# שער הכוונות — קטע 90

[קריאה בקורא](/reader/kabala-1543b09cb7ba/1/90/)

<div lang="he" dir="rtl">

בענין זה הרי&quot;ו הנז&#x27; שהם ג&#x27; הויות דע&quot;ב דיודין והנה ג&quot;פ ע&quot;ב הם רי&quot;ו ואמנם ג&#x27; הויות 
אלו נמשכות מן אות א&#x27; של אהיה במילוי יודין שבבינה ותכוין כי גם א&#x27; היא ציורה רי&quot;ו 
כזה א&#x27;. והנה ביארנו כי צריך לכוין בה&quot;פ רי&quot;ו בזה האופן ב&#x27; רי&quot;ו במלת ברו&quot;ך לפי 
שהב&#x27; האחרים שרמזנו בענין הכריע&#x27; הם הם הב&#x27; רי&quot;ו שרמזנו במלת ברו&quot;ך וג&#x27; רי&quot;ו במלת 
אתה כנ&quot;ל הרי הם ה&quot;פ רי&quot;ו. והכונ&#x27; היא שתכוין כי ע&quot;י הה&#x27; הרי&quot;ו האלו יש כח במל&#x27; 
לעלות אח&quot;כ ע&quot;י ב&#x27; זקיפות ה&#x27; עליות בה&#x27; מקומות אשר כ&quot;א מהם הוא סוד שם יאהדונהי 
הנז&#x27; בס&#x27; התי&#x27; ד&#x27; ל&#x27; ע&quot;ב ואלו הם יאהדונה&quot;י א&#x27; במל&#x27; שתחת היסוד. יאהדונה&quot;י ב&#x27; ביסוד 
עצמו. יאהדונה&quot;י ג&#x27; בנצח והוד יהו&quot;ה בנצח ואדנ&quot;י בהוד. יאהדונה&quot;י ד&#x27; בת&quot;ת. 
יאהדונה&quot;י ה&#x27; בחו&quot;ג יהו&quot;ה בחסד אדנ&quot;י בגבו&#x27; והרי הם ה&#x27; מקומות בז&quot;א שבהם עולה הנוק&#x27; 
ה&#x27; עליות. הד&#x27; מהן הם מן החזה ולמטה בז&quot;א ע&quot;י זקיפה א&#x27; ה&#x27; לגבי ו&#x27; ועליה הה&#x27; בחו&quot;ג 


על ידי זקיפה ב&#x27; ה&#x27; לגבי י&#x27; כמו שיתבאר למטה שאינ&#x27; עול&#x27; אלא ע&quot;י הזקיפות וכל זאת 
הכונה אשר בכריעו&#x27; אינה רק הכנה לתת בה כח שתעלה עליו&#x27; אלו אח&quot;כ ע&quot;י הזקיפ&#x27; וע&quot;ש 
למטה וכל עליות אלו הם בסוד אב&quot;א ובבחי&#x27; היותה עדיין נקו&#x27; קטנה בלי פרצוף:

ועתה צריך לבאר איך נרמזים ה&quot;פ רי&quot;ו הנז&#x27; בה&#x27; שמות יאהדונה&quot;י הנז&#x27; הנה מקום הא&#x27; 
שהוא המל&#x27; שתחת היסוד דז&quot;&#x27;א יש שם יאהדונה&quot;י שהיא בגי&#x27; צ&quot;א גם יש בה שם אדנ&quot;י 
בריבוע כזה א&#x27; אד אדנ אדני שהוא בגי&#x27; קכ&quot;ו והנה צ&quot;א וקכ&quot;ו הם רי&quot;ו ע&quot;ה. אח&quot;כ עולה 
ביסוד והנה נודע כי ן&#x27; שערי בינה הם והם נחלקים כ&quot;ה בז&quot;א וכ&quot;ה בנוק&#x27; והביאור הוא כי 
בז&quot;א ניתנים ה&quot;ח וכל חסד כלול מכל הה&#x27; הרי הם כ&quot;ה חסדים ובנוק&#x27; ניתנים ה&quot;ג וכל 
גבורה כלולה מכל הה&#x27; הרי הם כ&quot;ה גבור&#x27; הרי הם נ&#x27; ש&quot;ב גם צריך שתדע כי בכל בחי&#x27; דז&quot;א 
מז&quot;ת יש כ&quot;ה חוץ מן הת&quot;ת והוא כי בדעת יש כ&quot;ה ובחסד יש כ&quot;ה וגבו&#x27; כ&quot;ה ובנצח כ&quot;ה 


ובהוד כ&quot;ה וביסוד כ&quot;ה ובמל&#x27; שביסוד כ&quot;ה אבל בת&quot;ת לא יש כ&quot;ה לפי ששם נשלם היסוד של 
אי&#x27; כנודע ולכן הם למע&#x27; בדעת שלו. עוד טעם אחר והוא לפי שבתחי&#x27; היה ז&quot;א מן ו&quot;ק בלבד 
וכ&quot;א מהם היה כלול מנו&quot;ן ש&quot;ב ואח&quot;כ נתחלק כ&quot;א מהם לב&#x27; ונעשו כ&quot;ה וכ&quot;ה כיצד החסד 
נחלק חציו לחכמה וחציו לחסד והרי כ&quot;ה כ&quot;ה וכן הגבו&#x27; נחלק&#x27; לבינה וגבו&#x27; הרי כ&quot;ה כ&quot;ה 
וכן הת&quot;ת נתחלק לדעת ולת&quot;ת הרי כ&quot;ה כ&quot;ה:



ונחזור לענין א&#x27; כי הנה יש בו ביסוד שם יאהדונה&quot;י שהוא בגי&#x27; צ&quot;א ונודע כי הוא כולל 
את ה&quot;ק ולוקח ה&quot;פ כ&quot;ה של החו&quot;ג והנה&quot;י הם קכ&quot;ה הרי רי&quot;ו, ואח&quot;כ עולה בנצח הוד ויש 
בו הוי&quot;ה בנצח ואדנ&quot;י בהוד ולוקח ה&quot;פ כ&quot;ה של הדעת חו&quot;ג נ&quot;ה הם קכ&quot;ה ועם יאהדונה&quot;י 
הרי רי&quot;ו. אח&quot;כ עולה בת&quot;ת ויש בו שם יאהדונה&quot;י שהוא בגי&#x27; צ&quot;א עו&#x27; יש בו ג&#x27; הויות 
דע&quot;ב ס&quot;ג מ&quot;ה הכלולות בו ובכל הויה מהם יש מ&quot;ב אותיות בפשו&#x27; ובמילוי ובמילוי המילוי 
והנה ג&quot;פ מ&quot;ב הם קכ&quot;ו ועם צ&quot;א הנז&#x27; הרי רי&quot;ו ע&quot;ה. אח&quot;כ עולה בחו&quot;ג ויש בהם שם 
יאהדונה&quot;י שהוא צ&quot;א לוקחים ה&quot;פ כ&quot;ה שהם חו&quot;ב ודח&quot;ג שהם בגי&#x27; קכ&quot;ה ועם צ&quot;א הרי רי&quot;ו 
ונמצא כי בג&#x27; מקומות בלבד לקחנו בחי&#x27; ה&quot;פ כ&quot;ה והם א&#x27; ביסוד והב&#x27; בנצח והג&#x27; בחו&quot;ג 
אבל בעלות&#x27; בב&#x27; מקומות הת&quot;ת והמל&#x27; שביסוד לא לקחנום שבת&quot;ת ובמל&#x27; שביסו&#x27; אין הרי&quot;ו 
שלהם נעשה ע&quot;י בחי&#x27; הכ&quot;ה הנז&#x27; ונמצא כי ג&quot;פ קכ&quot;ה שיש בג&#x27; מקומו&#x27; הנז&#x27; הם בגי&#x27; שע&quot;ה 


והוא בחי&#x27; המלכו&#x27; העולה שם הנק&#x27; שע&quot;ה כנודע בס&quot;ה תי&#x27; ס&quot;ט בסוד מזל שע&quot;ה גורם גם 
תמצא כי בשעה יש תתר&quot;פ חלקים כנודע והם ה&quot;פ רי&quot;ו הנז&#x27; שלוקחתם המל&#x27; והם בגי&#x27; תתר&quot;פ: 

שער הכוונות - דרושי ראש השנה דרוש ו ביאור ענין הכריעות 
ונחזור עתה לבאר ענין הכריעות של י&#x27; לגבי ה&#x27; וו&#x27; לגבי ה&#x27; מה ענינה דע כי הכתר יש בו 
תר&quot;ך אורות כמנין כת&quot;ר ונחלקים לחצאין חציין נשארין לעצמו וחציין ניתנין באו&quot;א והם 
ש&quot;י אורות קנ&quot;ה אורות לאבא וקנ&quot;ה לאי&#x27; וז&quot;ס קנה חכמה קנה בינה כו&#x27; האמנם אעפ&quot;י 
שחלקה הם קנ&quot;ה אורות צריך להוסיף לה ו&#x27; אורות אחרים כדי שיהיה בה כח להאציל את ז&quot;א 
הכולל ו&quot;ק ונמצא כי יש בה קס&quot;א אורות וז&quot;ס שם [ש&#x27; מאמרי רשב&quot;י דף כ&quot;א ע&quot;ב] אהיה 
במילוי יודין אשר באי&#x27; העולה קס&quot;א. והנה אלו הי&quot;ש אורות שנותן הכתר לאו&quot;א הם הם 
הש&quot;ך ניצוצין דבוצינא דקרדינותא והם הם ג&quot;כ ענין ל&quot;ב אלקים דמעש&#x27; בראשי&#x27; כי להיותם 
בחי&#x27; דין וניצוצין נקראים אלקים והם הם ל&quot;ב נתי&#x27; חכמה הנקרא ל&quot;ב אלקים כי הנה כל 


נתיב מאלו כלול מי&quot;ס הרי עשרה פעמים ל&quot;ב הם ש&quot;ך כמנין ש&quot;ך ניצוצין הנז&#x27; ונמצא כי הם 
מתחלקים י&quot;ו נתיבות באבא וי&quot;ו נתי&#x27; באי&#x27;:

והנה גם בזו&quot;ן יש ל&quot;ב נתי&#x27; נחלקים י&quot;ו בז&quot;א וי&quot;ו בנוק&#x27; ובזה נבוא אל ביאור י&#x27; לגבי 
ה&#x27; ו&#x27; לגבי ה&#x27;, ונתחיל מן ו&#x27; לגבי ה&#x27; שהיא כריעה א&#x27; כי הנה ה&#x27; תתאה ציורה הוא כך כי 
בתחלה נעשה בה קו א&#x27; והוא או&#x27; ו&#x27; א&#x27; משוכה ברוחב וממנה מתפשט ו&#x27; אחרת זקופה מעומד 
וב&#x27; ווין אלו מתחברים ונעשים אות ד&#x27; שבציור ה&#x27; וענין ב&#x27; ווין אלו הם סוד י&quot;ב נתי&#x27; 
ואות ו&#x27; אחרת התלויה תחת אות ד&#x27; של הה&#x27;. ואמנם היא ו&#x27; זעירא בלי ראש וציורה אות י&#x27; 
א&#x27; נמצא שהרי הם כ&quot;ב נתיבות י&quot;ו של חלקה ועוד ו&#x27; היתירים שניתוספו בה כדי לתת בה כח 
ולהאציל את שית היכלין אשר למטה ממנה ולכן אנו מורידין ואו לגבי ה&quot;א תתאה והכונה 
היא לתת בה כח ע&quot;י אות ואו זה להוציא את שית היכלין דתחותה והנה גם ה&#x27; עילאה היא 
כך. ולהבין זה צריך שתדע מ&quot;ש בס&quot;ה בפ&#x27; ויקרא בד&#x27; י&quot;א ע&quot;ב בענין ס&#x27; כתיבת שם ההויה 


וע&quot;ש איך בתחי&#x27; צריך לצייר בה&#x27; אות י&#x27; א&#x27; והוא סוד העוקץ שבאחורי הה&quot;א ואח&quot;כ ממנה 
מתפשטין ב&#x27; ווין שהם ו&#x27; משוכה ברוחב וו&#x27; אחרת זקופה מעומד בקו ימין כזה ציור הרי הם 
י&#x27; וב&#x27; ווין שהם בגי&#x27; כ&quot;ב והם בגי&#x27; כ&quot;ב נתיבות אשר בה י&quot;ו של חלקה וששה היתירים הם 
שניתוספו לה להאציל את ז&quot;א כלול מו&quot;ק הנרמז באות ו&#x27; שלישי התלוי&#x27; בקו שמאל של אות 
ה&#x27; כי ו&#x27; זו צורת ו&#x27; ואינה צורת יוד כמו ה&#x27; תתאה כנ&quot;ל. והנה לפי שכונתינו עתה 
לעשותה בחי&#x27; רי&quot;ו שהוא כשנצייר צורת ה&#x27; בציור ר&quot;ו כזה ציור ונמצא כי אותה הי&#x27; 
שבעוקץ אחורי ההא אינה שם עתה ולכן אנו צריכים להוריד יוד לגבי ה&#x27; זו כדי למתק 
הדינין אשר בה שהם בסוד רי&quot;ו כנז&#x27;. ונמצא כי תכלית כל הנז&#x27; תכוין להוריד י&#x27; של הויה 
שבז&quot;א וביוד זו נכללת הויה א&#x27; שלימה ולהורידה אל אות א&#x27; של אדנ&quot;י כדי להעלות&#x27; עד 
החזה וג&#x27; אותיות דנ&quot;י נכללין באות א&#x27; של אדנ&quot;י ואינם ניכרים שם ותכוין כי יורד שם 


אהי&quot;ה דיודין והא&#x27; זו של אדנ&quot;י נעשית שם אהיה דאלפין וזהו כללות ב&#x27; תיבות ברוך אתה. 
ותכוין כי ה&quot;פ שם יאהדונה&quot;י הנ&quot;ל הם בגי&#x27; תנ&quot;ה והוא סוד אשר תנה הודך על השמים גם 
ר&quot;ת אשר תנ&quot;ה הודך הוא אותיות את&quot;ה והענין הוא כמש&quot;ל כי תי&#x27; אתה צריך לציירה בציור 
אהיה והנה כשתמלא שם אהי&quot;ה הזה בג&#x27; מלויין שבו שהן יודין ההין אלפין יהיו בגי&#x27; 
תנ&quot;ה. ותכוין כי על ידי אלו המילויין דאהי&quot;ה העולים בגימטריא תנ&quot;ה עולה הנקב&#x27; בה&#x27; 
שמות יאהדונה&quot;י הנ&quot;ל שהם ג&quot;כ בגי&#x27; תנ&quot;ה. ותכוין כי ה&quot;פ יהו&quot;ה הם סוד ק&quot;ל וה&quot;פ אדנ&quot;י 
הם שכ&quot;ה ניצוצין הנ&quot;ל והרי כי כל בחי&#x27; הדינים הם מתמתקים ועולים למע&#x27;. גם תכוין כי 
ד&#x27; מקומות של יאהדונה&quot;י שהוא עד החזה מתתא לעיל&#x27; הם עולים ע&quot;י ה&#x27; לגבי ו&#x27; שבזקיפה 
א&#x27; והמקום הה&#x27; של יהו&quot;ה אדנ&quot;י שבחו&quot;ג הוא ע&quot;י ה&#x27; לגבי י&#x27; של זקיפה הב&#x27; כי אין עלייה 
כלל בזמן הכריעות אלא אח&quot;כ ע&quot;י הזקיפה כמ&quot;ש עתה והוא כי צריך שתדע כי כל אלו הכונות 


הם הכנות לתת בה כח כדי שתוכל אח&quot;כ לעלות העליות הנז&#x27; ע&quot;י הזקיפות כי עתה על ידי 
הכריעות אינ&#x27; עול&#x27; כלל וזכור זה היטב ואל תטעה. ועתה כל אלו הבחינות שהורדנו ע&quot;י 
הכריעות צריך להעלות ולזקוף אותם ע&quot;י הזקיפות אשר בשם ההויה של הויה וזה ענינה:

דע כי הנה עתה אות א&#x27; של אדנ&quot;י עולה ע&quot;י י&#x27; של הוי&quot;ה כנ&quot;ל בסוד הכריעו&#x27; וז&quot;ס כל 
הזוקף זוקף בשם ותחי&#x27; תכוין כי ב&#x27; אותיות הנז&#x27; שהם י&#x27; וא&#x27; במילו&#x27; הם בגי&#x27; קל&quot;א 
והכונה היא לעלות עתה בחי&#x27; דעת ק&quot;ל שהורדנו במלת ברוך. אח&quot;כ תכוין כי בשם אדנ&quot;י 
עצמו יש בו אות י&#x27; אחרת בסופו ותכוין לחבר הא&#x27; הנז&#x27; עם זו היו&quot;ד והרי קל&quot;א אחר וב&quot;פ 
קל&quot;א הם רס&quot;ב שהם סוד רי&quot;ו ועוד מ&quot;ו יתירים שהוא סוד המילוי שם של ע&quot;ב דיודין כי 
כמו שהכריע&#x27; היתה בשם אהי&quot;ה דמילוי יודין גם העלי&#x27; תהיה ע&quot;י הויה דמילוי יודין. גם 
תכוין כי הנה הם ב&quot;פ י&quot;א י&quot;א שהוא סוד ר&quot;ת ידוד אלקינו יהו&quot;ה אחד והם בגי&#x27; כ&quot;ב שהם 


בחי&#x27; הכ&quot;ב אותיות שהורדנו במלת אתה. גם תכוין כי עיקרם של אלו האותיו&#x27; אינם רק א&#x27; 
אחד וב&#x27; יודין והם סוד אהיה אשר בבינ&#x27; כי האותיו&#x27; הם מן הבינה והם כ&quot;ב אותיות. 
ואמנם עיקר מה שתכוין בהויה הזו הוא כי עד עתה ביארנו בענין ב&#x27; הכריעו&#x27; של ו&#x27; לגבי 
ה&#x27; ויוד לגבי ה&#x27; שהם בבחי&#x27; ההוי&quot;ה הכוללת י&quot;ס דז&quot;א אבל בענין ב&#x27; הזקיפות אינם אלא 
בהויה פרטית אשר בת&quot;ת דז&quot;א בלבד הנק&#x27; הויה ושם אנו מעלין וזוקפין את נוק&#x27; המל&#x27; עד 
החזה שבת&quot;ת. והנה הזקיפה הא&#x27; של גופך היא ה&#x27; לגבי ו&#x27; שהוא בחי&#x27; המל&#x27; אשר תחת היסוד 
ונכללת עמה ג&quot;כ נקו&#x27; המל&#x27; שהית&#x27; בבריאה הנק&#x27; אדנ&quot;י כנ&quot;ל בענין ד&#x27; השרשים שבמל&#x27; וב&#x27; 
עולות יחד לגבי ו&#x27; שהוא גופא דז&quot;א הנק&#x27; ת&quot;ת ונק&#x27; הויה. ותכוין כי זו הה&#x27; עול&#x27; עד 
ראש אות ו&#x27; זו שהיא בחי&#x27; צורת י&#x27; א&#x27; שבראש אות ו&#x27; שהיא בחי&#x27; אות היוד שלו דהויה 
פרטית אשר בת&quot;ת דז&quot;א:



נחזור לעניננו והביאור הוא כי הנה ההויה הזו אשר בת&quot;ת היא בג&#x27; כ&quot;ו ואם תחלקנ&#x27; לג&#x27; 
שלישים אשר בת&quot;ת נמצא כי מקום החזה אשר שם הוא עלית הה&#x27; הנק&#x27; מלכות היא מדרי&#x27; ו&#x27; מן 
כ&quot;ו מדריגות הנז&#x27; בחשבונו אותם מתתא לעילא ונמצא כי מדרגה הי&#x27; הזאת היא סיום אות י&#x27; 
של זאת ההויה שבת&quot;ת דז&quot;א אשר י&#x27; זו היא ראשית אות ו&#x27; של ההויה הכוללת כל י&quot;ס דת&quot;ת 
דז&quot;א גם תכוין בזו הזקיפה הא&#x27; ה&#x27; לגבי ו&#x27; לעשות בחי&#x27; רי&quot;ו ע&quot;ד הנ&quot;ל כי אות ה&#x27; ציורה 
ר&quot;י ועם אות ו&#x27; הרי רי&quot;ו והנה בזקיפה א&#x27; הזו עלתה המל&#x27; ד&#x27; מדריגות של יאהדונה&quot;י שיש 
מן המל&#x27; של היסוד דז&quot;א עד החזה שבת&quot;ת דז&quot;א כנ&quot;ל:



אח&quot;כ תזקוף זקיפ&#x27; ב&#x27; שהיא זקיפת הראש והיא בסוד ה&#x27; לגבי י&#x27; שהוא עליית בינה דז&quot;א אל 
החכמה דז&quot;א וגם עתה תכוין לעשות ה&#x27; וי&#x27; אלו בבחי&#x27; ציור רי&quot;ו ע&quot;ד הנ&quot;ל כי אות ה&#x27; 
ציורה ר&quot;ו ועם י&#x27; הרי רי&quot;ו, ותכוין כי עליית הבינ&#x27; לגבי חכמ&#x27; שבז&quot;א הוא להעלות מ&quot;ן 
לגבי או&quot;א עילאין שהם ה&#x27; וי&#x27; עילאין של ההויה הכוללת כל עולם האצילות ועל ידי כן 
יורד מזווג זה הנעש&#x27; באו&quot;א כח אל ז&quot;א כדי לתקן את המל&#x27; לפי שכאשר נתמעט&#x27; המל&#x27; וירד&#x27; 
למטה בבחי&#x27; נקו&#x27; גם ז&quot;א נתמעט אורו כמש&quot;ה כן משחת מאיש מראהו וכו&#x27; ואין בו עתה כח 
לתקן פר&#x27; המל&#x27; וע&quot;י מ&quot;ן אלו גורמים זווג עליון באו&quot;א ומורידים בו שפע וכח כדי שיוכל 
הוא לתקן את המל&#x27; בבחי&#x27; פר&#x27;. וצריך שתדע כי כאשר עולה ה&#x27; לגבי י&#x27; וגם יורד י&#x27; לגבי 
ה&#x27; אז הוא כדי לתת מוחים בזו&quot;ן אבל עתה שאנו מעלין ה&#x27; לגבי י&#x27; לבד ואין אנו מורידין 
י&#x27; לגבי ה&#x27; הוא כי אין כונתינו רק לצורך הנוק&#x27; לבדה, והנה השפע היורד מזווג או&quot;א 


הנעש&#x27; עתה בזקיפ&#x27; הב&#x27; הזו כנז&#x27; כדי שיוכל הז&quot;א לתקן את המל&#x27; הענין הוא כי יורד משם 
שם ידוד ואהיה לצורך הנוק&#x27; וע&quot;י אלו השמות אנו מעלים את המל&#x27; ג&#x27; עליות אחרו&#x27; שיש מן 
החזה עד הכתר דז&quot;א ובתוך ב&#x27; שמות אלו הנז&#x27; יורד ומתלבש בתוכם הויה דמילוי אלפין 
לצורך שפע הז&quot;א עצמו לחדשו ולתקן את עצמו כי גם הוא נמעט אורו כנ&quot;ל. ונודע כי הויה 
דז&quot;א היא דמילוי אלפין ובכח י&#x27; אותיות הוי&quot;ה זו מתרבה אור הארת י&quot;ס שבז&quot;א עצמו ואז 
יכול לתקן את המל&#x27; כנ&quot;ל. ונבאר עתה כל הז&#x27; מדריגו&#x27; שעול&#x27; המל&#x27; על ידי ב&#x27; הזקיפות 
הנז&#x27; והם ז&#x27; בחי&#x27; של חיבור הויה אהיה כי בב&#x27; הכריעות היו ה&#x27; בחי&#x27; יאהדונה&quot;י כנ&quot;ל 
וענין זה רמוז בס&quot;ה בד&#x27; ל&#x27; ע&quot;ב וע&quot;ש היטב והנה הם נחלקות לב&#x27; בחי&#x27; כי בזקיפ&#x27; הא&#x27; 
עלתה ד&#x27; מדרי&#x27; עד החזה ובזקי&#x27; הב&#x27; עלת&#x27; ג&#x27; מדרי&#x27; עד כתר דז&quot;א ואלו הם ד&#x27; מדרי&#x27; א&#x27; 
בתחי&#x27; עול&#x27; הנקו&#x27; שהית&#x27; בבריאה הנקרא אדנ&quot;י עד המל&#x27; אשר תחת היסוד דז&quot;א בסוד יהו&quot;ה 


אהי&quot;ה:

ואמנם ב&#x27; הם במילוי יודין העולים בגי&#x27; ע&quot;ב קס&quot;א שהם בגי&#x27; רג&quot;ל ותסיר מהם רי&quot;ו ישארו 
י&quot;ז שהם י&#x27; אותיות של הויה דע&quot;ב וז&#x27; אותיות של הוי&quot;ה אהי&quot;ה וע&quot;ה הרי ח&quot;י. אח&quot;כ עולה 
ביסוד עצמו בשם יהו&quot;ה אהי&quot;ה והם הויה דיודין העולה ע&quot;ב ואהיה במילוי ההין העולה 
קנ&quot;א שהם בגי&#x27; רכ&quot;ג תסיר מהם רי&quot;ו ישארו ז&#x27; שעם הכללות יהיו ח&#x27; אותיות יהו&quot;ה אהי&quot;ה. 
אח&quot;כ עולה בנצח והוד בסוד ידוד אהיה אשר בב&#x27; והם הויה דע&quot;ב דיודין ואהיה דאלפין 
העולה קמ&quot;ג אשר ע&quot;ה עולים בגי&#x27; רי&quot;ו. אח&quot;כ עולה בת&quot;ת בסוד ידוד אהיה ונודע כי הכתר 
שבה נעשה מן הת&quot;ת שבו ולכן צריך לכוין עתה בב&#x27; בחי&#x27; האלה שהם הת&quot;ת שבו והכתר שבה 
ותכוין כי הת&quot;ת שבו הוא הוי&quot;ה דע&quot;ב דיודין ע&quot;ד הנז&#x27; בכל שאר ספירותיו והכתר שבה הוא 
ריבוע שם הוי&quot;ה דב&quot;ן דההין העולה קד&quot;ם כזה יו&quot;ד יו&quot;ד ה&quot;ה יוד ה&quot;ה ו&quot;ו יו&quot;ד ה&quot;ה ו&quot;ו 
ה&quot;ה כנודע שהויה שבמל&#x27; הוא שם ב&quot;ן דמילוי ההין והנה ע&quot;ב קד&quot;ם הם בגי&#x27; רי&quot;ו. והרי 


ביארנו ד&#x27; מדריגות של עליות בזקיפ&#x27; הא&#x27; ואלו הם ג&#x27; מדריגות עליות אשר בזקיפה הב&#x27; ה&#x27; 
לגבי י&#x27; תחילה עולה בחסד וגבו&#x27; בשם יהו&quot;ה אהי&quot;ה והם הוי&quot;ה דאלפין בריבוע העולה בגי&#x27; 
ק&quot;ל ושם אהי&quot;ה פשוט בריבועו העולה מ&quot;ד ותחבר עמהם מ&quot;א אותיות שיש בשם אהיה בפשוטו 
ובמילויו ובמילוי מילויו כנודע הרי הכל בגי&#x27; רי&quot;ו אח&quot;כ עולה בחו&quot;ב בשם יהו&quot;ה אהי&quot;ה 
אבל בדעת אינה יכולה לעלות כי אין בחי&#x27; דעת נעשה בה עד אחר הזווג וזכור כלל זה והיא 
הוי&#x27; דס&quot;ג בריבוע העולה קס&quot;ו ושם אהי&quot;ה מצויר בציור זה יו&quot;ד ד&quot;ו י&#x27; ד&quot;ו והוא בגי&#x27; 
ן&#x27; הרי הכל בגי&#x27; רי&quot;ו אח&quot;כ עולה בכתר בשם ידוד אהי&quot;ה אבל דע כי אינה יכולה לעלות 
עתה כל הכתר עצמו רק עד בחינת קשר של תפילין ש&quot;ר בלבד כמ&quot;ש בע&quot;ה. ואמנם בכתר תכוין 
בכללות ד&#x27; הויות עסמ&quot;ב העולים בגי&#x27; רל&quot;ב תסיר מהם רי&quot;ו ישארו י&quot;ו אותיות הפשוטות 
שבד&#x27; הויות אלו ונמצא כי ז&#x27; מדרי&#x27; הנז&#x27; כולם בשם הוי&quot;ה אהי&quot;ה הם עולים שכ&quot;ט שהם סוד 


הגבו&#x27; הנק&#x27; מנצפ&quot;ך שהם בגי&#x27; פ&quot;ר והנשאר מן שכ&quot;ט הוא מ&quot;ט שהוא בחי&#x27; השמות עצמן של 
יהו&quot;ה אהי&quot;ה הנז&#x27; אשר הם עם ב&#x27; כוללים שבהם עולים בגי&#x27; מ&quot;ט. ותכוין כי כיון שאין 
המל&#x27; עול&#x27; עד הכתר עצמו כנז&#x27; רק עד מקו&#x27; קשר תפילין ש&quot;ר אין כאן אלא מ&quot;ט כי שער הן&#x27; 
שהוא הכת&#x27; כנוד&#x27; אינה יכולה לעלות וביאור ענין זה הוא בתחיל&#x27; בסוד ב&#x27; הכריעו&#x27; ע&quot;י 
ה&#x27; מדריגות יאהדונה&quot;י העלינו את הדינין של שכ&quot;ה ניצוצין הנודעים שהם ה&quot;פ אדנ&quot;י שהם 
מתמתקים ומתבסמים ועולי&#x27; ועת&#x27; אנו מעלים גם את הגבו&#x27; של מנצפ&quot;ך כנז&#x27; כנודע כי ב&#x27; 
בחי&#x27; הם של דינין והם פ&quot;ר ושכ&quot;ה כמבואר אצלינו בפ&#x27; בא אל פרעה דל&quot;ח ע&quot;ב בפ&#x27; כי יהיה 
נערה כו&#x27; וע&quot;ש. גם אם נחלק ז&#x27; מדריגות הנז&#x27; של הויה אהי&quot;ה לב&#x27; בחי&#x27; ד&#x27; דזקיפה א&#x27; עד 
החזה וג&#x27; דזקיפ&#x27; ב&#x27; עד הכתר יהיה באופן זה כי ד&#x27; המדרי&#x27; הם עולים בגי&#x27; קפ&quot;ח והוא 
סוד אהי&quot;ה דיודין העול&#x27; בגי&#x27; קס&quot;א וכ&quot;ז אותיות אשר במילוי מילויו הרי קפ&quot;ח. והג&#x27; 


מדריגות הם בגי&#x27; קמ&quot;א והוא בחי&#x27; אותיות מילוי שם אהיה דיודין העול&#x27; קס&quot;א ואם תסיר 
ממנו ד&#x27; אותיות הפשו&#x27; העולו&#x27; כ&quot;א ישארו קמ&quot;א ע&quot;ה והרי עד עתה עלתה המל&#x27; שהיא בבחי&#x27; 
נקו&#x27; קטנה אשר היתה בהיכל ק&quot;ק דבריאה שהיא שם אדנ&quot;י עלתה עתה עד הכתר דז&quot;א בסוד 
אב&quot;א ועדיין היא בסוד נקוד&#x27; ואין בה בחי&#x27; פרצו&#x27;:



אלקינו וא&quot;א הנה נתבאר כי המל&#x27; עדיין היא בסוד נקו&#x27; ועלתה עד כתר דז&quot;א בסוד אב&quot;א 
והנה כוונתינו עתה לתקן תחילה את ז&quot;א כדי שיוכל הוא אח&quot;כ לתקן את המל&#x27; לעשותה פר&#x27; 
בהיות&#x27; עדיין בסוד אב&quot;א והנה מה שחסר מתיקון ז&quot;א הוא בחי&#x27; אור המקי&#x27; של המוחי&#x27; 
הפנימי&#x27; והענין הוא כי הנה נתבאר אצלינו בביאור ק&quot;ש דשחרית דימי החול כי ע&quot;י הק&quot;ש 
נעשין מוחין דא&quot;פ אל ז&quot;א דאצילות ונעשים מוחין דא&quot;פ אל לאה הנקרא ד&#x27; דקשר דתפי&#x27; 
שבראש ונעשין מוחין דא&quot;פ אל רחל נוק&#x27; דז&quot;א אבל אינם נכנסין בה כי אז היא למטה 
בבריאה אבל נשארים למע&#x27; בלאה והנה כל המוחין הפנימים האלו הם מבחי&#x27; הפנימיות הנקרא 
נשמות ואינם מבחי&#x27; החיצו&#x27; הנק&#x27; עולמות כמ&quot;ש ענין ב&#x27; בחי&#x27; אלו למע&#x27; בדרוש הב&#x27; של ב&#x27; 
י&quot;ט דר&quot;ה ונמצא כי עתה אנו צריכין להמשיך אור המקיף אל מוחין דא&quot;פ דז&quot;א עצמו מבחי&#x27; 
הפנימיות הנקרא נשמות כנז&#x27; ועי&quot;כ יוכל ז&quot;א לתקן את רחל נוק&#x27; לעשותה פר&#x27;. ואמנם כמו 


שלצורך ביאת המוחים הפנימים הוצרך זווג אבא ואי&#x27; ביחוד ק&quot;ש של שחרית כנז&#x27; כן לצורך 
האור המקיף של המוחין צריך זווג אחר מחדש ואז הם יתנו וישפיעו אור המקיף דמוחין 
בז&quot;א והנה זה הזווג נרמז עתה במלת או&quot;א כמ&quot;ש. וזה ענינו תכוין כי אלקינו הוא אי&#x27; 
עילאה ואלקי הוא אבא והואו של ואלקי הוא הדעת הידוע המזווג את או&quot;א ואבותינו הוא 
בחי&#x27; אוה&quot;מ של ד&#x27; מוחין דז&quot;א. וטעם קדימת אימא לאבא הוא לפי שנא&#x27; כונן שמים בתבו&#x27; 
כי עיקר תיקון ז&quot;א הנק&#x27; שמים הוא ע&quot;י אימא. טעם ב&#x27; לפי שנה&quot;י של אימא הם נעשים 
עצמות דז&quot;א כנודע. טעם ג&#x27; כי צריך להקדים להעלות בתחי&#x27; מ&quot;ן באי&#x27; כדי שאח&quot;כ יתן בה 
אב&#x27; מ&quot;ד. טעם ד&#x27; לפי שכוונתינו עתה לתת א&quot;מ במוחין דז&quot;א ונודע כי כל א&quot;מ הוא משם 


</div>
