{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "50", "title": "שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה דרוש א", "hebrewTitle": "שער הכוונות - דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה דרוש א", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/50/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/50/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הכוונות - דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה דרוש א \nועתה אכתוב נוסח התפלה שקבלתי ממורי ז\"ל ובראשונה אכתוב ענין א' שא\"ל מורי ז\"ל \nבענין הפזמוני' והפיוטים שתקנו האחרוני' דע לך כי מורז\"ל לא היה אומר שום פזמון \nושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירל וכיוצא לפי שאלו \nהאחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאומרים וטועים בס' דבורם בלי ידיעה \nכלל ובפרט פזמון יגדל אלקים חי כו' וכן ודוי אשמנו באומר ובפועל כו' וכן ביום \nהכפורים לא היה אומר ודוי של רבינו נסים ור' שם טוב ן' אדרוטל ור' יצחק בן ישראל \nשתקנו כל אחד ודוי בערבית ושחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה לא היה אומר אותם כלל אבל \nהיה אומר התפלות והבקשות ופזמונים שתקנו הראשונים כמו תפלת ר\"ע ע\"ה ותפלת ר\"א בן \nערך ותפלת רבי נחוניא בן הקנה ע\"ה וכן היה אומר כל הפיוטים ופזמונים שתיקן ר\"א \nהקליר הלא המה במחזור האשכנזים לפי שכל אלו הראשונים תקנו דבריהם עפ\"י חכמת האמת \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "והיו יודעים מה שתקנו ואף גם אם הם באמצע ברכות יוצר היה אומרם לפי שהם היו תנאים \nוהיו יודעים מה היו מתקנים וכל דבריהם היו מיוסדים על פי האמת. ושמעתי בשם מורי ז\"ל \nכי הקליר שסדר קרוב\"ץ במחזור האשכנזים הוא רבי אלעזר בר' שמעון כנז' במדרש ע\"פ מכל \nאבקת רוכל זה ר\"א בר\"ש דהוה קראי ותנאי ופייטן וקרוב\"ץ אבל אני לא שמעתי ממורי ז\"ל:\n\n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם \nחוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש \nשנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז \nוכיוצא בזה הכה בענין הזה א\"ל מורי ז\"ל שיש ברקיע י\"ב חלונות כנגד י\"ב שבטים וכל \nשבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה\"ס י\"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה \nאין ספק כ\"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי\"ב חלונות ושערים וכל שער יש \nלו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים \nמיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. \nולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי \nהוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר \nההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון \nלהקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח\"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ\"י הדין המפורש \nבתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים:\n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "וזה נוסח התפלה כאשר קבלתי ממורי ז\"ל וכדי שלא אאריך אכתוב סדורו כפי דפום הסדור של \nכל השנה ממנהג ספרד הנדפס בשנת רפ\"ד ליצירה הנה כל ברכות הנאמרות בשחר קודם התפלה \nלא קבלתים ולא שמעתים ממורי ז\"ל אבל ענין ברכת הנותן ליעף כח היה הוא ז\"ל נוהג \nלאומר' שלא כמ\"ש הש\"ע. גם ראיתי אותו עונה אמן באמצע שתי ברכות של אשר קדשנו על \nדברי תורה ובין ברכת והערב נא ה' אלקינו כנראה שהם שתי ברכות וכמ\"ש בעל הטורי' כי \nוהערב נא ה' אלקינו הוא ברכה שניה בפני עצמה ואינה סיום ברכה א':\n\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "אלקינו ואלקי אבותינו זכרנו בזכרון טוב מלפניך ופקדנו בפקודת ישועה כו' הנה דלת של \nבפקודת תהיה דגוש' רבש\"ע כמו שכבש א\"א את רחמיו כו' במדת החסד ובמד' הרחמי' ותכנם \nלנו למ\"ה ובטובך הגדול ישוב חרון אפך כו'. והביאך ה' אלקיך כו' והטיבך והרבך \nמאבותיך ונאמר ע\"י נביאך ה' חננו לך קוינו כו' בעת צרה ונאמר ועת צרה היא ליעקב \nוממנה יושע ונאמר בכל צרתם לו צר כו' אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם \nבעוה\"ז וצ\"ל מפירותיהם בתוספ' מם. לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר כבגלוי עם כף. קדש \nשמך בעולמך על עם מקדשי שמך ובישועתך מלכנו תרום ותגביה קרננו ותושיענו בקרוב למען \nשמך ברוך המקדש שמו ברבים אבינו שבשמים חי וקיים עשה עמנו חסד כו':\n\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "אחר פ' התמיד קודם פ' וערבה לה' כו' יאמר פטום הקטרת כו' ואח\"כ יאמר פ' וערבה. וזה \nנוסח פטום הקטרת בין בסדר הקרבנות בין אח\"כ בסוף התפלה ובין בפיטום הקטורת דתפלת \nהמנחה כולם שוים וזהו נוסחו:\n\nאתה הוא ה' אלקינו שהקטירו אבותינו לפניך כו' ת\"ר פטום הקטרת כו' ולא היה מוסיף בה \nפסוק והקטרת אשר תעשה במתכונתה כמנהג קצת בני אדם ונוטל מהם מלא חפניו כו' ושבולת \nנרד ביחד כי שניהם הם דבר א' ולא שתי סמים קלופה שלשה יין קפריסין יוד ראשונה בצירי \nולא בפתח לפי שהוא סמוך למלת קפריסין. מלח סדומית רובע ואין צ\"ל רובע הקב כי סתם \nרובע האמור במשנה ובברייתא הוא רובע הקב. מכפת הירדן כל שהיא בחירק לא כל שהוא. \nבורית כרשינא למה היא באה כדי לשפות בה את הצפורן כדי שתהא נאה יין קפריסין למה הוא \nבא כדי לשרות בו את הצפורן כדי שתהא עזה והלא מי רגלים יפין לה כו' תניא רבי נתן \nאומר כו' תני בר קפרא כו' מפני שהקול יפה לבשמים הבית של לבשמים בשבא ולא בקמץ \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "כמנהג קצת ב\"א כי הנה בפי' ארז\"ל בגמ' שהבל הקול היוצא מפי האדם בשעה שכותש הבשמים \nבמכתשת גורם שיהא ריחם נודף ומבושם. כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' \nוכאן יאמר ג' פסוקים ה' צבאות עמנו כו' ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך ה' הושיעה כו' \nובכל פעם שיאמר פטום הקטור' צ\"ל אחריו ג' פסוקי' אלו ואח\"כ יאמר וערבה לה' מנחת \nיהודה כו' ולא יאמר שום פסוק א' כלל ולא שום תפלה כמו שנדפס בסדורים אחר עלינו לשבח \nוזה נוסחתה רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שמדת הדין מתוח' ואפי' בזמן שיהיה המגפה \nר\"ל לא יאמר אותה תפלה ולא שום פסוק אחר מאותם שנהגו לומר אחר פטום הקטרת כגון \nויאמר אליהם ישראל אביהם כו' וכיוצא ולא היה נוהג לומר ביום שבת פסוק וביום השבת \nשני כבשים בני שנה כו' כמנהג ספרדים לפי שאלו הם מענין קרבן מוסף שבת ואין עתה זמנה \nעד אחר סיום תפלת שחרית. אביי הוה מסדר כו' בהגיעך אל מלת והקטרת קודמת לאברים כו' \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אין להקפיד מכאן ואילך להזכיר מלת קודמ' רק וקטרת לאברים ואברים למנחה כו' עד \nהבזיכין שהם באחרונה ואז צ\"ל ובזיכין קודמין לתמיד של בין הערבים כו' עליה השלם כל \nהקרבנות כולם ולא יאמר השלים:\n\nאנא בכח גדולת ימינך כו' ויאמר כל שני תיבות ביחד אנא בכח ויפסיק גדולת ימינך \nויפסיק תתיר צרורה ויפסיק ונלע\"ד שהטעם הוא לכוין אל מה שנתבאר אצלינו כי כל שם \nמאלו הז' שמות של מ\"ב יש בו ששה אותיו' ומתחלקים לג' בחי' בשתים אותיות יכסה פניו \nובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף ולכן צריך לחבר כל שני אותיות ביחד. גם היה אומר \nמורי ז\"ל שבח זה בנעימה ובניגון ואחר סיומו יאמר בשכמל\"ו:\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "רבון העולמים אתה צויתנו להקריב כו' שיהא זה שיח שפתותינו חשוב ומקובל ומרוצה לפניך \nכו' גם כשהיה קורא איזה פרשה או איזה פסוק מן התורה או מן הנביאים או מן הכתובים \nהיה אמרו כפי ניגון טעמו ממש אם בתורה או בנביאי' כו' לא היה נוהג לומר קודם איזהו \nמקומן פסוק עורי צפון ובואי תימן כו' באתי לגני כו' כמנהג קצת בני אדם. רבי ישמעאל \nאומ' בי\"ג מדות כו' וכן שני כתובים המכחישים זא\"ז ולא היה אומר וכן אלא הכף בפתח \nואומר קדיש דעל ישראל כו':\n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הודו לה' קראו בשמו כו' מופתיו ומשפטי פיהו ולא פיו. ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך כו' \nיאמר ב\"פ מעומד ואח\"כ פסוק והיה ה' למלך על כל הארץ כו' ג\"כ מעומד ואח\"כ ישב ויאמר \nהושיענו עד הללויה. ואח\"כ אם הוא בחול יאמר למנצח בנגינות מזמור שיר כו' ואם הוא \nשבת יאמר מזמור השמים מספרים כבוד אל כו' ואח\"כ יאמר סדר המזמורים שהם רננו צדיקים \nבה' עד סיום הלל הגדול כנודע:\n\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ברוך שאמר צריך לקום מעומד ויאמר אותו עד סיום הברכ' מלך מהולל בתשבחות ואח\"כ ישב. \nויאמר מזמור לתודה מיושב ובהגיעו לברוך שאמר ימשמש בב' הציציות אשר לפניו ויאחזם \nבידו עד גמר הברכה. וזה לרמוז כי שני הציציות וכן ברוך שאמר שניהם הם בעולם היצירה. \nברוך שאמר יש בו פ\"ז תיבות וי\"ג ברוך וזה נוסחו:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "ברוך שאמר והיה העולם. ברוך הוא. ברוך אומר ועושה. ברוך גוזר ומקיים:\n\nברוך עושה בראשית ברוך מרחם על הארץ. ברוך מרחם על הבריות ברוך משלם שכר טוב \nליריאיו. ברוך חי לעד וקיים לנצח ברוך פודה ומציל ברוך שמו. בא\"י אמ\"ה האל אב הרחמן \nהמהולל בפה עמו משובח ומפואר בלשון חסידיו ועבדיו ובשירי דוד עבדך נהללך ה' אלקינו \nבשבחות ובזמירות ונגדלך ונשבחך ונפארך ונמליכך ונזכיר שמך מלכנו אלקינו יחיד חי \nהעולמים מלך משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול ברוך אתה ה' מלך מהולל בתשבחות וצ\"ל \nברוך מרחם על הבריות בשבא הבית והריש חיריק והיוד בחולם וכן נזכר בס' היכלות. גם \nצ\"ל מהולל בפה עמו ולא יאמר בפי ביו\"ד לפי שמלת בפה היא בגי' פ\"ז כמנין פ\"ז תיבות \nשיש בב\"ש. גם בתשבחות התיו בחיריק ולא בשורק כמ\"ש המדקדקי' והרד\"ק ז\"ל כתב שהוא \nבמשקל תפארת:\n\n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "מזמור לתודה כו' יהי כבוד כו' והוא רחום כו' ויאמר פסוק זה אפילו בשבת. ויברך דוד \nכו' יאמר אותו מעומד עד שיאמר ד' תיבות אלו אתה הוא ה' האלקים שר\"ת שלהם אהיה כנז\"ל \nבאורך ענין זה וישב אח\"כ במלת בחרת:\n\nאז ישיר כו' ה' ימלוך לעולם ועד יאמר פסוק זה ב\"פ בלשון הקודש ובפ\"ג בלשון תרגום ה' \nמלכותיה קאים כו' כי בא סוס פרעה כו' ובני ישראל הלכו כו' כי לה' המלוכה כו' ועלו \nמושיעים כו' והיה ה' למלך כו' ישתבח שמך ולא יאמר פסוק שמע ישראל קודם ישתבח כו' \nכאשר נמצא בקצת סידורי' הנדפסי' גם אין לומר ובכן ישתבח שמך כו' אא\"כ הוא בשבת \nשאומרים נשמת כל חי ואח\"כ אומר ובכן ישתבח שמך כו' גדולה גבו' תהלה ותפארת ויקדים \nגדולה לגבורה כי כן הסדר בי\"ס. וכן נזכר בזוהר פ' תרומה בא\"י מלך גדול ומהולל \nבתשבחות התיו בחיריק כמ\"ש הטעם לעיל בב\"ש הבוחר בשירי זמרה מלך אל חי העולמי' אמן. \nושמעתי מפי חכם א' כי שבח זה תקנו א\"א ע\"ה ונרמז בר\"ת שאחר סיום הברכה. א\"ל ההודאות \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ב\"ורא כל הנשמות. ר\"בון כל המעשים ה\"בוחר בשירי זמרה. מ\"לך אל חי העולמים. אמנם אני \nלא קבלתי דבר זה ממורי ז\"ל ואומר קדיש עד דאמירן בעלמא וזה נוסחו:\n\nיתגדל ויתקדש שמיה רבא כו' ככתוב בסידור ויאמר די ברא בשתי תיבות מחולקות ולא בתיבה \nא' דברא. גם מן וישתבח עד ויתהלל כל תיבה מאלו השבעה מתחיל באות וא\"ו והם ז' ווין. \nתשבחתא התיו הראשונה בחיריק כנ\"ל במלת תשבחו' ונוסח קדיש זה נוהג בכל הקדישים אף \nבקדיש היתומים שאומרי' אותו על מיתת אביהם. ברכו את ה' המבורך ועונין הקהל ברוך ה' \nהמבורך לעולם ועד ובעוד שהש\"צ אומר ברכו יאמרו כל הקהל בלחש ישתבח ויתפאר שמו של \nממ\"ה כו' ככתוב בסי':\n\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ברוך אתה ה' אמ\"ה יוצר אור כו' הנה כשיתחיל ברכה זו צריך למשמש בתפלה של יד כי היא \nותפלה של יוצר אור הם בעולם הבריאה כמבואר לעיל. ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה \nבראשית ולא יאמר וטובו אלא ובטובו. ופי' הוא כי השי\"ת מחדש בכל יום את מעשה בראשית \nע\"י טובו שהוא אור הגנוז לצדיקים כנז' בזו' פ' תרומ'. בקול דברי אלקים חיים. ולא \nיאמר קול בדברי אלקים חיים כו' ובנעימה קדושה צריך להפסיק בין מלת ובנעימה למלת \nקדושה. וגם צ\"ל קדושה בשורק. והענין הוא כאלו אומר כן בשפ' ברורה ובנעימה כולם כאחד \nעונים קדושה באימה. ואומרים ביראה קק\"ק ה' צבאות וכ\"כ אבודרהם וגם רש\"י ז\"ל. \nוהאופנים וחיות הקדש ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים לעומתם משבחים ואומרים כו' וכן \nהוא נוסח האשכנזים:\n\n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "לאל ברוך נעימות צ\"ל הלמד בקמץ ר\"ל לאל הידוע שהו' ברוך יתנו לו נעימות ואם תהיה \nנקודה בשבא אז יהיה פירש לאל של ברוך ואין לו הבנה כי האל עצמו הוא הברוך. וכן למלך \nאל חי וקיים צריך לנקוד אות הלמד ראשונה בקמץ כלו' למלך הידוע שהיא אל חי וקיים. \nזמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו התיו נקוד בחיריק כנ\"ל בברוך שאמר במל' בתשבחות. המחדש \nבטובו בכל יום תמיד כו'. ולא המחדש טובו כמש\"ל גבי ובטובו מחדש בכל יום תמיד. גם \nאין לומר כמנהג האשכנזים והתקין מאורו' קודם חתימת הברכה אלא כמנהג הספרדים:\n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "אהבת עולם כו' והאר עינינו בתורתך ודבק לבנו במצותיך כצ\"ל כי התורה נאמר בה ותורה \nאור והיא המאירה עינינו להבין בכח הפלפול ידיעת התורה. ודבק לבנו במצותיך שיאהב \nלקיים המצות הפך מן הנוהגים לומר והאר עינינו במצותיך ודבק לבנו בתורתיך. ובאמרך \nמהר והבא עלינו כו' ישים ב' צדדי הטלית ע\"ג שתי כתיפיו ואח\"כ יקבץ ארבע ציציות ביד \nשמאלו ויניחם על לבו ביד שמאלו כל עוד שהוא קורא ק\"ש עד ודבריו חיים וקיימים כמו \nשנת\"ל. מהר והבא עלינו ברכה ושלום מהרה מארבע כנפות כו' כצ\"ל:\n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "שמע ישראל כו' ויסגור עיניו ביד ימינו עד שישלים בשכמל\"ו כשיגיע אל וקשרתם לאות על \nידיך ימשמש בתפלה של יד והיו לטטפות בין עיניך בתש\"ר. וכן כשיגיע אל וקשרתם אותם \nכו' וכשיגיע אל ויאמר שהוא פ' ציצית תקח ראשי חוטי הד' ציציות ביד ימין ושרשם \nהנאחזות בכנפי הטלית יהיו ביד שמאל ותניחה כך נתונה על הלב בצד שמאל. וכל עוד שאתה \nאומר פרשת ציצית תהיה מביט ומסתכל בציציות ההם וכשתגיע אל וראיתם אותו תעבירם ע\"ג \nעיניך ותנשקם וכמ\"ש בתשובות הגאונים ובס' עמודי גולה הנק' סמ\"ק שזו היא א' מן רמ\"ח \nמ\"ע שיסתכל בציציות וכשתגיע אל ודבריו חיים וקיימים ונאמנים ונחמדים לעד הנה במלת \nלעד תנשקם ותעבירם ע\"ג עיניך ותסיר' מידך שישתלשלו למטה כדרכן. גואלנו גואל אבותינו \nיוצרנו צור ישועתינו כצ\"ל ולא יאמר צורנו. למלך אל חי וקיים בקמץ הלמד ולא בשבא ע\"ד \nמה שנת\"ל גבי לאל ברוך כו' רם ונשא גדול ונור' כצ\"ל ולא יאמר גדול גבור ונורא. צ\"ל \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "תהלות לאל עליו' גואלם בלשון רבים ולא בלשון יחיד ככתוב בסדורים תהלה לאל עליון \nובאמרך תהלות לאל עליון יקום מעומד עד סוף תפלת י\"ח:\n\nהעמידה בקיץ יאמר ברכנו ובחורף יאמר ברך עלינו שלא כאותם שנהגו לומר ברך עלינו בין \nבקיץ בין בחורף. תשכון בתוך ירושלם עירך כו' וכסא דוד עבדך כו' כצ\"ל שלא כאותם \nשמדלגים וכסא דוד עבדך ואומרים שאינה מעין ברכה זו אלא מעין ברכת את צמח דוד עבדך \nכו' ופעם א' נסתכל מוז\"ל במצח אדם א' וא\"ל שכל ימיך לא התפללת תפלת י\"ח שלימ' והיה \nזה בשביל שהיה מדלג וכסא דוד עבדך והודה לו האיש ההוא שכך היה נוהג. על הצדיקים ועל \nהחסידים ועל שארי' עמך בית ישראל ועל פליטת בית סופריהם כו' כצ\"ל. שמע קולינו ה' \nאלקינו אב הרחמן רחם עלינו כו' כצ\"ל וכשיגיע אל תיבת מלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו \nכו' יאמר וידוי על חטאיו בדרך קצרה רבש\"ע חטאתי עויתי פשעתי לפניך יר\"מ שתמחול \nותסלח ותכפר לי על כל מה שחטאתי ושעויתי ושפשעתי לפניך מיום שנבראתי עד היום הזה \n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "ואם ירצה יתודה באורך בפרטות. ואח\"כ יאמר ומלפניך מלכנו כו'. גם צריך לשאול על \nמזונותיו דרך קצרה במקום הזה קודם שיאמר ומלפניך מלכנו כו':\n\nבחזרה יאמר נקדישך ונעריצך כמנהג בני ספרד לא כמנהג בני אשכנז שאומרים נקדש את שמך \nכו' וכן במוסף לא יאמר נעריצך ונקדישך כמנהג בני אשכנז כ\"א כתר יתנו כו' כמנהג בני \nספרד וכשיגיע הש\"צ אל נקדישך כו' יכול האדם אז לחזור למקום שעמד שם בתפלה וישאר שם \nעד אחר העמיד' שלא כמנהג קצת יחידים שאחר הקדושה פוסעים ג' פסיעות לאחוריה' ונותנים \nשלום לימינם ושמאלם וכל זה מנהג בטעות:\n\n", "en": ""}, {"index": 22, "he": "בברכת כהנים כשמגיעים אל וישם לך שלום יאמר החולם רבש\"ע אני שלך כו' ככתוב בסידור \nויש לו להשלי' תפי' זו עם גמר ברכת כהנים כדי שיענו הקהל אמן אחר תפלתו ג\"כ ואז \nתתקיים תפלה זו של רבש\"ע. בין חזרת העמידה לנפילת אפים אין לו להפסיק כלל ועיקר \nזולתי באמירה הוידוי אלקינו ואלקי את\"ל כו'. ואח\"כ יאמר ויעבר וי\"ג מדות פ\"א ותכף \nיעשה נפילת אפים. ואותם ט\"ב פסוקים הכתובים בסי' בני ספרד אין לאומרם כלל ועיקר לא \nאז ולא אח\"כ ולא ירבה לומר פעמי' רבות ויעבר. גם לא ירבה בוידויים פעמים הרבה כי \nאדרבה הכופל ודויו הוא ככלב שב על קיאו ע\"ד מ\"ש רז\"ל עבירות שהתודה עליהם ביוה\"כ \nהזה כו':\n\n", "en": ""}, {"index": 23, "he": "אל מלך יושב על כסא רחמים ומתנהג בחסידות כצ\"ל ולא יאמר מתנהג בלא וי\"ו לפי שר\"ת \nמלות אלו הוא אמ\"י ע\"ל כרו\"ב בסוד וירכב על כרוב:\n\nנפילת אפי' ישים ראשו בין ברכיו ופניו טוחות בקרקע כמ\"ש הרמב\"ם ז\"ל וכשישלים זוקף \nראשו ואומר אבינו מלכנו מיושב עד עזרנו אלקי ישענו כו' ואם הוא ביום ב' או ביום ה' \nאז יקום ויאמר ס' והוא רחום הנדפס בסי' של בני ספרד אבל לא יאמר הס' ההוא בין חזרת \nהתפלה ובין נ\"א אלא אחר פסוקי עזרנו אלקי ישענו כו' יאמר אל מלך יושב כו' ויעבר \nואנשי אמונה כו' ויעבר כו' תמהנו כו' ויעבר כו' או\"א אל תעש כו' ואח\"כ כל סדר והוא \nרחום כו' ואח\"כ יושבים ואומר ש\"צ קדיש עד דאמרין בעלמא ואמר מוז\"ל אעפ\"י שעת' \nאומרי' שני' או ג\"פ ויעבר אין בזה חשש כי ה\"ס זווג לאה וישראל כמבואר במקומו ונודע \nמאמר רז\"ל הבועל ושונה יהיו בניו זכרים והבן זה. גם מורז\"ל היה נוהג בזה הקדיש או \nבקדיש שאחר העמידה או אחר חזרת ס\"ת למקומ' שאז כל הקהל עומדין שהיה נשאר עומד עד \n", "en": ""}, {"index": 24, "he": "שיענה אמן יש\"ר כו' עד דאמירן בעלמא ואז היה יושב משא\"כ בשאר הקדישים שלא היה עומד \nלענות איש\"ר. אח\"כ אומר אשרי יושבי ביתיך. ויענך ה'. ובא לציון כו' ואומר קדיש \nתתקבל ואח\"כ תפלה לדוד כו' וקדיש יהא שלמא קוה אל ה' כו' ופטום הקטרת ונוסחו כמו \nשכתבתי לעיל בס' הקרבנות וע\"ש. תנא דבי אליהו כו' אר\"א כו' וקדיש על ישר' ואין לומר \nמ\"ש בסידו' רבש\"ע גלוי וידוע כו' ואפי' בזמן המגפה ח\"ו ולא שאר פסוקים שנוהגים לומר \nבכאן בזמן המגפה. עלינו לשבח כו' וע\"כ נקוה לך כו' ואח\"כ יסיר תש\"ר מעומד ויניחנה \nבכיס ואח\"כ ישב ויסיר תש\"י מיושב כמו שהו' בעת הנח' ויניחנה בכיס ואח\"כ יסיר הטלית \nולפעמים בימי החום אחר שהיה מוריז\"ל מסיר תש\"ר מעל ראש היה מעביר הטלית מעל ראשו \nומוריד' על כתיפיו ואח\"כ מסיר תש\"י ואח\"כ מסיר הטלית לגמרי:\n\n", "en": ""}, {"index": 25, "he": "אבל בתפלת המנחה אם היה אומרה סמוך לשקיעת החמ' והיה רואה שכבר שקעה החמה היה תכף \nמסיר מעל ראש תש\"ר ואח\"כ היה מוריד הטלית בין כתיפיו משום דלילה לאו זמן ציצית הוא \nוכשהוא בין כתיפיו אין חשש אם הוא לילה כמו שנבאר בס' המנהגי' של מורי ז\"ל גם לקמן \nית' בס' שכיבת הלילה כי טלית קטן נכון שיהיה על האדם תמיד ביום ובלילה ולישן עמו \nושם יתבאר:\n\n", "en": ""}, {"index": 26, "he": "תפלת ערבית בברכה ראשונה אשר בדברו מעריב ערבי' בחכמה. פותח שערים בתבונה כצ\"ל \nויאמר מעריב ערבים בחכמה ויפסיק ואח\"כ יאמר פותח שערים בתבונה ויפסיק ואח\"כ יאמר \nמשנה עתים כו'. בשבת אל אדון ע\"כ המעשים כו' דעת ותבונה סובבים הודו ולא יאמר \nסובבים אותו. שרפים וחיות ואופני הקדש כצ\"ל ככתוב בתיקו' תי' ע' כי כן סדרן. ולא \nיאמר שרפים ואופנים וחיות הקדש כי שרפים הם בבריאה וחיות ביצירה ואופנים בעשיה. אחר \nתפלת מוסף בשבתות וי\"ט יאמר אין קדוש כה' כו'. וס' פטום הקטרת כמו בחול ולא כאותם \nשנהגו שלא לאומרו בשבתות וי\"ט. ענין האלפא ביתא ושיר המעלות שנוהגי' לאומרם במוצאי \nשבת מורי ז\"ל לא היה נוהג לאומר' כלל ועיקר ע\"כ: \n", "en": ""}]}
