{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "69", "title": "ספר הפליאה — קטע 69", "hebrewTitle": "קטע 69", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/69/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/69/", "segments": [{"index": 1, "he": "רוצה השם יתברך להמסר אותי בידם ומשום כך ישמעו לקולי כי שלום למעלה שהפנים לאחור \nואם לאו רוצה השם במסירתי ואמסר ולא אבטל גזירתו, ומה ששתה פעמיים ולקחו גם השולחן \nמלפניו כיון להעלות השולחן בפנים ע\"י חלון ולהוריד הפנים באחור הוא השולחן, וכיון \nלעורר בכח האלף שהוא הפנים. וכראות הדבר שאינו רוצה הש\"י להמסר בידם החזיר השולחן \nבמקומו ושתה פעם א' שיבא כ\"א במקומו וישאר השלום לבדו בבית וכן היה הדבר שכל מה \nשהיה אומר להמבקשים עשו רצונו ומה שברח משם שלא סמך על זכותו פן ינכו מזכיותיו, ומה \nשהלך באגם כוונתו להיות סביב הבית ברחמים ובקי גדול היה בסתרי אלהינו ובההוא שעתא \nדקא עסקי למעלה הכיתות היו עוסקים מלמטה והיו אומרים הישיבה שלמטה על הספק הזה טמא \nוכן היו לומדים הישיבה שלמעלה שכנגד הישיבה של רבה בר נחמני, והאמת רבה ב\"נ היה \nגורס בההוא שעתא ממש על אותו הספק טהור וכחו וצילו שלו למעלה היה גורס גם כן טהור \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "התחילו בני הישיבה לחלוק עימו ואמרו טמא א\"ל הקב\"ה הכי הוא כדרב\"נ וטהור וספק טומאה \nלקולא ואמרו לקב\"ה מאן מוכח לא שהיו צריכין מוכיח חלילה, אלא אמרו מי הוא למטה \nבעולם השפל שכנגד זה הצל והכח ומוכיח לומר טהור, ואמר להם רבה ב\"נ הוא שהוא בקי \nבאהלות ובסוד הטומאה ויודע האמת ויבא ויתחבר עם צילו וכוחו כי אין הדין נותן \nשיצטער, הלא תדע שלא אמר יבוא ויוכיח אלא אמר יבא כי נפסק הדין עליו והאי מלאכא \nדשלח קוב\"ה לאו סם הוא חלילה רק כוחו וצילו להדבק בו ולהעלות שניהם בטהרה. הלא תדע \nכשעלה משם ואמר טהור ואלולי שהיה נדבק בכוחו וצילו לא היה אומר טהור כי סם מטמא ומה \nשלא לקחו בפעם א' כי רצה קב\"ה להראות במתיבתא דרקיע שכרו ומעלתו וכשהלך משם עם הכח \nאמר טהור, וזהו בת קול שאמר אשריך רבה בר נחמני שיצאה נשמתך בטהרה שהיה שלם בכל \nהתורה שאף בזו הספק עמד על האמת והפתקא שנפל מרקיע היא היא ב\"ק ועל שהוציא הדברים \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "המפורשים בהבדל קראה פתקא, ומה שאמר שהיה כתוב בה ר\"ל ההכרזה הזו באה בב\"ק מתורה \nשבכתב ומה שהספידו ז' ימים שכן כשיאסף צדיק מספידין אותו ששת ימי בראשית שכן הדין \nכי בהיות הצדיק בעולם השפל מתוך מעשיו הטהורים כל ששת ימי בראשית במילויים זה הצדיק \nאבד למטה אבד גם למעלה ואז ואין איש שם על לב. ומה שאמר כל הפורש יהא בנדוי דע לך \nר' בהיות הנפש הצדיק עולה למעלה כל ששת ימי בראשית באים להקבילו ואז יום הז' אשר שם \nהנפש ההיא שוכנת הוא במלואו, וע\"כ הדין נותן להיותו עם הגוף שהוא כלי הנפש ל' יום \nשכן משכן הצדיקים מתחדש ל' יום ואם יניחו הגוף ויסתלקו הנה שגרמו הסתלקות גם למעלה \nואחר ל' אמר לכו לבתיכם לשלום הכוונה בהתחברות הצדיק בישיבה שלמעלה השלום בבית: \n \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ד\"ה ונקראים חלב ויין ר' ראית איך\nונקראים חלב ויין ר' ראית איך נגרר החלב מן הלחם, א\"ל בני ידעתי שחלב הוא בן הלחם, \nא\"ל ר' חלב עם הלחם נאכל ועם הבשר אינו נאכל. וראה והבן החכמ\"ה הוא לח\"ם בגי' תורה \nרשומה תורה קדומה, וחלב נצרף ועלה בלחם שכן הוא עולה לחם ח\"ל חל\"ב. כתיב לכו שברו \nואכלו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב וכתיב אמת קנה ואל תמכור, ומכאן מצאו \nהתירא למכור התורה ואנא שכחו שלח לחמיך על פני המים שהכוונה למוד בחנם כדי להוריד \nהתורה בלחם שהוא חכמת אלהים על פני המים שהיא כ\"י, ונתעוררו חז\"ל להרמיז ולומר מה \nאני בחנם אף אתם בחנם ולמה לא יפרשו מלת קנה כענין קונה שמים וארץ והראיה דכתיב ואל \nתמכור ואנא שכחו קבלת התורה שהיתה קבלתה על ידי עשר קולות וקיום ישראל וקיום העולם \nמסבת התורה ואם זה מאבד התורה וממעטה מצד שהוא נוטל שכר א\"כ הוא מאבד חיי העולם \nוממעט השפע מהימים העליונים ישפוט השם על לוקחי השכר אנא ימצאו ימים העליונים שכר \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ליתן כדי שיבא להם השפע מתורה העליונה כפי התעוררות שעושה ומראה במעשיו המכוערים \nורעים ויצא שכרו בהפסדו וצעקתם צעקת חנם ונפשם תועבה לפני השם, ועכ\"פ סובר זה שעזב \nאלהים את הארץ למקריים ורוצה למכור תורתו ולהתפרנס ממנו ולא זכר ודאשתמש בתגא חלף \nולמה לא אמר ודאשתמש בתגא ימות אלא חל\"ף אותיות פל\"ח כי לקח התורה לעצמו ומוכרה \nכרצונו ומשתחוה לה ושכח דברי חכמינו ז\"ל ואל תעשה קרדום לחתוך לאכול מהם וכפי \nמעשיהם הרעים יבושו בושת, נראה שלא למדו תורה לאהבת אלהינו כדכתיב ואהבת את ה' \nאלהיך וכתיב ולמדתם אותם את בניכם רק להתהדר ולהתגאות על ההמון ולומר אני רב\"י והוא \nרע בעיני י\"י. שאם היה ר' אמיתי כענין יר\"ב בארץ היה הולך אחרי קצרי יד ואחרי \nהיתומים לקרבם וללמדם ולהדריכם בדרך הש\"י, וכמה אנשים ויתומים נפסדים מסבתם של זה \nוהם כלים מוכנים וטובים ממנו אלא שקצרה ידם מצד עניות וזה מאבד התורה מהם על שאין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "להם מה ליתן, ישפוט השם עליו לרעה מה לו ביתרונו ואדרבא כאשר יוסיפו לו שכר אז הוא \nמתפאר לומר שהוא הרב הגדול בישראל ואינו יודע שהוסיף על חטאתו פשע ומי גרם להם כל \nזה מיעוט השגתם וחסרון ידיעתם שממלאים כריסם בשר ויין הוא התלמוד ואח\"כ אינם מבקשים \nרופא להראות להם הדרך להתעכל המאכל במעיהם אבל הם אומרים עד כאן עקר המאכל הזה ומיד \nמתחילים בקולות וברקים שמעו הדיוטים מעלתינו והקשיבו נשים למודינו ודעו שאנחנו \nרבנים בקהילתינו ומניחים הבשר בלא עיכול ושב לבועה והבועה העלה צמחים ואז נוטים \nלכאן ולכאן ואינם יודעים מה לעשות כי נחסר האמת מהם. וראה ר' למען קדוש ישראל איך \nהולכים בחשך והכסיל בחשך הולך ואומרים שלא חייבה התורה רק ללמוד את בניו שנאמר \nולמדתם אותם את בניכם ואם כזה אראה להם היתר היותר גדול מזה להפשיט את הבריות ולאבד \nנפשם שהרי כתיב והודעתם לבניך ולבני בניך ואין הציווי אלא לבניו ולבני בניו דאס\"ד \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שהציווי גם לעלמא א\"כ ישמיענו בעלמא וכ\"ש בבניו ויתן לי ג\"כ שכר ואראה לו היתר א' \nכרצונו הרע שנאמר ולמדתם אותם את בניכם וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך וסמוך לו \nלמען ירבו ימיכם וימי בניכם והנה בניכם דוקא שכן נראה שאדם מקפיד בריבוי ימיהם של \nבנים ובזה הכתוב מדבר, אבל אינו כן האמת שהרי כתיב ושננתם לבניך ותניא בברייתא אלו \nתלמידך ואל יקשה בעינך שבכ\"מ התלמידים קרוים בנים דכתיב בנים אתם לה' אלהיכם וכתיב \nויצאו בני הנביאים ולא היו אלא תלמידים. וראה ולמד מחזקיהו המלך שלימד תורה לישראל \nוקראם בנים דכתיב ועתה אתם בני אל תשולו, וכן הוא אומר ויגשו בני הנביאים אל אלישע \nוכי בני הנביאים היו אלא תלמידי הנביאים היו מ\"מ זה האמת שמצוה בבניו יותר משאר בני \nאדם ולמה לא יחוש שמא היתומים וקצרי יד הללו הם בניו ומרחיקן מעול מלכות שמים היו \nלהם ליקח סדר ומוסר מהמשנה משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "לנביאים ונביאים מסרוה לאנשי כה\"ג והכל בחנם כי האיך היו יכולים לשנות סדר ודרך ה', \nואחר שהוא ת\"ח ולומד תורה ופותח פיו לבלוע דם חבירו על לא חמס בכפו א\"כ למה לא \nיעיין במעשה דר\"א בן הורקנוס שנעשה בן כ\"ה שנים ועלה אחר ר\"י בן זכאי לירושלים \nובפעם ראשונה לא הכירו שהיה כלי מוכן ובפעם שניה הכירו והושיבו לפניו וביקש רחמים \nעליו ונעשה גדול בתורה ואלו היה מבקש ממנו שכר היה מפסיד כל הטובה ההוא כי לקח טוב \nנתתי לכם תורתי. וראה והבן שכן האמת שהרי אמרו באגדה כשעלה משה לרקיע ראה את ר\"א בן \nהורקנוס ואמר יהי רצון שיצא זה מחלצי וזהו ושם הא' אליעזר, ואתה הרב הגדול בהמון \nשוטה שאתה נוטל פרס נפשך בלימוד בניהם אנה היה עליות משה בהר קודם קריאת השם שאמר \nושם האחד אליעזר והלא אפילו מנבואת הסנה קדם זה הקריאה ושם האחד ואם לאו שאינו יודע \nהאמת אתה המתפאר בלימודך ומחריב עליונים ותחתונים בשכרך מה תוכל לדעת, והאמת הוא כי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "משה עלה לרקיע ג\"פ פעם אחת כשנהרג, ופעם השני שנזקק ונטהר לגמרי, ופעם ג' שנאמר לו \nאל תוסף דבר אלי, ופעם ב' שירד בעטרה לבא בעולם השפל להוציא את ישראל ממצרים אז ראה \nאת אליעזר וידע באמת שיתחייב בפריה ורביה ואמר יהי רצון מלפניך שיצא זה מחלצי זהו \nושם האחד אליעזר, וגם את ר\"ע ראה שאם היו מבקשים ליתן להם שכר לא היה זוכה במה \nשזכה, וראה שגם זה עברה כל התורה כולה מפיהו והיה כלי מוכן אבל אתה הרב הגדול שאתה \nמתפאר בתורתך שאינו שלך ואתה גוזל הבריות שמע שכרך אשר מוכן לך מששת ימי בראשית ודע \nבאמת כי לא יקבלוך אחרי אשר מכרתם מתנתם שנאמר וממתנה נחליאל ובעשרה מאמרות ניתנה \nהתורה לישראל ובעשרה נברא העולם ויכריזו עליך י' הכרזות. הכרזה א' כל אוכל תתעב \nנפשם ויגיעו עד שערי מות. הכרזה ב' יעלו שמים ירדו תהומות. הכרזה ג' נפשם ברעה \nתתמוגג. הכרזה ד' יחוגו וינועו כשיכור. הכרזה ה' וכל חכמתם תתבלע. הכרזה ו' ויתעם \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "בתהו לא דרך. הכרזה ז' ותבער אש בעדתם. הכרזה ח' להבה תלהט רשעים. הכרזה ט' וימאסו \nבארץ חמדה ולא האמינו לדברו. הכרזה הי' וירגנו באהליהם לא שמעו בקול ה.' אז ענה ס\"ם \nותנ\"י וניעו\"ר שושבינו ולילי\"ת בקול גדול וחזק וישא ידו להם להפיל אותם במדבר \nולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים סורו סורו טמא \nקראו למו ואחר כל הצרה הזאת מה תהנו מאותו השכר ומה תועלת מאותו הגאוה. וראה ר' \nוהבן מה גרמו לוקחי השכר ראו חז\"ל שהתורה מתחללת ונחסרת מצד שאין להם לפרוע ועשו \nתיקון שיקחו שכר בטלה כי ארז\"ל מוטב שיפסדו אלו ממה שתפסד כל התורה כי רבו היתומים \nקצרי יד ועשירים מוסיפים ואלה הולכים וחסירים והתורה צועקת ולא זה דוקא שראו שאין \nתקנה ללמוד בלא שכר והיחיד הולך ומתבטל מהיתומים וקצרי היד עד שהתירו לומר אפילו לא \nקרא אלא פעם א' ביום שמע ישראל יצא ידי חובת והגית וכו'. ראה השם וישפוט המקלקל \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הצינורות והגורם כל זה וישער בדעתו שקבץ הון לאין סוף אחרי הניחו לאחרים והוא הולך \nלאבדון מה תועלת לו ועל כל הדברים האמורים בתורה מוסיף חומש וכאן שבעתיים בז' קולות \nניתנה תורה וכל זה הוא בעבור שאינו יודע עיקר התורה היא חכמה אמיתית להדבק בהם \nולחשוק בהם ולהדבק באלהיו ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום שאלו היה יודע זה \nבאמת היה הולך אחר הבטלנים היושבים בשוקא והיה ממשיכם בדברים טובים ויושיעם מיד \nשונא ויגאלם מיד אויב ויושיבם בביתו ויקרבם בגבורת ה' וישמיע להם כל תהלתו זוכה \nומזכה ולא ימצא תואנה לומר שכר בטילה אני לוקח כי לא בדין התירוהו ותיקון רחוק הוא \nויבטח בשם ה' וישען באלהיו ואז ישמע שכרו הטוב בבואו לעוה\"ב קורא ואומר פתחו לי \nשערי צדק אבא בם אודה יה, הכרזה א' אומר יוסף ה' עליכם עליכם ועל בניכם. הכרזה ב' \nאומר ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ. הכרזה ג' אומר על כן ירים ראש. הכרזה ד' אומר \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ברוך הבא בשם ה'. הכרזה ו' אומר חנון ה' וצדיק ואלהינו מרחם. הכרזה ו' אומר שובי \nנפשי למנוחייכי. הכרזה ז' אומר קול רנה וישועה באהלי צדיקים. הכרזה ח' אומר ואנחנו \nנברך יה מעתה ועד עולם. הכרזה ט' אומר זה השער לה' צדיקים יבואו בו. הכרזה היו\"ד \nאומר מאת ה' היתה זאת. אז אומרים פנו מקום לצדיק להדבק בצלו וכחו ולספר שבחי אלהיו \nאז עונה ואומר לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה: \n \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ד\"ה וראה והבן מה גרם לו זה שעשה\nוראה והבן מה גרם לו זה שעשה והרביץ תורה בישראל שלא בשכר כמשפט אלהיו, אבל בני שמע \nגם אתה והקשב מה אמר לי אבי ז\"ל חל\"ב הוא תורה שבכתב ונקראים שמים. יי\"ן הוא תורה \nשבע\"פ ונקראים ארץ ונקרא אדנ\"י ועל אלו אמר משה האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ \nאמרי פי ואמר דיבור לשמים שהוא רחמים ואמירה לארץ שהיא דין, ושב ואמר יערוף כמטר \nלקחי שהכוונה כמטר לקחי כמו שאני מוריד המטר בעתו ובזמנו בחנם שלא בשכר כמו כן אתם \nתורידו לקחי היינו דברי בלא שכר, ואם לאו יערוף כמטר לקחי שהתורה שבכתב יהרוג \nויחתוך הרב הגדול הנוטל שכר משרשו ומעקרו וישובו בניו להיותם יתומים ויבקשו ולא \nימצאו מנוח כי אתה גרמת להם ואין יערוף אלא הריגה כענין וערפו שם את העגלה בנחל, \nואם לא יקח שכר וילך אחר היתומים וקצרי יד להביאם בביתו ולהרביצם בתורה אז תזל כטל \nאמרתי ותורה שבע\"פ מחבקו ומנשקו ומושיבו במתיבתא דרקיעא ונהנה מזיו השכינה ומטל \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "העליון ואפילו עבד עבודה זרה נמחל לו שכן מתקן מה שקלקל. וראה בני מה גרם הנוטל שכר \nששבו חז\"ל להתפלל ולבקש רחמים על לומדי תינוקת שיענו כדי ליטול שכר ללמוד כי \nהעשירים מתגאים בעשרם ואינם מביטים בדרכי השם כלל רק אומרים לנו הכסף והזהב והפך \nהוא לי הכסף ולי הזהב ואינם זוכרים הארורים שהכסף והזהב והתורה כולה לשם יתברך, וגם \nעושים עצמן ששכחו שהתורה ניתנה בז' קולות ע\"י קול אחד הוא אדנ\"י המיחלתם ומקוה מתי \nיעשו בניה טהרה בבית ע\"י מעשיהם הטובים ומתי יגיע הבל פיהם בפיות שכנגדם שאם ילמדו \nשלא בשכר כל הפיות שכנגדם לומדים עמהם והנה עולה הבל פיהם בשמים. ואם נוטלים שכר \nומקלקלים דרכי השם אז אדנ\"י שהיה סרסור והעד בהר סיני אומר ארור אתה בבואך בעולם \nהשפל וארור אתה בצאתך ומחרימו בה' קולות הם ה' חומשי תורה ואמרו לו בחרם שמו בחרם \nגופו בחרם ממונו בחרם מה שנשא ונתן כי הכל היה שלא באמונה בחרם גם שכניו אוי לרשע \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "אוי לשכנו ואם תרצה לדעת האמת שהרי השלימו חומשי תורה באותיות ס\"ת ור\"ת של החומשים \nירחו. סיני. מסעיהם. במצרים. ישראל. העולים חר\"ם, ואם אינו נוטל שכר ומרביץ תורה \nבישראל אז היין והחלב שהם העדים אומרים פה אחד. ויתן לך האלהים (בינה) מטל השמים \nומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש ואח\"כ החלב אומר לו הנני נותן לו את בריתי שלום. היין \nאומר וידגו לרוב בקרב הארץ. והחלב אומר מאל אביך ויעזרך, היין אומר ואת שדי ויברכך \nומושיבים אותו עם כוחו וצלו ונהנה מזיו השכינה כאשר עשה כן יעשה לו שלא בשכר לימד \nלומד גם הוא שלא בשכר, א\"ל ר' הלומד בשכר לא די שמטמא עצמו אלא שגורם אף טומאה \nבכוחות שלמעלה ואחרי שהם ת\"ח ותופשים עצמם שהם חכמים ויודעים ואדרבא הם הריקים \nוהחסירים א\"כ למה לא יראו ולא יבינו וישכילו כמה הזהירנו התורה מן הטומאות וכמה \nהרחקות עשו חז\"ל בטומאות ולמה פשט את טלפיו לומר ראו שאני טהור והוא טמא ומראה עצמו \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "לומר זה אסור וזה מותר זה יש לו ס' לבטל וזה אינו, זה טהור וזה טמא והוא אינו יודע \nשנפשו כגופו ושניהם טמאים, אם ראית ר' מימיך שהטמא מטהר ואוי לו למי שיהנה \nמהוראותיו כי אין מספיקים בידו מלמעלה להורות כדין כי הוא לבדו דן וצלו וכוחו אין \nעמו. ושמע ר' איך התורה מטהרת הפת והוא מטמא שהתורה אמרה תנור וכירים יותץ להסתלק \nהטומאה והוא בנאו טמא ואשתו הרבנית נדה ומטמאה כי טמאה היא ואופה בה וי לאותה \nהרבנית שהרי הוא מביא הדמים דמי הבריות ומניחם בחיקה והיא שוחקת ומטיילת עמהם \nושואלם מאין באו לך ומשיב לה התלמידים הביאם ומיד אומרת לו תרבה עליהם כי מועטים הם \nודי להם שאתה עושה אותם רבנים ונשותיהם רבנית ויקחו מעלתך עד ששומע זה ומוציאם מבית \nמדרשו בשמעו שיפסיד מעלתו וקריאת שמו ר', ואלו העניים מה יעשו מי שידו משגת מוסיף \nלו ומי שאין לו מפסיד אף מה שנתן שיום תעזבנו יומים אעזבך, ראה ה' והכריתהו מן \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "העולם הזה כמו שהוא מוכרת מעוה\"ב. א\"ל בני כה יחייך האל וישמרך אם שמעת מאביך ז\"ל \nשום דבר בזה תנור וכירים יותץ אמור, א\"ל ר' אם יעזרנו השם ונלך במקומו אז תשמע כל \nכך סודות וביאורים מסתרי תורה עד שתתמה ותאמר ברוך שנתן תורה לעמו ישראל. א\"ל בני \nאל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה ח\"ו ואמור כאן מעט כי חביבה מצוה בשעתא ושם תאמר \nהרבה. א\"ל א\"כ אומר מעט ולא כל הצורך ואומר תחלה הסדר בלי שום שינוי ואח\"כ אומר כפי \nמה שאמר אבי ז\"ל כי השכינה עמו שכן הוא וצלו אומרים והשכינה אומרת לו אמור, ודע \nשהדברים רבו להוציא הטומאה והסוד הוא מעט וכל הדברים מתיישבין מצד הסוד ואומר תנור \nשל עכנאי כאן ושאר התנורים במקומם בעז\"ה. תנור שחתכו חוליות ונתן חול בין חוליא \nלחוליא ר\"א מטהר וחכמים מטמאין וזהו תנור של עכנאי פירוש חתכו חוליות לרחבו כעין \nחותך שפופרת של קנה ונתן חול בין חוליא לחוליא ואח\"כ עשה לו טפילה מלמעלה ולא הרחיק \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "את הטפילה אלא מטיח בטיט כשאר התנורים. פירוש אחר שהיו עושים התנורים היו מדבקים \nטיט סביבותיו לעבות את כתליו שיחזיק חומו והוא קרויה טפילה, והרי הוא כך שאם הרחיק \nממנו הטפילה ונתן חול או צרור בנתים בזה אמרו הנדה והטהורה אופות בו והוא טהור וזה \nהתנור של עכנאי לא הרחיק את הטפילה אלא הדביק בטיט ומטהר ר\"א דמדמיה ליה לההוא \nשהרחיק את הטפילה ונתן חול בנתים שהוא טהור וכאן אע\"פ שלא הרחיק דינו כהרחיק והטעם \nהואיל ויש חול בנתיים בין הסדקים כשבור דמי ואין שם כלי עליו ואינו מקבל טומאה. \nוחכמים מטמאים כי אומרים אלו היתה טפילה מרוחקת מן התנור ע\"י חול וצרור שפיר קא \nאמרת השתא שהטפילה מדובקה בתנור אע\"פ שיש חול בין חוליא לחוליא אפ\"ה הטפילה עושהו \nכלי אחד והחול נדבק ונעשה גוף אחד וכשיסיקנו לאפות בו סופגנין אז נחשב כלי לקבל \nטומאה, והדין הוא כך שכל תנור שלא נגמרה מלאכתו אין שם כלי עליו, וכשיסיקנו ואח\"כ \n", "en": ""}]}
