{"bookId": "kabala-1a325a12b279", "part": "1", "torah": "21", "title": "תיקוני זהר — קטע 21", "hebrewTitle": "קטע 21", "language": "he", "sourceUrl": "/reader/kabala-1a325a12b279/1/21/", "plainUrl": "/reader-plain/kabala-1a325a12b279/1/21/", "segments": [{"index": 1, "he": "יונה דא נפשא, מסטרא דיליה ולא שמעו אל משה מקצר רוח, ומעבודה קשה מסטרא דכבד, \nדאתמר ביה כבד לב פרעה, תכבד העבודה, מסטרא דמרה וימררו את חייהם: \nדג גדול איהו ערב רב, דאינון (נ\"א דאיהו) רב החובל, מאן חובל אלא רב מכל מלאכי \nחבלה, איהו חובל, ואיהי חבלה, ערב רב בנין דלילית חייבא, דבהון חאבו ישראל וחבילו \nית בשרייהו באת ברית, אינון רב עלייהו בגלותא, ואינון דגה לישראל, ובגין דא אמרו \nזכרנו את הדגה וכו': \nובזמנא דנפקו ישראל ממצרים קטיל מנייהו סגיאין, ובגלותא בתראה עתיד הקדוש ברוך הוא \nלקטלא לון, ודא איהו והדגה אשר ביאור מתה, ויבאש היאור דא אורייתא, דאתמר בה ותורה \nאור, סרחת לגבייהו, ואתמר בישראל כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אור איהו ר\"ז, \nהיאורה בת זוגיה דההוא אור, דאתמר בה ולכל בני ישראל היה אור במושבותם, כגוונא דא \nבגלותא בתראה (היאורה) הזוהר ביה הוה ר\"ז, דאיהו אור דפורקנא בתרייתא, לקיים כימי \n", "en": ""}, {"index": 2, "he": "צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, ודא איהו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, וכל הבת \nתחיון, אלין דמשתדלין באורייתא דבעל פה: \nדבר אחר וימן ה' דג גדול לבלוע את יונה, דא עניותא, דאיהו עצב, ונוקבא דיליה עצבון, \nדכורא דג נוקבא דגה, דא הוא ויתפלל יונה אל ה' אלקי\"ו ממעי הדגה, מכפנא דעניותא \nדמטי למעוי דישראל, בההוא זמנא ויאמר ה' לדג ויקא את יונה וגומר, בדוחקא דדאגה \nדילהון דדואגין מן עניותא, מדוחקא יפקון מן גלותא, הדא הוא דכתיב (שמואל ב' כ\"ב) \nואת עם עני תושיע, דא נבואה דיונה דנתנבא דיפקון ישראל מן גלותא בדאגה (ס\"א בדוחקא) \nדעניותא, ובימינא יפקון,: \n \n", "en": ""}, {"index": 3, "he": "תיקוני זהר דף נד/א\nבגין דצדיק ח\"י עלמין איהו עני דאתקשר בימינא, דאיהו פסח, כגוונא דישראל דאתמר בהון \nואת ערום ועריה, והאי יונה איהי יונה דתיבת נח: \nדבר אחר ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אל היבשה, קם סבא מבתר טולא פתח ואמר, והמן כזרע \nגד הוא, מאי כזרע גד, אלא גד איהו ימינא ושמאלא, גמו\"ל דלי\"ם, כזרע גד דא יונה י' \nודאי, טפה חוורתא, דביה אשתלים גד ואתעביד גיד, ועל דא האי זרעא דאיהי יו\"ד דאיהי \nטפה קדישא, אתמר ויקא את יונה אל היבשה דאיהי נוקבא, וממה דהות יבשה הא אתקריאת \nארץ, לאפקא זרעין ואיבין, הדא הוא דכתיב ויקרא אלקי\"ם ליבשה ארץ, ולמקוה המים קרא \nימים, דא מקוה ישראל מושיעו בעת צרה: \nמקורא דנביעו מההוא זרע דאתמשך ממוחא עלאה, והאי (נ\"א וההיא) טפה איהי י' זעירא, כד \nנפקת (א) מן מוחא דאיהי חכמה, כל ספירה נטלת חלקהא, עד דאתפליגת לתשע נקודין, וכד \nנטיל כל חד חולקיה אשתארת עשורא מכלהו טפין, דנטילת ההיא יבשה דאיהי עשירית האיפה \n", "en": ""}, {"index": 4, "he": "סלת, ובגינה מעשרין: \nוההיא טפה בעמודא דאמצעיתא אתארכת, ואתעבידת זרע ו', דכליל שית סטרין, וכמה דכל \nספירן נטלין חולקיהון מההוא טפה, הכי נטלין מזרע (נ\"א מההוא זרע) דאיהו ו', כד איהו \nזעיר אתעביד שית, כד נטיל ביו\"ד סליק לשתין, שית זמנין עשר, אבל כל ספירן כל חד \nאיהו תשע, ומלכות בה אשתלים כל חד לעשר, וכלא אתמשך לגביה דגיד דאיהו צדיק, ומניה \nלההוא יבשה, ובההוא זמנא דאריק בה כלא אתקריאת תיבת נח, ורזא דמלה ותנח התיבה בחדש \nהשביעי, מה דהות ה' יבשה, אתעבידת ה\"א השביעי, ודא איהו ותנח התיבה בחדש השביעי, \nותנח ודאי בחדש השביעי, ודא איהו גיד צדיק ח\"י עלמין, בגין דמניה נפיק זרע להאי \nיבשה: \nוכל מאן דאפיק האי זרע דאיהו נביעו מלעילא דלא בהאי יבשה, גרים פרודא בההוא נביעו, \nכביכול כאלו אתפסק נביעו דשכינתא, ויתרבה נביעו דסטרא אחרא, דאינון מי טופנא, הדא \nהוא דכתיב (בראשית ז') והמים גברו מאד מאד על הארץ, בההוא זמנא דלית נביעו בההיא \n", "en": ""}, {"index": 5, "he": "יבשה דהיא כבדה, אתעבידת קלה, ונסתלקא מעל ישראל, ואתמר בה ותרם מעל הארץ, ולא נחתת \nעד ירחא שביעאה, דאתמליאת בזכוון דילה ואיהי כבדה נחתת, הדא הוא דכתיב ותנח התיבה \nבחדש השביעי, דאיהו תשרי דרועא שמאלא, דאי הוו נפקין ביה יפקון במיתה, ולא ישתארון \nאלא חד מעיר ושנים ממשפחה, חד מעיר כגון נח, ושנים ממשפחה כגון שם ויפת, ומאחרנין \nשנים שנים שבעה שבעה, מאינון עמי הארץ דדמיין לבעירן ועופין וחיוון, ואלין אינון \nדאוקרין ימים טובים וחגין, דאינון שנים שנים תרין יומין חד דראש השנה וחד דשבועות, \nתרין יומין דפורים, שבעה שבעה אלין שבעה יומין דפסחא, ושבעא יומין דסכות, או \nדמתפללין ח\"י ברכאן דצלותא בכל יומא: \n \n", "en": ""}, {"index": 6, "he": "תיקוני זהר דף נד/ב\nדסלקין לחושבן שנים שנים שבעה שבעה ח\"י, או אלין דהוו נטרין י' דאיהו אות ברית מילה \nדאיהו לשמנה דכלא ח\"י, או אלין דמנחן תפלי בכל יומא דאינון אות י', כמה דאת אמר \nוהיה לאות כו', והוו קשרין ליה בתמניא בתי דתפלי, דאינון ארבע בתי דתפלין דרישא, \nוארבע פרשיין דתפלין דיד, או אינון דנטרין אות י' שבת בתחומא דיליה דאיהו ח', תרי \nאלפי אמין לכל סטרא, וכלא ח\"י, לאלין אינון מקבלין בתשובה, דאיהי תיבת נח יום \nהכפורים: \nאבל לאחרנין לא יקבל לון בתיובתא, ואם יפקון ביומא דדינא, אלין דלא הוו נטרין, אתמר \nבהון ויגוע כל בשר הרמש על הארץ, ואלין אתקריאו רשעים גמורים דנדונין לאלתר למיתה, \nדבהון בשית יומין הות שכינתא מתתרכא הדא הוא דכתיב ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, \nואלין אינון יומין דחול: \nצדיקים גמורים אלין אינון דנטרין ח\"י ושבתות ויומין טבין, עלייהו אתמר ותשב אליו \nהיונה לעת ערב ודא ערב שבת ויומין טבין, דשכינתא קא אתיא לשריא עלייהו בגין דאינון \n", "en": ""}, {"index": 7, "he": "קדש, כמה דאת אמר (ירמיה ב') קדש ישראל לה', (דברים ד') ואתם הדבקים בה' אלקיכ\"ם \nחיים כלכם היום: \nואינון צדיקים גמורים דנכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, וכתיבין בספרא דחיי, כמה דאת \nאמר ובספר חיים ברכה וכו', בינוניים דכלילן מחול וקדש תליין עד יום הכפורים דאיהו \nכגוונא דתיבת נח, אם תייבין בתיובתא יקבל לון ויכתבון לחיי, ואם לאו יכתבון למיתה \nעם אחרנין, דאתמר בהון ויגוע כל בשר וכו', ובינוניים בגין דאית בהון פקודין וחובין, \nאתמר בהון ומכל החי מכל בשר וכו', מכל החי מסטרא דזכוון, מכל בשר מסטרא דחובין. \n(ועוד דבזמנא דייתי משיחא כל אינון דנטרו אות ברית ישזיב יתהון ממותנא דבההוא זמנא \nיתבטל מותנא דהוו מתנבאין אינון נביאיא דאספקלריא דלא נהרא דלא ישתארון אלא חד מעיר \nושנים ממשפחה כגון ההוא דכתיב שנים שנים באו אל נח ואית מאן דאמר שבעה שבעה מסטרא \nדבת שבע ואלין אינון חד מעיר נח דא שבת דביה נייחא דירית לה צדיק שנים שנים תרין \n", "en": ""}, {"index": 8, "he": "יומין חד דראש השנה וחד דיום הדין דתניינא איהו מספק ויומא חדא דיום הכפורים ויומא \nחדא דשבועות ושבעה שבעה אינון שבעה יומי דסכות ושבעה יומי דפסחא דמאן דנטיר אינון \nיומין עתיד לאשתזבא בגלותא): \nובגין דגלי כל דא קודשא בריך הוא למשה, שאיל רחמי עלייהו, ומסר גרמיה למיתה, הדא \nהוא דכתיב (שמות ל\"ב) ואם אין מחני נא מספרך, ובפיוסא דיליה אדבק במלכא, ואחיד \nבדרועא דימינא ואמר זכור לאברהם, ולבתר אחיד בשמאלא ואמר זכור ליצחק, ולבתר אחיד \nבגופא ואמר לישראל, ואמר קודשא בריך הוא לאלין בינונים לגבייהו תמה זכות אבות, כיון \nדלא תאבו בתיובתא הא אינון כרשעים גמורים ואם תאבין בתיובתא אתמר לגבייהו חלה זכות \nאבות ובגין דלא יתאבידו אלין בינוניים אמר משה וכי ימרון בני עלמא דאנא כנח דלא בעי \nרחמי על דריה, בההוא זמנא מסר גרמיה עלייהו, הדא הוא דכתיב ואם אין מחני נא: \nובגין דא עתיד רעיא מהימנא למהוי בגלותא בתראה, וביה יתקיים והוא מחולל מפשעינו, \n", "en": ""}, {"index": 9, "he": "אתעביד חול בגינייהו, מדוכא בעונותינו במכתשין דיסורין דעניותא, בכמה דוחקין דסביל \nעלייהו, ובגיניה וינחם ה' על הרעה וגומר, והדא הוא דכתיב (ישעיה נ\"ג) ובחבורתו נרפא \nלנו, ובגיניה שמאל דוחה לבינוניים דאיהי ראש השנה, וימין מקרב לון בתיובתא דאיהו \nפסח,: \n \n", "en": ""}, {"index": 10, "he": "תיקוני זהר דף נה/א\nדרועא ימינא לקבל שבים, ויוקים לון מנפילו דילהון ואחיד בידיהון, ויימי לון קומי \nשבי ירושלם, ובשבועות יפקון בזכותא דמשה דאיהו מתן תורה רחמי, וגלי לון ספר תורה, \nויתכנשון לירושלם, ותראה היבשה מלכות הרשעה, ורחמי על בנוי, וביה כנשר יעיר קנו, \nמאן קנו ירושלם קנו לשכינתא: \nבההוא זמנא שופ\"ר מהופ\"ך קדמ\"א זקף קט\"ן, אתהפך ממשלה דאומין דעלמא, וישראל דאינון \nמזרעא דההוא דאתמר ביה קטנתי מכל החסדים אסתלק ואזדקף, ואתמר ביה זק\"ף גדו\"ל, \nבימינא אסתלקו מן גלותא, בגין דמוליך לימין משה דדרגיה עמודא דאמצעיתא דאיהו \nשבועות: \nוביה מארי\"ך טרח\"א, ביה מאריך קודשא בריך הוא דאיהו ארך אפים על בינוניים, וטרח \nבגינייהו, לקיימא וברחמים גדולים אקבצך, וביה יפקון על ידא דההוא דאתייהיב אורייתא \nעל ידיה בשבועות, דאזיל לימינא דהיינו פסח, בההיא זמנא אז ישיר משה, ובסכות ויבא \nיעקב שלם, שלם בגופיה, שלם בממוניה, ואסתחר בשבעה ענני יקר כגוונא דקדמיתא כד נפקו \n", "en": ""}, {"index": 11, "he": "ישראל ממצרים, לקיים כימי צאתך מארץ מצרים וגומר: \nורשיעייא דאינון ערב רב אתמר בהון סו\"ף פסו\"ק, דאינון מזרעא דעמלק דאתמר ביה ויאמר \nכי יד על כס י\"ה, ואינון חמש מינים עמלקים גבורים נפילים ענקים רפאים, דכלהו \nמסתלקין ומתגברין על ישראל בגלותא, הדא הוא דכתיב (בראשית ז') ויגברו המים וירבו \nמאד על הארץ, ארבע זמנין כתיב ויגברו וגברו, לקבל ארבע גלוון, ועלייהו אתמר סו\"ף \nפסו\"ק, דפסיק לון קודשא בריך הוא לסוף יומיא מעלמא: \nובההוא זמנא הקטן יהיה לאלף מסטרא דשמאלא, והצעיר לגוי עצום מסטרא דימינא, אני ה' \nבעתה אחישנה מסטרא דעמודא דאמצעיתא, ומיד יתפסקון עמלקים מן עלמא, וקודשא בריך הוא \nיתיב על כורסייה, ודא איהו שופ\"ר הול\"ך אתנ\"ח יתי\"ב, בההוא זמנא דיתמחון עמלקים \nמעלמא, יהא קודשא בריך הוא נח נייחא לישראל, ויתיב על כורסייה, כמה דאתמר ביה ועתיק \nיומין יתיב, לבושיה כתלג חוור, לקיימא אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו: \n", "en": ""}, {"index": 12, "he": "ולגבי עשו וישמעאל כתיב כרסייה שביבין די נור, ומאינון שביבין דכורסייה יוקדון כל \nטעוון דילהון, גלגלוהי נור דליק, דנחתין מיניה עשר גלגלין מסטרא דאת י', ושביבין \nמסטרא דאת ה', תרין אתוון יתערון בנורא לאוקדא טעוון דילהון, בההוא זמנא והיה החסן \nלנעורת וכו': \nבההוא זמנא סליק ו' על דרגא דיליה דאיהו שש מעלות לכסא, ודא איהו דרג\"א, תר\"י \nטעמ\"י, מאי תר\"י טעמ\"י, אלא בתר דסליק לדרגיה יימר לישראל ועשה לי מטעמים כאשר \nאהבתי, מפקודין דעשה דכלילן בה' דאברהם, דכליל רמ\"ח פקודין, דבהון אתקריב ה' לגבי \nו', וקרבנא דא איהו קריבו דקודשא בריך הוא עם שכינתיה: \nבכל אתר ואתר קריבו י\"ה, ה' חמשת אלפים לבריאת עולם, ו' אלף הששי ברמ\"ח, ובשמאלא \nדתמן לבא יטול נוקמין מאומין דעלמא, ורזא דמלה כי יום נקם בלבי, ודאי אתכלילן \nבעמודא דאמצעיתא, דפקודין דעשה אתייהיבו מימינא, ופקודין דלא תעשה משמאלא, ואלין \nאינון תר\"י טעמ\"י, ופקודין דעשה אינון מאכלין דקודשא בריך הוא, ופקודין דלא תעשה \n", "en": ""}, {"index": 13, "he": "פרנסא לסמא\"ל למאן דעבר עלייהו: \n(ואלין הוה קריב) (נ\"א אקדים) (נ\"א ובאלין מתקרב) עשו ליצחק ואמר ליה יקם אבי ויאכל \nמציד בנו, וסמא\"ל בגינייהו הוה אקדים (נ\"א קריב) לשמאלא, לאטעמא לקודשא בריך הוא \nמחובין דבנוי דאינון מאכלין מרירן, דבגינייהו אתמר ואת עשו שנאתי, עמודא דאמצעיתא \nמתמן אתייהיבת אורייתא, דאיהי כלילא: \n \n", "en": ""}, {"index": 14, "he": "תיקוני זהר דף נה/ב\nדימינא ושמאלא, בההוא זמנא עשן יתער לגבי שמאלא לאעברא מתמן סמא\"ל, ומיד סליק עשן \nאחרא דאיהו עשן הקטרת, (איהו כללא דאורייתא קשורא דיליה פקודין דעשה) לקשרא ולקרבא \nימינא בשמאלא, דעמודא דעשן איהו עמודא דאמצעיתא (ברחימו ופקודין דלא תעשה בדחילו) \nאיהו עשן הקטרת: \nמאי קטרת דיליה שכינתא תתאה, דאיהי סלקא בכמה ריחין ובוסמין טבין, וכד סלקא לגביה \nאתמר בה מי זאת עולה מן המדבר וכו' דסלקא בהון, דא ה' תתאה, זאת סלקא במ\"י, מקטרת \nמר ולבונה תרי ירכי קשוט, מכל אבקת רוכל דא צדיק, דאיהו כליל כלא, איהו רוכל, ואיהי \nאבקת דיליה, הדא הוא דכתיב ודבק באשתו, וביה סליקת לגבי בעלה: \nשכינתא תתאה איהי קטרת דקודשא בריך הוא, ואיהי קרבן דיליה, מזבח דיליה, דבה מתקנין \nישראל מאכלים דקרבנין דצלותין לקודשא בריך הוא, דאינון לקבל קרבן השחר, וקרבן דבין \nהערבים, וקרבנא דאמורים ופדרים דמתאכלין כל ליליא, ואיהו קרבן מוסף דאיהו צדיק, \n", "en": ""}, {"index": 15, "he": "ואיהו קרבנא דשבתות וימים טובים דלית קרבנא (קריבו לעמא קדישא לקודשא בריך הוא בשבת \nויום טוב) אלא בה, הדא הוא דכתיב (ויקרא ט\"ז) בזאת יבא אהרן אל הקדש, ואל יתהלל \nהמתהלל כי אם בזאת: \nאיהי משכונא דיליה, דבגינה איהו שארי בגווייהו, הדא הוא דכתיב (שמות כ\"ה) ועשו לי \nמקדש ושכנתי בתוכם וגומר, איהי ארון דיליה, ואיהו ספר תורה גניז בגווה, איהי מנרתא \nדיליה, ומנורת המאור מההוא דאתמר ביה ותורה אור, ואיהי נר דדליק קדמיה, כמה דאת אמר \nלהעלות נר תמיד, ואיהי בת שבע מנרתא כלילא משבעה בוצינין, איהי נר לגביה מסטרא \nדשמאלא, ואיהו אור לגבה מסטרא דימינא, ועל תרוייהו אתמר כי נר מצוה ותורה אור: \nאיהי קדושין דיליה מסטרא דשמאלא, בגין דקדושה מסטרא דלוים, כמה דאת אמר וקדשת את \nהלוים, ועלה אתמר תהא לי מקודשת בטבעת זאת, ואיהי ברכה דיליה מסטרא דימינא, דאיהי \nכהונה, הדא הוא דכתיב כה תברכו את בני ישראל: \n", "en": ""}, {"index": 16, "he": "ואתקריאת כלה דיליה מסטרא דצדיק דאיהו כ\"ל, ודא איהו כל\"ה, כ\"ל ה', בגין דאיהו ברית \nדאחיד בתרוייהו, ומסטרא דצדיק איהו יחוד דילה, דאיהו קוצא דאת ד' מן אחד, דקשיר בין \nא\"ח ובין ד', ואיהי צלותא דיליה מסטרא דחי עלמין, דאיהו ח\"י ברכאן דצלותא: \nאיהי אות דשבתות ויומין טבין, שבת איהי כללא דתלת אבהן, בגין דאיהי בת כלילא בתלת \nענפי אבהן דאינון ש', איהי תחום דיליה, ואיהי רשות דיליה, רשות היחיד דגבהו עשרה, \nודא יו\"ד ק\"א וא\"ו ק\"א, ורחבו ארבעה דאינון יקו\"ק, איהו עירוב דילה מסטרא דימינא \nושמאלא, דאינון ע\"ב רי\"ו דהיינו חסד וגבורה, ואיהי ערבית דיליה עיבור דיליה: \nאיהי טלית דקודשא בריך הוא, ובה אתעטף קודשא בריך הוא, כמה דאת אמר עוטה אור כשלמה, \nואיהי ציצית דצדיק דאיהו עני בגלותא, הדא הוא דכתיב תפלה לעני כי יעטף, עני ודאי, \nדביה אתעטף, בגין דאיהי כסותה לבדה היא שמלתו לעורו, דא משכא דתפלי, דאתמר בהון \n", "en": ""}, {"index": 17, "he": "ויעש ה' אלקי\"ם לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם: \nארבע בתי דרישא אינון אקי\"ק, ארבע פרשיין דאינון קדש לי, והיה כי יביאך, שמע ישראל, \nוהיה אם שמוע, דא יקו\"ק, ארבעה בתי דיד דא אדנ\"י, ארבע פרשיין דא יקו\"ק, ובהון מ\"ב \nאזכרות בתמניא פרשיין, דאתמר בהון ה' בם, דא איהו כי היא שמלתו לעורו, ואיהי תכלת \nשבציצית, איהי סוד היבום, יבמה דיליה בגלותא, י\"ב מ\"ה ב\"י מ\"ה: \n \n", "en": ""}, {"index": 18, "he": "תיקוני זהר דף נו/א\nתלת גלגולין דילה אינון תלת אבהן, דעלייהו אתמר הן כל אלה יפעל א\"ל פעמים שלש עם \nגבר, איהי ישועה דיליה, גאולה דיליה, בגין דקודשא בריך הוא לית ליה רשותא לאפקא מן \nגלותא, עד דאיהי נפקת עמיה, היא נבואה דיליה, נבואה כלילא שית דרגין מסטרא דאת ו' \nדאיהי עמודא דאמצעיתא, ואיהי חלום אחד משתין בנבואה, ומאי שתין אלא לית שיב\"ה פחותה \nמשתין, ודא ישראל סבא, דסליק באת ו' שית זמנין עשר דאיהו שתין: \nואיהי יראה מסטרא דשמאלא, אהבה מסטרא דימינא, ואיהי תורה מסטרא דעמודא דאמצעיתא, \nואיהי אנכי מסטרא דאימא עלאה דאחידא בימינא, בגין דאנכ\"י איהו כס\"א בחושבן, ואתמר \nביה והוכן בחסד כסא, ועלה אתמר לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, מסטרא דסמא\"ל ונחש \nדאינון אלקים אחרים: \nואיהי פסח מסטרא דימינא, ואיהי ראש השנה מסטרא דשמאלא, ואיהי מצה פרוסה מסטרא \nדשמאלא, ואיהי מצה שלמה מסטרא דימינא, בגין דסטרא דצפון לאו איהו שלים, ובגין דא \n", "en": ""}, {"index": 19, "he": "מצפון תפתח הרעה, והיא (מצה) מצוה באת ו' מסטרא דעמודא דאמצעיתא: \nואיהי שבועות מסטרא דעמודא דאמצעיתא, שבעה שבועות ודאי אית בהון שבע שבתות, ובהון \nמ\"ט יומין, כחושבן מ\"ט אתוון דקריאת שמע, דאינון שמע ישראל וכו' ברוך שם וכו', \nביומא דחמשין שריא שכינתא עלאה בה, ואתקריאת מתן תורה, ועמודא דאמצעיתא איהו תורה \nדאתייהיבת בחמשין יומין דשבועות, ועליה אתמר בן חמשים לזקנה (נ\"א לבינה), בההיא \nדאתמר בה כי זקנה אמך, ועלה אתמר כי אם לבינה תקרא, בגין דאיהי ה' וסלקא באת י' \nלחמשין חמש זמנין עשר, ועלה אתמר בן חמשים לזקנה, בההיא דאתמר אל תבוז כי זקנה אמך, \n(ו' בן י\"ק): \nוזמנין אתקריאת ם' סתימא, ואתמר בה בן ארבעים לבינה, כד לא איהי בשותפא דאת י' \nאתקריאת ארבעים, ואיהי עלמא דאתי דלית ביה אכילה ושתיה, וכד סליק משה לגבה אתמר ביה \nויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה וגומר: \nמתן תורה דא שכינתא תתאה, ועלה אתמר ישמח משה במתנת חלקו, בגין דאיהי דוגמא דעמודא \n", "en": ""}, {"index": 20, "he": "דאמצעיתא, ועוד שבועות על שם מלא שבוע זאת ונתנה לך גם את זאת, מלא שבוע זאת דא \nשכינתא עלאה, (מלא שבוע ה' מלא י\"ק), דאתמר ביה כי יד על כ\"ס י\"ק, ונתנה לך גם את \nזאת דא שכינתא תתאה ה' זעירא, מלא דכלא עלאה ותתאה דא ו', איהו מלא י\"ק לעילא, \nדאיהי מליא\"ה אלקי\"ם, ועלה אתמר אני מלאה הלכתי, מלאה הלכתי לטורא דסיני, ובגלותא \n", "en": ""}]}
