{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "31", "title": "שער הכוונות — דרוש ה':", "hebrewTitle": "דרוש ה':", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/31/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/31/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרוש ה':\n\nנבאר בו טעם למה אנו מניחים התפילין ביום ולא בלילה וג\"כ למה תפלה של יד קודמת לש\"ר \nכי לכאורה היה נראה לשום תחילה ש\"ר הקודמין לבא מוחין דז\"א קודם ביאת מוחין בנוקב'. \nואגב יובן למה נקשר' בשמאל וגם למה אנו מניחין אותם קודם התפילה והרי בחי' התפילין \nהם הארת המוחין אחר שנכנסו בפנים ויצאו לחוץ בסוד אור מקיף וכיון שהמוחין הפנימיי' \nאינם נכנסים לגמרי עד זמן העמידה של ח\"י ברכות א\"כ איך ולמה קודמין התפילין לתפילה. \nוגם מהו הטעם של חכמים הראשונים שהיו מניחים התפילין בראשם כל היום כי הרי מאחר \nשכניסת המוחין אינם אלא ג\"פ ביום בג' זמני התפילות כנודע א\"כ בשאר היום שאין מוחין \nמהיכן יש תפילין וענין זה ית' בע\"ה בסדר שכיבת הלילה [לקמן דף י\"ג ע\"ג דרוש ד'] \nוע\"ש גם בפר' ויחי בשער המצות במצות אבילות נת' טעם פטור הקטן והאבל מן התפילין \nופטור יום השבת ומצאת שם כי תדרשנו וע\"ש:\n\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ולבאר זה צריך שנבאר ענין א' בתפילות כי הנה נת' אצלינו כי בכל תפילה ותפילה נכנסים \nהמוחין ואחר התפילה חוזרים ומסתלקים וראוי שתדע כי הענין אינו כפשוטו לומר שהמוחין \nעצמן שבאים הם הם מסתלקים והם הם שחוזרים ובאים בכל תפילה לכן דע לך שאין כן הדבר \nאבל הענין הוא כי בכל תפילה ותפילה באים מוחין חדשים גמורים לגמרי בעבור כי אין לך \nכל תפילה ותפילה שלא יתחדש למעלה אור שפע חדש לא ראי זה כראי זה כלל ונמצא כי בכל \nיום ויום ובכל תפילה ותפילה באים מוחין אחרים חדשים לגמרי כמבואר לקמן בע\"ה ע\"ש \nוכפי זה צריך שנודיע ונבאר מה שביארנו בסוד שכיבת הלילה כי אחר התפילה חוזרים \nלהסתלק המוחין א\"כ להיכן הם מסתלקין ומה נעשה מהם. אבל סוד הענין הוא כי אחר התפילה \nחוזרים להסתלק המוחין ההם ויוצאין מן רישא דז\"א ועולים ועומדין על ראשו דז\"א בבחי' \nאור מקיף על ראשו. אמנם כבר הודעתיך כי כל דבר קדושה ורוחניות אע\"פ שמסתלק עכ\"ז \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "נשאר שם לעולם בחי' רשימו זעיר תמיד ואינו מסתלק משם ונמצא כי אע\"פ שאלו המו' \nנסתלקו למעלה בסוד מקיפין כנז' עכ\"ז נשאר רשימו דילהון גו ז\"א כל היום כלו ועי\"ז \nאין זו\"ן מתמעטין אלא נשארים כל היום כלו במדת גדולתם שהיו בעת תפילת שחרית בכח \nאותו הרשימו הקטן הנשאר בהם אעפ\"י שאינן מוחין גמורים וכמו שיוצאים מרישא דז\"א כך \nיוצאין אחר התפילה מרישא דנוק' ועומדין לה בסוד מקיפין ג\"כ ואין נשאר בתוכה רק \nרשימו זעיר כל היום כנז' והוא מעמיד אותם בשיעור קומת גדלותם כל היום כלו וכאשר הוא \nלילה תיכף מסתלק מהם אף אותו הרשימו הנז' והרשימו דז\"א יוצא אז תיכף בתחילת הלילה \nונעשה אז אור מקיף על ראשו והמוחין הפנימים שבו שהיו בסוד מקיפין על ראשו כל היום \nכנז' הם עולים עתה למעלה יותר מן המקום ההוא וכמו שביום בצאת המוחין הפנימיים ממנו \nאחר התפילה ועולים להיות בסוד מקיפין ואז המקיפין הראשונים העיקריים כנודע הנה הם \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "עתה עולי' ממקומם לתת להם מקום כן עתה בתחילת הלילה נתעלו כולם מדרגה אחר מדרגה \nוהמקיפין הראשונים העיקריים עלו למעלה מאד והמוחין הפנימיים עלו וישבו תחתיהן \nוהרשימו הזה שיצא בתחילת הלילה עלה וישב תחתיהן של המוחין הפנימיים והיה שם בסוד \nאור מקיף כנז' וכדי שלא נאריך לא נוכל לבאר עתה מקומם ומדרגתם איך הם עולים כל אחד \nואחד בפרטות. סוף דבר כי הרשימו דז\"א עולה בתחילה הלילה ונעשה בחי' אור מקיף על \nראשו אבל הרשימו דמוחין דנוק' הנקרא רחל עקרת הבית הוא מסתלק בלילה ממנה ונכנס תוך \nגופא דז\"א ממקום מוצאו שיצא בתחילה שהוא בחזה דז\"א ושם עומד בתוך ז\"א ומשם הוא מאיר \nאליה למטה ושם הוא עומד בבחי' מקיפי' אל רחל נוק' דז\"א והרי ביארנו השינוי שיש בין \nהיום ובין הלילה. ובזה נבא אל הביאור הנ\"ל כי הנה בכל היום אשר נשאר עדיין רשימו של \nהמוחין תוך זו\"ן הוא זמן תפילין דרישא ודרועא' כי מכח אותו הרשימו יוצאים ג\"כ בחי' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "תפילין אבל בלילה שאין שם רשימו לא בז\"א ולא בנוק' כלל אז אין זמן תפילין לא דרישא \nולא דדרועא. גם בזה תבין ענין התפילין מה עניינם כי דע לך שאין נעשין התפילין אלא \nמאותו הרשימו הנשאר מן המוחין הראשונים שנסלקו אחר תפלה שקדמה וכאשר אנו חוזרים \nומתפללים תפלה אחרת בשחרית חוזרין ובאין מוחין אחרים חדשים והם בחי' מוחין ממש גו \nרישא דזו\"ן ואז הרשימו שעבר יוצא ונעשה בחי' התפילין ולעולם אין התפילין אלא מבחי' \nהרשימו שהיה מן המוחין של אתמול ואותם החדשים הבאים עתה בתפלת שחרית הם מוחין \nפנימיים ממש גו רישא דילהון ולכן אנו מקדימין להניח תפילין קודם התפלה כי התפילין \nהם מן רשימו דאתמול שנעשה בחי' תפילין ובתפלה באים אח\"כ מוחין חדשים פנימיים. גם \nלטעם זה עיקר מצות התפילין הוא בבקר בעת התפיל' לפי שאז יש מוחין גמורים אבל בשאר \nהיום שאינם אלא מכח רשימו בלבד לכן אינה כ\"כ מצוה וחובה כמו בעת התפילה:\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "\nועתה צריך שנבאר ענין הרשימו הזה שמסתלק בלילה ובו נבאר ג\"כ פסוק שימני כחותם על \nלבך כו' אשר בספר הזוהר והתיקו' ביארוהו על תפילין של יד והוא דע כי יש חילוק בין \nז\"א לנוקבא כי הרשימו דז\"א מסתלק ועולה על ראשו אבל רשימו דמוחין דנוקבא נשאר תוך \nז\"א ממש תוך החזה שלו אשר שם נתון לב ז\"א ומשם יוצאת הארת אל הנוקבא וכבר ידעת כי \nכל הארות שמאיר ז\"א אל נוקבא כולם הם עד\"ז ונמצא כפי זה כי נוקבא לא הפסידה כמוהו \nוזהו ענין הפסוק שימני כחותם כו' והוא לשון שאלת הנקב' אליו שישימנה כחותם כו' פי' \nכי אלו המוחין הנכנסין תוך רישא דז\"א הם מוחין עיקריים לפי שהם בחי' המוחין עצמן \nהנכנסין בו עם בחי' נה\"י דאימא עצמה כנודע אבל מוחין דרישא דנוקבא הם נקרא חותם \nבלבד כי אינם רק הארת חותם הנחתם בה מן המוחין דרישא דז\"א שהם מוחין עיקריים כנז'. \nוהנה נודע כי ביום יש קירוב לז\"א עם נוקב' לפי שיש בהם בחי' מוחין. אבל בלילה \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שהמוחין מסתלקים לגמרי שאף הרשימו מסתלק אז הוא זמן פירוד בין ז\"א לנוקביה לפי \nשהבחי' שהיתה מקשרת אותם היו המוחין הנמשכין ונתנים ממנו אליה ועתה בהסתלקותם יש \nפירוד ביניהם ואז היא שואלת אליו ואומרת לו שימני כחותם כו' ופי' אע\"פ שעתה הארתך \nמסתלקת ממני עשה באופן שאותו החותם שלי שהו' הרשימו של המוחין שלי הנשאר בי ביום \nועתה גם הוא מסתלק עשה באופן שתשים זה החותם והרשימו שלי על לבך וישאר שם במקום \nהחזה כנ\"ל ולא יסתלק לגמרי אל המקום אשר באו משם כאשר עשו המוחין שלך שנסתלקו \nלגמרי. אמנם ישארו על לבך כנז' וטעם הדבר הוא מפני רוב האהבה שיש לי עמך וזמ\"ש כי \nעזה כמות אהבה. ואיני יכולה להתפרד ממך לגמרי ולכן בהשאר אותו הרשימו שלי על לבך אז \nתוכל להמשיך לי הארה משם משא\"כ אם נסתלק יותר למעלה ונמצא כי כפי זה שבלילה הוא זמן \nהמעטת זו\"ן שמתמעטי' מגדלותם והוא חוזר בסוד ו\"ק בלבד והיא בסוד נקודה בלבד ולכן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "התעוררות הדינים הם בלילה משא\"כ ביום כי אף אחר התפלה שמסתלקים המוחין ואינו נשאר \nרק הרשימו בלבד עכ\"ז אינם מתמעטים אבל נשארין בגדולתם ע\"י אותו הרשימו. ומ\"ש במקום \nאחר כי אחר התפלה הם מתמעטין אין הכונה לומר מיעוט ממש אלא כיון שאין נשאר בהם רק \nהרשימו בלבד הרי זה נק' מיעוט אבל נשארים הם בגדלותם כל היום משא\"כ בלילה ואז בלילה \nהיא אומרת אליו שימני כחותם כו' ואז בלילה נמצאת היא יתירה עליו לפי שהרשימו של \nהמוחין שלו נסתלקו לגמרי אך רשימו דמוחי' שלה נשאר קיים בחזה שלו שהוא על לבו ומאיר \nבה משם:\n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "והנה תיכף בהתחלת הלילה מסתלק הרשימו שלו ושלה כנז' וכבר נתבאר אצלינו בענין שכיבת \nהלילה כי זיוג של חצו' לילה הוא עם לאה לא עם רחל הנק' נוק' דז\"א האמיתית ושם \nביארנו ענין זה איך הוא כי הנה רחל נוקבא דז\"א יש בה י\"ס והספי' הי' שבה היא שורש \nעצמות שבה ואינה יכולה להתערב ולהתחבר עם לאה אמנם הט\"ס האחרות הבאים לה ע\"י תוספת \nאלו הם יכולות להתערב ולהתחבר בפרצוף לאה ועי\"כ נגדלת לאה אחר חצות לילה בכל אורך \nז\"א כולו ע\"י אלו הט\"ס שלוקחת מרחל ושם כתבנו כי היה ס' אצלי אם שמעתי ממורי ז\"ל \nשהט\"ס דרחל הם יורדי' בלילה בעולם הבריאה או אם שמעתי שהספירה הי' היא היורדת ועתה \nאבאר לך אמיתות הדבר בלתי ספק ודע כי שני סברות אלו שמעתי ממוז\"ל ושניהם הם אמיתיות \nוהענין הוא באופן זה כי בחצי הלילה יורדת הספי' הי' דרחל בעולם הבריאה בהיכל הז' \nהעליון הנקרא היכל ק\"ק דבריאה כנודע ועומדת שם עד אור הבקר וכל אותה חצות לילה \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "יושבת ומזמרת וקוראה אל ז\"א וז\"ס אלקים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל כנז' בפ' לך \nלך דפ\"ו ע\"א וט\"ס האחרות הם מתחברות עם פרצוף לאה ועי\"כ נגדלת בכל קומת ז\"א ונשארין \nכך עד אור הבוקר ובאור הבוקר מתמעט' לאה וחוזרת לשיעורה הא' בלבד ועומדת באחורי ז\"א \nבמקומה כנודע. ואז אותם הט\"ס שלקחה מן רחל הם יורדות למטה גם הם בעולם הבריאה \nלהתחבר עם אותה הנקודה עצמית של רחל שירדה בחצות הלילה ואז אותה הנקודה הי' שירדה \nשם בחצות הלילה היא עולה עתה באצילות לפי שבתחילה דחתה אותה לאה שהיתה מתפשטת \nולוקחת מקומה כנז' שם במקומו ועתה אשר כבר נתמעטה לאה כנז' אינה דוחה אותה ואז היא \nעולה למעלה באצילות. וגם ט\"א יש בזה והוא כי ע\"י עסק התורה שעוסקים ישראל הקמים אחר \nחצות לילה הם מוסיפם בה כח והיא עולה מעט מעט עד שנמצא כי באור הבוקר גמרה היא \nלעלות באצילות אבל הט\"ס ירדו למטה בבי\"ע כנז':\n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ודע כי הנקודה הי' הנז' היא בחי' הכתר שברחל והיא שרשית ועיקרית בה והט\"ס האחרות הם \nהתחתונות שמן החכמה שבה ולמטה ואלו הם הבאים לה בסוד תוספת כמבואר אצלינו ועיין \nהיטב בברכת למשומדי' כו' כי שם נתבאר דרוש זה היטב וגם בברכת המפיל חבלי שינה כו' \nוגם בדרוש א' של תפילת ר\"ה בברכ' אבות וצ\"ע שם כי נראה שהוא הפך ממה שכתוב כאן אבל \nהנקו' הקטנה לבדה היא היושבת בבריאה ועולה בברכת אבות ובהקדמת ברכת אבות דשחרית \nדחול כתבתי הנלע\"ד בזה והנה באור הבקר עלה הכת' דרחל באצילות ושאר הט\"ס התחתונות \nירדו למטה בבי\"ע ואז אותה נקודת הכתר דרחל להיותה שרש רחל ועצמות' לכן בעלותה \nבאצילות יושבת עם ז\"א פב\"פ ובפרט כי עתה נכנס בה אותו הרשימו שנסתלק ממנה בלילה \nכנז\"ל וכמו שנבאר והענין הוא כי בלילה היא אומרת שימני כחותם על לבך כנז\"ל שיוצא \nרשימו דילה ועומד בחזה שבו ובאור הבוקר היא א\"ל כחותם על זרועך והוא כי בעלות ספירת \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "הכתר שבה מן הבריאה לאצילות וחוזרת עמו פב\"פ כנז' הנה להיותה בחי' נקוד' בלבד ואינה \nפרצוף שלם לכן מקום חזרתה הוא בזרועו השמאלי הנקרא גבורה לפי שכל עצמה של הנוקבא \nהיא גבורו' כנודע ולכן היא מתקשרת עמו בזרועו השמאלי וז\"ס מ\"ש בזוהר דיצחק אתער \nבלילה ואחיד לה לנוקבא בהדיה ובבוקר אז אתער אברהם כו' ונמצא כי בזרועו השמאלי עומד \nהכתר דרחל פב\"פ עם ז\"א וע\"ז נאמר כחותם כל זרועך כי היא נקשרת עמו בזרועו בחוץ \nואינו בתוכו על לבו אבל בחי' הרשימו של המוחי' שלה אשר יכולים לכנס תוך ז\"א עצמו \nעליו נאמר שימני כחותם על לבך כי מקומו הוא נתון בלבו דז\"א בפנימיותו ממש ויושב שם \nעד אור הבקר וכשעלה הכתר דרחל ונקשר בחוץ כחותם על זרועו אז יוצא אותו הרשימו \nדמוחין דרחל מתוך פנימיות ז\"א מלבו ממש שהוא כנגדה ויוצא לחוץ ונכנס תוך רישא דכת' \nדנוק' דז\"א ושם משמש זה הרשימו בסוד מוחין של הנקודה ההיא ואז בהכנס אותו הרשימו \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "תוך אותה הנקודה אז נק' אותה הנקודה תפילין של יד פי' כי אותה הנקודה נקשרת בזרוע \nהשמאלי דז\"א במקום הקיבורת שהוא מכוון כנגד הלב ממש כדי לקחת אותו הרשימו שלה העומד \nשם בפני' כנז' ואז נעשים בראשה בחי' תפילין נמצא שבערך ז\"א נק' תפילין של יד ובערך \nנוקבא נק' תפילין ש\"ר שלה ממש ובזה לא יקשה לך מאמרי הזוהר אם התפילין של יד הם \nתפילין דזרוע ז\"א או אם הם תפילין דנוק' כי הכל אמת והם תפילין גמורים ממש בראש רחל \nכענין תפילין שבראש ז\"א. והנה מן הראוי היה שכמו שהאיש מניח תפילין כדמיון תפילין \nש\"ר ז\"א כן גם האשה תחייב בתפילין כדמיון הנוקבא דז\"א שמנחת תפילין בראשה כנז'. אבל \nהטעם הוא לפי שאלו התפילין דראשה דרחל הם בהיות' בבחי' נקודה א' בלבד ואין בה עדיין \nפרצוף כלל ולכן אינה נרמזת בענין התפילין רק הז\"א אשר הוא מקשר עמו אותה הנקודה \nבזרועו עם אותה התפילין שבה ונק' תפילין של יד דז\"א. וביאר הטעם ואמר כי עזה כמות \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "אהבה וכיון שאהבתינו היא עזה מאד ראוי שתשימני בתחלה כחותם על לבך בלילה בבחי' אותו \nהרשימו ואח\"כ באור הבוקר תשימני בבחי' נקו' הכתר הזה כחותם על זרועך בחוץ בסוד \nתפילין ש\"י כי הרי היא עזה כמות אהבה:\n\nוהנה אחר שהנחנו תפילין של יד אח\"כ צריך להניח תפילין ש\"ר והענין הוא כי בראות ז\"א \nאשר הרשימו של המוחין דנוקב' שהיו עומדים על לבו בפני' בלילה חזר באור הבוקר ע\"י \nעסק התורה של התחתונים שעסקו בלילה כנז' ועלתה נקו' הכת' שלה למעלה ונקשרה בזרוע \nע\"י עסק התורה של התחתו' שעסקו כנז' ואותו הרשימו ג\"כ נכנס בנקו' ההיא בכח המצות \nשעושים התחתונים בהניחם תפילין ש\"י וגם ע\"י הברכה של להניח תפילין ואז נעשי' בה \nבחי' תפילין אז מתקנא גם הוא בה וממשיך ושואב בו גם את הרשימו שלו שנסתלק ממנו \nבלילה ונכנסו בו ונעשים בו תפילין של ראש וגם זה ע\"י מצות תפילין שמניחין התחתוני' \nכי אין דבר נעשה למעלה אלא בכח מעשה התחתונ' וזמ\"ש קשה כשאול קנאה והרי נתבאר איך \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "תפילין ש\"י קודמת לתפילין ש\"ר גם נתבאר איך כל בחינת תפילין קודמים אל התפלה כי \nבמצוה המעשית ובברכת' בעת הנחת התפילין הספיק לתת בהם מכח אותו הרשימו שעבר בחי' \nתפילין דיליה ודילה ואח\"כ ע\"י מצות התפלה והק\"ש באים מוחין אחרים חדשים לצורך זיווג \nזו\"ן ואינם המוחין של התפי' כנ\"ל. גם נתבאר איך התפילין של יד הם בחי' רשימו דמוחין \nשל רחל עם בחי' דעת שלה ג\"כ שהוא הקשר דתפילין של יד כמבואר אצלינו בהקדמת ביאור \nאדרת האזינו באורך וע\"ש וכל זה נקרא מוחין אמנם פרצוף רחל עצמו אינו נרמז לפי שהיא \nנקודה א' בלבד כנז' ולכן אין אנו עושין רמז וזכר אלא על התפילין שלה בלבד שהם \nהמוחין עצמן שלה אשר הם מוחין שלימים בבחי' שלימות כל פרצוף רחל כולו כנז' אבל רחל \nעצמה שנתמעטה בסוד נקוד' א' אין אנו עושין זכר לה ולכן אין הנשים חייבות בתפילין רק \nנקרא תפילין של יד טפל אל ז\"א יען כי היא נקשרת ונתונה בזרוע שמאל כנז' וזס\"ה רשפיה \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "רשפי אש שלהבת י\"ה ר\"ת ראש\"י והענין הוא כי הנקודה הזאת הוא הכתר דרחל כנז' ונקרא \nראש\"י של הנקב' והיא הנקשרת בזרוע השמאלי הנקרא גבורה שהוא בחי' אש וז\"ס רשפיה כו' \nוביאר ואמר מה הם אלו התפילין שלה ואמר שהם שלהבת י\"ה כי הארות ושלהביות היוצאות מן \nי\"ה שהם או\"א כמבואר אצלינו באורך בהקדמת ביאור אדרת האזינו כל בחי' אלו התפילין \nשלו ושלה מה עניינו ושם ביארנו כי הד' פ' דתפילין של יד הם ממוחין דחו\"ב דאבא \nוממוחין דחו\"ב דאימא אשר בז\"א ונמצא כי או\"א נק' י\"ה וגם המוחין עצמן הם בחי' חו\"ב \nהנק' י\"ה וזהו שלהבת יה:\n\n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ונבאר עתה ענין שאר הט\"ס דרחל שירדו בבקר [בנה\"ש ד' כ\"ז ע\"ב כתב \"העומדת בהק\"ק \nדבריאה השד\"ה\"] בבי\"ע מה נעשה מהם והנה אח\"כ ע\"י תפלה של שחר שמתפללין התחתונים הם \nמעלים אותם מעולם לעולם עד שמתפללין ברכת אבות ואז בברכת אבות עצמה אנו מעלים הט\"ס \nהאלה עד אחורי ז\"א ושם נעשית פרצוף רחל מחכמה שלה ולמטה פרצוף גמור אחור באחור עם \nז\"א ואחר שעלו שם אלו הט\"ס אז חוזרת הנקודה ההיא שהיא כתר דרחל שהיתה עד אז עומדת \nפב\"פ עם ז\"א כנודע בזרועו השמאלי וחוזרת אל האחור ומתחברת עם הט\"ס תחתונות שבה \nונתקנת עמהם יחד ע\"י המוחין החדשים שבאו לה מחדש ואז בברכת אבות עצמה חוזרת אח\"כ \nפ\"ב הנקודה ההיא המחוברת עם כל הט\"ס וכל הי\"ס שלה ביחד חוזרים פב\"פ עם ז\"א ועם יעקב \nכנודע ואז יעקב עומד בקו ימין בחסד ונצח דז\"א ורחל עומדת בקו שמאל שהוא גבו' והוד \nשבו במקום שהיתה הנקודה דכתר שבה בתחילה קשורה בסוד תפילין של יד בזרועו השמאלי ושם \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "הם מזדווגים יעקב ורחל בימי החול כמבואר אצלינו:\n\nומעתה אל תתמה אם כתבתי כאן שזו הנקו' עומדת פב\"פ עם ז\"א מעת הנחת תפילה של יד ושם \nבביאור ברכ' אבות כתבנו כי אין רחל עומדת קודם ברכת אבות אלא בבחי' אחור באחור \nובב\"א היא חוזרת פב\"פ. ויובן זה במ\"ש כי הנקודה היא לבדה עומדת פב\"פ תמיד ושאר הט\"ס \nהם אחור באחור עד בברכת אבות ואח\"כ בברכה זו עצמה חוזרת כל הי\"ס שלה ביחד לעמוד \nפב\"פ כנ\"ל אבל בביאור ברכת אבות דר\"ה נראה בהפך ממ\"ש כאן כי המל' עומדת בסוד הנקודה \nקטנה בבריאה והיא לבדה עולה בברכת אבות עד הכת' דז\"א אחור באחור ואח\"כ נעשית פרצוף \nג\"כ בבחי' אחור באחור. ודע כי כל ענייני התפילין ש\"ר ושל יד נתבארו באורך גדול \nבהקדמ' ביאור אדרת האזינו עוד טעם ב' להניח תפילין קודם התפלה כי לכאורה היה ראוי \nלהניחם אחר התפילה לפי שהתפיל' נעשים מבחי' מוחין הפנימים שיוצאים מבחי' אור מקיף \nבבחי' התפילין כנודע ואם המוחין אינם באים אלא בתפלה איך התפילין באים קודם התפילה \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "אך הענין הוא כי התפילין הם בבריאה ושם הוא בבחי' אלו המוחין מאותם שירדו בלילה אל \n", "en": ""}]}
