ מה אתה מקוה א\"ל לשמוע א\"ל וממי א\"ל ממך. א\"ל גם אני איני יודע אלא \nקנצי מילין שמעתי ומהם לא ידעתי, א\"ל א\"כ מה יהיה א\"ל המתן, המתין ובא אצלם אדם אחד \nואמר להם מהו ויאמר א\"ל בני ענה לו, א\"ל ר' העבודה איני יודע וגם אתה לא הגדת לי, \nא\"ל א\"כ אענה אני, א\"ל ויאמר מופת אחד, א\"ל מהו מופת אחד א\"ל כל מופתים נסתרים \nונסים נסתרים מכנסת ישראל הנקרא אלהים. א\"ל אמור לנו אדונינו איך נסתר מופת אחד \nבתוך ויאמר, א\"ל תחליפהו בא\"ת ב\"ש וי\"א פמ\"ת, אותיות מפ\"ת. וחשבון אחד שהוא י\"ג, \nא\"ל ולמה לא נעשו נסים נגלים, א\"ל בעבור שאין העולם ראוי להעשות להם נסים ומופתים \nנגלים. א\"ל אדונינו בדור מצרים הכחישו בבריאה עברו בז' מצות דור פריץ ונעשה להם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ניסים נגלים, א\"ל היו ביניהם אנשים גדולים צדיקים שהיו ראוים לראות מה שראו והאמינו \nבדברי משה ויקדו וישתחוו וגם היו עתידים לקבל התורה ולשמוע דברים מפי השם שנאמר קול \nדברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים ראו אמונתם וצדקתם והאיך לא יעשה להם נסים \nנגלים והנגלים והנסתרים בשביל ישראל וע\"י ישראל רואים גם האומות. ויאמר נתחבר א' עם \nהו\"י ונעשה או\"י אוי להם לבריות שאינם כדאים להעשות להם נסים נגלים, א\"ל אדונינו \nא\"כ נסים נסתרים נעשים בעולם א\"ל השטן מרקד ביניהם בעולם ואלולי דב\"י עושה בכל יום \nנסים נסתרים אין כל בריה יכולה להנצל ממנו, ואגיד לך מה עושה הקב\"ה עם הבריות אע\"פ \nשמולידים קושי (בעולם) למעלה אפ\"ה קב\"ה עושה להם נס נסתר ומזמן להם מזונות מתוך \nקושי זהו קשים מזונותיו של אדם, וגם אל תאמר בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל \nהזה וראה שאדם מפזר בביתו עשרה חלקים ואינו יכול לעשות חלק א' לצדקה והכל מהש\"י \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והוא אינו יודע, אבל בבא האדם בביתו מראה פנים זועפים ורעים ופני האורח בושו ונכלמו \nוהרי כאן הלבנת פנים אע\"פ שאינו ברבים אך יש לו להראות לו פנים שוחקת ולעשות לו לב \nטוב שאתה והוא משל השם אתם אוכלים ואתם ניזונים כענין נסים נסתרים, א\"ל אדונינו א\"כ \nהמברך לרעהו בקול גדול קללה תחשב לו שמתרבים האורחים ובאים ואוכלים מה שיש לו. א\"ל \nבני דעו לכם שאין זה כוונת הכתוב שזה תדעו באמת שאף אם יבאו בכל יום קב\"ה מזמין להם \nמזון ומזה אל תזוז דעת שלכם, אך הכוונה היא ככה לפעמים ימצא אדם צדיק בדור אשר \nמזונותיו טהורים ונקיים ואין לו לזה אורח אשר הוא רעהו וצדיק כמוהו שהזמינו הקב\"ה \nלהנות מאותן המזונות ללכת ולספר פן מדבריו יתקבצו אנשים מגואלים שאסור להנותם \nויטמאו לחמו אשר הזמינו לו הקב\"ה נקי וטהור רק יניח דבריו וסיפוריו וקב\"ה על טהור \nיזמין טהור ועל טמא יזמין טמא, (א\"ל אדונינו אם זה יספר הקב\"ה לא יניחנו לבא תקלה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ע\"י הצדיקים, א\"ל בדוחק ימצא צדיק שלא יביא לו הקב\"ה תקלה ואנשים מועטים הם כי \nהשמטה קשה והצדיקים האלו גם חטאתם נגדם תמיד ותניח שילחמו שניהם ר\"ל המצות והעבירות \nשבידם) ואל תקרא אתה הדבר כי הקריאה מזקת להביא אליו אורח שלא כדין יען שהקריאה \nעושה התעוררות והשטן מקטרג כענין כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו ונתקיים הדבר וכן \nיולד בן לנעמי שהיו צריכים קריאה וכן אל תפן אל מנחתם א\"כ ראו שהנסים נסתרים בכל \nיום נעשים, א\"ל אדונינו מאין לך כל הדברים הללו א\"ל אל תשאל לי מאין לי כי לא אגיד \nלכם, פרח והלך לו מיד הכירו כי ממתיבתא דרקיע ירד, א\"ל בני ראית מה למדנו א\"ל ר' \nראיתי וכמעט לא פרחה נשמתי כל כך דברים מתוקים הוציא מפיו, א\"ל ר' ויאמר אלהים יהי \nאור באיזה כח, א\"ל מי כתיב אמר ויאמר כתיב בכח גלגול הו' המתגלגל באהיה עם כללו, \nר\"ל הו' עם כללו נאצל אור הוא הו' בעצמו שהוא האור ובכחו של הי' אשר משך שלו ו\"ד \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "נאצל משך הו' עם הד' חיבור א' ופרצוף א' ואדם א' הרי כאן ב' אורים ו\"ד זהו יהי אור \nויהי אור בכח הי' ר\"ל היא י' של ויאמר ונעלם שלו ו\"ד, ואמר אלהים שהיא הבינה מכח \nהי' שהוא חכמה יאצלו הנעלמים של יו\"ד שהם ו\"ד חיבור א' ר\"ל שלא יהיו מפורדים לגמרי \nרק יביטו זה את זה ויאהב זה את זה כענין ורבקה אוהבת את יעקב זהו יהי אור אור הו' \nויהי אור הד' וזהו הבינה מסתכלת בתורה ובוראת את העולם ר\"ל תורה קדומה והיא החכמה \nומסתכלת ר\"ל מאצלת ההויות בכח החכמה זהו ויאמר ר\"ל ו\"י של ויאמר, א\"ל ר' א' של \nויאמר מהו עושה, א\"ל הי' שהוא החכמה מאין היה לו הכח אם לא מא' זהו א' של ויאמר \nוהנה הבינה פועלת בכח שניהם כתר וחכמה, א\"ל ר' מ' של ויאמר א\"ל מאחר שהבינה בוראה \nאת העולם א\"כ ראויה היא להיותה מלך עליהן זהו מי\"ם במלואו העולה מלך כי המ' נעלמו \nהוא מ' פעמים הוא י\"ם וכן ה' פעמים הנעלם שלו הוא א' פעמים יו'ד ולפעמים ה' וכן הו' \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "פעמים הנעלם שלו ו' פעמים א\"ו וכן פ' פעמים הנעלם שלו הוא א' ופעמים הוא ה' וכן ח' \nפעמים הנעלם שלו י\"ת ופעמים הוא ת' וכן הר' והת' וכן כולם שאין להם הכרח בנעלמים \nשלהם, א\"ל והר' של ויאמר מהו, א\"ל היא הבינה ולכן כשהי' שהוא החכמה יורד ומתחבר \nאליה הוא ה' ר\"ל נכנס הנקודה בר' ונעשה ה' וכשהי' מסתלק מר' הוא ר\"ש היינו פעם רי\"ש \n(פעם ר\"ש) ופעם ה' הוא ויאמר, א\"ל בני בא וראה כח סתרי תורה ויאמר ו\"ו יו\"ד אל\"ף \nמ\"ם ר\"ש שכל הנעלם של ויאמר עולה ד\"ל במ\"ק וסופי תיבות של נעלם ויאמר עולה כ\"ה, ר\"ל \nמדה אחת יש לו להקב\"ה וכ\"ה שמה והיא במאמר הראשון הוא ויאמר וזהו ד\"ל היוצא מכל \nנעלם ור\"ל דלה שאינה מאירה אלא מהו' וע\"כ נאמר ודל לא תהדר בריבו ר\"ל אתה הו' הנותן \nאור לדל לא תהדר אותו בריבו עם הרשעים הנה דל לקח את שלו כי לא לבטלה האצלתיו וזהו \nלא תחסום שור בדישו. ראה בני מאמר ויאמר אלהים שאלו מתיבתא דרקיע מקמי קב\"ה יהי אור \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ויהי אור שני אורים יש כאן והם ד\"ו פרצופים היכן היו ונאצלו והשיב מלת ויאמר \nהאצילם, א\"ל כיצד א\"ל הנעלם והנגלה של ויאמר עולים אלפיים וג' הרי כאן ב' ימי \nבראשית שיומו של הקב\"ה אלף שנה שנאמר כי אלף שנה בעיניך כיום אתמול נשארו ג' לרבות \nשני אורים הכתובים ומשך הו' הנגנז הרי כאן ג' היתירים, מיד ענו כולם ואמרו קרא לשמש \nויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה שבח נותנים לו כל צבא מרום. ויאמר אלהים מי זה \nאלהים, א\"ל היא הבינה יכל אלהים במעשה בראשית היא רמז בבינה: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ד\"ה יהי אור נתכסה אלהים בחכמה\nיהי אור נתכסה אלהים בחכמה ואמר יהי אור כלומר יהי מושך שפע הברכה הבא מן החכמה ולא \nיהיה הפסק בדבר יהי פירושו ימשוך. מהו ימשוך א\"ל אור, מהו אור, א\"ל אור התפארת \nימשוך מן החכמה ולהיות החכמה תורה רשומה והת\"ת תורה שבכתב זהו שארז\"ל נובלת חכמה \nעלאה תורה שבכתב היא ת\"ת, ראה עתה בני שכל הדברים נעלמים בחכמה והבינה מבטת בה \nוהדברים מתפשטים ומתגלים ובעבור כי מלת יהי מושך חכמה ושפע טוב וברכה ע\"כ לא תמצא \nמלת יהי אלא באבני הבנין כגון אור ורקיע וכיוצא בהם. א\"ל ר' אותיות יהי מה מורים, \nא\"ל זו השאלה אליהו ע\"ה תרצה ואמר י' חכמה עלאה ה' בינה י' אחרון היא היכל פנימי \nהיכל הקדש י' אהי'ה שהכל נאצל משם, והנה י\"ה חצי השם חכמה ובינה אב ואם ושבו בי' \nלקחת רשות להאציל דבר אחר וכל הג' אותיות יה\"י עולים כ\"ה ר\"ל גם המדה הנקראת כה \nתמשיך בכח ת\"ת ישראל, כי החכמה נמשלה בחלמיש על שהנתיבות סתומות בה כעין החלמיש \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שאין נתיב נראה וניכר בו והנה כל הויות נקראים יאורים מלשון אור נשאו נהרות ה' וע\"כ \nכתיב בצורות יאורים בקע. וראה כי החכמה מקבלת זוהר מהא' ואותו הזוהר מתנוצץ ממנו \nזהו שנאמר עוטה אור כשלמה עוטה ר\"ל מקבלה שלמה ר\"ל התפשטות החכמה שהיא סובבת כולם, \nא\"ל מנא לך דהאי אור הוא ת\"ת א\"ל יהי כתיב יו\"ד ה\"א יו\"ד מ\"ו תוציא מ\"ה שהוא אדם \nהרומז בו שנאמר ואתנה צאני וכו' והא' היתר לומר שהכל מן הא'. א\"ל ר' מי הוא המסדר, \nא\"ל הבינה, א\"ל מנא לך א\"ל יהי כתיב יו\"ד ה'ה יו'ד הרי כאן נ' שערי בינה והיא שאמרה \nלמשה הן קרבו ימיך למות, א\"ל וגם זה מנלך, א\"ל היינו מה שארז\"ל ממהר לשמוע וממהר \nלאבד יצא שכרו בהפסדו ולא אמרתי לך בי נ\"ה ר\"ל כי הי' עולה עם כללו נ\"ה הוא הן, א\"ל \nר' זה לא שכחתי ולא אשכח שאם אשכחנו תדבק לשוני לחכי אבל זה אני שואל איך תעלה ממלת \nיהי הן, א\"ל יוד הי יוד הרי כאן ה\"ן, כשעלה משה לרקיע מצאו להקב\"ה שהי' מדייק \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "באותיות יהי אור וא\"ל משה להב\"ה מאי האי ר\"ל מהו הדיוק, א\"ל למה היוד בראש ויוד \nבסוף וה' באמצע, א\"ל י' בראש חכמת אלהים וי' בסוף חכמת שלמה וה' באמצע שהי' האציל \nהה' וה' האציל הי' ר\"ל י' שהוא חכמה האציל הה' שהיא הבינה וה' האציל הי' שהיא חכמת \nשלמה, א\"ל הקב\"ה למשה משה מהרת לשמוע אבל אשאלך והודיעני מה האי דכתיב מה ה' שאל \nמעמך וארז\"ל הרי כאן מאה ברכות ור\"ל שיבקשו ישראל להתברך מכל העשר שכ\"א כלול מי' \nוהרי כאן מאה ומלת מה בא\"ת ב\"ש י\"ץ עולה ק' וישראל הממשיכים ומי המשפיע, א\"ל א' א\"ל \nמנלך הא דהמשכת הק' מן הא' א\"ל הכל מודים, א\"ל אמת הכל מודים תורה תמימה להם מנין \nר\"ל מנין להם הלימוד א\"ל איני יודע, א\"ל א\"כ למוד לשונך לומר איני יודע שלא יאמרו \nמשה בדאי הוא, א\"ל רבונא דעלמא אתה אמרת לי בחצות לילה אני מכה ואני אמרתי כחצות \nשלא יטעו ויאמרו משה בדאי הוא אצל ב\"ו נופל טעות ואע\"פ שאמת אתי יאמרו ההיפך אבל \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אתה ממך אני לומד ואם אטעה לא תאמר משה בדאי הוא ותניחני בבדאותי כמו המצרים כי \nתביאני אל האמת ואחר שלא ידעתי תביאני אל האמת, א\"ל הב\"ה הכל במלת יה\"י והכי הוא \nבהיות נעלם הה' ביוד יהיה כל נעלם יהי למ\"ד ובהיות נעלם הה' בה' יהיה כל נעלם יהי \nכ\"ה ובהיות נעלם הה' בא' יהיה כל נעלם יהי כ\"א הרי כאן ל' כ\"ה כ\"א ונגלה כ\"ה הרי \nכאן א\"ק ר\"ל המשכות הק' ברכות מן הא' זהו יהי לשון המשכה ימשכו הק' מא', א\"ל רבונא \nדעלמא ברור לי מפני מה ננקד הה' בחיריק והי' בשבא. א\"ל כשהברכות מתחילות להמשך \nהבינה מקבלת להשפיע למטה עד הי' האחרון היא כ\"י ואז האור שהיא המעור הוא בא לקבל \nשפע מצינור אמצעי מחכמה עלאה וע\"כ ננקד הי' בשבא ב' נקודות זה על גב זה כצורת \nהמעור, והה' בחירק להריק למטה יהי אור ויהי אור. והיה אור מבעיא ליה למימר אלא אם \nהיה אומר והיה לא היה נראה שכבר היה לכן אמר ויהי שהיה מקודם בכח עד שהאצילו וזהו \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ויהי אור שכבר היה. וראה והבן שקודם אצילות הדברים. האויר קדמון יחיד ומצד עלויו לא \nהיה נוטה כלל אך היו כחותיו נעלמים ונסתרים בתוכו. ואחר שכך הוא א\"כ אין הכירא \nבכבודו ורצה להמציא אבניו הם האבנים הנזכרים והמציא הוצאות הנקראים הוצאת התעלומה \nשאין בריה יכולה לעמוד על עיקר זה ועתה שנאצלו הם אדוקים וקשורים בו כשלהבת הקשורה \nבגחלת. וראה והבן שנמצאים אבנים יקרים ויש להם סגולות הרבה ומהם שואבים הברזל \nבסגולתם כן הדברים הללו אחרי שהם כחות עליונות אשר יצאו עתה לפועל שואבים שפע וברכה \nממנו יתברך, ואמרו רבותינו ז\"ל עשרה לבושים לבש הקב\"ה בבריאת עולם וכוונת הענין הכל \nנברא באמצעות. אך קשה שאין לבוש אדוק בגוף ויש להשיב שאין זה כלבוש המופשט מגוף. אך \nהוא כלבוש החגב שלבושו ממנו וא\"כ אדוקים הם העשר לבושים כשלהבת בגחלת ועם כל זה יש \nהפרש בין לבוש ללבוש. והכוונה שהפרש גדול יש בין המברך למתברך. וראה והבן שהאור הזה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כבר היה והיה נעלם ונסתר כי אין דבר חוץ ממנו יתברך ועלה רצון מאתו יתברך והמשיך \nההויות אשר היו סתומים כמו שנאמר בחלמיש שלח ידו ולכל א' וא' יחד לו מקום ור\"ל \nהאצילו ונתן לו חיות שיוכל לפעול פעולתו. וזהו ויהי שכבר הי' הכוונה ההי' בחכמה כי \nלו [ס\"א לה] נתנו ומשם נתפשטו והשפע נאצל הוא שנאמר כולם בחכמה עשית ובאיוב ג\"כ \nנרמז זהו שנאמר אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ומלת ראה הביט (בה) במחשבה הטהורה, \nהלא תראה אדם המשער לעשות מעשה א' עוסק במחשבתו וכפי הציורים שהיו במחשבתו כן עושה \nמעשהו ויספרם אלה הם ספר ספר ספור, הכינה הכנת ההויות כי ההויות לא היו עומדות על \nסדר תכונת הבנין אלא שהוא יתברך המשיך ההויות וסדרן ועשה מהם בנין א' ושם א' צרוף \nושקל א' וסדר בכ\"ב אותיות שכ\"א וא' קשורה בחברתה הוא שנאמר מקבילות אשה אל אחותה, \nוגם חקרה והמדות שם להם חקר וגבול אע\"פ שאין להם גבול מצד התחלת עצמותן והוא יתברך \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "נמצא בתוכם ופועל בהם פעולתו כנשמה באברי הגוף. וזהו לבש הקב\"ה עשרה לבושים: \n \nד\"ה שאלו לר' מהו שכתב או\"ר עולה\nשאלו לר' מהו שכתב או\"ר עולה ר\"ז בודאי סודו גדול ונפלא אימא לן אם יש בו סוד סתום, \nא\"ל יבא אליהו ז\"ל והוא יאמר סוד האור העולה ר\"ז וז\"ר הוא הסוד אצלינו זולתו, אדהכי \nבא אליהו ז\"ל א\"ל ברוך הבא אימא האי אור מהיכן נפיק, א\"ל סוד זה סתום הוא אויר \nעליון סתום הוא נפתח ויצא נקודה חד הוא הי' וכיון שנתגלה הי' מה שנשאר באויר בהסתלק \nהי' נשאר אור. וכן הכל בכח ונתנו לי' ר\"ל אויר קדמון הוא כתר וי' הוא חכמה וחכמה \nמאצלת הכל בכח האור עליון, א\"ל זה באת לומר לנו זה שמענו וידענו אבל אמור לנו מלת \nאור, א\"ל אור הא' הוא אויר קדמון ודעו שהא' מצטייר יו\"י והי' היה בכללו ונאצל והוא \nחכמת אלהים ונשאר הו' שהוא הנקרא אור ונתנו לחכמה זהו ו' אחר הי' ובכלל הו' הוא יוד \nאחרית הימים היא כנסת ישראל לכן בא י' אחר הו' ראו שהי' רומז בחכמה והו' הרומז באור \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "והי' הרומז בכ\"י הכל בא' זהו ויהי אור שכבר היה, א\"ל ו\"ר דאור מהו, א\"ל הוא בינה, \nא\"ל אף אני אשאל אתכם כי לא באתי רק לשאול אתכם ואתם קדמתם ושאלתם, א\"ל מנא לן \nשנקרא הא' אויר קדמון, א\"ל כתיב וירא אלהי' את האור כי טוב ר\"ל אלהים שהיא הבינה \nראתה את האור הוא הו' כי טוב, ר\"ל מבהיק ומאיר וידע שהוא מאויר העליון ר\"ל אויר \nאותיות וירא, א\"ל מי הגיד לכם ענה המשיב ואמר אבי הגיד לי, א\"ל ושמא אמר לך מהו \nוירא ה' כי סר לראות, א\"ל כך אמר לי כל ראיה כלפי מעלה היא הבהקת האור והכל מאויר \nקדמון, א\"ל וראית אדם מאין, א\"ל מהנפש שהיא מבהקת מאור עליון אשר הי' כלול באויר \nקדמון והנפש עוברת דרך אותו אור הוא יסוד עולם ומקבלת אור בירידתה, ע\"כ נותנת כח \nואור לכל אברי הגוף כן בהיות הקב\"ה הוא אויר קדמון עם פעולותיו ר\"ל עם אצילותיו \nכולם מבהיקים אור ומוסיפין אור על אור עד אין מספר, עמד אליהו ז\"ל ונשקו על ראשו. \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "כשעלה משה למרום מצאו להקב\"ה שהיה אומר כתיב יהי אור ויהי אור ולא כתיב ויהי כן \nאתמה א\"ל למשה מאי האי, א\"ל רבונא דעלמא אלו נאמר ויהי כן שמענו אור אחד עכשיו שאמר \nויהי אור משמע שני אורים אור שאין העולם כדאי להנות ממנו ואור שני שבו משתמש העולם. \nא\"ל ואימא אור א' הוא, ויהי אור הוא האור שאמר יהי אור, א\"ל א\"כ יכתוב ויהי כן א\"ל \nאלו נאמר ויהי כן אפשר שהיה טועה האדם לומר שנאצל האור מ\"מ נאצל בשינוי ממה שאמר \nהשם, א\"ל ומי איכא מידי שעלה במחשבה ולא נעשה בזמן הבריאה א\"ל אין ברא הקדוש ב\"ה את \nהאדם לחיות לעולם ובעבור שחטא נגזר עליו מיתה, א\"ל רבונא דעלמא עתידה להתקיים \nהמחשבה בתחיית המתים, א\"ל למשה דע לך שאם היה אומר ויהי כן היה אומר נשתנה האור \nונאצל בשינוי ממה שעלה במחשבה להאציל ולעתיד לבא יתקיים דומיא דתחיית המתים ולעולם \nאור אחד נאצל אמר ויהי אור לומר שלא נאצל רק כמו שעלה במחשבה, ועוד אשאלך כתיב יהי \n", "en": ""}]}
