{"bookId": "kabala-1543b09cb7ba", "part": "1", "torah": "9", "title": "שער הכוונות — שער הכוונות - דרושי תפילת השחר דרוש א", "hebrewTitle": "שער הכוונות - דרושי תפילת השחר דרוש א", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/9/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1543b09cb7ba/1/9/", "segments": [{"index": 1, "he": "שער הכוונות - דרושי תפילת השחר דרוש א \nענין תפלת השחר:\n\nונבאר עתה ענין הודו לה' כו' כבר ביארנו לעיל כי כונת הקדיש דקודם הודו הוא כדי \nלהעלות היכל הז' דעשיה אל היצירה ע\"י כ\"ח תיבות שיש בקדיש הזה והנה אחר אשר כבר עלה \nע\"י הקדיש יש בו כח עתה לחזור הוא עצמו ממש בחינת היצירה כנגד זה אנו אומרים הודו \nלה' כו'. והענין הוא כי הנה מן הודו לה' עד ברוך שאמר הכל הוא בתיקון ג\"ר דעשיה \nשעלו ביצירה כנז' ואמנם מנהג אשכנזים לאומרו אחר ב\"ש וטעם סברתם הוא לפי שעתה הוא \nכבר נק' אלו יצירה וא\"כ ראוי לאומרו באמצע תיקוני היצירה שהם מן ב\"ש עד יוצר כנודע. \nאבל הספרדים אומרי' אותו קודם ב\"ש לפי שעדיין כל זה הוא בחי' תיקון עולם העשיה כי \nיצירה עצמה עדיין אינה נתקנת ואינה מקבלת אור אליה עצמה רק מן ברוך שאמר ואילך ולכן \nאין לאומרו רק בין העשיה ליצירה שהוא אחר קדיש העשיה וקודם ב\"ש שהוא תיקון היצירה \nומוז\"ל נהג בזה כמנהג הספרדים:\n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "\nוהנה כונת הודו כו' הוא זה כי הנה בתחי' ע\"י תיקון המעשה שהוא לבישת הטלית קטן \nועיטוף בטלית גדול נפרדו הקלי' דיצירה ונסתלקו משם כנ\"ל ואמנם מה שעשינו אז הוא כדי \nשלא יתאחזו קלי' היצירה ביצירה עצמה. ועתה אשר ג\"ר של העשיה נעשים חיצוני' אל ג' \nתחתונות דיצירה והנה נודע כי בלי ספק שחיצוניות היצירה גדול מפנימיות העשיה וא\"כ \nעתה אשר החיצוניות דיצירה הוא תחתון כי הוא מן העשיה א\"כ יש פחד מן הקלי' עתה פן \nיתאחזו שם בג\"ר דעשיה שעלו שם ולכן אנו אומרים מזמור הודו לה' כו' פירושו אתם מלאכי \nקדש הודו לה' אשר בעולם היצירה והודיעו בעמים עלילותיו שהם הקלי' וע\"כ מתפחדין \nהקלי' ואינם נאחזים שם בג' אחרונות דיצירה אשר עלו שם ג\"ר דעשיה וכמעט כל המזמור \nהזה וכל הפסוקים עד ב\"ש כולו מתעסק בסיפור שבחיו יתברך נגד העמים והקלי' שיכירו \nאלהותו וגדלותו ויתפרדו מעל הקדושה כנז' ופקח עיניך וראה אופן הסתלקו' הקליפות מעל \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "הקדושה באיזה אופן הוא והענין הוא דע כי כדי שיסתלקו הקליפות מעל הקדש צריך שגם \nהקלי' עצמם יעלו ויוכללו זו בזו ע\"ד שנתבאר בענין הכחות של הקדושה ויעלו הקלי' \nשכנגד ג' תחתונות דיצירה במקום ג' אמצעיות דיצירה שלה קלי' וע\"י עליתם יתמתקו הקלי' \nיותר ועי\"כ לא יתאחזו בקדושה וז\"ס הוד והדר לפניו כו' והענין הוא שפסוק שלפניו הוא \nכי כל אלקי העמים אלילי' שהם בחי' הקלי' וכונתינו לשבר כח הקלי' ולהכניעם שלא \nיתאחזו בג' אחרונות דיצירה שהם נרמזו' בפסוק שלאחריו הוד והדר לפניו כו' כנודע שהוד \nוהדר הם נ\"ה ועוז וחדוה הוא יסוד שהוא עוז וחדוה דמטרוניתא והכונה היא כי ג' תחתו' \nדיצירה אלו לא ישלטו בהם הקלי' אלא אדרבא יהיו הוד והדר עוז וחדוה. כי בא לשפוט את \nהארץ תכוין כי ר\"ת הוא לאה כי משם נמשכין הדינין והמשפטים כנודע כי לאה נקרא דינא \nקשיא והלל לה' תכוין לחבר אדני נוק' דז\"א הרומזת במלת והלל שהיא בגי' ס\"ה כמנין \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "אדני לחברה לה' שהוא ז\"א ולזה לא אמר ויהללו לה'. נפשנו חכתה לה' תכוין בהויה דההין \nהעולה ב\"ן וגם תכוין אל ל\"ו אותיות שיש בהויה הפשוטה הזו ומלוייה ומילוי מלוייה:\n\nוהנה ב\"ן ול\"ו גי' נח\"ל שהוא ר\"ת נפשינו חכתה לה' ונודע שהויה זו היא בעולם העשיה \nהנקרא נפש. אל נקמות ה' הנה כונתינו עתה היא שעל יד תפלתינו להעלו' העולמו' ולכלול \nאותם עד עולם האצילות וללקט כל ניצוצות הקדושה שנתפזרו ונתערבו בין קלי' ג' עולמות \nבי\"ע ולהעלותם למעלה באצילות וללקט הנשמות והניצוצות של המלכים שמתו ואלו הניצוצות \nהמתלקטות נעשה אח\"כ בחי' מ\"ן למלכות בעת נפילת אפים וה\"ס הנשמות המתערבות אז ברחם \nהנקבה ע\"י זיווג נפילת אפים ואמנם הניצוצו' אשר נפלו בעולם העשיה אינם דומים לאותם \nשנפלו ביצירה ובבריאה לפי שבעשיה הקלי' עצומו' וחזקות וגדולות ואין כח להוציא אותם \nהנצוצו' משם אלא בכח עשרה הרוגי מלוכה כמבואר אצלינו במאמר הזוהר פ' פקודי נשמות \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "דרנ\"ד ע\"ב בענין גופין ורוחין דילהון דאתמסרו בידא דמלכו' חייב' כו' וע\"ש ושם נתבאר \nאצלינו כי הגופין עצמן דילהון נעשו בחי' מ\"ן אל המלכות והם המלקטים את הנצוצו' \nהנשמות שבעשיה כי א\"א ללוקטן בשום אופן אחר זולתי ע\"י אותם הנשמות של עשרה הרוגי \nמלוכה וכל זה הוא בעשיה משא\"כ בשאר העולמות וזהו הטעם שהוצרכו ליהרג אותם י' אבירי \nישראל כדי שיוכלו ללקוט אותם הניצוצו' שבעשי' מיום שנהרגו עד ביאת המשיח כמ\"ש \nאצלינו שם וזהו מה שאנו רומזים ואומרים אל נקמות ה' אל נקמות הופיע שינקום נקמת \nאותם עשרה הרוגי מלוכה וע\"י הזכירה הזאת הם מתגברים ולוקטים הניצוצות של הנשמות \nהנתונות תוך הקלי' דעשיה:\n\n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "גם נלע\"ד ששמעתי ממורי ז\"ל שצריך לכוין בפ' אשירה לה' כי גמל עלי שבס\"ת נרמז שם ילי \nכי שם זה מעלה נשמות דעשיה כמבואר אצלינו בקבלת שבת בפ' ה' למבול ישב וע\"ש גם פסוק \nהעלית מן שאול נפשי ה\"ס העלא' המ\"ן מבחינת הנפשות שבקלי' העשיה שאין שם אלא בחינת \nהנפש וקלי' העשיה נקר' שאול דרגא תתאה דגיהנם וזהו העלית מן שאול נפשי גם כל שאר \nהפ' מכאן עד ה' מלך כולם מדברים בענין י' הרוגי מלוכה:\n\n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "ענין ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד הנה פסוק זה עניינו הוא ענין המ\"ן אשר \nהעלינו באל נקמות ע\"י עשרה הרוגי מלוכה כנ\"ל וקודם שנבא אל ביאורם נכתוב הקדמה קטנה \nעל הנז' והיא זאת כי כבר נתבאר אצלינו שבתחי' קבלו ג\"ר דעשי' בחי' נפש וע\"י הקדיש \nעלו אל ג' תחתו' דיצירה וקבלו בחי' רוח, ועתה באמרינו הודו כו' הנה הוא מזמור ונודע \nשהמזמורים הם ביצירה ונמצא עתה כי ג\"ר דעשיה שעלו אל היצירה נעשו יצירה ממש וקבלו \nבחי' נשמה מצד היצירה, גם ט\"א אל נתינת נשמה זו להם לפי שאח\"כ באומרנו ב\"ש תעלה \nהיצירה בבריאה כמבואר אצלינו שחיצו' ופנימיות ג' תחתונות דיצירה עולים במקום שלשה \nאמצעיות יצירה ונמצאו אלו הג\"ר דעשיה בלתי יצירה הנעשית נשמה להם ולכן אנו צריכין \nלתת לג\"ר דעשיה אור מג\"ת דיצירה ממש קודם שיסתלקו ג\"ת דיצירה ויעלו למעלה בבריאה \nבב\"ש כנ\"ל. כי אז תסתלק הנשמה מן העשיה כי אע\"פ שהוא במקום היצירה האמנם נפרדה מן \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "היצירה כנז' וגם לטעם הזה אומרים הודו קודם ב\"ש שלא כמנהג האשכנזים כאמור. אח\"כ \nיאמר ה' מלך ה' מלך כו' הנה פסוק זה ענינו הוא ענין המ\"ן אשר העלינו באל נקמות ה' \nע\"י נשמות עשרה הרוגי מלוכה כנ\"ל הנה הם בחינת עשרה ניצוצות אשר בעולם העשיה ולפי \nשעולם העשיה ה\"ס המלכות לכן כל העשרה שלהם הם בסוד מלכים וז\"ס ה' מלך ה' מלך שחזרו \nלחיות ונעשו מלכים גמורים כבתחילה קודם שנפלו ונתבטלו ממלכותם וזה סדר רמיזת אלו \nהעשרה בפ' זה הנה בפ' זה נזכרו ג\"פ הויה וג\"פ שם מלכות' ותכוין בזה אל ג\"ר דעשיה \nוהם ג' הויות וג' מלכים והם חב\"ד. וגם באלו הג' הויות תכוין ג\"כ אל הג' אמצעיות \nחג\"ת ובאומרך לעולם ועד תכוין אל בחינת המל' הנקרא עולם כנודע. וגם ידעת כי גם \nבעשיה יש א\"א ואו\"א וזו\"ן ונוקבא דז\"א דעשיה היא המל' דעשיה ואל זה המלכות אנו \nקורין בשם עולם וכבר נתבאר לעיל אצלינו בענין מ\"ש רז\"ל בגמר' האשה עולה עמו ואינה \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "יורדת כי יש ג' בחינת אל המלכות בהיותה דבוקה בז\"א וכמעט שהם שלשה בחי' פרצוף וכבר \nנתבאר זה במ\"א והם בשלשה מקומות בדעת ובת\"ת וביסוד דז\"א ובדמיון מה שתכוין לכפול את \nשלשה הויות הנז' בסוד ג' ספירות ראשונות וג' אמצעיות כנז' כך תכפול לכוין תיבת \nלעולם ב' כונות בשני בחי' שיש אל המלכות א' בדעת ואחד בת\"ת. אח\"כ כופלים פסוק הנזכר \nפ\"ב כנודע ואז תכוין בשלש הויות אל ג' ספי' האחרות שהם נה\"י ובתיבת לעולם תכוין אל \nבחינת השלישי של המל' שהיא למטה תחת היסוד דז\"א. אח\"כ אומרים פסוק והיה ה' למלך על \nכל הארץ והוא סוד פרצוף י\"ס דמל' אחרונה נוקבא דז\"א אשר בעשיה הרמוזה בכללות במלת \nלעולם כנזכר. ועתה אנו מפרטים כל העשר ספירותיה:\n\n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "ונחזור עתה לבאר בפרטות התיבות של הפ' הנז' הנה ניקו' הויה הראשונה שהוא ה' מלך היא \nסגול באות יוד ובאות ואו אבל בשני ההין אין צריך נקודות והם נקודות דמלת מלך כזה \nידוד מלך והויה ב' בשני פתחים תחת היוד והואו כניקו' מלך כזה ידוד מלך והויה ג' הוא \nנקוד ג\"כ בתיבת ימלוך והיא חיריק ביוד שבא בהא חולם בואו ה' אחרונה בלתי ניקוד כזה \nידוד ימלוך ובתיבות לעולם תכוין בה אל מל' תתאה דעשיה כנז' ותכוין שהיא הויה אחת \nנקוד בנקוד לעולם שהיא שבא ביוד וחולם בהא ראשונה. וקמץ בואו והא אחרונה אין בה \nנקוד כזה ידוד והנה בהויה הג' הנז' של ה' ימלוך תכוין אז כי כל הנקוד של שלשה שמות \nהנז' שלשתם ביחד הם בגי' יב\"ק שה\"ס ידוד אלקים כנז' בר\"מ פרשת פנחס רי\"ו ע\"א גם \nתכוין באומרך ה' מלך הראשון הנקו' בסגול תכוין כי מלך הוא בגי' כמנין מים לרמוז אל \nהנז\"ל כי אלו המלכים הם המ\"ן דעשיה ובמלת ימלוך תכוין כי מלך ומלך וימלוך הנז' בפ' \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "הראשון שלשתם הם בגי' מנצפ\"ך שה\"ס הה\"ג של המ\"ן ומלת ימלוך חסרה וא\"ו ובזה יעלו הכל \nלמספר פ\"ר שהם מנצפ\"ך ואם תמלא ימלוך בואו צריך לחשוב כללות ה' אותיות מנצפ\"ך \nוהכולל לכול' הרי פר\"ו ועיין בתיקונים תיקון ע' דקל\"ג ע\"ב ומשם יתבאר כל מה שכתבנו \nלעיל כי שם אמרו בפי' כי ה' מלך כו' אינון ראשין פי' שהם ג\"ר ואח\"כ אמר נקו' דילהון \nה' מלך פי' שצריך לנקוד את ההויה כנקו' מלך ומלך וימלוך אח\"כ אמר והכי אינון לתתא \nבתרין שוקין ואמה. ובג\"ד כפל לון תרין זמנין כו' והנה שלשה האמצעיות חג\"ת לא זכרם. \nוהענין הוא כמ\"ש כי השלשה אמצעיו' כבר נרמזו גם הם בפעם הראשונה כי שם צריך לכוין \nבג' ההויות אל ג\"ר וג' אמצעיות אבל השלשה האחרונות צריך לכפול הפ' פ\"ב כדי לכוין \nבהם וזמ\"ש והכי אינון לתתא בתרין שוקין ואמה ובג\"ד כפל לון פי' כי הכפל אינו רק \nבשביל ג' אחרונות בלבד. אח\"כ אמרו שם לעולם ועד שכינתא ונקודה דיליה כו' פי' כי \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "בתיבת לעולם תכוין אל השכינה שהיא מלכות דעשיה כנ\"ל ותכוין שהיא הויה א' נקוד \nבניקו' לעולם כנ\"ל. או אפשר לחברו למטה והוא כי הי\"ס דשכינתא רמוזות בפ' השני שהוא \nוהיה ה' למלך כו' ואמר כי סוד כ\"י ב\"י חש\"ק שראשי תיבותיו הוא כתר בינה חכמה והוא \nסוד פסוק והיה ה' מלך כו' על כל הארץ כמ\"ש שם והיה הוא אבא ה' אימא יהיה ה' אחד כתר \nהרי נרמז ג\"ר שלה בפ' זה ושאר הז' דידה כלולות בהם:\n\n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "שני פסוקים אלו של ה' מלך והיה ה' למלך צריך לאומרם מעומד כי הוא סוד הי\"ס של עולם \nהעשיה הכוללת חריך ואו\"א וזו\"ן וכבר ידעת כי בכל תיקון דא\"א או דאבא או דאימא צריך \nלאומרם מעומד ואף גם זאת אם אדם אומר פסוקים אחרים או סדר הקרבנות ושומע שאומרים ה' \nמלך צריך לקום מעומד עמהם בעוד שהצבור אומרים אותו ואף שהוא בסדר הקרבנות ואיך צריך \nלהפסיק ולומר עמהם ה' מלך כו' כי אם לקום עמהם. בימי החול אומר מזמור אלקים יחננו \nובשבת השמים מספרים כו':\n\n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "ענין ברוך שאמר. בהגיעך אל ברוך שאמר תקום מעומד כמשי\"ת וגם תאחוז בידך הימנית שני \nהציציות של הטלית אותם שהם כנגד פניך ותכוין כי ברוך שאמר הוא בעולם היצירה בבחינ' \nהדיבור בערך חלק המעשה שהוא הציצית שגם הוא ביצירה כמבואר לעיל וזה כונתו הנה נת\"ל \nכי מן ברוך שאמר עד יוצר אור הוא בעולם היצירה אמנם כבר הודעתיך כי בכל עולם מד' \nעולמו' אבי\"ע יש בו א\"א ואו\"א וזו\"ן והנה ענין ברכת ברוך שאמר לבדה עד ברוך אתה ה' \nמלך מהולל בתשבחות הוא בא\"א דאיהו רישא בלא גופא ולכן יש בה י\"ג ברוכים כנגד י\"ג \nתקוני דיקנא דא\"א והנה שלשה ברוכים הראשונים הם כח\"ב כסדר ושאר הברוכים לא זכרם הרב \nולהיותם בא\"א לכן צריך לקום מעומד ולברך ברכה זו להיותה ברישא דא\"א ואמנם גם הוא \nכולל שרשי זו\"ן דנפק מן א\"א וביה תליין כנז' באד\"ז ולכן הברכה הזו יש בה פ\"ז תיבו' \nכמבוא' אצלינו לקמן בסו' נוסח ברכה זו. וטעם פ\"ז תיבות אלו הוא כנגד י\"ג תיקוני \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "דיקנא דאריך דיצירה וכנגד ט' תיקוני דיקנא דז\"א אשר אלו ה\"ס שם כ\"ב אתוון כנז' בפ' \nנשא בענין ברכת כהנים כנז' שם בזוהר וכנגד שם אדני העולה ס\"ה ונמצא כי הנה שני שמות \nשהם כ\"ב וס\"ה עולים בגי' פ\"ז אשר בהם נכללים א\"א וזו\"ן. אמנם הכל הוא בחי' א\"א כי \nמשם נפקו זו\"ן וז\"ס ראשו כתם פ\"ז והנה שלשה שמות יש אל הת\"ת ושלשה אל המלכות לפי \nשהת\"ת והמל' הם נקראים שמש וירח בעולם הבריאה חמה ולבנה בעולם היצירה. חרס וסהר \nבעולם העשיה. והנה עתה אשר אנו בעולם היצירה אשר המלכות שלה נקרא לבנה שהיא גי' פ\"ז \nאנו אומרים פ\"ז תיבו' אלו ונמצא כי המלכות שביצירה כוללת אלו הפ\"ז תיבות לכן נקרא \nלבנה שהיא גי' פ\"ז. אבל דע כי הנה מה שנקרא פ\"ז הענין הוא כי הכ\"ב תיקוני דיקנא \nשבא\"א ושבז\"א העשרים בלבד הם בא\"א ובז\"א ולא בנוקבא אבל השנים הם אפילו בנוקבא. \nוהענין כי בחינת תיקון תרין תפוחין קדישין שבא\"א ותרין תפוחין שבז\"א הנה הם שני \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "תיקונים מכלל הכ\"ב אלו ואלו השני תיקונים ישנן גם בנוקבא כי גם היא יש לה בחי' \nהפנים. אבל שאר התיקונים שהם כולם בחי' השערות דזקן אינם רק בזכר שהם א\"א וז\"א \nונמצא שהעשרי' תיקו' הם זכרים והב' ישנם גם בנקבה וכן בענין שם ס\"ה הנז' הרומז אל \nשם אדני הנה הוא כנגד היסוד והמל' וזה נרמז בזוהר פרשה לך לך ד\"צ ע\"א בפסוק וה' \nבהיכל קדשו ה\"ס מפניו כו' שיתין אינון וחמש אינון והענין הוא כי הס' הם בבחי' היסוד \nהכולל ו\"ק וכ\"א כלול מעשר הרי ששים והה' היא מלכו' הנקרא ה' תתאה. נמצא שגם בשם ס\"ה \nהס' הם זכרים והחמש נקבות. ונמצא כי העשרים וששים הם זכרים והם בגי' שמונים והב' \nוה\"ה הם נקבות והם בגי' ז' וז\"ס פ\"ז פ' זכרים וז' נקבות:\n\n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "גם דע כי ענין פ\"ז הנז' הם בחי' החיצוניות שבו שהרי הוא בחי' זקן ושערות שבו. ואמנם \nיש עוד כונה אחרת בזה הפ\"ז בסוד פנימיות שבתוכו והוא זה כי הנה יש הויה דמ\"ה ביצירה \nכנודע בענין כונת מודים בתפלת המנחה בערב שבת ובמקומות הרבה גם כן. והנה הויה זו \nהיא בגימטריא מ\"ה ואמנם חשבון אותיותיה הם מ\"ב שהם ד' אותיות הפשוט וי' דמילוי וכ\"ח \nדמילוי המילוי הרי מ\"ב אותיות והנה מ\"ב ומ\"ה הם בגימטריא פ\"ז:\n\n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "מזמור לתודה הוא בבחינת או\"א שבעולם היצירה והטעם הוא כי אמת שכל הקרבנות הם למטה \nבעולם העשיה לתקן ולזכך קטרוג הקליפות שבעשיה. אבל קרבן תודה עולה על כולם כי הוא \nביצירה ועולה עד או\"א דיצירה וזהו טעם אומרם ז\"ל שלעתיד לבא כל הקרבנות יהיו בטלים \nחוץ מקרבן תודה וזה מש\"ה עבדו את ד' בשמחה בואו לפניו ברננה כי עבדו את ד' הוא אבא \nובשמחה היא אימא. ומלת עבדו היא במטטרו\"ן ו\"ק דיצירה ובעבד זה בסודו נעבוד את או\"א. \nגם ז\"ס דעו כי ה' הוא אלקים הוא חיבור או\"א דיצירה ה' ואלקים:\n\n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "ענין הי\"ח פסוקים של יהי כבוד ה' לעולם כו' והנמשכין הנה באלו הי\"ח פסוקים עד תהלה \nלדוד יש בהם י\"ח אזכרות וה\"ס ט\"ט של מטטרו\"ן והענין הוא במה שנודע כי שם אכתריאל \nהוא ביצירה באופן זה אכתריאל בא\"א י\"ה באבא ה' צבאות באימא לפי ששם ה\"ס עונה בשם \nצבאות כנז' בסבא דמשפטים בסוד שארה כסותה ועונתה לא יגרע עונה טמירא אבל מטטרון הוא \nבו\"ק דיצירה שהוא ז\"א דיצירה בלבד ולא בכח\"ב ולכן יש בו ששה אותיות כנגד ו\"ק. והנה \nט\"ט מן מטטרון הוא רישא דז\"א סוד ט' תיקוני דיקנא דיליה אשר הם כפולים ט' מעילא \nלתתא וט' מתתא לעילא וכנגדם הם ח\"י אזכרות אשר בפסוקים אלו והם כנגד ח\"י ברכאן דח\"י \nעלמין כנודע. וכבר ידעת מ\"ש חז\"ל בפסוק זה דיהי כבוד דשרו של עולם אמרו ושר העולם \nהוא מטטרון והרי הדבר נכון על מקומו. הפסוקים של יהי כבוד ה' לעולם כו' שאומרים אחר \nמזמור לתודה תמצא שהם ח\"י פסוקים ובהם ח\"י אזכרות הרומזים לח\"י עלמין שמקבל חיות \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "ושפע רב מאילנא דחיי וז\"ס חי חי הוא יודך כו' וכל זה להטיל לחקל תפוחי' קדישין ולכן \nבאלו הי\"ח פסוקים יש קל\"ז תיבות וע\"ה הרי חק\"ל כמנין חקל תפוחין. והשפע בא לו מד' \nהויות וג' אהיה וז' שמות אלו הם בגי' פות\"ר ועם הכולל תרפ\"ז. והנה ר\"ת פסוקים הנז' \nהם בגי' תרפ\"ו ועם הכולל תרפ\"ז כמנין ז' שמות הנז' ויוסף נק' פותר כנודע ובזה נעשה \nכתר לחקל תפוחין קדישין כנ\"ל ולזה ס\"ת עולה כתר לרמוז כי הוא סוף כל דרגין וזה הכתר \nהוא מכ\"ב אתוון ולכן אומרים תהלה לדוד אחריו מיד בלי הפסק אפילו בשבת שנרמזו בה \nהכ\"ב אתוון ולכן אין להפסיק בין הפסוקים האלו לתהלה לדוד בשום פסוק אחר כלל להיות \nכי פוגם בכתר הנז' ח\"ו ולכן תיכף יתחיל לומר אשרי כו' תהלה לדוד כו' וה\"ס הכתר \nדיצירה כנז' בתיקוני' שכל אשרי הוא בכתר:\n\n", "en": ""}, {"index": 21, "he": "פסוק להודיע לבני האדם גבורותיו ר\"ת יכוין שהם שם לל\"ה והוא שם א' מע\"ב שמות דויסע \nויבא ויט וגם הוא בגימטריא אדני:\n\nפסוק פותח את ידיך הנה מזמור הזה נתקן לאומרו ג\"פ ביום כנודע בסדר התפלה ב\"פ בתפלת \nהשחר ופעם א' במנחה בכל זמן מג' זמנים הנז' יש כוונה בפני עצמה עם היותם דרך אחד \nונבאר עתה כונה שבזמירות דתפלת השחר הנה ר\"ת פותח את ידיך פא\"י והוא שם א' מע\"ב \nשמות דויסע ויבא ויט גם סודו הוא חיבור ב' שמות הויה ואדני יאהדונהי וכבר ידעת מ\"ש \nבזוהר ובתיקונים פותח את ידיך אל תקרא ידיך אלא יודיך והם שני יודין של יאהדונה\"י \nראשונה ואחרונה וביניהם ו' אותיות כמנין ו' וצורת ו' היא נקודת פתח וזהו פותח את \n", "en": ""}]}
