{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "103", "title": "שער הכוונות — דרוש ח':", "hebrewTitle": "דרוש ח':", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/103/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/103/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרוש ח':\n\nוהוא דרוש יום הו\"ר ויתבאר בו ענין שבעה הקפות אשר ביום זה כבר נתבאר למעלה בענין \nהלילה קצת מענין היום איך עדיין הדין תלוי כל יום הו\"ר עד ח' עצרת ולכן יזהר האדם \nביום זה להשלים מעשיו ולשוב בתשו' כו' גם נתבאר ענין ה\"ג הניתנין בנקבה ביום זה \nבסוד ה', בדי ערבה לכן עדיין הדין תלוי ביום זה ועתה נבאר כל הענין בע\"ה. הנה נודע \nהוא מעלת יום הו\"ר על שאר ימי חול המועד של החג וסוד הדבר הוא כי הנה ביום זה \nנמשכין כמה בחי' האורות בנוק' דז\"א הא' היא ענין הנשיקין כנ\"ל בדרוש הא' כי החיבוק \nבשמאל היה מר\"ה עד יוה\"כ והחיבוק בימין הוא בחג הסוכות בסוד החסדים המקיפים דאימא \nועתה ביום הו\"ר נעשין הנשיקין וביום ח' עצרת הוא הזווג ואח\"כ נבאר ענין הנשיקין. \nוהנה ג' בחי' נעשות ביום זה בחי' הארת כללות הה\"ח מקיפים מצד אימא במלכות שבה וזה \nנעשה ע\"י הסוכה כנודע ובחי' האר' כללות הה' חסדים פנימיים מצד ז\"א במלכות שבה ע\"י \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "הלולב וניענועיו וגם בכלל זה נעשה הארת כללות בחי' המקיפין של החסדים מצד ז\"א במ' \nשבה וזו נעשה ע\"י הקפת הלולב. בחי' ג' היא נתינת ה' גבורות ביסוד שבה בסוד ה' בדי \nערבה כמו שית' הרי הם ג' בחי'. ותחלה נבאר ב' בחי' הא' של החסדים לפי שהם קודמין \nלכנס בה קודם הגבו' שהם הבחי' הג' ואמנם בחי' נטילת לולב נודעת היא ככל שאר הימים \nגם בחי' הסוכה ע\"ד שאר הימים אבל בענין ההקפות נשתנה יום זה משאר הימים בענין היותם \nז' הקפות יחד ביום זה וכפי הנראה שהיה מספיק בהקפה א' כשאר הימים ולכן נבאר ענין ז' \nהקפות אשר ביום זה:\n\n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אמר חיים הכותב מה שנלע\"ד בזה הוא כי הארת ז' החסדים נכנסת ביום זה במלכות שבה \nואינו חסד א' פרטי בפני עצמו כשאר הספירות שבה כי לכן נק' כלה כללות כל הז' ולכן \nכנגדם הם ז' הקפות ביום זה ולא כשאר הימים אעפ\"י שביום ו' נכנסת האורות כללות ה\"ח \nביסוד הנקרא כל עכ\"ז הכל הוא בחי' א' כי היסוד הוא א' מהו\"ק והכללות שבו כולו לפרט \nאחד יחשב משא\"כ במלכות שאינה מחשבון ו\"ק אלא בחי' כלולה המקבלת מכולם זה הנלע\"ד:\n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אבל זהו מה ששמעתי ממורי ז\"ל ואינו סותר למה שכתבתי הנה ז' החסדים הפנימיים דאימא \nנכנסו בנוק' מקודם חג הסוכות ונגמרו כניסתם ביום הא' עצמו של חג הסוכות וששה חסדים \nדא\"מ דאימא נכנסו בה בו' ימי החג הא' וזה נעשה ע\"י מצות הסוכה וו' חסדים פנימיים \nדז\"א וו' מקיפים נכנסו בה ג\"כ בו' ימי החג הא' וזה ע\"י נטילת לולב וע\"י הקפת המזבח \nבלולב באופן כי מה שעתיד לכנס בנוק' הוא ג' מיני חסדים חסד הז' דא\"מ דאימ' וחסד הז' \nדא\"פ דז\"א וחסד הז' דא\"מ דז\"א ושלשתן במל' שבה כנודע אבל עתה בהו\"ר אנו צריכין \nלכלול ולחבר כל בחי' החסדים המקיפין יחד כי החסד הז' הפנימי דז\"א נכנס ע\"י נטילת \nלולב ביום הזה נשארו ב' חס' המקיפים התחתונים דאימא ושל ז\"א לכנס במלכות שבה. אמנם \nמצאנו ג' בחי' בענין ז' ההקפות האלו וסימנם אדם:\n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "והנה אות א' הוא בחי' האדם עצמו המקיף את המזבח ואות ד' הוא הדיבור הנאמר בעת ההקפה \nכנז' במשנה וז\"ל וכך היו אומרים אנו ליה וליה עינינו כו' וגם בזמה\"ז אנו אומרי' \nפזמונים ובהם מזכירין זכות ז' האבות בז' הקפות כמו שתיקנו מסדרי התפלות כל א' כפי \nמנהגו אות מ' היא המעשה והוא הולכת הלולב בידו בעת ההקפות וכנגדם הם שלשה בחינות \nחסדים מקיפים. הא' הוא בחי' המקיפי' של החסדים דאימא. הב' בחי' המקיפים של החסדים \nדז\"א בשרש' העליון למעלה בדעת שבו ומשם אנו ממשיכים הארה אותם המקיפים שישארו \nבמלכו' שהוא המזבח או התיבה. הג' היא המקיפים של החסדים התחתוני' ומתפשטים בו\"ק \nבגופא דז\"א כי כבר ביארנו כי עתה אנו מחברים כל בחי' החסדים המקיפים יחד. ונמצא כי \nצריך לכוין כי ע\"י הקפת האדם בעצמו נמשכים המקיפים של החסדים התחתונים דגופא דז\"א \nהנקרא אדם שהוא ההוי\"ה דאלפין העול' מ\"ה כמנין אדם והנה אלו הם סוד חיבוק הימין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שבהם נאמר וימינו תחבקני שהוא זרוע ימין דז\"א שהם החסדים שמחבק בהם את הכלה וע\"י \nהדיבור הוא ממשיך המקיפים של החסדי' דאימ' כי ממנה יוצא הקול והדיבור כנודע וע\"י \nהלולב שבו מקיפין המזבח או התיבה הוא ממשיך המקיפים של החסדים העליונים שבדעת דז\"א \nוע\"י הלולב שהם ז' החסדים התחתונים מעוררים השרשים העליונים שבדעת דז\"א כנ\"ל ונמצא \nכי בכל הקפה מז' הקפות שביום זה צריך לכלול אותם בג' בחי' אלו והנה סדר הז' הקפות \nהם כסדרן ממעל' למטה מחסד עד המלכות וזה פרטן:\n\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "הקפה א' בחסד. וצריך לכוין בה ג' מיני מקיפים כנגד ג' בחי' הנז' אלא ששלשתן הם בחסד \nוכבר נתבאר אצלנו כי כל המקיפים הם בחי' שם א\"ל כי במילוי אלף למד עולה בגימטר' \nהק\"ף ועם חשבון אותיותיו הוא הקפ\"ה בגי' עם הכללות והנה שם אל זה יוצא משם ייאי \nשבמילו הוי\"ה דס\"ג כנודע. והנה הוא בגי' א\"ל היוצא משם הויה דס\"ג שבאימא ונמצ' כי \nצריך לכוין ג' שמות אל אל ראשון כנגד הדיבור והוא כנגד אימא ולכן תכוין בו לשם ייאי \nהיוצא מהויה דס\"ג שבאימא כנז' הב' כנגד הלולב וכנגד הדעת ותכוין בג' שמות יה\"ו \nשבחסד כנודע שהם בגי' ס\"ג ותוציא ג\"כ ממנו שם ייאי כנז' אבל תכוון במילוייהם כסדר \nע\"ב ס\"ג מ\"ה ותכוין להמשיכם אל ה' אחרונ' שהיא הנוק' הוי\"ה דב\"ן ובזה נשלמים ונעשים \nהויות גמורות או תכוין בג' היודין שבג' שמות אלו ועם כללותם הרי אל ונודע כי שם \nיה\"ו הוא בחסד דדעת כנ\"ל בסוד ששה נענועים של הלולב הג' כנגד האדם וכנגד ו\"ק \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "התחתונים ויכוין כי אדם הוא הויה דמ\"ה ובה יש ג' אלפין שכל אחד מהם הוא שם אהיה הרי \nהם ג' שמות אהיה שהם במספר הויה דס\"ג ותוציא ג\"כ ממנה שם ייא\"י ע\"ד הנז\"ל שהוא \nכמנין אל ותכוין בג' שמות אהי\"ה הנז' כי שלשתם הם במילוי יודין גם בכונה ג\"פ אהי\"ה \nשביארנו שם צריך ג\"כ שתכוין שהם בסוד מילוי ע\"ב ס\"ג מ\"ה ועד\"ז בכל ו' ההקפות חוץ מן \nההקפה הז' ששלשתם הם במילוי ההין לפי שהם בסוד המלכות הנק' ה' תתאה. ואח\"כ תכוין \nבחיבור ג\"פ א\"ל הנז' כי הם בגי' מגן ותמשיך זו המגן במלכות כנודע:\n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "הקפה ב' בגבורה. וע\"ד ההקפה הא' אלא שתכוין כי א\"ל הא' הוא כנגד הדיבור וכנגד אימא \nותכוין בו בשם ייאי היוצא מהוי\"ה דס\"ג שהוא באימא. הב' היא כנגד הלולב וכנגד הדעת \nדז\"א ותכוין בג' צירופי הוי הוי הוי כסדר מילוי ע\"ב ס\"ג מ\"ה והם בגבו' שבדעת כנודע \nותכוין להמשיכם אל ה' אחרונה כנ\"ל. הג' כנגד האדם וכנגד ו' קצוות תחתונות והוא שם \nייאי היוצא מג' שמות אהי\"ה היוצאין מג' אלפין דהויה דמ\"ה שהיא בגי' אדם ושלשתם הם \nבמילוי ההין ואח\"כ תכוין במגן ב':\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הקפה הג' בת\"ת. א\"ל א' בדיבור ובאי' והוא שם ייאי היוצא מהויה דס\"ג. הב' בלולב ודעת \nויוצא מג' ויה ויה ויה במילוי ע\"ב ס\"ג מ\"ה שבת\"ת שבדעת. הג' מג' אהי\"ה דהוי\"ה דמ\"ה \nושלשתם הם במילוי אלפין ואח\"כ תכוין במגן ג':\n\nהקפה ד' בנצח. א\"ל א' בדבור ובאי' ובשם ייאי דס\"ג. הב' בלולב ובדעת ובג' יוה יוה \nיוה במילוי ע\"ב ס\"ג מ\"ה שבנצח שבדעת. הג' מן ג' אהיה דהויה דמ\"ה ומילוי כל אחד מהם \nהוא אלף הי יוד הא הי א' ביודין והב' באלפין היודין לפי שהיא קו ימין והאלפין לפי \nשיונק מת\"ת קו האמצעי ואחר כך תכוין במגן ד':\n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הקפה ה' בהוד. אל א' ובדיבור ובאי' ובשם ייאי דס\"ג. הב' בלולב ובדעת ובג' היו היו \nהיו במילוי ע\"ב ס\"ג מ\"ה שבהוד שבדעת. הג' מן ג' אהי\"ה דהויה דמ\"ה אשר מילוי ה' \nראשונה היא בההין והב' היא באלפין לפי שעיקרו הוא קו שמאל ולכן הא' היא בההין והב' \nהיא באלפין לפי שיונק מן הת\"ת ותכוין במגן ה':\n\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הקפה ו' ביסוד. א\"ל הא' בדיבור ובאי' ובשם ייאי דס\"ג. הב' בלולב ובדעת ובג' והי והי \nוהי במילוי ע\"ב ס\"ג מ\"ה. הג' מן ג' אהי\"ה דהוי\"ה דמ\"ה ומילוי ה' ראשונה הוא באלפין \nלפי שהוא קו אמצעי והב' היא ביודין לפי שהיא מטה כלפי חסד שהיא יודין ותכוין במגן \nו':\n\nהקפה ז' במלכות. א\"ל א' בדיבור ובאי' ובשם ייאי דס\"ג. הב' בלולב ובדעת ובג' יהו יהו \nיהו ושלשתם הם במילוי ההין דב\"ן ותכוין כי שלשתם עולין בגי' קכ\"ו שהוא שם אדני \nבריבוע כזה א אד אדנ אדני העולה קכ\"ו והיא בחי' הכתר שלה כנודע ואנו ממשיכין אותו \nעתה אליה. הג' מן ג' אהי\"ה דהוי\"ה דמ\"ה ומילוי ה' ראשונה באלפין והב' היא ה\"ה בההין \nותכוין במגן ז' וזה ציורה בקצרה על הסדר שתכוון בהם שלא תטעה ובתחילה תכוין להמשיך \nהחסדים המקיפים מאימא ומדעת דז\"א ומגופא דז\"א:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "הקפה א' בחסד:\n\nיוד הי ואו הי אל:\n\nיוד הי ואו יוד הי ויו:\n\nיוד הא ואו אל:\n\nיוד הא ואו הא אלף הי:\n\nיוד הי אלף הי יוד הי:\n\nאלף הי יוד הי אל:\n\nמגן:\n\nהקפה ב' בגבורה:\n\nיוד הי ואו הי אל:\n\nהי ויו יוד הי ואו יוד:\n\nהא ואו יוד אל:\n\nיוד הא ואו הא אלף:\n\nהה יוד הה:\n\n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אלף הה יוד:\n\nהה אלף הה יוד הה אל:\n\nמגן:\n\nהקפה ג' בת\"ת:\n\nיוד הי ואו הי אל:\n\nויו יוד הי ואו יוד:\n\nהי ואו יוד הא אל:\n\nיוד הא ואו הא:\n\nאלף הא יוד הא:\n\nאלף הא יוד הא:\n\nאלף הא יוד הא אל:\n\nמגן:\n\nהקפה ד' בנצח:\n\nיוד הי ואו הי אל:\n\nיוד ויו הי יוד ואו הי:\n\nיוד ואו הא אל:\n\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "יוד הא ואו הא אלף:\n\nהי יוד הא אלף הי:\n\nיוד הא אלף הי:\n\nיוד הא אל:\n\nמגן:\n\nהקפה ה' בהוד:\n\nיוד הי ואו הי אל:\n\nהי יוד ויו הי יוד:\n\nואו הא יוד ואו אל:\n\nיוד הא ואו הא. אלף:\n\nהה יוד הא. אלף הה:\n\nיוד הא. אלף הה יוד:\n\nהא אל:\n\nמגן:\n\nהקפה ו' ביסוד:\n\nיוד הי ואו הי אל:\n\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ויו הי יוד ואו הי יוד:\n\nואו הא יוד אל:\n\nיוד הא ואו הא. אלף הא:\n\nיוד הי. אלף הא יוד:\n\nהי. אלף הא יוד:\n\nהי אל:\n\nמגן:\n\nהקפה ז' במלכות:\n\nיוד הי ואו הי אל:\n\nיוד הה וו יוד הה וו:\n\nיוד הה וו אל:\n\nא אד אדנ אדני יוד:\n\nהא ואו הא. אלף הא יוד:\n\nהה. אלף הא יוד הה:\n\n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "אלף הא יוד הה אל:\n\nמגן:\n\nודע כי שמעתי ממורי ז\"ל כי הנה ו\"פ מגן הם בו הקפות הראשונות וכולם הם ליתנם במלכות \nכנ\"ל. ועוד יש מגן ז' במל' עצמה בהקפה הז' והנה ו' מגן הראשו' הם בגי תקנ\"ח וברדתם \nבמ' נעשה בה בהם מגן הז' שגם הוא בגי' תקנ\"ח לפי שמגן הם ג\"פ א\"ל א\"ל א\"ל וכשתמלאם \nבמילוייהם אלף למד אלף למד אלף למד יעלו בגי' תקנ\"ה ועם ג' כולליהם יהיו בגי' תקנ\"ח \nהרי כי מן ו' מגינים ראשו' העולים תקנ\"ח נעשה בה מגן ז' העולה גם היא בגי' חקנ\"ח:\n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ועתה נבא' הבחי' הג' הנעשית ביום זה והוא ענין הגבור' כנ\"ל וזהו ענין הנשיקין \nהקודמין אל הזווג כנ\"ל. והנה בענין אלו החסדים והגבו' יש לי קצת דוחק לדעת כמה וכמה \nפעמי' נכפלו כוונתם וכמה וכמ' נכנסו וכבר ביארנו קצת בחינותיה' בכל הדרושי' שקדמו \nמיו' ר\"ה עד עתה וצריך לעמוד ולהסתכל בחינותיה' איך שונות וכפולות ובפרט ענין הגבו' \nמה חילוק יש בין גבו' חמש תפילות יוה\"כ אל החותם עצמו של נעילת יוה\"כ ואל הגבו' \nשלקחה ביום ר\"ה בסוד עטרא דגבו' בעת התרדמה הנקרא חבוק השמאל ואל הגבו' של יום הו\"ר \nואל חותם ליל הו\"ר ואל גבו' יום ח' עצרת. והנה שמעתי ממורי ז\"ל בענין החסדים כי כל \nהחסדים שנתבארו לעיל בין החסדים של אימא הפנימיים שנכנסו קודם הסוכ' ובין המקיפים \nשלהם שנכנסו ע\"י מצות הסוכה ובין החסדים הפנימיי' ומקיפים דז\"א שנכנסו ע\"י נטילת \nלולב והקפה כנ\"ל באורך כולם הם לצורך תיקון פרצוף המלכות אבל אותם שהם לצורך הזווג \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "הם נכנסים ביום הו\"'ר וביום ח' חג עצרת:\n\nגם בענין הגבורות שמעתי בשם מורי ז\"ל כי הנה גבו' דז\"א עצמו נתנם לה בעשרת הימים \nשבין ר\"ה ליוה\"כ בסוד שמאלו תחת לראשי כי הגבו' האלו הם שמאלו דז\"א עצמו ואח\"כ ביום \nהו\"ר ע\"י ה' בדי ערב' שאנו מחבטין אותם טל הקרקע אנו מעוררי' את הגבורות האלו עצמם \nאשר כבר היו ביסוד שלה מתחיל' כנז' כי כיון שעתה נשלם כניסת כל החסדים כנ\"ל לכן אנו \nמעוררים את הגבו' אשר היו בה מתחילה ונותנים בה כח שיעלו מ\"ן למחר' ביום ח' עצרת \nבזווג הנעשה אז. אבל מ\"ש בקונטריס ממה שאני שמעתי ממורי ז\"ל הוא באופן זה כי הנה \nאחר שנכנסו כל החסדים בה ונשלם כניסת כולם ביום הזה ע\"י הסוכה והלולב והקפת הלולב \nאז נכנסין הה\"ג בה במלכות אשר בה כי גם בחי' כללות החסדים של חלק מלכות שבה נכנסו \nביום זה כנזכר ואחריהם נכנסין ה' גבורות במלכות שבה כי כבר גבורת היסוד שבה נכנסין \nמתחילה ואלו אינם ע\"י ז\"א אלא נמשכו לה מאימ' עילאה עצמה כדמיון ה' גבורות היסוד \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "שבה שנכנסו מתחילה מן אי' ביוה\"כ ואלו הה\"ג ניתנין בה כדי לעשות בה בחי' כלי של מ\"ן \nאשר בה כדי שלמחרת ח' עצרת בעת הזווג תהיה מוכנת לשתוכל אז להעלות מ\"ן ונמצא כי ה\"ג \nאלו הם בחי' הכלי של מ\"ן אשר במלכות שבה ולטעם הנז' נמצא כי אינם נכנסו' ה\"ג אלו עד \nאחר שכבר נכנסה הארת כללות החסדים במלכות שבה בסוד המקיפים ג\"כ והוא אחר קדיש תתקבל \nשל ההקפות. ואמנם כניסת החסדים דאימא היה ע\"י הסוכה ושל ז\"א ע\"י הלולב אבל אלו \nהגבו' הם ע\"י הערבה שהיא מנהג נביאים ליקח ערבה זולת אות' של לולב ותחבוט אותה \nבקרקע ולא תברך כמ\"ש ז\"ל חביט חביט ולא בריך. ולכן אבאר ענין הערבה אשר ביום זה הנה \nאחר שאמרו קדיש תתקבל של אחר סדר ז' ההקפות קח ה' בדים של ערבה כשרות כמו אותם \nשבלולב ולא תקחם קודם עם הלולב כמנהג קצת עמי הארץ כי אין ראוי לעורר הגבורו' \nוהדינין בזמן כניסת החסדים ותכוין שהם ה\"ג מנצפ\"ך וניתנות לה מאימא לעשות בהם \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "במלכות שבה כלי להעלות בו מ\"ן ביום ח' עצר' כנ\"ל ואח\"כ חחבוט בהם על הקרקע ותכוין \nכונה א' בעת החבט' שהוא בזמן הורדת הערבות עד לקרקע והוא לתת בה ה\"ג הנז' לעשות בה \nבחי' כלי במלכות לצורך המ\"ן כנז'. ותכוין כי הערבה הוא בגי' זרע שהם סוד מ\"ן אשר בה \nגם הוא בגי' עזר ר\"ל כי ע\"י כן תהיה היא עזר כנגדו להעלות מ\"ן כנגד המ\"ד שהוא נותן \nלה בזמן הזווג ביום ח' עצרת ולכן צריך שתחבוט ה' חבטות כנגד ה' גבורות כי בכל חבטה \nיורד וניתן בה גבו' א' מהם וכוונת החבטה בעצמה הוא הכאת הדינין וירידתם במלכות שבה \nהנקר' קרקע עולם כנודע וגם עניינה הוא להכות ולשבר ולהחליש כח הגבו' כדי שיתמתקו \nויתבסמו. גם תכוין בעת החבטה לשם יוד הא ואו שהוא בגי' ט\"ל וזם נרמז במ\"ש חז\"ל חביט \nחביט ולא בריך ואיני זוכר איך נרמז. ואפשר כי מלת חביט בגי' ט\"ל והם חבטות הרבה \nהרמוזות באומרו חביט חביט ושתיהם נקראו חביטי לשון רבים. ואמנם אין צורך לברך על \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "הערבה הזו כי כיון שאינם הגבורות עצמם של הזווג רק לעשות מהם כלי הנז' לכן די בחבטה \nשהוא במעשה ואין צורך גם בדיבור. ונודע כי ערבי נחל הם נצח והוד הנקראים נביאי' \nולזה אמרו בגמרא כי ערב' זו היא מנהג ויסוד של נביאים והרי נתבארו כוונת החבטה שהוא \nהורדת הערבות וחבטן בקרקע אבל בעת העלותן מן הקרקע כי בכל חבטה יש יריד' ועליה ולכן \nבעת העלי' תכוין כוונה אחרת והוא כי זה הוא בחי' הנשיקין הקודמין אל הזווג של ח' \nעצרת כי נודע כי ערבה דומה לשפתים והנשיקין הם בחי' השפתים והם ענין הנשיקין ממנה \nאליו מתתא לעילא דרך עליי'. ונלע\"ד כי עתה נעשה הזווג הרוחני הנקרא נשיקה כמבואר \nעניינו במקומו אבל לא שמעתיו ממורי ז\"ל אלא כן נלע\"ד: \n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "שער הכוונות - דרושי חג הסוכות דרוש ט \nדרוש ט':\n\nובו יתבאר ענין ח' עצרת וענין הזכרת הגשמי' בו ולמה נקרא יום שמחת תורה וגם יום ב' \nנקרא יום אסרו חג. הנה כבר ביארנו קצת מנהגים אשר ביום זה למעלה בתחילת הדרושים של \nחג הסוכות גם נתבאר שם כי כל הימים שמר\"ה עד עכשיו כל הזווגים היו ישראל או יעקב עם \nלאה אבל רחל היתה נתקנת ונבנית מדריגה אחר מדריגה בהמשך ימים האלו לאט לאט בשביל \nחטאו של אדה\"ר שחטא ביום ר\"ה שבו נברא העולם. והנה עתה כבר נתקן ונבנה כל גופה \nוננסרה וחזרה אפין באפין וניתנו בה כל בחי' החסדים דאימא ודז\"א לצורך בנין גופה ולא \nבסוד זווג גם נעשו בה שני החותמות כנ\"ל גם ביום הו\"ר נעש' בה הכלי שבתוכו המ\"ן ע\"י \nהערבה הנק' מנהג ויסוד של נביאים והם ה' גבורות דאימא וכבר נשלמו כל הבחי' ועתה \nביום ח' עצרת אז הוא זווג ז\"א עצמו עם רחל בתפלת המוסף דוקא ולא מקודם לפי שבתפלת \nמוסף הם שוים בקומתם כנ\"ל בענין דרושי היו\"ט דרך כללות וההפרש שבין עליית התפלו' \n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "דיום שבת ליו\"ט. והנה בזווג הזה נלע\"ד ששמעתי ממורי ז\"ל כי בזווג הזה נותן לה הז\"א \nה\"ג בסוד טיפת הזווג כנודע כי יש גבורו' זכרים ונקבות כמבואר בדרוש קין והבל ולכן \nמזכירין את הגשמים בתפלת מוסף ביום זה ואומרים משיב הרוח ומורי' הגשם כי הגבו' הם \nנקראים גבורות גשמים ואח\"כ בחג הפסח נותן לה החסדים כי חג הפסח הוא בחסד כנודע אבל \nמה שאמרתי שמצאתי כחוב בקונטרס ממה ששמעתי הוא זה כי ביום זה ניתנו ברחל ה\"ג אחרות \nחדשות בסוד זווג והם מן הז\"א עצמו ולא מן אימא כאותם דהו\"ר ולכן אלו הגבורות הם \nיותר מבוסמות וממותקות כי הם על ידי זווג ממש מן ז\"א ולכן נקרא יום הזה יום שמחת \nתורה כי הז\"א הנקרא תורה שמח בזווג עם בת זוגו האמיתית העיקרי' שהוא רחל כנודע. \nוהנה אלו הה\"ג הם המ\"ן עצמם של הנקבה כי אותם של הו\"ר היו בחי' הכלי שלהם ולכן נעשה \nע\"י אימא אבל אלו הגבו' שהם המן עצמ' הם מזווג ממש של ז\"א ואח\"כ נותן לה בסוד זווג \n", "en": ""}, {"index": 25, "he": "הטיפת מ\"ד. והנה ענין הזכרת הגשמים בתפי' מוסף ביום זה הוא כי נודע מש\"ה בפ' תרומה \nבד' קס\"ד ע\"א כי טיפת הזרע של הזכר נכללת בג' בחי' שהם נוטיריקין מלת אמר אור מים \nרקיע ר\"ל כי בהיות' עדיין במוח הזכר היה אור ובירידתה בעת הזווג תוך רחם האשה נעשית \nמים ואחר שמצטיירת ונעשית גוף גמור נקרא רקיע. ולכן אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם \nבסוד הטיפה ההיא שנעשית עתה מים בהנתן תוך רחמה בעת הזווג והנה אלו המים הם מלובשים \nבתוך החותם שבנוק' כמבוא' למעל' שהם בחי' הצללים הנז' ולכן נק' גשמים שהם בגימ' \nכמנין ג' מילויים שבשם אהי\"ה שהם החותם הנ\"ל של ליל הו\"ר:\n\n", "en": ""}, {"index": 26, "he": "יום אסרו חג הנה גם יום זה יש בו קצת משמחת החג. והענין הוא כי הוא יום ב' לקליטת \nזרע והתקשרותו שם ברחם האשה וזהו פי' אסרו חג כלומר איסורו והתקשרותו של הזווג \nהנעשה בח' חג עצרת אבל ביום השלישי לקליטת הזרע מקצת היום ככולו ותיכף בהתחלתו נקשר \nואין עוד פחד שמא תפלטהו ולכן הוא חול גמור:\n\n", "en": ""}, {"index": 27, "he": "ודע כי המשך זמן העיבור הזה הוא נמשך מיום ח' עצרת עד יום ז' של פסח ואז נולד הולד \nהנעשה בזה העיבור בסוד קריעת ים סוף שהוא עת לידת רחל כמבואר שם. אמנם שאר כל \nהעיבורים הנעשים משאר הזווגים שנכנסו בהמשך ששה חדשי החורף אינם מתעכבים עד הפסח. \nואפשר כי בו ביום של העיבור והזווג היא יולדת אבל עיבור של זווג ח' עצרת מתעכב עד \n", "en": ""}]}
