תיקוני זהר — קטע 18

פרוקין, לאתחזאה בהון מטרוניתא קדם מלכא, בההוא זמנא וראיתיה לזכור ברית עולם, ואלין אינון לבושין דכהנא, דאינון ארבע בגדי לבן וארבע בגדי זהב, ואית פסקות מאלין מארי תריסין דקא אתיין לבי מדרשא, דפסקין וחתכין בהון בלישנהון, דאינון כרומחין וסייפין, ואלין אינון פרשיין ותקיפין, כמגיחין קרבא בימא וביבשתא, דאינון אורייתא דבכתב ואורייתא דבעל פה: זכאין אינון אם מלכא בינייהו דאיהו עמודא דאמצעיתא, כליל תרין תורות דאינון תורה שבכתב ותורה שבעל פה, דאתייהיבו מימינא ומשמאלא, דביה נצחין קרבא, ווי לון לאלין דיעלון לאגחא קרבא בתרין תורות בלא מלכא, דעלייהו אתמר אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם, כל בעלי אומניות משתכחין בתורה שבעל פה, ואיהי מלגאו, הדא הוא דכתיב (תהלים מ"ה) כל כבודה בת מלך פנימה: איהי הלכה דמלכא, כד איהי אזלת גביה בתרין שוקין דאינון תרי סמכי קשוט, וכד סליקת בגופא בתרין דרועוי דמלכא אתקריאת קבלה, וכד נשיקת ליה בפימיה אתקריאת אורייתא דבעל

פה, בההוא זמנא דסלקא לפימא דמלכא, מיד יתקיים ברעיא מהימנא פה אל פה אדבר בו, כד קמת על רגלהא בגלותא בתראה, אתקריאת הלכה למשה מסיני, וכד שריא בדרועוי: תיקוני זהר דף מו/ב דמלכא, אתקריאת קבלה למשה מסיני, וכד שריא בפימא דמלכא מיד פה אל פה אדבר בו, וכד איהי מרחקא הלכה ממשה, שכינתא איהי ריב לה' לתתא, וכד לאו איהי בדרועוי קבלה, איהי ריב לעילא: ובגין דא שמעו הרים את ריב ה', אלין תלת אבהן, מאי ריב דלהון, דא שכינתא, ובהפוך אתוון רי"ב איהו רב"י, דאיהו רבי מארץ ישראל, ועמיה איהי שכינתא ריב, והאיתנים אלין תרי תנאי, איתני"ם בהפוך אתוון תנאי"ם, מוסדי ארץ אלין צדיק וצדק: דבר אחר שמעו הרים, מאן הרים אלין תלת נקודין דאינון סגו"ל, והאתנים אלין תרין נקודין דאינון צר"י, ועוד שמעו הרים מאן הרים אלין תלת נקודין תניינין דאינון שור"ק, ואיתנים אינון תרין נקודין תניינין דאינון שב"א: מאי ריב ה' דא חיר"ק, ריב ה' לעילא חול"ם, ריב ה' לתתא חיר"ק, תרי ריבות אינון על

שור"ק, דאיהו (חד) צדיק קשורא דתרוייהו, (עמודא דאמצעיתא) כד איהו מתרחק מנייהו איהו ריב, וכד מתקשר בין תרוייהו איהו רבי, ואיהו שלום, ואיהו קשר, הדא הוא דכתיב ונפשו קשורה בנפשו: ועוד תרי ריבות אינון, חד צדיק, וחד עמודא דאמצעיתא, (ואמאי) חד איהו ריב בין אבא ואימא, דאינון קמ"ץ ופת"ח, דא עמודא דאמצעיתא איהו ריב בינייהו, (נ"א דאינון ריב בין או"א דאינון, קמ"ץ ופת"ח, ואמאי אינון ריב בינייהו), בגין שכינתא דלית לה מזונא בגלותא, בגין דתרעא איהו פת"ח, דאתמר ביה פותח את ידך ומשביע לכל חי, דאיהו י' חכמה, קמ"ץ סתום, עליה אתמר פותח את ידך ומשביע לכל חי, ודא חי עלמין, (דאיהו כליל ח"י ברכאן), איהו חרב ויבש בצלותא דאיהו שכינתא, ובגין דא איהו צלותא יבשה, בגינייהו איהו ריב בין אבא ואימא: וכד אתפתח איהו קמ"ץ בפת"ח דאיהו תרעא דיליה, עמודא דאמצעיתא נחית מלא, ומהלך חמש מאה שנין, עד דמטו לח"י עלמין דאיהו כליל ח"י ברכאן, ואתמלא מנייהו, ומניה אתשקיא

לשכינתא דאיהי צלותא, ומאי דהוה יבשה קרא ליה ארץ, הדא הוא דכתיב ויקרא אלהי"ם ליבשה ארץ, למיעבד פרין ואיבין, דאינון ארעא קדישא דישראל לתתא, הדא הוא דכתיב ויאמר אלקי"ם תדשא הארץ דשא: ועמודא דאמצעיתא כד סליק לאבא ואימא לנחתא מזונא מתמן, קליה סלקא על כל אינון נחלין ומבועין, וכד נחתא קליה נחתא על כל אינון נחלין ומבועין דאורייתא, הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ג) נשאו נהרות ה', נשאו נהרות קולם, נשאו נהרות אלין אינון תרין נקודין דאינון צר"י, מאן איהו דסליק על גבייהו בתרין דרועין, דא חול"ם, וביה אתעבידו סגולת"א, ומאן איהו דנחית תחותייהו בתרין שוקין, דא חיר"ק, וביה אתעבידו סגו"ל: בההוא זמנא נשאו נהרות קולם, דאיהו קול יעקב, קול השופר, ולאן סלקין ליה לגבי אבא ואימא, וכד נחית נחית בתרין נקודין דאינון שב"א תרי ירכי קשוט, הדא הוא דכתיב ישאו נהרות דכים, כגון על כתף ישאו: (ואבא נחית) בצדיק, דאיהו שור"ק בנקודת (חיר"ק) חדא, כי שם חלקת מחוקק ספון, קשורא

דתרין ירכין דקשוט, דאיהו דכים, דך ים, ד"ך דכליל כ"ד אתוון דיחודא תניינא, עליה אתמר אל ישוב דך נכלם, ד"ך איהו בכ"ד ספרים דאורייתא, ושכינתא וכד"ה על שכמה, וכד צדיק איהו מלא מעמודא דאמצעיתא, דאתמר ביה ותמלא כדה ותעל: סליקת האי נקודה דאינון חד על תרין, דאינון שור"ק על תרין דאינון שב"א, ואתעבידו שור"ק, בתר דאיהו מליא מסטרא דיליה ומסטרא דעמודא דאמצעיתא, אתמר בשכינתא ותמלא כדה ותעל, ותורד כדה מעל שכמה, כל הכורע כורע בברוך, ותמלא כדה ותעל, כל הזוקף זוקף בשם, סליקת ודאי מגלותא לגבי בעלה, בהאי שעתא:

תיקוני זהר דף מז/א איהי אמרת לגבי צדיק, ותאמר שתה אדוני, וגם גמליך אשקה, דאינון גמולי מחלב, ועוד חול"ם אתקרי עמודא דאמצעיתא לגבי מוחא, וחיר"ק לגבי לבא, שור"ק אתקרי בקשורא דתרוייהו, ועוד חול"ם אתקרי בכל סטרא דימינא, הדא הוא דכתיב (ויקרא ב') על כל קרבנך תקריב מלח, וחיר"ק אתקרי בכל סטרא דשמאלא, ואיהו שור"ק קשורא דתרוייהו, ועוד חל"ם אתקרי באימא עלאה, יום הכפורים דאיהו עשור, וביה יהא מוח"ל וסולח חובין דעמיה, וחיר"ק אתמר באימא תתאה, וביה חור"ק עליו שניו על סמא"ל, דאשתעביד בבנוי דשכינתא בגלותא: דבר אחר נשאו נהרות קולם, דא תרין זמנין דמייחדין ישראל לקודשא בריך הוא, וסלקין ליה ביה קלא ערב ובקר וצהרים, דאינון ימינא ושמאלא, בתרוייהו סלקין קלא דאיהו עמודא דאמצעיתא, לגבי מאן סלקאן ליה לגבי אימא עלאה, דאיהו כ"ה בימינא וכ"ה בשמאלא ערב ובקר, ואינון חמשין תרעין דבינה, קראן ליה בהון, דנחית לגבי צדיק וצדק:

דאיהו ד"ך בשוקא ימינא, ואיהי כדה על שכמה בשוקא שמאלא, דאינון תרי סמכי קשוט, ובגין דא ישאו נהרות דכים, ד"ך י"ם, ואיהו ד"ך בכ"ד אתוון דברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דערבית, ואיהו ד"ך בכ"ד אתוון דשחרית, ורזא דמלה ושמתי כ"דכ"ד שמשותיך, ואיהי כד"ה בתרוייהו, ואל ישוב ד"ך נכלם: וצריך דלא אשתמע קלא בההוא דך, אלא ישאו נהרות, נשאו לא כתיב אלא ישאו, בגין על כתף ישאו, בההיא זמנא ותמלא כדה ותעל, ותאמר שתה אדוני וגם לגמליך אשקה, אלין אינון רמ"ח תיבין דארבע פרשיין דיחודא דקריאת שמע, דבכלהו אינון רמ"ח אברים דכלילן בברית דאיהו צדיק, כלהו אתשקיין על ידי שכינתא, דאיהו כ"ד י"ם: כ"ד ספרין דאורייתא ודאי, אינון כ"ד דאתמלי מן ימא עלאה דאורייתא, דאיהי כלילא דחמשין אתוון דיחודא, דאינון כ"ה וכ"ה, דמייחדין בהון לקודשא בריך הוא תרין זמנין, וכד סליק י"ם חמשין, דא איהו ישאו נהרות דכים, בהפוך אתוון דך איהו כד, ודך איהו

צדיק בהאי כד, בגין דאיהי תבירא, בגלותא שכינתא דאיהי כד, עליה אתמר לב נשבר ונדכה אלקי"ם לא תבזה, צדיק איהו דך במיא דאורייתא: ואיהו כתית במשחא דאורייתא, הדא הוא דכתיב שמן כתית, אימתי, בזמנא דאסתלק ו' מן ה', ואשתארת ד', דלת ודאי, ובגין דא שמן כתית רביעית ההין, רביעית ה"א ודאי, דאתחזרת דל"ת, וההוא כתית איהו ו' זעירא, שלימו דה', ועליה אתמר ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, אות ה' ודאי, ובגין דא אתקריאת ה' על שמיה, יום הששי, ה"א דששי: מקולות מים רבים, אלין שבע (קלין) שמהן, דמתפלגין לשבעה נהרות, וכלהון מתפלגין בההוא נהר דנפיק מעדן, ואינון בהבו לה', שבע אינון דאזלין על שבע שמהן, דאינון אבגית"ץ וכו', ואינון שבע ספירן, קול ה' על המים דא חס"ד ואיהו אבגית"ץ, דמתמן מיא דאורייתא, קול ה' בכח דא קר"ע שט"ן ודא גבור"ה, קול ה' בהדר דא נג"ד יכ"ש ודא תפאר"ת, כסאו כשמ"ש נגד"י, וביה אתמר למשה נגד כל עמך אעשה נפלאות, קול ה' שובר

ארזים דא בט"ר צת"ג ודא נצ"ח, קול ה' חוצב להבות אש דא חק"ב טנ"ע ודא הו"ד, קול ה' יחיל מדבר דא יג"ל פז"ק דאיהו יסו"ד, הר סיני, קול ה' יחולל אילות דא שק"ו צי"ת ודא מלכו"ת, דעלה אתמר למנצח על אילת השחר, ודא איהו מקולות מים רבים: אדירים משברי ים, אלין טעמי דאורייתא, דאתמר בהו כל משבריך וגליך עלי עברו, ואלין אינון זרק"א מק"ף שופר הולך סגולת"א:

תיקוני זהר דף מז/ב זרק"א, קו דיוקנא דאת ו', רישא דיליה י', תלת גלגלים (נ"א אית) סלקין ביה בימא דאורייתא, ואינון סגו"ל (נ"א סגולתא), וכל גלגל סליק לעשר גלגלים לעילא, והאופנים ינשאו לעומתם, ולזמנא דינשאו האופנים לעומתם, מיד נשאו נהרות ה', תרין נקודין דאינון סגולת"א סלקין לההיא נקודא חדא על גדפוי, ואתעבידו י"ה, ודא איהו נשאו נהרות ה', אינון תרי נקודין דא', י' לעילא וי' לתתא, סלקין ו' על (גדפוי) גדפין, ולאן סלקין, אלא חושבנא דלהון לחושבן שמא דיקו"ק, וכד סלקין לה על גדפייהו, לקבלא עלייהו עלת העילות, דנחית על גבייהו: ועוד זרק"א איהו יפה נוף משוש כל הארץ, איהו ז', יום השביעי, ודא צדיק, ואיהו ענפא מגופא דאילנא, דאיהו עמודא דאמצעיתא, הר ציון ירכתי צפון דא נקודא חדא י' (נ"א א) זעירא אות הברית, ועלה אתמר נשאו נהרות ה', ומאי ניהו ירכתי צפון, דסלקין לה לגביה דיקו"ק דאיהו בעלה, וכד סלקין לה לגביה אתקריאת ההיא נקודה קרית מלך רב:

בההוא זמנא דסלקת ההוא נקודה בתרין ירכי, מקבלין לה תרין דרועין, דאינון תרי נהרות עלאין, וסלקין לה בעמודא דאמצעיתא, ודא איהו נשאו נהרות קולם, תרין ירכין אזלין לה לגבי בעלה, ותרין דרועין אינון מקבלין לה לגבי בעלה, ובגין דא תרין נהרות אתמר בהון נשאו נהרות ה', ותרין תניינין ישאו נהרות: ועוד אתמר בה סליקו ונחיתו, כגוונא דא, כד סלקין לה לגבי עמודא דאמצעיתא אתמר ביה נשאו נהרות קולם, אבל כד נחתין לה לגבי צדיק אתמר ביה ישאו נהרות דכים, ומה דהוה סגולה לעילא כגוונא דא כד נחתא לגבי צדיק אתעבידת סגו"ל כגוונא דא ובגין דא מה דהות לעילא אתנטלת (נ"א אתחזרת) לתתא, ובגין דא אתקריאת בצדיק דכים: ובה מים התחתונים בכאן, בגין דאינון תרעין דדמעה, ועלייהו אתמר שערי דמעה לא ננעלו, ובגין דאיהי דמעה דילהון, דכים ודאי, וצדיק בה ד"ך י"ם, והא אוקמוהו אל ישוב דך נכלם, וביה אל דמעתי אל תחרש, ועלה אתמר צעקת בני ישראל באה אלי:

תנועה דסליק לה לגבי בעלה דא רבי"ע, ובההוא זמנא אתקרי זק"ף גדו"ל, ואיהי אתקריאת קרית מלך רב, ובאן איהו זקפא לגביה, בתרין נהרות, דאתמר בהון ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב, ועלייהו אתמר נעימות בימינך נצח, מאי בימינך דא גדולה, בההוא זמנא אתקרי זק"ף גדו"ל, וכד נחתת בצדיק אתקריאת זקף קט"ן, ומאי איהו תנועה דקא נחית לה, דא תבי"ר, רבי"ע לימינא, ארך אפים על בינונים, וביה איהו מארי"ך, תבי"ר לשמאלא, תבירו דחייביא, חד סליק בתקיע"ה ומאריך בה, וחד נחית לה בשברי"ם, שלשל"ת דא תרוע"ה, קשורא דתרוייהו, דיוקנא דשור"ק דלתתא, בשלשל"ת סלקא, בשור"ק נחתא, האי איהו סלם (נ"א חלם) דסלקא לעילא, והאי איהו סלם (נ"א חירק) דנחתא לתתא, והיינו דרג"א תר"י טעמ"י: וענויא דשכינתא אף על גב דאיהי בתלת סטרין, בתקיע"ה דאיהי דינא רפיא רפ"ה, ובשברי"ם דאיהו דינא קשיא דג"ש גבורה, לית לה ענויא כענויא דבעלה דאיהו תרוע"ה, שלשל"ת, ורזא

דמלה אין קול ענות גבורה דא שברי"ם, ואין קול ענות חלושה דא תקיע"ה, אלא קול ענות אנכי שומע דא תרוע"ה, דסלקא בענויא דא בתר דא כתרועה, ובגין דא אשרי העם יודעי תרועה, אף על גב דשכינתא איהי בענויא מימינא ומשמאלא, לית ענויא כענויא דבעלה, תרוע"ה דאיהי תורה שבעין אנפין, ואיהי תרועה דיליה, ובגין דא:

תיקוני זהר דף מח/א אשרי העם יודעי תרועה. דבר אחר קול ענות אנכי שומע, דא איהו ענויא דאנכי שומע, דאיהי צווחת בכל יומא למעלה, היא ובנהא, וקראן ליה תרין זמנין ערב ובקר שמע ישראל, וכל בר נש דאית ליה ענוי משכינתא, דאיהי עניא בגלותא, רחיקא מן בעלה, וקרא ליה בכל יומא שמע ישראל, דיהא נחית לגבה, ודאי עליה אתמר קול ענות אנכי שומע, קול דענויא דהאי עניא אנכי שמע: קם אחד בקירטא ודא שכינתא תתאה, וחד בקשתא דא ברית צדיק, עליה אתמר שופ"ר הול"ך פז"ר גדו"ל, גירין דילה אינון צדיקים דישראל דקבילו ברית, דבזכותיה נפקין מגלותא, ורזא דמלה הא להם זרע, דאינון טפין דא זרק"א: קמו תנאין ואמוראין דלעילא ובריכו ליה, ואמרו מטרה (נ"א עטרה) תהא אגינת עלך מחצים בגלותא, עלך אתמר לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם, וקשתא וחצא דסטרא דקדושה יגן עלך, ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו, צנה דא שכינתא תתאה, וסחרה דא שכינתא עלאה,

אמתו דא עמודא דאמצעיתא: קם איהו ואמר תנאין תנאין משנה תהא בעזרייכו, ולא תשתניאו מרחמי לדינא, הלכה אזלת לימינא דילכון, לאתגברא בה על שנאיכון, קבלה תתקבל צלותכון, ברייתא אפיקת לכון ולבנייכו מגלותא, ומשעבודא ודינא דההוא דממנא על גלותא על בנייכו, מיד דבריך לון סליק לאתריה: קם רבי שמעון בקדמיתא פתח ואמר, תנא תנא אסתמר לך, דהא קירטא לגבך, ודא שכינתא, ובה אזדריקו תלת אבנין, דאינון תלת טפין דמוחא עלאין, דאינון י'י'י', ואתכלילו בחכמה בתבונה ובדעת: אמר ליה רבי שים בסלע קנך, דהא קשתא לגבך דאיהו אות הברית, אסתמר מגירין דיליה, דאינון תלת ו'ו'ו', דסלקין ח"י בחושבן, ודא ח"י עלמין: קם תנא תניינא ואמר ליה, הא תניא דמסייע לך, ברומחא דאיהו כלילא מארבע פרשיין, ודא ו' דאיהו עמודא דאמצעיתא, כליל שית תיבין דיחודא, ורמ"ח תיבין דאתמר ביה ושים בסלע קנך: דהא קרני פרה לגבך, דאינון תרין נביאי קשוט, עלייהו אתמר אצמיח קרן לדוד, ומצמיח

קרן ישועה סטרא דשכינתא אתקרי קרני פרה, מסטרא דשור וקרני ראם קרניו, ואינון משיח ראשון ושני י' ו', בית ראשון ושני ה"ה: ושכינתא נטלא פורפירא מאשא סומקא ואצטבעת בה, ואתקריאת סומקא פרה אדומה תמימה, אדומה ודאי מסטרא דגבורה, תמימה מסטרא דההוא דאתמר ביה התהלך לפני והיה תמים, אשר אין בה מום מסטרא דיעקב דלית ביה פסולת, דאתמר ביה ויעקב איש תם, יעקב דלעילא, ובדיוקניה יעקב דלתתא, אשר לא עלה עליה עול, משעבודא דגלותא, בגין דאיהי שכינתא עלאה אתקריאת, ולא עוד אלא דאיהי אתקריאת שבת, דאיהי אסור במלאכה, בגין דאתקריאת חרות: ושלמה בגינה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, בגין פרה אדומה דאיהי מטהרת את הטמא ומטמאה את הטהור דאתעסק בה, ורזא דמלה מי יתן טהור מטמא לא אחד, מטהרת את הטמא מסטרא דימינא, דכהנא מסטרא דימינא אתקרי איש טהור, בגין דלסטרא (נ"א דסטרא) דימינא איהי מיא דאורייתא, אף על גב דיהא טמא אתדכי בה, ומטמאת את הטהור דא גבורה, דלסטרא

סמא"ל דנפל מקדושתיה, ומה דהוה טהור סאיב ליה, בגין דשליט: תיקוני זהר דף מח/ב על חיילין דמסאבו, וכהנא דאיהו טהור כד הוה משתדל לקרבא ליה לעזאזל, הוה מטהר לישראל מכל חובין דילהון, כמה דאת אמר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וכו', ואיהו דהוה טהור הוה מתטמא בההוא עזאזל, והכי למי נדה הוה כהנא מטהר לה, ואיהו הוה מסתאב עד עדן רמשא דהוה מתדכי: ועוד מטהרת את הטמא, כד נולד משה אתמר ביה לגבי בת פרעה ותרא אותו כי טוב הוא, דחמאת עמיה שכינתיה, ומיד דנגעה איהי ביה אתדכיאת ואתסיאת מצרעתא דילה, ומשה אתדבקת ביה צרעת, כמה דאת אמר והנה ידו מצורעת כשלג, דבההיא זמנא דנגעה ביה בת פרעה, פרחת שכינתא מניה, ובגין דא כד בעא לאתקרבא לגבה בסנה, אמרה ליה אל תקרב הלום של נעליך מעל רגליך, עד דיתפשט מההוא גופא דנגעת ביה בת פרעה, תמן אחזי ליה, דגופא דבר נש בהאי עלמא, איהו צרעת ממשכא דחוייא: לבתר דאתפשט מניה, והדר לגנתא דעדן, אתלבש בגופא קדישא דיליה, ודא איהו והנה שבה

כבשרו, והכי אתלבש משה בה, ודא איהו והנה שבה כבשרו, כקדמיתא דאתמר ביה עצם מעצמי ובשר מבשרי, ובגין דא אמר ליה של נעלך מעל רגליך, דא גופא דהוה ליה כנעל, ההוא דנגעה ביה בת פרעה, ואתלבש באחרא, ובההוא זמנא אהדרת עליה שכינתא: ובגין דא אתחזי (נ"א אחזי) ליה באתין דעבד באת קדמאה, ואמר ליה הבא נא ידך בחיקך וכו', ואמאי בחיקך, הכא רמיז משוכבת חיקך שמור פתחי פיך, והנה מצורעת כשלג, ולבתר אחזי ליה דאתדכיא באורייתא, הדא הוא דכתיב בה והנה שבה כבשרו: ועוד שכינתא תתאה איהי עגלה ערופה, ומסטרא דפרה שור, ודא איהו ופני שור מהשמאל, ומסטרא דעגלה, עגל בן בקר לחטאת, ופרה ודאי אתקריאת שכינתא עלאה כד נטלת מן גבורה, ושכינתא תתאה עגלה כד נטילת מניה: ועוד קרני פרה נצח והוד, בהם עמים ינגח יחדיו, קרני ראם חסד גבורה, דיעביד בהון קרבא בעמלק, וימחי ליה ולזרעיה מן עלמא: ועוד קרני פרה אלין תלמידי חכמים דמתווכחין דא עם דא באורייתא, ומתנגחין כשוורים דא

עם דא, בגין דאורייתא דעל פה איהי מסטרא דגבורה דאתקרי אלקי"ם, וביה פתחת אורייתא בראשית ברא אלקי"ם, בגין דא תלמידי חכמים אינון מתנגחין באורייתא כשוורים דא עם דא, ובגין דא יקו"ק כגבור יצא מסטרא דגבורה, יריע בתרועה, יצריח בשברים, על אויביו