{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "36", "title": "שער הכוונות — קטע 36", "hebrewTitle": "קטע 36", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/36/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/36/", "segments": [{"index": 1, "he": "ברכות אלו רצה ומודים ושים שלום בענין ז\"א עצמו בדרוש שכתבנו לעיל בתחילת י\"ב \nאמצעיות וע\"ש אבל נכתוב עתה ע\"פ דרכנו הנמשך עד עתה והוא כי רצה ומודים וש\"ש הם \nנה\"י דאימא המאירים בנוק' וזה סדרן רצה בנצח דאימא ולכן בהויית חתימ' ברכה זו תכוון \nאל שם ב\"ם שהוא חילוף שם אל באלפא ביתא דאבג\"ד כו' ונז' בזוהר פ' פקודי שצריך לכוין \nבשם ב\"ם בברכת רצה. והטעם הוא כי שם א\"ל הוא בחסד בסוד חסד אל כל היום ושם ב\"ם \nחילופו הוא בנצח ענף החסד ובמלת רצה תכוין לשם אלקים במילוי ההין כזה אלף למד הה \nיוד מם שהוא בגי' רצה וטעם כוונה זו תלויה במש\"ל בדרוש א' כי ג' ברכות אלו של רצה \nומודים וש\"ש הם סוד נה\"י דז\"א עצמו האחרונים החדשים הנעשים לו ע\"י הבינה בעת הגדלתו \nבסוד כונן שמים בתבונה והנה נודע כי שם אלקי' ובפרט בהיותו בסוד מלוי תמיד הוא \nבאימא ואעפ\"י שנמצא במקו' אחר עכ\"ז שרשו באימא אלא שמכאן הוא נמשך ומתפשט למטה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "במדרגו' אחרות ולכן בתחלת נה\"י אלו שהוא תיבת רצה תכוין אל שם אלקים במלואו כנז' \nשעולה רצה:\n\nמודים כו' הנה ברכה זו היא בהוד דאימא וזהו לשון הודאה הרמוז בתיבת מודים מלשון הוד \nולכן בהויית חתימה ברכה הזו תכוין אל שם במוכן שהוא חילוף שם אלקים דאלפא בית' \nדאבג\"ד כנז' בזוהר פ' פקודי. והטעם הוא כי שם אלקי' הוא בגבורה ותמורתו שם במו\"כן \nהוא בהוד ענף הגבור' כנ\"ל. ובאומרו המרחם כי לא תמו חסדיך תכוין אל מה שהודעתיך \nשהחמשה חסדי' מתפשטים בז\"א מן חסד שבו עד הוד שבו והנה ברכה זו של מודים היא בהוד \nכנז' ולהורות כי לא נפסקו החסדים האלה אמנם עדיין חוזרת הארת' להתקבץ אל תוך היסוד \nשבו כנודע וכמ\"ש בברכת שים שלום. ולכן בברכה זו אנו אומרים המרחם כי לא תמו חסדיך \nכי עדיין יש להם התפשטות עד היסוד כנז' ובאומרך ויהללו ויברכו את שמך הגדול כו' \nתכוין להויה דע\"ב במלוי יודין הנקרא גדול מצד החסד הנקרא גדולה וחסד בגי' ע\"ב \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ובאומרך ולך נאה להודות תכוין בס\"ת אל שם כה\"ת שהוא שם א' קדוש מע\"ב שמות דויסע \nויבא ויט:\n\nובענין שני הכריעות והזקיפות שבברכת מודים תחילה וסוף צריך שתדע כי הנה לעיל בהתחלת \nברכת אבות ביארנו כי ארבע כריעות וד' זקיפות הם בכל התפלה וכל כריעה היא כלולה משני \nכריעות וכל זקיפה כלולה מב' זקיפות ושם נתבאר עניינם אמנם כריעה זו שבתחלת ברכת \nמודים וגם הזקיפה שלה אינם כפולים רק כריעה אחת וזקיפה אחת בלבד לפי שאנו עתידים \nלומר אח\"כ מודים דרבנן בחזרת התפלה מפי ש\"צ ושם יש כריעה ב' וזקיפה ב' ולכן עתה \nתכרע כריע' אחת בלבד בסוד ו' לגבי ה' וכנגדה זקיפה א' שהיא בסוד ה' לגבי ו' ובמודים \nדרבנן שם בכריע' ההיא תכוין בסוד י' לגבי ה' ובזקיפה תכוין בסוד ה' לגבי י' ושם \nבמודים דרבנן נבאר הטעם ועי\"ש:\n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ונחזור לענין ראשון הנה באומרך מודים אנחנו לך תכרע כריע' אחת בלבד ותכרע בסו' שם \nאהיה במלוי אלפין וע\"י יורד ו' עלאה לגבי ה' להאיר אל הנוק' ואין כאן אלא כריעה א' \nוה\"ס חוט השדרה ח\"י חוליין דביה שהם חיוב הכריע' במלת מודים כדי להוריד טפת החסדים \nדרך חוט השדרה היורד מן המוחין דז\"א דרך חוט השדרה לתת אל נוקביה בסוד זווג. ואח\"ך \nתזקוף זקיפה א' ג\"כ בלבד בשם ההויה ותכוון לזקוף ה' לגבי י' וזה נעשה. ע\"י שם ההויה \nבמלוי אלפין העולה מ\"ה שהוא למטה בגופא ולא ברישא. אח\"כ בכריעה האחרת שבסוף ברכת \nמודים באומרך בא\"י הטוב שמך ולך נאה להודות אז תכרע שני כריעות הא' ו' לגבי ה' \nוהשניה י' לגבי ה' וזה יהיה ע\"י שם אהיה השני דמלוי ההין כנודע כי ארבעה שמות אהיה \nהם בבינה שנים הראשונים במלוי יודין ושנים האחרונים הראשון באלפין והב' בההין ולכן \nעתה תכוין באהיה השני שהוא בההין ותזקוף שני זקיפות הא' הא לגבי ו' השניה ה' לגבי \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "י' וזה יהיה ע\"י שם ההויה דב\"ן דמילוי ההין והרי כבר נשלמו הארות של ארבע שמות אהיה \nוארבע שמות הויה במלואם והאירו בז\"א ובנוק' ואז אנו אומרי' ברכת שים שלום שנבאר \nעניינה באורך בע\"ה:\n\nמודים אנחנו לך כו' נודע כי אות ה' יש לה ג' מלוים יודין ההין אלפין כזה הי הא הה \nושלשתם מורים על שם ההויה כי אות הי במלוי יודין אם תחזור למלאתה באופן זה הא יוד \nבגי' הויה וכשתמלאנה באלפין כזה הא תכוין כי ה' פעמי' ה' הם כ\"ה ועם א' של המלוי \nהרי כ\"ו כמנין הויה וכשתמלאנה בההין כזה הה תכוין כי הה גי' י' וכשתמלא היוד הוא כ' \nתמלאנה ותהיה כף והיא ק' ק' לבדו וק' לבדו ר\"ל כי כיון שההה נעשית יוד כי הה בגי' \nיוד א\"כ נמצא שאות ההה חזרה להיות יוד ולכן תחבר האותיות שהם מן א' ועד יוד שהם ה' \nזוגות ולא תמצא חיבור ה' עם יוד רק בג' זוגות מהם בלבד שהם זח טו יה והנה ג\"פ י\"ה \nשיש בג' זוגות אלו הם בגי' מ\"ה שהוא שם ההויה במלוי אלפין וגם באופן אחר והוא דכיון \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "שמילוי אות הה היא י' א\"כ תחבר מן א' ועד יוד כזה אי בט גח דז הו וכל זוג מאלו הוא \nי\"א שהם שני אותיות וה וכבר למעלה היתה הכונה באותיות י\"ה. ועתה באותיו' ו\"ה והנה \nה\"פ ו\"ה שיש בה' זוגות אלו הם בגי' נ\"ה שה\"ס הויה דאלפין דמ\"ה הנ\"ל ועם עשרה אותיות \nהרי נ\"ה והנה תחבר שם י\"ה הנ\"ל שהוא ג\"פ י\"ה שהם בגי' מ\"ה עם ה\"פ ו\"ה שהם נ\"ה הרי \nהכל ק' וזה תכוין במלת מודים שהיא בגי' ק' והכונה היא מודים אנחנו לך בק' שעולה \nהויה ע\"ד הנז' י\"ה מ\"ה ו\"ה נ\"ה גם דע כי שם ההויה עם כללותה היא כ\"ז לרמוז כי כל \nהכ\"ז אותיות של אלפא ביתא רומזות בשם ההויה:\n\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "שים שלום כו' הענין הוא כי ברכה זאת היא כנגד היסוד כנ\"ל ועתה הוא סוד הזווג והנה \nשלום הוא בחי' היסוד כי אחר אשר כל הד' הויות הנ\"ל שהם עסמ\"ב שהם המוחי' דז\"א האירו \nהארתם וכבר נשלמו בו אז אח\"ך יורדת טפת זרע מן המוחין האלה כדי להזדווג עם נוק' \nוזהו ענין שים שלום. כי אחר אשר כבר נעשה בחינ' החיבוק והנשיקין בברכות שקדמו כנ\"ל \nאז מתעורר היסוד להתחבר בנקב' וזהו שימת שלום הזה תוך נקו' ציון אשר בה בסוד הכנסת \nעטר' לצורך הזווג והנה נודע כי בהתעורר היסוד התחתון אל הזווג תיכף ברגע מתעורר \nהמוחין להוריד הטפ' זרעית עד היסוד והנה בברכת שים שלום מתחלת הטפה לרדת מן המוחין \nאל היסוד שבו ונודע כי טפת הזרע יורדת מן המוח האמצעי הנק' דעת מן החמשה חסדים אשר \nשם הנתונים תוך היסוד דאימא המתלבשת תוך דעת דז\"א כנודע וגם היסוד ההוא דאימא נקרא \nשלום כי כל יסוד ויסוד נק' שלום ולכן באומרך בא\"י המברך את עמו ישראל בשלום אמן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "תכוין להמשיך טפת זרע הה' חסדים להוציא' מתוך היסוד דאימא הנתון תוך דעת דז\"א \nולהוציא גם מתוך הדעת ולהוציא' משם ולהוריד' עד היסוד דז\"א הנקר' ג\"כ שלום ולכן \nתכוין בזו ההויה של חתימת ברכה זו בניקוד שורק כנודע כי זאת ההויה בניקוד שורק היא \nביסוד כנ\"ל בשם ספר התיקונים. גם תכוין כי אותיות שורק הוא אותיות קשר ושרק הכל א' \nפי' כי היסוד מחבר ומקשר כל העולמות ומחבר יחד זו\"ן והיו לבשר א' ותכוין לקשר ע\"י \nהיסוד כל הי\"ס דז\"א בי\"ס דנוק' ודע שע\"י כוונה זו יועיל לך מאד לענין הזכירה. \nותכוין כי ניקוד הויה זו היא בשרק שהיא אותיות קשר שאתה מקשר כל העולמות ע\"י היסוד \nשניקודו הויה בשורק ובכח זה יתקשרו דברי חכמה בלבך ולא ישתכחו ממך. ופעם אחרת שמעתי \nממוז\"ל באופן זה הזהר בכל תפלותך בין בחול בין בשבת לכוין בחתימת ברכת שים שלום אל \nשני השמות הויה ואלקים הנקרא שם מלא והוא סוד ה' גבורות המתבסמות בחמש' חסדים \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "וחיבור שני שמות אלו הם גי' יב\"ק. ופ\"א שמעתי ממנו ז\"ל באופן זה דע כי עדיין לא \nנרמז שם הויה ואלקים הנק' שם מלא כנז' בפ' פקודי לפי שעד עתה בכל הברכות לא היינו \nמכונים בכל שמות ההויה אלא אל חיבור הויה ואדני שהוא יאהדונה\"י ולכן עתה בהוית \nחתימת ברכה זו תכוין אל שם מלא הנז' שע\"י מזדווגין היכלין תתאין דנוק' בהיכלא עלאה \nדדכורא ובשם ההויה תכוין כי בו נכללין שבע' היכלי דכורא ועיקר הכונה בהויה זו לכוין \nאל טפת הה' חסדים דאתכלילן בההוא אמה דכייא כנז' בזוהר פ' נשא דקמ\"ב ע\"א. ותכוין \nבאופן זה כי ארבע אותיות הויה הם ארבעה חסדים והיסוד הוא החמישי הכולל את כולם והנה \nהם ה' חסדים ובאומרך המברך את עמו ישראל תכוין בר\"ת שהם כמנין אלקים אשר ה' \nאותיותיו ה\"ס ה\"ג מנצפך שברחם הנקב' ובאומרך בשלום תכוין אל שם יאהדונה\"י המחבר \nחסדים בגבורו' ועושה שלום ביניהם ומיחדם. ופ\"א שמעתי באופן זה הנה בשם הויה של \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "חתימת ברכה זו תכוין שה' חסדים הם וכל חסד וחסד הוא הויה א' וה\"ס טפת ה\"ח היורדים \nממוח הדעת אל היסוד דז\"א וכנגדם מעלה הנקב' מ\"ן בחי' ה\"ג שהם נק' שם אלקים ואלו \nנרמזו בר\"ת המברך את עמו ישראל שהוא בגי' אלקים והם חיבור הויה ואלקים שהם ה\"ח וה\"ג \nהניתני' כולם ביסוד הנקב' לצורך בריאת הולד שהם הנשמות המתחדשות ונוצרות בכל זווג \nוזווג כמבואר אצלינו במקומו ונמצא שה\"ח יורדים בסוד מ\"ד וה\"ג עולים בסוד מ\"ן וע\"י \nאלו מזדווגי' זו\"נ ומתחברים יחד וזהו ענין בשלום פי' כי שני היסודות של הזכר ושל \nהנקב' נק' שלום ולכן בתיבת בשלום תכוין אל חיבור שם של יאהדונה\"י שהוא חיבו' ז\"א \nבנוקבא גם לפי שהחסדים הם מים והגבור' אש ומתחברים ועושים שלום ביניהם ונעשין חיבור \nשם יאהדונה\"י. אמנם כשתכוין בשתי שמות ידוד ואלקים תכוין לחברם בסדר הזה אילההויהם \nכי הגבורות שנק' אלקים מקדימין ומתחילין לעלות תחלה בסוד מ\"ן ואח\"כ יורדים החסדים \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "שהם ההויות בסוד מ\"ד. גם נבאר ענין הנ\"ל של שמא שלים דהויה ואלקים הנז' בפ' פקודי \nשצריך האדם בתפלתו לחבר שמא שלים הזה שלא יש שמא שלים אלא שני שמות אלו והענין הוא \nכי עד עתה בכל ברכות העמידה בעת הזכרת ההויה לא היתה כוונתינו אלא בחיבור ב' שמות \nידוד ואדני כי אדני נרמז באות ה' תתאה של ההויה והנה זה החיבור של ידוד ואדני הוא \nחיבור זו\"ן בלבד. ואמנם אנו צריכין ג\"כ להאיר ולהשפיע גם לכל העולמות שהעלינו ע\"י \nתפילתינו כמבואר באורך בס' תפלת השחר שעולים בי\"ע וכבר ביארנו שהעשיה נכללת ביצירה \nוהיצירה בבריאה באופן שאין היכר בעולמות עשיה ויצירה אלא בעולם הבריאה לבדו שבו \nנכללו שני עולמות עשיה ויצירה. והנה כאשר נוק' דז\"א דאצילות מזדווגת עם בעלה אז \nמתרחקת משם ז' היכלי הבריאה הנק' ז' נערותי' כי אינו דרך ארץ להסתכל בעת זווג חתן \nוכלה אמנם הם נעשים בבחי' מלבוש וכסוי כדמיון חצי גורן עגולה סביב נוק' דאצילות שלא \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "יסתכלו שם הקליפו' כנז' במאמר הזוהר דכתיבת יד הנק' סתרי אותיות השי\"ת וכנז' במדרש \nשיר השירים של הזוהר. וכבר הודעתיך שהבריאה נק' כסא הכבוד ונקרא אלקים שהוא בגי' \nהכסא ועיקר שם אלקים הוא בהיכלות הבריאה ולכן בר\"ת המברך את עמו ישראל תכוין שהוא \nבגי' אלקים ותכוין שהם היכלי הבריאה ותכוין לחברם עם היכלי האצילות הנק' ידוד והוא \nשם ההויה שבברכה זו של המברך את עמו ישראל בשלום ואז מזדווגין היכלין תתאין בעילאין \nשהם היכלי הנוק' בדכורא וז\"ס מ\"ש בזוהר ששם זה נק' שמא שלים לפי שהוא כולל כל \nהעולמות כנז' ואין לך שם כולל כל העולמות אלא שם זה ולכן נק' שמא שלים:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ושמעתי מזולתי ששמע בשם הרב זלה\"ה וראיתי להעתיק פה וז\"ל ענין י\"ח ברכות של העמידה \nה\"ס ג' קוים שבאות ש' שה\"ס נה\"י כמבוא' אצלינו שהם נק' שיח השדה וה\"ס ש' ח\"י:\n\nענין ארבע זקיפות שיש בעמידה כבר נתבאר עניינם אצלינו והוא שתכוין בכל זקיפה להויה \nאחד מד' הויות עסמ\"ב והנה בהגיעך אל שים שלום תכוין לכלול כל ארבע שמות הנז' \nולהמשיכם תוך נוקב' דז\"א ע\"כ מצאתי משם מורי ז\"ל. ודע כי יש כאן כוונה אחרת גדולה \nוהיא זאת כי הנה בארבעה כריעות שבתפלה כמו שנת\"ל הנה בהם נתחברו שמות אהיה בהויה \nועתה אנו רוצים לייחד ולחבר חיבור ידוד באלקים וידוד באדני וביאור ענין זה כפי מה \nשהבנתי מדברי מורי ז\"ל הוא זה כי הנה הודעתיך כי שלש יחודים הם האחד הוא יחוד אהיה \nוידוד. הב' הוא יחוד ידוד ואלקים. הג' יחוד הויה ואדני ולפעמים מתייחדים יחד יחוד \nהראשון או יחוד השני או השלישי. ולפעמים מתייחדים שלשתם ואז הוא יחוד גדול שבכולם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ואז הנוק' נקרא נר ה' בסוד שלשה יחודים הללו העולים בגי' נ\"ר ואז הנקבה נקרא נר \nמצוה ומאירה אור גדול. והנה ביאור שלשה יחודים אלו הוא בא' משני פנים האחד הוא כי \nשם ההויה הוא בז\"א אבל יש לז\"א שלשה מיני יחודים האחד הוא בהתייחדו עם אימא עלאה \nאשר היא נקראת אהיה כנודע והוא בעת שהיא נכנסת ומתפשטת בתוכו כנודע ואז מתחבר ז\"א \nעם אימא וז\"ס יחוד הויה עם אהיה החיבור הב' בהתחברו והתייחדו עם לאה הנקרא אלקים \nלהיותה במקום הכסוי והעלם אורות החסדים המכוסים שהוא מן החזה דז\"א ולמעלה אשר לזה \nהטעם היא כולה דיני' ונקרא אלקים והחיבור הזה נקרא ידוד ואלקים שהוא זווג דלאה עם \nז\"א בויעבור והחיבור השלישי הוא בהתחברו והתייחדו עם רחל הנקרא אדני כי שם אדני \nעיקרו ושרשו הוא ברחל ולכן החיבור הזה נק' ידוד ואדני. ובהיות כל ג' חיבורים אלו \nמחוברים יחד אז הוא היחוד השלם והגמור. אופן הב' הוא מה שאנו צריכים עתה אילו הנה \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "הוא זה דע כי ז\"א מתחלק לג' מדרגות מדרגה העליונ' הוא כתר שבו. והב' היא בחי' ג' \nמוחין חב\"ד שבו. והג' היא גופא דילה שהם ו\"ק וג' בחי' אלו נעשים בתפלת העמידה כמו \nשנבאר והענין הוא כי הנה ודאי שהכתר דז\"א כולל את ג' מוחין וכללותם הם בו בלי ספק \nוא\"כ ודאי הוא שבכתר שבו שהוא שורש של המוחין ששם נמצאין ונשרשים שלש מוחין חב\"ד \nהנחלקין לארבע מוחין מפני שהדעת כלול מחו\"ג:\n\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "והנה הד' מוחין הם ד' הויות עסמ\"ב כנודע והם מלובשין תוך נה\"י דאימא עלאה שגם היא \nבחי' ארבע שמו' אהיה כנודע ובחי' אלו הארבע מוחין הנמצאים בכתר הנה הם נתקני' \nונשלמים בז\"א ע\"י ארבע כריעות וד' זקיפות שיש בתפלת העמיד' כמבואר לעיל שכולם הם \nבסוד חיבור ידוד ואהיה ולכן הם בבחי' כריעות וזקיפות כדי להוריד משרשי הד' מוחין \nאשר בכתר ממש ובחי' זו היא חיבור הויה ואהיה לפי ששם אהיה הוא בכתר שלו ושם ההויה \nהוא כללות ז\"א בשאר הט\"ס ונמצא כי בהשתלם לתקן הכתר שבו אז נעשה חיבור ידוד ואהיה \nואחר אשר נעשה תיקון הכתר שבו ע\"י ד' כריעות והזקיפות הנגמרות בסוף ברכ' מודים אז \nאנו אומרים ברכת שים שלום כו' וחותמין בא\"י המברך את עמו ישראל בשלום אמן ואז אנו \nמחברים חיבור השני של הויה ואלקים הנרמזי' בחתימה זו כנ\"ל כי שם ההויה הרי הוא \nמפורשת ושם אלקים נרמז בר\"ת המברך את עמו ישראל שהוא גי' אלקים. וענין חיבור הזה \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "להוריד הארת המוחין למטה במקום המוחין עצמן שהוא בחב\"ד דז\"א אשר מדרגה זו היא בחי' \nשנית דז\"א כנז' כי כמו שהכתר להיותו עליון מן המוחין כולל כל מה שיש במוחין כנז' כן \nג\"כ המוחין במקומם להיותם עליונים מן ו\"ק הגוף הם כוללים כל מה שיש בגופו וכנודע כי \nהנה הג' מוחין מתפשטין בו\"ק דז\"א דרך שלשה קוים ימין ושמאל ואמצע כמבוא' אצלנו \nוכנגד מדרגה זו היא חיבור ידוד ואלקים כי הז\"א הנק' ידוד נשלם ונתקן גם בסוד המוחין \nשלו במקום הראוי להם וטעם היות המוחין האלו נקרא אלקים הוא במה שנודע כי המוחין \nאינם כ\"כ רחמים כמו הכתר כי זהו מ\"ש בזוהר פ' פקודי דרנ\"ד ע\"א כי במחשבה שהם המוחין \nאתברירו כל הש\"ך נצוצין דאזדריקו מבוצינא דקרדינותא שהם הדינים והגבורות כנודע. \nואחר שנגמרה מדרגת המוחין במקומם אנו ממשיכים אותם ההארות עד שאר גופא דז\"א בו\"ק \nואז נעשה חיבור ידוד באדני וטעם היות נקרא אדני הוא מפני שהנוקבא רחל הנקר' אדני \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "עומדת במקום הזה מאחורי ו\"ק דז\"א:\n\nהאמנם עתה אנו צריכים לבאר ענין א' והוא כי הנה בסוף ברכת אבות ביארנו שהזווג הזה \nהוא זווג יעקב ברחל וכפי מה שנתבאר עתה בברכה זו נראה שהיא זווג ז\"א עצמו עם נוק' \nוממנו אנו ממשיכין ומורידין טפה זרעית של החסדים בברכת שים שלום. אמנם ענין זה הוא \nבזה האופן דע כי אעפ\"י שאנו אומרים שזה הזווג הוא דיעקב עם רחל עכ\"ז יש עוד זווג \nאחר גם כן והוא זווג ז\"א עצמו הנקרא ישראל עם לאה מן החזה ולמעלה:\n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ובזה נתיישבה שאלה הנז'. עוד יש טענה אחרת והוא כי הנה א\"א ליעקב להזדווג ברחל אם \nלא ע\"י מה שמקבל מן ז\"א כנודע ולכן צריך שכל תיקון תפלותינו תהיה בז\"א עצמו כדי \nשממנו ימשך וירד שפע אל יעקב בהזדווג עם רחל והנה בביאור של י\"ג מדות של ויעבור \nנתבאר ענין זה היטב בתכלית הביאור וע\"ש אמנם קיצורו של דבר הוא כי הנה בתחלת הכל \nנכנסין המוחין ברישא דז\"א ואח\"כ בש\"ש יורדת הטפה של החסדי' ממוחין דז\"א ואמנם אינה \nיורדת לגמרי עד סיום פי היסוד שבו אב תיכף בהגיע אל מקום החזה דז\"א אשר שם הוא בחי' \nהיסוד העליון דז\"א כמבואר אצלנו והנה שם ג\"כ הוא פי היסוד דאימ' המתלבש בז\"א ועד שם \nהיו מחיצות יסוד דאימא מעכבות את הטפ' מלירד במרוצה ובהגיע שם טרם תרד למקום המגולה \nמן החזה ולמטה שאין שם מחיצות ותרוץ בכח תיכף למטה עד היסוד בו אז אנו מקדימין לקחת \nאת הטפה ההיא בהגיע' אל החזה וע\"י תיקון י\"ג מידות של רחמים דויעבור אנו מחלקין \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "אותה לג' חלקים חלק א' לחיבוק א' והוא מעולה מאד וחלק הב' לצורך זווג ז\"א עם לאה מן \nהחזה ולמעלה אשר ז\"ס תיקון י\"ג מידות של רחמים כמבואר אצלנו שם במקומו וחלק הג' \nיורד למטה עד פי היסוד דז\"א ומשם יוצא וניתן בדעת דיעקב ומשם יורד אל פי היסוד שלו \nונותנו אל רחל טפת מ\"ד ובביאור ויעבור נת' כ\"ז היטב וע\"ש:\n\n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "אחר שתאמר אלקי נצור כו' קודם שתאמר פסוק יהיו לרצון אמור פסוק למען יחלצון ידידיך \nהושיעה ימינך וענני ותכוין בר\"ת למען יחלצון ידידיך אל שם יל\"י שהוא שם א' משמו' \nע\"ב דויסע ויבא ויט ושם זה הוא המעלה ומברר ניצוצין של ז' מלכי אדום כמבואר אצלנו \nבקבלת שבת בפסוק ה' למבול ישב כו' שגם הוא שם יל\"י הנז' וע\"ש. ותכוין להעלות כל \nנצוצות העולים ע\"י שם זה הנז' גם תכוין כי ר\"ת ידידיך הושיעה ימינך וענני ר\"ת יהי\"ו \nואז תאמר אחריו תיכף פסוק יהיו לרצון אמרי פי כו' ותכוין במלת יהיו שהוא בגי' א\"ל. \nגם תכוין כי ר\"ת של לרצון אמרי פי הוא אלף ותכוין בפי' שהוא שם שדי במילואו בגי' \nתתי\"ד ועם שם א\"ל במלואו שהוא בגימ' קפ\"ה ועם הכולל יהיה הכל גימ' אלף ונמצא הכונה \nשתכוין תהיה בשני שמות של א\"ל שדי במילואם ותכוין כי פסוק זה של יהיו לרצון אמרי פי \nכו' יש בו עשר תיבות ובכל תיבה מהם יש בה אות י' אחת חוץ מן לרצון אבל בתיבת יהיו \n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "יש בה שני יודין ובזה נשלמו עשרה יודין בפסו' זה כנגד י' תיבותיו אבל היודין אינם \nאלא בט' תיבו' בלבד ותכוין כי ט' יודין האלו הם ט' יודין שיש בארבע הויות של עסמ\"ב \nונמצא כי בפסוק זה נרמזים ונכללים ד' הויות אשר כל סודות תפלת י\"ח תלויים בהם:\n\nאח\"כ תפסוע שלשה פסיעות לאחוריך ויהיו פסיע' אצל פסיעה ואל תרחיב רגליך יותר מכדי \nשיעור פסיע' ממש והכונ' היא כי הנה בתפלת העמידה היית שושבין המזווג חתן וכלה \nשבעולם האצילות ועתה שהוא עת זיווגם וירידת הטפה אין דרך ארץ לעמוד שם ואתה מתרחק \nמהם שלשה פסיעות כנגד שלשה עולמות בי\"ע: \n", "en": ""}]}
