{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "33", "title": "שער הכוונות — דרוש ה':", "hebrewTitle": "דרוש ה':", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/33/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/33/", "segments": [{"index": 1, "he": "דרוש ה':\n\nבכונת ברכת אבות מלוקט מכמה דרושים קטנים אדני שפתי תפתח כו' תכוין כי שני בחי' \nמיני דינים יורדים מלמעלה הא' היא כי יורדים לז\"א ש\"ך ניצוצין של דינים ושרשם הם מן \nל\"ב נתיבות חכמ' כ\"א כלול מי' הם ש\"ך ואח\"כ הם יורדים מז\"א אל נוק' הנקר' אדני ולכך \nש\"ך הם בגי' ה\"פ דין שהם בחמש שמות של אדני והענין הוא כי אלו הם בחי' ל\"ב אלקים \nשיש באימא שבאו לה מל\"ב נתיבות חכמה והנה שם אלקים יש בו ה' אותיות ושם זה הוא \nבבינה אשר היא סוד ה' ראשונה דהויה. ולכל אלו הסיבות נתחלקו ש\"ך נצוצין אלו לחילוק \nה\"פ דין כנז' ואמנם מה שצריך לכוין עתה הוא להמתיק אלו הש\"ך דינים אשר בנוק' דז\"א \nהנק' אדני ולמתק אלו הה\"פ דין אשר בה והענין הוא שעד עתה נוק' דז\"א עומדת בבחי' נער \nחסר ה' שהם הש\"ך נצוצין הנז' ואינה ראויה לזווג. ועתה בעמידה צריכה להזדווג עמו \nולכן עתה שכבר אנו בעולם האצילו' בפסו' זה קודם העמידה אנו מקדימין לתקנ' ולעשותה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "נערה בה\"א כדי שתהא ראויה אל הזווג בסוד ובזה הנערה באה אל המלך הנז' בזו' פ' פקודי \nואופן תיקונה הוא שנמתיק אלו הה\"פ דין אשר בה ע\"י שרשה שהיא הבינה כי אין הדין נמתק \nאלא בשרשו כנודע. וזה ע\"י שנמשיך ה' אלפין מן ה' שמות אהיה שבבינה ונמשכי' אל ה\"פ \nדין שבנוק' דז\"א ויעשו ה\"פ אדני ממותקים גם דע כי אלו הה' היתירים על מספר ש\"ך אשר \nע\"י נמתקים ה\"ס החמשה גבורות מנצפ\"ך כי הם שרשים אל הש\"ך דיני' וע\"י נמתקי'. גם \nעד\"ז תכוין למעלה כשתמתיק הש\"ך דיני' הנ\"ל ע\"י הה' אלפין שהוספת עליהם כנ\"ל תכוין \nכי אותם הה' אלפין ה\"ס הא תתאה של הויה הנז' וע\"י נעשים שכ\"ה ונמתקים ונעשית נערה \nבתוספת הא וזה תכוין בתיבת אדני. גם יש בחי' ב' של דינים כנ\"ל וה\"ס ה\"ג של מנצפ\"ך \nהנ\"ל אשר בתחלה יורדים אל הגבו' ומשם יורדים אל נוק' דז\"א והם בגי' פ\"ר כמנין \nמנצפ\"ך וגם פ\"ר ניצוצין אלו גם הם צריכין להמתק ע\"י שרשם שהם ה' גבורו' עליונים \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "למעלה ואז נעשין פרה כענין ש\"ך ושכ\"ה פ\"ר ופר\"ה ואז נמתקי' וכוונת מיתוקם הוא בתיבת \nאדני והוא כשתצייר ציור א' בציור יו\"ר שהוא רי\"ו ותחברנו עם ג' אותיות האחרות שהם \nדין יעלו פ\"ר שהם פ\"ר ניצוצין והרי נרמזו הפ\"ר דינין. ואמנם אופן כונת מיתוק' הוא \nכך כי תכוין אל מה שנודע שהנוקב' בהיותה בפני עצמה נק' אדני. ובהיותה נכללת עם י\"ס \nהאצילות הנכללים בשם ידוד כנודע תהיה הנקבה נרמזת באות ה' אחרונה של ההויה הנז' \nונמצא כי זהו מה שתכוין שתמשיך הארת ה' אחרונה הנז' אל שם אדני המורה בציורו הנ\"ל \nאל פ\"ר דינין הנז' ואז יהיה פר\"ה והרי נתמתקו ב' בחי' הדינים הנז':\n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "עוד ראיתי לאדם א' כונה אחרת במלת אדנ\"י ובזה הכוונה מצאתי בה גם כן חילוק ושינוי \nלאדם א' ואכתוב שתיהן הא' היא כי בתיבת אדני צריך שתכוין להמתיק הש\"ך דיני' בסוד \nהשיניים ואח\"כ להמתיקם עוד שנית בתיבת שפתי בהיותם יוצאים יותר לחוץ שהם בחי' \nהשפתים וכך הוא ביאור הענין. הנה ל\"ב שיניים ה\"ס ל\"ב נתיבות החכמה שהם ש\"ך דינין \nהנז' והם י\"ו שיניים למעלה וי\"ו שיניים למטה ונרמזים בא' של אדני בהיותך מחלק הואו \nשל בינתים לב' ווין כזה א' כי חצייה לאורכה תחברנה עם מים העליונים יוד עילאה ופנים \nתחתונים של רקיע שהוא חצי הואו לארכה עם מים תתאין יוד תתאה ונמצא י\"ו לעילא י\"ו \nלתתא הרי ל\"ב שיניים. ואלו הל\"ב שיניים הם נשרשים בלחי העליון ולחי התחתון והשיניים \nתקועים תוך שני החניכים שבהם והם חיך העליון ותחתון והם שמות אלקים כי חיך העליון \nהוא אחוריים פשוטים של אלקים שעולה ר' וכן גם חיך תחתון אחוריים דאלקים העולה ר' \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "ואלו האחוריים שהם החניכים הם דינים גמורים אשר בהם נשרשים ותקועים הל\"ב שיניים. \nונמצא כי י\"ו שיניים העליוני' עם ר' של חיך העליון הם רי\"ו שעולים בגי' גבור' וכן \nי\"ו שיניי' התחתונים עם ר' של חיך תחתון הרי רי\"ו ב' וב\"פ רי\"ו גי' תבל וה\"ס כל \nהגבורות וכל הדינין. ואמנם ע\"י טחינת השינים הם מפררין ומדקקין הדינין וממתיקין \nאותם כמבואר אצלינו באורך בענין אכילה ושתיה דיוה\"ך וע\"ש והרי נתבאר איך הל\"ב \nשיניים נרמזים בציור אות א' מן אדני ונשאר ממנו אותיות דין להורות כי כאן שני שרשי \nהדינים שבשני החניכים כנז' ומתמתקים ע\"י השיניים כנז' ואח\"ך יוצאים יותר לחוץ אל \nהשפתים במלת שפתי ונמתקים יותר ותכוין במלת שפתי כי השפתים הם אותיות בומ\"ף כנודע \nוהם בגי' ב\"פ דין שהם ב' שרשי הדינין שבשתי החניכים הנז' שהם נרמזים באותיות דין של \nאדני כנזכר ועתה הם מתמתקים ע\"י השפתים שהם אותיו' בומ\"ף העולים ג\"כ בגי' דין דין \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "האמנם מיתוקם הוא בבחי' גי' אחרת והוא ע\"י ד' מלויים של ד' הויות עסמ\"ב שהם בגי' \nבומ\"ף:\n\nוכאן ראיתי שינוי לאדם אחר וזהו כי הנה כוונת מיתוק השיניים בציור אלף של אדני לא \nכתב אותם אמנם בתיבת שפתי שם כתב באופן זה שנכתוב והוא כי הנה שפתי הם אותיות בומ\"ף \nשהם גי' ב\"פ דין כנגד שני בחי' הנז\"ל של כל הדינים שהם ש\"ך ופ\"ר ושרשי ב' דינין אלו \nהם נשרשים בב\"פ רי\"ו שיש בשתי החניכים ול\"ב השיניים הנ\"ל שהם ב\"פ גבורה כנגד שני \nבחי' דין של ש\"ך ופ\"ר ושני בחי' דינין אלו ושאר הדינין של החניכים כנז' הכל תמתיקם \nע\"י ד' מלויי עסמ\"ב העולים בגי' בומ\"ף ע\"כ הוא השינוי תפתח תכוין בסוד הנקודה הנקר' \nפתח שהוא בחכמה והיא הויה דע\"ב דיודין שיש בה ארבע יודין כל א' כלול מעשר הרי ת' של \nתפתח והכוונה היא לכוין לזווג או\"א בבחינת זיוג העליון הנעלם בסוד הפה שהם החיך \nוהגרון שהם או\"א והם אותיו' גיכ\"ק ואחה\"ע והם בגי' רי\"ו ואחד יותר והכונה היא כי \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "רי\"ו הם הדינים והם בגי' גבורה והם נמתקים ע\"י האחד היתר הכולל להן וה\"ס אלף הממתקם \nכנ\"ל:\n\nופי תכוין להמתיק שני גבורות מן החמשה של מנצפך והם מ\"ן שהם בגי' פי הנרמז בתיבת \nופי ומתוקם הוא ע\"י ארבעה יודין שבהוי\"ה דע\"ב וג' יודין שבהויה דס\"ג הרי ז' יודין \nובאות אלף של אדני יש ב' יודין ואות ו' באמצע הב' יודין כנז\"ל תחבר שני יודין עם \nהז' יהיו הכל בגימט' פי. והענין הוא כי שני יודין אלו עם הוא\"ו שבאמצע הנחלקת לשתי \nווין כנ\"ל הם הי\"ו שינים העליונים וי\"ו שינים התחתונים וכאשר השפע והדינין יורדין \nמן או\"א הנק' ע\"ב וס\"ג שבהן ז' יודין יורדין לז\"א הם נטחנין תחילה ע\"י השינים הנז' \nשבפה העליון שה\"ס השחקי' הטוחני' את המן וכאשר הז' יודין נטחנין תוך הב' יודין \nשבשינים מתמתקין שם ונעשה הכל מן וזמ\"ש חז\"ל למה נק' שמם שחקים ששוחקים מן לצדיקים \nואות ו' של ופי ה\"ס ו' שבאות אלף הנז'. גם תכוין כי פי הוא הויה דס\"ג ועם כ\"ב \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "אותיות היוצאות ממנה הרי פ\"ה ועם חמש מוצאות של הפה שמהם יוצאות הכ\"ב אתוון הרי צ' \nכמנין פ\"י וכונה זו היא להמתיק ע\"י בחי' זו אל כל הדינים של שתי אותיות מ\"ן \nדמנצפ\"ך:\n\nיגיד תהלתך ר\"ל ימשיך ע\"י כוונה הנז' את תהלתך שהוא האור העליון אחרי צאתו מהפה \nולחוץ ימשיכהו למטה ויגיד לשון המשכה בלשון תרגום ותהלתך הוא הארתך מלשון בהילו נרו \nעלי ראשי. אמנם הכונה זו היא שתכוין במלת יגיד להמתיק הכ\"ב אתוון וה' אותיות מנצפ\"ך \nשהם כ\"ז כמנין יגיד. ופי יגיד תהלתך תכוין שישפיע וימשיך השפע עד הבריאה הנק' תהלתך \nכי הבינה נק' תהלה והיא מקננת בכורסיא וכבר נתבאר אצלינו לעיל כי פסוק זה הוא בבחי' \nהיכל קה\"ק דבריאה וכונתינו להמשיך בו שפע מן האצילות כדי שיוכל לעלות אח\"כ באצילות \nולהכלל שם בתיבת ברוך דהוא ריבוי' דברכאן כנזכר אצלינו וע\"ש. גם במלת יגיד תכוין כי \nהנה כבר רמזנו אות א' של אדני בתיבת ופי כנז\"ל ונשארו אותיות דין מן אדני ולכן \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "תכוין כי זו הן' פשוטה שהיא דין של אדני תעשה כפופה ותחזור להיות ני\"ד ואז תקח \nהיו\"ד ראשונה שע\"ג האלף דאדני ותושיבנ' למטה במושב תחתית הנון כפופה ותהיה גימל \nויהיה גיד וגם היוד האחרונה של האלף תחברנה לאותיות גיד ויהיה יגיד ועי\"כ מה שהיה \nבתחיל' דין של אדני נתמתק ע\"י שני היודין של האלף ונעשה יגיד שהוא המשכת שפע \nורחמים. גם תכוין במלת יגיד אל ז' יודין שבהויו' ע\"ב וס\"ג שהם הדינים וה\"ס גד של \nיגיד ותחבר עמהם ב' יודין של האלף הנז' כדי למתק הז' יודין ויהיה הכל יגיד כי יו\"ד \nא' מיתקה ג' יודין דס\"ג ויו\"ד אחרת מיתקה הד' יודין דע\"ב וזהו יגיד י\"ג י\"ד. גם \nתכוין בר\"ת של ופ\"י יגי\"ד תהלת\"ך שהם תי\"ו ותכוין להמתיק כל הכ\"ב אותיות מאלף עד \nתיו שנרמזה בפה העליונה בתיבת ופי כנ\"ל ולכן נרמזה תיו בהפוך וי\"ת לרמוז שהיא \nמחוברת ופונה פניה לאחור כלפי כל הכ\"ב אותיות הקודמות אליה. וס\"ת הנז' ידך והוא סוד \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "הה\"ג דמנצפ\"ך אשר שרשם בה' אצבעות היד כנודע. ותכוין למתקם ע\"י שם בוכ\"ו שהוא תמורת \nשם אהיה כנודע והוא בגי' ידך אשר הוא יורד מן הבינה אל המלכו' ועי\"ז מתמלאת המלכות \nבל\"ד אותיות דמילוי המילוי של אדני שהם בגי' ידך כי בכח השם הנז' מתמלא' היא כך \nושמור כלל זה. גם תכוין למתק את מנצפ\"ך הנז' בתיב' ידך הנז' עם ד\"ל אותיות מילוי \nאדני והרי הם שני מתוקים:\n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ענין כוונת ברכת אבות של העמידה נתבאר אצלינו כוונתה בענין תיקון פרצוף רחל. ואמנם \nיש זמנים שצריך לכוין בה ללאה כמו מר\"ה עד ש\"ע או במנחה וערבית דכל ימי השנה ושכחתי \nאופן הכוונה מה היא ושמעתי מהר\"י כהן שאמר שזהו מ\"ש מורי ז\"ל כי באומרו אלקי אברהם \nכו' היא כניסת המוחין דז\"א עצמו ע\"ד מה שנתבאר אצלינו עד שיאמר ואלקי יעקב כי אז \nהיא בחי' הדעת דז\"א ושם הוא היסוד והמלכו' דאימא כנודע ושם הוא התחלת בנין פרצוף \nלאה הנעשית מהמל' דאימא. ושם תתחיל לכוין בלאה באופן זה כי האל הם אותיות לאה. וכבר \nידעת כי לאה יוצאת מן סיום הדעת דז\"א שהוא שיעור אורך הגרון עד החזה. ונמצא כי \nשיעור קומתה הוא הגרון וחג\"ת וז\"ס האל שהוא הגרון כמבואר אצלינו והגדול הגבור \nוהנורא הם חג\"ת והרי נשלם בנין לאה וחוזרת פב\"פ עם ז\"א בבחי' נקו' א' בלבד במקום \nהחזה ותכוין זה בתיבת אל עליון ע\"ד מ\"ש בתיבת באהבה בענין רחל שחוזרת עם ז\"א פב\"פ \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בסוד נקו' תחת היסוד כך הוא בלאה בתיב' אל עליון ובשאר התיבות שמשם ואילך אנו \nמגדילים אותה עד ראש ז\"א ממטה למעלה ויש פעמים שאנו צריכים שתהיה גדולה לאה בכל \nשיעור קומ' ז\"א ואז צריך לכוין כי כל מה שהגדלנו אותה מן החזה עד הראש ממטה למעלה \nאנו חוזרין להגדילה עוד מלמעלה למטה ומתפשטת עד סיום רגלי ז\"א והיא שוה כמוהו. והנה \nכל אלו הכוונות צריך לכוונם בתיבות שמן אל עליון עד סוף ברכת אבות. אבל אינני זוכר \nהאיך. כוונת אתה גבור כבר נתבאר שיכוין לשם אכדט\"ם בהויה דברוך אתה ידוד מחיה המתים \nוהענין הוא כי שם הנז' הוא תמורת אלקים כנודע והוא בגי' ע\"ד ע' וד' הגדולות דשמע \nואחד ושם הנז' יוצא מפסוק כי טובים דודיך מיין בר\"ת וחסר ממנו אות א' וכן שם ס\"ג \nועשרה אותיותי' בגי' ע\"ג וחסר א' ולוקחו משם אהיה ע\"כ:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "אתה גבור כבר נת\"ל כי בברכת אבות נתקנה המלכו' ונבנית ועלתה עד מקומה וכל זה ע\"י \nהחסד המעל' אותה בסוד והוכן בחסד כסא כנ\"ל. ועתה הוא בסוד הגבור' בסוד שמאלו תחת \nלראשי. והענין הוא כי הנה רחל עתה היא עומדת בצד שמאלו דז\"א שהוא בהוד שבו ונמצא כי \nראשה הוא כנגד זרוע שמאלי דז\"א והוא נותן יד שמאלו תחת ראשה ויעקב בצד ימינו כנ\"ל \nגם תכוין כי ר\"ת אתה גבור לעולם אדני הוא אגל\"א גם הוא בגי' בוכ\"ו עם הכולל והוא \nחילוף שם אהיה כנ\"ל. והענין יובן עם מש\"ל בענין מלך עוזר ומושיע ומגן כי האור היוצא \nמן הנה\"י דאימא אשר בתוך ז\"א להאיר ולתקן את המל' הוא שם בוכ\"ו חילוף שם אהיה ושם \nנת' כי ע\"י שם זה שהוא בגי' ד\"ל נגדלת המל' שיעור קומתה בסוד אורך היריעה הא' ל' \nבאמה ורוחב ד' באמה כי שם בוכ\"ו הוא ארבע אותיות רוחב היריעה ובחשבונו הנק' ארכו \nהוא ד\"ל וזהו אורך ורוחב קומת המל' הנק' יריעה וע\"י הארת שם בוכ\"ו הנז' שהוא בגי' \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ד\"ל יש אל המל' עתה שם הקדוש הזה הנק' שם הגבו' שהוא אגל\"א. וגם הוא בגי' ד\"ל ונרמז \nבר\"ת את\"ה גבו\"ר לעול\"ם אדנ\"י גם נק' עתה שם אדני במילואו אשר יש בו ד\"ל אותיות כזה \nאלף למד פה דלת למד תיו נון ואו נון יוד ואו דלת. וז\"ש אתה גבור לעולם אדני כי \nהמלכו' הנק' אדני נגדלת עתה בשיעור קומתה שהם ד\"ל אותיות השם הזה במילואו שה\"ס \nשיעור קומתו של השם הזה. ונמצא כי מכח הארת בוכ\"ו שהוא בגי' ד\"ל נגדלה המלכו' \nונעשית שם אדני בד\"ל אותיות מילואו וגם נק' שם אגל\"א העולה בגי' ד\"ל. גם תכוין כי \nר\"ת אתה גבור לעולם אדני הוא בגי' י\"ה במילואו ביודין יו\"ד ה\"י. ותכוין במלת אתה \nלמ\"ש באד\"ר על פסוק וגבורותיך יגידו כי אלף וארבע מאות וה' גבוראן מתפשטן בחוטמא \nדז\"א ושם ביארנו כי הם מתפשטים ונשרשים בה' גבורות הנק' מנצפ\"ך לפי שהנה הם ה' \nגבורות וכל אחד כלולה מכולם נמצא שהם ה' פעמים מנצפ\"ך אשר עולה בגי' פ\"ר וה\"פ פ\"ר \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הם בגי' אלף וד' מאות ועם ה' גבורות שרשים של כולם הם אלף ות' וה' גבוראן וז\"ס אתה \nגבור כי הגבו' מתפשטות למנין אתה שהם אלף ות' וה'. והענין הוא כי הנה כל הגבורות \nניתנות אל המל' והנה הם ה' גבורות מנצפ\"ך שהם שורש לכל הגבורות שבעולם המתפשטות מהן \nלאין קץ לאלפים ורבבות האמנם בכללותם הם אלף ות' וה' לסיבה הנז'. גם תכוין בברכה זו \nכי הנה נז' בברכה זו ענין תחיית המתים ה\"פ. והענין הוא בשני בחינות הא' היא כמ\"ש \nבמ\"א כי כל העולם הוא מבחי' הבירורין של ז' מלכי אדום שמתו ואח\"כ אתבסמו וכל פרצופי \nזו\"ן נתקנו ועמדו ע\"י מה שמתלקטי' ומעלים מן בירור אלו השבעה מלכים ובכל יום ויום \nובכל תפלה ותפלה מתבררים ניצוצות חדשים משונות זמ\"ז כמבואר באורך בדרוש התפילין \nונודע כי ה' פרצופין יש בעולם האצילות שהם א\"א ואו\"א וזו\"ן וכנגדם יש ה' בחי' של \nאחוריים שנפלו בקליפה ומהן אנו מבררין כל הבירורין וכנגדם הוזכרו ה\"פ תחיית המתי' \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "בברכ' הזו האמנם עיקרם בפי' אינם אלא ד\"פ והוא כי נודע שאו\"א הם תדיר בחיבורא חדא \nונמצאו ד' בחי' לבד א\"א א' ואו\"א ב' וז\"א ג' ונוקבא ד' והבחי' הב' היא כי הנה בברכת \nאבות הוצרכו זו\"ן ללקט בירורים ה\"פ ונמצא כי ה' מיני ברורים היו. בירור א' לתת \nמוחין לז\"א. בירור שני ליעקב והוא כי הנה בעת כניסת נה\"י דאימא בז\"א יצא יעקב מן \nהיסוד דאבא. בירור ג' ג\"כ ליעקב והוא כי כאשר נסתלקו המוחין מז\"א ונכנסו ברחל \nנסתלקו בחי' יעקב ונכנסה ברחל וכשחזרה רחל פב\"פ וחזרו נה\"י דאימ' ונכנסו בז\"א \nכבראשונה חזר ויצא יעקב למקומו באורות יותר גדולים מבראשונה לפי שעתה הם מבחי' \nפב\"פ. בירור הד' לרחל והוא מה שביררה ולקחה כדי להבנות ולהתקן בהיותה אחור באחור. \nבירור ה' ג\"כ לרחל והוא מה שביררה ולקחה להתקן בבחי' פנים והרי הם ה' מיני בירורים \nשנתבררו משבעה מלכים שמתו. ועתה בהתלקטות הניצוצות ההם חזרו וחיו אלו הניצוצו' \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "שנתלקטו ונתבררו ולכן אנו מזכירין כחו הגדול ית' שהוא מחיה המתים בה' מיני תחיות \nאלו. גם תכוין כי כמו שאלו הה' בירורים נתבררו לשעבר לצורך תיקון ז\"א ותיקון יעקב \nורחל להביאם פב\"פ הנה ג\"כ אנו צריכים לברר עוד מחדש ה' מיני בירורין אחרים לצורך \nנשיקין ולצורך הזווג שלהם ונמצא כי ה' מיני בירורים היו בתחילה:\n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ועוד אנו צריכין אל הה' מיני בירורים אחרים לצורך נשיקין ולצורך זווג וכנגדם הוזכרו \nה\"פ תחיית המתים בברכה זו ובאומרך מוריד הטל יכוין אל שם יה\"ו במילוי אלפין העולה \nבגי' ט\"ל ויכוין להוריד ג' אותיות אלו במילויים אל ה' אחרונה וזהו הט\"ל ה' ט\"ל. גם \nיכוין אל שם כוז\"ו תמורת שם ההויה באלפא ביתא שגם הוא בגי' ט\"ל. גם יכוין אל שם \nההויה בד' מיני מילוייהם שהם עסמ\"ב ובהם ט\"ל אותיות גם יכוין בד' מילוים אלו באופן \nאחר והוא כי ר\"ת מוריד הטל מ\"ה והוא הויה דאלפין ובמחי' מתים ברחמים רבים יכוין כי \nמחיה גי' ס\"ג ובמכלכל חיים בחסד יכוין אל הויה דע\"ב שהוא בגי' חסד ובברכת אתה קדוש \nיכוין להויה דב\"ן כמ\"ש במקומו ובאומרך סומך נופלים יכוין אל שם אכדט\"ם הנז' בזוהר \nפ' פקודי ושם נאמר שצריך לכוין בברכת אתה גבור אל שם הזה והנה זה מקומו בסומך \nנופלים והענין הוא כי שם אכדט\"ם הוא תמורת אלקים באלפא ביתא באותיות שלפניו כנודע \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "בכונת העומר וכבר ביארנו בענין כונת ד' כוסות דליל פסח כי השם הזה דאכדט\"ם הוא \nהקטנות הב' דז\"א והוא בסוד חג\"ת דתבו' הנכנסין בסוד מוחין בז\"א וע\"ש. והנה ע\"י שם \nזה סומכת התבונה את הנופלים שהם זו\"ן שנפלו בתוך הקליפות בעונות ישראל ונתמעטו שם \nכנ\"ל:\n\nגם תכוין בברכת אתה גבור כונה א' קטנה כי כבר ביארנו שיכוין לשם אכדט\"ם ויכוין אותה \nג\"כ בהויה דבא\"י מחיה המתים והוא בגי' ע\"ד והם ע\"ד גדולים מתיבת שמע ומן תיבת ועד \nויוצא מפסוק כ\"י טוב\"ם דודי\"ך מיי\"ן בר\"ת וחסר ממנו אות א' וכן שם ס\"ג ועשר \nאותיותיו בגי' ע\"ג וגם הוא חסר ממנו אות א' ולוקחו משם אהיה:\n\n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "בברכת אתה קדוש תכוין כי הנה בברכת אתה גבור נותן שמאלו תחת לראשה כנ\"ל ועתה בברכת \nאתה קדוש הוא וימינו תחבקני כי הימין מחבק אותה ומחברה עם גופא דיליה ת\"ת קו האמצעי \nוז\"ס מ\"ש בזוהר כי בברכת אתה קדוש הוא לחברה אותה באמצעיתא ובאומרו בכל יום יהללוך \nסלה תכוין אל הויה דב\"ן שהוא בגי' בכ\"ל וכמו שנת\"ל בברכת אתה גבור וע\"ש: \n", "en": ""}]}
