{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "86", "title": "שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי ראש השנה הקדמה", "hebrewTitle": "שער הכוונות - דרושי ראש השנה הקדמה", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/86/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/86/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הכוונות - דרושי ראש השנה הקדמה \nדרושי ר\"ה:\n\nענין הסליחות של בני ספרד באשמורת הבוקר ליל חדש אלול עד יוה\"כ העיד לי כהר\"י \nסאגי\"ש ז\"ל שהוא ראה למוז\"ל שהיה אומר מלה במלה עם הצבור:\n\nענין ר\"ה ויוה\"כ נתתי אל לבי לחקור ולתור בענין זה שתיקנו חז\"ל בג\"ר ובג' אחרו' \nוהוקשה לי שינוי הלשונות כי בברכ' אבות תיקנו זכירה וכתיב' ובברכת גבורות זכירה לבד \nכמ\"ש זוכר יצוריו כו' ובהודאה תיקנו כתיבה לבד וכמ\"ש וכתוב לחיים טובי' כו' ובשים \nשלום זכירה וכתיבה. ועוד כי הזכירה שבאבו' היא זכירה בפני עצמה ואינה חוזרת על הספר \nובשים שלום אומר ובספר חיים כו' נזכר ונכתב כו' ועוד כי בתחי' אנו מתפללים בעדינו \nואומר' זכרנו לחיים ואח\"כ אנו אומרים סתם זוכר יצוריו ובהודאה אנו אומרים כל בני \nבריתך ובשים שלום אנו אומרים וכל עמך ישראל כו' ועוד מה לנו לשאול על הזכירה אחר \nשאנו שואלים על הכתיבה שהיא העיקר ועוד מה ענין זכירה בתחיית המתים שאנו סומכים לה \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "ונאמן אתה להחיות מתים ע\"כ מצאתי עוד נמצא שנית קרוב אל האמור וז\"ל:\n\nענין ר\"ה ויוה\"כ נתתי אל לבי לחקור ולתור בענין תפי' ר\"ה ויוה\"כ לעבוד את בוראי \nעבודה שבלב זו תפילה בימים נוראים אלו אשר המלך העליון יושב על כסא דין וראיתי כי \nהוסיפו בברכות מעין הימים כי באבות הוסיף זכרנו ובגבו' מי כמוך ובקדושת ה' במקום \nהאל הקדוש המלך הקדוש ובהודאה וכתוב לחיים טובים ובשים שלום ובס' חיים ברכה ובעבודה \nלא הוסיפו כלום. וראיתי שינויים בענין תוס' אלו כי באבות תיקנו לומר זכירה וכתיב' \nובגבורה זכיר' בלא כתיב' ובהודאה כתיב' לבד ובשים שלום זכירה וכתיב' ועוד כי באבות \nתיקנות זכירה לחיים וכתיב' בספר חיים ובגבורה זכירה לחיים ובהודאה כתיבה לחיים \nובשים שלום זכירה וכתיב' בספר חיים. ועוד כי באבות אנו מתפללים עלינו ובגבו' על כל \nהעו' סתם זוכר יצוריו ובהודאה על בני בריתנו. ובשים שלום אנו חוזרים ומתפללים עלינו \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "נזכר ונכתב לפניך אנו כו':\n\nויראה לי כי בכל ר\"ה חוזר האצילות העליונ' לכמות שהיה בתחילת בריאת העולם וכבר ידוע \nדנוק' דז\"א נפקא מתדבקא באחו' ז\"א לעומת החזה כנגד ת\"ת שבו ובהיותם בסוד אחור שהם \nדין נפקא מסטר' דגבו' והמוח הקודם בראש היא גבו' שנעשה לה בינה ואח\"כ חסד בסוד חכמה \nבסוד ה' על י' סוד ה\"י מאלקים ולפי שהמוח הקודם בראשה הוא גבו' סוד הדין לכן נעשה \nהדין ביום זה ולכן נק' ר\"ה כי גבו' היא ר\"ה שהיא נוק' דז\"א הנק' שנה וגבו' היא ראשה \nונעשה בינה לה לנוק' דז\"א ונמצא שר\"ה הוא כנגד בינה דנוק' דז\"א שהיא גבו' וכנגד' \nנאמר אני בינה לי גבו'. והנה בז\"א יש זכירה מצד חסד שיש בו וכתיב' מצד גבו' שבו ע\"י \nהבינה הנקר' כתיבה וזכירה שמצד החס' היא ע\"י היסוד ברית קדש שממנו יוצאים הנשמות \nומתגלה חסד בפום אמה וממנו תוצאות חיים ואנו מתפללים לשי\"ת שיהיה מתגלה חסד עליון \nלא לצורך נשמות כדרך הזווג אלא לצורך חיים כדרך זווג חו\"ב לצורך המלאכים שהוא לצורך \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "לתת להם חיים נצחיים לבד ולפי' נק' חו\"ב חיים כי מהם תוצאו' חיים למלך ונקר חיי \nהמלך כנז' וזהו מלך חפץ בחיים. והכוונה הוא כמו שהמלך העליון שהוא ז\"א חפץ בחיים \nומושך משם משך החיים לצורך עצמו כך ימשיך משם חיים לנשמתינו ויתגלה חסד ביסוד שמשם \nנשמתינו להמשיך לנו משם חיים וזהו זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכל זה בסוד הנשמות \nאשר בנו ואח\"כ אנו מתפללים להמשיך משם חיים לגופינו בסו' הכתיב' שהיא בינה גופא \nדחכמה עילאה. וזהו ענין הכתי' התעבות הדברים כדמיו' הכתי' להחיות הנפשות בגויתינו \nוגם זה יהיה ע\"י היסוד הנק' ספר החיים כנודע אלא שזה בסוד פנימיות לחיי הנשמות וזהו \nבסו' חיצוניותו להחיות הגוף והנה חיות הנשמה נמשך מחכמה לבינה היורד לחסד ומתגלה \nביסוד וחיו' הגו' נמשך מבינה ויורד לחסד ומתגלה ג\"כ ביסוד ומפני שחיות הגוף נמשך \nמבינה אנו אומרים למענך אלקים חיים שהיא בינה כנודע:\n\n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "בליל ר\"ה טוב לקרוא על השולחן קודם שיטול ידיו למים אחרונים שקודם ברהמ\"ז מס' ר\"ה \nשהם ד' פרקים של משנה ותכוין כי הם ארבעה פרקים כנגד ד' אותיות הוי\"ה וכנגד ד' בחי' \nשיש אל המלכות ועיין בברכת אבות דתפלת ר\"ה לקמן וע\"ש ושם יתבאר ד' בחינ' המל' הנ\"ל. \nונלע\"ד ששמעתי ממוז\"ל פ\"א שאלו ד' בחי' הם סוד ארבעה אותיות של שם אדנ\"י וכנגדם הם \nד' פרקים דמסכת ר\"ה הנז' וכונה זו צריך לכוין בקריאתם בליל ר\"ה על השלחן וד' בחינות \nהנז' נרמזו במשנה ראשונה שהיא ארבע' ראשי שנים כו' וזה פי'. דע כי ד' בחי' יש אל \nהמל' נוק' דז\"א כנודע אצלנו כי כל דבר של קדושה בכל מקום ששורה נשאר ממנה רושם שם \nקבוע תמידי לא ימוש משם ואלו הם ד' בחי'. הא' היא בהיותה בראש הבריאה כנודע כי בימי \nהחול בלילו' ההם יורד' היא למטה בהיכל ק\"ק דבריאה בסוד מיעוט הירח ושם נשא' באי' א' \nשלה תמיד. והב' הוא תחת היסוד דז\"א והג' הוא כנגד הת\"ת. והד' הוא כנגד הדעת דז\"א \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "ואלו הם ד' שרשים שיש אליה ונקרא ארבע' ראשי שנים כי הם ארבעה ראשים שלה:\n\nבליל הב' של ר\"ה צריך לברך ברכת שהחיינו בקידוש של הלילה ואין צורך לחפש אחר פרי \nחדש כלל. בכל עשרת י\"ת טוב ונכון מאד לומר בין ישתבח ליוצר מזמור ממעמקי' קראתיך ה' \nכו' כי בכל יום מאלו העשרה ימים מתעורר א' מי' עומקי' הנז' בס' יצירה שהם עומק \nראשית ועומק אחרית כו' כנודע כי כולם הם בחי' רי\"ו שהם גבורות כי רי\"ו הם בגימטרי' \nגבורה וכן עומ\"ק בגימטרי' רי\"ו:\n\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "בכל י' ימי תשו' צ\"ל אחר העמידה עושה השלום במרומיו בה\"א יתירה ולכוין כי השלום הוא \nבגי' ספריאל המלאך שהוא הסופר הכותב בספר החיים את כל בני אדם בי' ימי תשובה משא\"כ \nבשאר תפלת השנה שאין אומר אלא עושה שלום במרומיו חסר ה'. ענין א\"מ שאומרים בעשרת \nימי תשו' אחר העמידה מוז\"ל לא רצה שיאמרו בשבת שבין ר\"ה ליום הכפורים ולא בב' ימים \nטובים של ר\"ה א\"מ חטאנו לפניך א\"מ מחול וסלח לכל עונותינו וכיוצא בזה בשאר א\"מ \nשנזכר בהם בחי' חטאות ועונות וודוים וכנראה מלשון ס\"ה שאין להזכיר שום חטא ביום \nר\"ה. האמנם בענין הוידוי ביום ר\"ה נמצאו בס\"ה מאמרים חלוקים כי ממאמ' א' נראה דאסור \nלפרשא חטאוי בהאי יומא ובמ\"א נראה להיפך. ומוז\"ל היה נוהג להתודות על חטאיו בלחש \nשלא ישמעו הדבריאה לאזניו והיה אומר כי המאמר הא' שבס\"ה לא אסר אלא בקו\"ר ולא בלחש. \nואמנם אפילו בלחש לא היה נוהג להתודות אלא בעת תקיעת שופר דמיושב לפי שאז מתערבב \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "השטן ואינו משגי' לקטרג ואז דברי הוידוי עולים למע' בהתחברות קול השופר העול' למע' \nגם היה נוהג מורי ז\"ל לבכות הרבה בתפלת ר\"ה אפילו שהוא יו\"ט ומכ\"ש בתפילת יוה\"כ. \nוהיה אומר מוז\"ל כי מי שאין בכי' נופלת עליו בימים האלו הוא הוראה שאין נשמתו הגונה \nושלימה. גם היה אומר כי יש בנ\"א נידוני' ביום ראשון ואז הם דינא קשיא ויש נידונים \nביום ב' שהוא דינא רפיא ורוצה הב\"ה לרחם עליהם ודן אותם ביום הב' ואמר כי האדם \nהנופלת עליו בכיה רבה מאליו בימים האלו בתפי' הוא הוראה שנידון באותה שעה למעל' אם \nביום א' ואם ביום שני:\n\n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "ענין השינה ביום ר\"ה נלע\"ד ששמעתי ממוז\"ל שאין לישן ביום ר\"ה לפי שז\"א הוא ישן למע' \nעד שמתעורר ע\"י תקיעת שופר כמבואר לקמן במקומו אשר ז\"ס משז\"ל כי תקיעת שופר הוא \nלומר עורו ישנים מתרדמתכם כו' וכבר יתבאר ג\"כ לקמן כי עד יום ב' של ר\"ה הוא ישן \nוכוונתינו הוא לעוררו ולכן אין ראוי לישן. האמנם נלע\"ד ששמעתי ג\"כ ממוז\"ל שאין זה \nאלא עד חצי היום ומאז ואילך יכולים לישן כי כבר נתעורר ז\"א על ידי התקיעות דמיושב \nומוסף ואני זוכר שראיתי למוז\"ל שאחר חצי היום שכב על מטתו וישן:\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום ראשון דר\"ה אחר תפלת המנחה מעט קודם שקיעת \nהחמה אצל הים הגדול או אצל מעיין או באר מים חיים וקורים אותו תשליך הנה הוא מנהג \nיפה ויותר טוב הוא אם יהיה חוץ לעיר ויעמוד על שפת הים או על שפת הבאר או המעיין \nויקרא שם ג\"פ של מי אל כמוך כו' תתן אמת ליעקב כו' שבסו' מיכה המורשתי שאלו הם בחי' \nי\"ג תיקוני דיקנא עילאה דא\"א וצריך שתכוין בפי' המלו' איך נרמזי' בהם מספר הי\"ג ת\"ד \nכנודע והיכן הוא מקום כל תיקו' ותיקו' באיזו מקום מן הפנים העליונים דא\"א ע\"ד \nשנתבארו אצלינו בענין ויעבור וי\"ג מידות דתפלת שחרית דחול וע\"ש ובאד\"ר נת' על סדר \nה' ה' אל רחום וחנון כו' ואלו הם מי אל כמוך א'. נושא עון ב'. ועובר על פשע ג'. \nלשארית נחלתו ד'. לא החזיק לעד אפו ה'. כי חפץ חסד הוא ו'. ישוב ירחמנו ז'. יכבוש \nעוונותינו ח'. ותשליך במצולות ים כל חטאתם ט'. תתן אמת ליעקב י'. חסד לאברהם י\"א. \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "אשר נשבעת לאבותינו י\"ב. מימי קדם י\"ג. וכשתאמר ותשליך במצולות ים כל חטאתם תכוין \nשיושלכו כל חטאתיך ועונותיך וגם המקטרג העליון יושלך במצולות הים העליון כי לסיבה \nזו הוצרך לאומרו על הים או על המים חיים אבל צריך שתכוין למה שביארנו בדרוש של י\"ג \nמידות בתיקון הט' הנרמז במלת לאלפים וביארתיו בענין היחודים:\n\n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "וזה היחו' הנז' הנה כאשר מתגרה היצה\"ר באדם ושולטין עליו סמאל ונחש הנק' מצולות ים \nכי מצולות הם אותיות צ\"ל מו\"ת דכורא ונוק' כנז' בס\"ה. וצריך תמיד לכוין בזה השם \nשנכתו' ובפרט בעת שהאדם עוסק בתורה אל יליז מעיניו שם הזה ועי\"כ לא ישלטו עליו \nמצולות ים הנז'. ולא יתגרה בו היצה\"ר וזה ענין השם הנז'. דע כי שורש כל הדינים \nוהגבו הם ב' שמו' אלקים אדני כי גם הגבו' הם ב' בחי' זכרים ונקבות והזכרים הם ארבעה \nאותיות מנצפ\"ך והם שם אלקים והנקבות הם שכ\"ה דינים שהם בגי' נע\"ר והם שם אדני \nכמבואר אצלינו וע\"ש היטב. והנה אלו הם השרשים של מצולות הדינין ואלו הם סוד התיקון \nהט' של י\"ג תיקוני דיקנא הנרמז במלת לאלפי' כמבואר בכוונת ויעבור וי\"ג מידות של \nרחמים ושם ביארנו כי הם ענין אותם השערות דלא תליין והם עומדים באמצע בין התי' הח' \nאל התי' הי\"ג הנקרא מזלא עילאה ותתא' והם נקר' מצולות ים העליונים בסוד הי\"ג מידות \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שהזכיר מיכה המורשתי באמרו מי אל כמוך כו' ותשליך במצולות ים כו'. והנה ב' שמות אלו \nשל שם אלקים ואדני הם בגי' קס\"א ומקורם ושרשם הוא שם אהי\"ה במילוי ההין שעולה בגי' \nקנ\"א ועם י' אותיו' הם קס\"א כמנין ב' שמות הנז' גם מלת אלפים הוא בגי' קס\"א גם נק' \nזה התי' הט' לאלפי' על שם ג' שמות הנז' המתחילין באות אלף והם אהי\"ה אלקים אדני \nוזהו מלת לאלפי'. וענין מה שצריך לכוין הוא להמשיך מן המזל העליון תי' הח' הנק' \nנוצר חסד שהו' שם הויה במילוי יודין שהוא בגי' חסד כמנין ע\"ב וממנו תמשיך ותשפיע \nהארה אל התי' הט' הנקרא לאלפים שהוא שם אהי\"ה במילוי ההין אשר הוא בגי' קנ\"א ועם י' \nאותיו' הוא קס\"א כמנין לאלפים ואז תכוין להמתיק עם זה את ב' שמות אלקים אדנ\"י הנקרא \nמצולות ים כנז' והם ג\"כ בגי' לאלפים ועי\"כ ותשליך במצולות ים כל חטאתם שהוא התי' \nהט' ג\"כ של מי אל כמוך כנ\"ל. ואז אותם החטאות שחטא האדם ועשה אותם מעשה ממש כנודע \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "משז\"ל כל העובר עבירה א' קנה לו קטיגר א' כי ממש נבראים מלאכים רעים וקטיגורי' ע\"י \nאותם החטאות כנודע ואלו הקטיגורי' הנק' חטאתם יורדים ונשלכים במצולו' ים דסמאל ונחש \nואינם עולים משם לפי שכבר נמתק שרשם שהם ב' שמות אלקים ואדני ואינם משפיעים בהם. \nונודע כי מוכרח הוא שבאותם הקטיגורי' יתערבו עמהם נצוצו' הקדוש' בסוד טוב ברע בכח \nהחטא שחוטא האדם ולכן בהגיעך אל תי' הי\"ג שהוא ונקה אשר הוא שם של אהי\"ה במילוי \nיודין כנ\"ל בסוד י\"ג מידות של ויעבור וגם הוא עול' קס\"א אז תכוין להעלות אותם \nהניצוצות של קדושה ולבררם ולנקותם משם ולהוציאם ע\"י שם זה של אהיה דיודין וזהו מלת \nונקה לשון ניקוי ותמיד יהיו בין עיניך סדר השמות האלו ובפרט בעת שתעסוק בתורה \nתכוונם תמיד במחשבתך אם תראה שהיצה\"ר מתגרה בך ובפרט אם האדם עושה תי' ש\"ז לבטלה \nשהוא תי' טיפות ניצוצות הקדושה שנשפעו ונתערבו בקליפות כי אז החיצוני' מתגרים באדם \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "מאד:\n\nעוד יחוד ב' על הנ\"ל וז\"ל תיקון אחר כתבנו למי שמתגרה בו היצה\"ר ובפרט בעת שעוסק \nבתורה שיכוין בנוצר חסד לאלפים לשם אדני ואלקים ששניהם מתחילי' באלף וזהו לאלפי'. \nגם יכוין ששניהם עולים בחשבון לאלפים ודע כי מי שהוא משורש קין צריך שיכוין שם \nאלקים הנז' במילוי אלפין שהוא בגי' אר\"ץ כזה אלף למד הא יוד מם. וסוד הענין הוא לפי \nשקין הביא מנחה זרע פשתן שמכחיש את הארץ כמבואר אצלנו במקומו וגרם שהמל' הנק' ארץ \nתחזור להיות יבשה ולכן נתקלל נע ונד תהיה בארץ. והנה המלכות בהיותה נק' ארץ יש בה \nשם אלקים דמילוי אלפין העולה בגי' ארץ ולכץ תכוין תמיד כל היום בשם הזה שעול' ארץ \nותכוין לתקן פגם קין שהחזירה יבשה ע\"י הפשתן ואתה מתקנה ע\"י השם הנז' ונעשית ארץ. \nודע כי כל החיצונים נדבקין בקלי' רע שנדבק בקין וכולם רוצי' וחושקים לאחוז ולינק מן \nאות אלף שבמילוי ההא של אלקים דמילוי אלפין הנז' ואינן יכולין להשיגה:\n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "\nעוד יחוד ג' והוא בעשרת י\"ת א\"ל ה\"ר משה גאלאנטי ששמע ממוז\"ל שאם האדם יתענה בז' \nימים שבין ר\"ה ליוה\"כ ויעש' בהם תשובה גמורה כל יום מהם מכפר על כל העונות שחטא כל \nימיו ביום שכיוצא בו. כיצד הרי שחל יום א' של ז' ימי תשובה הנז' ביום א' של השבוע \nוהתענה בו ועשה תשובה בו הנה הוא מכפר על כל עבירות שעשה האיש ההוא בכל ימיו ביום \nא' שבכל שבוע מכל ימי חייו. ואם התענה ועשה תשובה בכל ז' הימים ההם יתכפרו לו כל \nעונותיו שעשה כל ימיו:\n\n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "גם נלע\"ד אני חיים כי גם אני שמעתי ממוז\"ל כי העושים ד' פעמים בכל שנה ג' ימים \nרצופים הם ולילותיהן שהם קודם ר\"ה וקודם יוה\"כ וקודם עשרה בטבת וקודם י\"ז בתמוז אף \nאם לא עשאה רק פ\"א בשנה בכל ימיו יספיק ואין צריך לעשותה בכל שנה ושנה. אבל אינו \nמספיק רק לבטל מעליו מה שנגזר עליו לבא בעוה\"ז לסיבת עונותיו אבל עונש עוה\"ב אינו \nנמחל בזה:\n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מה שכתוב בס' התשובה שחיבר הרב ר' אליעזר מגרמיזא ז\"ל הנק' מורה חטאים המתענה ד\"פ \nבכל שנה בד' זמני התקופות ג\"י רצופים בכל פעם מהם מתכפרים כל עונותיו כך הוא האמת \nאמנם דברים אלו צריכים ביאור והוא כי אין זה מספיק רק למחול ולכפר להעביר מעליו \nהיסורים שהם עתידים לבא עליו בעוה\"ז לסיבת עונותיו אבל עיקר עונש עונותיו והוא מה \nשעתיד ליענש בגיהנם אחר פטירתו אין זה נמחל ע\"י התעניות הנז' אמנם צריך לתי' אחרים \nכאשר ביארנו בספרינו אלה: \nשער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש א \n", "en": ""}]}
