{"bookId": "kabala-113916680ec8", "part": "1", "torah": "87", "title": "ספר הפליאה — קטע 87", "hebrewTitle": "קטע 87", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-113916680ec8/1/87/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-113916680ec8/1/87/", "segments": [{"index": 1, "he": "שלימה המשילו הקב\"ה כבהמה ואסר לו כל חי אשר נשמה באפו תחת אשר היה כדמות העליון \nקודם שחטא ומלכותו בכל משלה, כ\"ש וק\"ו בן בנו של ק\"ו אתה שלא ראו עיניך גן אלהים \nועם השכינה לא דברת חוטא ומחטיא ואשם ובוגד וגוזל ודובר דופי בעל רשע חומס ודובר \nשקרים יועץ רעות בכל עת ובכל שעה סורר ומורה ונואף קשה עורף תשובתך אינה תשובה ואם \nתשוב ותתחרט תשוב ותבעט. ולא יום ולא יומים אלא בכל יום פעמים רבות לא זו אף זו זו \nואין צריך לומר זו שיש לך לפתוח עיניך ולראות להסיר הרעה מפיך הוא אכילת הבשר שאפי' \nשזו בהמה ואתה אדם בראייה מי יודע אם למחר יהיה הוא האדם ואתה טומאה רצוצה היש לך \nכח לדבר. ואם לבעלי המשנה ותלמוד ובעלי הוראה ניתן בהיתר זכור ודע מאין באו ולאן \nהלכו ויש להם כח לבטל גזירות אלהים היש צדיקים גדולים יותר מהם אשר להם דמות וצלם \nומלכותם בכל משלה, ואם חז\"ל הזכירו בדבריהם עם הארץ לא ביארו לומר היכן יקרא עם \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הארץ שלא לאכול הבהמה אלא סתם אמרו עם הארץ הידעת שאתה ת\"ח הראוי לאכילת בשר אף כי \nעבר תורה מפיך חוטא אתה, צא ולמד מאדם הראשון כלום עבר מפיך תורה כאשר מפי אדה\"ר מי \nיאמין לך בזה והוא למד כל התורה כולה ובעבור שחטא אף כי שב בתשובה נאסר לו הבשר אתה \nשאין תשובתך שלימה אף כי עבר כל התורה כולה מפיך עם הארץ אתה אצל אכילת בשר. ונהי \nשיהיה לשלום מי שיודע בנפשו שנפשו גדולה הוא מאדה\"ר אשר ממלך למלך ישכון החרשתי אבל \nאין הדבר כן ע\"כ וי לכם לנפשותיכם אוכלי בשר אביכם ואמכם ובניכם ובנותיכם \nואחיותיכם. ודע לך ר' שעד נח היה בשר אסור מסבה שאמרתי כי נמשל כבהמות נדמו וכשבא \nאחר המבול נח איש צדיק וקרוב הדבר ליצירה חדשה והקריב קרבן עולה בכוונה שלימה והיה \nמשלים הבשר ההוא בכוונתו הטובה כי הכתוב מעיד עליו שמלכותו בכל משלה בקוראו הכתוב \nצדיק ואחר שידע הקב\"ה שמתקן בריותיו ואינו אוכלם לבטלה התיר לו את הכל שנאמר כירק \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "עשב נתתי לכם את כל, וכן הדבר בדור המדבר שהיה ביניהם חוטאי העגל ומבלי חטא מעורבין \nאמר הקב\"ה להקריבו שלמים ואח\"כ לאוכלו כי השלמים עניינם תיקון גדול ולאומר שהיו \nנוחרים במדבר במקומו אבאר בע\"ה. וכשכלה הדור ההוא המעורב ובא הדור השני מבלי ערוב \nובצדקתם נכנסו לארץ הנבחרת הותר להם בשר תאוה אף בלא שלמים כי היה מלכותם בכל משלה. \nוראה והבן שאכילת בשר לצדיקים מעלים הנפש ההוא תחת כנפי השכינה ולכן דור הפלגה לא \nנאסר להם הבשר כי באו לחסות בצל כנפי השכינה ואחר שחטאו ישראל וגלו מתוך חטאם וכל \nהחיות מתגרות בהם עד ששבו כבהמות כי נסתלקו מדמות העליון שעל הדמות ההוא אמר הקב\"ה \nומוראכם וחתכם וגו' על חית הארץ ועל כל הבהמה ועל כל עוף השמים אז באו רז\"ל ואמרו \nצדיקים גמורים מותרים לאכול בשר, ואמרו ע\"ה לא יאכל בשר, ואל תשיבני א\"כ מה יהיה \nבבהמות ובחיות השדה ובעופות שעד שתתמה בהם תתמה עליך ועל דורך מה יהיה עליהם ביום \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "הדין שהייתם צדיקים ונקיים ושבתם לרשעים וראויים אתם שיחרוב העולם בעבורכם אלא \nשמאריך אפים וגבי דיליה ע\"כ: \n \nד\"ה ודע ר' שגם נדב ואביהוא לא\nודע ר' שגם נדב ואביהוא לא כיוונו בהקריבם רק לעטרה ועשאוה זרה כי הקרבן צריך שיהיה \nאשה ריח ניחוח לה' והם שמו הקטורת עליה לבד ולא עליהם להרמיז בשניהם כדין הקרבנות \nכולם כמו שנאמר בקרח ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת ובני אהרן לא עשו כן, אז ותצא אש \nמלפני ה' ותאכל אותם וזה במקומו אבאר בעז\"ה. וגם הקיצוץ הוא שאמרו ומאז חדלנו לקטר \nלמלכת השמים חסרנו כל ומלת למלאכת הוא חסר א' כזה למלכת ונקרא בא' לרמז לך שהיו \nמשתדלים בכשפים למערכת השמים והיו מקטרים להם וכתיב חסר א' לרמוז לעטרה שהיא מלכות \nשמים והנה קיצצו דמשמע מדבריהם קודם כשופם היו משתדלין בה לבדה והיו מכוונים לה \nלבדה, והנה כוונתם ומאז חדלנו לקטר למלאכת השמים שהיא העטרה חסרנו כל ומלת כל רומז \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "אליה שגם היא נקראת כל, וחסרנו ממנה ואע\"פ שאדם ודור הפלגה ונדב ואביהוא כל כוונתם \nהיה לכבד את השם הנכבד ואפ\"ה נענשו מטעם שהמעיטו כבוד המשלח הוא ת\"ת ישראל בעשותם \nרוב כבוד לשליח, ומצד רבוי הכבוד נראה שהכל תלוי בשליח ואין הדבר כן שהרי קיום \nהעולם בגזירת והוא ימשול בך, ואתה נותן לה הכח מצד עצמה ואין לה, ובראות הת\"ת כן \nיסלק שפע הרחמים ממנה וכשיסתלק המינקת נרדית כענין המכעיסים אותי שלא להשפיע על \nפני, ואחר שגרמו זה ס\"ם תנ\"י וניעו\"ר ולילי\"ת מרקדים ושמחים ונותן כח ורשות להשחית \nמצד שלשתן כי זה אוהבים הם שכל מין אוהב את מינו ושונא הפכו וע\"כ אינו מבחין בין \nטוב לרע כענין שנאמר ואתם לא תצאו איש וגו' מצד המשחית שירד להשחית במצרים, וכן \nהדבר בדור המבול שאמר לנח לצאת מעין המשחית ולהכנס בתיבה והשאר פגעה בו מדת הדין \nהקשה עליהם ונשחתו כולם כי הראו בדרכם שלא ידע אל מה עשו, ומאסו הפועלים שהם הד\"ו \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "פרצופים ושנו פעולתם וע\"ז נסתלק המשלח מן האשה ומיד בא הנחש והטיל זוהמא ונשחת הכל, \nוע\"ז אמר ויתעצב אל לבו שהיא העטרה והעצב היא סילוק הרחמים ורדוי המינקת, וגם יש \nהריסה שהוא גנאי לעטרה כענין חטא קין כי הבל אחיו הביא מבכורות צאנו ומחלבהם ועשה \nהקרבן יפה למה\"ד שלא יקטרג ועי\"ז נמשך הברכה וחיים עד העולם, אבל קין הראה בקרבנו \nשהביא מפרי האדמה והוא פשתן וה' אחרונה נקראת פשתן וכיון לעקור הפשתן שלא לינק \nממקום שבו נתגדל, זהו וישע ה' אל הבל ואל מנחתו כי כוונתו שלא להרוס כלל ואל קין \nואל מנחתו לא שעה, ואמר קין א\"כ אהרוס אני עליונים ותחתונים ע\"י הריגת הבל, וקין \nידע שהוא ותאומתו והבל ושתי תאומות ואדם וחוה הם שורש לחמש בנים כמו השורש לענפים \nוסבר שאדם וחוה לא יוציאו פירות יותר מה' פירות האלו, רק הענפים יולידו וידע \nשהענפים ושרשם הם ז' כנגד ז' העליונים שהוא ההיקף וחשב שאם יהרוג אחיו יחסר מן \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "המנין העליון ג\"כ ויחזור העולם לתהו ובהו, ואם לא יחזור אפשר שיצא ממנו ענף וישלים \nהדוגמא וקם והרגו. והנה הריסה זו גדולה מהריסות קרבנו, והוא לא ידע שהבל בא משמיטת \nהחסד ונסהו הקב\"ה והציץ למעלה ממה שהיה ראוי ונתחייב הריגה ע\"י קין, וקב\"ה חשב \nמחשבות לבלתי ידח ממנו נדח והוא ניצוץ ממנו ולא ישא אלהים נפש לישאנה ממקומה \nולהשחיתה לגמרי מפני עונה וחטאתה וגלגל את הבל בביתו באביו או באמו וז\"ש כי שת לי \nאלהים זרע אחר תחת הבל, וזהו שת שממנו הושתת העולם ונתבטל מחשבתו של קין. והנה קין \nחטא בשנים א' בקרבן וא' הריגת אחיו. ועוד יש הריסה שהוא גנאי כענין הריסות המרגלים \nשאמרו כי חזק הוא ממנו ואין כח בשליח. ועוד יש הריסה והוא קלה מכולם והוא חטא של \nמשה ואהרן בהכותם בצור כצור פעמים ולא בא להם השפע ההוא בעבור ישראל שהיו טועים \nבהכאה פעם אחת שכל הכח הוא בשליח כשליח ולא במשלחו ולא בהסכמת משלחו, וכדי שלא \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יבואו בזה לטעות ומשה ואהרן הגורמים הוצרכו עוד להכות פעם אחת נגד הת\"ת להודיעם \nשהכל תלוי במשלחו והם שבו ואמרו א\"כ אין לה כח לעשות נס על ידה בזה חטאו משה ואהרן \nהוא שנאמר יען לא האמנתם בי להקדישני כי היה להם להראות לישראל שיש כח לעשות נס על \nידה הנה שלא חשבו שום מחשבה רעה אפ\"ה חטאו. וראה והבן שגם אחר סמך על רוב חכמתו \nוטעה גם בעטרה שראה מט\"ט יושב ומקוה מתי יחזרו ישראל בתשובה ואמר מאי האי מדה\"ד \nאינו פועלת אותם בדין אבל היא יושבת ברחמים ומתי יחזרו ואמר א\"כ שתי רשויות הם והנה \nעשה מרשות אחת שתי רשויות, וגם יש הריסה גדולה במי שכופר בתורה שבע\"פ והנה הכחיש \nלגמרי בפועל האחד ומודה בפועל הראשון והוא הנקרא תורה שבכתב ואינו מושג אלא ע\"י \nפועל הב' הנקרא תורה שבע\"פ שהיא מבארת. וראה והבן שמשנה תורה רומז בעטרה ועטרה \nעשאתו שליח למשה בינה ובין בני ישראל ולעולם משה ידבר בשם המשלחו. וראה והבן \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "שהתלמוד מבאר כח דקדוקי המצות למשיג על דקדוקיו. א\"כ תורה שבכתב ותורה שבע\"פ ענינם \nאחד ולא אפשר זה בלא זה והם היחוד, והכופר בתורה שבע\"פ שהוא היחוד כופר ביחודו והוא \nהוא כקוצץ בנטיעות שמחשבתו רעה וכופר בהיחוד. וגם אותו האי\"ש הרס כי זקף לבינה \nוהשתחוה לה והיא העטרה הנקרא לבינה והוא לקחה לעצמו והמשילה לאלהים אחרים כדי להפיק \nרצונו בכשפים הנעשים מכוחות הטומאה ע\"י שדים והמזלות וכוכבים, ונתעוררו חכמים לומר \nשנידון בצואה רותחת כי בצואה רותחת נתעסק בכשפיו כדרך שאמרו בבלעם שנידון בשכבת זרע \nרותחת שגם זה נתעסק בכשפיו ע\"י זרע רותחת שענין כשפים צריכין לאלו ומיד רוח הטומאה \nשורה עליו הוא שאמר באחיזת העינים האוחזים העינים שמעביר שבעה מיני זרע זכר על \nעיניו, והנה באמת שהעובד לכוכבים ומזלות ולשדים הוא הוא ההורס ומבזה את קונו שעי\"ז \nמביא האש ועל כן חייבים מיתה שהעטרה מתקנאת לעושים אותה אלהים אחרים, וביותר בישראל \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ובפשעכם שולחה אמכם. וגם ירבעם חטא כי עשה שני עגלים נגד הקשה והרפה ששור נקראים גם \nשניהם. וכוונתו היה לחלוק המלכות לשנים ולעשותם שני מלכיות אחת לה' ראשונות עד הפחד \nואחת לה' אחרונות עד העטרה וכשם שאלו נחלק כן תחלוק מלכות בית דוד כי מלכותא דארעא \nכעין מלכות דרקיע ועל שהיו מישראל מי שידעו שעתיד מלכות בית דוד לחלוק נשבעו לו \nוכדי שלא יעברו משבועתם עשה ענין ע\"ז כי כמה מישראל טעו אחרי מעשיו הרעים שכשנשבעו \nלו הם סברו על המלכות שאלו היה מפרש להם ע\"ז לא היו נשבעים לו ורצו לצאת מהשבועה \nוהראה להם חותמות השבועה שעל כל מה שיעשה יסכימו אפי' על ע\"ז זהו שאמרו ירבעם חטא \nוהחטיא את הרבים. והנה כוונתו היה להרוס בין ה' לה' ולא תאמר שאין הריסה אלא \nבאחרונה כי אין הדבר כן כי הריסה נופל על כל אחד מהעשר אם תעשהו כח בפני עצמו, \nובכלל כל אלו ההריסות צריך האדם להזהר בדעתו שלא לדבר דברים שאינם, וכל אלו יתבאר \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "במקומם בעז\"ה ואין כאן מקומם בדברי פיות אך במשפטים ישרים ותורת אמת: \n \nד\"ה ויגרש את האדם וישכן מקדם לג\"ע\nויגרש את האדם וישכן מקדם לג\"ע את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ \nהחיים. נקרא המתהפכת להרמיז למה\"ד שמתהפכת גם לרחמים. והאדם ידע את חוה אשתו ותהר \nותלד את קין ותאמר קניתי איש את ה'. דע באמת שקין מצד שמאל ולידתו מצד הזוהמה והטפה \nשהטיל בה הנחש, וא\"ל למה לא נולד קין קודם שבא אדם על אשתו כי יש להשיב בזה שהזוהמה \nהיתה במעיה דחוה ולא היה יכולת לזוהמה ללבוש גוף אדם ולצאת ולהראות באויר העולם עד \nשנכנס זרע אדם במעיה ואותו הזרע המציא לו מקום להתלבש בגוף אדם ולצאת וזהו שגרם לו \nלהיות רוצח והרג כי משורש נחש יצא צפע, כי מדת הדין שופעת בנחש, והנחש בזרעו ואין \nהנחש אלא ס\"ם שהטיל זוהמה בחוה העליונה ע\"י התעוררות הנחש עם חוה למטה שנתעברה מנחש \nוילדה קין והיה דומה למעלה ולא למטה וזהו שאמרה קניתי איש את ה' שתרגום יונתן קניתי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "גברא ית מלאכא דה', והנה הכוונה שס\"ם הטיל דין והוריד בעטרה ומתוך אותו הדין יצאה \nנשמתו של קין ובא אליו וזהו קניתי איש את ה' ואין הדבר כן כי הוא בא מצד הדין הקשה \nומצד הנקבה קשה בדינים אשר משם כל מדורין דזינין בישין ורוחין בישין ושדין וחרשין \nמשם באו והאיך יאמר קניתי איש את ה' או מלאכא דה'. והאמת כי כוונת הענין הוא כך \nוהאדם ידע את חוה אשתו שת\"ת ישראל הנקרא אדם קירב אליו את חוה ואמר אשתו כלומר האש \nמקשקש בה כי נתעברה מן הדין הוא זוהמת ס\"ם. ותהר שנתמלאה ברחמים הוא זרע הת\"ת ואחר \nשנתעברה מן הרחמים ותלד את קין כלומר נסתלק הדין משם ואז אמרה האשה שהיא העטרה \nקניתי איש את ה' כלומר קניתי, תקומה היה לי ע\"י האיש הוא ת\"ת זהו את ה' שהם ד\"ו \nהפרצופים, והדין שהיה מצד ס\"ם הוא מלאך הנוקם וההורג וע\"כ קין דאתא מצד הדין הקשה \nומזוהמת הנחש השורף יצא והרג את הבל. אם ראית ר' דבר גדול במלת והאדם ניטל ו\"ה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "מוהנחש וניתן לאדם. וראה והבן שננקד בג' קווים וכולם קמוצים כי עלה אל הכהן וקמץ \nמשם בג' אצבעותיו נצח והוד ויסוד והם הג' קווים ונזקף בזק\"ף זוקף כפופים ורץ בשופר \nהולך לגרש ולהכרית זוהמת הנחש משם וזהו ותלד את קין ואמר את לומר שאת הוציאה קין \nמשם שהוא הדין וע\"כ אתנ\"ח במלת אשתו את\"ת ח\"ן. וראה והבן ר' ו' של והאדם ננקוד \nבשב\"א לומר לך שהוא היסוד, וכראות הה' שהיא העטרה נכנסת בין היסוד ובין הת\"ת, ואם \nראית מלת והאדם נחלקה לשני כוחות ומראה שני כוחות כ\"ח כ\"ח בגימטריא והאד\"ם, אלא \nשקשה מהו את חוה אלא את שנעשית חוה ודנוה הת\"ת ונסתלק הה' מן הוי\"ה, ואם ראית ר' \nתימא גדול במלת קניתי נסתלק קין משם ונשארה האשה עם האיש ואמרה תקע בשופר גדול \nלחרותינו שכן קניתי בגימטריא תק\"ע. ותוסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רועה צאן \nוקין עובד אדמה. ודע שאחר שנתבער הדין והזוהמה והוא קין הולידה את הבל בדרך הרחמים \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ואפ\"ה לא נתקיים העולם ממנו אלא שנהרג ונתגלגל בשת ושת היה שלם וממנו נתקיים העולם \nוכל צדיקים וישרים ממנו, וכל חציפין וחייבי עלמא מקין. ועתה שמע סדרם ועניינם שעם \nקין נולד תאומה אחת ועם הבל שתי תאומות ואדם וחוה הרי ז' נגד ז' עליונים אמרתי עולם \nחסד יבנה, ואח\"ז לא היה להם נשים ונשאו אחיותיהם בהיתר גמור כי בהיות סבה אחר סבה \nנאסרו וכאן כולם מכח עליון נוצרו. ודע ששנים עלו במטה וז' ירדו זהו דוגמת הבנין. \nויהי הבל רועה צאן שהיה ממשיך בכוונתו שפע וברכה וחיים כי מן הדרך שבא אותו דרך היה \nתופש, אבל קין היה עובד אדמה שכל כוונתו לעשותה אדומה ממדת הדין, והכוונה כי כאשר \nיצא הדין מהעטרה ע\"י ידיעת התפארת ניתוסף לה ברכה מדרך הנצח והתחילה העטרה להשפיע \nרחמים בעולם ולקיימם וזהו ותוסף ללדת את אחיו את הבל את אחיו של ת\"ת שהוא אחיו \nברחמים לומר לרדת להשפיע השפעת אחיו שהוא הנצח את הבל והוא מלשון הבל פיהם של \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תינוקת שהנצח הוא תורה מדת משה שהוא הבל, וע\"כ קרא השפעת הנצח הבל ואותו השפעת הנצח \nהיה מתפשט בעולם לקיימו. זהו ויהי הבל רועה צאן ומדת הדין שיצא קודם בוא הבל היה \nעובד אדמה היה הולך ומשטין בארץ, מ\"מ התעוררות מן התחתונים, ודע אתה באמת שיצר טוב \nויצר הרע מתפשטים בארץ וכנגדן קין והבל ואל תקשה לי על סדר לידתן שהיה מן הדין \nשיולד הבל תחלה כפי הדוגמא כי הרחמים קודמים למעלה שיש להשיב כי השמיטה הזו של פחד \nוע\"כ ניתן לה הכבוד. וראה עתה והבן שהבל נאחז מנצח והוא שנתן תורה לישראל וזהו ומשה \nהיה רועה את צאן היה כבר, ומ\"מ צריכים אנו לדעת את הבל שילדה והוא השפעת הנצח ומאין \nהרחמים באו בנצח לכן שב ואמר ויהי הבל כלומר מהמדה הנקרא א\"ל הוא חסד עולם שכן \nויה\"י בגי' א\"ל. ויהי מקץ הימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה' דע לך שסבת הקרבן היא \nלקרב הכחות זו לזו וז\"ש לי אבי ז\"ל בעת שישראל מקריבין קרבן לאביהם שבשמים מתיחדים \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "כל הכחות יחד, וזהו יחודו של אלהינו וקרבן כשמו הוא שמקריב כחות העליונות, ואמר \nבקרבן ריח ניחוח בחר לך היכן הולך הריח לאו באף והנה הריח באף שהוא אחרונה ומיד \nניחוח שהוא לשון ירידה והוא שתרגום של וירד ה' ונחת, ומלת ריח רומז בכתר עליון שהוא \nריח הכל ויורד בחכמה ומחכמה לבינה וכן כולם עד בואם לה' הוא ת\"ת ומשם באף והנה \nהשפעת הכתר שהוא הריח ניחוח יורד בת\"ת עד שיורד בעטרה זהו ענין הקרבן. האמת יש לך \nלדעת מפני מה הקרבנות באות בחטאות ובאשמות בעבור שמדה\"ד ניתנה להפרע מן העבירות \nואמרה התורה הקריבו הקרבן כדי שירד מדה\"ר להשפיע לכל ספירה וכל ספירה לחברתה ואז \nיבואו הרחמים באף ונמצא שהדין מתהפך לרחמים. וראה עתה והבן סודות נעלמות שקין נאצל \nמאמו בעודה חוה שהוא הדין והבל מאדם אחר עבור הדין מן הבית, ועתה ראה והבן מה שעשו \nאלו הבנים בקרבנם קין הביא מפרי האדמה דבר שאין בו רוח חיים מצד עצמו ונראה שלא שת \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לבו רק לזאת וזהו עובד אדמה ולא העלה הכחות למקום יניקתם ועלויים וכן עשתה גם אמו \nשסחטה היין מן הענבים והוציאה מן הענבים ובעבור שילדתו מזוהמת הנחש לעולם מבקש ללכת \nאחר שרשו וע\"כ תפס דרך אמו. אבל הבל תפס דרך אביו ופייס הדינים על דעת לקרבן למקום \nעלויים כי הבל נולד מכח חזרת אביו בתשובה שהיה הרחמים במילוי והקריב קרבן והוא שור \nוקרן אחת במצחו להודיע בקרבנו יחוד השם בעולם וקרבנו קרבן תודה שהוא להתאחד ולהודות \nהש\"י על כח הקיום שהמציא בו ועל כח הדבר שהמשילו לעליונים בדמות וצלם. שכיון שראו \nאדם הראשון שהוא בצלם אלהים היו סבורין שהאדם בראם לפיכך הוצרך היה להקריב קרבן \nלהודיעם שהקב\"ה אדון יחידי בעולם ואין לו שני וממנו הכל, וזהו שהיה בקרבנו קרן אחת \nבמצחו שנאמר ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס מקרן כתיב ולפי שכח הקיום הוא מכח השור \nלפיכך הקריב שור ולשון מנחה הניחו את רוחו שהיא מניחה הרוח על מכונתו א\"כ הבל תפש \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "את דרך אביו. ראה והבן כוונת הענין ויהי בגי' א\"ל, מקץ במ\"ק בגימ' סינ\"י, ימים הם \nו' ימי בראשית ור\"ל בהיות החסד שהיא ויהי עם כ\"י שהיא מקץ ונקראת כך בעבור שהוא קץ \nותכלית הנפשות שמשם יוצא ס\"ם ולוקח אותם והם עם ימים עליונים אמר קין שהוא הפחד אשר \nמשם אצילות הרעות אביא מפרי שהוא הפחד פרי החסד אל האדמה שהוא מנחה לה' ואסלקנו משם \n", "en": ""}]}
