{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "67", "title": "שער הכוונות — קטע 67", "hebrewTitle": "קטע 67", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/67/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/67/", "segments": [{"index": 1, "he": "דאי'. דע כי היסוד דאימא איננו כ\"כ רחב עד שימלא כל רוחב החלל של גופו דז\"א כי הנה \nגופו דז\"א הוא רחב מאד אבל היסוד דאימא הוא כעין צינור דק עומד בתוך חלל גופו דז\"א \nבאמצעו ונשאר אויר פנוי מדופני היסוד אל דופני גופא דז\"א. גם נודע כי בתוך זה היסוד \nדאימא הנתון בחזה דז\"א בתוכו נתונין תרין עטרין דדעת הנק' חסדים וגבורות. ואע\"פ \nשנתבאר אצלנו כי הגבורות יורדות וניתנות בראש הנקבה עם כל זה שרשם העקרי נשאר שם \nתוך היסוד דאימא שאל\"כ גם הזכר היה דעתו קלה כדמיון הנקבה. והנה הגבו' הם בבחי' \nמדורה א' של אש בוערת וחזקה עד מאד ובפרט להיותם סתומים שם תוך היסוד דאימ' לכן הם \nמתבערות ונדלקות שם יחד ומתחזק חומם ונמצא כי אינם יכולות לצאת מפי היסוד דאימ' \nלחוץ לפי ששם עומדים החסדים המתפשטי' תוך ז\"א והחסד המתפשט תוך הת\"ת דז\"א הנה הוא \nעומד שם באותו פתח פי היסוד וסוגרו וחותמו ולא די זה אלא כי גם החסדים היוצאים דרך \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "פי היסוד דאימא כבר ביארנו כי הם מקדימים לצאת דרך שם טרם שיצאו הגבו' לפי שחסדים \nהם בחי' מים וצריכים הם לצאת בתחלה ומרחיבים פתח פי היסוד כסגולת המים הנובעים דרך \nנקבים צרים מרחיבים אותם ע\"י יציאתם ומתרחב פי היסוד ואז אח\"כ יוצאות אחריהם הגבו' \nשהם אש. וגם טעם אחר כי הנה אע\"פ ששלהוביות הגבו' יוצאות דרך פי היסוד הנה הוא דבר \nמועט כי אותו הפה הוא צר ודק מאד אבל מקום יציאת שלהוביו' הגבורות אינו אלא דרך \nמחיצות וכותלי היסוד דאי' מן הצדדין ואותו החום בוקע ויוצא משם באותו חלל שיש בין \nדופני יסוד דאי' אל דופני גופא דז\"א כי שם הוא מקום אויר ופנוי בהתרחבות ושם \nמתקבצים כל אותם השלהוביות מחמת כן עובר ויוצא החום החזק ההוא דרך דופני גופא דז\"א \nלחוץ ופוגעים ביעקב ורחל העומדים שם כנודע בבחי' פב\"פ וראשם מתחיל מכנגד החזה דז\"א \nעד למטה וכל אותם השלהוביות לוקחים אותם יעקב ורחל ואז הם בחי' דינים קשים וגבו' \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "חזקות. והנה עתה בתפילת ערבית דליל שבת הזווג הוא ביעקב ורחל כנודע ואין ראוי שיהיו \nכולם בחי' גבורות ודינין ובפרט בלילי שבת ובפרט כי כל הזווג הוא בהם. גם יש בחי' \nאחרת הנ\"ל כי עתה שנכנסו המקיפים ברישא דז\"א נמצא כי היסוד דאימא שהיה נגמר במקום \nהחזה ועתה צריך שירד עד למטה ועי\"ז יצטרכו יעקב ורחל להתמעט מאד מאד כנ\"ל. באופן \nשלתקן הבחי' האלו אנו אומרים ופרוס עלינו כו' כנז' וביאורו הוא כי הנה התי' הצריך \nלתקן כל הנז' הוא ששיפולי מחיצות יסוד הבינה לא נניחם שיתפשטו ביושר וירדו למטה \nממקום החזה דז\"א כדי שלא יתמעטו שיעור קומת יעקב ורחל אמנם אלו שיפולי מחיצו' יסוד \nהבינה יסתלקו ויתפשטו בהתרחבות דרך הצדדין דגופא דז\"א כדמיון שיפולי מחיצות האהל \nשמתרחבו' והולכין באופן שמה שהיו מתפשטי' דרך אורך בגובה יתפשטו ברוחב ועי\"כ גם אם \nירד היסוד דאימא יותר למטה לא יתפשטו דפנותיו ביושר למטה אבל יתפשטו בהתרחבות לצדדי \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "גופא דז\"א ועי\"כ ישארו יעקב ורחל בקומתם והרי נתקן הבחי' הא' ועי\"כ נתקנה הבחי' \nהאחרת והיא כי בהתרחב מחיצות יסוד דאימ' אל התרחבות צדדי גופא דז\"א ונמצא כי אלו \nהמחיצות נוגעות בכותלי גופא דז\"א ממש ומתדבקים שם ועי\"כ נעשה שם כמין סוכה א' מונעת \nחום השלהוביות של הגבו' אשר באותו חלל שבין יסוד דאי' לגופא דז\"א אינו יכול לירד \nלמטה מן מקום החזה בתוך חלל גופא דז\"א כי אותו הדופן דשיפולי מחיצות יסוד אימא \nשנתרחב אל הצדדין ונתקרב ונתדבק בדופני גופא דז\"א נעשה כעין מסך וסכך אחד מפסיק שלא \nירד החום משם ולמטה בתוך גופא דז\"א שמן החזה ולמטה ועי\"כ אין החום הזה חוזר לצאת \nדרך דופני גופא דז\"א ולחוץ מן החזה ולמטה במקום אשר עומדים שם יעקב ורחל מבחוץ \nועי\"כ אינם עתה יעקב ורחל גבורו' חזקות כבראשונה והרי נתקנה הבחי' האחרת. וא\"ת והרי \nכמו שהיה כח בשלהוביות ההם לבקוע ולצאת דרך דופני יסוד אימא ולחוץ גם יהיה בהם כח \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "לבקוע שנית אותו המסך הנעשה מהתפשטות והתרחבו' שיפולי מחיצות יסוד דאי' וירדו למטה \nמן המסך, והתשובה היא כי אין בהם כח לבקוע כמה פעמים ולבקוע המסך שתי פעמים. עוד \nטענה אחרת יוחר חזקה והוא כי בתחיל' שהיו הגבורו' מתקבצות בדוחק גדול תוך יסוד דאי' \nבקעו המחיצו' ויצאו לחוץ אבל אחר שכבר יצאו לחון ויש להם שם מקום רחב להתפשט בצדדי \nהיסוד דאימא בכל אותו החלל שבתוך רוחב גופא דז\"א אינם בוקעות המסך לרדת למטה. וא\"ת \nוהרי בתחלה אמרנו שעם היותם שם באותו החלל הרחב תוך גופא דז\"א עכ\"ז היו בוקעים \nדופני גופא דז\"א ויוצאים לחוץ אל יעקב ורחל והתשובה היא כי אז היו החסדים המגולים \nממלאים כל מקום החלל ההוא ולכן היו הגבורות בוקעות דופני גופא דז\"א ויוצאות לחוץ \nאבל עתה שנפרס המסך הנז' במקום ההוא ואז החסדים המגולים עמדו למטה מן המסך ונשאר \nהמקום החלל אשר למעלה מן המסך אל הגבורות והנה הם שם בהתרחבות ואינם צריכים לבקוע \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "המסך ולירד למטה כדי לצאת במקום יעקב ורחל:\n\nוהנה יש עוד עתה בחי' תיקון אחר והוא כי הנה נודע כי כשיורדים החסדים ומתפשטים מן \nהיסוד דאימא עד היסוד דז\"א ואחר כך כשחוזרים לעלות הארתם ממטה למעלה כדי להגדיל את \nז\"א כנודע הנה הם בעלייתם ממטה למעלה מתחלקים לב' בחי' הבחי' הא' היא מה שחוזר \nליכנס תוך היסוד עצמו דאי' מבפנים ועי\"כ הם מגדילים לאותם החסדים הסתומים העומדים \nשם בפנים. וא\"ת וכיון שהארה זו העולה ממטה למעלה חוזרת ליכנס תוך יסוד דאימא \nכבראשונה א\"כ גם היא חוזרת להסגר ולהסתם שם ואיך היא מגדלת לחסדים האחרים אשר שם. \nאבל הענין הוא כי כיון שבירידתם למטה נתגלו בגילוי גמור קבלו הארה גדולה מהם ובהם \nנתגלית הארתם ונתגדלו הם מעצמם ונתפשטו ולכן גם אם אח\"ך חוזרים ליכנם במקום סתום \nכבר קנו בעצמם כח וחוזק ההגדלה ויש יכולת בהם להגדיל את החסדים הסתומים אשר שם. \nהבחי' הב' היא החלק של הארה אשר מתפשט ועולה מחוץ לצדדי יסוד דאי' באותו החלל שיש \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בין היסוד דאי' לגופא דז\"א ועי\"כ גם הם מאירים הארה גדולה בחסדים הסתומים שבתוך \nיסוד דאימ' באופן ששני בחי' הנז' מתחברות ובחי' זו מאירה בחסדים הסתומים מצד פנים \nובחי' זו מאירה בהם מצד חיצון ועל ידי שתיהן ביחד מגדילין, ומאירין את החסדים הנז' \nועי\"כ נגדל ז\"א. והנה אחר שהקדמנו לך הקדמה זו נבא עתה אל כונתינו כי הנה הארת \nהבחי' הב' שעלת' למע' מבחוץ להאיר את החסדים הסתומים שבתוך יסוד דאימא. והנה עתה \nשנפרס המסך הנז' הנרמז במ\"ש ופרוס סוכת שלום כו' נמצאו שהם נעצרים ומתעכבים שם \nלמעלה בקביעות גמור ואינם יכולים לירד עד למטה מחמת המסך הזה הנפרס במקום החזה \nונמצא נותנים עיקר הארתם בקביעות שם למע' במקום סיתום החסדים שהוא מן החזה ולמע' \nומאירי' בהם הארה גדולה משא\"כ כשלא היה שם המסך ההוא שהיו עולים ויורדים למטה. וטעם \nחזרת ירידתם למטה הוא לפי שתמיד חשק כל דבר לחזור לשרשו והנה שורש הארה זו העול' \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "ממטה למעל' היא בחי' החסדים המגולים אשר למטה ולכן אחר אשר עולים חוזרים לרדת \nלהתחבר בשרשם. אבל עתה ע\"י פריסת המסך הזה נתעכבו למעלה ועי\"כ ניתוסף הארה גדולה \nבחסדים הסתומים שביסוד דאי' והרי זה תי' יתירה נוספת מחמת פריסת המסך הזה:\n\nעוד יש תי' אחר ע\"י פריסת המסך הזה והוא כי הנה אלו הניצוצות של החסדים שעלו למעלה \nמחמת אור החוזר ממטה למעלה כנז' הנה הם מועטים אבל המקום למעל' הוא רחב מאד אבל \nלמטה הוא להפך כי החסדים המגולים שהם תחת המסך הזה הנה הם רבים וגדולים אבל המקום \nהוא קטן וצר ודחוק ולכן מכח היותם שם דחוקים בדוחק הנה הארתם בוקעת ועולה דרך המסך \nבכח חזק ובוקעים אותו ועולי' ניצוצו' יתירות למעלה מן המסך. משא\"כ בנצוצות העומדות \nלמעלה מן המסך שלהיותם שם מרווחים בהתרחבות אינם בוקעים ויורדים למטה. ונמצא עתה כי \nכל אלו הנצוצות וההארות נשארות למעלה מן המסך בקביעות ועי\"כ יש בהם שיעור לעלות \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "למעלה עד המוחי' דז\"א ומאירים כל המקום ההוא שהם כל החסדים הסתומים שביסוד דאי' \nובכל המוחי' דז\"א אור גדול מה שלא היה כן בתחלה טרם פריסת המסך הזה וגם ענין הארה \nזו היא מכלל תוס' שבת כי עתה ע\"י פריסת המסך הזה ניתוסף אור נפלא וגדול בז\"א מה שלא \nהיה כן בזמנים אחרים. ודע כי אותם הנקבים הנפתחים שם במסך הזה ע\"י עליית נצוצות \nהחסדים המגולים למע' בכח חזק כנז' הנה אינם חוזרים להסגר ונשארי' פתוחים ועכ\"ז \nלהיותם נקבים צרים ודקים וקטנים אין הניצוצו' חוזרות לירד למטה דרך שם כי בעלייתם \nשהיה בכח מסבת שהיו דחוקי' למטה נכנסו בתוכם בכח אע\"פ שהם צרים אבל ברדתם אינם \nיורדים בכח כי יש להם מקום רחב לעמוד למעל' והנה הנקבים הם צרים ולכן אינם יורדים \nאבל תועלת פתיחת הנקבי' ההם הוא כי יורדת הארתם למטה ומתגלים למטה מן המסך וז\"ס \nמשז\"ל בענין סכך הסוכה כי לכתחלה צריך שלא יהיה מעובה כמין בית עד שאין הכוכבים \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "נראי' מתוכה אבל צריך שיתראו ההארות ההם דרך הנקבים של המסך ההוא כעין הכוכבים והנה \nנתבאר ענין ופרוש סוכ' כו' כי הנה היסוד דאימא נקר' שלום כי כל בחי' יסוד נקרא שלום \nכנודע ואנו מתפללי' שהיסוד ההוא יתרחבו מחיצותיו ויעשו כעין פריסת סוכה ואהל המתרחב \nומתפשט אל הצדדין עד שיגיע לדופני גופא דז\"א כדי שע\"י כן ירויחו כל התועליות \nוהתקנות וההנאות הנ\"ל מחמת פריסת המסך הזה:\n\n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "פסוק ושמרו בנ\"י שנוהגים לומר קודם הקדיש הוא לפי שהלילה היא בחי' שמור. קדיש של \nקודם העמידה של תפילת ערבית לא קבלתי ממוז\"ל רק כונת המ\"ב הא' אבל לא הב' והנה כונת \nהמ\"ב הא' הוא כדוגמת המ\"ב הא' שביאר' בקדיש הא' של קודם יוצר דערבית אבל יש ביניהם \nקצת שינוי והוא שעתה בקדיש הזה תכוין כי אותם אותיות של אהיה יה\"ו אינם במילוי ההין \nרק במילוי אלפין אל\"ף ה\"א יו\"ד ה\"א יו\"ד ה\"א וא\"ו ותכוין בהם שהם בגי' יעקב: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "שער הכוונות - דרושי ערבית ליל שבת דרוש א \nדרוש א':\n\nלתפלת עמידה דליל שבת ובתחלה אודיעך כלל א' לכל התפלות דשבת. הנה ד' תפלות יש בשבת \nוהם תפי' ערבית ושחרית ומוסף ומנחה ובכל תפלה יש ז' ברכות כנודע ומה שתכוין דרך \nכללות דבר כולל בכל ארבע תפלות הוא זה. שתכוין כי שבעה ברכות הם סוד שבעה אותיות \nאהיה יה\"ו שהוא שם בן מ\"ב דבריאה כנודע. גם תכוין בז' השמות היוצאים מהם שהם כסדר \nהשבעה ברכות באופן זה שבכל ברכה תכוין לאות א' מן השבע האותיות ולשם א' מן השבעה \nשמות. וזה סדרן בבא\"י מגן אברהם תכוין באות א' של אהי\"ה יה\"ו ובשם היוצא ממנה שהוא \nשם ידוד. ובבא\"י מחיה המתים תכוין באות ה' ראשונה דאהי\"ה יה\"ו ובשם היוצא ממנה שהוא \nשם ידוד בניקו' אלקים. ובבא\"י האל הקדוש תכוין באות י' דאהי\"ה יה\"ו ובשם היוצא ממנה \nשהוא מצפ\"ץ. ובבא\"י מקדש השבת תכוין באות ה' אחרונ' דאהי\"ה יה\"ו ובשם היוצא ממנה \nשהוא י\"ה אדנ\"י ובבא\"י המחזיר שכינתו לציון תכוין לאות י' של יה\"ו ובשם היוצא ממנה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שהוא שם אל ובבא\"י הטוב שמך כו' תכוין באות ה' של יה\"ו ובשם היוצא ממנה שהוא שם \nאלקי\"ם. ובבא\"י המברך את עמו ישראל בשלום אמן תכוין באות ו' של יה\"ו ובשם היוצא \nממנה שהוא שם מצפ\"ץ. והענין הוא כמ\"ש בענין קב\"ש כי שם אנו מכוונים אותם שלא כסדרן \nרק כמו סדר הכאתם והתנוצצותם זה בזה והם כסדר א' דאהי\"ה ושם יהו\"ה יורדין בה' \nאחרונה דאהי\"ה ואז עולה ו' דיה\"ו ושם אל שהוא באות ו' בנצח. ואח\"כ ה' ראשונה דאהי\"ה \nושם יהו\"ה בניקו' אלקים עם ה' דיה\"ו ושם אלקים. ואח\"כ יו\"ד דאהי\"ה ושם מצפ\"ץ עם \nיו\"ד דיה\"ו ושם מצפ\"ץ אבל עתה הם כסדרן ממש כי לעולם בחי' ב' שמות מצפ\"ץ מצפ\"ץ הם \nבת\"ת וביסוד ונמצא כי סוד הז' ברכות הם ז' ספי' תחתו' והם חגת\"ם נה\"י שהם ג' ברכות \nראשו' חג\"ת וברכה ד' מלכות וג' אחרות נה\"י. אבל צריך שתדע כי אעפ\"י שביארנו שבכל ז' \nברכות שבכל תפי' מן הד' תפלות צריך לכוין בשבעה אותיו' ובשבע' שמות היוצאים מהם \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "עכ\"ז יש חילוק א' בדבר זה והוא כי כפי ערך עליית זו\"ן דרך המדריגות אשר אבאר לך בכל \nתפלה ותפלה כן ג\"כ צריך לכוין באלו האותיות והשמות כפי המדריגות והמעלות אשר עלו עד \nשם בבחי' אלו עצמם שהם למטה: \nשער הכוונות - דרושי ערבית ליל שבת דרוש ב \n", "en": ""}]}
