{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "100", "title": "שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי חג הסוכות הקדמה", "hebrewTitle": "שער הכוונות - דרושי חג הסוכות הקדמה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/100/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/100/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הכוונות - דרושי חג הסוכות הקדמה \nדרושי חג הסוכות:\n\nוגם יתבאר בהם מעלת הימים שבין יוה\"כ לסוכות וגם ימי הסוכות עצמם מה טיבם. ובתחילה \nאכתוב ואבאר המנהגים הנצרכים לנהוג בהם ואח\"כ אסדר לפניך כל הדרושים זה אחר זה באר \nהיטב. הנה בעת נטילת הלולב שלא ע\"י זמן ההקפה צריך לנענע הלולב והנענועים הנודעים \nלהמשיך החסדים ממקורם ושרשם אשר בדעת דז\"א כמו שיתבאר בדרושים אבל בזמן ההקפה אין \nצורך לנענע הלולב כי הוא בסוד אור המקיף הנגלה וא\"צ לנענעו. גם צריך שלא להפריד כלל \nאת האתרוג מן הלולב אלא ב' ידיו סמוכו' זו לזו ומתדבקין יחד הלולב והאתרוג וגם בעת \nהנענוע תכוין בעת הובאת הלולב שתביאהו כנגד החזה שבגופך לפי הכונה שנבאר לקמן בע\"ה. \nגם סדר נענוע הלולב כך הוא להוליך הלולב למרחוק ולהחזירו להביאו פ\"א וכן פעם ב' וכן \nפעם ג' הרי הם ג' הולכות וג' הובאות בכל קצה מו\"ק שלא כאותם הנוהגי' לעשות ג' \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נענועים בהולכה וג' נענועים בהובא' א' ומוליכין הלולב מעט מעט ג\"פ בהולכה א' וכן \nבהובאה:\n\nגם תזהר שלעולם תקח הלולב ותנענעו דרך גדילתו שהוא שרשו למטה וראשו כלפי מעלה אפי' \nבעת שתנענע נגד מטה שלא כאותם הנוהגים אז לכוף ראש הלולב כלפי מטה והשורש בידיהן \nכלפי מעלה אבל תניח הלולב כמו שהוא ראשו למעלה וסופו למטה אלא שתשפיל ידיך יותר \nלמטה ממקומ' ושם תנענע הלולב ג\"פ ראשו למעל' וסופו למטה. והטעם יובן במ\"ש בדרושי' \nשל הלולב שכוונת הנענועים היא להמשיך הארת הדעת למטה והו\"ק כולם הם בדעת ונמצא כי \nאפילו בנענוע של מטה של הדעת הנה הוא למעל' מראש הלולב שהוא למטה בגופא דז\"א כמ\"ש \nבמקומו גם סדר הנענועים הם בו\"ק ע\"ד ו' צירופי יהו' הנז' בס\"י וגם נזכר בס\"ה בפ' \nויקרא בר\"מ בד' י\"ז ע\"א והנה הם כסדר הו\"ק ממש דז\"א שהם חג\"ת נה\"י ולכן נענוע הא' \nהוא לצד דרום כנגד החסד ואח\"כ נענוע הב' הוא לצד צפון שהוא בגבו' והג' במזרח שהיא \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "בת\"ת והד' והה' מעל' ומטה שהם שחקים נצח והוד זה על גב זה והו' הוא במערב שהוא \nהיסוד שעליו אמרו שכינה במערב. גם סדר ו\"ק אלו נזכרו בס\"ה סך מספר הפעמים של נטילת \nלולב הם טעם א' בעת הברכה ואח\"כ ד\"פ אחרות באמצע סדר ההלל והם בהודו לה' כי טוב הא' \nפ\"א ובאנא ה' הושיעה נא כפול ב\"פ ובהודו לה' כי טוב האחרון פעם א'. והנה טוב הוא \nשאחר עלות השחר שהוא כבר יום קודם שתתפלל תטול הלולב בתוך הסוכה ותברך עליו ואח\"כ \nהד' נענועי' של הלל יהיו בבית הכנסת ומה טוב היה אם היית מתפלל בסוכ' כדי שתתפלל \nותטול הלולב בברכתו בשעה הראוי' אליו שהוא אחר תפלת שחרית קודם ההלל:\n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "וענין הד' נענועים שבתוך קריאת ההלל הנז' צריך שיכוין בכל פעם כנגד הוי\"ה א' \nבמילוא' אמר הכותב חיים נלע\"ד שהם סוד ע\"ב ס\"ג מ\"ה ב\"ן גם בענין ההלל צריך לכפול כל \nהפסוקים ב\"פ מן פסוק אודך כי עניתני כו' ע\"ס ההלל שהו' פסוק הודו לה' כי טוב האחרון \nואפי' הפסוקים שלאחר אנא ה' הצליחה נא ברוך הבא כו' אל ה' כו' אלי אתה ואודך כו' \nהודו כו' כל א' מהם תכפלנו ב\"פ:\n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "מנהג ליל הו\"ר והנה לקמן בע\"ה נבאר ענין החותם הנעשה בליל זו ולכן צריך להיות נעור \nכל הלילה הזה יען כי בו נדונים כל הנבראים כנז\"ל וזה הסדר שתעש'. הנה בחצי הלילה \nהא' תקרא ספר ואלה הדברים כולו ע\"ס פרשת וזאת הברכה וזה הספר נקרא משנה תורה כנודע \nואם תשלים קריאתו קודם שיהיה חצי הלילה תעסוק בתורה ובסתרי קבלה אם תרצה ולא בדבר \nאחר ועיקר הדין הוא נידון בחצי הא' של הלילה כמ\"ש לקמן ב\"ה ולכן אחר חצות לילה הוא \nשיוצאים לראות צל שלהם בלבנ' כי כבר נגמר הדין וזהו טעם אותם שנוהגים לומר סליחו' \nבליל הו\"ר אחר חצות קרוב לאשמורת הבוקר. האמנם אסור לומר ויעבור וי\"ג מדות או \nסליחות אשר הם כיוצא בזה אלא יאמר רחמנא אדכר לן קיימיה כו' אלקינו שבשמים כו' דעני \nלעניי כו' ה' הוא האלקים כו' ה' מלך כו' עשה למען שמך וכיוצא באלו יכול לומר. גם \nביום הו\"ר בתפלת שחרית יאמר ע\"ד הנז' חוץ מן י\"ג מידות של יעבור וכיוצא בזה כו':\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "\nליל שמחת תורה אסור בתשמיש המטה לפי שאין נוק' דז\"א רחל מזדווגת עמו עד תפלת מוסף \nשל היום ואעפ\"י שבשאר הימים שבין ר\"ה לח' עצרת מותרים בתשמיש המיטה הטעם הוא כמ\"ש \nכי בכל אלו הימים יש זווג עליון של ישראל או יעקב עם לאה אבל עתה ביום ח' עצרת לא \nיש זווג אלא ברחל לבדה והנה אין זווג שלה אלא בתפלת מוסף כנז':\n\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "יום שמחת תורה מה שנהגו להוציא הספרים מחוץ להיכל וגם להקיף עמהם התיבה בשחר ובמנחה \nובערבית דבמוצאי יום טוב מנהג אמיתי הוא וכבר נכתב בס\"ה בפ' פנחס בד' רנ\"ו ע\"ב בר\"מ \nוז\"ל ונוהגין ישראל למעבד עמה חדוה ואתקראת שמחת תור' ומעטרן לס\"ת בכתר דילי' כו' \nוראיתי למורי ז\"ל נזהר מאד בדבר זה להקיף אחר הס\"ת או לפניו או לאחריו ולרקד ולשורר \nלפניו בכל יכלתו בליל מוצאי יו\"ט אחר תפלת ערבית והי' מקפיד מאד לעשות אז ז' הקפות \nשלימות זולת ההקפות שלימות של יום ש\"ת אבל בענין ההקפות שביו' לא נמצאתי עמו ולא \nראיתיו. גם ראיתיו בליל מוצאי יו\"ט שהלך לב\"ה אחר והקיף ז' הקפות והלך לדרכו ומצא \nבית הכנסת אחרת שנתאחרו בהקפות וחזר להקיף עמהם. ענין ר\"ה ויוה\"כ וסוכות נודע דבעי \nליחדא קוב\"ה ושכינתיה בדחילו ורחימו. והנה יש חיבוק של שמאלו תחת לראשי ונקרא דחילו \nיען כי הוא שמאל וזה נעשה מן ר\"ה עד יוה\"כ שעי\"כ יחזרו אנפין באנפין ואח\"כ בסוכות \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אז הוי רחימו סוד חיבוק של הימין וימינו תחבקני ולכן יש בסוכות ניסוך המים ושאר \nהמצות שבו שהם לולב ואתרוג כו' וזהו הארת החכמ' בחסד אבל יוה\"כ הוא הארת הבינה \nבחיבוק השמאל שהוא גבור' ואח\"כ בח' חג עצרת הוא הזווג עצמו:\n\nודע כי ז' ימי חג הסוכות אז הוא הזווג בסוד ו\"ק בלבד אבל זווג ח' חג עצרת הוא בבחי' \nהיסוד אחר שנכללו בו כל הו\"ק ולכן היסוד נקרא ו' וז\"ס מ\"ש בס\"ה בפ' תצוה באות א' כי \nבעת הזווג נעשה בחי' ו' כי הו\"ק שהם גדפוי דאות א' כזה הם סוד תרין יודין שבה \nומתטמרין ונכללין תוך ו' שבאלף ואין ניכרת אז רק אות ו' לבדה ולכן ח' עצרת הוא יום \nא' בלבד עם היותו חג בפני עצמו אבל פסח וסוכות הם ז' ימים בסוד ז' קצוות:\n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ונבאר יום ח' חג עצרת כי הנה הוא מלשון עצר ה'. והענין הוא כי בליל יום ח' עצרת הזה \nיש זווג ישראל שהוא ז\"א עם רחל וקולטת טיפת זרע העליון וקולטתו ועוצרתו בתוכ' ואינה \nמפלת אותו ח\"ו כי הנה לפעמים יש למעל' ג\"כ נפלים בסוד הנפילים היו בארץ כי הפילתם \nהמלכות בסוד נפלים ולהיות שהם באו מבחי' זו לכן גם הם היו אח\"כ משחיתי' על הארץ את \nטיפות זרעם והבן הסוד הזה. ואמנם טעם היותם נפלים הוא לפי שהיו דינים קשים והיה \nגלוי לפניו ית' שאין בהם תועלת ולכן הפילתם הנוק' העליונה:\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ונחזור לעניינינו כי הנה זמן קליטת הזרע הם ג' ימים כי לכן הפולטת ש\"ז ביום הג' היא \nטהור יען כי כבר הסריחה ואינו ראוי להריון וסוד ג' ימים אלו הם סוד חג\"ת שמהם מקבלת \nהנוק' הטיפ' העליונ' כי אלו הם סוד ג' בני נח היוצא מן התיב' וסוד ג' מראות של הקשת \nולכן צריכ' ג' ימים לקולטם. והענין הוא כי טיפת מ\"ד היא סוד החסדים והנה חסד הוא \nבגי' ע\"ב והוא מתחלק לג' חלקים כ\"ד כ\"ד כ\"ד שהם ע\"ב כנז' בס\"ה בתיקון ט' וציורו כזה \nידוד שהם ג' הויו\"ת ובכל א' כ\"ד עיינין בסוד מש\"ה וגבותם מלאות עינים וג' הויו\"ת \nאלו עד\"ז הם א' חסד וא' גבורה וא' בת\"ת וכלם הם בחי' חסד שהוא ע\"ב. ואמנם סוד האסרו \nחג שלאחר ח' חג עצרת הוא סוד קליטת הזרע כמבואר אצלינו וע\"ש: \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שער הכוונות - דרושי חג הסוכות דרוש ג \nדרוש ג':\n\nבענין הימים שבין יוה\"כ לסוכות וגם כל ח' ימי החג בסדר נכון ובו נבאר בארוכה מתחילת \nיום ר\"ה ויו\"כ. ודע כי להיות כי ביום ר\"ה נברא העולם לכן חוזר להיות ביום ר\"ה שבכל \nשנה ושנה כענין מה שהיה ביום ר\"ה שבו נברא העולם והוא כי חוזרין זו\"ן לעמוד אב\"א \nוצריכי' נסירה וחזרת פב\"פ וחיבוק ונישוק וזווג וזה נמשך מר\"ה עד ח' עצרת. וטעם \nאריכות זמן זה יתבאר לקמן בענין התפשטו' החסדי' מצד אימא בנוק' דז\"א. והנה מיום \nראשון של ר\"ה עד יוה\"כ ננסרין כל י\"ס של רחל נוק' דז\"א מאחורוי ואז בעיוה\"כ נגמרה \nמלאכת נסירתה ונמצא שלא היתה ראוי' לזווג ולכן בכל אלו הימים שבין ר\"ה לח' עצרת כל \nהזווגים כלם הם ישראל או יעקב עם לאה כאמור. והנה כל הימים שבין ר\"ה ליוה\"כ הם בחי' \nשמאלו תחת לראשי שהוא ענין חיבוק השמאל. והענין הוא כי הנה ענין הנסיר' הוא ענין \nדחיית הדינים הקשים שיש באחוריים דדכורא וליתנם בנקב' ונשאר הוא חסד ונוק' כולה דין \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "וכדי לבסם ולמתק הדינין שבנוקב' הוא מחבק' בשמאלו כנודע כי אין הדינין מתבסמין אלא \nבשרשם. והנה שורש הדין של נוק' היא שמאלו דז\"א ולכן מחבק האחוריים של הנקבה אשר שם \nניתנו כל הדינין על ידי הנסירה ומחבקה בשמאלו ואז מתבסמים ונכנעים ונמתקים וביאור \nענין החיבוק הזה עניינו הוא כנ\"ל בדרוש השופר כי ביום ר\"ה בעת הפלת הדורמיטא והשינה \nעליו הם יוצאים המוחין שלו עם לבושיהם שהם נה\"י דאימא ויוצאים מתוכו ונשאר ישן ואז \nתרין מוחין דכורין חכמה ועיטרא דחסד נשארים בלתי לבושיהם בבחי' א\"מ על ראש ז\"א \nותרין מוחין נוקבין בינה ועטרא דגבו' מתלבשין תוך ההוד דבינה בלבד ונכנסין תוך נוק' \nבבחינת מוחין. וענין לקיחת הנוקב' עטרא דגבור' זו היא הנקר' בלשון חיבוק השמאל כי \nע\"י זה מתמתקין הדינים שלה כנז' באופן כי בזמן הדורמיטא אז בא ענין חיבוק השמאל ואז \nהדינין שלה מתבסמין ואז הוא זמן הנסירה וג' בחי' אלו נעשות יחד כי ע\"י הדורמיטא אין \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "יניקה לנקב' ע\"י הזכר ואז נפרדים מאחוריהם וננסרין ואז נכנסת עטרא דגבור' ובינ' \nדז\"א בסוד מוחין אלי' וזהו חיבוק השמאל והבן כל זה היטב:\n\nוביוה\"כ כבר הי\"ס שלה ננסרו מעיוה\"כ ולכן בתחילת ליל יום זה עולה מדריגה אחר מדריגה \nאל אימא עילא' בסדר הה' תפלות כנ\"ל ובחזרת מוסף אז נגמר עליית' שם. וענין עליית' שם \nהוא בסוד ויבן ה' אלקים את הצלע כו' כי שם היא מתקשטת בקישוטין ולוקחת הה\"ג מן אימא \nעצמה שלא ע\"י ז\"א כמו עד עתה בר\"ה ובנעילה נעשה גם החותם של היסוד שבה שהוא הכלי \nשבו נתונין המ\"נ שהם הה\"ג שלקחה מאימא וכבר נתבאר לעיל כי החותם הזה איננו היסוד \nעצמו שבה:\n\n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ובימים שבין מוצאי יוה\"כ עד ח' עצרת ולא עד בכלל הכל הוא ענין חיבוק הימין וכבר היא \nיכולה באלו הימים לעמוד עם ז\"א פב\"פ עמו ממש ולא עם יעקב לבדו אלא עם ז\"א עצמו. \nואמנם חיבוק הימין הוא לקיחתה גם את עטרא דחסדים האמנם החסדים האלו יש בהם ב' בחי' \nהבחי' הא היא החסדי' שלוקחת מן אימא עצמה שלא ע\"י ז\"א בהמשך כל הימים הנז' ויש \nבבחי' זו ב' חלקים החלק הא' הם החסדים דא\"פ והחלק הב' הוא דאור מקיף ובחי' הב' היא \nהחסדים שלוקחת מז\"א עצמו ואינם מבחי' הדעת עצמו אשר בז\"א אלא בבחי' החסדי' המתפשטין \nבו\"ק דגופא דז\"א כנודע. אמנם בתחיל' צריך להמשיך להם בעצמ' אור גדול מן השורש \nוהמקור שלהם שהם החסדים אשר בעטרא דחסד שבדעת דז\"א כדי שיוכלו הם אח\"כ להאיר אל \nנוקב' וליתן בה בחי' חסדים כנז'. וגם בבחי' זו הב' יש בה ב' חלקים א\"פ וא\"מ. ואמנם \nענין המשכת החסדים דאימא בסוד א\"פ הוא שלא ע\"י מעשה אלא בכל יום ויום ממוצאי יוה\"כ \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "עד יום הא' של סוכות נגמרים לכנס בה והימים האלו בעצמם יש בהם שלימות הזה והמשכתם \nבסוד אור מקיף הוא ע\"י מצות סוכה שהוא בחי' אור מקיף עלינו כנודע. והמשכת החסדים \nדז\"א באור פנימי ואור מקיף שניהם נעשים ע\"י מצות הלולב אלא שע\"י נטילת לולב ועשיית \nהנענועים נכנס האור הפנימי וע\"י ההקפת המזבח עם הלולב נכנס אור המקיף. ואמנם צריך \nשתדע כי כל אלו החסדים כולם בכל בחינותיהם הם לצורך בנין גופה עצמה להעשות פרצוף \nשלם אבל מה שהוא לצורך בחי' הזווג שלה אינו נעשה אלא ביום הו\"ר וביום ח' חג עצרת \nכמ\"ש במקומו והרי נתבארו כל הבחי' דרך כלל:\n\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ועתה נבאר פרטן הבחי' הא' שהם החסדים שלוקחת מאימ' הנה נודע הוא כי אלו החסדים \nשלוקחת מאימ' עצמה הם מתפשטים בה ע\"ד התפשטות החסדים שלוקחת מז\"א ממש כי ה\"ח \nמתפשטים מחסד עד הוד שבה ואח\"כ כללות הה\"ח האלו יורדת ביסוד שבה הנקרא כל כנודע. \nואח\"כ הארה אחרת יוצאה מתולדת הארה כללות החסדים דיסוד וגם היא כוללת כל הה\"ח \nויורדת במל' שבה והרי הם ז' בחי' חסדים דא\"פ מתפשטים בז' ספי' תחתו' שבה ועד\"ז הוא \nהתחלקות והתפשטות החסדי' דא\"מ בחוץ בז\"ס האלו ע\"י מצות הסוכ' כנז\"ל. ונחזור לענין \nהחסדי' דא\"פ דע כי בכל הזמנים האחרים סדר התפשטות החסדים הוא מלמעל' למטה בין בא\"פ \nבין בא\"מ כי תחילה מתפשטים בחסד ואח\"כ בגבור' ואח\"כ בת\"ת כו' אבל עתה בימים האלו \nובזמן הזה החסדים דא\"מ הם נכנסים כדרכם מלמעל' למטה אבל החסדים דא\"פ נכנסים שלא \nכדרכה ממטה למעלה כי תחילה נכנס בחי' המל' ואח\"כ בחי' היסוד כו'. וטעם השינוי הזה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "הוא לפי כי עתה הנקבה כול' גבו' ודינין בלבד אם גבו' שלקחה ע\"י ז\"א ואם גבו' שלקח' \nע\"י אימא ואינו כשאר הזמנים שתכף בפעם שניתנו בה הגבו' נכנסים החסדים כנודע כי מה \nשנעשה עתה בכל אלו הימים שבין ר\"ה לח' עצרת נעשה בכל יום ובכל תפלה כנז\"ל בענין \nחותם נעילת יוה\"כ ולכן לא נתחזקו הגבו' בה אבל עתה שכל י' ימי תשובה לא היה בה רק \nהגבו' ודינין נתגברו ונתחזקו בה הדינין מאד זמן רב ואם החסדים הפנימיים היו נכנסי' \nמלמעלה למטה כסדרן היו מתבטלים לפי שכמו שהגבו' נכנסו בהמשך הימים הנז' גם החסדים \nאינם יכולים לכנס יחד אלא בהמשך ימים. וטעם אריכות זמן זה הוא לפי שע\"י חטאו של \nאדה\"ר ביו' שנברא שהוא יום ר\"ה הטיל הנחש זוהמא בחוה והוצרכ' נוקב' דז\"א להתעכב כל \nהימים האלו עד שתשתלם ביום ח' עצרת ולא יכלה להתקן בפעם אחד אלא מדריגה אחר מדריגה \nכנז\"ל. ונמצא כי מוכרח הוא שלא יכנס בכל יום רק חסד א' כמו שיתבאר ואם החסד הגדול \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "שבהם שהוא החסד שבחסד נכנס בו בתחילה הנה להיותו יחידי בתוך הגבו' הרבות והגדולות \nוהחזקות ההם היה מתבטל בתוכם ואחר שזה החסד הגדול נתבטל כאשר יכנסו החסדים האחרים \nג\"כ יחידים כל א' ביומו והנה הם גרועים ממנו בלי ס' שיתבטלו כי כל מה שהולכים הם \nגרועים וחלשים. והנה תכלי' כניסת החסדים האלו הוא להמתיק הגבורות החזקות אשר בה \nולבסמם בסוד וימינו תחבקני כנז\"ל ולכן צריך שביום א' נכנס החסד הגרוע שב שהוא כללות \nהארת החסדי' אשר הם חלק המל' שבנוק' ואעפ\"י שהיא מתבטלת בתוך הגבו' עכ\"ז עושה שם \nאיזה רושם של תיקון בהכרח. וביום ב' נכנס חסד יותר משובח ועושה רושם יותר גדול \nוכעד\"ז החסדים הולכי' ומתחזקים עד שבהכנס החסד הגדול שבכולם באחרונה יש בו כח \nלהתגבר מחמ' הרשמים שעשו החסדים הראשוני' ואז מתבסמי' ומתמתקים גבורותיה. והנה פשוט \nהוא כי החסדים דא\"פ מקדימי' להתפשט קודם החסדים דא\"מ כנודע:\n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ונבאר עתה סדר כניסתם וזה נתבאר לעיל בענין עיוה\"כ כי טעם משחז\"ל כל האוכל ושותה \nבט' כאלו התענה ט' ועשירי הוא מפני כי ביום ההוא ננסרין ההוד והיסוד והמלכו' דרחל \nנוק' דז\"א וגם נכנסו אז בחי' כללות הארת החסדים במל' שבה ואח\"כ בחי' כללותם ביסוד \nשבה כנז' שם. ואמנם ביוה\"כ לקחה הגבו' והחותם מאימא עילאה כנ\"ל במקומו ועתה בד' \nימים שיש ממוצאי יוה\"כ עד יום הא' דחג הסוכות נכנסים ד' החסדים האחרים ג\"כ ממטה \nלמעלה כנ\"ל והם חסד שבהוד ביום א' וחסד שבנצח ביום ב' וחסד שבת\"ת ביום ג' וחסד \nשבגבורה ביום ד' שהוא ערב חג הסוכות. וביו\"ט הא' של חג הסוכות יש בו ב' בחי' אם \nבחי' היום בעצמו ככל הימים הנז' ואם בחי' מצות הסוכה אשר בו לכן נכנסים בו החסד \nהעליון שבכולם שהוא החסד שבחסד שבה וזה נעשה ע\"י בחי' היום בעצמו כשאר הימים והנה \nנגמרו להכנס כל החסדים הפנימיים דאימא ועוד נכנס בו ג\"כ החסד העליון שבכל החסדים \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "דא\"מ מצד אימא שהוא החסד שבחסד שבה כנ\"ל כי כל המקיפים נכנסים כסדרן מעילא לתתא וזה \nנעשה מבחי' מצות הסוכ' אשר ביום זה ובזה יתבאר למה אנו עושים י\"ט גמור ביו\"ט א' דחג \nהסוכות. וטעם הא' הוא מפני שבו נשלמו כניס' החסדים הפנימיים דאימא ולא עוד אלא שבו \nנכנס החסד העליון שבכולם הנקר' יומם יומא דכליל לכולהו יומין כנודע וטעם הב' הוא כי \nבו התחיל התפשטות החסדים המקיפים דאימא ולא עוד אלא שבו נתפשט המקי' העליון שבכולם \nכנז'. והנה נודע כי חיבוק הימין אינו מתחיל להעשות אלא ביו' זה והנה כל עיקר תיקון \nנוקבא אינו אלא על ידי החסדים ובפרט המקיפי' הנקר' חיבוק כנז' כי זה סוד והוכן בחסד \nכסא כי כל הכנת תיקון המל' הנקרא כסא הוא ע\"י החסדים הנקרא חיבוק הימין ונודע כי \nאין חיבוק אלא באור המקי' המחבק את הנקבה מחוץ שלה וא\"כ מיום א' דסוכות אז מתחיל \nחיבוק הימין וז\"ס ולקחתם לכם ביום הא' כו' אעפ\"י שכבר נכנסו החסדים הפנימיים כיון \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "שעיקר החיבוק הוא ביום זה כי בו מתחיל התפשטות החסדים המקיפים הוא הנקרא יום הא' \nולכן הוא י\"ט גמור כי הימים שקדמו אלי' היה חול גמור אעפ\"י שנכנסו בהם חסדים \nהפנימיים לפי שאינ' ענין החיבוק ועוד שלא היה נכנס רק חסד א' בכל יום אבל עכ\"ז אין \nבהם נ\"א וסליחות והספד כו' אבל ביום א' דסוכות כי נכנסו בו ב' בחי' יחד פנימי ומקיף \nולא עוד אלא שהם הפנימי הגדול שבכולם הכולל לכול' והמקיף הגדול שבכולם ג\"כ ולכן הוא \nיו\"ט גמור ובימים שלאחריו אעפ\"י שאין נכנס בכל יום מהם רק מקי' א' בלבד עכ\"ז כיון \nשהם בחי' מקיפין שהם אורות גדולים מאד יותר מן הפנימיים וכנז' כי אין נקרא חיבוק \nימין אלא בבחינת המקיפים לכן אינם חול גמור ואינם יו\"ט גמור אבל נק' חול המועד. \nוהנה מה שנכנס בהם הוא זה כי ביום ב' וג' וד' וה' דחג הסוכות נכנסים ד' מקיפים של \nגבורה ות\"ת ונצח והוד שבנוק' כסדרן מעילא לתת' כנ\"ל וביום ו' נכנס כללות החסדים \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "המקיפי' ביסוד שבה וביום הז' הנק' הו\"ר נכנס כללות החסדים המקיפי' במל' שבה והנה \nנתבאר בחי' הא' שהם החסדים הפנימי' ומקיפי' מצד אימא:\n\nהבחינה הב' היא החסדים פנימיים ומקיפים מצד ז\"א המתפשטים בנוק' הם ג\"כ ע\"ד הנז' אלא \nשהם ע\"י הלולב ומיניו הפנימיים ע\"י נטילת הלולב ונענועיו כנודע והמקיפי' ע\"י הקפת \nהמזבח או התיבה בזמנינו זה של הגלות ע\"י הקפת הלולב ומיניו והנה בז' ימי החג נכנסים \nו' בחי' דפנימיו' כסדרן וז' בחי' המקיפי' כסדרם מעילא לתתא ואחר שביארנו דרוש הכולל \nבענין הימים בעצמם ובענין מצות הסוכה ובענין מצות הלולב נחזור לבאר כל דרוש מהם \nבפ\"ע דרך פרט וזה החלי: \n", "en": ""}]}
