{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "86", "title": "ספר הפליאה — קטע 86", "hebrewTitle": "קטע 86", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/86/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/86/", "segments": [{"index": 1, "he": "סוף האדם, והנה האדם דוגמת האדם העליון ועל שהעטרה מכוסה בכוחות הטומאה ע\"כ צריך \nלהסיר כל הערלה עד שתתגלה וזהו הפריעה שע\"י הגילוי וזולתה אין המילה עושה דבר כי \nהעטרה הוא מכוסה עדיין בערלה ומל ולא פרע כאלו לא מל, וע\"י העטרה מתקדש האדם ומטהר \nאו מטמא בהפך כי העטרה כל תאוותיו בין לטוב ובין לרע, ולכן הטוב והרע באדם \nמהתבוננות העטרה כי הוא תכלית וסוף הבנין ע\"כ בה יתבוננו כולם ומטעם שאור ראשון \nנגנז מסבת חטא אדם הראשון שהוריד שפע הפחד בעטרה ונשאר ההשגה בה. ודע כי ע\"כ ניתוסף \nא\"י במלת ד\"ן ונעשה אדנ\"י זהו כי שמי בקרבו והיא קשורה ודבוקה באילן תחלת המחשבה \nהוא סוף המעשה כדי להזהירך שכל מי שיבא להתבודד בה ישמור נפשו מפני שסופו להרוס \nולעלות אל יהו\"ה כדי שלא יראה ויתבונן יותר מהראוי לה וכי יפול הנופל ומי יקימנו כי \nהעטרה היא מדת הדין ושומרת את דרך עץ החיים בלהט חרב המתהפכת לדין ולרחמים ואיזה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הריסה שתעשה בה תהרוס בך מדה כנגד מדה. וגם יזהר שלא ימיר בה כי הממיר בה ממיר בשמו \nהגדול אשר שם הגדול בקרבו, ודע שנביאים וחז\"ל היו מתבוננים בה ולא היו עושין הריסה \nמצד חכמתם אבל המתבונן בה והרס איזה הריסה שיהיה בין רב ובין מעט הוא מצד חסרון \nחכמתו וידיעתו ומצד הריסתו מדת הדין שטוחה לפניו לשלם לו כפי הריסתו שיש הריסה \nבמחשבה ואע\"ג שהמחשבה נדבקת דביקות גדול כענין הרהורי עבירה קשה מעבירה. הריסת \nהמעשה יותר קשה שקוצץ ממש, וגם במעשה יש הורס מעט ויש הורס הרבה ובן זומא ובן עזאי \nיאירו עינינו בזה שנכנסו תוך הגדר אשר לא יוכלו להשיג שאם היה עומד כל א' מהם \nבמחיצה הראויה לו כפי חכמתו לא היה נפגע בן זומא ולא היה מת בן עזאי שבן זומא הציץ \nונפגע כי נכנס לפנים מן המחיצה הראוי לו ולא היה דעתו סובלת ונתבלבל דעתו ועליו \nנאמר פן תשבענו והקיאתו כי האכילה מרובה מזקת. ובן עזאי הציץ ומת ונראה באמת שבן \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עזאי הלך בשלימות יותר מבן זומא לענין זה השגה וכשהשיגה נפשו השגה שלימה באור הבהיר \nבהיר הוא בשחקים נדבקה נפשו שם כי ראתה מנוחה וירא מנוחה כי טוב ונשאר הגוף בלא נפש \nזהו הציץ ומת וא\"כ יותר היה שלם בן עזאי בישוב הדעת מבן זומא וע\"כ יזהר האדם מלעלות \nבסולם גבוה כי מדת הדין שומרת השער ופוגעת בו ומשליכתו וכי יפול מי יקימנו, אך \nהיודע השער ואין לו עיכוב בכניסתו הוא שיש לו רשות לכנוס. וגם דע לך שהרואה נגד \nהמקום רעה גדולה היא והיא אמרם ז\"ל המסתכל בידי הכהנים בשעה שנושאים כפיהם במקדש \nעיניו כהות מטעם שהשכינה שורה בברכתם על עשר אצבעות הידים שנושאים למעלה כנגד עשר \nספירות וממשיך הכהן ברכת עשר בשכינה. ואני ראיתי כמה אנשים מביטים בידיהם ועיניהם \nמאירות כנרות אלא הכוונה הוא כך אחרי שהשכינה שרויה בתוך העשר ואתה מסתכל בה לבדה \nאתה מוציאה מכלל העשר ועיניו למעלה כהות מטעם שהכהן ממשיך והמסתכל מפסיק. וגם ארז\"ל \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "המסתכל בקשת כאלו לא חס על כבוד קונו וכל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא \nלעולם. וראה והבן שהקשת רומז בשכינה ויש לחלוק כבוד שלא לעיין ממש שהשם הגדול משפיע \nלה וכאלו אין בשכינה כח מצד עצמה כלל ואין זה כבוד אצל השכינה והראיה שלא נאמר ברוך \nשם כבוד מלכותו לעולם ועד אלא בחשאי אלא בעד זה. ואמרתי לאבי ז\"ל א\"כ כל דבר המורה \nזה יהיה בחשאי משום כבוד השכינה ובמקומו יתבאר בעזה\"י. וראה באמת שקראה קשת מלשון \nמוקש וא\"כ הוקשה לו מטעם שהיא בת זוגו ואם הוא קראה כך וחס על כבודה ומשנה דרכיו \nבעדה כ\"ש בשר ודם אע\"פ שאינה מוקשת לו כל כך בכל ענין ולא זה בלבד אמרו אלא אמרו \nג\"כ הרואה ערותו קשתו ננערת ואם הדבר כן אדרבא הרואה ערותו מתחזקת ואינה ננערת אלא \nהכוונה הוא כך המעור גלויו היא העטרה נחלשת מטעם שראייתו בה, וראה מה נעשית לעירית \nאשתו של לוט שהביטה אחריה וראתה השכינה ונעשית נציב מלח, ראה דברים שהולידה ומאיזה \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "זכות זכתה עירית לראות השכינה אף כי חזרה למלח, אלא שלא היתה נותנת מלח לעניים \nלעורר למעלה שינתן מלח הוא קיומם של עניים, ואמרה השכינה היא לא נתנה לעניים מלח של \nקיום ואף אני אתן לה מלח של כלימה, ומדת אחריה זכרה וידעה באמת שהשכינה בעצמה תחריב \nושמה במחשבתה שתבא גם עליה הרעה והמחשבה נדבקת ותדבק הרעה אליה ותהי נציב מלח, וזהו \nאזהרתם שארז\"ל המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה שהכוונה להעלות הלב שהיא \nהעטרה למעלה ושיוריד שפע העניים למטה, ואם זה יעשה הפעולה למטה עכ\"פ יאמר בלבו למה \nלי כל זה ונמצא שמכווין בפעולה והמעשה נעשה למעלה: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ד\"ה וראה והבן מענין הראייה מה\nוראה והבן מענין הראייה מה אירע להבל שארז\"ל הציץ ונהרג כי כאשר יצאה האש מלפני ה' \nותאכל את מנחתו הציץ באש ונהרג שומו שמים על זאת משפטים משונים בתורה ודינים קשים \nולמה יהרג בעבור שהציץ באש היא השכינה ופירדה מן האילן כאביו מעשה אבות יעשו בנים \nישרף שכן נשרפו בני אהרן מקריבי הקטורת, ועוד הבל היה כ\"כ שוטה ולא לקח סדר ומוסר \nמאביו וקרוב הדבר מאד ואיך שכח, ועוד רבונו דכולי עלמא הבאת הבל שהוא היה משמטה \nשעברה שהוא זך ונקי וטהור להרגו, ועוד אברהם והבל משמטה אחת באו ולמה הניח הב\"ה לזה \nלחטוא ולאברהם מנעו ועזרו בכל עזר, והקשה שבכולם שהבל נהרג שהיה שוגג וקין שהיה \nמזיד איחר שבעה דורות זה עשה הצצה לבד וזה הרג את אחיו ועשה בקרבנו רעה גדולה. ואני \nשמעתי מאבי ז\"ל שלא מתקיים העולם ממנו ולכן נהרג מטעם שהיה משמטת הרחמים, וא\"ל \nרבונו דכ\"ע אל תבואהו. ועוד זולת יצר הרע היה מציץ חלילה וחלילה, ועוד אחרי שהביאו \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אל יבא סיבה שיהרג ימות בנשיקה ויחזור עוד שיראה בפעם השנית שהוא בשמיטת הפחד, \nוהכוונה הוא כך שהב\"ה הביא את הבל והוא משמיטת הרחמים שנסהו בשמיטת הדין והציץ בדין \nהקשה הוא הפחד וכיון לפייס הדין כי מלומד היה מהשמטה שבא משם להיות העולם בלא דין \nולא כיון במחשבתו להיות עם הכלל אלא בו לבדו ועל שהוא החריב נתחייב בהריגה, ואע\"פ \nשקרבנו מבכורות צאנו רומזים בחס\"ד ככוונת אברהם בשחיטת בנו שגם הוא בא מאותו השמטה \nוע\"כ שעה ה' אל הבל ומ\"מ לא שת בטוחות חכמה וניתן להריגה בחרב הפחד הוא קין שנאצל \nמשם, כי הבל נאצל מחסד וקין מהפחד, שכן הדין נותן ליטול בן הראשון זוהמת הנחש שהטיל \nבחוה, והב' יהיה מבלי זוהמא זהו שהבל רועה צאן וקין עובד אדמה כל אחד כמדתו ומתוך \nהאש היא העטרה עלה למעלה והוא לא עמד בנסיונו שאין לעשות שום מדה כח בפני עצמו \nוקב\"ה לכן הביאו לנסותו, והנה אברהם הבא משם נסהו בעשר נסיונות וקב\"ה הביאו פעם אחר \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "פעם עד עלותו למעלה שהיה קודם הנסיון וזהו שנתירא משה בסנה כי זכר ענשו שבא לו מתוך \nהאש כי ירא מהביט ואין הכוונה שאף אם לא היה חוטא בהצצה לא היה מתקיים העולם כי הוא \nאיש רחמים חלילה שהרי הביאו תוך היצר שהורידוהו חוה אמו ומחוה נולד אלא צופה והביט \nהיה שלא יעמוד בנסיונו ויזדקק בהכרח בעבור השני, ועוד לזה סודות נעלמים ואין כאן \nמקומו. מ\"מ ראה והבן שאף ראיית דבר נגד המקום או ראייה שהוא לכבוד השם תקרא הריסה. \nוראה והבן חטא אדה\"ר בפרי שאכל והיא העטרה שעשאו כח בפני עצמו כי בין למ\"ד אתרוג \nובין למ\"ד תאנה ובין למ\"ד חטה ובין למ\"ד ענבים הכל מרמזים בעטרה אלא שכל אחד הרמיז \nכפי מה שקיבל מרבו. וראה והבן שאין תאנה כמשמעה אלא לשון כי תאנה הוא מבקש הבא \nמעטרה הדיין המבקש תואנה, וחטה היא העטרה השואלת דגן מחכמה ובינה הנקראים אב ואם, \nועל שהיא יועצת מהכליות ע\"כ החטה סדוקה ככליות. והאתרוג בעטרה שהיא בעלת התאוה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ורבקה אוהבת את יעקב כי תאוה היא לעינים ותרגומו דמרגג. והענבים בעטרה יען שהיא \nכלולה באשכול הכופר דודי לי שהענבים מהם האכילה והיין והם תכלית הרצון שבאשכול שכל \nהבנין דומין לאשכול ענבים כי העשר ספירות אדוקות זה עם זה ואין שום פירוד ביניהם כי \nהספירות כולם הם כאשכול אחד שהכל תלוי באותו אשכול. והדמיון בענבים העלים וזגים \nוחרצנים כולם אדוקים ומחוברים באשכול והכל בזמורה אחת ומתגדלים ומתברכים כולם \nוגדולם וברכתם מדבר אחד ואם שמם משתנים ומראיתם שזה נקרא עלה וזה ענב וזה זג וזה \nענף ואין מראיתם שוה אפ\"ה כולם משורש אחד יונקים וחיים, והנה גם הספירות בזה הדמיון \nלשבר את האזן שכל העשר שורש אחד להם וממקור אחד מתברכות וכל מדה מקבלת שפע וברכה \nממה שלמעלה והנה העטרה בכלל האשכול זהו אשכול הכופר דודי לי. וגם ראה והבן מאמרם \nז\"ל שאמרו שחוה סחטה ענבים ונתנה לאדם שהיין מורה בכח האשה ורצה להגביר כחה מכחו \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ולהיות מוכנע בדין וכן הדבר למעלה שהתחיל הדין לרדת ביסוד עד שאמר אלהים והוא ימשול \nבך והנה חטאה גדול משל אדם כי כבתה כח הרחמים וע\"כ עונשה גדול ממנו, גם נהפכו \nרעיונה למטה ולמעלה במלת כמלת והוא ימשול בך והאדם אכל הפרי וקרא השמים שמים לה' \nוהארץ נתן לבני אדם, והנה במאמר שלקח הפרי לעצמו נפסקו הרחמים ממנה שהיא הפרי \nוהתחיל הפחד לרדת ולהשפיע דרך התפארת וגרש האדם שחלק הכוחות והניח השמים ולא שם כל \nהשגת שכלו אלא בה שהיא הפרי וחשב במחשבתו שדן העולם והיא קיומו של עולם ואליו יתפלל \nויבקש כל רצונו ואליו ישא כפיו בכל דבר וא\"כ לא שת לבו רק לזאת הנקראת פרי. וראה \nוהבן שהמדה כנגד מדה לא בטלה הוא כיון להפריד הפרי מהעץ החיים ומהאילן וע\"כ נענש \nהוא וזרעו בעונש הפרדת הנפש מהגוף. וראה והבן שאחר שחטא בפרי אע\"פ שחזר ותיקן \nבקרבנו כבר נגזרה גזירות מות עלימו ותשובתו הרמתה ולא בחליפין פחותים ונבזים וזה \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "מלך על מלך יבא. והתשובה הוא שארז\"ל שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היה לו במצחו \nהוא שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס, חסר יו\"ד מקרן שהקרן רומז למלכות הוא \nשנאמר אצמיח קרן לדוד ולא ארז\"ל קרן אחד אלא קרן אחת לומר לך כי העטרה שריחקה מקו \nהאמצעי עתה שב ונכללה באמצעותו בלא שום הטייה וזהו שהרמיזו במלת במצחו שהמצח הוא \nבאמצע הראש ושם הקרן שהוא הפרי במקום שהפרידו משם, ומזה יש ללמוד שחטא בפרי. וראה \nוהבן באמת מטעם החטא שחטא אדה\"ר טעמו גם אנשי דור הפלגה והוא שאמרו ונעשה לנו שם \nומלת שם רומז בעטרה והנה גם אלו עדות ברורה שלא שתו לבם רק לזאת שחשבו ואמרו הואיל \nוהיא שר של עולם השפל תספיק היא להם כל צרכם והנה הפרידו הארץ מן השמים והחזירו \nוורדא חוורא לסומקא. ע\"כ נפרדו גם הם בארצותם לגוייהם מדה כנגד מדה, ואמר אשר בנו \nבני אדם ולמה לי אלא שעשו הבנים כמו האב, ואין להקשות למה לא הענישם עונש יותר גדול \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "מזה כי יש להשיב אע\"פ שאמרו ונעשה לנו שם מחשבתם גם לטובה, שבראותם כח מערכת בארצות \nוממשלת הככבים ומזלות כיונו להוציא א\"ע מתחת הממשלה ההיא ולהיות תחת כנפי השכינה \nששם מקור היחוד, וזה מחשבתם אמרו אם נבנה המגדל הזה תשרה השכינה עלינו ולא נפרד \nבארצות ונשיג במראה הנבואה ההוא וע\"י זה נשיג כל חפצינו ומחשבתינו להיות היחיד שהוא \nאלהי האלהים ואדוני האדונים מושל עליהם ומחשבה זו מחשבה טובה היתה והחטא היה מעט כי \nחטאו במאמרם שאמרו ונעשה לנו שם. וא\"כ יש לשאול אחר שחטא בעטרה שהוא שם א\"כ תרד היא \nעליהם לשלם להם כפעלם ושמא תאמר כי אפשר שיעשה להם השחתה שדרך הדין להשחית אין \nהכוונה הוא אצל הדין להשחית שלא כדין וכיון שמחשבתם גם לטובה לא ישחיתם לא רב ולא \nמעט וא\"כ יבא בעל דבר ויעשה דין ומהו וירד ה' הבה נרדה והנה רחמים בדין ומה צורך \nברחמים כלל. ויש להשיב שלא ירד שם הרחמים רק להיות הרחמים בדין שאין הדין נותן \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "להיות הנקמה מהדין לבד רק הדין והרחמים יעשו משפט הדין על שהפרידוהו מן החיים \nוהרחמים על שעזבו אותם אותי עזבו מקור מים חיים וירד גם הוא לעשות דין עליהם. והנה \nשנהפכו הרחמים לדין ולא ירד לרחם עליהם רק לשלם להם מדה כנגד מדה ואפי' שנהפכו \nהרחמים לדין אין עול כתיב ואין עושה השחתה במקום שלא נתחייבו. ועוד בזה סודות \nעמוקים ובמקומם אבארם בע\"ה: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ה ועתה ראה ר' שכאן לא היה השחתה\nועתה ראה ר' שכאן לא היה השחתה ע\"כ ירד עליהם במדת הויה ולא ירד במדת אלהים בעבור \nשלא היה ירידתו רק לשלם הוא בעצמו מדה כנגד מדה. אבל בדור המבול השחיתו דרכי הבריאה \nוהגנאי כפול בפועל והשר המנהיג אותם מאסם וגם השם הגדול לא ריחם עליהם כלל כי לא \nהיתה מחשבתם לקציצה ולהריסה אם רב ואם מעט רק הטילו גנאי למעלה כי לא ידע אל מה עשו \nזהו כי השחית כל בשר את דרכו וע\"כ הנני משחיתם את הארץ. ודע ר' כי מעשה העגל הוא \nכמעשה אדה\"ר ודור הפלגה ואע\"פ שיש הפרש בין זה לזה מ\"מ קרובים הם כי ישראל שהיו \nבמדבר לא השיגו רק בקול היא העטרה והוא היד הגדולה שהשיגו על הים שנאמר וירא ישראל \nאת היד הגדולה והיא הרומזת לעטרה ואע\"פ שמשה השיג למעלה מהם הם לא השיגו אלא באותו \nהקול, וכאשר נסעו במדבר מקום חרב ושמם עלה במחשבתם כי השר ההוא טוב להם ללכת לפניהם \nבמקום החרב כי שם גבורתו והוא הלוחם והוא בעל המלחמות והחרבן והוא המחריב והוא בעל \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דרכי המדברות וא\"כ זה נקח לנו ויורנו דרך מקום המדבר שהוא מקום חרב ושמם, ואמרו \nכיון ששמו שור מטעם שיונק משור הגדול החזק והאמיץ וא\"כ יש לנו לעשות צורת שור כשם \nבעל הצורה ההוא וחשבו כי בהיותו לפניהם יתנו גם כוונתם לה' ויעשו זבחים ויעלו עולות \nלשם הנכבד שהוא בעל הצורה ואז יערה רוח ממרום על הצורה, והנה כוונתם גם לשם הנכבד \nבאמרם חג לה' מחר וחשבו להיות העבודה והזבחים לה' המיוחד שיצא ממנו רצון אל בעל \nהצורה להערות רוח אל הצורה וז\"ש חג לה' ולא אמרו חג לעגל מחר ולעולם לא שכחו השם \nהגדול אשר מלת לה' רומז אליו כי הוא בקרבו של שם שר המנהיג כענין כי שמי בקרבו והוא \nשהוציאם ממצרים כענין שנאמר אשר הוצאת בכחך הגדול ולא אמר בשום מקום שהעגל הוציאני \nממצרים בעבור שמודים בשם שאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים כי השם הגדול \nהוא שהוציאם ממצרים, ואל יקשה לך ממה שאמר אשר העלוך כי כיוונו ביד הגדולה אשר הוא \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "החריבה הים ועברו בתוכו, וא\"כ במחשבתם לעולם גם שניהם התפארת והעטרה וקרבנותיהם \nיוכיחו שהקריבו פרים הרומזים במדה\"ד וכוונתם במקום הדין ועשאום שלמים להשלים הדין \nעם הרחמים שלא תהיה מדה\"ד שטוחה לפניהם והנה כוונתם לטובה, האמת קצתם חשבו לרעה \nוכיוונו לקצץ בנטיעות ולא שתו לבם רק לזאת, והוא הע\"ז שעשו בעלי המחשבה רעה שלקחו \nלהם חיה אחת מארבע חיות המרכבה והוא השור היא העטרה ומה שעשאו מזהב כי מרמז במה \nשהשור רומז כי הזהב מן השור הנקרא צפון והוא בא מצפון, מצפון זהב יאתה, הוא שנאמר \nבשמאלה עושר וכבוד שהשור הוא הצד שמאל. ודע ר' באמת שכך אמר לי אבי ז\"ל שאם היה \nמחשבה אחת לכולם לא היו נענשין עונש הריגה לחלק אבל בעבור בעלי המחשבה הרעה הפגומה \nפגעה בהם השור שהוא מדה\"ד ונפלו חלק מהם בחרב ולא כולם מפני שלא השוו במחשבה אחת כי \nיש מהם שכיוונו לטובה, ואין להקשות א\"כ למה אמר הב\"ה הניחה לי ואכלה אותם כרגע כי \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הדבר הוא בעבור שגרמו שזולתם לא חשבו אלו דברים ועל שהיה מהם לטובה לעורר כח הגבורה \nומהם קצצו בנטיעות ויש מהם שחשבו לע\"ז ממש שהניחו השור הפנימי ולקחו השור שכנגדו \nוהוא השור שבמרכבת יחזקאל ע\"כ בדקום משה רבינו כסוטות. ודע ר' שזה אמר לי אבי ז\"ל \nבעבור שלא חטאו כולם לא נאסר להם הבשר לגמרי ואף בארץ ישראל ולדורות לגמרי כמו \nשנאסר לאדם הראשון לגמרי שעליו נאמר ואכלת את עשב השדה. ומ\"מ דע שנאסר להם בשר תאוה \nמפחד חטאם וע\"כ נצטוו להביא בהמתם אל פתח אוהל מועד לשוחטם ולהקריבם שלמים עד שיכלה \nהדור ההוא, וענין הנחירה במקומו אבארהו בעז\"ה: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ד\"ה ודע ר' באמת שזה א\"ל אבי ז\"ל\nודע ר' באמת שזה א\"ל אבי ז\"ל פה אל פה ומלאך לפניו ואין הרהור בדבריו כי בהיות האדם \nצדיק גמור אימתו מוטלת על כל הבהמות זהו שנאמר ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ \nשלא נבראו כולם אלא להמסר ביד צדיק לשום כוונתו עליו לטהרו ולהוציאו מצערו, כי \nהצדיק הוא שנברא בצלם ודמות ולו הרשות נתונה וע\"כ הצדיק הוא מלך על כולם. והוא \nשמותר לאכול בשר בעלי חי כמו שאמר ומוראכם וחתכם וגו' ועל כל עוף השמים. ונראה ר' \nשאין ספק שאם אינו צדיק להיות בצלם ודמות אין לו לאכול ולהאכיל אף לאחרים בשר בעלי \nחי וזהו שאמר רז\"ל על אדה\"ר קודם שחטא היה צולין לו בשר ומסננין לו יין שהכוונה הוא \nאחר שהיה צדיק היה דומה לצורה העליונה ואף המלאכים היו ברשותו לתקנם ולהיותם תחתיו \nוהסוד הנעלם שהמלאכים עפים ומתחלפין בעוף ואחר תיקון הבשר עכ\"פ היין סנון ראה מעלתו \nקודם שחטא. ואחר שחטא היה כבהמות נדמה הוא שנאמר אדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמה \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "והכוונה מתחלפים בבהמות ולמה ישלוט על אותן הבהמות מי שהוא כמותן ואין הפרש ביניהם \nאלא הראייה בלבד שזה נראה אדם וזה נראה בהמה וע\"כ אחר החטא מיד נאסר לו הבשר. ואמר \nאבי ז\"ל אתם בני הגלות למה לא תסירו מסוה העורון מעיניכם ועד מתי תהיו מוכים \nבסנוירים כאנשי סדום, ושאו לכם ק\"ו מאדה\"ר אשר היה יציר ראשון ודיבר עם השכינה פא\"פ \nבלא אמצעי וירד לו רבי מן השמים ולמדו תורה ודרכי השם בעבור שחטא אף ששב בתשובה \n", "en": ""}]}
