{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "83", "title": "ספר הפליאה — קטע 83", "hebrewTitle": "קטע 83", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/83/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/83/", "segments": [{"index": 1, "he": "הנקרא צפון, והנחש החיצון יש נחש חוץ ממנו ונקרא רוח מסאבא על שנאחז ממנו והצפון על \nשהאציל החיצון והחיצון האציל חיצון אחר ע\"כ נקרא גם צפון נחש, הוא שנאמר ושם הנהר \nהשני גיחון וכתיב על גחונך תלך, ודע שמן הצפון חשך יוצא לעולם ושם מדור למזיקים \nולזועות ולרוחות ולשדים ולברקים ולרעמים והרעה בעולם משם יוצאת הוא שנאמר מצפון \nתפתח הרעה, המדה הזאת נקראת מחשבה רעה סולם רעוע במדה הזאת עומדים ומתקיימים כל \nמחשבות רעות וכל הרהורים רעים וכל הרעות שבעולם. והמדה ההוא מקיימם כל המעשים הרעים \nשאדם מטמא בהם מזו המחשבה רעה מתקיימין כמה דרגין טמאים וכולם עומדים ומשתדלין לטמא \nאת האדם, ועם אלו מטמא אדם ומתדבק בההוא דרך הטמא. ודע באמת שגם ס\"ם מן המדה הזאת \nיונק. ס\"ם זהו שרו של עשו וזהו שהרמיזו חז\"ל רכב על נחש והטיל פגם בצורה העליונה. \nוראה והבן שהנחש הגשמי שהיה יניקתו מנחש הרוחני שנתחבר אליו ס\"ם וע\"כ היה ערום ובא \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אל האשה בתחבולות גדולות ובחכמה רבה על שהיה מושך תחבולות משורש שיונק ממנו וזה \nשאמר ויאמר אל האשה לשון קושיא. וראה והבן חכמתו של נחש שלא דבר אל האדם אלא אל \nהאשה בעבור שנשמת האדם מן הת\"ת הוא הזכר ונשמת האשה מן העטרה שגם היא אשה וא\"כ הזכר \nמן זכר נקבה מן נקבה ואמר אחר שהעטרה נאצלה מן הצפון ואשה זאת מן העטרה וגם נחש \nהעליון נאצל מן הצפון ויונק מאותו נחש אסיתנה ואפתנה מהרה, ואמר לה בדרך שאלה אף כי \nאמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן כלומר לא תתבודדו ולא תשיגו מג' מדות האלו הנקראים \nכ\"ל ע\"ץ ג\"ן והם הו' ומשך הו' והעטרה, ותאמר האשה אל הנחש אמר אלהים מפרי עץ הגן \nהיא העטרה הנקראת פרי והוא הגן שהוא של עץ אמר אלהים שנאכל ומפרי עץ שבתוך הגן שזה \nהפרי שהוא היסוד של עץ הוא התפארת שבתוך הגן שהיסוד הוא בתוך הג\"ן שהיא העטרה אמר \nאלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון, וראה והבן שהקב\"ה לא אמר כן כי לא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הזהיר על הנגיעה וגם לא הזכיר פרי אלא אמר מכל עץ הגן אכול תאכל כלומר בכלל ולא \nבקיצוץ והיא עשאתו גדר יותר מן העקר והגדר היא הנגיעה והעיקר היא האכילה ועלתה בגדר \nולא יכלה לעמוד ונפלה וקצצה העיקר שאלו לא היה הגדר במיתה לא עשתה הק\"ו אם על \nהנגיעה חייב על אכילה לכ\"ש ופיתה אותה על הנגיעה ולא מתה ואמר כשם שזה שקר כך \nהאכילה שקר, אלא דע לך שהאל הוא אומן גדול וזולת זו הפרי שהיא העטרה והוא כלי \nאומנתו למעלה לא היה יכול לברא העולם, ודע שעם זה הכלי ברא אתכם. ג\"כ ואמר אלהים \nשמא האדם אשר בראתי יקח הכלי הזה ויברא גם הוא עולמות וקודם שיקחנו אזהרנו, אבל דע \nלך כי לא מות תמותון כי על שיודע אלהים שביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם \nכאלהים יודעי טוב ורע, ע\"כ צוה אתכם, וראו והבינו כי עד עתה השמטה הרעה אשר משם \nיניקתו והוא בעל השמיטה הזאת לא ידעתם ממנו דבר מצד חסרון האכילה והרוצה לשקר מרחיק \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "את עדיו אבל אני עדי לפניך וראייתי לנגדך ותנסה בנגיעה שהוא המחשבה וקחי הפרי \nבמחשבתך ותעשה העולה ואם זה שקר גם האכילה שקר, ומיד חשבה מחשבה רעה וקיצצה הפרי \nלבדה ולקחה לאלוה לברוא עמה עולמות במחשבה ולא מתה ואז אמר לה הנחש הנה דברי ומיד \nקצצה הפרי מן האילן ולקחה במעשה להיות לאלוה ומיד ירדה האשה הרוחנית ס\"ם רוכב על \nהנחש וצורת הנחש גמל וכל הרואה דין הקשה ההוא בורח ממנו. והנה הפרי לבדו ונכנסו בו \nכל הרעות וכל הדינין והרחמים פנו דרך כי קצצהו והפרידהו וזה הזוהמה שהטיל בה הנחש, \nותיכף שחל הדין בעליונה מיד פרסה נדה התחתונה זהו שהרמיזו רז\"ל בדבריהם סחטה ענבים \nמאשכול הכופר ומדה כנגד מדה וזהו ותרא האשה כי טוב העץ למאכל כי כשראתה אכילת הפרי \nשעשה בה שינוי כח וחליפות אברים והכירה גם הרעה ואז ראתה ס\"ם בא כנגדה ונרתתה וברחה \nאחר בעלה ואמרה לו שקר ודברים שלא היו אלא כדי לפתותו ואמרה האילן הזה ראיתי ואכלתי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "וטוב העץ למאכל ותאוה היא לעינים ונחמד העץ להשכיל עדות הזה אמרה לאדם, אדם אלהים \nמנענו מן הטוב ואמר לנו שלא נאכל מזה העץ כדי שלא נהיה כאלהים להיות לנו ג\"כ כח \nלברוא ולהוליד ולברוא העולם כמוהו ואני ראיתי בחלומי שהדבר כן ואכלתי מן הפרי ולא \nמן העץ. ומיד בא אלי דרך אחר ותאוה וחימוד מה שלא היה בי ונפקחה עיני ויש לי ללכת \nאחרי עיני ואם אני אכלתי מן הפרי לבד כך כ\"ש אם תאכל אתה גם מן העץ ותהיה כאלהים, \nהאמין בה כי הראיתו לו דם נדה ומיד קרא בשם העץ והניח העליונים וגם הניח הפרי \nלאשתו, וזהו שחטא בעץ הוא יסו\"ד עול\"ם והיא שחטאה בפרי מיד נפסקו הרחמים ונכנס בהם \nהיצר ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי ערומים הם מן הרחמים ואמרו מי גרם לנו כל זה לאו \nמה שעשאנו וחטאנו כי אלהים הזהירנו וחטאת את באשה ואני באיש ונסתלקו הרחמים ונכנס \nהדין והיצר הרע ומיד הרהרו בתשובה ותפרו עלה תאנה עלה הם הספירות השומרים את התאנה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "והרחיקם מן התאנה ונלקה התאנה מרוח שדפון הוא רוח צפונית, ועתה שידעו רעתם תפרו \nהעלים של התאנה ובקשו להוריד העלים על התאנה וללבוש הבגדים שהפשיטו ואז ירד הדין עם \nהרחמים לשפוט ולדון כי הזוהמה נשארה ולא נסתלקה לגמרי דאין הסתלקות בדבר רק בבוא \nיעקב ובמתן תורה. אלה הם דברי סיפור להיות הענין קשור בענינו, ונחזור לחפש חדר אחר \nחדר למצוא האבידה שנאבד ממני כענין ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת \nבנימין הנער הקטן בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל ונאמר ונדבר על הנחש העליון אשר ממנו \nהנחש התחתון יונק וקונה תחבולות, מה עשה העליון ומה עשה התחתון אף בלא סדר כי כבר \nהסדר נאמר והנחש היה ערום אין הנחש הזה אלא רוצח והלואי אחד אלא שחולק עצמו לשנים \nוהביא רוצח אחר הוא ס\"ם והנחש כי הנחש יצא מאמצעותו והדבר הוא כך חצי והנחש עולה \nקפ\"ד וחצי והם עולים רוצח, גם הרוצח הביא את האדם בקופי\"ד הוא השרץ שממנו נתירא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "חזקיהו אף כי היה מלך ושב בתשובה. ראה והבן מאחר שחצי מוהנחש הוא רוצח א\"כ החצי \nהשני הוא רוצח אחר והני שני רוצחים מתחברים ויורדים על האשה הרוחניות וצועקים שניהם \nלפני הדין לחול בעטרה כי הרחיקה האשה מן הרחמים. והנחש אין נחש זה אלא יצר הרע. \nשבקש לעולם לעשות הרעות והנחש זה ס\"ם מלאך המות למה נקרא שמו יצה\"ר ומלאך המות \nבעבור שהוליד יצה\"ר בעולם והיצה\"ר מביא המות וע\"כ נקרא מלאך המות, וזהו קץ כל בשר \nבא לפני שזהו העושה הקץ בכל בשר שלוקח נשמת כל חי, ולמה כתיב היה ערום כי מלת היה \nג' אותיות משם הויה, ולמה נאמר על הנחש משמע שמהם הוא ערום יאמר והנחש ערום אלא \nהי\"ה י\"ה למעלה וי\"ה למטה חכמות וערמת העטרה מחכמה עלאה והנחש חכמתו מחכמה תתאה ע\"כ \nאמר היה וע\"כ היה לו כח להשיאה, וארז\"ל אמר ר\"י יצה\"ר דומה לזבוב יושב במפתחי הלב. \nושמואל אמר כמין חטה שנאמר לפתח חטאת רובץ. ראה והבן שכן הוא שהרי הוא אומר בכל \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "זבוב אלהי עקרון לרמוז על הענין, והחטה רומז באשה וגם גרעין התמרה שניהם קרועין \nוזהו לפתח חטאת רובץ להרמיז שבעטרה הנקרא פתח יצר הרע היורד מהפחד לשם רובץ: \n \nד\"ה מכל חית השדה דע לך שהשדה מסבב\nמכל חית השדה דע לך שהשדה מסבב העיר והעיר מסבב הבית והבית האדם והאדם הוא הנפש, \nוהכוונה השדה הוא שדה והוא חוץ מעיר ושם משפעת החיה הנקראת רמש מלשון רמשא הוא פחד \nוהוא הנקרא שדה של תפוח אחד, והשדה של תפוחים היא העטרה והנחש היה ערום מצד שהיה \nיונק משדה החיצון אשר שם התפוח משפיע, והתפוח יונק מהבינה שגם הוא נקראת י\"ה כי י\"ה \nמי\"ה יונקת והי\"ה הראשון בכר לדין ובעל הדין צריך להיות חכם. וע\"כ נקרא חכמה עלאה \nוחכמה תתאה אשר עשה ה' אלהים, ר\"ל אשר שהוא הכת\"ר גזר ועשה ה' אלהים שיוכל גם \nהדוגמת החיצונים אשר שם בשדה לינק, ויאמר אל האשה על שנשמת הנקבה מן הנקבה ונשמת \nהזכר מן הזכר לכן הלך הנחש אל האשה ועשה בה מעשה נשואין ממש כענין הנחש השיאני כי \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הנחש כולו יצה\"ר ובא עליה והטיל בה דין, וזוהמא ההוא נחלקה לד' כוחות והם רוח שטות \nרוח זנות רוח חמדה רעה רוח חטאת, כנגדן אב הטומאה וראשון ושני ושלישי וכשנתייחד \nהנחש עם האשה למטה נתייחד ס\"ם עם הנחש למעלה ובאו בעטרה וגרמו בה מיתה ואז היא אבי \nאבות הטומאה והוא המת ומשם נמשכו התאוות הרעות תאות החטא שאדם חוטא בעה\"ז כי אחר \nשהוא הממית א\"כ הוא המטיל הטומאה במת א\"כ הוא בהכרח אבי אבות הטומאה, ויאמר אל האשה \nשליח מס\"ם הוי זהו לשון ויאמר לשון דין אף כי אמר אלהים והתחיל באף לומר לך שמן האף \nבא התעוררות והכניס השפעתו בכ\"י לא תאכלו מכל עץ הגן דבר זה הוסיף הנחש מדעתו דקב\"ה \nאמר מכל עץ הגן אכל תאכל ובעבור שהנחש נאחז מצד דוברי שקר ע\"כ כל דבריו שקר. וכשבא \nבחוה והטיל בה זוהמה מוכרחת היתה ג\"כ לדבר שקר ואמרה לא תגעו בו וגם הוסיפה לומר \nאזהרה בפרי וקב\"ה לא הזהיר בפרי והנה חטאה בנגיעה שהוא הגדר הוא הפרי וחטא בעלה על \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "העיקר, ג\"כ כי יודע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם ומן העץ הזה אכל וברא \nאת העולם. האמת באילן ההוא ברא את העולם כי כל מה שנעשה באמצעית האילן נעשה אפ\"ה \nשקר אמר כי לא אכל אלא אמר אכל כדי שיאכלו גם הם, ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי \nתאוה הוא לעינים ראתה שהאילן ההוא מעלה ריח טוב חשקה נפשה לאכול ממנה, ראה והבן מה \nכתיב כי טוב העץ סמך העץ עם כי טוב שראתה הו' ומשך הו' הוא שנאמר אמרו צדיק כי טוב \nותקח מפריו ותאכל ראה עתה מפריו כתיב משמע שחטא בפרי כי עשהו כח בפני עצמו בלתי \nהמשכת היסוד והת\"ת כמו שעשה אחר במט\"ט, ראה והבן בכמה רמזים הרמיזו חז\"ל סחטה ענבים \nוהביאה לאדה\"ר שהכוונה הוציאה הפרי מכללו והכניסה בה כוחות הטומאה. ולכן נטמאת גם \nהיא בכוחות הטומאה בימי נדתה זהו מדה כנגד מדה היא הפרידה יין המשומר מו' ימי \nבראשית שהעטרה נקראת יין ונשמרת מו' ימים העליונים וע\"ז היין נתיב עין לא ראתה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אלהים זולתך שהיא מחוברת עם האילן חיבור שלם ואחדות שלם ועין העולם לא ראתה ולא \nהשיגה, ולמה המשילוה ליין אשתו של אדם גרמה שנזדווגה עם הנחש והטיל בה זוהמה והוא \nהדין ועל שהדין מורה אודם ע\"כ המשילוה ליין שהיין ג\"כ אודם, ומלת משומר מחובר הוא \nהיין בתוך הפרי וסחטה אותו. וגם דע והבן כשם שהעטרה נקראת יין ומשומרת בו' ימי \nבראשית כך הפחד נקרא יין והוא משומר בענביו שלמעלה ממנו הוא שאמר לי אבי ז\"ל מהו \nובלא מחיר יין וחלב מה ענין חלב אצל יין אלא מלמד שהם הזרועות היין בפחד והחלב \nבחסד, ועל שהזכיר היין תחלה מפני שהיין הוא יותר קרוב לעולם הגשמי מן החלב מ\"מ \nשאלתי אותו על המימרא הזו א\"כ יין וחלב אל יתחברו כלל כבשר וחלב ואמר לי במקומו \nיבארהו לי ובההוא זמן לא היה בעולם השפל והוכרחנו לשאלו והגיד לנו במקומו אבארהו \nאני בע\"ה, וכי יין וחלב איתא למעלה אלא דמות יין וחלב אדום ולבן דין ורחמים וכוחות \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הטומאה אין להם כח ביין ההוא א\"כ יינם יין נכרי לגמרי אבל זה היין אע\"פ שהוא אדום \nמ\"מ אינו דין גמור כי הדין הגמור הוא היוצא בחוץ בכוחות הטומאה והוא היין שלהם וע\"כ \nמנסכין כשנוגעין ביין של ישראל שלענין הרמז רומז זה היין בפחד ואפ\"ה ישנו שם מין \nיין אחר וזה שבא בישראל יורד מחכמה עלאה ועליו נאמר ישקני מנשיקות פיהו כי טובים \nדודיך מיין, אבל יין האחר על שיוצא בחוץ נקרא סורי גפן נכרית וא\"כ אין ספק כי \nנגיעתו של גוי טמאתו ווי לשותים היין שנגע בו הגוי שחזר היין טמא ומטמא נפשו וזהו \nהקללה ישתו יין נסיכם שהוא טמא ואנה מצאו היתר בדבר לומר שיין ישמעאלים אינו מתנסך \nנהי שאינם מנסכים דרך קרבן להמשיך עליהם מיין הקשה מ\"מ יש להם התעוררות אחר לקבל \nמאותו היין וכן כל הע' שרים ימינים ושמאליים שיש לימין ושמאל, וא\"כ א' מע' אומות \nאיזה שיהיה שנגע החזירו ליין מסואב המסתאב בחוץ, ווי לנפשיה השותהו, לכן רואה אני \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ר' בזמן הגלות שלא נוכל להשמר טוב הוא להתרחק ממנו כל עיקר, ועד שהזהיר האדם א\"ע \nמאכילת חזיר והארנבת אשר להם סימן א' של טהרה ולמה לא יזהיר מיין נסך שכולו הולך \nומסתאב ואין לו טהרה בכל המקוואות שבעולם שהוא כח של ערלה וקליפי ערלה. וגדול מזה \nכי אסור בהנאה והשותהו נהנה ולא די בזה אלא שמתירין ע\"י הרכבות והוא אינו מקבל שום \nהרכבה להצילו מנגיעתו של זה, ויין נסך אבאר במקומו בע\"ה, אבל יין הבא אלינו הוא \nהמשמח אלהים ואנשים, אלהים זה הפחד ואנשים אלו המדות שכולם שמחים בהשפעה ההוא היורד \nמן החכמה ונקרא יין על שהחכמה בכר לדין אבל אין הוא היין המזיק, וכשאדם העליון \nשותהו מתעלה למקום שהיה תחלת תועלתו וע\"כ הוא סבה לשותהו לגלות כל נסתר כי משם \nגילוי כל הנסתרות זהו הנסתרות לה' אלהינו שכאן הל' רומז בת\"ת זהו כל המתפתה ביינו \nהוא היין הנזכר מדעת קונו יש בו להרמיז ביין ההוא שמגלה נסתרות, ועל שהאשה נמשלה \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "לגפן שנאמר אשתך כגפן פוריה ור\"ל אשתך שהיא העטרה הוא כמו הגפן אשר היין הנזכר יוצא \nמשם ע\"כ תיקנו ברכת נשואין ביין, שאחר שאותו היין יורד דרך הפחד אל העטרה צריך \nלברכו בשבע ברכות והמובחר צריך להיות אדום להתיש כח היין הנכנס בפחד והנכנס בעטרה \nשמתאדם ע\"כ מברכין אותו ועל היין הזה נאמר חכלילי עינים מיין וכיבס ביין לבושו ודם \nענב תשתה חמר אל תרא יין כי יתאדם ואחריתו כנחש ישך אחריתו היא העטרה וכנחש נושכת, \nומלת כנחש הוא נחש הקדמוני, כתיב ותקח מפריו ולמה לא אמר ותקח ממנו אלא מפריו שרצתה \nלהדבק במקום המיתה וגרמה המיתה בכל העולם והפרישה העץ שהוא החיים מן המיתה ובעבור \nהעון הזה שעשתה גרמה להתפרש הקול מהדיבור וחלילה וחלילה שנפרדה לגמרי רק נתאלמה שלא \nלדבר וכיון שנפסקה ממנה דבורה נתנה לעפר ובעבור זה שהפרידה מדת הדין ממדה\"ר זהו \nשארז\"ל כ\"מ שגלו שכינה עמהם שגרמה פרישות בין הקול והדיבור וע\"כ יצאו בגלות וארז\"ל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מאי דכתיב ואיש תהפוכות ישלח מדון זה הנחש שהפך דבריו על בוראו ונרגן מפריד אלוף \nואמר לא מות תמותון והפריד אלופו של עולם מן העטרה זהו שנאמר העוזבת אלוף נעוריה \nואת ברית אלהיה שכחה, וארז\"ל מאי ברית אלהיה זהו המדה הנקראת ברית זהו שנאמר והמה \nכאדם עברו ברית, וארז\"ל אדה\"ר מושך בערלתו היה ששמע לקול אשתו הניסת מהנחש שהוא \nערלה והפריש היסוד ממקומו זהו מושך שנמשך אחר עצת הערלה. ועוד נתעוררו לומר מה היה \nאותו האילן שאכלו אדם וחוה ממנו ר' אלעזר אומר ענבים הוא שנאמר ענבימו ענבי ראש \nאשכלות מרורות למו, והכוונה האשכולות הללו הביאו מרירות בעולם, ועוד ארז\"ל מצא נח \nהגפן שהוציא אדה\"ר מג\"ע אר\"ע אמר ר' יוחנן בן זכאי אמר קב\"ה לנח לא היה לך ללמוד \nמאדה\"ר שלא גרם לו אלא היין כמ\"ש אותו אילן שאכל ממנו אדם גפן היה, ויש מרבותינו \nשאמרו חטה היתה והחטה רומזת בעטרה כמו שרומזים כולם שנאמר והנחש היה ערום שיונק \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מערימת החטה והכל ענין אחד אלא בלשון שקבל כל אחד מרבו אמר. וגם אמר לי אבי ז\"ל \nששאלוהו איך היה המעשה ואמר להם ס\"ם קשר קשר עם כל צבאות שרי מעלה על רבו משום שאמר \nורדו בדגת הים והנה נתקנא ואמר האיך אוכל להחטיאו ולגרשו מלפניו כי ע\"י מעשיו של \nאדם בא כל השפע של רחמים בים היא העטרה מה עשה ירד עם כל חיילותיו ובקש חבר בארץ \nלהיות כמוהו ומצאו לו נחש שהיה לו דמותו רכב עליו והלך לו אל האשה ושם הנחש לשליח \nאמר לה אף כי אמר אלהים ואמר אבקש יותר ואוסיף כדי שתגרע היא אמרה לו לא מנעני השם \nאלא מעץ הדעת אשר בתוך הגן ועליו אמר לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון, הוסיפה \nשני דברים ומפרי העץ ולא אמר להם אלא ומהעץ, ואמרה לא תגעו בו פן תמותון והוא לא \nאמר אלא על האכילה, מה עשה ס\"ם הרשע הלך ונגע באילן והאילן צווח אל תבואני רגל גאוה \nויד רשעים אל תנידני רשע אל תגע בי הלך ואמר לאשה הרי נגעתי באילן ולא מת אני אף \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אתם אם תגעו בו לא תמותון ואין קול הדיבור מס\"ם אלא מן שלוחו הוא הנחש. והלכה האשה \nונגעה באילן ראתה מלאך המות בא כנגדה כי כבר עשתה רצונו. אמרה עכשיו אני מתה והקב\"ה \nיעשה אשה אחרת ויתן לאדם, אתן לאדם שיאכל עמי אם נמות נמות שנינו אם נחיה נחיה \nשנינו לקחה מהאילן ונתנה לבעלה ונפקחו עיני שניהם וקהו שיניו אמר לה מה זה אכלתני \nוקהו שיני אז ירד הקב\"ה עם ע' דיינים ונר אלהים נשמת אדם חופש כל חדרי בטן וחפש \nוראה ודן מיתה בעולם הוא הנאמר ישבת לכסא שופט צדק. ועתה תשמע ראיות ברורות שמבריאת \nהעולם עד שגורש משם אדם תמצא ע' שמות בין הוי\"ה אלהים בתורה שדן אותם על כל אלה כי \nנוצר מכלל ההיקף שכ\"א כלול מעשר וע\"כ בע' דיינים נידון שעל כל ההיקף נגע רעתה וע\"כ \nצריך להעמיד ההיקף עם האדם בדין לפני השופט היא הבינה וכ\"א העמיד עשרה דיינים \nוהשופט ישב לדין וחפש כל החדרים של בטן שהיא העטרה עם נר אלהים שהוא חכמת אלהים כי \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "הוא יהו\"ה ונתמלא בכל כחו יו\"ד ה\"א וא\"ו ה\"א ונצרף י\"ו יו\"ד יו\"ד ה\"א יו\"ד ה\"א ו' \nיו\"ד ה\"א י\"ו ה' יו\"ד ה\"א ו\"ו ה\"א. וראה באמת כי נצרף כמה צרופים בהכרח כדי לצרף \nהאדם בדינו אשר חשבונו מ\"ה והסכימו בנדר היא הבינה נקראת נדר ונקראת אלהים לדון \nאותו בע' שמות הנזכרים וע\"כ עולה כלו צירוף מ\"ה שהוא חשבון אד\"ם נדר לומר לך שנמסר \n", "en": ""}]}
