# שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת באהבה

[קריאה בקורא](/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/28/)

<div lang="he" dir="rtl">

שער הכוונות - דרושי העמידה דרוש ב פירוש תיבת באהבה 
באהבה הנה עתה כבר נשלם פרצוף ז&quot;א ויעקב ורחל אמנם עדיין רחל עומדת עתה אחור באחור 
עם ז&quot;א וצריך להחזירה פב&quot;פ עם יעקב והנה הוא צריך אל הנסירה כדי להחזיר&#x27; פב&quot;פ ואמנם 
הנסירה הוא ע&quot;י ויפל ה&#x27; אלקים תרדמה על האדם כמשי&quot;ת בברכת המפיל חבלי שינה על עיני 
אמנם עתה אף בלא הפלת תרדמה מספיק לפי שעתה כבר קבל ז&quot;א עד עתה מוחין שלמים מן או&quot;א 
כנ&quot;ל ולכן אף אם יסתלקו ממנו כדי לתתם אל רחל עדיין נשאר בו רשימו יתירה ואינו צריך 
להפלת התרדמה אבל בלילה שאפי&#x27; בחי&#x27; רשימו לא נשאר בו כנודע שאחר סיום התפילה 
מסתלקים המוחין מן ז&quot;א ולא נשאר בו רק הרשימו ואח&quot;כ בלילה מסתלק אף גם הרשימו כמו 
שנתבאר אצלינו בדרוש התפילין ולכן צריך להפיל התרדמה בלילה כדי לנסור אותם וביום 
ר&quot;ה שצריך אז שינה והתעוררות בסוד השופר כמו שנתבאר שם. הנה גם שם יש בחי&#x27; הנסירה 
נזכרה בפירוש בברכת אבות וה&quot;ס תיקון מה שתיקנו זכרנו לחיים בברכת אבות כמבואר שם 


וטעם הדבר הוא לפי שיום ר&quot;ה הוא רמז אל בריאת העולם בתחילת האצילות ובתחיל&#x27; ביאת 
המוחין בז&quot;א אשר לא היה אז בו עדיין לא מוחין ולא רשימו דילהון כלל. אבל עתה בברכת 
אבות של כל ימות השנה אין צורך להזכי&#x27; בהם ענין הנסירה כי כיון שננסרו ביום ר&quot;ה אין 
צורך להזכיר הפלת תרדמה בשאר ימות השנה מפני הרשימו שנשאר בו כנז&#x27; וגם אין צורך 
להזכיר ענין הנסירה בפירוש כי כבר היא נעשית מאליה שלא על ידינו כיון שביום ר&quot;ה 
ננסרה ע&quot;י תפלותינו באומרנו זכרינו לחיים כנז&#x27; וביאור מלת באהבה ר&quot;ל שני אהבה 
והענין הוא כי הנה ביארנו בענין הק&quot;ש כי הטעם מה שנתקנ&#x27; בברכת אהבת עולם שהוא כנגד 
היכל אהבה שבבריאה הטעם הוא לפי שע&quot;י העלאת מ&quot;ן משם עד למעלה באימא אשר באצילות 
נמשכים אותם המוחין הנז&#x27; אל זו&quot;ן והנה כדי להביאם פב&quot;פ צריך להעלאת מ&quot;ן אחרים וכבר 
ידעת כי כל העלאת מ&quot;ן הוא לצורך הזווג ופעם הראשונה שבק&quot;ש היה לצורך זווג או&quot;א לתת 


מוחין לזו&quot;ן בהיותם אחור באחור ועתה צריכין מ&quot;ן אחרי&#x27; לצורך זווג או&quot;א פ&quot;ב כדי 
להחזירם פב&quot;פ ואל תתמה מן הזווג הנרמז לעיל במלת אלקינו ואלקי אבותינו שלא היו שם 
מ&quot;ן שהטעם הוא לפי כי שם לא היה חסר רק בחי&#x27; כניסתם בז&quot;א אבל הם כבר היו קיימים 
ועומדים אבל עתה הוא דבר מחודש כי הוא ענין הנסירה אשר מציאות&#x27; הוא כי אימא מסתלקת 
מתוך ז&quot;א ומזדווגת עם אבא כדי להוליד מוחין אחרים לרחל לבדה זולת המוחין הראשונים 
שניתנו לז&quot;א וז&quot;ס ויבן ה&#x27; אלקים את הצלע כי ה&#x27; אלקים הם או&quot;א אשר נזדווגו והולידו 
אלו המוחין האחרים ואז נכנסים נה&quot;י דאימא עלא&#x27; עם התלבשות אלו המוחין האחרים החדשים 
בתוכם והכל יחד מתפשטים תוך רחל לבדה כדמיון שהיו בתחילה נה&quot;י דאימא עם המוחין 
שבתוכם מתפשטים תוך ז&quot;א ועי&quot;כ נגדלת רחל אב&quot;א בכל שיעור קומת ז&quot;א ממש שוה בשוה עד 
בחי&#x27; הכתר שבו. וענין הגדלת רחל הנזכ&#x27; הוא באופן זה כי להיות ששם באחורי ז&quot;א עומדי&#x27; 


לאה ורחל זו למעלה מזו ולכן מתחילין נה&quot;י דאימא לכנס בלאה ואח&quot;כ מתפשטת גם ברחל ואז 
מתחברות לאה ורחל שתיהן ונעשות פרצוף אחד בלבד ועי&quot;כ נגדלת ונעשית פרצוף אחד גבוה 
כשיעור קומת ז&quot;א. והנה לצורך ענין הנסירה הזו צריך בהכרח העלאת מ&quot;ן פעם אחרת כנזכר. 
וכולם יהיו מבחי&#x27; היכל אהבה שבבריאה בסוד והוכן בחסד כסא ע&quot;ד מה שהיה בעת ק&quot;ש אלא 
שהיכל אהבה שהיה בק&quot;ש היה היכל אהבה שבבריאה שהוא היכל חמישי מתתא לעילא אבל היכל 
אהבה לצורך מ&quot;ן אלו של עתה הוא היכל אהבה של קה&quot;ק דבריאה. והענין הוא כי הנה היכל 
קה&quot;ק הם ג&#x27; עליונות שבבריאה אשר שם עומדים א&quot;א ואו&quot;א דבריאה וכמו שבז&quot;א למטה 
שבבריאה עצמה יש שית היכלין וחד מינייהו הוא היכל החסד והאהבה כמו כן למעלה בהיכל 
ק&quot;ק שלו עצמו יש היכל עליון הנקר&#x27; אהבה ג&quot;כ וכמו שהודעתיך כמה פעמים כי ז&#x27; היכלין 
דבריאה דיוצר דשחרית דחול הם ז&#x27; היכלין שבז&quot;א הכוללין כל י&quot;ס דז&quot;א כנודע כי לבנת 


הספיר הוא ב&#x27; היכלות והיכל קה&quot;ק כלול מג&#x27; היכלו&#x27; והרי הם עשרה היכלות והם י&quot;ס דז&quot;א 
רק שהם נכללין בבחי&#x27; ז&#x27; היכלין בלבד ואלו הן ההיכלות דיוצר דשחרית דחול וכנגדם יש 
ז&#x27; היכלות דנוק&#x27; דז&quot;א והם ההיכלות של יוצר דתפלת ערבית דחול וכנגדם יש ז&#x27; היכלות 
דיוצר דשחרית דשבת והם ז&#x27; היכלין עלאין דאבא דבריאה. וכנגדן יש ז&#x27; היכלין דאימא 
דבריאה וכולם הם בסוד שבעה ושבעה מוצקות כפולות ואין כאן מקום ביאורם והנה הז&#x27; 
היכלות דיוצר דשחרית דחול הם בז&quot;א דבריאה וגם ז&#x27; היכלות האלה עצמן הם כפולים 
ומכופלים כי כמו שיש ו&#x27; היכלין מתתא לעילא עד היכל הרצון. גם בהיכל הרצון עצמו יש 
בו שית היכלין אחרי&#x27; בתוכו וז&quot;ס ו&quot;ו כפולה ואח&quot;כ בהיכל קה&quot;ק שהם חו&quot;ב שבז&quot;א יש שם 
כללות כל אלו ג&quot;כ ויש שם היכל אהבה א&#x27; יותר עליון וזה ההיכל הוא המעורר ומעלה עתה 
המ&quot;ן האלו. ונמצא כי שני היכלות יש ושניהם נק&#x27; אהבה וזהו פי&#x27; באהבה ב&#x27; אהבה ופשט 


הלשון הוא כך למען שמו באהבה ר&quot;ל כי כל הנז&#x27; עד עתה היה ע&quot;י אהב&#x27; וז&quot;ש באהבה כי ע&quot;י 
העלאת מ&quot;ן היכל אהבה התחתון בעת ק&quot;ש נעשה כל זה הנז&#x27; עד עתה בברכת אבות. ואח&quot;כ 
תכוין כי באהבה ר&quot;ל ב&#x27; אהבה והכוונה היא לעורר היכל אהבה העליון שיעורר מ&quot;ן עד 
שתגדל רחל נוק&#x27; דז&quot;א אב&quot;א ואז תכוין ג&quot;כ להביאה עי&quot;ז פב&quot;פ עם ז&quot;א כי אין לה יכולת 
לחזור פב&quot;פ אלא עד שתהיה היא שוה כמוהו אב&quot;א דאל&quot;כ אין בה כח כדי לקבל הארתו ותכוין 
שע&quot;י הכהן שושבינא דמטרונית&#x27; שהוא היכל אהבה על ידו חוזרת פב&quot;פ וכל אלו הכוונות 
תכוין במלת אהבה. והנה אחר חזרת&#x27; פב&quot;פ עמו מתמעטת ונופלת לרגלי ז&quot;א בסוד נקודה קטנה 
כי כל מה שנגדלה אב&quot;א הלואי יספיק לשתוכל לישאר בבחינת נקוד&#x27; קטנ&#x27; בהיותה פב&quot;פ 
ונמצא שאז היא עומדת למטה בבחינ&#x27; נקודה קטנה כנגד עטרה של היסוד דז&quot;א ואז תכוין 
לחזור ולבנות&#x27; כבתחילה בבחי&#x27; פב&quot;פ וזה יהיה במלות:



מלך עוזר ומושיע ומגן כמו שנבאר. ודע כי אני מסופק אם שמעתי ממוז&quot;ל שהנה&quot;י דאימא 
נכנסים ברחל גם בהיותה אב&quot;א או שאינם נכנסי&#x27; בה אלא אחר שחזרה פב&quot;פ עמו אמנם בהיותה 
פב&quot;פ פשיטא לי שנכנסים בה. גם אני מסתפק בדבר אחר והוא כי שמעתי ממוז&quot;ל טעם א&#x27; 
ונראה בעיני עתה כי הטעם ההוא היה על תירוץ קושיא א&#x27; שהקשיתי לעיל והוא כי הרי 
לענין הנסירה צריך בהכרח הפלת הדורמיטא אשר לסיב&#x27; זו אנו מברכין בכל לילה המפיל 
חבלי שינה על עיני כמבואר במקומו וא&quot;כ עתה אשר נכנסין נה&quot;י דאימא ברחל בהיותה אב&quot;א 
כפי הנלע&quot;ד ששמעתי ממורי ז&quot;ל בלי ספק כנ&quot;ל א&quot;כ היכן הוא עתה הפלת התרדמה במקום הזה 
[עיין לקמן ד&#x27; ג&#x27; ע&quot;ג בסוף דרוש ג&#x27;]. והטעם לתי&#x27; קושיא זו יובן עם מה שיש לנו הקדמ&#x27; 
שכאשר צריך לתת מוחין לזו&quot;ן אז צריכין שניה&#x27; לעלות בסוד מ&quot;ן אבל כשהמוחין ניתנין אל 
רחל לבדה אז הז&quot;א לבדו עולה בסוד מ&quot;ן והנה הטעם הזה שמעתי ממוז&quot;ל ונלע&quot;ד שאמר אותו 


לתי&#x27; קושיא הנז&#x27; והוא כי עתה כבר יש לו מוחין שלימי&#x27; וגמורי&#x27; אל ז&quot;א וכוונתינו עתה 
לתתם גם אל רחל ולכן ז&quot;א לבדו עולה בסוד מ&quot;ן. אבל בשאר המקומות עולה גם נוק&#x27; בסוד 
מ&quot;ן ואז צריך הפלת התרדמ&#x27; אלינו ואנו ישנים יען כי אנחנו בני השכינ&#x27; רחל אמנו ואיני 
זוכר יותר מזה. ונחזור אל ביאור המלות מלך עוזר ומושיע הנה אחר שכבר חזרה עתה פב&quot;פ 
עם ז&quot;א והיא עומדת בבחינ&#x27; נקו&#x27; קטנה למטה בסוף היסוד דז&quot;א כנ&quot;ל הנה היא צריכה ליגדל 
בכל קומת ז&quot;א כולו. וטעם הדבר הוא במש&quot;ל כי בהיות&#x27; אחו&#x27; באחור צריכ&#x27; ליגדל בכל 
שיעור קומ&#x27; ז&quot;א כולו כדי שכאשר תחזור עמו פב&quot;פ תספיק כל אותה ההארה שקבל&#x27; בהיות&#x27; 
באחור לשתהיה עתה בחי&#x27; נקוד&#x27; קטנה בלבד בהיות&#x27; פב&quot;פ. ג&quot;כ עתה בהיות&#x27; פב&quot;פ ונכנסים 
בה הנה&quot;י דאימא צריכה ליגדל עד כל קומת ז&quot;א כולו ותקבל כל אות&#x27; ההאר&#x27; הגדול&#x27; ועי&quot;כ 
כאשר אח&quot;כ יסתלקו ממנה נה&quot;י דאי&#x27; ויכנסו בז&quot;א כמו שנבאר במלת בא&quot;י מגן אברהם תשאר 


אח&quot;כ גדלותה מן החזה דז&quot;א ולמטה בלבד כמו שנבאר ומכח תוקף ההארה הגדול&#x27; שקבלה 
בהיות&#x27; גבוהה ככל שיעור קומת ז&quot;א תספיק לה עתה להיות שיעורה מן החזה ולמטה בלבד אחר 
שיסתלקו ממנה נה&quot;י דאימא והלואי יספיק לה. והנה מתחילה מסתלקין המוחין מתוך ז&quot;א 
ואח&quot;כ ג&#x27; פרקים דנה&quot;י דאימא תתאין עם בחי&#x27; המוחין שבתוכם נכנסין תוך רחל העומדת עתה 
בבחי&#x27; נקו&#x27; קטנה כנז&#x27; כדי להגדילה ולהיות בה י&quot;ס כמו הז&quot;א ואמנם תחילה נכנסת עטרת 
היסוד דאימא תוך הנקו&#x27; הזו ואז נגדל&#x27; הנקו&#x27; הזו בבחי&#x27; מל&#x27; שבה ואז נק&#x27; מלך ואח&quot;כ 
נכנסין בה תלת פרקין תתאין דנה&quot;י דאימא ואז נגדלת כשיעור ג&#x27; שהם נה&quot;י שלה ולזה אנו 
אומרי&#x27; עוזר כי כל העוזר הוא ע&quot;י סמכי קשוט נה&quot;י דילה העוזרים וסומכים אותה להקימ&#x27; 
מנפילתה. ואח&quot;כ נכנסין בה ג&#x27; פרקין אמצעי&#x27; דנה&quot;י דאימא ואז נגדלים בה שיעור ו&quot;ק שבה 
וכנגדו אנו אומרי&#x27; ומושיע בסוד כוס ישועות אשא שהם חג&quot;ת תלתא אבהן שבה הנקרא ישועות 


וכמש&quot;ה הושיעה ימינך וענני כי הישוע&#x27; בזרועות היא. אח&quot;כ נכנסים בה ג&#x27; פרקים עלאין 
דנה&quot;י דאימ&#x27; ואז נגדלים בה ג&quot;ר שבה וכנגד זה אומרים ומגן לב&#x27; טעמים הא&#x27; הוא כי בג&quot;ר 
יש הגנה והצלה מן הקלי&#x27; שאין להם שום אחיזה בהם. ועוד כי תרגום חנם הוא מגן ומגנא 
והענין הוא כי בג&quot;ר אין אל הקליפ&#x27; אחיזה ובחנם הם נאחזים שם. גם ט&quot;א ג&#x27; עמוק והוא 
במ&quot;ש במ&quot;א כי מגן ה&quot;ס ג&quot;פ א&quot;ל א&quot;ל א&quot;ל וה&quot;ס ב&#x27; שמות א&quot;ל שיש בתרין תפוחין קדישין 
ושם א&quot;ל ג&#x27; בחוטמא באמצעיתא וזהו נרמז באד&quot;ר בסוד שע&quot;ה נהורין דאית בתרין תפוחין 
קדישין וה&quot;ס שני שמות א&quot;ל במלואם שהם בגימטרי&#x27; ש&quot;ע וע&quot;ש באדרת נשא וזהו הסדר ממטה 
למעלה כי מתחיל מן העטרה דיסוד דאימ&#x27; והולך ומונה עד ג&#x27; פרקין עלאין שבנה&quot;י דאימא 
אמנם בערך רחל צריך להיות סדרן מלמעלה למטה. והוא כי הנה כאשר מתחילין לכנס שלשה 
פרקין תתאין דנה&quot;י דאימ&#x27;. הנה הם מתלבשין תוך ג&quot;ר דרחל וכשנכנסין גם ג&#x27; פרקין 


אמצעיים אז נכנסין ג&quot;פ תתאין בג&#x27; אמצעיות שבה וכשנכנסו גם ג&#x27; פרקין עלאין אז נכנסים 
ג&#x27; פרקין תתאין דנה&quot;י דאימא בג&quot;ת דרחל ונמצא כי בערך נה&quot;י דאימא הסדר הוא מתתא 
לעילא ובערך רחל הסדר הוא מעילא לתתא וא&quot;כ צריך שנבאר סדר מלות אלו בערך רחל מעילא 
לתתא באופן זה. מלך הוא הכתר דרחל בסוד כתר מל&#x27; כי הכתר שבה נק&#x27; מלך לפי שהוא ראש 
המל&#x27; ובחי&#x27; זו נתקנת בהכנס עטרה דיסוד דאימא אשר גם היא נקרא מל&#x27; דאימא כנודע. 
ועוזר הם ג&quot;ר דרחל שנכנסו בהם ג&#x27; פרקין תתאין דאימא ומושיע הם ג&#x27; פרקין אמצעיים 
בתלת אמצעיו&#x27; שבה מגן הם פרקין עלאין בג&quot;א שבה:



ודע כי בספר הזוהר פ&#x27; פקודי אמרו שצריך לכוין בברכת אבות בשם בוכ&quot;ו והנה מקום כונת 
השם הזה היא בד&#x27; תיבו&#x27; האלו שהם מלך עוזר ומושיע ומגן וראוי לכוין כי ע&quot;י אות ב&#x27; 
נעשי&#x27; מלך וע&quot;י אות ו&#x27; נעשה עוזר וע&quot;י אות כ&#x27; נעשה ומושיע וע&quot;י או&#x27; ו&#x27; נעשה מגן 
והענין הוא במה שהודעתיך כי אימא נקר&#x27; אהיה ונמצא כי הנה&quot;י דאימא הם שם אהיה וכמו 
שביארנו בפסוק שופך דם האדם באדם ענין שם אהיה המתלבש תוך ז&quot;א שהוא שם מ&quot;ה דאלפין 
וע&quot;ש במקומו. והנה אעפ&quot;י שהארות אימא אלו הם שמות של אהיה עם כל זה כשיוצאות אלו 
ההארות מתוך ז&quot;א דרך החזה שלו מן אחוריו כדי לתקן ולבנות את המל&#x27; אינם הם עצמם רק 
הארות המתפשטות מהם ולכן אינם נק&#x27; שם אהיה רק תמורתו וחילופו שהוא שם בוכ&quot;ו הנז&#x27; 
אשר הוא תמורת שם אהיה באלפא ביתא דאבג&quot;ד באותיות שלאחריו כי אות א&#x27; נחלפת באות ב&#x27; 
ואות ה&#x27; נחלפ&#x27; באות ו&#x27; שלאחריה ואות י&#x27; באות כ&#x27; ואות ה&#x27; באות ו&#x27; שלאחריה ונמצא כי 


בנין המלכות אינו אלא בשם בוכ&quot;ו ולא בשם אהיה וכמו שנתבאר אצלינו בשער השביעי 
בתיקון העבירות בענין תיקון עון הנדר והשבועה ושם נתבאר כי קו המדה שבו נעשה ז&quot;א 
הוא שם אהיה וקו המדה של נוקבא הוא בשם בוכ&quot;ו גי&#x27; ד&quot;ל בסוד המלכו&#x27; הנקרא אורך 
היריעה האחת שלשים באמה ורוחב ארבע באמה כי זהו שיעור קו מדתה כנז&#x27; שם ועיין שם 
היטב ביאור ענין זה. והנה צריך לבאר עתה ענין חזרת רחל פב&quot;פ עמו ומה ענינה דע כי 
ענין חזרה זו איננה עם ז&quot;א עצמו אלא עם יעקב ויובן זה במה שנת&quot;ל כי ד&#x27; זווגים הם 
הא&#x27; הוא זווג ישר&#x27; עם רחל והוא בשחרית ביום השבת. הב&#x27; הוא זווג ישראל עם לאה והוא 
במנחה בימי החול ואז לאה היא מן החזה דז&quot;א ולמעלה בחציו העליון. הג&#x27; הוא זווג יעקב 
עם לאה בלילה בערבית דחול. הד&#x27; הוא זווג יעקב עם רחל והוא בשחרית דחול. וזווג הד&#x27; 
הזה הוא אשר אנו עסוקים בו עתה וביאורו הוא כך דע כי יעקב הוא נמשך ונאצל ויוצא מן 


יסוד דאבא המתפשט מן החזה דז&quot;א ולמטה והארה זו יוצאת לחוץ מן החזה דז&quot;א ונעשה שם 
בחינת יעקב מצד פנים דז&quot;א והם פנים ואחור ר&quot;ל פנים דז&quot;א כנגד אחור יעקב וכנגד יעקב 
ממש יוצאת ג&quot;כ רחל מן החזה דז&quot;א אלא שהיא באחורי הז&quot;א ועומדים שם אחור באחור רחל עם 
ז&quot;א. והנה כאשר רחל חוזרת פב&quot;פ עם ז&quot;א אין לה מקום לעמוד שם כי שם עומד יעקב כנז&#x27; 
והוא עומד פנים באחור רוחבו כנגד רוחב ז&quot;א ואמנם צריך שיתהפך יעקב ויצדד עצמו כדי 
לתת מקום אל רחל גם היא ואז עומדים יעקב עם רחל פב&quot;פ זע&quot;ז ויעקב מצדד עצמו ועומד 
בצד ימין דז&quot;א ורחל מצדדת עצמה בצד שמאל דז&quot;א ונמצאו צדי יעקב וצדי רחל בצד פנים 
דז&quot;א אבל אינם ממש פנים בפנים עמו. ונודע כי יעקב נמשך מהארת יסוד דאבא המתפשטת 
מחוץ אל ז&quot;א כנגד החזה ורחל מהארת יסוד אימא היוצאת גם היא לחוץ. ונמצא כי עתה השני 
יסודות דאו&quot;א הגנוזים תוך ז&quot;א הם שניהם מאירים דרך הפנים דז&quot;א ואז מן היסוד דאימא 


אשר ממנו יוצאים הגבו&#x27; הם בונים ומתקנים את רחל והיסוד דאבא מאיר ובונה ומתקן את 
יעקב ובתפילת ר&quot;ח ית&#x27; שם דרוש זה יותר באורך וע&quot;ש. ונמצא כי יעקב ורחל שניהם עומדים 
זע&quot;ז פב&quot;פ יחד מן החזה דז&quot;א ולמטה יעקב בצד ימין דז&quot;א ורחל בצד שמאל. וכבר נתבאר כי 
מן הת&quot;ת דז&quot;א נעשים ב&#x27; הכתרים דיעקב ורחל ומן הנה&quot;י דז&quot;א נעשים כל שארית ב&#x27; פרצו&#x27; 
דיעקב ורחל:



והנה עתה אשר נתהפכו יעקב ורחל פב&quot;פ ונמצא יעקב כנגד קו הנצח דז&quot;א ורחל כנגד קו 
ההוד דז&quot;א לפי שהזכר יונק מן הימין לעולם והנקבה יונקת מן השמאל לעולם וז&quot;ס מ&quot;ש 
בתיקונים איהו בנצח ואיהי בהוד ר&quot;ל איהו יעקב עומד בנצח דז&quot;א ואיהי רחל עומדת בהוד 
דז&quot;א ונודע כי כל הנצחים דא&quot;א ואו&quot;א כולם מתלבשי&#x27; זב&quot;ז וכולם בנצח דז&quot;א. נמצא כי 
בהיו&#x27; יעקב בנצח דז&quot;א ג&quot;כ הוא עומד בכל שאר הנצחים ועד&quot;ז רחל בהיותה בהוד דז&quot;א 
עומדת ג&quot;כ בכל שאר ההודות וא&quot;כ מ&quot;ש בתיקונים איהו בנצח ואיהי בהוד ר&quot;ל כי יעקב עומד 
בצד ימין אשר שם כל הנצחים דא&quot;א ודאו&quot;א ודז&quot;א ורחל עומדת בצד שמאל אשר שם כל ההודות 
דא&quot;א ודאו&quot;א ודז&quot;א גם זהו מ&quot;ש בתיקוני&#x27; דנצח אקרי אספקלרייא דנהרא והוד אקרי 
אספקלרייא דלא נהרא והכוונ&#x27; היא על יעקב ורחל כי יעקב העומד בנצח אקרי אספקלרייא 
דנהרא ורחל העומדת בהוד איהי אספקלרייא דלא נהרא. גם זהו מ&quot;ש בס&#x27; התיקונים כי ידוד 


אדני אינון פרודות דא בנצח ודא בהוד וכד אינון בת&quot;ת אינון כחדא יאהדונה&quot;י והכוונ&#x27; 
היא על רחל ויעקב העומדים פרודים דא בנצח ודא בהוד וכד יעקב ורחל אינון בת&quot;ת אז 
שניהם חיבור א&#x27; כי אין שם הפרש שתי קוים כמו בהיותם בנצח והוד וכעד&quot;ז בחזרת העמידה 
של ש&quot;ץ אשר אז יעקב ורחל בחו&quot;ג דז&quot;א אשר אז שניהם פרודות ובהיותם בדעת הם ביחודא 
חדא וכן בעלייתם כנגד חו&quot;ב דז&quot;א שהוא בשחרית דשבת אז שניהם פרודות ידוד יעקב בחכמה 
ואדני רחל בבינה ובעלותם עד הכתר דז&quot;א קו האמצעי תרוייהו בחיבורא חדא. וכעד&quot;ז בתפי&#x27; 
ערבית בזווג יעקב עם לאה מן החזה דז&quot;א ולמעלה הוא ג&quot;כ עד&quot;ז כי בהיותם בשני הקוים הם 
פרודות ובהיותם בקו האמצעי הם מחוברים ודי להאריך. ונחזור לענין ראשון כי מ&quot;ש 
שחוזרים פב&quot;פ בתיבו&#x27; מלך עוזר ומושיע ומגן כנ&quot;ל אין זה אלא ביעקב ורחל ששניהם 
עומדים פב&quot;פ ועיין בסיום ברכת שים שלום כי שם נתבאר אמיתות ענין זה הדרוש:



והנה נתקנה רחל בכל שיעור קומת ז&quot;א ע&quot;י אלו התיבו&#x27; ואח&quot;כ מאליו בלתי כוונתינו בשום 
תיבה נעשה הדבר הזה והוא שיוצאין נה&quot;י דאימא מתוך רחל כי ענין ההכנסה צריכה אל 
תיבות שנכוין בהם להכניסם אבל בצאתם יוצאים מאליהם שלא על ידינו והנה תיכף בצאתם 
מתוכה היא מתמעטת משיעורה אשר בתחיל&#x27; ונשארת גובה קומתה מן החזה דז&quot;א ולמטה בלבד לא 
פחות מזה לפי שכבר קבלה הארה גדולה כאשר גדלה פב&quot;פ בכל שיעור קומת ז&quot;א והספיקה אותה 
ההארה להשאירה עתה בבחי&#x27; זו כנ&quot;ל. אבל עדיין צריך לתת טעם למה שיעורה היתה בצמצום 
עד החזה לא פחות ולא יותר והענין הוא מפני שמקום אצילותה הוא כנגד החזה כנודע ושם 
נת&#x27; טעם לזה לפי ששם נשלם יסוד דאימא והאורות מתגלים בגלוי. ועתה אנו צריכים להחזיר 
ולהכניס הנה&quot;י דאימא תוך ז&quot;א וכבר אמרנו שלענין ההכנס&#x27; והבאת התועלת צריך שיהיה על 
ידינו והנה זה אנו עושים ע&quot;י ברכת בא&quot;י מגן אברהם אשר אנו חוזרים לכרוע בו עתה 


כריעה שנית והוא כדי להכניסן תוך ז&quot;א ע&quot;י כריעה זו וזה ביאור המלות:

ברוך פירוש כמו שביארנו בפסוק שמע כו&#x27; כי בק&quot;ש נכנסו המוחין דגדלות דו&quot;ק דז&quot;א ברגע 
א&#x27;. גם עתה בתיבת ברוך נכנסין המוחין דו&quot;ק דגדלות בז&quot;א ברגע א&#x27; ואח&quot;כ במלת אתה 
נכנסין ג&quot;ר דמוחין דגדלות והרי נשלם ז&quot;א כבראשונה והנה צריך לכוין עתה בכריעה זו 
ע&quot;ד מ&quot;ש בענין כריע&#x27; הראשונ&#x27; בתחלת הברכה והוא כמו שנת&#x27; שם כי אותה הכריעה כלולה 
בשתי כריעות אחת במלת ברוך בסוד ו&#x27; לגבי ה&#x27; והב&#x27; במלת אתה בסוד י&#x27; לגבי ה&#x27; כן עד&quot;ז 
כל כריעה וכריעה מן הד&#x27; כריעות שיש בתפלת י&quot;ח כלולה מן ב&#x27; כריעות ע&quot;ד הנז&#x27; ונבאר 
עתה ענין כריעה זו:



הנה כאשר נסתלקו הנה&quot;י דאימא מתוך רחל נוק&#x27; דז&quot;א נתמעטה ועמדה בחזה דז&quot;א משם ולמטה 
ואז עדיין היו חופפין הנה&quot;י דאימא על ראשה מלמעלה ואמנם כשיתחילו לכנס הנה&quot;י דאימא 
תוך ז&quot;א מתעלמין המאורות ההם ממנה ונחשכת מאור רחל ובהכנס המוחין דו&quot;ק תוך ז&quot;א אז 
נחשכת רחל יותר ויורדת ומתמעטת עד היסוד דז&quot;א ויורדת בפעם א&#x27; מן החזה שבת&quot;ת דז&quot;א עד 
היסוד שבו בפעם א&#x27; ואח&quot;כ בהכנס ג&quot;ר בז&quot;א אז נחשכה יותר כי כל האורות דאימא החופפת 
על ראשה נתעלמו תוך ז&quot;א ונחשכה לגמרי וחוזרת לקדמותה להיותה נקודה קטנה תחת היסוד 
דז&quot;א בסוד העטרה שבו וכפי מה שהרויח ז&quot;א כך ערך הפסד רחל. ושתי מחשכים וגרועים אלו 
נרמזו בשתי מלות אלו ברוך אתה כי בכריעה א&#x27; שבמלת ברוך תכוין בסוד ו&#x27; לגבי ה&#x27; פי&#x27; 
כי יורדין ע&quot;י כריעה זו ו&quot;ק המוחין ונכנסים בז&quot;א עד סיום הת&quot;ת שבו. ואמנם מקום 
אצילות כתר רחל נוקביה הוא בשני שלישי התחתונים דת&quot;ת דז&quot;א ורחל היא ה&#x27; תתאה דשם 


ההויה וז&quot;ס ו&#x27; לגבי ה&#x27; כי אעפ&quot;י שלכאורה דבר זה הוא גרעון והפסד לרחל לפי שעה אבל 
התכלית הזה הוא לתועלתה כי אחר כניסתם יאירו בה כמשי&quot;ת ואח&quot;כ במלת אתה תכרע כריעה 
ב&#x27; בסוד רישא לגבי גופא והיא י&#x27; לגבי ה&#x27; כי הי&#x27; הם הג&#x27; עליונות כמבואר לעיל בתחלת 
הברכה כי הז&quot;א בהיותו בסוד ו&quot;ק בלתי ראש נק&#x27; ו&#x27; ובהכנם בו גם הג&quot;ר נעשית ראש א&#x27; אל 
אות ו&#x27; הנז&#x27; והיא בציור אות י&#x27; על ו&#x27; ואז נשלם הז&quot;א בי&quot;ס והרי כי עתה ה&quot;ס י&#x27; לגבי 
ה&#x27;. גם תכוין כי כמו שבשתי כריעות הראשונות היו שם אהיה בכריעה ושם הויה בזקיפה גם 
עתה תכוין בב&#x27; כריעות אלו שהם ע&quot;י אהיה במילוי אלפין:



ידוד עתה תכוין בשתי זקיפות. הראשונה ה&#x27; לגבי ו&#x27; והב&#x27; ה&#x27; לגבי י&#x27; והענין הוא להורות 
כי זקיפת רחל ועליית&#x27; היא ג&quot;כ בשני פעמים ע&quot;ד מיעוטה שהוא בשתי כריעות וזה ענינ&#x27; כי 
הנה בהיות שרחל נתמעטה עתה בשני כריעות אלו עד שחזרה לשיעור נקודה קטנה. וכראות את 
עצמה במיעוט הזה רוצה לחזור לעמוד באחור במקום אצילותה הא&#x27; מיראתה שאין עתה בה כח 
לקבל הארות האלו ולכן היא יורדת מדרגה אחר מדרגה עד שירדה כנגד עטרת היסוד דז&quot;א 
שהוא סיומו ואז בנקל תוכל לחזור ולהתהפך ולחזור דרך אחור כמו שנבאר אח&quot;כ טעם הדבר 
ולכן תכף אחר הכריעות צריך לזקוף ב&#x27; הזקיפות במלת ידוד כדי לזוקפה ולהעמידה פב&quot;פ 
עמו וזקיפה זו היא ע&quot;י הויה זו שהיא מילוי ס&quot;ג וזקיפה זו נעשית בשני הדרגות. 
הראשונה היא בסוד ה&#x27; לגבי ו&#x27; פי&#x27; כי אחר שנכנסו כל המוחין בתוך ז&quot;א והיתה נוקבא 
רוצה להתהפך אל אחור כנ&quot;ל והטעם היה לפי שטבע האורות דאימא לצאת מתוך ז&quot;א דרך 


אחוריו מן החזה להאיר אל המלכות ולכן היתה היא רוצה להתהפך ולחזור לאחור כדי לקבל 
האורות שהם שם ולכן אנו זוקפים אותה עתה בהיות&#x27; פב&quot;פ טרם תחזור אל האחור ועי&quot;כ גם 
האורות דאימא שהיה מטבעם לצאת דרך האחור יצאו עתה מן החזה דרך פנים להאיר אליה והנה 
כבר נת&quot;ל במלת מלך עוזר ומושיע ומגן שענין חזרתה עתה פב&quot;פ הוא בחי&#x27; יעקב ורחל אשר 
שניהם הם החוזרים פב&quot;פ. ונמצא שבזו הזקיפה הראשונה בשם הויה צריך שתכוין להאיר מן 
ו&#x27; אל ה&#x27; ר&quot;ל מן ו&quot;ק דז&quot;א אל המל&#x27; הנקרא ה&#x27; תתאה ועי&quot;כ זו הה&#x27; עולה עד הו&quot;ק שבת&quot;ת 
דז&quot;א עצמו כמבואר לעיל בשם ההויה שבתחילת הברכה בזקיפה הראשונה. ואמנם בזקיפה הב&#x27; 
תכוין להעלות ה&#x27; לגבי י&#x27; שהיא ראש הת&quot;ת דז&quot;א כמבואר לעיל בענין שתי זקיפו&#x27; הראשונות 
של ברכה זו וע&quot;ש. ואמנם דע כי אני מסופק בזה כי אפשר ששמעתי ממוז&quot;ל באופן אחר והוא 
כי ב&#x27; זקיפות אלו הם כדמיון ב&#x27; כריעות עצמן והוא כי בזקיפ&#x27; הראשונה עלתה ה&#x27; לגבי ו&#x27; 


שהוא היסוד ו&#x27; זעירא ובזקיפה הב&#x27; עלתה עד הת&quot;ת שהוא י&#x27; שע&quot;ג צורת הו&#x27; שהוא היסוד 
וצ&quot;ע. גם תכוין כי כמו שבשתי זקיפות הראשונות שבתחילת ברכת אבות היתה הכונה להעלותה 
ע&quot;י שם ההויה דע&quot;ב דיודין הנה עתה תכוין בהויה דשם ס&quot;ג. ונמצא כי הכריעה היתה ע&quot;י 
שם אהיה דיודין והזקיפה ע&quot;י שם הויה דס&quot;ג והרי עתה עומדים יעקב ורחל פב&quot;פ:



מגן עתה תכוין כי הנה בבחי&#x27; הפנים הנק&#x27; תרין תפוחין קדישין יש בהם שני שמות א&quot;ל 
במלויים שהם בגימ&#x27; ש&quot;ע נהורין וא&quot;ל השלישי באמצעם שהוא מקום החוטם כמש&quot;ל. וג&#x27; שמות 
של א&quot;ל א&quot;ל א&quot;ל הם בגי&#x27; מגן ר&quot;ל כי עתה בהיותה עמו פב&quot;פ עם יעקב בעלה יש לה ג&#x27; שמות 
א&quot;ל האלו. גם תכוין לחבר זה המגן עם המגן הראשון של מלך עוזר ומושיע ומגן והנה ב&quot;פ 
מגן בגימ&#x27; מקו&quot;ם והוא שם ההויה העולה בגי&#x27; מקו&quot;ם באופן זה יפ&quot;י הפ&quot;ה ופ&quot;ו הפ&quot;ה גי&#x27; 
מקו&quot;ם והענין הוא כי מכח הכאות האלו שמכה יפ&quot;י כו&#x27; הוא מאיר אל המל&#x27; נוקבי&#x27; וזהו 
סוד כל הקובע מקום לתפלתו כו&#x27; והבן זה:



אברהם עתה תכוין כי כל זו הברכה היתה ע&quot;י אברהם שהוא החסד הנרמז לעיל במלת באהבה כי 
היכל אהבה הוא הגורם שתבנה המל&#x27; וגם גורם לה להחזירה פב&quot;פ בסוד והוכן בחסד כסא כי 
החסדים העליונים דז&quot;א הנק&#x27; אברהם איש החסד הם הגורמים תיקונים אלו במל&#x27; הנקרא כסא 
וז&quot;ס מ&quot;ש בזוהר כי בברכת אבות בעלה אוחזה ביד ימינו ומעלה אותה אליו וזהו מגן 
אברהם. ודע כי אעפ&quot;י שאמרנו שע&quot;י החסד שהוא ברכת אבות אנו מעלים אותה אין הכונ&#x27; אלא 
על התפשטות אותו האור של חסד דז&quot;א אשר בעת הגדלתו חוזר להיותו בחי&#x27; חכמה דז&quot;א 
כמבואר במקומו והתפשטו&#x27; אור החסד הזה הוא הגורם אותה לעלות מדרגה אחר מדרג&#x27; וז&quot;ס 
והוכן בחסד כסא כי ע&quot;י החסד הנז&#x27; מתקן המלכות הנקרא כסא אשר היא בסוד נקודה קטנה 
אשר היא נחלקת אל י&quot;ס ונתמעט&#x27; וירדה ונתלבשה בכסא שהוא עולם הבריאה כמבואר לעיל 
בתחילת ברכה זו וע&quot;ש: 


</div>
