{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "40", "title": "שער הכוונות — קטע 40", "hebrewTitle": "קטע 40", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/40/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/40/", "segments": [{"index": 1, "he": "זה חשש כיון שעיקר זכירתם במקומ' שהוא פסוק א' היו בסוד הויות וכמ\"ש שיש כוונה בזה \nתלויה על ידי כוונת הש\"ץ ואיני זוכרה והנה בתיבת ויחונך אשר היא כנגד חכמת המם כנ\"ל \nאשר היא בחי' זכר תכוין להשפיע משם אל ז\"א שהוא זכר. אבל בתיבת שלום שהיא כנגד בינה \nשל המם והיא נקבה. תכוין להשפיע ולהאיר משם אל הנוקב' דז\"א. ונמצא כי משני בחינות \nאלו מקבלין הארה זו\"ן ובכל מה שביארנו יתבאר לך כמה עניינים שיש בברכת כהנים. ונבאר \nלך קצת מהם הנה נודע שאין הכהן עולה לדוכן יחידי אלא עד שיתמלא זקנו או עד שיהיה \nגדול מבן עשרים שנה ומעלה. והטעם הוא במש\"ל כי אלו המקיפים דמצד אבא אינם נכנסים \nתוך ז\"א עד שיהיה בן כ' שנה וענין מלוי הזקן הוא כי הנה נודע שאין בז\"א אלא ט' \nתיקוני דיקנא בלבד כנז' באד\"ר וזוטא וחסרים ממנו ד' תיקוני דיקנא עלאין ואין זקנו \nמתמלא עד שנכנסין בו אלו המקיפים דמצד אבא כי בתחילה מאירים במקום המוחין ואח\"כ ע\"י \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "אמירת י\"ג מדות דויעבור נבקע יסוד אימא שבתוך הדעת דז\"א ע\"י כניסת אורות הרבים של \nהמקיפים שאין כח ביסוד דאימא לסובלם ונבקע ויוצא אורם לחוץ ונשלמים בז\"א כל י\"ג \nתיקוני דיקנא כמשי\"ת שם בענין ויעבור כו'. גם בזה תבין מ\"ש בפסוק אמור להם יברכך ה' \nוישמרך והענין הוא כי כבר נתבאר כי ג' מיני מדרגות מוחין הם ונרמזים בתלת אותיות \nצלם כנ\"ל וכל מדרגה מהם הוא פרצוף גמור שלם גם נת' אצלנו שהמוחין האלו אינם גשמיים \nאמנם הם בחי' הנפש הרוחנית המתפשטות תוך גוף האדם בכל רמ\"ח איבריו וכמו שהנפש נכנסת \nבאדם מדריגה אחר מדריג' עד היותו בן י\"ג שנה כן המוחין האלו כנ\"ל ונמצא שהמוחין \nהאלו שהם בחי' נפש ז\"א הם פרצוף גמור מרמ\"ח אברים נפשיי' רוחניים המתפשטי' תוך רמ\"ח \nאיברי הגוף וכל אות ואות מג' אותיו' צלם היא פרצוף שלם כלול מרמ\"ח איברים רוחניים \nבאופן שהם ג' פרצופים כל א' כלול מרמ\"ח איברים רוחניים וזה נרמז במלת אמור להם כי \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "אמור בגי' רמ\"ח עם הכולל גם רז\"ל דרשו ענין זה ואמרו כך אמור בגי' רמ\"ח עם הכולל \nוכוונתם ז\"ל לרמוז אל מה שנת' שעתה נכנסים רמ\"ח איברי הנפש פרצוף שלם של בחי' \nהאוה\"מ תוך פנימיות רמ\"ח איברים גופניים של ז\"א ובזה תבין ענין המורא שצריך האדם \nלקבל עליו מורא ש\"ש שיהיה מורא אלקיו על ראשו, שהוא סוד רמ\"ח איבריאה דאור מקיף \nשהוא בגי' מורא והוא ענין בחי' השכינה המקפת על ראשו של אדם ועל המוחין שלו ובזה \nתבין מ\"ש בשמשון ומורא לא יעלה כו' כי שמשון הוא נזיר והנזיר עולה עד עתיקא קדישא \nכנז' בזו' וכל בחי' אוה\"מ שלו נכנסין בו בסוד פנימיות בתוכו ואין לו על ראשו אור \nמקיף הנק' מורא ע\"ג ראשו אלא בתוך פנימיות ראשו:\n\n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "עוד יש כוונת אחרת בסו' מנין התיבות והאותיות שיש בג' פסוקים אלו ועניינם הוא כי \nהנה נתבאר בזוהר כי ענין ברכת כהנים הוא להוריד רחמי י\"ג תיקוני דיקנא דעתי' קדישא \nוט' תיקוני דיקנא דז\"א והנה פסוק של יברכך ה' וישמרך הוא בא\"א ולכן יש בו שלש תיבות \nכנגד שלש רישין עלאין דא\"א כנז' בריש אדרא זוטא וט\"ו אותיות שיש בו הם כנגד ב' \nרישין עלאין יתיר המאירים בשלש עשרה תיקוני דיקנא דא\"א הנמשכין ויוצאים מרישא \nתליתאה כנודע כי כל בחי' דיקנא מרישא תליתאה שהוא חכמה מוחא סתימא דעתיקא קדישא \nנפקי והנה ב' וי\"ג הם ט\"ו והנה ההויה שבפסוק זה מנוקדת בחולם וצירי וקמץ וצירי \nומלוייה ביודין כמו שנת' אצלנו באדר' האזינו ד' רפ\"ח ע\"א במאמר ג' רישין שהוזכרו שם \nבריש אדרת האזינו וע\"ש היטב ונמצא כי בפסוק זה הוא ענין המשך ג' רישין עלאין למטה \nוזהו הטעם שר\"ת של יברכך ה' וישמרך הם ייו שהם בגי' כ\"ו כמנין ד' אותיות הויה. וס\"ת \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "הם כהך שהם בגי' מ\"ה כמנין ד' אותיו' הויה דמלוי אלפין והכוונ' הוא לרמוז כי שם \nההויה שבז\"א מתמלא בסוד חשבון ובסוד מלוי ממה שמתברך מן א\"א מן ג' רישין הנז' \nובפסוק יאר ה' פניו כו' יש בו ה' תיבות כי כונתו הוא להמשיך מן או\"א ג' מוחין אל \nז\"א ולכן הם ה' תיבות כנגד או\"א וג' מוחין ויש בו כ' אותיות כחשבון ב' יודין כי כמו \nשחכמת אבא נקרא יוד להיותו בן י\"ס גמורות עם ראש שלימה בג' מוחין שבה. גם עתה ז\"א \nנקרא יוד גמורה כי כבר נשלמו י\"ס שבו בענין אלו הג' מוחין שנכנסו בו גם תכוין \nבעשרים אותיו' אלו להוריד הארה מן ד' תיקונין עלאין דדיקנא קדישא דא\"א שיש בה י\"ג \nתיקונים אל ז\"א שאין בו רק ט' תיקוני דיקנא בלבד ועי\"כ יושלמו בו י\"ג תיקוני דיקנא \nגם הוא ואח\"ך תמשיך בהם עוד הארה יותר עליונ' והוא מן ז' תיקוני גלגלתא דאריך שהם \nיותר עליונים מן י\"ג תיקוני דיקנא דאריך ומהם תמשיך הארה אל י\"ג תיקוני דז\"א והנה \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "י\"ג וז' הם עשרים ואמנם זו ההויה שבפסוק זה היא במילוי ס\"ג ובפסוק ישא וכו' הוא \nבחי' המוחין שירדו בז\"א שאח\"כ נתהוו בתרין עטרין עלאין שהם חו\"ג דת\"ת כנודע. ולכן \nיש בפ' זה ז' תיבות ועם התרין עטרין הנז' הרי הם ט' תיקוני דיקנא דז\"א ויש בו כ\"ה \nאותיות ותכוין בזה אל שם בן כ\"ב העליון שהוא הויה דמלוי אלפין ויש בה עשרה אותיות \nולשם אדני במלואו שיש בו י\"ב אותיות י\"ב וי' הרי כ\"ב אותיות להורות שעתה נתמלאו ב' \nהשמות האלה במלואם ע\"י הנה\"י דתבונה שהם ג' המוחין שנכנסו בז\"א כנז' והנה כ\"ב וג' \nהם כ\"ה. ובזה תבין מ\"ש בזוהר נשא כי יברכך יאר ישא הם נה\"י שהכונ' הוא על נה\"י \nדתבונ' המלבישי' את המוחין המקיפין גם תכוין כי עתה המלכו' הנקרא כה בסוד כה תברכו \nאת בני ישראל ולכן באמרך מלת שלום תכוין להוריד כל השפע הנ\"ל בכח ב' שמות שהם הויה \nדאלפין ואדני במלואו שיש בהם כ\"ב אותיות ובאלו הכ\"ב אותיות נכללין י\"ג תיקוני דיקנא \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "דעתיקא וט' תיקוני דיקנא דז\"א שהם כ\"ב ואלו נכנסין בתוך המלכו' ונעשי' בה בסו' כ\"ה \nאותיות שבפסוק זה שהם כנגד כ\"ב אותיות שבשני השמות הנז' וג' פ' הנז' הרי כ\"ה ולכן \nזו ההויה שבפסוק זה היא במלוי אלפין. והנה בענין דרוש הנז' שמעתי מא' מן החברים \nשא\"ל שנלע\"ד ששמע דרוש זה ממורי ז\"ל אבל הוא מסופק קצת בו אם יש בו איזה טעות וזה \nעניינו:\n\n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "הנה נת\"ל כי בברכת כהנים נכנסין המקיפין דז\"א ועי\"כ מקבלת הדיקנא שלו הארה גדולה \nומה שהיתה בתחלה בט' תיקונים לחוד נעשי' עתה י\"ג תיקוני דיקנא גמורים ואח\"כ מאירים \nבו עוד ז' דגולגלת' דאריך הרי הם עשרים הארות ונמצא שע\"י ברכת כהנים נמשכת הארה \nגדולה בדיקנא דז\"א ונגמרים ונעשים י\"ג תיקונים גמורים ולכן אחר ברכת כהנים אנו \nאומרי' י\"ג מדות דויעבור תיכף להורות שע\"י ברכת כהנים נגמרים בו י\"ג תיקוני דיקנא. \nודע כי ג' דיקנין הם למעלה השתים יש בהם שערו' והג' אין בה שערות והם דיקנא דאריך \nודיקנא דז\"א יש בהם שערות לפי שהם זכרים אבל דיקנא דנוק' דז\"א היא נוק' ואין בה \nשערות. ומה שאין אנו מזכירין דיקנא דאבא הוא לפי שאו\"א אתכלילו במזלא דדיקנא דא\"א \nולכן אין בו דיקנא ולכן היו תיקונ' דיקנא דא\"א י\"ג ודז\"א ט' ודנוקב' שיתא לבד כנז' \nבאד\"ר וזוטא והטעם הוא במ\"ש אצלנו שהמקום של השערו' שאנו מונין בז\"א ובא\"א ג\"כ הם \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "נמנין בדיקנ' דנוק' באותם המקומות עצמם אעפ\"י שהם חלקים בלתי שערות ולכן אינם נמנין \nאלא במנין ו' תיקונים בלבד והנה כמו שז\"א מקבל הארה גדולה בברכת כהנים שאעפ\"י שאין \nבו מתחיל' רק ט' תיקונים עכ\"ז עתה מאירים בו כל הי\"ג תיקונים דדיקנ' דא\"א. כן נוק' \nדז\"א אעפ\"י שמתחלה לא היו בה אלא ו' תיקונים עתה נעשים בה ט' תיקוני דיקנא כמו הז\"א \nלפי שהיא עתה מקבלת הארה מן ז\"א בעלה. אבל ז\"א המקבל הארה מן אריך שיש בו י\"ג \nתיקונים נעשים ג\"כ בו י\"ג תיקונים כמוהו. הנה הפסוק הא' כנגד א\"א. והב' כנגד ז\"א \nוהג' כנגד נוק'. והענין הוא כי בפסוק א' יש בו ט\"ו אותיות כנגד תרין רישין עלאין \nהמאירים בי\"ג תיקוני דיקנא דא\"א היוצאים מן רישא תליתאה. גם ג' תיבו' הפ' הזה הם \nכנגד תלת רישין הנז' ובפ' הב' שהוא כנגד ז\"א. יש בו עשרים אותיות כנגד ד' תיקוני \nדיקנא דא\"א המאירים אל ט' תיקוני דיקנא דז\"א. ואח\"כ מאירים בהם ג\"כ ז' תיקוני \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "גלגלתא דא\"א הרי הם עשרים הארות ונמצא כי פ' זה הוא כנגד דיקנא דז\"א ולזה הטעם \nמסיים הפ' הזה ויחנך שהוא חכמה של המקיף העליון הנק' מ' דצלם כמבואר בדרוש שקדם \nויען שהוא חכמה והוא דכורא לכן תכוין להמשיך ממנו הארה אל ז\"א שגם הוא דכורא ופ' ג' \nמסיים בשלום שהיא בינה של המקיף העליון של מ' דצלם כנ\"ל ג\"כ ונודע שהיסוד דאימא גם \nהוא נק' שלום כנ\"ל בסוד המברך את עמו ישראל בשלום ובסוד הפורס סוכת שלום עלינו \nוכיון שהוא בחינ' נוק' לכן תכוין להמשיך ממנו האר' אל נוקב' דז\"א ויש בפ' זה כ\"ה \nאותיות שה\"ס הארת י\"ג תיקוני דיקנא דאריך בט' דז\"א וט' דז\"א יאירו בשית תיקוני \nדיקנא דנוקב' ויוסיפו לה ג' תיקונין אחרים י\"ג וט' וג' הרי הם כ\"ה. והנה בפ' יאר \nנתבאר שצריך לכוין בד' תיקונים יתרים שניתוספו בדיקנ' דז\"א אבל בפ' זה שאינו מדבר \nרק בנוקבא לכן לא זכרנו הד' תיקוני' שניתוספו בז\"א אלא הג' תיקונים שניתוספו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "בנוקבא. וכבר ידעת שהי\"ג תיקונים דיקנא דאריך והט' תיקוני דיקנא דז\"א הם כ\"ב אותיות \nהתורה כנז' בזוהר פ' נשא וה\"ס עשרה אותיו' שיש במילוי הויה דאלפין וי\"ב אותיות \nדמילוי אדני כנ\"ל:\n\nודע כי זה השם דאדני הוא למעלה בדיקנא דאריך ובזה תבין מ\"ש בזו' בלק קפ\"ה ע\"ב אם \nעונות תשמור י\"ה כו' אם חובין סלקו עד או\"א כו' ע\"כ והכי פי' אם עונות תשמור י\"ה \nשהם או\"א והגיעו העונות עד המקום הזה העליון הנה שם אדני שה\"ס י\"ב אותיותיו הנרמזים \nבי\"ב תיקוני דיקנא דא\"א הוא יעמוד עלינו אבל שם אדני שבמלכו' הוא גרוע מאד במעלה \nמשם י\"ה שהוא באו\"א ואיך יאמר שאם גברו העונות עד י\"ה ואין בו כח לעמוד לנו ששם \nאדני שבמלכו' יעמוד לנו אבל הכוונה היא על שם אדני העליון שבדיקנא דא\"א וזכור זה. \nכבר ידעת שג' בחי' תיקוני דיקנא הם דיקנא דא\"א ודז\"א ודנוקבא. דאריך הם י\"ג \nתיקונים. דז\"א הם ט' דנוקבא הם ו' בלתי שערות וה\"ס ו' מעלות לכסא והנה ז\"א בתחלתו \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "אין לו רק ט' תיקונים. ואח\"כ נשלמים בו כל הי\"ג תיקונין ואז נתמלא זקנו ולכן מטבע \nהעולם שאין שערות זקן האדם צומחין רק מי\"ג שנה ומעלה אחר שנגמר ונתמלא זקן האדם \nהעליון שהוא ז\"א והנה מה שמתחיל לצמוח קודם הכל הוא התיקון הב' והוא מקום השפה \nוהטעם הוא לפי שהתיקון הזה הוא מקומו סמוך לפאת הראש כנודע ונק' א\"ל וכשתחלפהו \nבאתב\"ש יהיה ת\"ך והוא בגי' שפם והוא למטה בתיקון השני. ולכן זהו המקום הראשון \nשמתחיל לצמוח. ולכן בכ\"ג יש בו לאו יתירה בהקפת ראשו וזהו פי' דיקנא דכהנא רבא הנז' \nבאד\"ר. נמצא שהכת' אינו מקבל האור הגדול אם לא ע\"י צינורות. ונחזור לענין כי לכן \nבברכת כהנים יש י\"ג יודין כנגד י\"ג תיקוני דיקנא דא\"א ויש בה ט' ווין כנגד ז\"א הנק' \nו' שבשם ויש בו ט' תיקוני דיקנא ויש בה שית ההין כנגד ו' תיקוני דיקנא דנוק' הנק' \nה' תתאה של שם ההויה ותכוין להאיר מן י\"ג דאריך לט' דז\"א ומט' דז\"א לו' דנוק' \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ונלע\"ד חיים הכותב כי לכך בי\"ג תיקוני דיקנא דא\"א שהם ג' הויות ובהם י\"ב אותיות \nוהכולל ומילוייהם ביודין ויש בהם ג\"כ י\"ב יודין והכולל כנגד י\"ג תיקוני דיקנא דא\"א \nוט' ווין כנגד ט' תיקונים דז\"א ושש ההין כנגד ו' תיקוני נוק' להורות כי שרש כולם הם \nבא\"א בי\"ג תיקוני שבו ועיין בשער רוה\"ק באותו היחוד של י\"ג חוורתי דרישא דא\"א:\n\n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "כוונת ברוך הוא וברוך שמו ענין ענית הקהל השומעי' ברכו' מפי הש\"צ ואומרים ברוך הוא \nוברוך שמו בעת שמזכיר השם בברכה תכוין במלת ברוך הוא אל שם אהיה נעשה מלבוש בשם \nההויה במלוי ס\"ג. ובברוך שמו תכוין כי שם אדני נעשה מלבוש אל שם ההויה דמלוי אלפין. \nכונה אחרת והוא בסו' ד' אותיות ההויה באופן. זה כי בברוך תכוין אל אות יוד של ההויה \nוהיא שם של ההויה ובתיבת הוא תכוין אל אות ה' ראשונה ושהיא שם של אהיה. ובתיבת \nוברוך תכוין אל אות ו' ושהיא שם ההויה ובתיבת שמו תכוין אל אות ה' אחרונה שהיא שם \nאדני:\n\n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "כוונת אמן שעונין הקהל אחר חתימת כל ברכה מפי הש\"ץ ודע כי יש מדרגות בעניית אמן אם \nאמן של ברכת המצות והנהנין ואם אמן של ברכות העמידה והתפלה ואם אמן של הקדישין \nובתחילה נבאר ענין כולל לכולם ואח\"כ נבאר החילוקי' שביניהם וזו היא הכונה הכוללת \nלכולם. הנה נודע מה שצריך לכוין בתיבת אמן שהוא ענין חיבור ב' שמות ידוד ואדני ביחד \nלזה יאהדונה\"י שהם בגימ' אמן. אמנם במלת אמן יש ג' אותיו' וצריך לכוין הכוונה הנז' \nג\"פ בג' אותיות אמן ולכן צריך להודיעך בתחילה היכן רומזים אלו הג' אותיות אמן ובזה \nיתבאר לך מאמר א' של הזו' פ' וילך דרפ\"ה ע\"ב ר\"ש אמר אלף עמיקא דבירא דכל ברכאן \nמתמן נפקי ונבעין ומשתכחין. מם פתוחה נהרא דנגיד ונפיק ואקרי מם והוא רזא דתנינן מם \nפתוחה מם סתומה כמה דאוקימנא למרבה המשרה. נון פשוטה כללא דתרין נונין נון כפופה \nכללא דאות ו' כללא דנון כפופה בג\"כ כלא אקרי נון ואו נון כו'. ובתחילה צריך לבאר \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "מציאותם ואח\"כ נבאר לשון המאמר הזה. דע כי אות אלף של אמן רומזת בת\"ת דז\"א והוא \nגופא דיליה ואות מם רומזת ביסוד דז\"א ואות נון פשוטה רומזת במקום החלל שבין תרין \nירכין נ\"ה דז\"א ממקום שנסתיים היסוד' משם ולמטה כנודע כי נ\"ה מתפשטין לאורכן יותר \nמשעור אורך היסוד ושם באותו חלל שבין נ\"ה הוא כעין צורת נון פשוטה ונמצא כי ג' \nאותיות אמן כולם הם בקו האמצעי דז\"א והתחלתם מת\"ת שבו ולמטה. והענין הוא כי ענין \nאמן הוא חיבור ז\"א בנוק' הויה באדני שעולים בגי' אמן כנ\"ל והחיבור הזה אינו מתחיל \nאלא מן הת\"ת דז\"א ולמטה כי התחלת פרצוף רחל הוא מן החזה ולמטה מחוברים אחור באחור \nשניהם יחד:\n\n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "וכבר ידעת מ\"ש בתיקונים על וכנפיהם פרודות כו' בד' ל' תיקון י\"ח כי זו\"ן הם מתפרדים \nזה מזה בבחי' הזרועות שהם החו\"ג ובבחי' הרגלים שהם נו\"ה כי כולם נק' בחי' כנפים \nוהטעם הוא כי להיות ז\"א גדול וגבוה בקומתו יותר ממנה אין זרועותיהם מכוונים ביחד \nולא שוקיהם כי שיעור כל קומת' הוא מן החזה שלו ולמטה ולכן כנפיהם פרודות ואינן \nמחוברות יחד אלא בקו האמצעי לבד ושם מתחברים יחד בסוד שם יאהדונה\"י שהוא בגי' אמן \nשהוא בג' מקומות קו האמצעי כנז' ולא במקום אחר ונבאר עתה ענין התחברם יחד בג' \nאותיות אלו של אמן כי הנה אות אלף הוא בת\"ת דז\"א ששם מתחברים זו\"ן יחוד ראשון כי \nמצד פנים הוא בחי' ת\"ת אל ז\"א ומצד אחור הוא בחי' כתר אל נוק' ואות מם הוא ביסוד \nיחוד שני כי מצד פנים הוא בחי' יסוד אל ז\"א. ומצד אחור הוא בחי' דעת אל נוקביה \nדז\"א, ואות נון פשוטה היא באותו החלל שבין תרין ירכין כנ\"ל אשר כבר הודעתיך בענין \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "ג' גלגולים של שת והבל ומשה בפ' שופטים בשער המצות במצות לא ירבה לו נשים איך מפי \nהיסוד דז\"א נמשך ויוצא משם התפשטות הבל א' ואור גדול היוצא משם ונמשך ומתפשט בין \nהרגלים ועיקר אור זה יוצא מפי היסוד דאבא הגנוז ומלובש תוך היסוד דז\"א כנודע ואין \nגילוי גמור אל פי היסוד דאבא אלא שם בלבד ואעפ\"י שג\"כ יוצא דרך שם הארה גדולה מן \nז\"א עצמו עכ\"ז עיקר הארה אשר שם הוא מצד יסוד אבא אשר אין לו גלוי אחר אלא זה בלבד. \nוענין הארה זו נחלקת לב' חלקים שהם ד'. הראשונה הוא הבל היוצא מיסוד דאבא ונחלק לב' \nחלקים והא' הוא לצורך יעקב כי הנה כתר דיעקב הוא בת\"ת דז\"א ודעת דיעקב הוא ביסוד \nדז\"א ושאר התפשטות גופא דיעקב והת\"ת שלו אין לו אחיזה וסמיכה כנגדו בז\"א וא\"כ מהיכן \nנאחז ונעשה. אבל הענין הוא כי הנה זה ההבל והאור היוצא מיסוד דאבא דרך פי היסוד \nדז\"א ומתפשט ביושר באמצע בין תרין ירכין דיליה משם בולטת ונוצצת ההארה ההיא לצד \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "פנים דז\"א ושם נעשה גוף יעקב אמנם ההארה וההבל בעצמו אשר שם באמצע בין תרין ירכין \nדז\"א הוא בחי' הבל בן אדה\"ר שהוא גלגול ראשון של משה. ועוד יש הבל אחד היוצא מיסוד \nדאימא ג\"כ מבחי' החו\"ג אשר בה דרך פי היסוד דז\"א ויוצא גם הוא לחוץ בסוד הבל בין \nתרין ירכין וגם זה נחלק לב' חלקים ההבל בעצמו שבין ב' ירכין הוא בחי' קין בן אדה\"ר \nבסוד ג' גלגולים שהם קין יתרו מצרי כמבואר אצלנו ומה שבולט ממנו לחוץ הוא מתנוצץ \nלצד האחור דז\"א ושם נעשה ממנו גופא דאמצעיתא דרחל נוקבא דז\"א אשר גם זו אין לה סמך \nואחיזה כנגדה בז\"א אלא בהבל הזה. אבל הזרועות והרגלים דיעקב ורחל יש להם סמך ואחיזה \nבנו\"ה שהם ארוכים אבל ביסוד דז\"א קו האמצעי שהוא קצר אין להם אחיזה בו אלא באלו \nהאורות וההבלים הנז' וזכור הקדמה זו ותדע מהיכן נעשה בנין דגופא דיעקב ובנין גופא \nדרחל:\n\n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "ונחזור לענין ראשון כי הרי ביארנו ענין נון של אמן איך היא רומזת בזה ההבל היוצא \nמיסוד דז\"א עצמו ונקר' הויה מצד פנים וכנגדו מאחור נעשה גוף הנקבה הנק' אדני והרי \nזה יחוד שלישי וזהו הטעם שאמרנו לעיל שצריך לכוין חיבור יאהדונה\"י באות א' של אמן \nובאות מם וכן באות נון פשוט'. ובזה ית' לך מאמר דפ' וילך הנ\"ל רש\"א אלף עמיקא דבירא \nוכו' פי' כי הנה הודעתיך כי עמיקא דבירא הוא פי היסוד דאימא עלאה שנפתח במקום החזה \nדז\"א ולכן אות אלף היא שם כנגד אלף דאהיה שהוא אור היוצא מן בינה הנק' אהיה מפי \nהיסוד שלה תוך החזה דז\"א כנודע כי ז\"ס אלף שבתוך מילוי הואו של שם ההויה דאלפין כי \nאות האלף היא כנגד השליש האמצעי דת\"ת דז\"א שהוא מקום החזה אשר שם פתיחת פי היסוד \nדאימא הנז' הנקרא שם אהיה מם פתוחה נק' נהרא דנגיד ונפיק זהו יסוד דז\"א אשר הוא \nפתוח וכנגדה מאחוריו הוא הדעת דנוק' רחל הנקרא מם סתומה בסוד הדעת הסתום ונק' מם \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "סתומה נון פשוטה וכפופה הם באותו חלל דבין ב' ירכין כנ\"ל והנון פשוטה היא כנגדו \nשהוא פשוט וישר מתפשט באמצע וכנגדו מאחוריו הת\"ת דנוק' הנאצל ממנו כנ\"ל והוא נק' \nנון כפופה שהוא ת\"ת דנוקבא: \n", "en": ""}]}
